הליכה של 20 דקות

להשאיר ניו בורן בבית

התארגנות מסובכת מידי

הייתי מעדיפה להמתין יום, כמובן בהסכמה משותפת 

הייתי מתייחסת לזה כתור אתגר חיובי וטובלת בזמן.

זו מצווה יקרה ומאתגרת.. ולפי גודל המאמץ גם השכר..

כן משתדלת להיערך לעניין ולהקל כמה שיותר. בהנחה שהבעל רתום, נגיד לתאם נקודה בדרך שנפגשים ומלווה אותך. (ולבדוק אופציה של הלוך ברכב והבעל ידליק נרות בבית,  הייתי שואלת את הרב)

להרוויח את שבת מותרים נשמע לי ממש כדאי. יום של נחת בלי מירוץ החיים ובלי פלאפונים, יום של פניות למשפחה ולזוגיות.

שואלת בעדינות- אולי משהו מלחיץ אותך מעבר למורכבות הטכנית?

בלי לדעת איך הוא וגם מלחיץ אותי לטעות בדרך.

אני טובלת בצאת הכוכבים אז זה ייקח יותר זמן

נראה לי שתבקשי מבעלך להישאר ולהתפלל בבית בליל שבת

כדי שאת תוכלי ללכת לטבול בנחת, ברוגע, בשלווה, ולהנות מלהיות סוף כל סוף מותרים 

שישי יותר מהיר. אין שטיפה לפני. שבת יותר פניות..

בעלי נשאר להתפלל בבית עם הילדים.

וגם להיות עם התינוק בנחת

ואני בוודאות אחזור לבאלגן 

גם רחוק, גם להשאיר תינוק פיצי בלי יכולת לשמוע מה איתו.

(ודוקא אחרי לידה, שיש יותר סיכוי שלא תקבלי מחזור תקופה, אז לא נראה לי דחוף לטבול כשלא נוח).

רלוונטי להשאיר את הילדים לבד?

אם לא, אולי תקחו אותם לגן שעשועים באחד הרחובות הסמוכים למקווה, ואז את.תלכי לטבול (להם אפשר להגיד שאת הולכת להגיד שלום לאיזה חברה כלשהי שמתארחת ליד)

חבל לדחות טבילה, וכמו שאמרו לפני- להתייחס לזה כאתגר טוב

יש משהו מיוחד בטבילה של שבת

לא קצת חבל?

וגם יהיה חשוך, זה מתאים ללכת לגן שעשועים?

אם הילדים קטנים ורעבים לפני הסעודה,

תקחו אוכל בקופסאות לגן שעשועים ויאכלו שם כמו פיקניק.

אם יהיה קר מאוד או גשום, זה בהחלט לא מתאים

מדובר תכלס רק על הזמן שאת במקווה עצמו

נגיד עשרים דקות?

אפשר להביא איזה חטיף או נשנוש לדרך אם זה נראה לך עדיף..

וזה גם מקווה עמוס...

איר כך צריך לחזור

לאכול

לישון

בערב שבת אוכלים סעודת שבת כולם יחד

ומתקלחים בצהריים אחרי מסגרות.

הוא נשאר איתם בבית אחרי הדלקת נרות, את הולכת חוזרת ואוכלים יחד..

ואם לא טוב ככה אפשר לדחות

שטבילות שהם לא דחופות - כמו נניח בניסיונות כניסה להריון וכו

לדחות מלכתכילה מעש כמובן ברצון 2 בני הזוג

(שוב לא יודעת אם זה מקובל על כל הרבנים)

הייתי עושה מאמץ לא לדחות.. יש נחת בעיני אחר כך להיות מותרים בשבת שזה יום ששניכם בבית.

מה שכן, כדאי לוודא טוב מראש שאת יודעת את הדרך, אולי אפילו להדפיס מפה. מצטרפת להמלצות לפני לקלח בצהריים. והשבת נכנסת בערך בחמש, אם כל מה שנשאר זה רק ארוחת ערב אתם ממש יכולים להשכיב אותם לישון בשבע וחצי שמונה..

יצאו בשבת עם הליכה של מעל חצי שעה ובכל זאת ממליצה לך לא לוותר זה הכי כיף!

את הילדים תקלחו בצהריים המוקדמות

תתארגני בנחת אפילו תקנו אוכל מוכן לשבת או משהו..

הלוך תיסעי עם רכב 10 דק לפני שבת חזור ברגל ואוכלים ביחד סעודת שבת כרגיל..

ומתנים שלא מקבלים שבת בהדלקה

ושמגיעים מניחים את המפתח איפושהוא ואומרים פרק מזמור שיר ליום השבת ומכוונים לקבל שבת

מקלחות אנחנו מקלחים לפני שבת ובכל מקרה בטבילה בליל שבת אני חוזרת ורק אז יושבים כולם לסעודה ככה שבזמן כזה ברור לנו שיקח זמן עד השקט

ואני הולכת 40 דקות אז 20 דקות לא נשמע לי נורא 😆

או זמן אחר שיותר מורכב

אבל כנראה שבמצב שלך הייתי לוקחת אותו איתי כי זה זמן ארוך מידי. (40 דקותלכל צד פלוס הזמן טבילה)

אצלך שזה 20 דקות זה אומר שעה בערך בלעדייך, הייתי מניקה ויוצאת כשהוא נשאר עם בעלי לשעה

אחרי הלידה הראשונה המדריכה אמרה לי שאחרי לידה אני יכולה לבחור מתי לעשות הפסק אז אם יוצא בשבת/מוצש או זמן בעייתי אחר מבחינת ההתארגנות ההלכתית, עדיף לדחות

אולי תשאלי רב?

אולי יתיר לך לדחות למרות ההפסק בגלל שאת אחרי לידה

לק"י

ולא צריך פסיקה אישית.

אבל אולי גם בזה יש דיעות. לא יודעת.

מבחינת המרחק-

אפשר להגיע ברכב לפני שבת, ורק לחזור ברגל.

אם את לא מכירה את הדרך, אפשר להדפיס לך מפה של האזור, ואפשר בימים שלפני ללכת לשם ולתרגל.

מבחינת הילדים-

מה הלו"ז שלכם בדרך כלל בליל שבת?

שימי לב שבשבת בדרך כלל המקווה פתוח בשעות יותר מוקדמות. כדאי לברר מראש מה בדיוק שעות הפתיחה.

יש כאלה שטובלות בין השמשות, ויש כאלה שבאמת הכוכבים.

זה יוצא בזמן של התפילה, ואז חוזרים הביתה לסעודה.

בדרך כלל הילדים אוכלים אתכם סעודת שבת, או שהם הולכים לישון מוקדם?

הם לא מתקלחים לפני שבת?

אפשר לקלח את הילדים בצהריים, ולהשאיר לך גם זמן להתארגנות.

אני חושבת (אבל תבדקי שאני לא טועה), שאת יכולה להדליק נרות קצת מוקדם, ולכוון לא לקבל שבת, ואז לנסוע למקווה ולקבל שם את השבת.

את יכולה לנסוע עם בעלך, והוא יחזיר את האוטו הביתה. או להשאיר את האוטו שם, ואחרי שבת ללכת לקחת אותו.

כשאת טובלת, בינתיים בעלך עם הילדים.

אם הם רגילים כבר לאכול, אז שהוא יתן להם ארוחת ערב, או שיחכו לך כשתחזרי לסעודה.

כשאת חוזרת, תאכלו סעודת שבת, או שקודם תשכיבו את הילדים.

והמשך הערב פנוי לכם.

אם בכל זאת זה יהיה לך מורכב מידי, אפשר גם לדחות את הטבילה, אם גם מבחינת בעלך זה בסדר.

כמובן שאעדיף מוצש לקחת אוטו ולנסוע

מכמה סיבות זה גם רחוק גם ערב שבת גם תינוק קטן אם את מניקה אז בכלל...

ככה למדתי פה שאני הרבה לא מכירה ולא יודעת.

גם אני למדתי שטבילות שהן לא בזמנן כמו אחרי לידה למשל, לא עושים בשבת ועדיף גם לא במוצ"ש.

ואז השאלה מתייתרת....

טבילה בשבת היא יותר מורכבת. הרבה מההכנות אסור לעשות בשבת ואז אם שכחו משהו נוצרת בעיה, יש חשש סחיטה, ועוד.

טבילה רגילה- יש את המעלה של טבילה בזמנה ואז לא דוחים (כמו ברית בזמנה לברית לא בזמנה...) אבל אם זו טבילה שאין לה "זמן" כמו אחרי לידה, אז עוד לא להכנס לזה מראש, לחשש חילול שבת...

מה ההבדל בין טבילה לפני לידה לאחרי לידה?

בחיים לא שמעתי על הדבר הזה ואשמח מאוד למקור .

מוסיפה על השאלה , יש נשים שלא מונעות הריון אחרי לידה ואפילו נכנסות מיד להריון ואז בעצם זה כן נקרא שיש זמן לטבילה ? 

מתחילים לספור שבעה נקיים מייד כשנגמר הדימום, או אחרי שעוברים מינימום הימים שאפשר הלכתית.

גם אם ההפסק יוצא בשישי והטבילה בשבת, בדרך כלל לא מחכים, אלא אם האישה מעדיפה לדחות.

דימום אחרי לידה נמשך יותר זמן, והסיום שלא פחות מוחלט. הרבה פעמים יכול להיות יום נקי ואז יחזור הדימום, או שיש כתמים שלא בטוח אוסרים. לפעמים גם רוצים לחכות קצת שהמקום יתאושש מהלידה לפני שמתחילים בדיקות.

לכן היום שבו עושים הפסק המתחילים לספור שבעה נקיים הוא יותר גמיש, ותלוי הרבה בבחירה של האישה מתי להתחיל לנסות.

במצב כזה עדיף מלכתחילה לא לעשות הפסק ביום שישי, כדי שלא תצא טבילה בשבת. אלא לבחור להתחיל ביום אחר.

לא הבנתי מה הקשר להריון מייד אחרי לידה.

הכוונה בטבילה אחרי לידה, זה רק לטבילה הראשונה שאחרי הדימום מהלידה. אז אי אפשר בכל מקרה להכנס להריון, כי האישה עוד לא נטהרה.

עדיין נשמע לי מוזר ...

כמו שמיד בסיום וסת מנסים לעשות הפסק אז לא הבנתי למה אחרי לידה צריך לקחת יותר את הזמן

למה זה פחות חשוב מזה

כמו שכתבו, הפסק אחרי הלידה הוא בזמן לא ברור, למשל אם יש אי נוחות והאישה לא בלחץ על טבילה לרוב רבנים ימליצו לחכות קצת לעומת במחזור רגיל שיותר ידחפו להשתדל לעשות הפסק ברגע שאפשר.

ואין שום קשר לכן או לא מניעה 

לידה.

עדיין הטבילה הראשונה היא אחרי לידה.

ואישה ששומרת טהרה לא יכולה להיכנס להריון לפני שטבלה את הטבילה של אחרי לידה....

שבמצב כמו אחרי לידה, לא לעשות הפסק כדי שיצא דווקא בשבת.

אבל אם היא כבר עשתה הפסק, אז זה מצב שונה.

קרה לי פעם שנדחתה לי טבילה בתקופה של הקורונה כי הייתי בבידוד. סיימתי את הבידוד בשישי וקיבלתי הנחיה כן לטבול בשבת, אפילו שזה דחוי.

ואני חושבת שגם אם עושים הפסק אחרי לידה, שלא יצא בשבת, אבל במהלך השבעה נקיים היה דימום שביטל את הספירה, אפשר לעשות שוב הפסק, גם אם זה יצא בשבת.

מהן היו בשבת כי הייתי צריכה לעשות הפסק ברגע שרק התאפשר.

וגם בטוח שיש בזה הרבה שיטות כי אני מכירה מלא נשים שלא נוהגות כך.

בשרשורים זהים בעבר, כמו בקישור המצורף, על טבילה ראשונה לאחר לידה, שיוצאת בליל שבת, לא עלו הערות על דעות הלכתיות על עצם האפשרות לטבול בליל שבת

מעניין …  

אולי גם בזה חלו החמרות עם השנים?

ליל טבילה אחרי לידה בשבת משפחתית - הריון ולידה

לא תמיד זה נכון להתערב, במיוחד שכבר עשו הפסק.

גם אני לא הייתי מעלה את זה כאן אם לא כבר העלו את זה.

אני למדתי את זה כבר לפני כמה שנים.

כל עוד מישהי לא שאלה/ העלתה לא הבאתי מעצמי, אבל היות וזו דעה מוכרת ראיתי לנכון לאשר.

חוץ מזה שלא חייבים להסתכל על זה כהחמרה, נשים מסויימות יכולות לפרש את זה כהקלה ( תרתי משמע ) לא לטבול בשבת. חוץ מזה שההחמרה כאן היא לא בטהרה אלא בהלכות שבת 

ודבר נוסף, למה את כותבת "גם" בזה? במה עוד את רואה שחלו החמרות עם השנים?

זה שלא נכתב בפורום לא אומר שלא היה קיים קודם...

ולרוב השאלה נשאלת אחרי שכבר נעשה הפסק, שזו כבר שאלה אחרת.

יש דעות שאמרות שעדיף לא לעשות הפסק אחרי לידה ביום שישי?

או להפך? שאסור לדחות הפסק?

ממה שאני יודעת אבל לא פוסקת הלכה- מלכתחילה טבילה בשבת זה בעייתי, אבל חשוב ולכן יש היתרים לטבול בשבת (וההכנות באמת שונות וגם הטבילה עצמה/הזמן שלה וכו'). אבל אם יש אפשרות בחירה בזמן של ההפסק (כמו אחרי לידה, כשהרבה פעמים זה לא ברור מתי בדיוק לעשות הפסק והאישה מחליטה מתי להתחיל לנסות) לא עושים בשבת. גם לא דוחים הפסק/טבילה לשבת אם לא נוח לנו בחמישי ורוצים לדחות מאיזושהי סיבה.

אבל אם כבר עשו הפסק, לפי מה שנאי יודעת לא דוחים את הטבילה ואפשר לטבול בשבת גם אם מלכתחילה היה עדיף שלא (כי כמו שאמרתי יש אפשרות לטבול בשבת).

כמו שברית שנעשית בזמנה מותר לעשות בשבת, אבל אם היא נדחתה אסור, גם אם שבת זה היום הראשון שבו אפשר לעשות כבר

מניחה ששואלים רב.. מאמינה שזה גם תלוי בפסיקות שונות ובמצבים שונים

לא רואה בזה בעיה באופן אישי

הטבילה בזמן כזה יכולה ככ לאתגר ולהלחיץ, שאני לא רואה בה מעלה וזה יותר מבאס מאשר משמח אותי

בעלי בראש שלי וזה מסתדר לשנינו

כדי למנוע מצב של טבילה בערב שבת כי גם עבורי זה מורכב.

אז אם רלונטי ומצליחה עושה הפסק בחמישי ואם לא אז מוצש... שישי מחוץ לתחום.

בכל מקרה כשזה בהסכמה אין בעיה בדחיה של הטבילה

פעם היה לי מקווה קרוב ליד הבית ולא היתה לי בעיה.

היום כשהמקווה רחוק מראש לא עושה הפסק בשישי. 

של היום השביעי ואז מותר לך ללבוש תחתון שחור ולא צריך עוד בדיקה לפני הטבילה

מסייגת שכדאי להתייעץ עם רב שאכן זו ההלכה. ככה אותי הנחו....

לא אכנס לשאלה אם לדחות או לא כי זה אישי וממש בחירה שלך, בעיני חשוב מאוד השמחה השלווה והרוגע שבמצווה.

מציעה לדבר על הדברים- החששות והקושי גם עם בן הזוג וגם עם הבלנית. בלניות הרבה פעמים מוצאות פתרונות יצירתיים ומאוד שמחות לעזור. יכול להיות שיעשו זמן מוסכם שרק את נכנסת וככה זה הולך מהר, אני לא יודעת מה, יש כל מיני פתרונות במקומות שונים. והתינוקי יכול לחכות לך עם מישהי בחדר ההמתנה מותר לגלות על הטבילה בשביל להיעזר.

גם אם תדחי הכל טוב.

העיקר רוגע ושלווה

בהצלחה אהובה וכל הכבוד 

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣