את.

את הראשונה שיכולה להעניק לעצמך את כל הטוב הזה.

את ההרגשה עד כמה את אהובה

את ההרגשה עד כמה טוב לך

את ההרגשה עד כמה את חשובה

את ההרגשה של תשומת לב, שאת שמה לב לעצמך.

איזה פלא של בריאה את!

בת של מלך מלכי המלכים!

כמה אור ייחודי יש בך!

רוצה לכתוב רגע כמה חוזקות שאת ממש אוהבת בך?

התחלת וכתבת כבר על אישך שלך

שהוא *באמת* מדהים (ועם 3 סימני קריאה! )

שהוא *ממש* מדהים 

ושהוא מדהים *מכל הבחינות*

וואו.

רגע, עצירה.

איזה יופי!

בואי תנשמי את זה רגע יקרה

תגידי את זה לעצמך, בקול

אפילו תצעקי את זה:

האיש שלי מדהים! באמת!

וממש!

ומכל הבחינות!

איזה כיף לי

איזו זכות!

תודה לך ה' הטוב!

ואח"כ להמשיך ולהודות על עוד כל מה שטוב בו

ועל עוד כל מה שטוב *בך*

ממש להביט דבר דבר בחיים

להתמלא רגע בזה

זה מבקש מקום

ניראות

תתני לכל הטוב הזה מקום רק לרגע

אח"כ תנשמי שוב

ותביטי בסיטואציה מבחוץ, במבט-על כזה:

מה שם בעצם כואב?

בואי תראי רגע מתוך דברייך מה יכול אולי לשפוך עוד קצת אור על התשובה,

והפעם ביחס רק אלייך ולמה שכתבת עלייך ולא על אחותך:

אז את:

מרגישה שאת ממש נדחקת הצידה,

מרגישה שאמא בלחץ ודיבור סביב השעון רק על משהו שהוא לא את ולא קשור אלייך,

לא מדברים עלייך, לא מדברים איתך,

לא קונים לך בגדים,

ואת כ"כ רוצה בגדים חדשים, ושמישהו אחר יממן אותם, אבא ואמא,

חששות של מה אם תראי שלאחותך יש מישהו שיותר מבעלך, יותר עשיר, יותר חתיך, יותר אהוב במשפחה,

רצון ליותר תשומת לב.

וואו יקרה הקשבת לו, לכאב?

הצלחת רגע לראות אותו ומה הוא רוצה לומר לך?
רק במיקוד פנימה, אל עצמך, לא החוצה.

תראי אותו שם

תחבקי את הכאב הזה

כאב שצף גם בהווה

ואולי אולי גם בעבר? במקומות שהרגשת אולי צורך להילחם על תשומת לב לפעמים?

להרגיש אהובה בלי השוואות, אלא אהובה בשלמות ובתמיד?

להרגיש עוד קצת תשומת לב?

עוד קצת יחס, פינוק, דיבור עלייך ואלייך מאמא? מהמשפחה?

להרגיש שאת ובעלך אהובים במשפחה ללא עוררין ותמיד?

להרגיש שאת לא נדחקת הצידה לפעמים?

הכאב הזה רוצה לומר לך משהו, תקשיבי לו

והוא מבקש לקבל מקום ולהתרפא באמת, מהשורש

קודם כל ע"י נתינת כל הדברים הללו את לעצמך.

יש בך הכל

ואת שווה וטובה ואהובה ומוערכת

בדיוק כמו שאת

וגם בעלך היקר

בדיוק כמו שהוא

וזה באמת האושר האמיתי

לא יותר, לא פחות, אלא מה שזה - האושר עצמו. השלווה עצמה. המהות עצמה. הערך עצמו שלא תלוי בדבר. החיים עצמם.

וחיזוק שלך לעצמך שם

חיבוק המקום הכאוב ונתינת כמות של אהבה לך של עכשיו, וגם לך הילדה,

לאהוב אותך

וגם התחזקות באהבה שלך לבעלך, לאהבה של בעלך אלייך

ובאהבה של אמא אלייך, ושל כל המשפחה

ושימת הדברים במקום הנכון שלהם, ללא פרשנות אלא לנשום את כל הטוב שכן יש, והבנה של סיטואציות שונות בחיים שדורשות מההורים לעיתים מיקוד רק בילד אחד בתקופת זמן מסוימת, אך ודאי שאין זה מעיד שלא אוהבים או לא אכפת מהאחרים.

וגם להבין שכן, בטח המקום שלנו כילדים להורים שלנו הוא נמשך תמיד ולא רק כשאנו ילדות. והרצון הזה שיראו אותנו, שיתעניינו בנו, שידברו עלינו ואיתנו, שיתנו לנו פינוקים, ככה סתם, רק כי הם ההורים שלנו, שיתנו לנו תשומת לב, שיאהבו אותנו, זה הכי הכי טבעי ואנושי שיש בעולם ❤

ואת בסדר גמור שאת מרגישה ככה

מותר לך

ואת טובה

מאוד טובה.

ואהובה

מאוד אהובה.

❤

חיבוק גדול גם ממני אלייך

אני ממש בוכה פה

איך הייתי צריכה לקרוא בדיוק משהו כזה עכשיו

את מדהימה! תודה עלייך!

(האמת קיוויתי שתעני לי❤️)

ואיך אני יודעת מה הכאב רוצה לומר לי?

אני ממש שמחה לשמוע יקרה, ברוך ה' ממש 🙏

ולגבי השאלה - אני חושבת שכבר התחלת להקשיב לכאב בכך שכתבת את ההודעה.

פירטתי בהודעה הקודמת חלק מהדברים שאולי הוא רוצה לומר לך, נסי לראות אם משהו שם מתיישב לך,

ובעיקר להמשיך ולהקשיב לו

את יכולה לשאול את עצמך: מה כואב לי?

לקחת דף ועט ופשוט לכתוב בצורה זורמת ובלי חסמים כל מה שיוצא.

את יכולה גם להקשיב לגוף ולשאול אותו: איפה זה כואב לי? מה אני מרגישה בגוף?

להניח יד על המקום שמכווץ / או כואב / או מדבר אלייך בתחושה גופנית ולנשום יחד איתו

לומר לו: אני מקשיבה לך. אני כאן.

אח"כ את יכולה לכתוב את כל הרגשות שעולים לך

ממש לתת מקום לרגש

לתת לו שם, הקשר, הבנה

לנסות לראות גם מה הייתה המחשבה שקדמה לו ולכתוב אותה (בד"כ אלו מחשבות אוטומטיות שעולות לנו)

לראות מה העוצמה של הרגש והמחשבה

לסמן לך את המחשבה, הרגש, התחושה בגוף והתגובה בפועל

ולהמשיך להתבונן בכך, בכאב.

לתת לו מקום, ניראות, חמלה, הבנה

ובהמשך ב"ה גם פתרון וריפוי שלם בכל דרך שאפשר ונכון 🙏❤

והמון הצלחה!

מדהימה את! 💪

אבל חייבת לכתוב שזה נשמע לי חוויה סופר מלחיצה לצאת עם מישהו

כשכלללל המשפחה יודעת וצולה תקוות והכל

איך תהיה לה הנחת לבחון אותו, אותה ואת שניהם ולבסס קשר בתוך הקלחת הזו??

גם לי היה את אותו קטע עם אחותי הקטנה, של להשוות בין מה שקיבלנו ובין החתן שלה לבעלי וכו'. עבר לי...

השתדלתי להפוך את זה לעניין שלי עם עצמי- להגיד שאני רוצה לעצמי דברים, כמו תשומת לב ופינוקים וכאלה בלי לערב אותה בזה ולהשתדל לפנק אותי בדברים שיכלתי...

בלידה האחרונה הייתי מאושפזת חמישה ימים, ובשלב מסויים אמרתי משהו על להפעיל מכונות כביסה. ואז הסתבר שבעלי עשה כביסות (זה משהו שהוא לא עושה ברגיל. תולה ומוריד לבקשתי- כן, אבל לא מפעיל). הוא היה בבית בבקרים לבד, וכנראה לא היה לו מה לעשות.

לק"י

אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.

בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.

הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.

חחחחח

אבל הטראומה שלי מבוססת

בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה

לאא..

אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..

המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)

אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.

אחרי לידות זו לגמרי הצלה...

(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)

בדיפולט משחררת ברוב הדברים

זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)

חשוב לפרגן!!!

קבוע כשאני משחררת משימות של בית אני מגלה שבעלי יודע לעשות דברים נהדר

אבל באמת הכביסה נשארת אצלי- יותר בשבילי, נותן לי הרגשה טובה שאני עושה את זה באופן בלעדי ותמיד

והתחתון שלך במגירה של הבת שלך.
קורע!!!!!!

הופתעתי לראות בתמונות כל ילד בדיוק עם הבגד שלא שלו.
 

מספרת בזעזוע על בעלה מביא את הילדים לבקר אותה אחרי לידה ב''אם וילד" (בית החלמה בב''ב) כשכל הילדים מסביב לבושים טיפ טופ, סטים מתאימים, יפים ומאורגנים.. ורק הילדים שלה כל אחד עם בגדים של ילד אחר ושיא השיאים- לבת שלהם הוא גרב את הגרביונים שלה (של האמא) והם 'נוזלים' לה מכל כיוון..

כנראה הזעזוע עשה את שלו, בלידה הבאה, לפני הביקור שלהם אצלה, הוא נכנס לחנות, ביקש שיתאימו לכל ילד בגד רלוונטי ורק ככה נסעו אליה

תאמת בעלי כן יודע לעשות כמעט הכל בבית,

אבל בקטע של מיון כביסה- אולי באמת אני צריכה יותר לפרט.

ואני גם מרססת כתמים בכביסה לבנה/ כתמים שאני חוששת שלא ירדו בכביסה צבעונית.

אבל זו באמת לא משימה מורכבת אצל מי שלא מפריד להרבה סוגים/ יש לו הרבה בגדים עדינים.

אבל בעלי לא ריסס, ונראה שרוב הכתמים ירדו (או שדוקא אז לא היו כמעט כתמים..)

אני לא עושה יותר מ800

רק סמרטוטים

לק"י

ולא לחכות להם.

זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).

אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.

הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.

היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.

ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).

באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.

בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה

אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...

רק נזהרתי לא להרעיש 

לעלות לישון כשהבית עוד שוקק חיי הגדולים...
לצערי הרב.
צריכה ללמוד ממך.
 

תיכוניסטית שלי לא לומדת ביום ראשון, שניים אחריה מתחילים ביום ראשון בשעה 11 , זה אומר שהם הולכים לישון במוצ"ש מאוד מאוחר.

אצלי לילות לבנים בסניף זו התמודדות רצינית כי אני רוצה לישון. וגם ל"ג בעומר...

דווקא כיף לך שאת יכולה להחזיק את עצמך ערה. אני פשוט נרדמת

אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.

ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו

לק"י

המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦‍♀️

אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.

מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.

לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.

(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)

אצל הילדים שלי בסניף לחזור ב 12 בלילה בליל שבת/ מוצאי שבת / חמישי בלילה/חופש גדול /בגיל 16 זה נורמלי מאוד. יכול להיות גם מאוחר יותר. אנחנו הולכים לישון. מבקשים שכשהם מגיעים יכנסו לומר לילה טוב. כשזו בת זה מלחיץ יותר, תמיד וידאנו שיש'לה עם מי לחזור( יש חברה שגרה צמוד אלינו). בת ה 13 עדין לא יוצאת עד שעות כאלה, לא יודעים מה נעשה כשתגיע לגיל שהולכים לסניף בליל שבת , כי אין חברה שגרה צמוד. אולי נאלץ להגביל אותה בשעות לשעה שנוכל לבוא ללות אותה חזרה. בכל אופן 12 בלילה בגיל 16 זה נורמלי לגמרי. 

לק"י

כי אני ישנה ב12 וממש קשה לי לקום.

(לא משנה שבן ה-11 שלי ישן הרבה פעמים ב11 גם. אבל אם רק חוזרים ב12 הביתה, אז בטח לוקח זמן עד שהולכים לישון).

אף פעם לא ישנתי לפני 12

זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים

אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...

בעלי אחראי משמרת ערב

אני הולכת לישון מוקדם

והוא מתפעל את הילד שחוזר מאוחר

הוא לא מרשה זמן מסך

הילד אוכל מדבר איתו מתקלח מתארגן לשינה והולך לישון בזמן

יש ילדים שצריכים גם בגיל גדול הכוונה בניהול זמן

אם לא עוזרים להם הם יכולים לגלוש לשעות מאוחרות

וטיפ לגבי מקלחת

להתקלח לפני שהוא מגיע

אם יש רק מקלחת אחת

חבל להיות תלויים בעיכובים שלו

כשאנשים מסתובבים בבית

לא יודעת אם זה המצב של הפותחת

אבל אני כזאת

והייתי כזאת גם בתור מתבגרת

לא הצלחתי להשתחרר מזה גם כשישנתי בפנימייה

סבלתי מזה הרבה

כמה שניסיתי

שריטה שלי 

אבל יש גיל שבו באמת אי אפשר לחכות שירדמו....

אפשר לוודא שכולם בבית, שהבית שקט יחסית

אבל אי אפשר לצפות שבגיל נגיד 16-17 כולם ירדמו לפני

אצלינו כך עוד אני לא אומרת להם מה לעשות

הם לא עושים (קשיי קשב וריכוז..)

אז מהרגע שהם באים הביתה אני כל הזמן מתזכרת להם את סדר הדברים.

והכלל שמ10 לא מסתובבים בכל הבית

אפשר להיות במיטה בשקט

גם מאוד קשה להם לקום בבוקר

אז חייבת שישנו בשעה סבירה

אבל יש שלב בחיים שאני שחררתי והפסקתי ללכת לישון אחרי הילדים, אני קמה לפניהם, עובדת קשה, אין סיבה שאני אצטרך לחכות שהם ילכו לישון.

לגבי זמן זוגי, שהילדים גדולים גם אם הם במרחב הציבורי הם בד"כ בשקט ומתעסקים בעניניהם, ולא מפריעים לי לזמן לעצמי או לשיחה זוגית.

לגבי השיחה, אני מאוד אוהבת לשוחח איתם, ובאמת הרבה פעמים הם נפתחים דווקא בלילה בשקט, אם זה מפעם לפעם אני זורמת, אבל אם אין לי כוח אני מבקשת שנמצא זמן בימים הקרובים לשיחה.

לגבי השואב, אני מזכירה. אם חזר, נח אכל ועכשיו לא עושה כלום אבקש שוב. 

הבן שלי הגדול בן 14 וחצי, הוא תלמיד ישיבה , קם מוקדם יחסית וחוזר מאוחר כך שהוא לא יוצא בערב עם חברים לבלות.

הבנתי מכם שאני זאת שצריכה להתאים לו לו"ז (וגם לילדון בן ה 13) שקשה לו עם הזמנים . לקחתי על עצמי

ברגע שאני יכנס לישון מוקדם אז גם הוא יכנס, הוא מעצמו אומר לי שהוא קצת חושש להיות לבד בבית שאנחנו ישנים אז רוצה להיכנס לפנינו או לפחות באותו זמן שאני הולכת לישון.

אנסה להתקלח לפני כולם בערב ולתקתק הכל שיהיה לי ערב יחסית פנוי להתייחס אליהם ובמקביל לישון מוקדם יותר.

אז תודה 🙌

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

ובקלות!

לק"י

זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...

לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

לי יש לנסינו חשמלית דו"צ והיא אחלה (עד כמה שלשאוב אחלה בשבילי).

צריך גם התאמה של גודל הקאפ לגודל שלך, זה משפיע על היעילות והכאב (בכל מקרה לא אמור לכאוב!)

משאבה של אוונט

שיכולה להיות גם ידנית וגם חשמלית

אבל היא חד צדדית

אני אישית מעדיפה דו"צ שיהיה כמה שיותר מהר

ולנסינו מעולה לי

קישור:
משאבת חלב חשמלית ניידת PHILIPS AVENT עם מסאג' חכם וסטימולציה של פרחים - שואב טבעי לתינוקות Mimics - AliExpress 1501 

לא ניסיתי, 

לי יש את של לנסינו, דו"צ, חשמלית..  והיא סבבה, ותו לא. 

אני חושבת שהיא לא מאוד שקטה אבל היא יעילה ואת יכולה לשלוט בעוצמה אז זה לא כואב

יש לי לנסינו חשמלית דוצ, זה לוקח חצי שעה ומרתק אותך למקום.

עם אוונט  ידנית תוך 10-15 דקות הצלחתי להגיע לריקון, וזה ממש נוח כי אני מתאימה לעצמי את העוצמה אם יש גודש וכאלה. ממש אהבתי אותה

לי עם לנסינו לקח 10-15 דקות

היום שומעים עליה פחות 

אבל שמעתי שהיא גם אחת המעולות.. 

לא ניסיתי אבל ממש מעניין אותי לבדוק אותה

Ardo melia

כמו הביאמבה אבל להבנתי המשאבה יותר חזקה

שואבת לי טוב ולא כואבת

מה שכן לפני כמה ימים לא שאב לי ככ מצד אחד וכאב ונראה לי לא היה מונח טוב אז עכשיו יותר שמה לב לזה

אני משתמש בו פעם ביום יומיים לא הרבה

אני הזמנתי סט חילופי ככה שתמיד יש לי שתיים שזה נח ( לחזרה לעבודה )

אם משהו יכול להביא לך מחו"ל זה ממש חצי מחיר