פניו בציבור??

(אני לא חושב שאין תשובה, בהחלט אפשר לחזור בתשובה.

אבל כשהחטא כל כך התפרסם, גם ההודאה בחטא והחרטה על החטא צריכות להיות בפרסום ותשובת המשקל צריכה להיות קודם כל התרחקות מהמציאות שאפשרה את החטאים החוזרים ונשנים - עדת המעריצים)

מה שכן, עדת המעריצים הצטמצמה מאוד לעומת מה שהיה בעבר

ראוי לצעוק עליו ולסלק אותו מכל מקום ציבורי, אבל כנראה שלא אעז ורק אתרחק משם.

כל לגיטימציה שהיצור המבחיל הזה קיבל, נוצלה על ידו להמשיך לפגוע. צריך לגרום שהוא לא יעז להוציא את האף מהמאורה שלו.

מצד שני זה בעיה, אנשים כרזמתיים כמוהו (וכמו ברלנד ופינטו) מצליחים לנצל כל ביקורת עליהם וכל צעד נגדם לאווירה שרק מושכת עוד חסידים שוטים.

קודם כל - האירוע שבגינו גם הרב דרוקמן הבין שהנבל אלון צריך להיות מורחק מכל מקום, היה לפני קצת יותר משבע שנים (הגילוי וההרחקה היו בחנוכה תשע"ט).

אבל מהותית - פוגע סדרתי זה אדם שהעניין 'גדול ממנו'. המילים 'עשה תשובה' שכל מיני השתמשו בהם כדי להצדיק את אלו שאפשרו לו לחזור לזירה, לא רלוונטיות במקרה של פוגע סדרתי.

אדם שנפל בזה פעם אחת, זה נורא ואיום והתהליך לוודא שאין ממנו סכנה לא קל, אבל אפשרי שיעבור טיפול (אצל איש מקצוע אמיתי שמומחה ספציפית בטיפול בפוגעים!) וישים את זה מאחוריו.

פוגע סדרתי, במיוחד כזה שטיפש הוא לא ולמרות שהיה מודע לזה שעלו עליו ובודקים אותו ובכל זאת לא הצליח להתגבר על עצמו וככלב שב על קיאו וגו', פגע שוב ושוב ושוב, היכולת שלו להתגבר לא קיימת. אם הוא באמת 'עשה תשובה' שכוללת עזיבת החטא. הוא מוכרח קודם כל להביע התנצלות ובקשת סליחה מהנפגעים הספציפיים (ככל הזכור לי לא היתה כזאת עד היום) ומהציבור כולו, כי ההשלכות של מעשיו יצרו כזאת טלטלה בציבור וחוסר אימון בגורמים המטפלים, ברבנים, באנשי מקצוע, בפורום תקנה שבזכותו הציבור יותר בטוח.

מלבד זאת, פוגע סדרתי שרוצה לא ליפול שוב, חייב להיות בטיפול קבוע, כשהוא משתף פעולה עם המטפל. אם הוא רוצה איזשהו אמון מהציבור, הציבור צריך לדעת על סמך מה הוא מבקש אותו.

אם יהיה לי שכן פדופיל,

שישב בעבר בכלא בגין פגיעה בילדים,

ומאז הוא עשה תשובה מול הקב''ה ומול הקרבנות, הוא פיצה אותם והתחנן לסליחתם, הוא מקבל טיפול פסיכולוגי קבוע, היום יש לו עבודה מסודרת ומשפחה תומכת וכו'...

אני אתן לו לעשות בייביסיטר לילדים שלי?!

על גופתי המתה.

כלומר זה שאדם מסוים עשה תשובה זה טוב ויפה, מדובר במעלה גדולה מאוד ואני בטוח שבשמיים הוא מביא נחת רוח לבורא. לא בציניות חלילה.

אבל כאן על הארץ? התשובה שלו לא מוחקת את מה שעשה, ואת הזהירות הנדרשת מכל מי שבסביבתו.

''ואל תעמידנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון''.

הדבר נכון גם בנושאים אחרים, כמו למשל מורה אלים שלא אמור לחזור למערכת החינוך גם לאחר תשובה,

שר או שופט שלקח שוחד ולא אמור לחזור למערכת אותה הוא ניצל לטובתו האישית וכיוצ''ב.

בדר"כ בקהילות אנשים חושבים לפי מה שבסביבה שלהם חושבים, בלי קשר לעובדות או מה רוב העולם חושב.

לכן לרוב אין לי שום טענה מול אנשים שמאמינים בחפותו\חובתו של אדם מסוים, אלא אם הם פעלתניים בנושא.

אגב לאחרונה בעלון שבת מבוקש עם תפוצה נרחבת- עשו כתבת סגידה לרב שמתנהלת חקירה נגדו ע"י בית הדין של הרב שמואל אליהו. מעולם לא ראיתי שהם ראיינו מישהו חוץ מבפעם הזאת. וגם שמו תמונה ענקית שלו בכל מיני זוויות.

זה נראה לי לא הוגן בכלל ביחס לעלון שמקבל תרומות מהציבור ומגדיר את עצמו לא פוליטי.

זה באמת הרתיח אותי וגמרתי אומר לשלוח להם מייל על זה, מה שלא יצא לפועל מעולם😐

אחת הדוגמות הקיצוניות היא הרב חיים פרדס, שהודה במסגרת עסקת טיעון וישב בכלא, ולאורך כל השנים כולם טענו שזה היה בלוף במטרה לסחוט אותו (הוא היה חכם מדי מול המשפטנים השמאלנים אז היו חייבים להכפיש אותו ולהוציא אותו מהמשרות שהחזיק בהן).

דוגמה הפוכה היא בבא מסוים שהוקלט באופן שלא משתמע לשתי פנים וההקלטות פורסמו (האישה טענה שהיא רוצה לברר אם היא מותרת לבעלה, והביאה סימוכין, ומישהו על הדרך הדליף). תוך כמה ימים כל התיעודים וההקלטות נעלמו והבבא המשיך כאילו לא היה כלום עד יום מותו.

אני לא יודע מהי הוכחה מוצקה ומה זה יעזור אם תהיה לך הוכחה מוצקה, אבל צריך לקחת בחשבון שאף אחד לא מפרסם/מעלים דברים כאלה כי הוא טוב לב ואכפתמ לחברה. הכל כמעט מאבקי יחצנים ואינטרסים.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

באמת תופעה ייחודית

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה