מניעה, לגבי כל ההבדלים, ומה את שואלת וכו...
כל דבר חסרונות ויתרונות
יש רופאות נשים נחמדות שגם נותנות מידע מפורט, אולי תחפשי אחת כזו באיזורך?

הקטע שאני ובעלי הכי נקיים ונותנים דוגמא אישית בקטע הזה

זה מחרפן אותי

אז תגלי לי את הסוד.. 

לק"י

אבל זה נראה לי בא מהם.

הגדול בן 11.

האמת עד שלא ממש מזמן בעלי ואני היינו 'על זה',

ולכן היו מצחצחים כל ערב בצורה יסודית.

הזמן האחרון יותר שחררנו את זה לאחריותם, ולכן באמת אנחנו צריכים לעקוב, בת השמונה לרוב זוכרת מעצמה, בן העשר הרבה פעמים 'שוכח' אם אני לא מזכירה...

כל זה לגבי הערב, צחצוח של בוקר לצערי ממש לא מקפידים.

לשאלתך, אם הם לא רגילים להקפיד על זה, הדרך שאני מכירה להטמיע הרגל חדש היא דרך 'מבצע פרסים', פה ושם זה עובד וההרגל ממשיך גם אחרי שהמבצע נגמר, הרבה פעמים לא 🥴

אחכ הייתי מתזכרת להם כל פעם

עכשיו הם כבר יותר גדולים וכבר לא עוזר לתזכר.. בעיקר הגדולים בני 12-13

לא יודעת מה לעשות... יש להם מלא חורים..

שעד גיל 9 ההורה צריך לצחצח לילד

מעבר לזה בגיל גדול יותר אני מתזכרת שוב ושוב 

לק"י

בת 5.5 לפעמים מצחצחת.

כשהם קטנים אני לא מתעקשת איתם.

והם לא תמיד או בכלל מצחצחים גם בערב. תלוי מי.

כמו שעושים קוקו בבוקר כל יום, ככה מצחצחים שיניים כל יום

אם אין להם את זה בשגרה, אפשר לעשות מבצע משפחתי.

מי שמצחצח שם לעצמו נקודה, כשהמשפחה מגיעה ל100 נקודות קונים משחק קופסה משפחתי או יוצאים לטיול וכד'.

אם את רוצה להאריך את הזמן שהם מתרגלים אפשר לעשות יעדים כמו מד גובה.

50 נקודות יוצאים לפיקניק

100 נקודות קונים משחק

150 נקודות יוצאים לחדר בריחה

200 נקודות יוצאים לצימר (אם ממילא מתוכננת חופשה משפחתית בקיץ אפשר לקשור את זה ביחד)

לילדים שאין להם בעיות קשב וריכוז יותר קל לשמור על שגרת בוקר ושגרת ערב.

האם את מקפידה לצחצח לקטנים? זה נראה לי הכי גורם לזה להיות מובן מאליו גם עבור הגדולים ועוזר לתחזק את זה.

וגם ביקורת שנתית אצל רופא שיניים.

מזכיר לכולם שעדיף להקפיד ולא שיהיו חורים בשיניים

ויש להם קשיי קשב וריכוז וכמעט כל פעולה אני צריכה לתזכר להם

כמה שניסיתי  והנחיות וקורסים שעברתי כדי לגרום להם לבצע פעולות מעצמם זה לא עבד.. 😔

1. קונה מברשת ומשחה אטרקטיביים

2. מזכירה מדי יום בנעימות

3. מפתחת לילד מודעות להיגיינה ושמירה על בריאות השיניים

4. נותנת דוגמא אישית 

הכל עשיתי

האמת אני קוראת אתכם ומתייאשת

כנראה שאני צריכה לבחור את המלחמות שלי וזהו

אם לכם יש מודעות גבוהה

כנראה שבעתיד הם יפנימו את ההרגל ויחקו אתכם.

אפשר גם לנסות לתת להם להריח את הבל הפה בבוקר

או להרגיש את הלכלוך שמצטבר

הוא לא ממש מוכן להכניס את המברשת לפה

וגם שלב למתקדמים איך מלמדים לצחצח עם משחה? או שזה בגיל גדול יותר?

הילדה לא מוכנה שנכניס לה את המברשת לפה

לא עם המשחה בטעם תות ולא בלי כלום

ואני מתחילה לראות קצת צהוב בקצוות של השיניים

הבן שלי עוד מוצץ את המשחה.
ובלי קשר, לא כזה מצחצח זה נורא?

אני קניתי לפעוט שלי מברשות קטנות כאלה עם אחיזה נוחה יותר לנסות אם עוזר יותר

יש גם מברשת אצבע כזאת שמלבישים על האצבע אבל היא יותר לתינוקות אז לא קניתי

משתדלת לעודד להצחיק לקרוא לגדולים שימחאו לו כפיים

לפעמים עושה גם כשמתנגד

ולפעמים לא

אחרי המון זמן שהזנחתי כי ממש התנגד ועייפתי ממלחמות

אנו נותנת להם לצחצח בעצמם. אחרי קצת זמן אומרת שעכשיו אני ומעבירה מהר את המברשת על שן או שתיים, עד שנמאס להם. ככל שהם גדלים אני מצליחה לעשות צחצוח טוב יותר

משחה כיום זה מהשן הראשונה כי שינו משהו בפלואוריד במי השתיה. המשחות שכתוב עליהן 2-6 מתאימות מגיל חצי שנה

לה אתר?

אני חייבת חצאיות הריון ואין לי זמן לנסוע למלחה

אולי את יכולה לשלוח קישור?

סליחה על הנצלו"ש🙈

ואם את יודעת לומר אם המידות הן כמו המידות הרגילות שלי? לא רואה שאספיק להגיע לשם

בעיקר אהבתי את ההרגשה האסופה..

לא זוכרת את המראה

לגבי מידות - ההנחיה שלה זה לקחת את המידה הרגילה

בכל מקרה המיטה מבד מאוד נעים ונמתח 

הלוואי והיה לי רעיון

מי מלח

בצל לבן פרוס בצלחת בחדר בלילה

לאף

אינהלציות של מי מלח

ובעיקר לדאוג שלא יהיה לו קר

הדבר היחיד שעזר לנו באמת זה שהיה שבוע מזג אוויר נעים חחח

עבר עריכה על ידי אמא לאוצר❤ בתאריך ו' באדר תשפ"ו 11:03

מיטת קורה דו צדדית של איקאה, קנינו ביד שניה במחיר ממש ממש נמוך (משו כמו 150 שח, אבל בלי מזרונים וגם זאת באמת היתה מציאה אבל יש הרבה כאלה ביד 2, וגם באיקאה סייל היא במחיר מעולה), 

משתמשים בה לכיוון של מיטת קומותיים, זה מתאים לילדים קטנים ופותר את סאגת הגובה

כי המיטה הנמוכה על הרצפה והגבוהה יחסית גם נמוכה ממש ועם מעקה רציני.

באסה על המקום כי הגודל של המיטה תכלס זה מיטה ענקית! וככ אין צורך לילדים קטנים שעוד בגודל של מיטות מעבר🫣

אבל היא מתוקה ועדיין עדיפה לי מבחינת מקום רצפה מאשר 2 מיטות מעבר.

זה שהמזרון על הרצפה זה קצת חיסרון אבל לא נורא. הבנות ממש אוהבות אותה.. 

כרגע הן שתיהן על מזרונים ממש כמו במיטת קומותיים אבל מתלבטת אם לעשות איזה משו שהתחתונה תהיה מעבר ואז ליצור שם איזור משחקים מתוק קצת סגור, אולי להוסיף וילונות.. לא יודעת... ואז גם הגודל של המזרון יותר תואם גיל וגם הרווחתי שם יותר מקום אחסון/רצפה  שלא מתבזבז. מצד שני כשיש שם מזרון גדול בחוויה זה לא מזרון על הרצפה כי הוא בתוך המסגרת מיטה וזה לגמרי מיטה.. אם אני אשים שם מזרון של מיטת מעבר אז זה ממש כמו מזרון על הרצפה והוא גם כל הזמן יזוז וזה לא רלוונטי.. ואם אני ישים שם פשוט מיטת מעבר אז אני חוששת שהרווח בין הגובה של המיטת מעבר לגובה של המיטת קומותיים יהיה נמוך מדי והיא כל הזמן תתקע.. לכן בסוף פשוט קנינו שתי מזרונים גדולים וזה פשוט מיטת קומותיים גדולה..

אם את רוצה תמונה תכתבי לי אשתדל לשלוח לך בפרטי  . תכלס בסוף עם החסרונות אנחנו ממש מרוצים וזאת מיטה ממש מתוקה.  הבנות עפות על זה שהיא ענקית ומבחינת הגודל היא יכולה לשמש אותן עד החתונה🤣🤭

תעשי גוגל תראי לאיזה מיטה אני מתכוונת ותביני..אם את רוצה תמונות תכתבי לי ואשתדל לשלוח לך

דווקא זה מיטה טובה בעיניי לממד כי במקרה הצורך מבוגר גם יכול לישון שם חופשי ביחד עם הילד או משהו

גם לי יש את המיטה הזו, עשיתי אותו דבר בדיוק- שמתי שטיח ומעליו מזרון לקומה למטה.

היתרון בזה באמת שהמיטה העליונה נמוכה, אפשר להחליף שם מצעים בנוחות כשעומדים על הרצפה ליד, וגם הרבה פחות מפחיד שילד יפול מזה. הילדים עפים עליה.

לפותחת- מצרפת לך תמונה שתביני במה מדובר

זו מיטת גלריה עם שטח מתחת למשחק וכו ששמנו בו פשוט מזרון.

מיטת קומתיים היא גבוהה, המיטה הזו הרבה יותר נמוכה ממיטת קומתיים אחרת.

אבל בעלי בנה אותה-

הוא הגביהה מיטת מעבר שהיתה לנו (כזו עם 4 רגליים ולא עם רגל באמצע)

ובנה לה 2 מיטות נפתחות

הזמינה מנגר

כך שהמיטה שלמטה תהיה מוכנסת חלקה מתחת למיטה העליונה

כך זה לא תופס הרבה מקום בחדר

ומצד שני, בהמשך זה יהיה מיטת מעבר רגילה

איתנו כבר למעלה מחמש שנים וסהכ מרוצים ממנה

יש משפחה קרובה שיכולה לעזור?
חברה שאפשר לשתף לה?
אנשים בד"כ מאוד אוהבים לעזור ליולדת...

ויש כאלה ששואלים אבל זה נראה כל כך מנימוס ולא מבאמת רצון לעזור בפועל. אז זה לא נותן לי פתח להגיב בחיוב כשגם ככה זה לא משהו קונקרטי אלא "אם תצטרכי משהו תגידי"

המשפחה לא הכי יכולה לעזור ואם כן אז זה טרחה גדולה בשבילם כי זה כמה שעות נסיעה אז בוחרת בקפידה את הבקשות

תודה על החיבוק. מרגישה שכל מה שאני צריכה זה להרגיש שלמישהו אכפת ממני

למישהי אם את צריכה משהו אני כאן

אני מתכוונת לזה בשיא הרצינות

ואומרת רק כשבאמת יש לי אפשרות לעזור

אולי יש לך מישהי שיכולה להעביר את המידע שילדת לנשים בשכונה?

שזה לא יצא שאת מבקשת עזרה

אלא שמישהי אחרת תפרסם "מזל טוב לפלונית שילדה בשעה טובה מי שרוצה לעזור לה זה המספר:05...."

תזכרי שהכי נורמלי להרגיש ככה… כולל הריבים עם האיש…

שקלתי בכל זאת לנסוע אבל זה לא יתאפשר

ולבד זה יהיה להם קשה מידי 

וחיבוק...את לא צריכה להרגיש לבד

וסערת רגשות אחרי לידה זה ממש נורמלי.

יקרה, אחד הדברים שהכי עוזרים להתייצב זה תמיכה והרגשה שאת עטופה.

תנסו רגע לעשות סטופ, תנסי לבקש מבעלך שיפנה אותך למנוחה נורמלית. ותקבלי את הצעות העזרה שמציעים לך..

למרות שכן כל מי ששואל איך אני אני משתפת שלא בטוב

@שמעונה תודה

כרגע אין לי מספיק אומץ לצערי

אולי נוכל אנחנו לעזור?

לפעמים הגדולה זה להתגבר על הבושה... למרות שזה קשה.. ויש נשים שבאמת רוצות לעזור.

מוזמנת ממש אלי, אני לא מכירה אותך, אולי נוכל לקשר למישהי ויקל עלייך מאוד!

מההיכרות שלי מכמה מקומות עם ועדת יולדות, ממממששש ישמחו לעזור במה שצריך, באמת ולא רק מתוך נימוס❤️

אני חושבת שיזהו, גם אם לא אתן אז הן.

אני כנראה צריכה לאזור יותר אומץ למרות שכרגע לא רואה את זה קורה 

עם תינוקת צורחת כי אי אפשר להניח אותה

והתנור כבר דלוק מלא זמן כי עשיתי בהפסקות.

אוף

הצורך להרגיש שאת לא לבד ורואים אותך.

החויה הזאת שאין מי שידאג לך כשאת זקוקה לעזרה.

מציעה לבקש מבעלך שיהיה המקום הזה עבורך כרגע. שיביא איתו אוכל קנוי/יבשל/תזמינו משהו מוכן. זה באמת קשוח כל כך להיות בחולשה ולהרגיש שאין מי שיתפוס❤️

התינוקת צורחת והגדולה בוכה ומתייפחת כנראה מתולעים בפעם המיליון

בעלי ממש פגע בי עכשיו אחרי שאני מתהלכת טרוטת עיניים פה אחרי יום מחריד שרק שחררתי אותו בו הכי הרבה מאז הלידה

אז אני שוכבת פגועה במיטה, הוציא לי את כל התיאבון שאגרתי בכוח

הדבר היחיד המזין שאכלתי היום היה לחם עם חביתה שהכרחתי את עצמי לבלוע בכוח בבוקר, אם מותר לקרוא ל13:00 בוקר

אין לי כוחות

והוא אשכרה יושב לאכול כאילו כלום לא קרה

התקופה הזאת באמת כל כך קשה ומטלטלת

את חייבת לנוח ולאכול!

כשרעבים ועייפים הכל נראה יותר גרוע

אני עושה כל כך הרבה

מרגישה שהשם כאילו מנסה להעניש אותי ועוד אחרי ההריון שבכלל לא רציתי

אני 24/7 עם הבייבי שלא מאפשר מנוחה כרגע בכלל 

ומרגישה שעם כמה שבעלי מנסה להיות עם הילדים פשוט לא אכפת לו ממני

מוציא לי את כל הרוח מהמפרשים 

ובכלל רציתי להגיב לך משהו אחר 

תגובה למה ששלחת 

אבל יוצא ממני רק קיטור ודמעות

מבטיחה לך שזה יעבור...

תני לעצמך זמן את רק שבועיים אחרי .

כל הגוף משתולל מהורמונים

הנפש סוערת עדיין מהחוויה

יקח זמן להתרגל לדינמיקה החדשה בבית .

כל אחד ידע למצוא את מקומו

מילת המפתח כאן היא סבלנות.

גם אני חודשיים אחרי לידת תאומים ,ב"ה חויה מאתגרת וגם הרגשתי בדיוק כמוך

ממליצה לך לקחת את עצמך עם או בלי הבייבי כל יום לסיבוב של 10 דק לפחות

להתלבש להתאפר קצת לראות שמש ואנשים .

אין חשק אני יודעת והכל נראה עכשיו מעונן

אבל זה עובר.מבטיחה.

בייביבלוז לכולם יש וכולם חוות את זה כל אחת ברמה אחרת.

כשבעלך חוזר מהעבודה תבקשי ממנו שעה שעתיים לעצמך ,תלכי לקנות לך איזה בגד או כל דבר שבא לך, לכי לעשות טיפול פדיקור/מניקור

כל דבר שיעשה לך טוב ויאיר לך את הנפש...ממש חשוב ו מאוד מאוד מטיב.

מאחלת לך החלמה מהירה

גידול קל ונעים בנחת

הרבה שעות שינה

וסבלנות......😘

לצערי אני לא במצב פיזי של לצאת

גם לא לחמש דקות

את שבועיים אחרי לידה!!

ברור שאין לך כוח

שיזמין לך אוכל

או יכין

וידאג שתוכלי לנוח ולאכול כמו שצריך

יש מישהו שיכול לעשות את זה?

ואם לא

אז בעצמך

לנער

לעשות סטופ

להכנס לנוח

להזמין לעצמך אוכל

לכתוב למישהי קרוב שאת זקוקה לעזרה

זה לא בושה

זה אמיתי וכנה ואני בטוחה שישמחו לעזור 

אבל אז פגע בי ויצא לי כל האוויר ולא מסוגלת לאכול

זה אכן לא מונע ממנו לשבת לאכול בלעדיי, להיפך נהנה מהשקט ממני.

העגלה לידו אבל אני יודעת שזה לא יעזור ועד שלא אשן תוך כדי הנקה לא יהיה פה שקט אמיתי

חירפן אותי שהוא "בבית" אז שלחתי אותו לעבודה בעצבים אחרי שראיתי שבמקום לעזור לי הוא מוצא לעצמו פתרונות אחרים

כמו לארגן את הבית למשל אבל זה לא חשוב בעיני כמו לעזור לי פיזית.

כששלחתי לעבודה אגב הוא רק התלונן שהוא לא אוהב את העבודה הזאת ורוצה לעזוב

לא הבין את הקונספט בכלל

כי האמת נשמע שהוא משתדל ומתאמץ אבל לא קולע לצרכים שלך

ואז שניכם מתוסכלים

את יכולה לשבת להסביר לו ממש עניינית במה העזרה שאת צריכה מתבטאת ומה בדיוק יעשה לך טוב?

יחזיר את האוכל שהכין לי למקרר וישב בעצמו לאכול בלי לבדוק מה איתי. כי עכשיו הוא רעב אז הוא יאכל

יש לו קיבעונות מחשבתיים וצורך לחנך אותי

והוא חייב שהכל יהיה בדרך שלו. למשל אם אני מבקשת שהוא ירים על הידיים או ישים בטרמפולינה כי זה דברים שבאמת יכולים לתת לה להרגע ולהשתתק קצת אז הוא יתעקש שצריך דווקא בעגלה

ואז יהיה כל הזמן בכי מוחלש

אז נכון הוא כאילו בא להתנצל ואמר שהוא מבין על מה אני כועסת (פגועה במילים שלי זה כועסת במילים שלו) אבל התחושה היא שזה רק כי הודעתי לו שהוא לא ישן איתי באותו חדר הלילה.

כמובן הוא נוחר פה במיטה עכשיו ואני צריכה למצוא לי פתרון כי אין מקום בשבילי+תינוק להנקה כל הלילה. אגב גם זה הסברתי לו לפני שנרדם

אני חושבת שאת מוצפת בטירוף והכל נראה לך הרבה יותר קיצוני.

אני רגע אגיד גם אם זה לא מה שרצית לשמוע זה ממש הגיוני שבעלך יאכל את האוכל גם אם את בוכה בחדר, זה אולי לא הכי נעים אבל גברים הם רייאלים והוא לא רגע שום היגיון בזה שאם את לא אוכלת הוא לא יאכל.

תחשבי על זה ככה אם הכל בקריסה אז עדיף שהוא יאכל שיהיה לו כוח לדאוג למה שיש, או אפילו מקופ להתייחס אליך.

תחשבי שהתקופה הזאת מטורללת גם בשבילו והוא אובד עצות ולדעתי הכי קשה לו לראות כמה קשה לך.

עכשיו לא באתי לעסוק בו אלא רגע להוריד את הדברים ולהראות לך שהוא לא נגדך הוא פשוט מנסה לעשות הכי חכם ואולי יוצא לו עקום.

ואני הכי מבינה אותך בעולם על הקושי והרעב.

אבל בכלל לא הבנתי למה את עומדת ומבשלת? למה אתם לא מזמיניפ אוכל? אני יודעת שזה לא הכי מזין אבל עדיף פחות מאשר כלום.

לקנות קצת אוכל שקליל ממש להכין כמו פיצות קפואות,שניצל תירס וכו.

כאילו שניה נראה לי אתם צריכים ךעצור ולחשוב מה ברמה הפרקטית הכי יכול לעזור לך.

ובא לי שניה לדבר על הכאב של להיות אחרי לידה ולא לקבל עזרה,זה אחד הקשוחיים. הייתי שם אחרי לידה ראשונה וזה נוראי, לא היה לי שום עזרה. יום אחד השכן פגש את בעלי ושאל מה נשמע וכו ובעלי החליט לשתף שקשוח וכו ובקושי אוכלים. יום למחרת קיבלנו ארוחת ערב חמה ומשביעה ואני עד היום זוכרת את התחושות שהיו לי שם. אז בא לי לשלוח חיבוק ענקק, כי הרבה פעמים זה מעבר לרמה הטכנית זה פשוט הרצון שמישהו יראה רגע וינסה לעזור והלוואי ומישהו יראה אתכם.

אבל עד אז תנסו לחשוב איך ברמה הטכנית מקילים כמה שיותר.

הרבה הרבה בהצלחה,

ותזכרי התקופה הזאת ממש עוד רגע חולפת והרוחות ירגעו והדברים ייתיצבו

אולי לשלוח בקבוצה של היישוב אם מישהו מכיר המלצות על אוכל טוב באזור עם משלוחים.

או שתקבלי המלצות על מקומות או שתקבלי הצעות לעזרה.

זה אחלה דרך להעיר קצת אנשים לראות את המצב שלך 

אני לא מספיק מכירה אבל אולי ארגון אם לאם מיועדים לזה בדיוק?

תכתבי בגוגל איך פונים לאן לאן? הגמיני נתן לי טלפונים של אחראית באיזורים שונים 

אבל זה היה נראה לי יותר רגשי כשחיפשתי עזרה באינטרנט השבוע

ממש מרגישה במצוקה

ואם זה רגשי? נשמע שאת זקוקה גם לזה ❤️

זו בדיוק עזרה להרגשה במצוקה.

אבל אני חושבת שהם עוזרים גם טכנית. אם אני זוכרת נכון, יש להם מתנדבות שיכולות להגיע לבית לעזור.