את מכירה את צורת החשיבה הזו?

קל מאוד לחשוב שדרך שלך הכי ברורה ופשוטה ואי אפשר לחשוב אחרת כי אף פעם לא שקלת נקודת מבט אחרת.

ולידה היא תהליך ביולוגי הכי טבעי שיש, זה ממש לא מובן מאליו לראות אותו בתור נס למי שזאת לא צורת החשיבה שלו.

וגם מה שאמרת לגבי אמונה של "אה, ככה ה' רצה", יש הרבה אנשים דתיים שלא חושבים ככה, ודווקא יש הוגי מחשבת ישראל שרואים את זה בעין שלילית כי דבר רע אמור לגרום לחשוב אם יש חטא שצריך לחזור עליו בתשובה. יש גם תשובות והסברים נוספים, זה מה שעלה לי לראש עכשיו.

באופן כללי אני ממליצה לחשוב לעומק על למה אנחנו עושים ובמה אנחנו מאמינים, ולא להשאר בנקודת מבט רדודה של "ככה זה", במיוחד לא בנושאי אמונה.

כי לאדם חילוני מה שכתבת כאן יכול לגמרי להעלות גיחוך על "דוסים פרימיטיביים", וזה יהיה מובן לגמרי.

ללא בורא.

ואם כך הרי שלידה זה בסך הכל ארוע ביולוגי נפוץ למדי. לידה זה חלק מהעולם הטבעי ויש לה הסבר טבעי.

לידה זה ארוע מרגש מאוד, אבל עבור מי שלא מאמין הוא לא קשור לה'. 

האמת שבדיוק אתמול ראיתי את העמוד של עמותת "מושיטים יד" אם אתן מכירות (שבדיעבד זו טעות לאישה הורמונלית🫠) וממש כעסתי אז שאלתי את בעלי למה ה', שהוא לכאורה אל טוב, עושה דברים כאלו קשים לילדים? ולמה הם צריכים לסבול? אני לא מבינה… ואז בעלי אומר לי "את לא מבינה כי הוא ה' ואת רק מיטל" וזה מקומם אבל נכון. כנראה שיש דברים שלא נבין אף פעם

אם מעניין אותך ללמוד אמונה ברצינות, הייתי ממליצה להתחיל עם המאמרים באתר לדעת להאמין מכון עולמות - לדעת להאמין

אמונה רצינית לא מבוססת על רגשות של התעלות רגשית כמו בלידה, אלא על חקירה והעמקה רצינית ומבוססת. יש חשיבות גדולה גם למסגרת ולמעשים. עובדה שהאמונה הרגשית שלך לא גרמה לך לשמור מצוות.

לא חושבת שהוא סנטה קלאוס, חושבת שכל מי שמאמין בה' מתוך פחד מפספס פה נקודה חשובה. ה' הוא אל טוב ומה שבעיניי נתפס כטוב לא בהכרח כזה. אני לא רואה את התמונה השלמה יותר ובגלל זה הוא ה'.

וחקירה צריכה להתחיל מאיפשהו לא? בעיקר משאילת שאלות 

לפי מה שלמדתי, ה' הוא באמת טוב, ועושה לנו רק טוב, אבל לא תמיד אנחנו יכולים להבין מה טוב במה שקורה.

לכן אנחנו מתפללים ומאחלים למשל 'שנה טובה ומתוקה' - מתוק זה הטוב שאנחנו מבינים בשכל הקטן שלנו.

כמו ילד קטן שלא מבין למשל למה מכריחים אותו לקבל תרופה או ויטמינים... הוא מעדיף לאכול רק ממתקים. אבל ההורים מבינים מה יותר טוב בשבילו.

האם הטוב הוא באופן כללי בעולם? ליהודים? למשפחה שלי? לי?

האם מה שקורה לי הוא טוב *לי*? או שזה עושה משהו טוב, אבל ייתכן שלמישהו/משהו שאני לא אהנה מהטוב הזה

הרי נכון, כשאמא נותנת לילד שלה תרופה מרה, היא יודעת שיהיה לו מגעיל, אבל שזה יהיה לו טוב לגוף בעוד כמה שעות/ימים

ויש תקופות שהן "כאבי גדילה"

נכון.

אבל השאלה היא באיזה רמה וזמן הטוב "מובטח"

(כלומר, אולי *לי* קשה וגם יהיה רע וקשה, אבל זה משהו חשוב בשביל מהלך שיעשה טוב לכלל/אחריי…)

לא שוללת. רק אומרת שגם בזה יש המון היבטים

וביהדות בכלל

יש כל מיני זרמים שאפשר ללמוד מהם

מה את מחפשת?

לאיזה סגנון את מתחברת?

הידברות / מכון מאיר / חב"ד

בהצלחה!

ואיזה כיף זה שאת מרגישה טוב ויופי ביהדות

המדע יודע להסביר לפרטים איך זה קורה.

שרשרת של תגובות פיזיולוגיות.

זה אמנם מפעים מאוד ומרגש אבל זה לא משהו שמעלה תהיות על אי קיומו של אלוקים.

ובנוגע לאמונה מסכימה.

האמונה נותנת תחושת ביטחון.

אולי זה משעשע אבל - דמעות, התרגשות, חלומות, כל אלו זה דברים שהמדע לא יודע להסביר

ועל זה הגיבו לך שהמדע יודע להסביר...

בכל מקרה, התרגשות, חלומות וגם תפקוד פיזיולגי של הדמעות בעין, יודעים להסביר.

מצד שני, גם בעיני ההסברים של המדע לא שלמים בכל נושא פיזיולוגי. אבל יכולה בהחלט להבין מי שחושב שהבעיה במדע הוא שהוא לא מתקדם מספיק, ושאין כאן הוכחה לקיום בורא דווקא. 

לא אכנס לזה מידי, שלא יערער אותך אבל לכל דבר כזה יש היבט פזיולוגי מוסבר.,. 

אבל זה כי חוויתי את זה בעצמי.

יש אנשים שהם יותר זקוקים לבירורים שכליים ולהנחות נבוססות כדי להגיע לאמונה- ואז או שהם מקבלים את אמיתות האמונה ונעשים דתיים

או שהם לא מכירים באמיתות האלה ואז הם כופרים. או שהם חיים בתוך משחק וזה סבל.

אני חושבת שלמי שמאמין, כל חוויה רגשית חזקה, תתחבר באופן טבעי לאמונה.

אצלי הלידה ממש לא דייק תפקיד, אבל את האהבה שלי לילדיי אני חווה כמפתח לחוויית אמונה בה'.

השאלות על הנהגת ה' הן שאלות נכונות, אבל בסוף אין בהן וודאות מוחלטת, כי ה' לא מבטיח לנו כלום.

בחוויה שלי, אנחנו חיים בעולם הזה בעיקר באפלה, כאשר הבהירות שלנו צריכה להיות בשטלה-

האם אני עושה טוב? האם אני מתקדם החיים? האם אני מתקנת דברים שצריכים תיקון?

כי שאלות על הנהגת ה' הן משהו שאין לנו יכולת הבנה אמתית בו.

אנחנו בקושי מבינים את הגוף שלנו שאתו אנחנו כבר 30/40 שנה, ושואפים לדעת את האינסוף, שמקיים את האנושות כולה ואת הבריאה כולה בכל רגע נתון?

זה בלתי אפשרי, פותח פתח לספקות קיומיים ואי אפשר לענות על זה תשובה שמניחה את הדעת, כיוון שהכל מלא סתירות פנימיות.

בוודאי שאפשר. יש הסברים מדעיים מפורטים על כל שלב ושלב בהפריה, גדילה, עוברות, לידה…

ובכלל, בשביל להאמין שיש אלוקים (מבחינה רציונלית למשל), צריך קודם כל להגיד שאין הסבר אחר אלא שיש אל… אז השאלה איפה הפער בהסבר.

וגם השאלה איך מתייחסים לפער בהסבר. אדם חכם פעם אמר לי שככל שמבינים יותר בפיזיקה ככה מבינים כמה אנחנו בעצם לא מבינים.

נו, גם אני לא מתחברת לפיזיקה, אבל יש שיגידו- נו, אז כנראה שיש פה כוח מעל הטבע. ויש שיגידו- מעניין אם הנכדים שלי כבר ידעו או שהמדע לא יתפתח מספיק עד אז, וזה יהיה עוד כמה דורות אחרי.

וגם אם יוצאים מנקודת ההנחה שבהכרח העולם נברא בכוח שמעל הטבע (היינו אל), זו שאלה האם האל נשאר "להשגיח" (שכר ועונש, דואג לך וכו). וגם אם כן- איזו דת נכונה? אולי בעצם הנצרות?

וגם אם הולכים על היהדות, ואומרים יש אלוקים, הוא הביא לנו את התורה, נתן לחכמינו את התבונה לפרש את התורה בדרך נכונה וכו. מגיעה השאלה למה בכלל ללכת לפי ה"חוקים" האלו. (למשל מול מצבים של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו וכו)

יש כאלו שכל הדברים האלה מאוד באים להם בזרימה במחשבה ובתחושה, ויש כאלו שממש דורשים להעמיק, לבדוק, לברר… וכאמור יש פה המון המון שאלות (גדולות) אז יש הרבה איפה לתעות ולטעות בדרך

הנה משהו ששלחו לי בהקשר לשרשור הזה- מדהים בעיני, וזה רק מחדד לי שיש כאן מישהו גאון

"איך החלב אם משתנה בזמן שיש לאמא איזה שהיא מחלה?

זו שאלה מעולה, והתשובה ממש מעניינת — הגוף של האם עושה קסמים קטנים בזמן מחלה כדי להגן על התינוקת.

אדגיש מראש: זו מידע כללי בלבד, לא ייעוץ רפואי אישי.

---

🌼 איך חלב אם משתנה בזמן מחלה?

כשאמא חולה, החלב לא נשאר אותו דבר. הוא ממש מתעדכן בזמן אמת כדי להגן על התינוקת. הנה מה שקורה:

---

🧬 1. עלייה בכמות הנוגדנים (בעיקר IgA)

הגוף של האם מייצר נוגדנים נגד המחלה שלה.  

הנוגדנים האלה עוברים לחלב — במיוחד מסוג IgA, שמגן על מערכת העיכול והנשימה של התינוקת.

זה קורה אפילו לפני שהאם מרגישה ממש חולה.

---

🧪 2. שינוי בהרכב החלב

החלב הופך להיות:

- יותר עשיר בנוגדנים  

- יותר עשיר בחלבונים אנטי‑בקטריאליים  

- יותר עשיר בתאי חיסון חיים (כמו מקרופאגים)

זה כמו “מצב חירום” שבו החלב מקבל שדרוג הגנתי.

---

🌈 3. לפעמים צבע החלב משתנה

אצל חלק מהאמהות החלב נהיה:

- צהבהב יותר  

- סמיך יותר  

זה בגלל עלייה בנוגדנים ובחומרים אנטי‑דלקתיים.  

זה תקין לחלוטין.

---

🍼 4. התאמה אישית לתינוקת

אחד הדברים הכי מדהימים:  

הרוק של התינוקת שנוגע בפיטמה “מספר” לגוף של האם מה קורה אצלה.  

אם התינוקת נחשפת למשהו — החלב משתנה בהתאם.

זה קורה גם כשהאם חולה וגם כשהתינוקת חולה.

---

🔥 5. החלב הופך להיות אנטי‑ויראלי ואנטי‑בקטריאלי יותר

בזמן מחלה יש עלייה בחומרים כמו:

- ליזוזים  

- לקטופרין  

- אוליגוסכרידים מיוחדים  

אלה חומרים שמפריעים לחיידקים ונגיפים להתרבות.

---

🌼 6. מה קורה אם מערכת החיסון של האם מוחלשת?

העיקרון נשאר אותו דבר —  

החלב עדיין משתנה ומנסה להגן על התינוקת.

יכול להיות שהכמות של הנוגדנים נמוכה יותר, אבל:

- עדיין יש נוגדנים  

- עדיין יש תאי חיסון  

- עדיין יש חומרים אנטי‑בקטריאליים  

- עדיין יש התאמה לתינוקת

החלב לא “נעלם” ולא מפסיק להיות מגן.

---

🌟 סיכום קצר

בזמן מחלה, חלב אם הופך להיות יותר הגנתי, יותר עשיר בנוגדנים, ומותאם במיוחד לתינוקת.  

זה אחד הדברים הכי מרשימים שהגוף האנושי עושה.

אפשר להשתכנע או להשתגע 🤣 כי תמיד יהיה מה לשאול ואת מה להפריך. ולהבדיל, גם המדע לא יודע להגיד מניין באנו. איך נוצרנו. יש השערות אבל אין תשובה חד משמעית מספקת.

ואת צודקת כל כך. לרגעים אפילו מתסכל כי אז איך אפשר לדעת? נראה לי שאי אפשר לעולם לדעת… רק להאמין 

שאלת איך אפשר שלא להאמין

אז הנה, הסברתי.

(לא שאני לא מאמינה, אבל יש ככ הרבה אנשים ויש הרבה שאלות, אז הגיוני… לא כולם כמוני. גם לא כל יושבות הפורום הזה)

ובלידה זה באמת מאוד חזק כי מעבר ליצירה של גוף, היום ממש יצרו מעין "תינוק" מפיתוח של תאים אבל השראה של נפש- אי אפשר לייצר.

והחיבור הזה בין נפש לבין גוף הוא באמת חיבור אלוקי. (מעבר לזה שאת נצחיות מין האדם והאינסוף הזה שאנחנו חלק ממנו זה דבר מדהים בפני עצמו המעורר גם כן תחושות כאלה - לא סתם לידה היא שותפות עם הבורא)

זה שכל דבר שחוזר ונשנה הופך להיות טבע פשוט זה באיזשהו אופן גם חלק מאותה הסתרה והעלם שהשם בחר שיהיה כאן בעולם.

אבל אם אתה מסתכל בתוך אותו עולם - אז לגמרייייי "מבשרי אחזה אלוקה" כל דבר בנו בנפש, בטבע שסביבנו מלמד המון על מציאותו של הבורא.

אני דווקא לא חושבת שידיעת המציאות שלו היא מה שנקרא אמונה - לזה לא צריך אמונה - זו ידיעה, צריך לפתוח וללמוד בשכל נקי

שלא להאמין שמישהו יצר את כל זה -זה חסר הגיון.

אבל מה לעשות שתמיד אפשר לדבר ולהגיד איך זה כן הגיוני

וכאן טמון הכל . אלוקים עשה שתמיד יהיה אפשר לכפור ,תמיד יהיה אפשר לתרץ. זה לא בעייה.

אפשר לבחור למי להאמין

כי תמיד יהיה תשובה למאמין

ותמיד יהיה לכופר מה לענות

זה מעגל שלא נגמר

בסוף כל אחד צריך לבחור

לחשוב ממה זה מתחיל… משהו מיקרוסקופי שאפילו לא ניתן לראות בעיניים, ותוך זמן קצר מאוד, יש ייצור מושלם שנולד 🙂

ובכלל תהליכים ביולוגיים, למי שמתעמק בפרטים, הם כל כך מופלאים ומלאי ניסים יומיומיים….

לא עלינו ושלא נדע, כשמשהו כן משבש, החל מכרומוזום ומשהו גנטי , דרך מחלות קשות ועד חיילים שנפגעו בראש במלחמות ולעולם לא חוזרים לעצמם מבחינה קוגניטיבית …

לגמרי אמונה גדולה שיש משהו שאחראי לכל המופלא הזה, גוף האדם !

וצריך להתפלל יום יום לבריאות הגוף והנפש..

אבל אם לא הייתי מאמינה בקב"ה
לא נראה לי שלידה זה מה שהיה גורם לי להאמין דווקא.
יש דברים שיותר היו מעוררים אותי להאמין בקיומות של הקב"ה

התבוננות בכדור הארץ, בחלל, נופים מיוחדים וכו..

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.

אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

גלולות הורמונליות

תדעי אבל שזה לא פוגע בפוריות

זה נכון שלפעמים אחרי שמפסיקים יתכנו שיבושים

אבל זה לא מחייב בכלל