לא אופטלגין

לפחות לא בשליש ראשון, אחר כך אני לא יודעת

יש אוטיזם ובעיות קשב וריכוז

ומנסים להמציא מאיפה זה בא..

ממליצה לכל אישה בהריון לאכול רק דברים טבעיים ישר מהטבע בלי ריסוס בלי צבעי מאכל בלי חומרי טעם וריח בלי הורמונים (העופות וביצים מלאים בהורמונים).. והרשימה עוד ארוכה מאוד..

הכי קל להפיל את זה על כדור כמו אקמול ששנים הוכח כלא מזיק ולא משפיע על כלום

הכל כל מתועש ומלא באלף חומרים אחרים

אין כל כך שליטה על זה

צריך להיות בבקרה ולעשות את ההשתדלות שלנו.

לא פשוט לברוח מכל דבר אולי ושמא 

גם רופאים אומרים שלא כדאי וזה רק כי אין ברירה ..

בתופעות לוואי על הכדור רשומים תופעות לוואי לא הכי...זה לא סוכריה וגם בלי הריון לא כדאי לקחת אותו הרבה ובתדירות. 

והלוואי שהיינו נזהרים במאכלים שאנו מכניסים לפה כמו בתרופות

עם ובלי הריון

אבל בהריון במיוחד

אוכלים במסעדות, אירועים

אתם בודקים מה בדיוק מכניסים לאוכל?? איזה חומרים ערבבו שם??

אולי שמן מטוגן גורם לכל מיני בעיות בעוברים?

דווקא התרופות עברו כל כך הרבה בדיקות מה שלא קורה בהרבה מאוד דברים אחרים שאנו מכניסים לפה ולגוף בלי חשש..

קודם כל באמת יותר מלחיץ לאכול בהריון בחוץ ומכירה אחות שלא ממליצה בכלל.

וגם ניסוי על הריוניות הוא מאוד בעייתי אתית. אז ממש לא בודקים תרופות כמו במקרים שגרתיים.  

יש המון דברים שהרפואה לא יודעת גם על תרופות בטוחות שנוסו לאורך הרבה זמן ונמצאות בשימוש ונחשבות בטוחות.

רק השנה גילו משהו על מנגנון הפעולה של האקמול שבכלל לא ידעו, איך שזה בדיוק משפיע על מערכת העצבים. ומדובר בתרופה שבשימוש כבר עשרות שנים והיא נחשבת הכי קלה ובטוחה ועברה המון ניסויים ובדיקות.

אני הכי בעד רפואה קונבנציונלית, אני בעד תרופות. אבל להגיד שאנחנו יודעים על זה הכל זה פשוט לא נכון. והסיבה שלא הוכיחו שאקמול בעייתי יכולה להיות מאד טכנית, כמו שלא מאשרים בקלות ניסוים על הריוניות, או שהקשר קיים אבל קטן או שאי אפשר לחתום ב100 אחוז שזה לא נובע משילוב של שתי נסיבות שיכולות בקלות להתקיים או כל מיני סיבות אחרות

וכמובן שלגבי אוכל נזהרים יותר בהריון. בטח שבודקים רכיבים ונזהרים מדברים שפחות בריאים בהריון, או שהוכנו בצורה פחות בטוחה. אבל גם לא,מה זה משנה? אם הייתי אוכלת חומוס בהריון אז כדאי לי גם לקחת תרופות שלא מומלצות? זה לא הכל או כלום ואפשר להחליט שמשהו אחד קשה לך מדי בלי לזרוק לפח כל ההמלצות.

גם הסכנות הן שונות,לגבי אוכל אנחנו יודעים בדיוק מה הוא יכול לגרום,רוב המאכלים שבעייתיים בהריון בעייתיים בגלל חיידק ספציפי שיכול להדביק או לא, והמיעוט הוא בגלל חומרים שישפיעו על העובר (כמו עודף ויטמין a או אלכוהול), ובתרופות זה הפוך, אם לקחת תרופה לא מומלצת, זה כמו אלכוהול, החומרים בוודאות עוברים פנימה, וזה גם מרוכז אז ההשפעה שלהם משמעותית יותר.

ועדיין, אקמול נחשב בטוח לשימוש בהריון. לא אומרת שצריך להימנע לגמרי, אבל כן ההמלצות הן לא להגזים עם המינונים ברמה שהיית לוקחת בלי הריון. 

לא מסכימה איתך

אני לא מדברת על הדבקה במחלות דרך האוכל

אני מדברת על השפעת האוכל שאנו מכניסים לגוף לעובר שגדל בתוך הרחם.

אם תרופות מסויימות עוברות שילייה

למה את חושבת שרכיבים מסויימים במאכלים שאנו אוכלות לא עובר שילייה? ומה ההשפעה שלהם על ההתפחות שלו?

קראתי פעם מחקר שאישה שאוכלת תפוח בתחילת ההריון יכולה להשפיע לטובה על בריאות השן של התינוק!

והנה עוד דוגמא, למה אומרים לקחת קוביות שוקולד ולשכב כדי להרגיש תנועות?

אוכל שאנו מכניסות לגוף עובר לעובר!!! גם אם לא הכל, אבל בטח שחלקים ממנו כן.

ומה עם השפעות שליליות של מאכלים מסויימים?

מה אני רוצה להגיד

ברור שלא נתחיל לבדוק מה ההשפעה של כל אוכל לעובר

כי זה לא יגמר לעולם.

צריך פרופורציות בחיים

אסל אם אישה בהריון עם כאב ראש וקשה לה מאוד בגלל זה שתיקח אקמול ותרגיש טוב והכל בסדר. (וכמובן מדברת על כדור פה ושם.. לא בהגזמה ותדירות גבוהה)

והחומרים באוכל משפיעים על התינוק. אבל אנחנו יודעים פחות או יותר איזה חומרים טובים לעובר ואיזה לא, ואנחנו יודעים ממה האוכל עשוי. אוכל, בניגוד לתרופות, לא מורכב ממנגנונים שמשפיעים על המוח או על מערכות בגוף באותו ריכוז ורמה שתרופות עושות את זה (למעט דברים ייחודיים כמו אלכוהול, שבאמת אסור בהריון).

אם את אוכלת תפוח, מה שיעבור לילד זה כמות מסוימת של סוכר, מינרלים וויטמינים שקיימת בתפוח. זה לא ישפיע לו על מערכת העצבים עכשיו. וגם אם זה יחזק לו את העצמות, תצטרכי לאכול הרבה תפוחים כדי שתהיה לזה השפעה משמעותית. זה לא קורה מתפוח אחד.

כן ברור שיש מאכלים שמשפיעים לרעה. בין אם את אוכלת מלא ירקות כתומים ומגבירה את הריכוז של ויטמין a שעובר לעובר, ובין אם תאכלי המון סוכר והגוף שלך לא מייצר מספיק אינסולין, אז זה יפגע בילד. אבל אלה המאכלים יוצאי הדופן, וגם בהם צריך להגיע לכמות משמעותית כדי לפגוע בעובר. יש סיבה טובה שאין מאכלי פלא שאת יכולה לאכול כשאת חולה והופ זה יפתור לך את הבעיה. רוב האוכל לא בנוי ככה, הוא הרבה יותר ממונן מבחינת הריכוז של המרכיבים שלו, ושוב - הוא לא משפיע באופן ממוקד על איזשהי מערכת בגוף.

אבל תרופות עובדות אחרת, הן מיוצרות ספציפית כדי להשפיע באופן מאד מאד מרוכז על איזשהי מערכת בגוף, ולכן מן הסתם אם זה חומרים שעוברים דרך השיליה, הם יהיו בעלי השפעה גבוהה יותר על הילד מאשר מאכל כזה או אחר.

נכון שעל פי המחקרים הידועים לנו, אקמול פה ושם במהלך ההריון ממש לא יפגע בעובר ובטח לא יהיה ה-גורם לאיזשהי שונות נוירולוגית. אבל יש הרבה נשים שאומרות - בטוח זה בטוח, יאללה אני גם אוכלת x, y, z, זה בטח לא יותר גרוע, ומשתמשות באקמול בלי חשבון, ושם גם הרפואה כבר אומרת שיש בעיה.

נראה לי שאנחנו די מסכימות על עצם הענין, רק השאלה היא איך להציג את זה. לדעתי עדיף יותר להזהיר כדי שישימו לב למינונים, אבל רוב הרופאים ממש בגישה שלך ומניחים שהשימוש של אישה ממוצעת הוא תקין ולכן אומרים באופן גורף שאין בעיה 

ואם כבר דיברנו בשרשור השני עם חיסונים -

מי שלא מחסנת בגלל חשש שמא יש לזה תופעות לוואי, לוקחת סיכון משמעותי גם לכיוון השני.

לא לקחת אקמול בגלל חשש כזה - אין פה שום סיכון לכיוון השני. רק חוסר נוחות שלי.

באופן אישי אני אף פעם לא לקחתי אקמול בגלל כאב ראש. לא בהריון ולא בכלל. הפעמים הבודדות שלקחתי אקמול היו כשהיה לי חום מאוד גבוה (כילדה), או כשהיה לי חום והרגשתי גרוע אבל לא יכולתי להרשות לעצמי לא לתפקד בכלל (ערב חג וכדו') אז אחרי האקמול יכולתי קצת לצאת מהמיטה ולעזור קצת לבעלי לתפעל מה שהיה צריך.

אבל בדרך כלל אני מעדיפה לנוח ולתת לגוף שלי לעשות את העבודה ולהתגבר על המחלה לבד. וכשזה רק כאב ראש - אז בדרך כלל הכי עוזר לי שינה טובה. לפעמים גם הרבה שתיה מועילה (לא באופן מיידי), וגם לשכב ולנשום נשימות עמוקות במשך כ-10 דקות לפחות (נשימות ממש ארוכות ואיטיות, כמו שנושמים בצירים) ממש עזר לי כמה פעמים להעלים כאב ראש מציק.

(אולי אני קצת קיצונית בזה. לא כותבת את זה כדי להורות לאחרים לעשות כמוני. אני גדלתי ככה, וזה מרגיש לי נכון עבורי...).

גם אחרי הלידה את לא לוקחת משככים לכאבים של ההתכווצויות?

כי אם כן את מלאך😅

אבל גם אחרי הלידה לא לקחתי אף פעם משככי כאבים.

כשכואב לי אני נושמת כמו בצירים וזה עוזר. ב"ה לא הרגשתי שהיה כאב מוגזם..

מצאתי את עצמי בוכה מרוב כאב בזמן הנקה וכמעט זרקתי אותה מהידיים שלי.

בלידה של השלישי העדפתי לקחת משככים סביב השעון למשך 3 ימים ולא להגיע למצב הזה

דווקא בלידה האחרונה שלי בקושי כאב לי. בלידות קודמות כאב יותר, אבל לא ברמה שאת מתארת...

במספר גבוה יותר ככה הכאבים חזקים יותר....

לא דומה לידה ראשונה ללידה שמינית למשל... 

לא היה לי כאבים בלתי נסבלים

לקחתי כדורים אבל לא מלא

דווקא במחזור (בעיקר לפני ההריונות)

הייתי לוקחת סביב השעון וסובלת מכאבי תופת

כל מחזור מחדש

בערך מאז שהתחלתי לקבל בגיל 13

אבל מאז הלידה קיבלתי רק 2 מחזורים והם היו ממש ממש בסדר (ההנקה מנעה לי)

ועכשיו אני שוב בהריון...

מהכאבים האלו בבגרות אחרי לידה אחת זה עבר כמעט לגמרי

ושמעתי מעוד נשים שככה עבר להם אחרי לידה אחת.

לק"י

אבל גם יחסית אין לי כאבים לאורך הרבה ימים, וכשכואב לי בבית חולים- בגלל שאני צריכה לבקש מהאחיות משככי כאבים, לרוב אני לא אבקש ואסבול.

אסור משככים אחרים לפי מה שלי נאמר , אולי היום דברים השתנו.

אופטלגין מותר בשליש שני, ומשבוע 28 אפשר במינון מוגבל ולימים מוגבלים (מפורט לדעתי בכללית)

איבופרופן מותר בשליש ראשון ושני

לא הייתי חוששת ממנה אחת של תרופה.

פעם הבאה תדעי שעדיף אקמול

הרופאת נשים המאוד מקצועית שלי המליצה לי בעצמה עליו בתחילת ההריון הקודם

ואני מהתחום ויודעת גם שזה מותר

שמותר עד שבוע 20

זה משתנה בין דעות

הרופא שלי אומר רק אקמול ואופטלגין כל ההריון

אבל לכל הדעות עד שבוע 20 זה פחות נורא

אתית אסור לערוך מחקר על נשים הרות.

אלא זה מידע מצטבר בידי המכון הטרטולוגי מנשים שלקחו בפועל ומה קרה בפועל.

ככה הסבירו לי כשבררתי על כדורים אחרים בהריון. (כדורים להפרעת קשב)

אז זה שמשהו לא מומלץ לא בהכרח שיש סיכון אלא שפחות נשים נוטלות אותו

אקמול שהוא סופר נפוץ מלא נשים לקחו בהריון והצטבר די מידע שלא נגרם ממנו שום נזק.

בני כמה הם?

לא יודעת לענות על הכל. מנסה חלק..

ילדים שנשארים לבד בזמן שההורים ישנים זאת מיומנות שצריך ללמד אותם.

אנסה לתאר מה אנחנו עשינו

בהתחלה אחד מאיתנו נשאר איתם. גם בזמן. שנשאר איתם לא צמוד אליהם אלא מדברים על מה אפשר לעשות עכשיו, במה לשחק.  ונותנים להם לשחק בעצמם, בנוכחות של מבוגר. כששרואים שמצליחים להעסיק את עצמם כשיש נוכחות אז מדברים איתם על זה שהם גדולים,  ויכולים לשחק לגמרי בעצמם כשההורים נחים. מדברים על במה משחקים, במה מותר או אסור לגעת, כדאי להשאיר פרי חתוך או נשנוש שאתם כן מסכימים בצלחת בהישג יד.

ואז מתחילים ברבע שעה-20 דקות

מראים להם בשעון מתי אפשר להעיר אתכם, כשהמחוג הגדול מגיע למספר איקס (אפשר לשים שם מדבקה(

אפשר להגיד להם שאם ישחקו יפה, לא ידעו בדברים שאסור תביאו להם הפתעה קטנה

אם מצליחים מצוין, אם לא, אז לדבר את זה שוב שוב. מה מותר ומה אסור. לתת להם משחקים מיוחדים לזמן הזה.

לאט לאט להאריך את הזמנים, לחצי שעה, 40 דקות, עד שמצליחים לשחק זמן משמעותי יחד.

אצלינו עכשיו הם מצליחים גם בלי שנצטרך להגיד עד מתי, אלא פשוט מחכים שאחד מאיתנו יקום

(גילאי 4 ו6)

יש לנו משחקי קופסא מיוחדים לזמן הזה ופליימוביל. וזה עוזר. 

יש לכם טפשרות לקנות משהו כזה?

גם אצלנו היו עולים על השיש ומוציאים מהארון ביסקוויטים וסוכריות עוגה ומה לא. בלי לשפוך, אבל עדיין זה חרפן אותנו לגמרי.

נשמע שאתם ממש ביחד מול הילדים וזה כבר יתרון גדול.

חושבת שקודם הייתי עושה מנעולים כי זה פתרון קל וחסכני.

ובנוגע לעונש- הם צריכים לנקות ולסדר הכל.

ולהגיד להם שאין את העוגה/הממתק לשבת כי ככה התנהגו.

לא חושבת שהייתי קרת רוח במצב כזה. מן הסתם הייתי צועקת עליהם כי זה באמת מעצבן.

סביר להניח שאני בכזה מצב לא הייתי מגיבה באיפוק

אנחנו עשינו במיוחד דלת למטבח כי הילדים היו קמים נורא מוקדם ולא היתה אפשרות להשאיר אותם לבד אפילו לשניה

וזה היה שדרוג של החיים

הייתי מכינה להם בלילה נשנושים לבוקר וככה לא היו פוגרומים וגם יש סיכונים במטבח כמו מים חמים, סכינים וכו

היום הם כבר גדלו והגדולים שומרים על הקטנים אז לא נועלים יותר את המטבח.

בגלל שהם בני 5 אז אפשר לשוחח איתם

להסביר שלא עושים את זה

לסכם איתם שאתם מכינים להם כמה נשנושים, מים, וכמה משחקים ושלא יקחו מעבר לזה בלי רשות.

לא בטוח שזה יעזור בפעם הראשונה

אפשר לנסות כמה פעמים עם נוכחות של אחד מכם כדי להשגיח ואז ילמדו את הרעיון

שכדאי להתאים פעולות ליכולת ההורית שלכם

אם אתם תקופה ארוכה לא מצליחים שהם ישנו במיטות שלהם

תנסו משהו ביניים

כמו מזרונים בחדר שלכם

ככה אפשר להמשיך לישון גם אם הילד בא לישון לידכם

אם אתם לא מצליחים לתקשר איתם בשיתוף פעולה

אז אל תצפו שהם ישתפו פעולה

לא להשאיר אותם ללא השגחה

ולצמצם טריגרים כמו מדף מתקים

להשאיר כמות מעטה של ממתקים בבית

התנהלות עם ילדים היא בעיקר יכולת הורית

היא מורכבת ללמידה ויישום

זה מצריך להיות אסרטיבי/ זורם/ סבלני/ מכיל/ חסר שיפוטיות/ לראות את הצד של הילד/ להתאים ציפיות

להיות מותשים זה הגיוני

להיות מאוכזבים זה ציפיות לא מותאמות

בציפיות לא מותאמות קל יחסית לטפל

שאר הדברים שכתבתי למעלה ניתנים ללמידה אבל מצריכים כוח רצון סבלנות והרבה אימון

הייתי שמה מזרונים, ונועלת את החדר מבפנים.

ככה גם אם יקומו לא ילכו רחוק מדי.

ובלילה משאירה אור מכובה, שלא תהיה שום סיבה לקום ולטייל לפני שהשמש זורחת

נראה לי שכשיש ילדים שובבים זה רק עדיף שישנו קרוב אליכם...

את כל התגובות, מקווה שלא חוזרת על מה שהגיבו

אישית, ב"ה שלא קרה כלום מהמיחם שעלו על השיש.

אולי כדאי להעביר את ארון החטיפים /ממתקים מקום.

אצלינו , חטיפים וממתקים נמצאים מלכתחילה בארון תחתון מתחת לשיש וזאת מהסיבה של למנוע את העליה על השיש.

אולי כדאי להתייעץ עם יועצת שינה במקביל להדרכת הורים.

אם זה מנחם אותך גם אנחנו לא מצליחים לישון כשהילדים ערים.

הם פשוט לא נותנים לנו.

ולא משנה כמה הם התעוררו בלילה (והם מתעוררים מלא) כשהם קמים בבוקר אחד מאיתנו חייב להיות ער איתם.

כמה טיפות על הכרית שלהם לפני השינה

עוזר פלאים

אצלי בבית זה הקסם

מאוהבת בשמן הזה 😍🤣

ולכן כשמריחים אותו הוא משפיע על הרגיעה אצל ילדים/ מבוגרים.

אפשר לטפטף על הכרית שלהם טיפות בודדות (2-3)

אם הריח חזק להם מדיי, לטפטף על טישיו ולשים בקרבתם או לטפטף על הסדין סמוך לכרית, ככה שהריח נעים ולא חזק. 

קונים בחנויות טבע או בית מרקחת 

את יכולה להתייעץ עם הרוקחת לגבי שמנים נוספים.

אפשר אולי אחרי מקלחת אם זה מסתדר לעשות להם עיסוי עם קרם או משהו (ככה שתהיה להם התחושה של המגע וגם גבולות גוף) ליצור אוירת שינה (החשכת החדר, אולי מוזיקה שקטה קלאסית) ואז כשהילד נינוח ורגוע, מייד להכניס למיטה עם ריח הלוונדר.

זה מרגיע ובע"ה ייאפשר להם לישון.

אם ההרדמות ארוכות והם קמים המון פעמים בלילה-הייתי מתחילה משם. ילד שישן טוב-הוא גם ילד רגוע יותר ושפנוי יותר ללמידה.

מעבר לזה באמת הייתי בודקת איך אפשר לייצר מרחב יותר בטוח בבוקר כשאתם לא קמים, לנעול את המטבח, לשים שער נגד ילדים (אבל אחד רציני, הפשוטים לא יעזרו נגד ילדים בני חמש) מנעולים בארונות, ולדבר הרבה על מה מותר לקחת לבד ומה אסור, ילדים בני חמש אמורים להבין שמיחם זה מסוכן-אפשר להסתובב במטבח ולדבר על מה מסוכן ביום שישי -המיחם מסוכן, הפלטה , תנור דולק ...

נשמע מעצבן ומבאס במיוחד.

חיבוק גדול!

לא יודעת אם יש תועלת כי כבר כתבתי כמה פעמים,

הייתי *מפסיקה* לטפל בענייני הרטבת לילה, אתם לא פנויים לזה, מחזירה טיטול /תחתון לילה,

שמה מזרונים בחדר שלכם ומאפשרת להם לישון שם, (התנאי היחיד שהייתי כן מנסה לאכוף זה שמי שמגיע לישון במזרון שיהיה בשקט)

וזהו, מסדרת לכולכם כמה וכמה לילות שקטים יותר ועם יותר שינה לכולם, ואז רותמת את כל האנרגיות כדי למצוא פסיכולוגית /מדריכת הורים מעולה. רק אחרי שתרגישו שהשגרה בשעות היום מתייצבת ושאתם יודעים איך להציב את הגבולות שחשובים לכם, הייתי עוברת לטפל בגבולות בשעות הלילה.

כרגע זה מרגיש לי, מהצד, שאתם נותנים פול גז בניוטרל... 

באמת הגיל הזה מאתגר - מצד אחד זה גיל שאפשר להבין בו כללים בסיסיים, מצד שני זה עדיין גיל קטן בשביל להיות אחראיים לגמרי.

נשמע שהלילות הם הדבר הכי מאתגר, שממנו נובע הכול...

אנסה להציע משהו שעבד לנו עם בת השלוש וחצי. היא על הרצף האוטיסטי, אבל אולי זה יעבוד גם עם ילדים "רגילים":

ליצור שגרת שינה קבועה. הם בגיל שאפשר ללמד אותם לקרוא שעון בקטנה - להראות להם ואולי אף לסמן על שעון מחוגים את שעת השינה שלהם.

וכשמגיעה השעה, להשכיב אותם לישון ברצף קבוע: מקלחות, צחצוח שיניים, שוכבים במיטה עם דובי (או חפץ מנחם אחר - אצל הבת שלי זו כרית אהובה ומוצץ), אבא או אמא יושבים לידם, מספרים סיפור *אחד* שרים *שלושה* שירים, אומרים קריאת שמע ויוצאים מהחדר. הילדים נשארים בחדר עד הבוקר (אולי אפשר להשאיר להם אור קטן כדי שלא יפחדו).

בלי איומים ("מי שיקום מהמיטה אז..."), בלי משא ומתן ("רק עוד סיפור אחד ודי"), פשוט לעמוד ברצף הקבוע שקבעתם מראש ושיתפתם אותו בו אותם לפני שעת השינה.

אותו דבר אפשר בבוקר:

אבא ואמא באים להעיר את הילדים ושרים שיר (או משמיעים שיר). הם מדגדגים את הילדים בקלילות כדי שיקומו, עוזרים להם להתחיל להוריד את הפיג'מה. את החולצה אבא ואמא עוזרים להלביש, את המכנסיים אפשר לבד. אחר כך נוטלים ידיים, מקבלים עוגייה (או כל משהו אחר), ואפשר לצפות בסרטון *קצר* עד שמגיע הזמן ללכת לגן.

אפשר גם לתרגל איתם מה קורה אם הם קמים לבד בבוקר ואבא ואמא עדיין לא:

הולכים ליטול ידיים, ואז אפשר לקחת עוגייה או משהו אחר מארון אחד שנמצא בהישג יד וזהו זה, ויושבים על הספה לאכול אותה עם ספר, עד שאבא ואמא קמים.

(כמובן,תשנו את הרצף לפי מה שמתאים אצלכם בבית...)

ככל שתצליחו ליצור להם כבר עכשיו את השגרות הקבועות האלה, כך כשהם יגדלו לא תגיעו למצב שאנחנו כעת עם הילדים הגדולים שלנו, שצריך להתווכח איתם הרבה כדי שילכו לישון... 

אבל את צודקת, צריך באמת התייחסות נפרדת לזה (בלי קשר ליצירת שגרת השינה).

אני מבחינתי אין מצב שילד מעל גיל שנה יישן איתי במיטה, אז אני לא ממש יודעת לייעץ בזה...

לא חושבת שיש טעם להעניש אותם

הם עושים מה שהם יודעים

ככל שתנסו יותר לשלוט בהתנהגות שלהם ככה היא תחמיר יותר...

שוב

ממליצה לכם ללכת להדרכת הורים טובה *בגישה היקשרותית התפתחותית*.

אבל נעזרת בה לענייני הורות והיא טובה בעיני.

רוצה לבוא לפרטי?

לחילופין

תסתכלי ב"הורות והיקשרות", הן מעוחות ומפנות למדריכות שלמדו אצלן. (גילוי נאות אני לומדת שם עכשיו).

גם אצלי קרה, יותר מפעם אחת, בווריאציות שונות

ילדים בגיל הזה שנשארים לבד עושים שטויות ולכן כדאי שלא יהיו להם זמנים כאלה

אם בכל זאת יש, כמו אצלי, אז להגדיר גבולות גזרה אבל זה תלוי בבשלות שלהם

מובן שקשה ושאתם עייפים, תעשו תורנות

ושאחד מכם ישאר להשגיח,

ובעיניי לא שייך להעניש אותם הם ילדים קטנים שהיו לבד ועשו שטויות 

כמה ילדים זה?

המסקנה המתבקשת- לנמנם רק על הספה... זאת הדרך לקבל קצת דקות שינה...

וואי וואי חיבוק. הייתי מתחרפנת.

ואנ י אישית לא ראיתי כלום חריג

דיבורים על איראן יש כבר הרבה זמן

לי לא ברור כלום מהם

אם לזה התכוונת

ואין לך מה לכתוב מאנונימי, בטוחה שאת לא היחידה שדואגת.

לא ממש מעניין

רק אומרת שלפני המלחמה עם איראן היו הרבה ימים שדברו על זה גם 'יודעי דבר'

מלחמת המשך עם איראן זה די צפוי

כמו כל חזית אחרת

זה יכול לקרות מחר ויכול להיות עוד שנה

אם רוצים לחיות חיים נורמליים

כדאי מצד אחד להתנתק מחדשות

ומצד שני לפתח מספיק חוסן כדי להיות מוכנים כשמלחמה מגיעה מהרגע להרגע

וכמו שהיה פעם שעברה זה לא בדיוק משו שאפשר לחזות.

מקווה שבאמת אין איזה משו כי אחרי שכתבת את זה אני כן יעלה לישון קצת בלחץ כנראה, אוף.

לפעמים אני צריכה להזכיר לעצמי שלא לקרוא חדשות זה לא מספיק.

צריך גם לא לספספף בסטטוסים בוואצפ ולא לגלול שעות בפורום

אני בוחרת לא לקרוא חדשות וכו'

ואז פוגשת את זה פה

גם אנשים בעבודה/ בכל מקום ידברו

כדאי לבחור לא להקשיב לחדשות גם אם שומעים אותם באקראי 

תשאלי את האומן שיודע הכל...

תהיי בטוחה שאף אחת כאן לא יודעת כלום

(חוץ מטייסות קרב אם יש כאן)

הסמס ששלחו כנראה היה סתם להפחיד.

מלחמה יכולה לפרוץ בכל שעה…

ממה שראיתי בחדשות זה התחיל להיות הכיוון שם באירן

אז יש סיכוי שארהב תתערב עוד מעט

האם ישראל תהיה מושפעת מזה- ימים יגידו..

"בחצות תסתכלו לשמיים"

כאילו איום שיתקפו אותנו.

אבל לא נראה לי שבאמת יתקפו.. (בטח לא בחצות, כבר עבר)

לק"י

טכנית- דאגתי למה שצריך.

בעיקר דמיינתי לידה מהירה😂

ואם למדת בעבר, אז לתרגל.

חזיית הנקה אם יש צורך לחדש

בגדי הנקה אם את רוצה צורך לקנות

משאבת הנקה - יש? לשטוף טוב ולעקר.

עגלה?

עריסה

טרמפולינה/אוניברסיטה

סלקל

מנשא

כל אלו אם אין וצריכים אז קונים ואם יש אז מכבסים...

לתכנן סידור לילדים האחרים, לקחת בחשבון אפשרויות שונות להתפתחות הלידה.

להכין תיק ללידה ולאשפוז.

לארגן דברים לילדים לימים שלא תהיי.

לארגן ציוד לתינוק- לכבס בגדים, עגלה, מיטה, טיטולים, סבון וכד'

אם זה בן, להתארגן לברית- לברר על מקום, קייטרינג, מוהל וכד'

שהתאים לאופן שבו רציתי ללדת.

מבחינה טכנית לדאוג שיש את כל מה שצריך- בגדים וציוד לתינוק, אוכל מבושל, מישהו שיהיה עם הילדים שניסע ללדת

נפשית דיברתי עם בעלי על החששות שלי (בכל לידה) הזכרתי מה אני צריכה ממנו ובעיקר דמיינתי איך אני רוצה שהלידה תראה

לי היה מאוד חשוב להתכונן ו"להכנס לאוירה'' גם בלידות חוזרות. ויש כל מיני רעיונות, זורקת כמה שעזרו לי:

* מפגש חד פעמי עם דולה

* קריאת ספרים שקשורים ללידה

* האזנה לפודקאסטים קשורים

* רכישת קורס וירטואלי להכנה ללידה

* האזנה להרפיות/ דמיון מודרך

* פירוק חששות לגורמים והעלאת פתרונות פרקטיים

* התקשורת בטלפון/כניסה לאתר של מחלקת היולדות איפה שמתכוונים ללדת ובירור על דברים שחשובים לי

*חפירה אינסופית לבעל ותכנונים משותפים

* האזנה לסיפורי לידה של חברות (מעודדים בלבד)

* סידור בגדים לקטנטן (לנוהגות)

*הכנת פלייליסט 

בהחלט מרגש צ זאת תודה טובה כשזה קורה בתוך טווח הנורמה אחרי שיש דברים שקורים בעיכוב 😉

אם לא מסובך לך לקבוע תור לקלינאית, הייתי קובעת ומציינת את ההתקדמות הפיזית, אולי היא תוכל להרגיע אותך גם על זה או לכוון. גם יכול להיות שבסוף עד התור כבר תראי עוד התקדמות (אולי אחרי שהיא עשתה את ההתקדמות הפיזית עכשו היא תעשה את הקפיצה בדיבור) בהצלחה!!

איזה קטע

היא בדיוק באוצו שלב התפתחותי של הקטנה שלי (מצליחה ללכת כמה צעדים ברצף אבל משתמשת בעיקר בזחילה כדי להתקדם)

אומרת אמא ואבא וזהו פחות או יותר...

גדולה משלך בערך בשבוע וחצי

נראה לי סבבה, לא חשבתי לבדוק מעבר

בעצם כן חשבתי לבדוק נוזלים באוזניים אבל עוד לא הגעתי לזה

ממש משמח לשמוע שהיא התחילה ללכת...

ולגבי הדיבור - זה כן נשמע לי כמו עיכוב קל.

מצד אחד, לקבל טיפול בהחלט יכול לעזור לקדם אותה.

מצד שני, נשמע שלא חסר לך התעסקויות עם הילדים האחרים, וטיפול שבועי זה בהחלט טרחה... ולא מדובר פה כרגע על עיכוב גדול.

נראה לי שבמקומך הייתי מנסה לקבוע תור לאבחון חוזר, רק כדי להתקדם עם זה, שזה לא יהיה מסובך לקבל טיפול אם בהמשך היא תצטרך. ובאבחון אפשר גם להתייעץ איתה מה באמת קצת הצורך בטיפול.

ובינתיים אפשר לעשות בבית כל מה שאת יודעת שעוזר לקטנטנים לפתח שפה (יש לך עם זה ניסיון מחלק מהגדולים יותר, נכון?). שזה אומר בעיקר לדבר איתה הרבה, במשפטים קצרים וברורים, ולחשוף כמה שיותר. וכמובן לא יזיק גם לוודא שהשמיעה תקינה (או שאת זה כבר בדקתם?).

בעז"ה שתמשיך להתפתח ולשמח אתכם...❤️

הכי כייף בעולם!!

1. אין סיבה שזה יפגע בהנקה... מתחילים מלהביא טעימות קטנות של פירות או ירקות טחונים בזמן שהוא לא רעב אבל גם לא לגמרי שבע. ובהתאם לזרימה שלו מגדילים כמויות ועוברים גם לאוכל רך ולא טחון. ולעקוב אם הוא מגיע לשלב שהוא מתחיל להיות רעב וההנקה לא מספיקה לו, ואז כבר צריך להגיע למנה.

2. למה שלא יישן בעגלת טיולון לילה? לא הייתי משכיבה קבוע בעגלת טיולון, אבל מדי פעם זה בסדר גמור לדעתי. וצריך לשים לב להתפתחות שלו- אם הוא כבר מתחיל להתרומם קצת או לכיוון של ישיבה חייבים לעבור כי זה מתחיל להיות מסוכן...

1. ההנקה לא אמורה להספיק תמיד? 🤔

2. הוא עוד לא מתרומם לבד אז זה בטיחותי כרגע

באיזשהו שלב ילד אמור להתחיל לאכול. אם הוא לא ישן רגוע בלילה, מתעורר הרבה, מבקש לינוק הרבה זה יכול להיות סימנים של רעב. מתי זה קורה- יש ילדים שבגיל חצי שנה כבר חייבים ארוחה אחת, ויש ילדים שעד גיל 10 חודשים לא ממש מבססים ארוחות, אבל כדאי להיות על זה

ואם הוא עוד לא מתרומם אז אין לחץ להעביר לדעתי...

אנחנו גם אמורים לשבוע מחלב אם או מטרנה....

כזה

לא עד הבר מצווה 🙂

כלומר כל עוד בקבוק מחליף ארוחה אז גם הנקה אמורה להספיק 

1. טעימות ומוצקים לא אמורים לפגוע בהנקה.

בדרך כלל בהתחלה זה בנוסף להנקה, ובהמשך אפשר בהדרגה להחליף הנקה בארוחה.

יש ילדים שעוברים יותר מהר למוצקים, ויש כאלה שזה לוקח להם זמן.

בכל מקרה, תמיד אפשר להוסיף גם הנקה.

בדרך כלל כשההנקה מבוססת, גם אם תינוק לא רגיל לינוק בזמן מסוים, אם חד פעמי הוא ירצה, הוא יצליח לינוק.

2. את יכולה עוד להשאיר אותו, כל עוד הוא לא מתרומם וזה לא מסוכן.

ואת יכולה גם להחליט להעביר אותו, ואז כשמתארחים להשכיב אותו בטיולון, או שרק בזמנים האלה להחזיר את האמבטיה.

בכל מקרה לא תוכלי לסחוב אותו באמבטיה לעוד הרבה זמן, ותצטרכי למצוא פיתרון.

לגזור את הקשרים הגדולים והמסובכים ביותר ואת השאר לפתוח. אם השיער שלך לא ממש דקיק זה בקושי פוגע במראה הכללי.

אופציה נוספת: לגזור קצר, משהו כמו קארה ואז הרבה יותר קל להתיר, גם בלי גלאח...

האמת שלדעתי לא באמת שווה לשלם על זה, עדיף למצוא איזה פתרון ביניים, אבל כמובן זה אישי 

כלומר לגזור את השיער מלמעלה למטה (בתוך הקשר) במקום לגזור את הקשר עצמו אם לא רוצים לקצר את השיער.

כדאי לבקש עזרה מאחות/אמא/חברה כי גברים פחות יודעים להתמודד עם זה 😂

אני גם חשבתי שאצטרך גלאח אבל תקדישי לפחות שעה שיש לך זמן בנחת ותתחילי לסרק לאט מלמטה למעלה, כל פעם עוד קשר אחד

ייתלשו המון שערות תוך כדי אבל בסוף תצליחי. אם את בהריון ואתם מותרים ובעלך לא נגעל אז שהוא ינסה אולי זה יהיה יותר קל. מצב מבאס מאד ומביך 

אבל מכירה מכשיר לייזר ביתי

זה איכות חיים ומתאים גם לאיזור הזה

השיער גדל דליל ודק

בלי קוצים

ככל שמתמידים התוצאות טובות יותר

יש רק בקופות עצמן

לדעתי במודיעין יש

אם יש ביטוח פרטי אפשר דרכו

יש במעייני הישועה למשל

אני יודעת שיש שם רופאה מצויינת שעושה את זה

מירב רז

ממליצה גם על ד"ר מרב רז במעייני הישועה

צריך טופס 17