ואם לא אז כותבת פה.
מיד התנצלתי..

יכול להיות שההתנצלות לא היתה ממקום שרואה אותה ואת הפגיעה

"אני מבינה שפגעתי, גם אם לא התכוונתי, עדיין אמרתי משהו שכואב לך"

ויותר ממקום שמסיר אחריות ממך "וואי מה זה לא התכוונתי, מה יש לך, לא הבנת אותי נכון"

ויכול להיות שהתנצלת ממקום שנותן לה מקום והיא עדיין צריכה זמן.

הייתי משאירה הודעה שמתנצלת באמת  ונותנת לה זמן.

היא עדיין שומרת מרחק כדאי לכבד את זה

לפעמים קורים דברים שמרחיקים להרבה זמן/ לתמיד

(לי קרה עם כמה חברות

אני הייתי הצד המתרחק

לפעמים החברוּת כבר לא מתאימה

אחרי טריגר כזה או אחר)

כדאי לקנות לה מתנה מהלב שתשמח אותה עם מכתב של התנצלות כנה בלי להצדיק את עצמך. 

אם אחרי זה היא לא מתרצה תהיי נחמדה גם עם עצמך ותזכרי שאת בן אדם ואנשים עושים טעויות ואין מה לעשות, וכנראה ככה ה' רוצה שיהיה.ויש עוד דגים בים.

את בעצמך חמודה

בהתאם לחברות שלי

בסוף זה משתנה בין חברויות

אני הייתי נותנת לה כמה ימים בלי לחפור אחרי התנצלות ראשונית כמובן

ואחרי כמה ימים מבקשת להיפגש ויושבת איתה ומתנצלת שוב ומסבירה את עצמי

ואומרת לה כמה הקשר איתה משמעותי לי וכמה היא תורמת לי וכו' 

מכאן זה שלה אם להמשיך להתרחק או לסלוח

לדעתי התנצלות פנים אל פנים ולא בטלפון או בהודעה

היא התנצלות יותר מתקבלת ומהלב

ובאמת צריך ללמוד לשחרר

לפעמים דווקא כשמשחררים מגיעה הישועה

קונה לה טבעת יהלום. או סינר. תלוי במצב הכלכלי

והייתי בטוח שאתה מציע ירוק😅

תכלס מתאים לך

וניסית להפגש שוב והיא פחות בעניין והיא יודעת שאת מודעת לפגיעה וביקשת סליחה יכול להיות שפשוט היא צריכה ספייס

ולנסות בהמשך

וכם יכול להיות שהחברות לא תחזור לכמו שהיא הייתה

זה גם קורה

אני חושב שלדבר זה הדבר הכי הכי טוב שה' נתן לנו פה יש לנו פה ואנחנו יכולים לספר מה ההרגשה פשוטלשבת על קפה ולנסות להבין מה קרה ולמה היה כל זה ולאט לאט היא תיתרכך

"דרכת" לה על מוקש פנימי או על קונפליקט שלה. זה לא בידיים שלך ולא קשור אלייך.

התנצלת? עשית מה שצריך? הבנת אולי למה כואב לה? זהו. מכאן ואילך זה פשוט לא התפקיד שלך ולא בידיים שלך.

מכיר את זה מקרוב. כמו בכל דבר שעובר עלינו, מתחת כל התחושות, מה שבאמת כואב לנו זו התחושה שאנחנו לא טובים. 'איך עשיתי כזה דבר'??? איך פגעתי בה??? איזה בןאדם לא טוב אני!!! מציע לך דבר ראשון לסדר את זה. לשבת עם עצמך, לדבר עם ה', להגיד לו: נכון, עשיתי כך וכך, ונכון שהיא חושבת עליי שאני גרועה, אבל תן לי כח לחשוב על עצמי בכל מצב דברים טובים. שאני טובה, שאתה אוהב אותי ואני אוהבת את עצמי!! בכל מצב!!

עוד משהו: כל פעם שקורה לי איזה נתק מחבר אני מזכיר לעצמי משפט ששמעתי פעם: הפרידה מולידה משהו חדש, שלא היה. לא שלא תחזרו להיות חברות, אלא מתי שתחזרו יהיה במרחב ביניכן משהו חדש, מי יודע - אולי יותר בריא, יותר מכיל, מקבל, מסור...

לכי תדעי

עם מילים שנוגות ללב ולנסות להסכמה עקרונית שיהיה זמן שתדברו להבין מה קרה ובו יהיה לך הזדמנות להיות אמפתית כלפיה

ולתת לה מרחב ביחס לזה.. דהיינו שזכותה לענות מה שהיא רוצה ומתי שהיא רוצה

זה באמת כואב

בהצלחה!

מאד נפגעה….  לא "נורא נפגעה"

היא לוקחת ממני מרחק - "היא מתרחקת ממני"

בעברית יש מלה "ידידה" שהיא מיצגת קירבה נפשית אמיתית.. שלא כמו "חברה" ..  

אם היא ידידה אמיתית, עלייך להתנצל ולהסביר שטעית ולא בכוונה רעה!!  בעברית אומרים "לחלות פניה"… ובאותה עת להתפלל לבורא עולם שיסלח לך על "פליטת פה"!  "מות וחיים ביד הלשון" אמר שלמה המלך!

ואחזור שוב, אם היא ידידת נפש, היא תסלח!  

"ידידה" זה כמו "יד בידה" - בזכר זה "ידיד" == יד + יד דבר שמסמל אחדות והבנה!! 

(ומדברת מנסיון אישי)

זה לנסות לעשות לה חוויה מתקנת - הרבה יותר חשוב מבקשת סליחה שעלולה להיות מס שפתיים (גם אם לא אצלך)

במקרה שלך - לחשוב איזה דיבור יכול לתקן... (מבינה שפגעת בה בדיבור כי נזק פיזי יותר קל לתקן)

קודם כל להגיד לה שלא היית צריכה לדבר ככה (בלי להזכיר את המילים שאמרת כדי לא לעשות חלילה שידור חוזר)

אם יכולת לומר את הדברים בצורה אחרת בלי שיפגעו בה - תנסי להציג את אותם הדברים שאמרת  באותה צורה (שאינה פוגעת ) בלי להזכיר את המילים שאמרת.

אם לא יכולת לומר בצורה אחרת - אז לומר לה שלא היית צריכה להגיד את זה ואין לך שום זכות לדבר ככה.

בכל מקרה מציעה בנוסף לתת לה 5 מחמאות אמיתית וחזקות מעומק הלב שיעשו לה טוב.

(אולי גם לקנות לה שי קטן)

את כל זה אני כותבת בלי לדעת מה זה היה ולכן לא יכולה לתת עצה יותר ספציפית.

מקווה שעזרתי.

לא התכוונת לפגוע בה, אבל המילים שאמרת הן באחריותך.

אפשר ורצוי להגיד את זה. לקחת אחריות על כך שאמרת משהו פוגע בלי לחשוב. אני מתנצלת שלא חשבתי לפני איך הדבר יפגוש אותך. אני מצטערת שפגעתי, כואב לי שפגעתי בך, אבל גם כואב לי שאת פגועה, כי את יקרה וחשובה לי וצר לי לדעת שכואב לך. צר לי שאני זו שהובילה לכאב.

אני לא התכוונתי כמובן. את חשובה לי, החברות בינינו יקרה לי, אני רוצה טוב עבורך, ואני מעריכה אותך מאוד.

הבעת הערכה על הדברים והתכונות שאת מעריכה בה כאדם וגם על החברה שהיא עבורך.

אני שומעת שהציעו פה מתנה. אישית הייתי מתעצבנת אם היו קונים לי משהו כניסיון לפצות על פגיעה רגשית.

בכל מקרה, יכול להיות שהיא תבחר שהמרחק יהיה קבוע. במקרה כזה אני ממליצה לנסות "לסגור" את הדברים יפה.

קשה מאוד ניתוק חד של חברות טובה. כדאי לפחות לדבר את הדברים ולסכם. זה נשמע נורא ולא כיפי. וזה נכון. אבל זה חשוב.

הגיוני שהיא לא תהיה פתוחה לזה כרגע, אבל תתני לה לדעת ולהרגיש שאת תמיד תרצי לשבת ולדבר איתה אם וכאשר היא תהיה מוכנה. 

אלא בנוסף ללקיחת אחריות ונסיון לחוויה מתקנת.

וחוץ מזה - ממש מתחברת למה שאמרת

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.