שבוע 40+1, עלינו בעלי ואני היום למעקב הריון עודף, לקחנו איתנו את הקטנה שלנו כי המטפלת במעון היום לא הגיעה . השני בגן, פה כבר כמעט 5 שעות בשביל אולטרסאונד מוניטור וכו , וכבר מעל שעתיים מחכה לרופא שיחתום מכתב שחרור או ימליץ זירוז, פשוט יום מאוד עמוס פה בבית חולים. ראינו שלא מספיקים להוציא את הילד , ביקשתי עזרה מ2 אמהות שהילדים שלהן חברים של הילד שלי, הן סוג של התחמקו לא משנה מה הסיבה, פחות התאים כנראה.
המשפחה שלי ברדיוס שעה פלוס נסיעה אז לא היו מספיקים ממילא בהתראה קצרה לגן, בעלי טס עם הקטנה חזרה להספיק לילד (נסיעה של שעה הוא מגיע אליו על הקשקש), אחכ יבוא לחזור לאסוף
אותי מבית החולים. אני בינתיים מחכה לבד לרופא. לא אכלתי מהבוקר כלום כי כל שנייה הפנו אותי למקום אחר , וכשבאתי ללכת לקנות לי משהו הרופא קרא לי ורצתי חזרה , ופתאום קרה מקרה דחוף של יולדת אז הרופא לא זמין ואני מחכה . מרגישה מוצפת ופגועה מהאמהות שביקשתי מהן, מהמשפחה שלי שלא מספיק קרובה (אח שלי יכל היה להספיק להגיע וגם ניסה להפיל את זה על אמא שלי שלא הייתה מספיקה להגיע ), ומבעלי שפגוע מהמשפחה שלי (ואולי בצדק) על חוסר ההשתדלות
אבל הוא בעצמו עכשיו מוצף
והורמונלי ועונה לי בעייפות ומותשות כשאני פה בכלל לבד מחכה לרופא הזה שיתפנה כבר . למזלי אני אדם מאוד שכלי ומכיל אבל די עכשיו בעלי כועס על המשפחה שלי, אני פגועה מה "חברות " שהתחמקו, ועוד בעלי צריך לחזור אח"כ לאסוף
אותי עם שני הילדים (אלא אם כן הרופא ימליץ על זירוז בגלל סיבה מסוימת ), ואני עייפה כבר מהיום הזה .
