נ.ב - ניטשה לא גוי מסריח

גאון ופרא אדם מתוך גאוניותו.

אם אני זוכר נכון את הציטוט

בין הרב טאו לרב חיים וידאל ביחס לניטשה.

הרב טאו אומר שלימוד ניטשה *תמיד* יוביל לנאציזם בגלל עצם הסגנון הניטשאני ותביעת האור השוברת את הכלים

הרב חיים אומר משהו מעודן מעט, שניטשה הוא כמו וודקה 90% אלכוהול - אתה יודע איך אתה נכנס ולא יודע איך תצא. כלומר האפקט הרדיקלי יכול לחשוף תעצומות רוח בקורא. אבל גם יכול לחשוף רשע

הרב שרקי אמר שניטשה הוא קצת בלעם המודרני. מצד אחד יש לו נגד עם ישראל, מצד שני רואה את הגדלות העצומה של עם ישראל וכותב עליה

ניטשה היה הוגה עצמי ועצמאי שלא כפוף לישראל, והיחס שלו לישראל מעניין כחלק מהמשנה העצמית שלו ולא רק בפריזמה הזו...

הוא אכן כתב טובות הן על העם היהודי המקראי והן על היהודים שבגרמניה בתקופתו, אבל כשלומדים את ניטשה בתוך הספרים פוגשים משנה עוצמתית רדיקלית ומשנת חיים מצד עצמה

את ניטשה. רק השווה אותו בפן מסויים לבלעם מבחינת היחס לעם ישראל, כשנתן שיעור על פרשת בלעם.

אבל יש,קשר מהותי בין הגותו לבין יחסו לעם ישראל.

כי מצד אחד עם ישראל הוא העם היחיד שנשאר מהעולם בו שרתה בו שכינה ונבואה (וכן אליליות) ומייצג זכרון עמום של עוצמות החיים הנבואיות שאבדו (כמו שניטשה עצמו אומר על התנך).

ומצד שני עם ישראל הוא מביא לעולם את המחשבה המוסרית, שהכל תלוי במוסר ולא ברצון לכוח ועוצמה (נגד הצד הנאצי של ניטשה - הרצון לעוצמה במקום הרצון למוסר)

אכפת לי שלהוגים יש דעה עצמית.

זה כמו מי שחושב שכל מה שפסקל התעסק בו היה ההוכחה לקיומו של הבורא דרך עם ישראל שפגש בעצמו את אלוהים. זה פשוט צמצום מיותר של שיטת פסקל...

טבעי שאהבת/הערצת/שנאת ישראל יהיו תואמים לדעה של ההוגה בדברים אחרים. למרות שזה לא מחייב.

בכל מקרה לזכרוני ניטשה אהב ושנא את ישראל מטעמי הגותו. הוא שנא את היהודים כי הם מייצגים סוג של מוסר של עבדים ולא אדונים (למרות שטען שזה בנצרות במקורו). הוא העריץ את התנך (דווקא הברית הישנה. את החדשה הוא מתעב) בשל עוצמות החיים המיוצגות בו, שלטענתו אבדו מהאנושות כבר ובמיוחד לא באירופה

חזר בתשובה בגיל 25 ולמד שנים אצל הרב טאו

כיום מלמד קצת באורות שאול ומוביל פרוייקט של בית מדרש ללימודים אגדה ומדרש בתכנית של יואב שורק "לכתחילה - תורה ארצישראלית"

תלמיד חכם רדיקלי ובלתי תבניתי...

הוא גוי גוי גוי. גוי גוי גוי.

דיי כבר עם ה0מאלנות הזו ררררר

הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזניים נחשבו

הוא אמר שעצם הידיעה שקיימת שלומית אלוהית וההבנה שאני לא זכיתי להיות היא גורם לו לקנאה כל כך נוראה עד שכל חייו לא שווים

לרב קוק יש פסקה מפורסמת שמרפררת לנקודה הניטשאנית הזו

..

מכל האמונות הכי גדולות אצל אומות העולם" ציטוט לא מדויק של הרב קוק.

כי אמונה זה לא לדעת בצורה קרה, אלא לחיות.

כל יהודי בעל כרחו ירצה או לא ירצה חווה קשר סימפטי לאלוקים, כי הרי אלוקים הוא בסיס האתוס הלאומי של העם שלו.

בעוד שכל גוי חווה ניכור יחסי להופעה הטרנצנדנטית של אלוקים, מאחר שהוא בן לאומה שהאתוס שלה מבוסס על הטבע והעולם , ולא על הגילוי האלוקי הנבדל מהמציאות. (עיין פסקא א באורות התחיה על ה"סימפטיה לאלוקים בישראל").

ברור שניטשה חכם יותר מעמי הארצות היהודים. ועליו אולי מברכים שנתן מחכמתו ואילו עליהם לא.

והוא בעל עוצמות נפשיות גדולות יותר מצד הפרט אבל לא מצד הקולקטיב בו הוא נמצא.

בעוד עמי בארצות היהודים בעלי עוצמות נפשיות מצד הקולקטיב בו הם נמצאים וכל נשמה יהודית היא נטף מכלל ישראל.

וחוץ מזה כל עניינו של עם ה' שיכיל אתכל סוגי האנשים, ועדיין האווירה הקולקטיבית שכולם שרויים בה היא אלוקית וזה עניינו של עם ישראל "למען דעת, כי לא רק חסידים ונזירים ואנשי קודש יכולים לחיות באור האידאה האלוקית. כי אם עמים שלמים. עם שלם, מרום האינטליגנציה הפרושית ועד לפרולטריון היותר עב ומגושם" (למהלך האידאות פרק ב). "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ולא יחידים כהנים.

שיהיה חזק

האל שניטשה מציג שהוא רואה כמת, זה האל בתפיסה הנוצרית (למשל הקנאה בבורא שהבאת, הרב קוק מסביר שהיא לא מתחילה בכלל בתפיסת אלוקים נקיה מסיגים).

נכון שאם נשאל את ניטשה הוא היה אומר שהוא התכוון גם לאל בתפיסה היהודית (בעיקר גם כי אין נבואה בישראל כיום, כמו שכקדם אמר), אבל אני מדבר על הלך הרוח הפנימי שלו.

עובדה שהוא מעריץ את התנך. קראת את הפסקה שלו על הערצת התנך? נראה שמבחינתו אלוקי התנך לא מת (אולי הוא "מת" בהווה, כשהתנך כבר לא חי בעולם. ואז יוצא שאמירתו של ניטשה זה בעצם הודאתו בגלות השכינה).

כמובן יש גם חלק שהוא באמת שולל את הבורא מכל וכל.

כי כמו שאמרתי הגותו של ניטשה היא חצי רשעה חצי צדיקה. מצד התביעה לעוצמה ולא למוסר הוא יעדיף את אלילי המיתולוגיה על פני אלוקים המוסרי.

אני לא בטוח, אבל נדמה לי שהרציה עצמו אומר שהאל שמת אצל ניטשה זה האל בתפיסה הנוצרית.

אבל לא באמת מבין בניטשה אז לא יודע

הוא טען שזה שהנוצרים כרכו את הברית הישנה יחד עם הברית החדשה, מטמא את הברית הישנה.

הנה ציטוט שלו:

"ב"ברית הישנה" היהודית, זה ספר הצדק הא-להי, מצויים אנשים, דברים ונאומים, בסגנון גדול כל כך, שאין כלום בספרות יון והודו שיוכל להידמות אליו. אתה ניצב באימה וביראת כבוד בפני שרידים אדירים אלה של מה שהאדם היווה פעם, ואתה מהרהר את הרהוריך הנוגים על אסיה הזקנה ועל אותו חצי-אי המשתרבב ממנה, זו אירופה, הרוצה, ויהי מה, להיראות לגבי אסיה ל'התקדמות האדם". אכן: מי אשר הוא עצמו אינו אלא חיה מבויתת, בהמה דקה, ואין לו בעולם אלא צרכיה של בהמת בית כנועה (בדומה למשכילים של ימינו, כולל הנוצרים של "הנצרות המשכלת'), אינו צריך להתמלא לא פליאה ולא עצבות בעמדו בין חורבות אלה - הטעם שאתה טועם בה, בברית הישנה, הוא אבן הבוחן ל'גדולות" ו"קטנות": אולי רק זאת, ייתכן שימצא כי קרובה יותר לטעמו הברית החדשה, זה ספר החסד (שעומד בו הרבה מאוד ריח ניחוח חסוד ודחוס של צליינים וענווי נפש). הצמדת "הברית החדשה", שהיא מכל הבחינות מין רוקוקו של הטעם, ל"ברית הישנה", להיותם ספר אחד, "ביבליה", "ספר הספרים", ייתכן וזהו מעשה החוצפה הגדול ביותר ו"חטא כלפי הרוח" הכבד ביותר מכל מה שמעיק על מצפונה של אירופה הספרותית". 

ימינו, בצורה מסוימת. אבל לא זוכר

הרוב הוא יחס טוב, אבל יש גם לא,לדוגנא:

ניטשה התייחס רבות ליהודים וליהדות, הן באופן חיובי והן באופן שלילי, ועמדותיו השתנו משמעותית במהלך חייו.

הוא האשים את היהדות בהפצת רעיון המונותאיזם, המציב אל מושלם כה גבוה מעל בני האדם, עד שכולם נראים קטנים ושווים במהותם לפניו.

הוא טען שהיהדות עברה תמורה שלילית, מוסרנית-פסימיסטית, במהלך גלות בבל. עם אובדן המעמד האריסטוקרטי-הלוחם שלהם, היהודים המשועבדים, שהורכבו כעת ממעמד כהני וממעמד הצ'אנדלה (המעמד הנחות ביותר), פיתחו רגש של רסנטימנט כלפי אדוניהם הזרים, והפכו רגש זה לבסיס דתי של שנאה כלפי כל סוג של אריסטוקרטיה. כך, לטענתו, המציאו את מוסר העבדים.

הערותיו השליליות ביותר כוונו נגד הנביאים והכהנים היהודים בשל השפעתם ההיסטורית, וראה באינטלקטואלים השמאלנים את גרסתם המודרנית.

אין בעל הנס מכיר בניסו.

וגם כי ראיה חיצונית "אוביקטיבית" מתארת אחרת מראיה פנימית. זה הסיבה שקרוב לא יכול להעיד על קרובו או לדון אותו לפי ההלכה, וזה הסיבה שהתורה טרחה להביא את דברי בלעם על עם ישראל שברובד מסוים נשמעים נשגבים מדברי משה. כך המהרל אומר.

זה כמו ההבדל בין פסיכולוג  שיאבחן ילד לבין אמא שלו. דווקא הפסיכולוג ידייק יותר כי הוא לא קשור לדבר. למרות  שאבחונו חיצוני והוא לא מכיר את הילד כמו האמא. ולכן טובה קללה שקלל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכותיו של בלעם

ladyfingers!

ידעתי שאמצא.

פרטת לי על נימי הנפש

(סתם שואל, זכורני איזה הקלטה שלך, ואני זוכר קול די עמוק...)

והידיים ידי עשו

ולא הכל תלוי בקול.

אבל איך אמר פעם רב חשוב כששאלו אותו על איזה ענין כלשהו (לא חשוב הפרטים...)

 "אם זה מחזק אותך - לך על זה" (משהו כזה)

יצחק, לא אגלה מה שם משפחתו מחשש לאאוטינג