אם זה 2% גם לי לא עובד

תנסי משחה של 5%

שכבה עבה מאוד.

לי רק עזרקאין עזר.

קניתי ולא מרגישה שעוזר לי לתפרים

אולי כי חתכו אותי ממש, אבל מנסה לרסס ומרגישה שעושה משהו לא נכון

לי זה עזר בלידה הראשונה ובלידה השניה לא.. שמעתי על כמה שזה לא עזר להן

להרטיב קצת פד ולהקפיא אותו, ואז להשתמש.

אומרים שגם דבש עם כמה טיפות שמן לוונדר מאוד עוזר 

וגם תרסיס פרינאום פרוטקט של אלטמן עזר לי מאוד מאוד

יש בסופר פארם/ חנויות טבע

קראתי את זה פה בפורום ולא האמנתי לזה. באחד הימים כאב לי ככ מהתפרים וזה הקל באופן מיידי

ניסיתי פד קפוא/פד מגנזיום/עזרקאין ורק שרף יותר..

מה שהקל עלי עם השטיפות:

לקחתי פדי צמר גפן(עגולים כאלה של הסרת איפור)

כוס חדפ חם

והשארתי מיחם קבוע במטבח

ואז כל פעם שהלכתי לשירותים מילאתי מים חמימים(נעימים למגע, אבל שלא יהיה קררר, ילדתי בשיא החורף והיה לי קפוא) ואז ניקיתי בטפיחות עם פד צמר גפן(החלפתי אותם כל טבילה במים כלומר השתמשתי במלאא) ובסוף ייבשתי הכל טוב בטפיחות עם צמר גפן נקי/טישו.

זה הציל אותי וההחלמה הייתה טובה ב"ה.

אני כבר חודשיים עם אלגיות

פריחה של משהו מסויים או בכללי

לי קרמים טבעיים גורמים יותר אלגיות מהאלה הקלסיים. שווה לבדוק גם

אבק (היה הרבה אובך לאחרונה)

ממש בשנים האחרונות

לא עליתי על הבעיה לצערי, חוצמיזה שלהישאר בבית ממש עושה לי טוב ואני שונאת את העבודה שלי  חח

בימים שזה ממש חריף לוקחת אלרגיקס וזה עוזר.

גם שימי בחדר מכשיר אדים, האוויר היבש בתקופה הזאת גם לא טוב

ממה שאני רואה למזג האויר- אבק, פריחה יש השפעות דרמטיות על האלרגיה. לכן אני לא רואה איך אפשר לטפל את זה מהשורש. אצל הסובלים באופן דרמטי אלרג'יקס זה ממש הצלה, ומכיוון שיש דברים שהם בלתי נשלטים אני לא הייתי שוללת.

וחלק לא?

למה דווקא אני סובלת ובעלי לא, מהילדים שלי- בת אחת כן והשאר לא

בטוח יש לזה סיבה 🙁

כמו שחלק רגישים לחלב או לגלוטן.

תמיד קצת לפני חודש מרץ החגיגה מתחילה-----

ממליצה לשים לב: יש צמחיה שמחמירה (ברחוב מסוים למדתי לעבור לצד השני של הכביש, למשל..)

וכן את עבודות נקיון הפסח לבצע עם מסכה על האף

ולפעמים אין מנוס מאלרג'יקס.....

לה אתר?

אני חייבת חצאיות הריון ואין לי זמן לנסוע למלחה

אולי את יכולה לשלוח קישור?

סליחה על הנצלו"ש🙈

ואם את יודעת לומר אם המידות הן כמו המידות הרגילות שלי? לא רואה שאספיק להגיע לשם

בעיקר אהבתי את ההרגשה האסופה..

לא זוכרת את המראה

לגבי מידות - ההנחיה שלה זה לקחת את המידה הרגילה

בכל מקרה המיטה מבד מאוד נעים ונמתח 

הלוואי והיה לי רעיון

מי מלח

בצל לבן פרוס בצלחת בחדר בלילה

לאף

אינהלציות של מי מלח

ובעיקר לדאוג שלא יהיה לו קר

הדבר היחיד שעזר לנו באמת זה שהיה שבוע מזג אוויר נעים חחח

הקטע שאני ובעלי הכי נקיים ונותנים דוגמא אישית בקטע הזה

זה מחרפן אותי

אז תגלי לי את הסוד.. 

לק"י

אבל זה נראה לי בא מהם.

הגדול בן 11.

האמת עד שלא ממש מזמן בעלי ואני היינו 'על זה',

ולכן היו מצחצחים כל ערב בצורה יסודית.

הזמן האחרון יותר שחררנו את זה לאחריותם, ולכן באמת אנחנו צריכים לעקוב, בת השמונה לרוב זוכרת מעצמה, בן העשר הרבה פעמים 'שוכח' אם אני לא מזכירה...

כל זה לגבי הערב, צחצוח של בוקר לצערי ממש לא מקפידים.

לשאלתך, אם הם לא רגילים להקפיד על זה, הדרך שאני מכירה להטמיע הרגל חדש היא דרך 'מבצע פרסים', פה ושם זה עובד וההרגל ממשיך גם אחרי שהמבצע נגמר, הרבה פעמים לא 🥴

אחכ הייתי מתזכרת להם כל פעם

עכשיו הם כבר יותר גדולים וכבר לא עוזר לתזכר.. בעיקר הגדולים בני 12-13

לא יודעת מה לעשות... יש להם מלא חורים..

שעד גיל 9 ההורה צריך לצחצח לילד

מעבר לזה בגיל גדול יותר אני מתזכרת שוב ושוב 

לק"י

בת 5.5 לפעמים מצחצחת.

כשהם קטנים אני לא מתעקשת איתם.

והם לא תמיד או בכלל מצחצחים גם בערב. תלוי מי.

כמו שעושים קוקו בבוקר כל יום, ככה מצחצחים שיניים כל יום

אם אין להם את זה בשגרה, אפשר לעשות מבצע משפחתי.

מי שמצחצח שם לעצמו נקודה, כשהמשפחה מגיעה ל100 נקודות קונים משחק קופסה משפחתי או יוצאים לטיול וכד'.

אם את רוצה להאריך את הזמן שהם מתרגלים אפשר לעשות יעדים כמו מד גובה.

50 נקודות יוצאים לפיקניק

100 נקודות קונים משחק

150 נקודות יוצאים לחדר בריחה

200 נקודות יוצאים לצימר (אם ממילא מתוכננת חופשה משפחתית בקיץ אפשר לקשור את זה ביחד)

לילדים שאין להם בעיות קשב וריכוז יותר קל לשמור על שגרת בוקר ושגרת ערב.

האם את מקפידה לצחצח לקטנים? זה נראה לי הכי גורם לזה להיות מובן מאליו גם עבור הגדולים ועוזר לתחזק את זה.

וגם ביקורת שנתית אצל רופא שיניים.

מזכיר לכולם שעדיף להקפיד ולא שיהיו חורים בשיניים

ויש להם קשיי קשב וריכוז וכמעט כל פעולה אני צריכה לתזכר להם

כמה שניסיתי  והנחיות וקורסים שעברתי כדי לגרום להם לבצע פעולות מעצמם זה לא עבד.. 😔

1. קונה מברשת ומשחה אטרקטיביים

2. מזכירה מדי יום בנעימות

3. מפתחת לילד מודעות להיגיינה ושמירה על בריאות השיניים

4. נותנת דוגמא אישית 

הכל עשיתי

האמת אני קוראת אתכם ומתייאשת

כנראה שאני צריכה לבחור את המלחמות שלי וזהו

אם לכם יש מודעות גבוהה

כנראה שבעתיד הם יפנימו את ההרגל ויחקו אתכם.

אפשר גם לנסות לתת להם להריח את הבל הפה בבוקר

או להרגיש את הלכלוך שמצטבר

הוא לא ממש מוכן להכניס את המברשת לפה

וגם שלב למתקדמים איך מלמדים לצחצח עם משחה? או שזה בגיל גדול יותר?

הילדה לא מוכנה שנכניס לה את המברשת לפה

לא עם המשחה בטעם תות ולא בלי כלום

ואני מתחילה לראות קצת צהוב בקצוות של השיניים

הבן שלי עוד מוצץ את המשחה.
ובלי קשר, לא כזה מצחצח זה נורא?

אני קניתי לפעוט שלי מברשות קטנות כאלה עם אחיזה נוחה יותר לנסות אם עוזר יותר

יש גם מברשת אצבע כזאת שמלבישים על האצבע אבל היא יותר לתינוקות אז לא קניתי

משתדלת לעודד להצחיק לקרוא לגדולים שימחאו לו כפיים

לפעמים עושה גם כשמתנגד

ולפעמים לא

אחרי המון זמן שהזנחתי כי ממש התנגד ועייפתי ממלחמות

לק"י

אז יש כאלה שכתוב עליהן מגיל שנתיים, והן כן מתאימות מהשן הראשונה.

אבל אני לא זוכרת פרטים.

אנו נותנת להם לצחצח בעצמם. אחרי קצת זמן אומרת שעכשיו אני ומעבירה מהר את המברשת על שן או שתיים, עד שנמאס להם. ככל שהם גדלים אני מצליחה לעשות צחצוח טוב יותר

משחה כיום זה מהשן הראשונה כי שינו משהו בפלואוריד במי השתיה. המשחות שכתוב עליהן 2-6 מתאימות מגיל חצי שנה

לי עזר בגיל הזה-

לתת לילד לצחצח לבובה ואז אני מצחצחת לו.

לעשות הצגות תוך כדי- וואי יש לך טרקטור בפה, צריך להוציא את הטרקטור!

ואני מצחצחת עם משחה של ילדים מהתחלה, הם אוהבים את הטעם.

אני אוהבת הומור שחור במידה. אבל לא אהבתי....

פותחת, מתנצלת על הייבוש.

זאת םשוט המציאות

ויש אשכרה נשים שזאת הלידה הראשונה שלהן וככה הן חוות את זה בדיוק

את החוסר אונים

את החוסר בעזרה

ואת ההרגשה שנגמרו לך החיים

לק"י

אני חושבת שהעניין הוא אם זה בא להציג מצב מסויים או לצחוק עליו.

אם לצחוק, בעיני זה לא משהו בלשון המעטה.

שיושבת עם תינוק בן 3 חודשים בגינה ואז ניגשת אליה איזו אישה קצת מבוגרת ודוחפת את האף- קצת קר למה הוא בלי גרביים?

ואז היא מתחילה לענות לה קצת בציניות קצת לפרוק את כל הבעיות שלה והאישה השניה כבר רוצה לברוח 😅

גדול.

אהבתי 

האמת? נראתה ונשמעה בול כמוני ואפילו לא הייתי בדיכאון

לא נעימות לאוזן שנאמרות בסרטון (כמו למשל שנאמר בטיבעיות "כנעט הרגתי את הילד" ועל זו הדרך, נאמר שלוש פעמיים.
לי זה צרם!!!

מה לעשות אם באמת אין להורה שיקול דעת. פעם יצאתי עם ילדים בסוף אביב , היה חם לכל הדעות וראיתי אישה לבושה גופיה ותינוק שלה בחליפת פוטר , כובע חם ושמיכה .

שתקתי כמובן אבל ברור שילד שלה סבל.

מה עוד ? אם אני יוצאת עם תינוק בקיץ , אני חייבת לכסות אותו כמה שיותר עם בגדים דקים ולא לשכוח קרם הגנה אחרת הם נשרפים מהר מאוד.

פעם גם פגשתי אישה בחורף ירושלמי , היא עם מעיל , תינוק בלי גרביים.

אני לא מעירה אף פעם אבל ברור שאלו לא היו מצבים של סתם שכחה בגד כי היה חם כשיצאה או לבוש טיפה יותר חם כי יצאו מוקדם בבוקר והיה קר עדיין.

וזה ממש יפה

אבל אני חושבת שלהעחר להורה זה כבר גבול (עבורי לפחות)

אמא רוצה הכי טוב לילד שלה. ואחרים לא תמיד מודעים לשיקולים

הבת שלי ב"ה היתה תפוחה ברמות (מעל כל האחוזונים)

והיתה לי חברה שהתינוקות שלה מאוד רזים שכל הזמן דאגה שאלביש יותר את הבת שלי. ברור לי שזה נעשה ממקום טוב! אבל לצורך העניין, היא לא הכירה את הבת שלי ואת הצורך השונה שהיה לה לחום/ קור.

וחוץ מזה,

האם ההערה שלי תועיל או תזיק?

מצוות התוכחה היא חשובה מאוד, אבל בתנאי שהיא נשמעת. אם אני יודעת מראש שהיא לא תשמע אז מצווה לשתוק ולא להוריד לאמא את הבטחון העצמי

התינוק הוא של האמא הזאת והיא תטפל בו ותלביש אותו כמיטב הבנתה/ יכולתה.

גם אם חלילה התינוק יצא בלי גרביים וקצת קריר.

נו אז מה?

אז קצת קר לו, ופעם הבאה אמא שלו תדע להביא לו גרביים.

ואם מעירים לה ומקטינים לה את הביטחון העצמי לרצפה זה הרבה יותר גרוע.

אבל אמא לא אמורה לאבד בטחון עצמי מכל אמירה.

וגם בטחון עצמי מופרז זה לא טוב.לפעמים עדיף ללמוד מניסיון של אנשים אחרים ולא לצבור אותו בעצמנו

בדרך כלל אם אישה זרה תעיר לי

אני לא אקבל ממנה

מי היא? לא מכירה אותה למה שאקשיב לה?

וכן לקחתי ללב כל הערה ואמירה.

והייתי בטוחה שזה סוף העולם אם טעיתי.

(ולא בטוח שטעיתי, פשוט זאת שהעירה לי נתנה לי את ההרגשה הזאת).

ובהחלט רציתי ללמוד מניסיון של אחרים, אבל זו החלטה שלי ממי ללמוד ואיך ללמוד.

ובסוף, הלמידה הכי טובה היא פשוט הניסיון שאנחנו רוכשים בדרך.

לקחתי באמת כמה שעות בבוקר ושעתיים אחהצ.

שמחה לומר שזה מתחיל להיות חלק מהשיגרה והרבה יותר קל לשים בצד. עוד לא מספיק, אבל זה התחיל מכאן🙌

לא זוכרת בעל פה את השמות, אבל חושבת לעצמי שזה לעילוי נשמת הבנות הרשומות. אולי האמת כדאי שאעתיק את השמות לדף

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 

@שושנושי 
 

מצטרפת ב''ה מעכשיו עד עשר.

ובשעות הצהריים- 2-4.