לי היה ג'ניפיקס שרופא בקופח לא הצליח להוציא והמליץ על היסטרוסקופיה.

חזרתי פרטי לרופא שהתקין לי והוציא תוך כמה דק בלי היסטרוסקופיה

אז לא יודעת אם זה עונה למקרה שלך. אבל  אני ממש שמחה שעשיתי את זה למרות העלות הגבוהה של הביקור הפרטי

אני גם מכירה שהכי קל זה לקראת הווסת (לא חייב דווקא בווסת אפשר גם יום יומיים לפני או אחרי. אבל אז צוואר הרחם הכי נגיש)

אם את מאזור מודיעין או המרכז ובמיוחד אם את במכבי או מאוחדת ממליצה מאוד על ד"ר אילן ברעם. הוא מומחה ממש להתקנים 

אבל ממש לא שלחו להיסטרוסקופיה. שלחו לבי"ח להוציא תחת אולטרסאונד, עניין של 2 דקות לכל היותר

לפעמים החוטים מסתובבים סביב עצמם אז צריך להוציא תחת מצלמה

האמת שאני הוצאתי תוך כדי הריון אז הרופא ממש ניסה לא לפגוע בעובר וזה לקח ממש 2 דקות

הוציאו לי כך את ההתקן (מסיבה אחרת)

דווקא זה שהרופאה ממש רואה מה שהיא עושה זה טוב כי היא יותר נזהרת… לא פשוט שולפת מהחוט

לא כאב כמעט (ובהכנסה של ההתקן ראיתי כוכבים)

רק כזה כשהיא עוברת בצוואר הרחם אבל זה שניה וחצי לכל כיוון

תביאי פד ליתר ביטחון (ממלאים את הרחם במים, אז לפעמים קצת טפטוף אחכ, לאו דווקא של דם).

זה סתם עם שם מפחיד

לא מכירה השלכות קליניות של זה…

סה"כ מכניסים מקל דק ממש עם מצלמה, ממלאים את הרחם במים בשביל לראות (לא הרגשתי מבפנים את המים, רק הם נזלו בין הרגליים😅), ומושכים… לא חותכים או משהו… בקטנה

אמרו לי לקחת משככי כאבים קודם

משמע, זה אמור לכאוב, לא??!

אגב, לא עשיתי בסוף ב"ה 

אני יודעת שעושים היסטרוסקופיה גם בשביל הידבקויות או שאריות שלייה וכאלה

מניחה שזה יותר כואב

אבל בשביל התקן זה ממש לא אמור לכאוב יותר מהוצאה רגילה, ואם כבר אז פחות

ועוד פעם שנתקלתי במקרה מסובך יותר

אבל נשמע לי שזה הגיוני לא להצליח למצוא לפעמים.

אבל אולי שווה ללכת בווסת לרופאה אחרת ולנסות שוב אצל ידיים אחרות אם זה ירגיש לך יותר טוב

אני לא חוששת מהבדיקה כמו שאני מבואסת על התהליך. לחכות לתור בבי"ח, לא להיות בבקרה על התאריך שיוצא. 

לפי הפסיקה שלנו הוצאה של התקן אוסרת אז זה באסה שלא אוכל לתזמן לזמן הווסת ולגרור את הזמן שאני עדיין עם מניעה זה עוד אישיו גם ככה הלב לא שלם עם זה...

קרה לי

הרופא לא הצליח להוציא התקן נובה טי

אמר לי לבוא בוסת, בין התורים

באתי ביום-יומיים הראשונים של הוסת והצליח להוציא, לא כאב

רופא מנוסה. יכולה לכתוב בפרטי את השם. 

והרופא לא מצא, לקח לו קצת זמן וזה כאב מאודדדד

בסוף מצא

אצלי פעמיים לא מצאו את החוטים והפנו להיסטו

כשבאתי להתקין אצלה אמרה שפעם הבא אם לא מוצאים חוטים לבוא אליה. היא מצאה והוציאה ברגע בלי כאב.

מקבלת בשערי צדק בירושלים

היא גם מתקינה? (מירנה)

היא עובדת שם במרפאה או רק פרטי?

זה פרטי, יש הסכמים והחזרים מקופ"ח

הייתי אצל עוד רופאה בסוף הווסת ולא מצאה. שלחה להסטרוסקופיה. אוףףףףף

הרופאה המליצה על מרפאה פרטית. יש יתרון למרפאה פרטית? המליצה על דר גולדשמיט. מישהי מכירה?

למשל אשכנזי שאוכל אצל ספרדי בכלי זכוכית… (ספרדים משתמשים בזכוכית גם לבשר וגם לחלב, ואשכנזים לא)

מכירה שיש הרבה שזה בסדר, כי זה המנהג בבית של האדם, והוא ספרדי אז זה כשר. משהו כזה.

ויש גם כאלו שעוד יותר. נניח ענייני קטניות בפסח.

אבל חושבת שיש בזה הרבה עניין של בין אדם לחברו והמשפחתיות… גדלתי בבית שבו אוכלים קטניות בפסח (עדות המזרח), אבל המשפחה האשכנזית באו גם ואכלו אצלנו (עשו שינוי בחומרי הגלם לפי הצורך). זה לא שזה היה מעליב אם לא היו אוכלים (כי ברור ההבדל במנהגים), אבל זה היה אומר שאי אפשר להיפגש אצלנו, ואולי בגלל זה היה יוצא שלא נפגשים כלל.

אבל כאמור, לא יודעת בדיוק מה הפסיקה (אני הצד שאצלו כל כשרות תופסת). רק יודעת שיש אנשים שנוהגים אצל אחרים אחרת ממה שנוהגים בביתם. 

אבל יש כאלו שלא אוכל מהם..

בכל אופן יצא לי לדוג לראות בית שבאותו תנור אפו בשרי ולאחריו חלבי בלי המתנה

או כל מיני מקרים שלא בכוונה אבל זה ספק טרפות נטו מחוסר ידיעת הלכה...

אז מובן מאוד אנשים שמקפידים על זה

וגם מבחינת כשרות המוצרים

בעיניי זה לא אישי, פשוט מראש לשאול אם אתם אוכלים ביתי... 

מינימום זה על חום הכי גבוה בין לבין למשך כמה זמן

(ויש כאלו שלא בקיאים בהלכה)

כשאנחנו אוכלים אצל אחרים נאכל (כמעט) הכול, כי הם רואים אותנו וייפגעו אם לא נאכל.

אבל אוכל שהם הביאו אלינו הביתה - הם לא רואים אם אנחנו אוכלים אותו או לא. אז כן, בכאב לב לפעמים נזרוק אותו אם אנחנו לא סומכים על הכשרות...

אבל חושבת שאם באמת המטרה של המשלוחי מנות זה להרבות באהבה ושמחה, אף אחד לא באמת צריך לדעת מה קורה עם המשלוח שהוא נתן אחר כך.

אצלנו למשל דווקא רוב הדברים הקנויים שאנחנו מקבלים לא נאכלים. יש כמה דברים שכן נשמור לנו, אבל את הרוב אנחנו או מצרפים למשלוחים שהילדים נותנים לחברים תוך כדי פורים, או מביאים לעבודה שלי אחרי החג (ויש גם דברים שאני זורקת. מכל הממתקים שהילדים רוצים לטעום, אנחנו טועמים קצת מכל דבר ואת השאר זורקים).

ולפעמים אני תוהה אם זה 'לא יפה' שאנשים טרחו וקנו בכסף דברים כדי לתת לנו ואנחנו מעבירים הלאה או אפילו זורקים. אבל אני אומרת לעצמי שאנחנו לא לא צריכים לאכול דברים שאנחנו לא רוצים רק כי אחרים נתנו לנו. מה שאנחנו כן מקבלים זה את המחשבה והאכפתיות שלהם שהם הביעו דרך המשלוחי מנות, ואנחנו מרגישים את זה גם בלי לאכול הכל...

וגם כשאני מכינה משלוחי מנות ביתיים, אני לא יודעת אם כולם אוכלים הכל (יודעת שלפחות חלק כן, מהתגובות שאני מקבלת...). אבל אני משקיעה כדי לשמח, ונותנת לפי מה שמתאים לי, ואם מישהו לא אוכל - אני מאמינה שלפחות שמחו מהמחשבה והנתינה שלנו...

מצד שני, אם כבר הייתי מכינה הכנה ביתית הייתי מתבאסת לחשוב שהיו זורקים את זה. ועוגיות שמישהי הכינה רוב האנשים כנראה לא יעבירו למישהו אחר, אז אם הם לא יאכלו זה יזרק... 

אותי היה יותר מבאס לחשוב שאני משקיעה כסף במשלוחי מנות ואחרים חושבים איך 'להיפטר' מהם..

בכל מקרה מעדיפה להתמקד בכוונה שמאחורי המשלוח. גם במה שאני מקבלת וגם במה שאני נותנת...

(די בטוחה שאין לנו חברים שלא אוכלים את הדברים שלנו בגלל כשרות... בגלל איסטניסיות אולי, אבל אני באמת לא נכנסת לזה...)

אם להעלב אז שנגעלים מהאוכל שלי יותר מעליב מאשר שמקפידים על כשרות אחרת

חמי וחמותי למשל אוכלים בכשרויות מהודרות יותר מאיתנו וכשרות רבנות לא מספקת אותם- במקרה הזה אני ממש זורמת ומקבלת את זה באהבה רבה ממש.

מצד שני מישהי כתבה שחמותה לא אוכלת אצלה מטעמי ניקיון והיא מקבלת את זה ובעיניי היא גיבורה ממש.

אם דבר כזה היה קורה אצלי, אני חושבת שממש הייתי נעלבת.

מכיוון שאני איסטיניסטית בעצמי אני לגמרי יכולה להבין אותה🤭 (היא גם לא תלך לשירותים אצלנו... אבל נראה לי שזה לא רק אצלנו, אלא בכל מקום כמעט. באופן כללי היא כמעט לא יוצאת מהבית לאורך זמן, וגם אני די כזו. גם לי קשה להתפנות במקומות אחרים...)

מה שהכי מסקרן אותי - אם לחמותי היו תשעה ילדים (שחלקם רחוקים מאוד מלהיות מסודרים ונקיים...) האם היא הייתה מצליחה לשמור על בית נקי או לא?... (לחמותי יש שלושה ילדים ועוזרת צמודה מאז ומתמיד...)

אם הייתי נעלבת זה מזה

לא מעליב אותי לא זה ולא זה

אף אחד לא מעדכן אותי שזרק את המשלוח שלי לפח

אם מישהו עשה את זה הפסד שלו- המשלוחים שלי ממש טעימים 

אבל עניינים הלכתיים זה אחרת. כי זה לא שהשכנה שלי מבשלת לא כשר. זה כשר. זה פשוט לא עומד באיזה סטנדרט כשרותי שאני נוהגת לפיו. ושם זה כואב לי ש"משתמשים" בהלכה כביכול ונוצר איזה בידול כשאותם חכמים הם גם אלו שקבעו את המצווה של משלוחי מנות שהמטרה שלה היא לשלוח מנות לסעודת פורים

כשרות כזו או אחרת. כך הוא נוהג. בין אם בענייני כשרות, בין אם בענייני טהרת המשפחה וכד'.

כך אצלנו מקפידים, זה לא מוריד ח"ו מהערך של השני.

ומצטרפת מאד לאלו שלא מבינות למה האינסנסטיות מקובלת עלייך וענייני כשרות לא.

אף אחד לא יודע אם אכלתי את המשלוח או לא.

אני מקבלת אותו בשמחה ובאהבה רבה

ומחזירה משלוח מכובד ויפה.

בבית שלי הפרטי אעשה מה שאני רוצה עם מה שקיבלתי.

זה לא אמור לפגוע באף אחד ואף אחד לא יודע מה עשיתי עם זה.

ואני למשל מגיעה מבית שהכניסו אליו הרבה כשרויות שבעלי מקפיד לא להכניס ולא לאכול גם לא בחוץ.

למה לא לרחם עלי? מסכנה שכמוני, לא יכולה לאכול הכל. כי בעלי מחמיר מאד.....

זה יותר ממשהו נפשי, זה שלום בית....

בואי נשאיר את כבוד החכמים במקומם

המצווה של משלוח מנות חשובה לעין ערך

חשוב לקבל בשמחה את כולם

וכל אחד שיעשה כרצונו בביתו.....

על זה נאמר- "כרצון איש ואיש"

בהלכה תתגמשו, אבל אם מגעיל אותך אז מה פתאום, תעשי רק מה שטוב לך.

וזה בכלל לא דומה לביקור אצל ההורים ששם יש מצוות כיבוד הורים שבשבילה ראוי להתגמש....

אומרת כמי שלא אוכלת אצל כל אחד ולא של כל אחד.
ומאוד נזהרת שלא ידעו ולא יפגעו.

לא לאכול משלוח בגלל כשרות

אבל אם אני אקבל ממישהו שברור לי שהמטבח שם לא כשר, אני לא אוכל

חוץ מזה בגדול אני כן סומכת על מי שנותן לי (בדרך כלל גם מקבלת ונותנת לאנשים שמכירה מקרוב)

מסיבות ניקיון יצא לי לזרוק כמה פעמים

בעיקר מאנשים שראיתי איך המטבח שלהם נראה....

וכמובן שהחמאתי שהיה טעים מאוד

יש הבדל משמעותי בין להגיד לאנשים בפנים שאת לא אוכלת אצלם לבין לזרוק משלוח כשהם לא רואים מה קורה איתו.

ואני גם באמת חושבת שזה סתם להפוך את זה לעניין של: אתם לא סומכים עלינו ואנחנו לא אוכלים מספיק כשר בשבילכם, במקום לקחת את זה עניינית של: אנחנו אוכלים הכשר x ואתם לא אז זה לא מתאים לכם והכל בסדר... (ובדרך כלל גם אם מאוד מתאמצים שהכל יהיה בהכשרים שכן מתאימים, יכול להיות דברים קטנים שלא יחשבו עליהם בכלל כמו תבלינים או אריזות שנראות אותו דבר וכו'. קרה לי.)

יש לי אחות שאוכלת יותר הכשרים ממני וכשאני מתארחת אצלה היא אומרת לי מה בדצ ומה לא, ועוד אחות שכנראה לא תאכל אצלי מבושל, ואנחנו בסדר אחת עם השנייה...

אני לא אזרוק את זה או אגיד משהו מולם, אלא אח"כ שהם לא יודעים. וגם הם יגלו במקרה שלא אכלתי, הם לא צריכים לדעת אם זה בגלל הכשרות, האיסטנסטיות או סתם כי אני לא אוהבת.

ולגבי ההידור בכשרות- זה מאוד משתנה. יש אנשים שאני אוכל אצלם גם אם הם לא מקפידים כמוני כי אני יודעת שזה כשר, אבל יש כאלה שאני ממש לא יכולה לסמוך עליהם שכשר אצלם בכלל (לא לא מהדרין, אלא שלא טרף לחלוטין). ועד אחד נאמן באיסורים לא תופס אם האדם שמעיד על עצמו לא מכיר את ההלכות...

נכון.

אבל מה שמפריע לי יותר זה הנקודה עצמה. כאילו אם אני יודעת שאני זורקת כי זה לא עומד באיזה סטנדרט כשרותי זה צורם לי.

כי יצא שבמקום שהמשלוח שלה שימח אותי וקירב אותי אליה אז אולי אפילו הכאיב לי שאני צריכה לזרוק אותו.

אני לא יודעת אם אני מצליחה להבהיר את עצמי אבל הנקודה שלי היא בכלל לא כלפיי השולח אלא כלפיי המקבל. מה זה פועל אצלי. 

שגוברת על הלכה אחרת

ולכן אם מישהו שאני לא יכולה לסמוך עליו שהמטבח שלו כשר

הביא לי משלוח

המצווה של לאכול את המשלוח שהביא לי ולהתקרב אליו וכו

לא גוברת משום כיוון על מצוות כשרות

ולכן נעשה את זה בלי לפגוע ובלי שהוא ידע

כשמישהו מביא לך מארז סגור שבהכשר שאת לא אוכלת

לא תזרקי/ תעבירי הלאה?

''מה כבר החשיבות של לאכול הכשר שברגיל אנחנו לא אוכלים/ לא סומכים עליו"

אז כל אחד מדרג לעצמו את הערכים שלו- אם יותר חשוב לך להרגיש שאת לא יוצרת בידול, או יותר חשוב לך לאכול רק משהו שאת סומכת על הכשרות שלו...

נכון?

את בטח יודעת שהוא מקפיד על כשרויות

למה מראש להכניס אותו למצב הזה?

זה נגיד לא מובן לי

שכנה שלי שנה שעברה שלחה לי עוגה שהכינה

עשרות פעמים דיברנו על זה שאני לא אוכלת אצל כל אחד ואפילו יצא שדיברנו שגם אצלה לא כי היא מקפידה אחרת ממני.

אז למה לא לקנות עוגת אוסם שבטוח נאכל ובמקום זה לשלוח לי עוגה בהכנה ביתית כשידוע שלא נאכל?

איפה האהבת ישראל והלכבד את השני ואת ההקפדות שלו?

ויש מקרים שבאמת לא יודעים שאנשים מקפידים ואז לא יאכלו.

אז אני פשוט אעביר למשפחה שלי שכן אוכלת, לא רואה שום קשר בין אכילת המשלוח להרגשה שלי על היחס שנתנו לי משלוח וחשבו עליי והיה להם חשוב להביא לי.

עדיין משמח אותי שחשבו עליי והביאו לי, גם בלי שאני אוכלת את מה שיש שם.

א. אין פה שום פגיעה- אם אני זורקת לדוגמא- אז מי שנתן לא ידע לעולם ולכן אין פגיעה. אפשר עדיין לשלוח הודעת תודה רבה שהשקעתם ושימחתם וכו

לעומת להתארח אצל סבא וסבתא ושם הם עלולים להפגע..

וגם אז- יש גם לרצון לאהבה וקרבה גבולות

נגיד אנחנו אצל ההורים של בעלי אוכלים גם כמה כשרויות שברגיל לא אבל יודעים שהם בסדר בסה''כ רק פחות מונלצים..

או במצב ויש רגישות או סיפור משפחתי אז בודאי אפשר להקל יותר לא לפגוע כל עוד זה כשר.

אבל אם מישהי לא דתיה נגיד תביא לי עוגה אני לא אוכל אותה.. כי התנור הז בעיה ובניפוי קמח

ויש גם מצרכים שיותר בעייתיים לפעמים..תלוי מה..

וגם אם היא אומרת הז כשר זה כשר- אין לה מושג מה זה אומר.. אולי היא יודעת שכשרות זה רק לא לערבב חלבי ובשרי?

ובעי י עצם הנתינה היא מרבה אהבה

לא האכילה

ש'כן שנתן לי משלוח מנות שלא אכלתי אני אעריך ואודה לו מאוד ואשמח בעצם זה שנתן והשקיע

ומאחר והוא לא אמור להפגע אם הוא לא יודע- אני לא רואה ושם סיבה להתפשר על מה שמקפידה עליו

איפה   שאני גרה, בלי לומר מילה לאף אחד מאוד מכבדים אותנו ונותנים רק משלוחים סגורים, ואומרים 20 פעם קנינו ברמי לוי, הנה, תראי כתוב פה כשר, זה מספיק נכון??חחח
מי שמביא אפוי או ביתי בד"כ הוא דתי לפחות אצלנו בסביבה, ואז אין מצב שנזרק.
(אני זורקת מתוך עניני ניקיון קיצוניים שלי, אבל בעלי נהנה מזה, ומה שנשאר הולך לפח בצער רב. אבל אין לי ברירה.
וזו הסיבה שאני תמיד מביאה רק מוצרים סגורים, כי לא רוצה שמה שאני טורחת יזרק.

אני אוכלת כל מה שמביאים לי,

(אני אוכלת פלאפל שכונתי, שמכין נער בן 17, בטוחה שהאוכל של כל השכנות שלי יותר היגייני)

מעדיפה אוכל ביתי, גם כי לרוב מביאים פחות, וגם כי יותר בריא וטעים. ומעריכה ממש את ההשקעה.

לגבי הכנה, חשבתי להשקיע השנה, אבל אחרי השרשור ההוא אני אמלא עגלה ביוחננוף

אז מה הסיפור של המשלוח מנות?

טוב, מאזנת

לא אלך לכל חנות פלאפל אבל משהו שנראה לי סביר אוכל שם חופשי.

כששכנים מביאים משהו בהכנה ביתית זה ממש מגעיל אותי

למה?

הקטע שאני ובעלי הכי נקיים ונותנים דוגמא אישית בקטע הזה

זה מחרפן אותי

אז תגלי לי את הסוד.. 

לק"י

אבל זה נראה לי בא מהם.

הגדול בן 11.

האמת עד שלא ממש מזמן בעלי ואני היינו 'על זה',

ולכן היו מצחצחים כל ערב בצורה יסודית.

הזמן האחרון יותר שחררנו את זה לאחריותם, ולכן באמת אנחנו צריכים לעקוב, בת השמונה לרוב זוכרת מעצמה, בן העשר הרבה פעמים 'שוכח' אם אני לא מזכירה...

כל זה לגבי הערב, צחצוח של בוקר לצערי ממש לא מקפידים.

לשאלתך, אם הם לא רגילים להקפיד על זה, הדרך שאני מכירה להטמיע הרגל חדש היא דרך 'מבצע פרסים', פה ושם זה עובד וההרגל ממשיך גם אחרי שהמבצע נגמר, הרבה פעמים לא 🥴

אחכ הייתי מתזכרת להם כל פעם

עכשיו הם כבר יותר גדולים וכבר לא עוזר לתזכר.. בעיקר הגדולים בני 12-13

לא יודעת מה לעשות... יש להם מלא חורים..

לק"י

בת 5.5 לפעמים מצחצחת.

כשהם קטנים אני לא מתעקשת איתם.

והם לא תמיד או בכלל מצחצחים גם בערב. תלוי מי.

כמו שעושים קוקו בבוקר כל יום, ככה מצחצחים שיניים כל יום

אם אין להם את זה בשגרה, אפשר לעשות מבצע משפחתי.

מי שמצחצח שם לעצמו נקודה, כשהמשפחה מגיעה ל100 נקודות קונים משחק קופסה משפחתי או יוצאים לטיול וכד'.

אם את רוצה להאריך את הזמן שהם מתרגלים אפשר לעשות יעדים כמו מד גובה.

50 נקודות יוצאים לפיקניק

100 נקודות קונים משחק

150 נקודות יוצאים לחדר בריחה

200 נקודות יוצאים לצימר (אם ממילא מתוכננת חופשה משפחתית בקיץ אפשר לקשור את זה ביחד)

לילדים שאין להם בעיות קשב וריכוז יותר קל לשמור על שגרת בוקר ושגרת ערב.

האם את מקפידה לצחצח לקטנים? זה נראה לי הכי גורם לזה להיות מובן מאליו גם עבור הגדולים ועוזר לתחזק את זה.

וגם ביקורת שנתית אצל רופא שיניים.

מזכיר לכולם שעדיף להקפיד ולא שיהיו חורים בשיניים

ויש להם קשיי קשב וריכוז וכמעט כל פעולה אני צריכה לתזכר להם

כמה שניסיתי  והנחיות וקורסים שעברתי כדי לגרום להם לבצע פעולות מעצמם זה לא עבד.. 😔

1. קונה מברשת ומשחה אטרקטיביים

2. מזכירה מדי יום בנעימות

3. מפתחת לילד מודעות להיגיינה ושמירה על בריאות השיניים

4. נותנת דוגמא אישית 

הכל עשיתי

האמת אני קוראת אתכם ומתייאשת

כנראה שאני צריכה לבחור את המלחמות שלי וזהו

אם לכם יש מודעות גבוהה

כנראה שבעתיד הם יפנימו את ההרגל ויחקו אתכם.

אפשר גם לנסות לתת להם להריח את הבל הפה בבוקר

או להרגיש את הלכלוך שמצטבר

עבר עריכה על ידי אמא לאוצר❤ בתאריך ו' באדר תשפ"ו 11:03

מיטת קורה דו צדדית של איקאה, קנינו ביד שניה במחיר ממש ממש נמוך (משו כמו 150 שח, אבל בלי מזרונים וגם זאת באמת היתה מציאה אבל יש הרבה כאלה ביד 2, וגם באיקאה סייל היא במחיר מעולה), 

משתמשים בה לכיוון של מיטת קומותיים, זה מתאים לילדים קטנים ופותר את סאגת הגובה

כי המיטה הנמוכה על הרצפה והגבוהה יחסית גם נמוכה ממש ועם מעקה רציני.

באסה על המקום כי הגודל של המיטה תכלס זה מיטה ענקית! וככ אין צורך לילדים קטנים שעוד בגודל של מיטות מעבר🫣

אבל היא מתוקה ועדיין עדיפה לי מבחינת מקום רצפה מאשר 2 מיטות מעבר.

זה שהמזרון על הרצפה זה קצת חיסרון אבל לא נורא. הבנות ממש אוהבות אותה.. 

כרגע הן שתיהן על מזרונים ממש כמו במיטת קומותיים אבל מתלבטת אם לעשות איזה משו שהתחתונה תהיה מעבר ואז ליצור שם איזור משחקים מתוק קצת סגור, אולי להוסיף וילונות.. לא יודעת... ואז גם הגודל של המזרון יותר תואם גיל וגם הרווחתי שם יותר מקום אחסון/רצפה  שלא מתבזבז. מצד שני כשיש שם מזרון גדול בחוויה זה לא מזרון על הרצפה כי הוא בתוך המסגרת מיטה וזה לגמרי מיטה.. אם אני אשים שם מזרון של מיטת מעבר אז זה ממש כמו מזרון על הרצפה והוא גם כל הזמן יזוז וזה לא רלוונטי.. ואם אני ישים שם פשוט מיטת מעבר אז אני חוששת שהרווח בין הגובה של המיטת מעבר לגובה של המיטת קומותיים יהיה נמוך מדי והיא כל הזמן תתקע.. לכן בסוף פשוט קנינו שתי מזרונים גדולים וזה פשוט מיטת קומותיים גדולה..

אם את רוצה תמונה תכתבי לי אשתדל לשלוח לך בפרטי  . תכלס בסוף עם החסרונות אנחנו ממש מרוצים וזאת מיטה ממש מתוקה.  הבנות עפות על זה שהיא ענקית ומבחינת הגודל היא יכולה לשמש אותן עד החתונה🤣🤭

תעשי גוגל תראי לאיזה מיטה אני מתכוונת ותביני..אם את רוצה תמונות תכתבי לי ואשתדל לשלוח לך

דווקא זה מיטה טובה בעיניי לממד כי במקרה הצורך מבוגר גם יכול לישון שם חופשי ביחד עם הילד או משהו

גם לי יש את המיטה הזו, עשיתי אותו דבר בדיוק- שמתי שטיח ומעליו מזרון לקומה למטה.

היתרון בזה באמת שהמיטה העליונה נמוכה, אפשר להחליף שם מצעים בנוחות כשעומדים על הרצפה ליד, וגם הרבה פחות מפחיד שילד יפול מזה. הילדים עפים עליה.

לפותחת- מצרפת לך תמונה שתביני במה מדובר

אבל בעלי בנה אותה-

הוא הגביהה מיטת מעבר שהיתה לנו (כזו עם 4 רגליים ולא עם רגל באמצע)

ובנה לה 2 מיטות נפתחות

הזמינה מנגר

כך שהמיטה שלמטה תהיה מוכנסת חלקה מתחת למיטה העליונה

כך זה לא תופס הרבה מקום בחדר

ומצד שני, בהמשך זה יהיה מיטת מעבר רגילה

איתנו כבר למעלה מחמש שנים וסהכ מרוצים ממנה

לא מכירה את התופעות שתיארת

בהצלחה 

התופעה הזו זכורה לי, לא זוכרת אם מהריונות בנים או מהריונות בנות.

בכל אופן, לא היו אצלי הבדלים בין ההריונות של הבנים לבין ההריונות של הבנות...

למדתי שעמילן ממש מגביר את זה, אז לא אוכלת תפוא.

וצחצוח שיניים ממש עוזר.

בקודם היה לי עם בן, עכשיו עוד לא יודעת😅

ובנים זה הכי כיף שיש!!!😍

גם אצלי לא היה הבדלים בין ההריונות של הבנים לשל הבנות.

אצל הבנות היה לי 2 הריונות שונים לגמרי.

אצל הבנים היה לי דומה לשל אחת הבנות. בשילוב תופעות שהיו אצל השניה.

קיצר, לא חושבת שזה מעיד על משהו,😅

ממש מזדהה עם התחושה
גם לי יש שני בנים בבית, וכולם בטוחים שאני רוצה עכשיו בת

אבל ממש שמחתי לגלות שיש לי עוד בן

ההריון הראשון והשני שלי היו מאד שונים אחד מהשני. בראשון ילדתי בת אז בשני הייתי בטוחה שיש לי בן. נולדה בת.

ההריון השלישי דמה מאד לשני ונולד בן.

לא ראיתי קשר בקיצור

אני בהריון עם בן

ויש לי בבית בת

ההבדל היחיד בין ההריונות זה שבהריון הקודם כמעט לא היו בחילות

ובהריון הזה כן היו בהתחלה

זהו

אבל זה לא נראלי באמת קשור למין

פיטריה, גירוי?

יכול להיות שלא מנקים טוב כשמחליפים טיטול?

אפשר לנסות לשים משחה, לראות אם זה עוזר.

ואולי כדאי לבקש הפניה לבדיקת שתן, אולי יש דלקת.

משחה לא עוזרת, אני מורחת קבוע

הרופאה אומרת שבדיקות שתן בגיל כזה זה ממש בלתי אפשרי לבצע טכנית

אן יש דלקת יראו את זה בבדיקות דם גם בלי בדיקת שתן

אצלנו עשו בדיקת שתן מגיל שנה וקצת עם פיפיה

ורק אחרי שהיה חשד לקחו קטטר כדי שתהיה בדיקה סטרילית וישלחו למעבדה. היה דלקות בשתן כמה וכמה פעמים .. זה לא טוב בכלל.

אבל אצלנו היה גם חום. וזה סימן קצת מובהק יותר. 

ולנסות לתפוס את השתן.

ואז לשלוח למעבדה.

עשינו כמה פעמים לצערי גם לילדים רכים יותר.

היא צריכה להדביק מתחת לטיטול על הפיפי שקית סטרילית לשתן.

היא מדביקה את זה סביב הפיפי.

מסתןבבים קצת מחכים שהשקית תתמלא.

אני בהלם שהרופאה לא הציעה את זה מעצמה. 

כשנתת ורמוקס היא קיבלה את כל המנות? הייתה אח"כ הפסקה בבכיות? באמת לא ראיתי שחוזר כ"כ מהר אבל אולי כן?

עזרה. ניסינו לעשות בדיקת שתן ולא הצלחנו..

היא ממש התקפלה כל פעם שעשתה פיפי.. נתנו אנטיביוטיקה ותוך 24 שעות הכל עבר.. כמובן בליווי של הרופאה..

לא הייתי שוללת לנסות לבדוק דלקת בשתן.. 

לגבי התולעים, מצטרפת לדעה שאם ורמוקס כן עזר לחודש זה נשמע מאוד כמו תולעים, שלא מוגרו לגמרי ולכן חזרו שוב. דווקא אופייני 

מהר, היו לנו תקופות כאלה.

העובדה שהוורמוקס עזר תומכת בעובדה שזה תולעים,

העובדה שעכשיו שוב מציק תוך חודש בכלל לא שוללת את העובדה שזה תולעים.

בנרתיק.

תבדקי עם פנס, אם יש הן מיד יוצאות כשמאירים עליהן.

נשמע ממש תולעים

טיטול. הרופאה ממש טועה בנחרצות שלה.

הייתי מנסה לטפל קודם כל בתולעים. 

יש ל @מחי "מתכון" למשחת בסיס עם טיפות של שמן לבנדר ושמן הדס.

ולגבי דלקת בדרכי השתן- בהחלט אפשר לשים שקית שתן ולבדוק. אני לפי התיאור שלך כן הייתי מהמרת שזה תולעים ולא דלקת

כי דלקת כואבת כל היום ואצל ילדים לרוב יהיה חום ותופעות אחרות.

בכי בלילה+שליחת ידיים לטיטול הכי קלאסי תולעים שיש

מאמא מנוסה לילדים מתולעים לצערי....

@מחי

אשמח אם תוכלי לשתף אותי

כשהיא ישנה עמוק ורפויה

תסתכלי בפי הטבעת שלה

אולי תופתעי.

כשהיא צורחת סיכוי נמוך לראות תולעים

וזה ממש צורב

נסי להתסכל עם פנס חזק (אם היא תתן לך)

תולעת נקרת כמו חוט דק שזז (מתפתל כזה)

עוד שיטה, לא נסיתי אבל אומרים שעוזרת- אמבטית סוכר. להושיב אותה באמבטיה שהמיסו בה סוכר. התולעים יוצאות מהגוף לסוכר. תגגלי בטח יהיה הסבר טוב יותר משלי.

שימי לה לפני השינה אחרי המקלחת גוש של חמאת שיאה ממש על פי הטבעת אם אין לך אז שכבה עבה של משחת החתלה..זה מונע מהם לצאת

ותראי מה קורה.  ...

בינתיים, הייתי מפחיתה סוכר

ועוד משהו שהוא ממש קל ולא מזיק.

הייתי טוחנת גרעיני דלעת טבעיים ומערבבת לה כף בכל ארוחה, נגיד ביוגורט או בחביתה.

אצלנו הילדים אוכלים סתם ככה וזה סבבה להם.

תנסי, אולי יעזור. אצלנו זה עושה פלאים