לפי מה נקבע מין העובר?אנונימית בהו"ל

כל החיים חלמתי על בת. הריון ראשון לא רציתי לדעת מהפחד שאתאכזב, בסוף בעלי גילה לי בטעות ואכן היה בן..

עכשיו שבוע 18, הלכתי לאולטרסאונד וביקשתי לדעת את מין העובר ואמרו לי שככל הנראה בן.

בשבוע כזה זה וודאי, נכון?

קוראת פה שרשורים על נשים שיש להן 4,5, ואפילו 6 ממין מסוים ברצף ומתאכזבות מאד.

ומפחדת שגם לי תהיה שיירה של בנים..

אני כל כך חולמת על בתת

איך זה קורה שיש הרבה ממין אחד? זה גנטי? יש נשים שיכולות להביא רק ממין אחד? יש דרך להשפיע על זה?

ונשים שיש להן שני בנים ואז בת, תעודדו אותי..

בטוחה שאתאהב בו כמו בראשון אבל מחזיקה כן ציפיה גדולה שהריון הבא בעזרת ה' יהיה בת

לאחותי ישרקאני

2 בנים ואז 3 בנות

הכל יכול להיות

לי יש 3 בנות ואז בןיהלומה..

אמאלה בנים זה החיים האהבות הכי של אמא!!! הבנות גם חמודות מתוקות הכי עוזרות אוהבת אותן אבל הבנים זה אהבההה😅

מכירה הרבה שיש להן בן ואז בת או הפוך בת ואז בן

בכלל לא מחייב שיהיה לך בהריון הבא מאותו מין..

תעודדי אותיאנונימית בהו"ל

למה מבחינתך הבנים הם האהבות הכי של אמא?😅

אני דווקא מרגישה שבנים הם פחות ריגשיים אז בשלב מסויים יש איתם פחות קשר ריגשי..

את יכולה ללמד אותם להביע רגשותזוית חדשה
הבן שלי בן שנה וחציאנונימית בהו"ל

ומאד מביע רגשות

אבל בטבע בנים הם יותר שכליים..

אני מקריאה סיפורים של ''מקשיבים ללב''שושנושי

ילד בן 3.5

הוא מבין מצוין, כל היום מספר מה מרגיש בלב

לפעמים מרגישה שיש יותר מידי שיח רגשי 

נכון הבנים םפחות ריגשיים גם אצלי.ממתקית

אבל כשיהיו לך גם בנות עם כל הרגש שלהן
את תגידי תודה על הבנים...

חחח כמובן בצחוק.
אבל יש בזה משהו טוב בחבורת בנים בבית, בשלב כלשהו את רוצה גם שקט ריגשי לעצמך, עם בנות זה לא קיים, ויכול להיות מתיש

זה לגמרי תלוי באופי ולא במיןמתואמת

יש לי גם בנים וגם בנות (בערך חצי-חצי), ויש לי בנים שמדברים מאוד רגשות ובנות שהפוך מזה... (ויש כמובן גם את ההפך)

כן מבינה את הרצון שיהיו גם בנים וגם בנות, ובהחלט מבינה את הרצון שיהיו דווקא בנות (איכשהו מרגיש שהן קרובות אליי יותר, כי אנחנו אותו המין), אבל לא הייתי דואגת מזה עכשיו...

בשעה טובה!

יש לי 2 בנות ואז בןהשקט הזה
ותשמעי אני לא יודעת להסביר את זה אבל כשהוא מחייך אליי אני מרגישה שהוא מתחיל איתי.. אני מאוהבת בו קשות.. לא זוכרת שהייתי ככה עם הבנות ושמחתי מאד שהיו לי בנות ראשונות.. אבל משהו איתו הוא אחר
הבנים שלי הכי רגשיים שיש. כל היום משתפים רגשותשיפור
קודם כלהשם שלי

שני בנים ראשונים, זה לא אומר כלום.

יכולות להיות לך עוד הרבה בנות.


לא יודעת מה יכול להיות, אבל בפועל יש משפחות שיש בהן רק ממין אחד, או נטייה למין אחד.

זה יכול להיות תלוי בזמן של הביוץ, ברמת החומציות בנרתיק וכד'. אבל זה לא משהו מוחלט.

יש כל מיני שיטות להגברת הסיכויים למין מסויים, אבל גם זה לא וודאי.


יש יתרון גם לשניים רצופים מאותו מין.

יכול להיות ביניהם יותר קשר, תחומי עניין משותפים, אפשר להעביר בגדים מאחד לשני, השני הולך באותו מסלול של הראשון ולא כל דבר צריך ללמוד מחדש.

צודקת, תודה!אנונימית בהו"ל
זה בסדר לומר שזה מצחיק אותי כי אצלי זה ההפך?הילושש

יש לי בבית בן בכור ובת.. 

ועכשיו בהיריון.. עם בת.. חח אני גיליתי באולטרסאונד בשבוע 16, אני חושבת שזה כבר וודאי, בעלי מחכה לסקירה המאוחרת- הוא לא מאמין חח 

וכל כך רציתי 2 בנים ראשונים שיהיו חברים, ילכו לבי"ס ביחד ויהיו שותפים בעתיד. 

 

רצה ה' משהו אחר. 

האמת, גם אני התאכזבתי,בכיתי.. 

אבל ב"ה. מקבלת באהבה.. העיקר שיהיו בריאים, וזה לא קלישאה.

 

תדעי לך שבנים זה לאמא- וזה גם לא קלישאה.. 

אוהבת גם את הבן וגם את הבת.. 

אבל עם הבן יש לי משהו מיוחד. 

 

פזיולוגיתפרח חדש

מה שקובע את מין העובר

זה איזה זרע חודר את הביצית בהתעברות. יש זרעים נקביים ויש זרעים זכריים.

 

יש טוענים שאפשר להעלות סיכויים למין מסויים בכל מיני אופנים.

כי אם לומדים איך מתנהג הזרע אז באמצעות תכנונים והשפעה על הסביבה הנרתיקית ניתן להגדיל את הסיכויים.

 

בפועל- לא תמיד זה עוזר.

 

 

 

דווקא הפעם הביוץ היה לי בערך שבועייםאנונימית בהו"ל

אחרי ווסת אחרונה

הבנתי שאם הביוץ מאוחר זה הרבה פעמים בת, ממש קוויתי בגלל זה

אבל מה שמשנה זה מתי היופרח חדש

יחסים לפני הביוץ

אם מקיימים סמוך לביוץ אז יותר סיכוי לבן כנראה.

חוץ מזה ששבועיים אחרי וסת זה אומר סמול לטבילה

נניח עשית הפסק ביום ה6

טבלת אחרי שבוע זה אומר 13 ימים

יום למחרת ביוץ!

 

 

זה עוזר ב-50% מהמקריםפשוט אני..
רקשירה_11

שתדעי שאולי זה קצת מעורר מחשבות של אמאלה מתי תהיה לי בת

אבל 2 ראשונים מאותו מין לא כל אחת זוכה !! 😅

זה חברים טובים זה תחומים משותפים

גם לך עהיה קל את תכירי הכל מהבכור מורות חברים מוסדות בגדים וכו


לי יש בת ואז בן

התבאסתי קצת שזה לא 2 בנות יחד כי עש לי אחות קרובה וזה הדבר הכי טוב בעולם

אבל מצד שני לפחות אני "אגועה" שיש לי מ2 המינים


אז תהיי רגועה תהני מזה כי זה שווה

ובע"ה יהיו לך גם בנות 👧 

בול!!! מדוייק!ממתקית

אין כמו שניים רצופים מאותו המין
 

זהו, אני בעיקר מחפשת את הרוגע הזה..אנונימית בהו"ל
אני ממש מסכימהרקאני

אני עכשיו עם בת בבית ובהריון עם בן

ומתחילת ההריון לא הצלחתי להחליט מה עדיף 😅 אז טוב שזה לא בשליטתי

2 בנות ברצף זה חברות

מצד שני כיף שיש מ2 המינים....

למה מתאכזבות?ממתקית

לי יש שיירה ורצף של אותו המין
ברכה
ברכה
ברכה
הם החברים הכי טובים, הכל משותף
חוסך לי הרבה דברים (אפרט אם תרצי)
מסדר אותם יופי בחדרים...
(יש לי גם מהמין השני.

3 שותפים באדםמוריה

אביו אימו והקב"ה.


לא חושבת שיש דרך "לנבא" מה יהיה. חוץ מברירת עוברים מראש.


אישית, יש לנו 2 ככה ואז 2 ככה.

ומה שאותי לימדו בתור ילדה- "לא משנה אם זה בן או בת. העיקר שיהיה בריא".

לא יודעת אם זה יעודד אותךרוני_רון

לי יש שני בנים בבית. ואני בהריון עם בן שלישי.

 

בהריון של השני ממש קיויתי שיש לי בת, וטיפה התאכזבתי שזה בן...

אבל עד הלידה כבר ממש ממש חיכיתי לו, הם מדהימים יחד ואני מתה עליהם ועל הקשר בינהם.

בהריון הזה רק קיוויתי שזה עוד בן - ושמחתי לגלות שהוא אכן יתווסף לשיירה.

 

אני כבר רגילה לבנים, יודעת איך זה, אוהבת את זה ממש ממש.

הגדול שלי עם אינטלגנציה רגשית ויכולות הבעה נדירות, ובעלי גם כן כזה.

בעיני אין כמו בנים!

 

רוצה בעז"ה שיירה יפה וארוכה
כמובן שאני רוצה גם בנות, אבל בלי לחץ בכלל... ולהיפך, זה יהיה לי טיפה מלחיץ בהתחלה שהכל כ"כ שונה...

 

בכל מקרה בשעה טובה ובשורות טובות!

2 ראשונים מאותו מין לא אומר הרבהיעל מהדרום
אבל אומר משהו.. לא?אנונימית בהו"ל
לא חושבת שהייתי מטרידה את עצמי בזהיעל מהדרום
לק"י


אני לא מומחית לסטטיסטיקה, אבל זה 50-50 להריון+ 2 הריונות, אז נראה לי שהסיכוי לשניים רצופים מאותו מין די גבוהים.

50 אחוז סיכוירוני_רון

זה באמת גבוה

בן ובן או בת ובת זה 2 מתוך 4 אופציות של קומבינציות אפשריות...

 

ולפותחת-

תעבירי בראש משפחות שאת מכירה

לחלק משמעותי מהן יהיו שניים רצופים בהתחלה

אני חושבת שהריון ממין מסויים הוא ביחס לאותו הריוןפרח חדש

בלבד

לא קשור למה נולד קודם

 

לא אומר כלוםשלומית.

אני מכירה משפחה עם 2 בנות בהתחלה ואחכ 10 בנים רצופים. אמיתי לגמרי. ועוד משפחה עם 10 בנים רצופים ואחכ בת. ומשפחה עם 7 בנות ואחריהן 4 בנים. את כל אלו מכירה אישית. ועוד מליון סיפורים כאלה.

וגם מלא משפחות בכל מיני גדלים עם מספר שווה של בנים ובנות.

קיצור, לא אומר כלום 

לא אומר כלום!!שיפור
אין קשר לאישהמקקה

הגבר הוא הקובע את מין העובר

וככל הידוע לי אין מחקר על התפלגות הזרעונים אצל גברים

אם הגבר הוא הקובע זה מעלה לי מחשבה חדשהאנונימית בהו"ל

לכל האחים של בעלי (3) התחתנו בשנים האחרונות, יש להם בן או שני בנים

יכול להיות קשור?

כאמורמקקה

לא ידוע לי על מחקרים בנושא

אישית מאמינה שזה קשור ושיש גברים שיש להם יותא זרעונים ממין מסויים

אין לך מה לעשות בקשר לזה בכל מקרה

אז סתם שתדעי שבת דודתי התחתנה עם בן זקונים במשפחהסטודנטית אלופה

ששמונה מתוכם בנים ול-6 מתוכם יש 2-3 בנות ראשונות ולה כבר שני בנים😅

אז לא יודעת אם זה קובע ובסוף עד כמה שאני יודעת לכולם יש גם בנים..

במשפחה של בעלי היו 4-5 דורות רק בניםיעל מהדרום

לק"י


בדור של בעלי (האחים והבני דודים) יש גם בנות.

לבעלי יש שני אחים, וכמות הנכדים והנכדות שווה.


מקווה שזה מעודד😅

למיטב הבנתי זה לא מדויק, כי התנאים אצל האישהקופצת רגע
יכולים להשפיע על איזה זרע יגיע לביצית ויפרה אותה... 
ככה גם אני יודעתרקאני
זה פסאבדו מדע, הוכח אינספור פעמים שזה לא נכוןפשוט אני..
וואלה.שלומית.
תדייק, על מה אתה מתכוון שהוכח כלא נכון? ההשפעה של האישה?
הרחבה בקטנהפשוט אני..

לפני 60 שנה הועלתה טענה, לפיה יש הבדלים בין תאי זרע נקביים לתאי זרע זכריים, מבחינת הצורה והמהירות והיכולת לשרוד בתנאים שונים.

זה היה לפני שידעו לבדוק dna, לפני שהייתה מיקרוסקופיה אלקטרונית, ובעצם בקושי ידעו אז מה זה תא זרע זכרי ומה זה תא זרע נקבי (קשה להגדיר זכר ונקבה כשעוד לא יודעים מה זה dna).


 

היום אפשר בעזרת שיטות שלא היו קיימות בזמנו, לראות שאין שום הבדל בין תאים זכריים לנקביים: נראים אותו דבר, מתנהגים אותו דבר, זזים באותה מהירות, שורדים או לא שורדים באותם התנאים.


 

זה בצד התיאורטי.


 

בצד המעשי, היו מחקרים רבים על אפשרויות שונות שמבטיחות לקבוע את מין העובר בעזרת תזמון ההפרייה, שינוי תזונה של האשה או של הגבר, אפילו סטרס נבדק... כל המחקרים האלה הראו שמדובר בממבו ג'מבו אחד גדול.


 

זה לא רק שאין הצלחה מובטחת, שהרי אפילו אם היינו מדברים על 60% הצלחה זה היה מעיד שיש גרעין של אמת בשיטה וזאת הייתה רעידת אדמה בעולם הביולוגיה. האמת היא שיש בדיוק 50% הצלחה, כלומר... כל ניסיון לבחור את מין העובר לא מעלה ולא מוריד במאומה את הסיכוי של תא זרע ממין מסוים לזכות במירוץ לביצית.


 

יש היום אנשים שמבטיחים תמורת תשלום גבוה, שהם ידריכו אותך בדיוק איך להתנהג בשביל לקבל מין מסוים.

אל דאגה, הם אומרים, אם זה לא יצליח אז נחזיר לך את הכסף.


 

נו טוב, גם להרוויח 50% מהכסף על כלום ושום דבר זה הרבה...

אם הם היו באמת בטוחים בעצמם ובשיטה שלהם, הם היו יכולים להציע שבמקרה של חוסר הצלחה, לא רק שהם יחזירו את הכסף - אלא הם יכפילו את ההחזרה. נניח לקוחות שילמו 1,000, אז במקרה של חוסר הצלחה הם יקבלו 2,000.


 

אבל כמובן במצב כזה אותם קוסמים יישארו בלי כלום, שהרי כאמור הם מצליחים רק ב-50% מהמקרים...


 

 

הרחבה גנטית:


 

בבני אדם השינוי בין זכר לנקבה ניכר מאוד לעין, אבל בתא זרע - מדובר בסך הכל בכרומוזום אחד שונה, מתוך 23 כרומוזומים.

זה לא משפיע על המסה של התא, הצורה שלו, המהירות שלו, על כלום! התא הוא אותו תא, השינוי הוא פנימי ולא ניתן לזהות אותו או למצוא דברים שמושפעים ממנו בטרם המפגש המיוחל עם הביצית.

וואי, ממש מענייןשלומית.

כי יצא לי לשמוע במלא מקומות על ההבדלים בתכונות של תאי הזרע הזכריים והנקביים.

שברת מיתוס

ממש מענייןממשיכה לחלום

קצת התלבלתי

כתבת שאין הבדל בין תאיים זהריים לנקביים

אבל יש כרומוזום אחד שונה שרובע מה המין, נכון?

נכון, כרומוזום אחד שונה מתוך 23פשוט אני..

לא כתבתי שאין הבדל,

אלא שההבדל הזה לא גורם לשינוי מעשי בנראות, בצורה, במהירות, ביכולת לשרוד או לא לשרוד בתנאים אלה ואחרים...

הבנתי תודה רבהממשיכה לחלום
תוספת לא בלתי מעניינתפשוט אני..

יש לנו נטייה לחשוב שיש תכונות מסוימות שמתאימות יותר לגברים או יותר לנשים:

עוצמה, עקשנות, פיקחות, יופי, עדינות, יצירתיות, חמלה, סבלנות...


אפילו אם אצל בני אדם באמת אפשר לחלק את התכונות האלה בצורה גסה בין שני המינים, תא זרע הוא לא באמת זכר ולא נקבה. יש לו 23 כרומוזומים ולא 46, לאדם חי יש גם X וגם Y ולא רק אחד מהם.


רק אחרי שהתא פוגש את הביצית, מתקבל השילוב של XX לנקבה או XY לזכר.


לתא זרע אין הורמונים, אין מוח, אין הסללה, אין לחץ חברתי, אין אופי, אין יופי, אין לו תכונות גבריות או נשיות או תכונות אנושיות כלשהן.


כלומר תא זרע הוא לא בן אדם מאוד מאוד קטן, אלא תא עמוס בחומר גנטי שאינו אדם כלל.


כשחושבים על זה לעומק, אפילו הקשקשים שיש לנו בשיער הם יותר אנושיים מתא זרע, כי להם לפחות יש 46 כרומוזומים...

מעניין מאדניק חדש2

תודה.

מעניין לא ידעתי, תודהקופצת רגע
לא בדיוק נכוןצמנהב
הם מתייחסים שם לגורמים אחריםפשוט אני..

אין שם טענה לפיה אפשר באופן מודע לבחור את מין העובר לפי התנהגות מסוימת או אחרת, או קביעת זמן היחסים לפי הביוץ וכו'.


מה שהם טוענים זה שעבור אימהות שכבר ילדו מספר ילדים מאותו המין, יש סיכוי גבוה יותר מאשר 50% שגם הלידה הבאה תהיה מאותו המין.


בנוסף הם כותבים שיש גם קשר לגיל האם ולגנים מסוימים שיש לה, כאשר לכאורה יש גנים שמאפשרים יותר לעוברים זכרים לשרוד, לעומת גנים אחרים שמאפשרים יותר לעובריות נקבות לשרוד.


על המחקר הזה יצא מחקר נגד, שאותי באופן אישי הוא מאוד משכנע:


https://arxiv.org/html/2508.10240v1


הטענה העיקרית כאן היא כזאת:


הרבה מאוד הורים רוצים ילדים משני המינים. לכן אחרי שנולדו להם ילדים משני המינים, הם מפסיקים ללדת.


למשל אם מישהי תלד בן בכור, היא תרצה להביא עכשיו בת. אם היא תביא בת, היא לא תלד יותר. אולם אם היא תביא בן נוסף, היא תרצה להמשיך ללדת. ואם היא שוב תביא בן, היא תמשיך ללדת.

כלומר זה שיש לה 4 בנים ו-0 בנות לא נובע מכך שבאמת הגוף שלה יכול להכיל טוב יותר עוברים זכרים, אלא בכל פעם מחדש הייתה הטלת מטבע הוגנת, כלומר סיכוי שווה או כמעט שווה לשני המינים, ורק בגלל שלא יצאה התוצאה שהיא רצתה - היא המשיכה להטיל שוב.

זה יוצר הטייה במחקר, כי זה נראה כאילו דווקא במשפחות עם יותר ילדים יש יותר פעמים ילדים מאותו המין, בעוד הסיבה בדיוק הפוכה: בגלל שיש להם את אותו המין, הם הביאו הרבה ילדים.


ובכל מקרה, כאמור, גם לפי המחקר הזה אי אפשר לתכנן באופן מודע או לשנות התנהגות או תזונה כדי לבחור מין. יותר נכון להגיד שהם לא אומרים שאי אפשר, אלא פשוט לא אומרים שאפשר, כי זה בכלל לא נושא המחקר.


*

למקרה שהטענה של המחקר הנגדי לא הייתה ברורה, אנסה דרך אחרת להסביר זאת:


תארו לכם שיש מחקר, לפיו ילדים בכיתה י''ב שהולכים למורה פרטי לקריאה, קוראים פחות טוב מילדים אחרים בני גילם, והמסקנה תהיה: שיעורים פרטיים בקריאה בכיתה י''ב מפחיתים את יכולות הקריאה.


זה כמובן מגוחך, שהרי מראש תלמידים בלי קושי בקריאה לא יגיעו למורה פרטי לקריאה, ולכן זה שהם קוראים פחות טוב לא אומר כלום על השיעורים האלה.


כמו שרק ילדים עם קושי בקריאה ילכו לשיעורים האלה, כך רק משפחות עם ילדים מאותו המין ימשיכו להביא עוד ועוד ילדים.

אני מזכיר שמדובר במחקר על נשים לבנות בארצות הברית, לא על ישראל שבה משפחות מרובות ילדים זה נורמלי ושכיח.


במאמר הביקורת ממש מוכיחים מתמטית את הטעות הזאת מהמחקר המקורי.

האמת שבעיני המחקר הזה מספיק בשבילקופצת רגע
תגובה קצת יותר נעימה להודעה שלי 🙄


אבל יתכן שאני משוחדת 🤔

התגובה לא הייתה כלפייך כמובן!פשוט אני..

סליחה אם נכתב בצורה לא נעימה, זאת לא הייתה המטרה. באמת.

 

לגופו של עניין, שוב - הם מדברים על דברים בלתי נשלטים (כמו DNA של האמא), לא על שינויי תזונה או תזמון ההפרייה כפי שהבנתי מההודעה שלך...

 

כלומר הם לא מדברים על האפשרות *לבחור* את מין העובר, בשום צורה ודרך. הם מנסים להסביר למה יש משפחות עם יותר בנים מבנות (או להפך).

אפשר לחקוררקאני

רק את המשפחות שמביאות ילדים מתוך אידיאל

ולא משנה מה המין הם תמיד ימשיכו להביא ילדים

יש מלא משפחות מרובות ילדים כאלה

 

זה ממש מעניין

אצל חמותי למשל יש 7 בנים ו6 בנות

אם הייתה עוצרת אחרי 7 לידות היו אומרים שהיא עם נטייה להביא בנות כי יש לה 5 בנות ו2 בנים

אבל היא המשיכה ללדת עוד ועוד

והמאזן השתנה לגמרי

מבית של מלא בנות נהפכו לבית של מלא בנים

אין ליצמנהב

את הידע ואת הזמן להבין מה עשו שם,

אבל לעצם הטענה התייחסו במאמר הראשון - בחלק ממנו השמיטו מהחישוב את הילד האחרון כדי לנרמל מקרים כאלה. 

(ואולי צריך לשאול למה המאמר הזה טרם התפרסם, אם הוא נמצא מאוגוסט כבר כגירסת טיוטה).

בכל מקרה, המחקר שהבאתי הוא מחקר שמתבסס על מתאם, לא גורמים.

מה שאני מכירה שכן יכול להשפיע, ונמצא במחלוקת בין חוקרים שונים, זה רמת החומציות (pH) אצל האישה. רמת החומציות יכולה להיות מושפעת מהשלב במחזור ומהתזונה. המחלוקת היא האם רמת החומציות משפיע על תאי זרע נקביים\זכריים באופן שונה.

לא מכיר מחלוקת כזאתפשוט אני..

עד כמה שאני יודע, מוסכם שאין השפעה כלשהי של רמת החומציות על הסיכוי להפרייה של זכר או נקבה.

 

 

האמת שאותי הטיעון הזהשלומית.

ממש לא משכנע. כמובן שלא בדקתי אותו מחקרית, אבל אני מכירה הרבה משפחות,  גדולות וקטנות,פ ולא ראיתי סיטואציה כזו שלרוב המשפחות הגדולות הן עם כמה ילדים מאותו מין בהתחלה...

למשל מכירה כמה משפחות עם 3 בנות בלבד, ולעומתן כמה משפחות גדולות מאוד, שמההתחלה הסדר שם הוא כמעט לגמרי לסירוגין.

היות ולא בדקתי סטטיסטיקות, אז אולי מי שאני מכירה פשוט לא משקף, אבל נשמע לי טענה מוזרה.

( כמובן יש משפחות שיביאו ילד נוסף בשביל הסיכוי מ2 המינים אבל יש גם לא מעט משפחות עם ילדים ממין אחד במגוון גדלים 

התייחסתי לזהפשוט אני..

את מכירה משפחות יהודיות ישראליות עם אידיאל ורצון להביא הרבה ילדים,

לא משפחות לבנות נוצריות מארצות הברית. שם זה בכלל לא שכיח להביא הרבה ילדים, ואם בודקים משפחות עם הרבה ילדים, אז מראש אפילו בלי לשים לב מסננים את אלה שכבר יש להם בן ובת כי הם פשוט איבדו את הרצון להביא עוד ילדים.

 

עורכי המחקר *בעצמם* כתבו שהעובדה שהם בדקו רק אוכלוסייה אחת, היא חולשה מרכזית של המחקר שלהם.

 

כמו ש @רקאני כתבה, אם המחקר ייעשה בישראל סביר להניח שהתוצאות יהיו שונות.

 

 

בנוסףפשוט אני..אחרונה
אני מזכיר שהמחקר הזה לא שייך בכלל לשרשור הזה, כי הוא לא טוען שיש לאמא דרך להשפיע על מין התינוק, בעזרת תזונה או תזמון או כל דבר אחר. הוא כותב שיש גנים מסוימים שנמצא מתאם (לא חזק אבל כן עם מובהקות סטטיסטית) בינם לבין הרבה ילדים מאותו המין. בנוסף הוא כותב שמי שילדה לראשונה בגיל מאוחר, קיים סיכוי גבוה יותר שכל ילדיה יהיו מאותו המין. 
תלחצי את בעלך חחחים...

קראתי פעם כתבה שלאנשי צבא יש בעיקר בנות, באחוזים מאוד גבוהים רק בנות

הם טוענים שהזרע הנקבי יותר עמיד מהזרע הזכרי, ולכן גברים שנמצאים בצבא הם תחת סטרס ולכן יש להם בעיקר בנות

גם זה חסר בסיס מדעי / מחקריפשוט אני..
הסתברות עובדת במספרים גדולים בלבדפשוט אני..

לכל אדם בעולם שמביא ילדים,

יש ילדים בנים ובנות במספר זהה.


ואם יש מישהו שזה לא נכון לגביו,

סימן שהוא הפסיק לנסות מוקדם מדי...

דווקא קראתי שנולדים קצת יותר בנים מאשר בנות בעולםשיפור
אני דיברתי על הסיכוי להפריהפשוט אני..

אכן יש יותר תינוקות בנים מבנות,

אבל זה כנראה לא בגלל ההפרייה אלא בגלל ההמשך: יותר עוברים זכרים שורדים את החלק הראשוני של ההריון (עוד לפני שהאשה בכלל יודעת שהיא בהריון).


בכל מקרה, גם בנושא הזה אין שום השפעה לתזונה או תזמון וכו'. זה לא מעלה או מוריד את הסיכוי למין מסוים.

אה רק עכשיו אני רואה למה הגבתפשוט אני..

טוב זה כמובן נכתב בהומור 😊


אבל הכוונה היא שבתוך אותה משפחה בהחלט ייתכן הסתברותית שיהיו הרבה ילדים מאותו המין ברציפות,

כי החוק של 50:50 או 105:100 לצורך העניין, תקף רק במספרים גדולים (למשל מדינות) ולא בתוך תא משפחתי קטן.

יש לי אחות שנולדו 3 בנות ברצףעל הנס

וחיכתה כל כך לבן,שהגיעה שיירה של4 בנים ברצף.

ויש לי אחות שבהריון של בן מספר 4 ללא בנות התיאשה מבת והחליטה שהיא צריכה רק בנים...סוג של דרך להתמודד

יש לי 2 בנים ואז בתפה לקצת

ואז שני בנים 😆

 

אין כמו בנים 

אבל גם הבת היא משהו מיוחד

וואו כמה חיכיתי לבתפיצית קטנה

כמוך חיכיתי עוד לפני הראשון , באו 3 בנים ורק אחר כך בת נסיכה מושלמת

האמת שבשלישי שאמרו לי שוב בן לקחתי ממש קשה כי זה גם היה בטיפולים ,ובסוף חיכיתי לו מאוד ואני מאוהבת בו ברמות קשות...האמת בכל הבנים שלי ,באמת מאהבים של אמא.

והבת זה משו מיוחדדדדד

בקיצור יש שלל יתרונות לאותו מין ופירטו לך פה

בסוף הבת תגיע עם כל הטוב שלה!

אמא ל5 בנותעודהפעם

מסוקרנת מאדדדד מה הפעם...
נחכה ונראה.
אגב לאחים האחרים של בעלי יש מ2 המינים וכולם עם רוב בנות. לא יודעת אם קשור.

אני רציתי בן ראשוןניק חדש2

קיבלתי בן ראשון

אח"כ רציתי עוד בן שיהיה לו חבר וברוך השם קיבלתי.

בשלישי רציתי בת וקיבלתי עוד בן

😅


אמאלה הם אהבות שאני לא יכולה להסביר.

וזה מושלם מבחינתי שהם מאותו מין.

ברור שבשלישי באותו רגע שאמרו שיש עוד בן היה קצת קשה אבל עבר דיי מהר והתאהבתי בו כבר בבטן.

היום הוא מגנט לסובבים אותו. אמאלה לא יכולה לחשוב שבכלל רציתי משהו אחר או הצטערתי על זה שהוא בן.

חמסה 🩷


מבינה את הרצון שלך אבל באמת בסוף הם יוצאים ואמאלהה אהבה.

גברים של אמא שלהם🥲

הכי כיף אותו מין אחד אחרי השני! אותם תחומי ענייןשיפור
ביחד בבית ספר
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !