אני רק לא חושבת שזה משפט שמקרב יותר מדי. אני יכולה שיהיה לי כיף אם מישהו גם אם אני מבינה שאנחנו לא מתאימים,אז למה לא לפרגן?

בפגישה ראשונה אני מסכימה כי זה ממש רק המפגש הראשוני, אבל אם ממשיכים ל2 ו3 וכו' לדעתי כדאי להגיד. 

בחור אמר לי את זה בפגישה ראשונה היה לי קצת לא נעים כי אני הבנתי שאנחנו לא מתאימים וזה יעצר פה אבל עדיין אמרתי לו שגם לי היה כיף כי זה לא שקר, והוא אחלה בן אדם.

אם היה לך טוב, ואתה חושב שגם היא בכיוון. זה חלק מבניה של קשר.

מנסיון שלי הרבה פעמים בנות רוצות להרגיש שיש הדדיות מסוימת בשביל להביע רצון להמשיך ולהעמיק את הקשר, ככה שלתגובה מקרבת מצידך יכולה להיות השפעה גם על הצעדים שלה, כמים הפנים לפנים. כמובן- לכן צריך גם שהמילים שאומרים יהיו נאמנות לתחושה שלנו.

רק אמרתי בדרך עקיפה ולא בדרך ישירה.

השאלה לא היתה אם להתקרב אלא איך ועד כמה.

סתם, אני מבין את העיקרון

אבל לא כ"כ מסכים

כי בסוף גם על הרמיזות שאתה עושה אני יכול לומר שזה סתם פוגע אם נפרדים...

בעיניי בסוף זה חלק מהתהליך

ברור שמנסים להקל כמה שיותר

אבל בעיניי זה כן משהו שנצרך ועושה טוב

בטח אם אני מתלבט אחרי דייט ראשון

הרבה פעמים לדעת שלצד השני היה טוב יכול לדחוף לתת צ'אנס 

להביע עניין - בצורה עקיפה ולא בצורה ישירה.

מתאר מצב נתון ביחס לשלב ומאפשר במלל להבין מה קורה  

איך זה מראה על קרבה?

בכל מקרה גם אופציה של לזכור מה יש ולאחל זה להגיד אותו דבר בלי מילים וזה סבבה גם 

להגיד היה כיף זה יותר בוטה

(חייבת לומר שכקוראת לפעמים מהצד מדהים אותי הפערים שיש פה בין השרשורים. בשרשור אחד כמעט כולם מסכימים על זה שבדייט שני צריך לומר לבחורה שהיא יפה (אגב בעיני זה לגמרי יכול לחכות לאחרים החתונה) ובשרשור אחר לומר שהיה דייט נחמד זה מוגזם..)

אלא איך אומרים אותו, באיזה הקשר, באיזו טונציה..

אז אל תכעסו שאני מספרת לפעמים סיפורים, כדרך הסבתות..

חברה אחת, הלכה לפגישה עם מישהו. היא והוא גרושים.

הנ"ל הביט בה ומשום מה לא מצאה חן בעיניו כבר מייד

(למרות שהיא מאוד נחמדה). בחוצפתו (בנים, אף פעם

אל תעשו דבר כזה), נפנף למלצר שניגש (לובי בבית מלון)

שילך לדרכו....

איך אתם חושבים שהאשה הזו הרגישה?

מה לדעתכם הייתם עושים במקומה?

מה היא עשתה לדעתכם?

העונה נכונה יזכה ל.....שיר קטן. בלי נדר. 

חבר שלי קבע עם מישהי בפארק מסויים וקבע שיאסוף אותה מהבית.

הבחורה עלתה לרכב ואחרי 3 שניות אמרה שהיא מעדיפה גן ציבורי שנמצא 2 דקות משם. אחרי 20 דקות סיימה את הדייט. 

כל עוד מדובר על מקום ציבורי ומואר, לא רואה בעיה.

באמת לא הייתם מנחשים, כי מה שחברתי עשתה זה כדלקמן:

היא אמרה לו: סליחה?  למה אתה דוחה את המלצר. בא אני אראה לך איזו עוגה אני רוצה.

והיא קמה והצביעה על איזו עוגה נחמדה .

וחזרה למקומה בשלווה. (גם הציתה סיגריה,תוך כדי כך....)

(הוא חטף הלם!)

אגב, הם התחתנו...

הייתם מאמינים?

כך צריך לנהוג עם חצופים.

אמנם, זו לא תמיד סגולה לנישואין....

שהבניה של הקשר בצורה הדרגתית והשקיפות היא לא שלימה בהתחלה.. בלי לרדת לדקויות.

כלומר, יכול להיות שהיה לי דייט נחמד, ונעים, ומסקרן - ובכל זאת זה ממש לא הכיוון שלי.

להגיד תודה לאדם על הזמן שהקדיש לי נראה לי נימוס בסיסי.

לא מחפשת רמזים בדייטים ראשונים. זה שלב מוקדם בעיני.

זה היכרות בסיסית.

(ומי שהציע לי להתחתן בשלב הזה, הרתיע אותי).

הדרגתיות אני מצפה להתחיל לשמוע בשיחת יחסינו לאן.

למדתי שיש אנשים שממש מעניקים משקל ופרשנות לכל מילה - כשלא בטוח שהצד השני מעניק את אותו המשקל והפרשנות לאותה המילה בדיוק. כשיש תקשורת, אפשר לדבר על זה, להבין איזה מטען יש למילים של האחר. אבל בדייטים ראשונים - לא הייתי טורחת.

לחפש את הנימוסיות - זה כן. אבל איך בדיוק ומה משתמע מזה ומה בדיוק הוא מצפה ממני - אין לי את האנרגיות להשקיע (ולהתאכזב? מפרשנות שגויה).

אבל יש שדר כללי שעולה מהמפגש עם הבנאדם.

לא כזה מתחבר למילה נימוס... יש משהו בנימוסים שהוא לא אותנטי. 

נראה לי שבעל כרחנו אנחנו בצורה מסויימת מתרשמים עד כמה הצד השני רוצה ומביע קרבה. אני טועה?

בודאי חשוב להכיר טובה. 

מספר 3 - נשמע שאין לך עניין בקשר, ולי זה נשמע חצוף ולא רגיש לאמר את זה בזמן הפגישה. גם יהיר. אתה לא מעוניין? תסיים יפה ובכבוד.

אלא אם כן לדייטים הבאים...איתה. אבל אז צריך לאמר את זה קצת אחרת.

לא?

אני מעדיפה ישירות ואמת לא משנה אם אחר כך לא נמשיך

היה לך כיף? תגיד

מה זה קשור למה יהיה אחכ?

הכיף עומד בפני עצמו בלי תלות באם תמשיכו או לא

כן בשיחת יחסנו לאן אתה יכול לרמוז מה הכיוון לפני שאתה אומר במפורש

אבל ברור בפועל שיש מתח בדייט, לפחות בחוויה שלי..

דייט ראשון זאת לא סיטואציה שקופה.

ונכון, ביטויים עדינים של פרגון ושמשרים אווירה נעימה לא חייבים לשלוח מסר.

מצד שני, ביטויים יותר מפורשים כן שולחים מסר.

מי שלא חווה את המתח הזה אשריו ואשרי חלקו, באמת שאין לי טענות כלפי הגישה שלו

עם חיוך.

אם היה ממש טוב וגם הצד השני מרגיש את זה, אז "נהניתי איתך" ודומיו.

למה להסתיר שהיה לי טוב? מה זה יתן?

לא אמרתי לו "וואי תקשיב אתה מושלם, מתי אתה מציע לי?" זה סה"כ לתת לאדם הרגשה שהיה נחמד איתו, ולהרגיש טוב עם עצמי אחרי הדייט.

ואני הייתי שמחה אם היו אומרים לי משו כמו תהני עם החברות. זה גם לא מראה כלום מהצד השני לדעתי. זה יכול להיות נימוס, ויכול להיות מחשבה אישית כזה יותר. זה לא מרמז כלום. 

הטוב לפעמים מתערבב לי בראש.

כן, אם היה נעים אז היה טוב

אבל קשה להסתיר שיש גם שאלה של ציפייה ולא רק משהו חד פעמי.

אולי גם לא נכון להתכחש לזה.

ואם ישנה ציפייה להמשך - אז הטוב של הדייט תלוי גם בזה, לא? בכלל לא?

לא צריך להיות שקופים מדי. אני מניחה שיש מקרים שבהם השניים מבינים שלא מתאים, או שמבינים שהיה משהו מיוחד. ויכול להיות דייטים שהבחור יגיד "היה לי איתך כיף ממש" כשזה מראה שהוא רוצה להמשיך. זה לא פסול לדעתי. 
 

שניכם נפגשים לאותה מטרה. אתם לא מסתירים את זה אחד מהשני (מזל😂) ושניכם רוצים לדעת מה השני חשב. אז עם זה מחכים עוד יום בדרך כלל, אבל מה יקרה אם היא תדע שאתה נפגש איתה על מנת לבדוק התאמה לחתונה?🙃

והיה לי דייט שבסופו אמרתי לבחור "אני מניחה שהשאלה היא מתי נפגשים ולא אם" וזה היה נכון לסיטואציה כי ככה הרגיש לנו נכון (זה היה דייט שני או שלישי)  

באמת שזה פשוט משתנה בין אנשים

מה השני חושב, כי זה רוב המקרים.

יש לי חבר שהיה חותר להשיג תשובה כבר בסוף הדייט

ותמיד אמרתי לו שהציפייה ליום למחרת זה חלק מהמשחק שלא כדאי לוותר עליו

עד כמה זה קריטי? לא יודע

ברור, שנינו יודעים שמדובר במפגש לצורך חתונה,

אני מעדיף קשר שבנוי בצורה הדרגתית לכן אשתדל להנכיח את רגשותי ומחשבותי בצורה הדרגתית. 

מעולה להיות כנה וישיר ונחמד ונעים (ונורא ואדיר ומתוקן ומקובל וכו'). ולהגיד שהיה לך כיף בדייט. אבל אם אתה לא מעוניין להמשיך - תעשה את זה קצר ובלי להכניס יותר מידי רגש לאמירה.

רגישות כלפי הזולת מחייבת לפעמים להקטין את האור שלי כדי שהאור של הזולת לא יקטן.

היתה בחורה שנפגשתי איתה בזמנו שבמשך למעלה מעשר דקות היא מסבירה לי בשיחה בטלפון למה היה לה כל כך טוב. אחרי רבע שעה היא אומרת "אבל זה לא מתאים".. ואתה מבין לבד גם למה לא מתאים - פשוט בשיטת האלימינציה.

במקרה אחר בחורה בקשר ארוך יחסית משדרת כל הפגישה כמה היא נהנית ושטוב לה ונותנת לך לשלם עליה וחותכת בסוף הפגישה (ידעה מראש).

נתתי שתי דוגמאות מתוך כמה וכמה. זה מאוד עדין. וצריך לדעת איך לעשות את זה נכון.

דהיינו בדברי אני כיוונתי למצב בו בנאדם רוצה להמשיך אך רוצה גם להיות מותאם לסיטואציה שמדובר בדייט ראשון ואין לו מושג מה הצד השני חושב ויכול להיות גם הוא לא יודע כל כך מה הוא חושב. הוא מרגיש שנעים לו. אתה אומר שזה לא הלמה אלא האיך ואני מאוד מאמין בזה באופן כללי אך לפעמים אי אפשר להפריד בין המה לבין האיך. 

אני חושב שגם מדובר באופי. ז"א אשכנזי קר כמוני שלא תמיד מחלק מחמאות בקלות יפרגן למישהי שהוא לא ימשיך איתה זה אפילו לא אופציה. ואם אני כבר החלטתי ברוב חסדי ורחמי לפרגן למישהו/י אז אז כנראה שהוא היה ממש משמעותי עבורי. ולכן אני אקח בצורה יותר משמעותית מה שאני מקבל וגם מה שאני מעביר. 

תוך כדי שאני כותב אני מבין שכנראה אני חריג בקטע הזה..

לא רק חריג, לדעתי זאת נקודה שעלולה להפריע לך גם אחרי זה עם אשתך.

גם קשה ליצור ככה קשר, לא רק להחזיק קשר קיים

הייתי אומרת שזה אפילו כמעט בלתי אפשרי.

עד כמה שאני יודעת וזוכרת, לא אומרים בפגישה הראשונה מה מרגישים.

לא כל אחד ואחת יש לה אומץ של כמה מהמגיבות כאן לאמר: למרות שאתה לא מעוניין, אתה "אחלה בן אדם"...

זה דורש באמת בגרות...ובטחון עצמי.

כי אם הוא מוצא חן בעיני ואני לא מוצאת חן בעיניו, אני הייתי חשה אכזבה, קלה או פחות קלה.... וקשה לי

היה להתעלות מעל זה, לנשום עמוק ולתת מחמאה. לא. לא רואה את עצמי עושה דבר כזה.

ולא חושבת שמה ש adv אמר זה מעיד על איזו בעיה לפרגן, או קושי לפרגן למישהי שהוא יאהב...

למרות, שבאמת, לפי התגובות כאן, אנשים מאוד פתוחים ומפרגנים ובוגרים.

וזה אולי תלוי מגזר.....מבחינה זו אולי הוא חריג או מרגיש חריג.

עד כמה שאני יודעת, אצלנו (חרדים), זה לא כך.

אם היית מגיב כמו רובם של המפרגנים כאן, א ז  היית חריג...

ו...אולי אני טועה. אני לא מייצגת את החברה החרדית, רק לפי ההתרשמות

שלי בזמנו ושל ילדי.  אז אנא אל תקחו את זה כמאפיין את הזוגות החרדים כולם.

אולי משהו השתנה.

אני חושבת עכשיו שאולי באמת עדיף שהצד שמציע את השידוך (אם יש כזה), ה ו א

יעביר את התשובה, לשבט או לחסד...

זה יכול למנוע אי נעימות.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות