שבת שאמורה להיות כולה אורות ויצאה קצת צולעת...

סוף חודש, ברוך ה' סיימתי את הספר תהילים, כל יום את הפרקים של אותו תאריך, התמדה מטורפת שברוך ה' עמדתי בה די בהצלחה ועכשיו אני פשוט מרוסקת, אין לי כח לכלום, נמאס לי מהכל, באלי לבכות, אכלתי מלא ממתקים, לא מפריע לי אבל פשוט מרגיש לא נכון...

יודעת שזה יצר רע שמנסה להוריד אבל מחרפן שהוא מצליח, זה כל כך שקוףףףףף למה אני נותנת לו??? נמאס לי, באלי לבכותתתתת.

ושום דבר רע לא קרה, אולי זה רק הצתות מאוחרות של כל מה שהיה בזמן האחרון... לא בכיתי כבר הרבה זמן... בשבת יצא קצת, לא רציתי, הדמעות לא ממש שאלו...

ועכשיו שומעת את השיר הזה, אני מנסה כבר הרבה זמן לשמוע רק שירים טובים שעושים לי טוב, הוא עושה לי לבכות, זה טוב? זה לא?

נמאס לייייייייייייייייייייייייייי

בתיאבון😳

בחמש קם צייד
ויצא את ביתו.
אל היער צעד
ודרך קשתו.

עד הערב סבב,
לא הצליחה דרכו.
גם צמא, גם רעב
אחזו אותו.

סר פנים ונסער
חזר לכפר,
והנה זוג ברבורים
בנהר.
לבנים ויפים,
אוהבים וזקופים,
מיד
חץ שלח באחד.

שם ראשו על הכר
הצייד שעייף,
וחלום לא מוכר
את שנתו טרף.

נערה מעונה
אל הבית פרצה,
ובידה הקטנה
אחזה נוצה.

שתי עיניה צופות,
יפות, נוזפות,
כל הלילה
דמעותיה שוטפות.
מה חטא, מה עוון
אהובי הלבן?
מחר
לך ליד הנהר.

בחמש קם צייד
ויצא את ביתו,
אל המים צעד
ודרך קשתו.

ברבורה לבנה,
ראתה את הצייד בעינה.
היא שלחה מקורה
וקרעה בבשרה,
מולו,
צללה בצילו.

כל העולם דממה.
כל העולם שממה.