דבר ראשון, ההתחלות קשות וזה לרוב ממש תקין ונורמלי שלוקח זמן להסתגל למצב.

אני מבינה את אי הנעימות שלך, והוא הגיוני.

אם את מתייעצת אם אמא שלך, הגיוני שגם הוא יתייעץ עם אמא שלו.

אבל אפשר להחליט שפונים ליעוץ מקצועי או אפילו לדמות אחרת שמקובלת על שניכם ולומדים לפתור את הקשיים ביחד

אדם אחד רואה את חמותו טובעת. מייד מתחיל להתפלל.

כל הסובבים שואלים אותו בתדהמה אם זה מה שיש לו לעשות עכשיו?!

עונה: בוודאי, צריך להתפלל מנחה עם שקיעת החמה...

היא לא חמה אלא חותנת 🤭

יתרו חותן משה,

אשתו של יתרו היא חותנת משה.

חם וחמות הם ההורים של הבעל, לא של האשה.

עדיף באמת מישהי יותר חיצונית, ופחות מעורבת רגשית.

עם חמותך יש לך קשר. אתם באים לבקר, היא באה לבקר, נכדים בעתיד וכו.

ושיתופים כאלו עלולים להשפיע לרעה על הקשר ביניכן.

וגם יש לה מעורבות אישית בעניין.

(לא שזה איזה פשע, כן? פשוט אומרת, היא לא ככ אובייקטיבית, חכמה ונבונה ככל שתהיה בעצות).

בעיניי לגיטימי לבקש שאם הוא משתף מישהו, אז שזה יהיה מישהו שלא באמת קרוב אלייך. חבר טוב? אחלה. הקשר שלך איתו זניח כנראה.

רב מהישיבה? סבבה. כנ"ל.

אבל אמא שלו/אח שלו וכו. אז או לא לשתף, או לשתף בזהירות, כלומר רק בדברים קטנים או חיוביים.

מבחינתי זה לא להגביל אותו מול ההורים שלו, אלא לשמור על נפרדות בין הקשרים. (ב"ה אתם נשואים, וגם ב"ה שיש לו קשר עם אמא שלו. אבל זה שני קשרים נפרדים. לא לערבב)

כמה נקודות:

1. אין דבר שאי אפשר לפתור כמעט בתקשורת מיטיבה וכמה אחד עם השניה.

ללכת לחפש עזרה מבחוץ לא מאפשרת לכם לשהות במורכבות ולהגיע לפיתרון מתוך הכאב.

יש תקשורת מקרבת, לוקח זמן ללמוד את זה. לוקח זמן ללמוד להקשיב לשני מבלי להשליך מה זה אומר עליי ועל מה שאני מרגיש בתוך המערכת. לוקח זמן ללמוד לשים את האגו בצד מבלי לוותר על עצמי והערכים שלי. מה שהכי חשוב זה לא להיבהל! זה טבעי נורמלי וזה משהו שלומדים עם הזמן. זה בלי קשר לעניין החמות.

2. אם כבר לשתף מישהו, צריך לבחור בקפידה, אבל כמה שיותר להמעיט בשיתוף ההורים. למה? לא משנה מי האדם בכלל, להורים יש נטיה פנימית מהותית להצדיק את הילד שלהם. זה לא הוגן להכניס אותם למשוואה. גם אם הם חושבים שהילד שלהם טועה, אם הוא מתרגל לשתף את ההורים בזוגיות שלו נוצרת פה משוואה לא בריאה לאורך זמן, ובסוף בסוף, עלול לקרות משהו גדול ומשמעותי  וכל מה שהצטבר אצל ההורה על בן הזוג על ילדו בתת מודע במשך הזמן מתפרץ.  בין בני זוג עוברים הרבה מים בנהר. יש משברים ויש מריבות אבל לומדים להתקדם משם, בדרך כזו או אחרת. ההורה יזכור לתמיד את הכאב שנוצר בלב של הילד שלו בגלל בן הזוג והרבה פעמים הם פועלים או מדברים מהכאב הצרוב הזה.

זאת אומרת יש פה 2 אספקטים. עצם ה"בריחה" להתייעצות בחוץ, ודבר שני דווקא הדיבור מול ההורים.

חייבת לחדד, אני כן בעד התייעצות מקצועית כלום כל הקצין, כשהתקשורת לא בריאה ופוגענית, ונמצאים בספירלה לא מיטיבה שלא מצליחים להתקדם ממנה.

פשוט חושבת שצריך לדעת איך לריב נכון, והרבה מזה זה מניסיון שלכם.

שורה תחתונה לדעתי האישית, אם מפריע לך הוא מתייעץ עם חמותך חשוב שתשתפי אותו, יחד עם מציאת פיתרון אמיתי לאיך להתמודד עם ריבים ואתגרים (שיש לכולם, בטח שבהתחלה).

בהצלחה רבה!!

מצטרף לדברים

ומוסיף, טוב ובריא שיש קשר טוב עם ההורים, ממש מבורך.

אבל כל דבר שקשור לזוגיות שלכם מומלץ לא לערב אותם

בקיצור מקווה שהעיקרון מובן...

וגם זה כמובן לא עוזר לסיטואציה בדיוק באותה מידה

יש לו נטיה פנימית מוטית לצד מסויים.
ואוי ואבוי אם הוא אדיש לסיטואציה...

קיצור, לא מומלץ משום כיוון

אשתי מיוזמתה היתה מבקשת מאמא שלי שתדבר איתי ושאתייעץ איתה.

היא ידעה שאחרי זה אני יותר רגוע והרבה יותר פתוח להקשיב לה

אבל כל אחד יעשה מה שטוב לו כמובן

את כל הלב שלך בעניין.

ממש כמו שכתבת כאן.

ורגע להשמיע לו את כל מה שאת מרגישה, חושבת וחווה מול המציאות הזו של שיתוף החמות.

וכמובן לשמוע גם ממנו את הלב שלו בעניין.

וללבן יחד את הדברים מתוך הבנה הדדית ועמוקה, ניראות אחד לשני/ה וכמובן לעצמכם ומציאת פתרונות משותפים.

והכי חשוב - לא להיבהל מעצם הקונפליקט הזה שצץ.

להיפך, זו דרך מצוינת להעמיק אפילו עוד יותר, לבנות רובד נוסף וקומה נוספת בזוגיות שלנו, לגדול.

תמשיכו לשמור על הבסיס הכה חשוב של אהבה הדדית, כבוד הדדי, וממנו תצאו לכל ליבון כזה או אחר.

הידיעה שאתם כאן ביחד. אחד עם השנייה. ולא חלילה אחד נגד השנייה,

וההקשבה הזו לב אל לב -

יש לזה פוטנציאל צמיחה מדהים! אל תוותרו עליו

כדאי לדבר על זה ולמצוא דמות מתאימה (רב, יועץ, חבר מבוגר) שיכול להיות כתובת במקרה הצורך, בלי להיות מעורב רגשית ומשפחתית.

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

בבית, הבטן מופעלת.

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

בחיים האמיתיים.

אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת

ואין קושיה כלל.

כשהאדם שוכב על הגב או הספה

וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה

להרגיש טוב. נוח לו.

הוא לא בתוך מרוץ היומיום.

ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)

שלו לעשות טוב לכולם.

מקווה שיישבתי לך את הקושיה

בברכה

מים קרים על נפש עייפה ב"ה

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

על מה כן הוצאנו כסף? מקרר, מזרונים איכותיים למיטה שלנו ו... זהו נראה לי.

חנויות זולות של מוצרי חשמל, שווה לחפש בריכוזים חרדיים.. 

סתם כי יש מציאות מעולות במרקטפלייס, זו עוד פלטפורמה של יד שניה

יש מוצרים שבעיניי חופשי לקנות ביד 2

תקח בחשבון שיש דברים שההובלה עצמה יקרה מאוד וכבר לא בהכרח שווה, או שכדאי כבר להשקיע כי ההובלה היא חלק גדול מהעלות.

לשים לב שיש דברים שדורשים התקנה רצינית, אז לחשוב מה מעדיפים בזה. למשל אם יש כיריים גז טובות במחיר טוב - אבל ההתקנה תעלה הרבה (לא באמת יודעת, רק אומרת), אז אולי שווה לקנות חדש שכלול בו התקנה, או אולי עדיף כבר אינדוקציה

ולהיזהר מדברים שעלולים להיות בהם פשפשים!!! או עובש! סיוט סיוט. 

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת