פניו בציבור??

(אני לא חושב שאין תשובה, בהחלט אפשר לחזור בתשובה.

אבל כשהחטא כל כך התפרסם, גם ההודאה בחטא והחרטה על החטא צריכות להיות בפרסום ותשובת המשקל צריכה להיות קודם כל התרחקות מהמציאות שאפשרה את החטאים החוזרים ונשנים - עדת המעריצים)

מה שכן, עדת המעריצים הצטמצמה מאוד לעומת מה שהיה בעבר

ראוי לצעוק עליו ולסלק אותו מכל מקום ציבורי, אבל כנראה שלא אעז ורק אתרחק משם.

כל לגיטימציה שהיצור המבחיל הזה קיבל, נוצלה על ידו להמשיך לפגוע. צריך לגרום שהוא לא יעז להוציא את האף מהמאורה שלו.

מצד שני זה בעיה, אנשים כרזמתיים כמוהו (וכמו ברלנד ופינטו) מצליחים לנצל כל ביקורת עליהם וכל צעד נגדם לאווירה שרק מושכת עוד חסידים שוטים.

קודם כל - האירוע שבגינו גם הרב דרוקמן הבין שהנבל אלון צריך להיות מורחק מכל מקום, היה לפני קצת יותר משבע שנים (הגילוי וההרחקה היו בחנוכה תשע"ט).

אבל מהותית - פוגע סדרתי זה אדם שהעניין 'גדול ממנו'. המילים 'עשה תשובה' שכל מיני השתמשו בהם כדי להצדיק את אלו שאפשרו לו לחזור לזירה, לא רלוונטיות במקרה של פוגע סדרתי.

אדם שנפל בזה פעם אחת, זה נורא ואיום והתהליך לוודא שאין ממנו סכנה לא קל, אבל אפשרי שיעבור טיפול (אצל איש מקצוע אמיתי שמומחה ספציפית בטיפול בפוגעים!) וישים את זה מאחוריו.

פוגע סדרתי, במיוחד כזה שטיפש הוא לא ולמרות שהיה מודע לזה שעלו עליו ובודקים אותו ובכל זאת לא הצליח להתגבר על עצמו וככלב שב על קיאו וגו', פגע שוב ושוב ושוב, היכולת שלו להתגבר לא קיימת. אם הוא באמת 'עשה תשובה' שכוללת עזיבת החטא. הוא מוכרח קודם כל להביע התנצלות ובקשת סליחה מהנפגעים הספציפיים (ככל הזכור לי לא היתה כזאת עד היום) ומהציבור כולו, כי ההשלכות של מעשיו יצרו כזאת טלטלה בציבור וחוסר אימון בגורמים המטפלים, ברבנים, באנשי מקצוע, בפורום תקנה שבזכותו הציבור יותר בטוח.

מלבד זאת, פוגע סדרתי שרוצה לא ליפול שוב, חייב להיות בטיפול קבוע, כשהוא משתף פעולה עם המטפל. אם הוא רוצה איזשהו אמון מהציבור, הציבור צריך לדעת על סמך מה הוא מבקש אותו.

אם יהיה לי שכן פדופיל,

שישב בעבר בכלא בגין פגיעה בילדים,

ומאז הוא עשה תשובה מול הקב''ה ומול הקרבנות, הוא פיצה אותם והתחנן לסליחתם, הוא מקבל טיפול פסיכולוגי קבוע, היום יש לו עבודה מסודרת ומשפחה תומכת וכו'...

אני אתן לו לעשות בייביסיטר לילדים שלי?!

על גופתי המתה.

כלומר זה שאדם מסוים עשה תשובה זה טוב ויפה, מדובר במעלה גדולה מאוד ואני בטוח שבשמיים הוא מביא נחת רוח לבורא. לא בציניות חלילה.

אבל כאן על הארץ? התשובה שלו לא מוחקת את מה שעשה, ואת הזהירות הנדרשת מכל מי שבסביבתו.

''ואל תעמידנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון''.

הדבר נכון גם בנושאים אחרים, כמו למשל מורה אלים שלא אמור לחזור למערכת החינוך גם לאחר תשובה,

שר או שופט שלקח שוחד ולא אמור לחזור למערכת אותה הוא ניצל לטובתו האישית וכיוצ''ב.

בדר"כ בקהילות אנשים חושבים לפי מה שבסביבה שלהם חושבים, בלי קשר לעובדות או מה רוב העולם חושב.

לכן לרוב אין לי שום טענה מול אנשים שמאמינים בחפותו\חובתו של אדם מסוים, אלא אם הם פעלתניים בנושא.

אגב לאחרונה בעלון שבת מבוקש עם תפוצה נרחבת- עשו כתבת סגידה לרב שמתנהלת חקירה נגדו ע"י בית הדין של הרב שמואל אליהו. מעולם לא ראיתי שהם ראיינו מישהו חוץ מבפעם הזאת. וגם שמו תמונה ענקית שלו בכל מיני זוויות.

זה נראה לי לא הוגן בכלל ביחס לעלון שמקבל תרומות מהציבור ומגדיר את עצמו לא פוליטי.

זה באמת הרתיח אותי וגמרתי אומר לשלוח להם מייל על זה, מה שלא יצא לפועל מעולם😐

אחת הדוגמות הקיצוניות היא הרב חיים פרדס, שהודה במסגרת עסקת טיעון וישב בכלא, ולאורך כל השנים כולם טענו שזה היה בלוף במטרה לסחוט אותו (הוא היה חכם מדי מול המשפטנים השמאלנים אז היו חייבים להכפיש אותו ולהוציא אותו מהמשרות שהחזיק בהן).

דוגמה הפוכה היא בבא מסוים שהוקלט באופן שלא משתמע לשתי פנים וההקלטות פורסמו (האישה טענה שהיא רוצה לברר אם היא מותרת לבעלה, והביאה סימוכין, ומישהו על הדרך הדליף). תוך כמה ימים כל התיעודים וההקלטות נעלמו והבבא המשיך כאילו לא היה כלום עד יום מותו.

אני לא יודע מהי הוכחה מוצקה ומה זה יעזור אם תהיה לך הוכחה מוצקה, אבל צריך לקחת בחשבון שאף אחד לא מפרסם/מעלים דברים כאלה כי הוא טוב לב ואכפתמ לחברה. הכל כמעט מאבקי יחצנים ואינטרסים.

ובכל אופן אתה לא יכול לקבוע באופן מוחלט לאן לשייך אותם בלי דיון מעמיק. זה נראה שנקטת קו שאתה משייך אותו אוטומטית לכל מקרה.

מה דעתך לדוגמא על הפצ"רית? 

תמיד בכל ציבור יש צדיקים בינונים ורשעים. ראשי תיבות ציבו"ר

גם כאן. זה לא עמך ישראל.

זה קרנות ודיפ סטייט והשפעות מארהב סורוס איראן וקטאר שמנסים להשפיע על השמאל. ה"איזבל" המודרנית שמסיתה את אחאב

חוץ מזה שבמעונות יש עוד שבועיים, ובהרבה מקומות יש קייטנה שבוע הבא.

במקומות שיש שתי אזעקות ביום ותמיד יש התרעה מוקדמת הסכנה להחזיר את הלימודים נמוכה.

בשביל להוביל מאות תלמידים לממדים בבטחה.

יקשה המקשה - התמודדנו שנים ארוכות עם אזעקות ללא כל התרעה מוקדמת, אז 6 דקות לא יספיקו?

והתשובה היא כמובן שגם כאשר היו אזעקות בלי התרעות, אז למרות כל התרגולים וכל ההבטחות, בפועל רבים רבים בבתי הספר נשארו מחוץ לממד. אי אפשר לנייד בדקה וחצי מאות תלמידים למרחבים מוגנים בכל בית ספר.

וזה עוד לפני שדיברנו על המורים עצמם, שצריכים לעזוב את הילדים שלהם לבד בבית, כאשר לפעמים המורים גרים במקום שבו עוד לא החזירו את הלימודים אבל מלמדים במקום שבו כן החזירו, או שסתם יש להם ילדים בני 9-10 שעוד לא חוזרים ללמוד כי מחזירים רק את הקטנים. לחלקם/ן יש בני/ות זוג מגויסים וכו', כך שאין מי שיישאר עם הילדים בבית בתקופה שבה אין יום ללא אזעקות.

לק"י

ובהתחשב בזה שכולם ירדו בצורה מסודרת, ויקשיבו להוראות.

והדרכים גם הן מסוכנות כרגע. לא בכל מקום יש מרחב מוגן.

אני שמחה מאוד שאני כרגע עוד בחל"ד. כך שגם אם יחזירו אצלינו, אני אוכל להשאיר בבית.

בעבר הורים לילדים מתחת לגיל 14 שלא היתה להם מסגרת/ מי שישמור עליהם, יכלו להשאר בבית.

ברוך ה' ירדו קצת מהעץ.. ונקווה בעזרת ה' שימשיך כך ולא ינסו שוב להחזיר למסגרות.

(אני חושבת שבעיקר הכעס שלי) זאת הציפייה מצוותי החינוך להגיע וללמד/ להדריך סיטואציה כזאת.

למרות שגם שמעתי קולות של אנשי חינוך שמאוד מתלהבים על חזרה (לא מצליחה להבין את זה.....)

כל כך מתסכל!

אם כבר אז שיפתחו למי שניגשים לבגרויות, כי זה באמת קריטי - אבל גנים? יסודי בנמוכים? דווקא ילדים קטנים? אני תוהה אם מצב כזה לא יגביר חלילה חרדות אצל הילדים

הקבוצות היישוביות ממש סוערות על זה

יגביר חרדות, במיוחד בגילאים קטנים שצוות חינוכי של מורה ואולי מדריכה/סייעת צריכים להיות על 30 ילדים וכו'

בעיקר הדרכים נראות לי בעיתיות 

לכאב פיזי

צריך טיפול

דחוף

עדיף דרך קופת החולים, אבל אפשר גם דרך סה"ר או ער"ן. 

ואו מכל דבר קטן כואב לי כזה בלב

עוזר לי ממש לבכות וככה להוציא תכאב החוצה... וגם לכתוב הכל פשוט מה שיוצא וגם אני נותנת לעצמי לכאוב, מותר.. אבל אחכ משתדלת לעשות משו כיףף ומשמח♥️

ויושבת על משהו.

על מה זה יושב אצלך?

לטווח רחוק ובכללי יכול לעזור לתחם את הכאב ולתת לו ביטוי בזמנים קבועים ביום בצורה ממוקדת ןמתוך שליטה, וממילא כנראה שהוא פחות יצוץ בשאר היום בצורה קיצונית

לא כ"כ הבנתי את השאלה.

לגבי הקטע המובא,

בכללי:

א. האם המקור לסיפור אמין וידוע בצורה וודאית שאכן נאמר מפיו של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל? 

ב. אם אכן נאמר מפיו קטונתי ואני עפר ואפר לרגליו ולא מתחילה אפילו להבין את ההשגות העליונות וכו'

ג. אם לא נאמר מפיו אלא זהו סיפור בפני עצמו שלא נאמר בפי גדול ישראל לענ"ד יש כאן תמיהה או לפחות חוסר הבנה שלי של העניין מדוע יש להמעיט באהבה כדי לזכות בהריון או בכל דבר אחר, וכיצד ייתכן שאהבתם הגדולה של איש ואשתו מונעת זאת?

שוב, קטונתי לגמרי ואינני מבינה זאת כלל אם אכן נאמר מפי גדול ישראל

ברמה הפצפונת של ההבנה המוגבלית שלי יש כאן תמיהה ואינני מבינה זאת.

אני רואה את התורה כמקדשת שם שמים ומקדשת שלום ואהבה בין איש לאישתו, עד לרמה שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר שימחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו...

וככל שהאהבה ביניהם יותר גדולה כך נחת הרוח בשמים ובכל העולמות... וכגודל האהבה, הקירבה, האחדות, השלום ביניהם גם יושפע השפע גם בעולמות הגשמיים.

ובכל דרך שהיא אין חלילה רצון להמעיט את האהבה ולו בקצת, אלא אדרבא להגדילה.

זה באמת קודש הקודשים.

זה גם מה שבפועל רואים בקודש הקודשים שלנו בבית המקדש, מעל ארון הברית - קודש הקודשים בין איש לאישתו המתבטא בכרובים.

יש עוד הרבה מה להאריך אבל אלו הנקודות העיקריות בינתיים.

ומתייגת את @הסטורי שאולי הוא ידע להסביר יותר לעומק את המקור הנ"ל, והאם אכן כך אמר רבי אלימלך זצ"ל ואם כן למה התכוון?

בגדול אני די 'מתנגד'🤷

כי בכל זוגיות יש חיכוכים\ריחוקים מסוימים ולכן נותר לנו להתעסק בקירוב בלבד, לעומת האהבה הגדולה שמתוארת פה שלא חדלה ולו לרגע אחד.

והמסר הוא מעין מה שאומרים על ימי הריחוק שיכולים להיות דוקא להיות מנוף לימי הקרבה והזדמנות לייצר השתוקקות.

אני קראתי את זה כמסר שרק נותן לנו עין טובה גם על הקשיים בזוגיות.

לגבי המקור, באמת מעניין. מה שכן נתקלתי בסיפור הזה בעוד מקום ולא רק שם..

באמת קטונתי מההבנה במקור הזה...

מקום לעולם. לפי קבלת האר"י. (לא מבינה בזה כלום כמובן, סתם, עלתה לי האסוציאציה הזו);

אולי כדי שמשהו יוכל להיכנס, צריך שיווצר איזשהו סדק בשלמות....

אסוציאציה נוספת שעלתה לי: הבן שלי אמר לי שחייבת להיות מידת הדין

בעולם; הוא דיבר על גמרא שמסופר בה על עזים שחורות.....לא זוכרת בדיוק

איך ומה..... משהו שאי אפשר שרק מידת החסד  והרחמים תהיה בעולם.

 רק שלם וטוב כי אז ייקרע לגזרים.

מאוד אבין אם יגיבו כאן: מה הקשר?!

לא יודעת בדיוק, אבל יש לי הרגשה שיש איזה קשר במה שהבאתי.

אכן זה סיפורי חסידים וצריך לראות שזה אמין וכו'

אבל על צד שהכל נכון בסיפור, לדעתי חלילה להבין מהסיפור שמה שמונע זה שהם אוהבים מידי וכד'.

אלא, וזה מדוייק גם מהסיפור עצמו, יותר כמו שאומרים על פנינה שהכעיסה את חנה לשם שמים, כדי שבצערה ובקנאתה חנה תתעורר להתפלל לד' חזק יותר.

וכך כאן, וגם בסיפור של יעקב אבינו כפי שהובא במעשה פה- שאגב זה תי' ממש יפה לעניין!-

כנראה חשש שבגלל שהשלום בית טוב, תודה לאל, אז לא מרגישה בצורה חריפה מספיק את חיסרון לילד. וצער כזה מבליט לה שהיא צריכה ילד ויביאו אותה להתפלל.

או אפילו חריף יותר שד' עונה לתפילת המסכן ורצה להביא אותה למצוקה כזאת..

זה דעתי לפחות. על כל פנים ממש נהניתי מההסבר על יעקב לרחל לפחות!

אפשר לחלק בין הגלות לא"י. ולומר שמכיוון שהמהות של גלות זה פירוד מסויים בין הקב"ה לעמ"י, אז כדי שהגלות תמשיך צריך שהפירוד ימשיך. וזה משתקף גם בקשר הזוגי, שצריך פירוד מסויים כדי שההורים ימשיכו את עצמם לעולם גם אחרי מותם על ידי הבאת ילד (רק שאצל רוב ככל הזוגות הפירוד הזה כבר נמצא שם ולא צריך ליצור אותו..). ואילו בא"י צריך אחדות כדי להמשיך ילד.

אבל יותר נראה שאלו פשוט שני מקרים שונים. אצל הזוג שבא לרשב"י היה צריך לחזק את האהבה, ואילו אצל הזוג שבא לר' אלימלך הייתה "יותר מדי" אהבה, כלומר אחדות גבוהה מאוד, ובשביל להוליד צריך (מבחינה רוחנית) מציאות של שניים ולא אחד. רק בא"י למי שבדרגת א"י שייכת לידה מתוך אחדות גבוהה כזו (כי בא"י האחדות לא מנותקת מהטבע הפשוט).

דווקא מתוך הריחוק והמריבה אז האישה זוכה להיפקד

נכון... התוס' שם...

על כל פנים זה לא נראה שזה דחייה גמורה אלא יותר הכרעה

הגמרא בברכות לא ב מביאה את 2 הצדדים בתור מאן דאמר

אז אולי כן יש בחינה מסוימת שבה דברי לרבי עקיבא התקבלו ועל פיה הסיפור

[דוקא מעניין שהמדרש מזכיר את מקום המעשה, בצידן. צידן היא בעבר הירדן, ומוזכרת בהקשר של חו"ל, או מ"מ בדרגה פחותה מעבר הירדן המערבי "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה...וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי). 

למרות שבמעשה מרשב"י אפשר לומר שמדובר בצידון בכתיב חסר, אבל אאל"ט לא הייתה שם התיישבות יהודית באותו זמן.]

זה לא מתנגש עם רימון? חוסם גם מה דאינו פרסומות? 

לא כמו vpn שזה ממש להעביר את כל האינטרנט שלך דרך ספק הvpn

dns זה דומה לספר טלפונים, שאתה כותב כתובת של אתר או לוחץ על קישור לכתובת של אתר, הdns יודע לנווט אותך לIP שזה המקבילה של המספר טלפון המדויק של מי שאתה מחפש

כלומר adguard במקרה הזה, יכולים לדעת רק לאיזה אתרים ניסית להיכנס, ולא מה קורה בתוכם או דברים שהעלית סיסמאות וכו'

וadguard היא חברה מוכרת עם הצהרת פרטיות שהם לא מוכרים את המידע של איפה אתה גולש

אז כן זה נחשב בטוח אם אתה לא עובד על איזה משהו מאוד סודי/מסווג שאז אולי יש נהלים סופר מחמירים

על איזה רימון אנחנו מדברים? אפליקציית הגנה?

או גם שהספק של האינטרנט בבית זה רימון ואתה גולש על הוויפי?

מבחינת האפליקציה זה לא אמור להתנגש הם עובדות במקביל, רימון תסנן תוכן וadguard יחסום פרסומות

עם הוויפי זה כן יכול להתנגש במובן של זה שלא יהיה לך גישה לאינטרנט, ותקפוץ לך התראה כזאת

ואז פשוט אפשר לחזור להגדרות, dns, ולהחזיר לאוטומטי ואינטרנט יחזור לעבוד כרגיל

אני לא אומר שזה נוח לעשות את זה עכשיו כל פעם

אלא שזה פשוט לא איזה משהו בלתי הפיך

זה הגדרה שאתה משנה בשנייה

תודה רבה על המידע.

מה זה קליקבייטים? 

הכוונה לכותרות שבנויות לגרות את הסקרנות, אבל כשנכנסים פנימה אין באמת תוכן אלא סתם להג.

למשל "ילד בן 8 רצח את אחיו בן 5" ואז כשאת נכנסת את מגלה שזה בכלל סיפור מחו"ל, חסר פרטים והקשר, שלא מעניין אף אחד.

אז פיתו אותך להיכנס לכתבה ובכך ליצור תנועה דיגיטלית בתוך האתר, ולמעשה רימו אותך.

או כמו ש"פשוט אני" הדגים עם הכותרת שלו כאן למעלה. כותרת של פיתרון קסם שמפנה לטקסט אחר חסר ערך מוסף.

אלא גניבת הדעת שאת חושבת דבר אחד ואז מגלה דבר אחר.

המטרה בקליקבייט היא עצם התנועה הדיגיטלית שעשית, לא שתקני משהו או שתקבלי החלטה.

קליקבייט נועד לגנוב את לחיצת העכבר שעשית. לא למכור, לא לשכנע, לא כלום.

זה כמו שמישהו קורא בשם שלך, וכשאת שואלת "מה?", אז הוא אומר "כלום".

לי די קשה כי לא נרדמת ודי משעמם לי אני לא אשקר

וזה לא קשור אני על רטלין

על משהו שלמדת, לחשוב על כל מיני דברים המעניינים אותך.......  הכל בראש כמובן.

לתרגל כל מיני דברים וכו'....

אבל לבטח את יכולה לעשות או ללמוד או לחשוב או משהו שמעניין אותך.

החי צומח - אני הייתי עושה את זה לפעמים בלילות כאלה, או מתרגלת בראש משהו שלמדתי,

וכאלה.

מה עם פשוט לקום ולעשות משהו? לכרסם משהו טעים במטבח? לקרוא ספר מעניין/משעמם - עד שתיפול

עלייך תרדמה?  לישון עם חיית מחמד נחמדה ונקייה? לשתות חלב חם (לסיסרא זה די עזר....). עם דבש?

לא מתמצאת בריטאלין, אבל יכול להיות שאפשר ליטול אותו רחוק מזמן השינה? אולי הוא מעורר מדי?

חס ושלום

אצלנו לא רלוונטי להתעורר...

ואני לא מדבר רק על הימים הקרובים כמובן...

התרגלנו לסבבים מול עזה, עכשיו נתחיל להתרגל לסבבים מול איראן.

המשחק מובנה כך שהוא מבליט את השנאה והנחרצות נגד הצד השני

אבל הוא בונה על הדומה ומכחיש את השונה

אבל עדיין מעניין