לא יכולים להזיז אצבע בלי הקב"ה

אבל זה גם אושר להיות בידיים של הקב"ה

(שנזכה להרגיש את זה)

שאלות:

1. בפועל אנחנו כל הזמן מזיזים אצבע כרצוננו, משמע ה' כל הזמן נותן לנו את היכולת להזיז אצבע (חוץ מהמיעוט שעושים תאונות אופנוע ומשותקים בבית לוינשטיין). אם לפעמים ה' היה נותן לנו יכולת ולפעמים לא הייתה לזה משמעות, אבל לחוסר האונים מול הבעיות הקבועות והבלתי פתירות אין תועלת מול זה שה' מחליט על הכל.

2. איך מגיעים לאושר מידיעה שכלית (תקווה אמונית) כשהיא לא פותרת את המצוקה? אנחנו חסרי אונים בפועל, קטנים טיפשים חומריים וחוזרים על כך לראווה שוב ושוב >>מסבירים לעצמנו שה' מושל על הכל וכל דבר בחיינו מושגח מאיתו ייתברך >> מתרגמים את המסקנה השכלית (תקווה אמונית) הזו לרגש, ועדיין לא פותרים את הבעיה של חוסר האונים הקונקרטי........

3. מה המשמעות של האמירה "שנזכה להרגיש את זה"? אם זו אמת אובייקטיבית שלא מועילה לבעיה שלי אין לי מה להתאמץ להרגיש אותה... אף אחד לא מרגיש את זה אלא רק מהמהם את זה כי בני אדם לא מובנים להרגיש דבר כל כך מופשט שתלוי במגדל פורח באוויר כזה של שכל ורגש...

חוסר אונים = החיים גדולים עליך, ההרגלים גדולים עליך, הדרישות של הקיום הבסיסי בעולם גדולות עליך, כל טעות קטנה מולידה דפקט גדול.......

1. השגחה פרטית. הבעש"ט אומר שאפילו על עלה שזז ברוח יש השגחה איזה גלגולים יעבור.

נכון, יש בחירה חופשית אבל ה' מאפשר אותה. הוא זה שנותן כוח להוציא אותה אל הפועל, כלומר זה תלוי ברצונו. ((מבחינה כלשהי אין טבע בכלל))

ומה זה בעיות קבועות ובלתי פתירות? עם כל בעיה צריך מצד אחד להשלים עם זה שזה רצון ה', ומצד שני להתפלל על החוסר. ובעיות שגדולות עלינו ולא באחריותנו צריך להרפות ולהבין שאנחנו בידיים שלו וזה כיף.

2. לא בטוחה שהבנתי מה זה חוסר האונים הקונקרטי😅

רק אגיד את זה למרות שבטח לא לזה כיוונת(:

אנחנו לא קטנים וטפשים... אנחנו חשובים ויקרים. ה' שם אותנו כאן-- הוא אשכרה רוצה מאיתנו משהו. כמה כבוד מרגיש שלוח של מלך כזה גדול? 

כל מעשה שלנו פועל המון בעולמות עליונים. לכל אדם יש את המסלול הרוחני שלו, את המשבצת הבלעדית שלו. אנחנו לא מבינים את הגודל שלנו. אדם הוא היצור היחיד שיכול להיות הכי שפל או הכי גבוה וזה בבחירה שלו... במיוחד יהודים וואי וואי כמה אחריות... זכות וחובה להיות בנים אהובים של ה'. לא נראה לי שאנחנו מספיק מבינים את עומק הקשר ומה זה אומר.

ולגבי הקטע של ענווה, אז זה לא רק "אני כלום מול האינסוף" אלא יש לנו הרבה, אבל זה לא באמת שלנו זה פשוט "בחזקתנו". לזכור שזה פיקדון שהגיע למטרה מסוימת ולא רק להנאתנו האישית.

3- חחח🤦‍♀️ אם עובדים מרגישים! וזה לא רגש בעלמא. צריך לשמוע את השיעורים הנכונים שיעזרו לך להכיר את ה'. אם אתה לא מרגיש אהבה ומשיכה להדבק בו כנראה התפספס משהו. בורא עולם זה הכל בחיים וכל התורה היסוד שלה זה אמונה, ואיך מקיימים את הדבר הראשון שהוא "אנוכי ה' אלוקיך".

חוסר האונים יפתר ברגע שנתרגל ונפנים. קבלת עול מלכות שמיים מאד קשורה לביטחון בה' ותחושת רוגע ושמחה. זה אותו שורש. ברגע שמכירים בגדולת ה'- זה גם יראה וגם שמחה. 

ומשחררים בכיף. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים-

לא תלוי בנו מתי ולאיפה ניוולד, או איך ניראה, ולא מה הילדות שעברנו...(וגם לא מתי נתחתן) רק הדברים הרוחניים תלויים בנו. אם נהיה שמחים, המידות שלנו... השאר ה' קובע. לטובתנו.

וכרגיל כשאני חופרת אני מוסיפה- אל תרגיש מחוייב לענות

אני עונה בנחת

לא מרגיש לי שהתדר הזה פותר משהו. אין לשינוי נקודת המבט שום יכולת לגרום לשינוי... אין הבדל בין אדם שמכור לסיגריות וחושב שהעולם מופקר לבין אדם שמכור לסיגריות וחושב שה' משגיח על העולם. בשני המקרים הוא מכור לסיגריות ולא יכול להיגמל.

להגיד "ה' נותן לנו את הבחירה החופשית" זה כמו להגיד "תמיד יש בחירה חופשית", כי אין עולם בלי בחירה חופשית. אם תמיד יש בחירה חופשית, אז אני לא יכול לדמיין מה זה שאין בחירה חופשית. זה כמו להגיד שה' כל יום מזריח את השמש... זה דיון לא רלוונטי, אין עולם או קיום בלי השמש... זה לא הופך את זה למשהו בעל משמעות...

להתפלל על החוסר לא עוזר. תראי לי בן אדם אחד שהתפלל ונושע, ואביא לך כנגדו עשרים שהתפללו ולא נושעו. תפילה לא מתגשמת, צריך להיות משוגע בשביל באמת לשים את הכסף על התפילות.

ה' שם אותנו כאן כשלוחיו - אני מתנצל אם מתוך המרירות יישתמע שאני ציני, אבל אני פשוט לא מבין איך אנשים מקבלים ערך מהדיבור הזה. לוקחים בן אדם סמרטוט ש"על כתפיו צרות החול עומסות לו כמגדל" ואומרים לו: "ה' אוהב אותך, מאמין בך, הוריד אותך לעולם כי בלעדיך העולם לא יכול להתקיים, כמה הוא אוהב אותך, כמה הוא חושב עליך"... מה המשמעות של הדיבור הזה, חוץ מלגרום לי לקוות שהוא נכון. עדיין החיים קשים, עדיין האנשים קטנים, הרגשות סוערים, המחשבות נסערות וטיפשיות המוניות וקטנות... זה מרגיש לי משל אינפנטילי להגיד לאדם ששקוע עד צוואר בתוך קטנות החיים שה' אוהב אותו ומאמין בו. איפה זה מתבטא, מה המשמעות של זה.....

+ הערת בונוס - למי אכפת מהעולמות העליונים? מה הם בכלל העולמות העליונים? אם עכשיו יגידו לך שעשית השפעה אדירה בעולמות הכי עליונים - למה זה ישמח אותך? מה יש שם בכלל?

---

השאלה היחידה המעניינת היא האם אפשר להיות שמחים, גיבורים, בעלי כוח, ביטחון, גבורה, מסוגלות, ברק בעיניים, רצון להיטיב ולהוסיף ברכה, ריכוז, איפוק, סליחה ואהבה לזולת.............. אם זה לא מופיע בחיים ואנחנו נישאר בטטות בכיינים נפעלים מכל רגש כמו עלה נידף ברוח אפשר לסגור את הבסטה

בוודאי שיש הבדל! כי זה לא בשכל, זה אמונה והיא נותנת כוחות נפש מעולמות אחרים לגמרי. 

לאדם עם אמונה חזקה ואמיתית יהיה יותר קל להגמל. זה קשור לכוח רצון, ואדם שמאמין שהוא יכול לעשות הכל אם ה' ירצה, אין לו מעצורים הגיוניים.

בבחירה חופשית הקטע זה שאנחנו נרצה לעשות את מה שטוב ונבחר בזה. המאמץ בידיים שלנו. זה מה שה' רוצה לראות.

לגבי התפילה- תן לי להפתיע אותך, בד"כ מתפללים ונושעים. בד"כ ה' אומר כן. זה גם מהחוויה האישית שלי. רק לפעמים אנחנו אלה שלא סגורים על הרצון שלנו, או שאנחנו חוסמים את השפע בדרך. מה אתה חושב על זה?

וגם-  ה' שומע את התפילה. וזה כבר הרגשה טובה. התפילה לא הולכת ריקם. יוצא ממנה משהו טוב. לפעמים נראה את זה ולפעמים לא, ולפעמים נראה את זה אחרי הרבה זמן, אבל אנחנו מאמינים. חוץ מזה, זה כיף להתפלל והמטרה של התפילה היא לא שיתגשמו הבקשות שלנו. נכון שזו אחת הדרכים להוריד אלינו את השפע, אבל בכל מצב יודעים שמה שטוב עבורנו יקרה. גם אם בקשתי לא התמלאה התפילה ממלאת לי את הלב בשמחה ובביטחון כי אני יותר מרגישה את ה' איתי, ואני יודעת שכל מה שקורה איתי זה בהשגחה פרטית והכי טוב ויש לזה סיבה.

והאמת שגם ככל שאדם מאמין יותר בהשגחה, ככה הוא יותר מושגח. לא רק שהוא פוקח את העיניים לזה יותר.. זה באמת השגחה VIP. 

נכון, אדם ששקוע בצרות צריך קודם כל להגיד לו "תעשה הפסקה תשב רגע תשתה מים, תאכל עוגה, תנשום" ולהקשיב לו... 

לא ישר שמים עליו עול חדש. יש בזה שלבים כמו שכותב הרב ארוש ב"גן האמונה" והרב פנגר ב"FHT".  לפי הרב ארוש זה נקרא: "ככה ה' רוצה> הכל לטובה> מה ה' רוצה ממני". לפי הרב פנגר: "הכנעה> הבדלה> המתקה".

דבר שני, באמת לא קונים אמונה ביום אחד. צריך ללמוד על זה, לעבוד, להתפלל. ובעיניי הבסיס זו מידת האמת. אדם שלא מחפש את הנאותיו האישיות בחיים האלה, אלה מחפש להבין את המציאות ומה מצופה ממנו לפעול, מחפש אמת אובייקטיבית (=ענווה), הוא יוכל להגיע אליה. (וגם יהיה בנחת עם כשלונות בדרך)

+זאת נקודה שיא החשובה. העולם הבא הוא עיקר תכליתנו בעולם הזה, מסכים? 

משנה לי עולמות עליונים, כי האדם עצמו הוא רוחני. זה מי שאתה. העולם האמיתי הוא הנצח, משם באנו ולשם נחזור. לכן:

🏀 אכפת לי לתקן לי בגדים מכובדים שלא אתבייש בעולם הבא. שזה כמובן המצוות ומעשים טובים. 

🏀 העולם הבא מקביל לעולם הזה, כל פעולה פה עושה רושם שם, בכל פעם שאני עושה מעשה טוב, זה משפיע על כל העולם. בסוף הפעולה הרוחנית שעשיתי תגרום שירד יותר שפע לעולם, שהעולם יהיה יותר מתוקן וטהור.

🏀 כשאני רגועה שה' דואג לכל הצרכים הגשמיים שלי, והתאוות ליותר ממה שאני צריכה גם ככה בצד כי אני מבינה שהם הבל ולא ימלאו אותי... למה נשאר לי לדאוג? לצרכים של ה'. שהם תיקון רוחני. שתהיה יותר אלוקות בעולם. שנבין כמה אלוקים הוא טוב ונראה אותו בהכל. ואיך אפשר לא להזכיר את בניית בית המקדש שמתחילה ממקדש בלב שלי כמובן אבל זה נושא עצום

---

אפשר להיות (כל פעם יותר-) שמחים, גיבורים, בעלי כוח, ביטחון, גבורה, מסוגלות, ברק בעיניים, רצון להיטיב ולהוסיף ברכה, ריכוז, איפוק, סליחה ואהבה לזולת

אם מבינים את הסיפור של החיים.

אז לא מפחדים מהם. מבינים שכל זה נדרש מאיתנו כי זה הפנימיות שלנו.

וחייב השקפה של אמונה. 

הפחדים זה דמיונות ששורשם בשקר, והאמת זה שאין עוד מלבדו (יאיי הוצאת ממני את הפנאטית חחחח לא אבל האמת שאלו מסרים עוצמתיים)

אגב, מה הדיון הזה בשבילך? נשמע כאילו אתה זורק שאלות כמו חכה ובודק אם יש איזו תשובה שמסקרנת אותך

משפט שאולי פספסתי את מרכזיותו

"אין לשינוי נקודת המבט שום יכולת לגרום לשינוי"

במילים אחרות:

איך מעבירים את הידיעה השכלית לאמונה?

צריך לחשוב לעצמנו מי זה ה' ולתאר את גדולתו ואז נרגיש את הגדולה שבשליחות וכו'

הבדל בין מאמין ללא מאמין - איפה רואים עדויות לזה? פשוט מקווים שזה נכון? אני לא רואה את זה ככה. גם מאמינים וגם שאינם מאמינים תקועים בלולאות או להיפך - פורצים מחסומים - באופן שווה.

תפילות - מה זה אומר להיושע? אני גם מהניסיון שלי וגם ממה שאני רואה סביבי - תפילה היא אקט מייאש שבו אתה מעז שוב לקוות שיתגשם מול ה' אפילו שבעולם לא משתנה כלום. על אילו דברים שהתפללת אכן התגשמו? על כל מי שהתפלל לזיווג יש את כל מי שהתעכב, ויש מי שלא התפלל וקיבל זיווג. אין לזה חוקיות...

הרגשה טובה כי ה' שומע - זה לא פותר את חוסר האונים. התקווה השמחה והידיעה שריבונו של עולם מחייך ומאוהב בי מהרקיע השביעי לא משנה את המציאות שלי כאדם פה. אני רוצה שיחול *פה* שינוי...

קניית אמונה - אין לי קושי גדול עם זה. השאלה שלי היא על המציאות: האם אדם שיש לו אמונה חזקה נחלץ מחוסר האונים? בהודעה הפותחת כתבת שאנחנו חסרי אונים וזה בסדר כי אי אפשר להזיז אצבע בלי ה'. כאן כתבת שהאמונה מחלצת בפועל את האדם מחוסר האונים. זה מה שמעניין אותי, איך זה קורה האם זה קורה למה זה לא מובהק, האם בכלל יש מאמינים על כדור הארץ או שכולם בדרך ללהצליח להאמין...

עולמות עליונים - אולי אני לא מבין מה זה עולמות עליונים. ממה שידוע לי מדובר בעולמות ספציפיים (עולם אינסוף >> עולם >> עולם אדם קדמון>> עולם האצילות >> עולם הבריאה >> עולם היצירה >> עולם העשייה)... אין לי מושג במה בכלל מדובר ומה כל אחד מהעולמות האלה רלוונטי אלי.

את התכוונת באופן כללי - פועל למעלה, ברוח? גם זה לא הכי מובן לי אבל שומע

🏀🏀🏀

לה' יש צרכים? מה חסר לו שהוא צריך אותנו?

אני עדיין לא מבין איך *בפועל* אפשר למשות את עצמנו מהיותנו יצורים קטנים, טפשים, קצרי מבט, תאוותנים - לכנפי הרוח שכל כך ראוי שיהיו לנו.

אהבתי את השאלה בסיפא!

לא יודע בדיוק, אני גם ככה כותב כאן בפורום כמעט בלי סינון או ריכוז. אני לומד תורה כבר כ10 שנים ומתפלא לראות עד כמה הסגנונות שונים בין בתי המדרש בארץ. רוב מה שכתבת בכלל לא משיק אפילו בדמיון כללי למה שאני לומד בחוגים שלי. אז לגמרי כן, אני מקשיב לרעיונות ומסתקרן מה יכול להשיק לחיי שלי ומה זר לי בתכלית הזרות

אחלה פנאטית! ⚽️

יש, יש הרבה עדויות לזה. אפילו מחקר קראתי. כי אמונה = תקווה , כוחות נפש חזקים, התעלות, אינסופיות.

הם לא פורצים באופן שווה בכלל. ממש אפשר לראות על בן אדם אם יש משמעות גדולה לחייו או לא. צ'ארלי קירק לדוגמא לא היה סתם בחור כריזמטי. הוא היה מאמין וזה היה חלק מהעוצמה שקרנה ממנו. זה מדבק.

להיוושע זה פשוטו כמשמעו, לקבל מה שהתפללת. ושוב, זה שלא מקבלים מיד לא אומר שהתפילה לא נענתה.

למה הרגשה טובה לא פותרת את חוסר האונים?! איך אפשר להרגיש חסרי אונים כשמרגישים קרבת ה'?! מרגישים רוגע וביטחון ושהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר...! 

אני קטן אבל בידיים טובות.. ובאיזשהו מקום גם אני אינסופי ביכולות שלי. זה נשמע מוזר שזה ביחד אבל כן.

לא חייב שיחול *פה* שינוי. אדם יכול לשרוד מצבים קשים אם יש לו משמעות לקושי. המצב הפיזי הוא ממש לא העיקר...

ובד"כ כן חל שינוי, אם לא במציאות אז באדם עצמו שמתעלה.

לא בטוחה מה הכוונה "מחלצת מחוסר אונים"..  זה לא שלמאמינים לא קורים דברים קשים... יש להם כמו כל אחד את המסע שלהם, אבל הם רואים את זה בעין אמונית אז הקשיים מתקבלים אחרת. יש אנשים שכבר מאמינים בדרגות גבוהות, בוודאי. ויש גם הרבה שבדרך אני לדוגמא פעם הייתי מאמינה ברמה מאד גבוהה... לצערי נהרסתי באולפנה... שעד היום זה עבודה בשבילי להגיד "ככה ה' רצה". היום אני בקטגוריה של בדרך. לפעמים יותר לפעמים פחות. ב"ה שיש לאן לשאוף. 

העולמות האלה בנויים כמו בצל, בשכבות, שכל אחד למעלה מהשני. המעשים שלנו פועלים בעולם העשיה. הדיבורים- בעולם היצירה, מחשבה- בעולם הבריאה. בריאה יותר גבוה מיצירה ויצירה יותר גבוה מעשיה. לכן אדם שחושב טוב משפיע על העולם יותר מאדם שעושה, כי זה משפיע ברובד יותר גבוה. ואדם שלומד תורה ומתפלל, גם משפיע יותר. אבל בסוף, הכל משפיע בכל העולמות כי כל אחד קשור לשני...

חחח לא להפציץ אותי🏀🏀🏀

כן זה באמת נשמע די חידוש אבל ה' לגמרי צריך אותנו. הרי אנחנו לא צריכים את העולם הזה. על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת. זה לא רצון שלנו. אנחנו חיים כי ה' החליט שיש לו צורך בנו, כלומר בשבילו. ולכן כל אדם כל כך שמח שיש לו משמעות שהיא מחוץ לעצמו, כי זו המשמעות האמיתית שלנו. (הצרכיים הפיזיים שלנו הם תנאים לקיום, אבל לא צורך במובן של רצון ומטרה שלנו. כלומר זה מגוחך לרדוף אחריהם)

התשובה בעיניי היא: לשאול שאלות טובות. ולחפש תשובות טובות. השאלה הזאת היא אחלה שאלה להתחיל איתה🤭

כך תיארתי לעצמי אבל איך בחוסר סינון או ריכוז אתה מצליח להתפלפל ולכתוב עמוק כל כך?🤔

לא משיק אפילו בדמיון כללי... וואי... חבל. לא מבינה איך אפשר בלי זה... בכל אופן אני את התורה שלי לומדת מרבנים ורבניות חרדים ספרדים ומהרב מאניס פרידמן.

ladyfingers!

ידעתי שאמצא.

פרטת לי על נימי הנפש

(סתם שואל, זכורני איזה הקלטה שלך, ואני זוכר קול די עמוק...)

והידיים ידי עשו

ולא הכל תלוי בקול.

אבל איך אמר פעם רב חשוב כששאלו אותו על איזה ענין כלשהו (לא חשוב הפרטים...)

 "אם זה מחזק אותך - לך על זה" (משהו כזה)

יצחק, לא אגלה מה שם משפחתו מחשש לאאוטינג