תכלס לא מצאתי תשובה ממש טובה לעצמי

אולי מעגלי אימהות וסדנאות כאלה עם התינוק

זאת יציאה שמתאימה גם לו מלכתחילה

ולפגוש אימהות באותו סטטוס כמוך

זה כן היה לי אוורור נחמד

אם יש לך תחביבים שיכולים להיכנס בשעות הבוקר נגיד

אפיה

אומנות

לימוד כלשהו

קורס דיגיטלי כלשהו

לקבוע עם חברה מפגש קצר

הלוואי שתמצאי, זאת תחושה לא נעימה...

חיבוק!

להשתתף בפעילויות שמכוונות ליוודות- מעגל אמהות, בוקר יולדות וכו'

לקחת קורס דיגיטלי בנושא שמעניין אותך.

ללמוד תורה: בחברותא/ ספר כלשהו/ סדרת שיעורים

להפגש עם חברות 

הדבר היחיד שבאמת שימח אותי היה להיפגש עם חברות או לצאת לערב נשים.

סיבוב בשמש גם יכול לעזור, אבל לא מפיג את הבדידות של להיות לבד עם עצמי והתינוק כל היום

אני ממש מזדהה עם מה שכתבת

ההרגשה שהכל פתאום סובב סביב התינוק ואני נשארתצמאחור איפה שהוא בסולם העדיפויות..

דברים שעוזרים לי להרגיש שוב מקדימה או ממלאים בתחושת סיפוק:

* מקלחת טובה בכל יום, גם אם היא קצרה. (תדאגי שיהיה לך סבון עם ריח שאת אוהבת/פילינג/קרם טוב למרוח אחרי המקלחת)

* לאפות / לבשל

* לחשוב על משהו שהיה לי קשה לעשות בבית אחרי הלידה, ולאט לאט להצליח לעשות אותו שוב בלי לאבד כוחות. (למשל- לשטוף את הבית) מספק ממש לראות את ההתקדמות בהתאוששות ואיך פתאום מלשטוף חצי סלון, יש כח לשטוף הכל)

* לצאת לסיבוב בחוץ, להסתכל מסביב, להקשיב לציפורים, אם יש ילדים גדולים יותר- לצאת איתם לגן משחקים.

* תבררי אם יש באזורך מפגשי יולדות בבקרים- כיף היפגש עם עוד נשים במצב הזה!

* כשאני יוצאת למשהו וחוזרת גמורה ולכן למחרת צריכה לנח כל היום, אז אני מזכירה לעצמי לראות מראש עם התכנונים ליציאות שיש יום בית באמצע עם אפשרות למנוחה טובה.

תודה רבה לכן על התשובות

איישם בע''ה אחרי כמה ימים של חשיבה גם

מצאתי עוד כמה דברים שעזרו לי כותבת כי אולי יעזור לעוד..

-להתלבש כל יום ולהתארגן ממש עוזר למצב רוח, וגם כשאין לי משהו מיוחד לעשות.

- לצאת לעשות סיבוב בחוץ, לצאת לגינה, לשבת על ספסל עם כוס קפה גם שימח אותי.

-לקום מוקדם גם כשאני ללא הרבה שעות שינה משהו בלהתחיל את היום מוקדם ולישון רק שנצ עם התינוק נתן לי תחושה טובה גם.

-לקרוא ספר בזמן שמחזיקה את התינוק כשהוא מנסה להירדם, במקום להיות בטלפון גם עזר לי.

-למלא אמבטיה ולשים נרות גם עזר ובכללי לפנק את עצמי.

מקווה שזה יחזיק עוד הלוואי

תודה לכן 

עבר עריכה על ידי אור10 בתאריך ו' באדר תשפ"ו 8:55

אני קניתי בסטוק פקעות ושמתי באדנית, כשיושבת להניק בסלון זה צופה לאדנית ורואה את ההתקדמות שלהם, זה משמח קלות חחח. היה לי כיף לשתול ולהתעסק באדמה. צריך לזכור להשקות נקווה שיחזיק לנו
 

לקחת ויטמינים בבוקר , שניה  שזוכרת לטפל בעצמי

רוצה לנסות לעשות תנועתיות וספורט כמה דקות ביום

יש מלא קבוצות של מעגלי יולדות/אמהות, חלק יותר יקרים וחלק מסובסד. מומלץ ממש במצב כזה

יוגה אחרי לידה

לצאת עם התינוק לעגלת קפה/ ארוחת בוקר

עם או בלי חברה.. 

עכשיו חזרו לי המבחנים ואין גן לילדה

איך אפשר ללמוד ככה

לא יודעת מה עושים אם יש אזעקה

לק"י

בעלי אמור לחזור השבוע ללמוד בזום.

לא חושבת שזה יהיה לו כזה קל, אבל זה מה יש (הוא לומד לימודי ערב+שישי).

באמצע מועדי ב'

שבוע הבא משלימים את כל המבחנים שנדחו

והסמסטר עצמו שהיה אמור להתחיל שבוע הבא נדחה לאחרי פסח והתקצר

שאחרי שחילקו את הבחינות ורגע לפני שהתחיל היתה אזעקה וכל הסטודנטים שכבו על הרצפה עם ידיים על הראש כי לא היינו במקום מוגן בכלל.

נתנו לנו 15 דק לעדכן שהכל בסדר והתחלנו את המבחן

אין מצב אני נשכבת על הרצפה חחחח

אבל בטוח יש שם מרחב מוגן

רק לא בכיתות עצמן

אולי באמת יעבירו את המבחנים לשם פשוט

אני צריכה לברר

צריך שתי מצלמות, אחת לאזור הפנים ואחת לאזור הידיים (משהו כזה) כדי לוודא שאין העתקות.

לפחות ככה בעלי עשה כשלמד לתואר בתקופת הקורונה...

בקורונה כן היה

אבל עכשיו הודיעו שיהיה כרגיל

אבל זה לא מה שמלחיץ אותי

אני גם ככה פה בלי מרחב מוגן

אבל יותר מדאיג אותי מה יגידו לנו שעושים עם המבחן במקרה של אזעקה באמצע

לק"י

או שמראש המבחן יהיה שם.

אבל רק שלא יפסלו את הבחינה🤦‍♀️

כי הרי אפשר לדבר במקלט ולהעביר מידע עקרונית...

לא נעים לי שזה מה שמלחיץ אותי חח

גם ללמוד סתם, גם לנסוע רחוק בשביל סתם.

הייתי מבררת מראש מה הנוהל.

המצב שלי...

גם כשיש לי פה ושם טיפה זמן אין ראש לשבת ללמוד

קשוח לבד עם הילדים בבית..

חיבוק גדול ♥️♥️

אני מאוד מקווה שכשתבוא הגאולה תהיה גם רפואה מיידית לנפש, כי אחרת אנשים מעורערים בנפש יעלו לרגל לבית המקדש...

ופרקטית - מה עם בעלך? הוא בבית?

אני ביום חמישי הסתגרתי בחדר לשעתיים ועבדתי קצת (לראשונה מאז תחילת המלחמה הנוכחית). בעלי שמר על הילדים בזמן הזה. זה היה טוב גם מבחינת תחושת השפיות... (נכון שהייתה התרעה באמצע כשהייתי שם, אבל עדיין זה קצת עזר)

אבל אם אין ברירה הוא יהיה בבית

הקושי הוא ללמוד כשהיא בסביבה

גם כשהוא שומר עליה

היא כל הזמן רוצה אותי

לא יודעת אם יש מקומות פתוחים עכשיו בעקבות המלחמה

אבל אם היא כל הזמן רוצה אותך אז הכי טוב לצאת מהבית

בשגרה הייתי מציעה לך ללכת לספריה, עכשיו בטח סגור.

אולי אמא שלך גרה קרוב ואת יכולה ללכת ללמוד אצלה?

לפני המתקפה

אבל לא יודעת מה פתוח עכשיו ומה לא

ואמא שלי לא רלוונטי

משיין חודש לפני פורים ועוד לא הגיע

רק בגלל המלחמה, לא יודעת מתי יגיע.

הגיע תוך שבוע

מתלבטת אם להזמין עכשיו כי צריכה אבל מתבאסת אם לא יגיע בזמן

הגיע תוך שבועיים גג

הפעם התעכב מלאאא

ולא הגיע והזמנתי מלא דברים לפורים

שזה תלוי בעיקר בחברת שליחויות שמקבלת את זה פה בארץ

כי לפי המעקב אחרי ההזמנה זה נמצא בארץ מזמןןןן

ופשוט מתעכב איפשהו באיזה מחסן

קיבלתי הודעה שבעקבות המצב שה לא יישלח לפני ה30.3😅

אז נראלי פחות כדאי להסתמך על זה....

הכי גרוע אם לא יהיה לפסח יהיה להם לשבועות ולכל הקיץ.

מניחה שבדרום כבר יהיה חמים, אבל אצלנו בשומרון הרבה פעמים בפסח עדיין קר מדי בשביל בגדים קצרים, וככה למדתי מגיסתי, לקנות לשבועות ולא לפסח

לק"י

אני יכולה לקנות שרוול ארוך. מקסימום יישאר לאזור סוכות.

אבל אם לא יגיע, לא בטוח ששווה לי להזמין כרגע. אני אחשוב על זה.

כל הכבוד לך!

עסוקה בכל המשמרות שיש לי בעבודב ובשמירה על שפיות ונקיונות, בכלל לא חושבת בכיוון

ואני כרגע בחל"ד למזלי. כך שלפחות אין לי גם עבודה על הראש.

איזה התלבטויות קשות....

יש לכם הרבה התרעות?

אז מבחינתי ברור שלא הייתי הולכת

לא לבד, ובטח שלא עם עוד משפחות

אבל זו אני 

יש לכם אזעקות בתדירות גבוהה?

אםזה 2 כזה אז הייתי ישנה בבית.. ועוטפת טוב טוב בהתראה. לבוש חם, כובע, מנשא, שמיכה 

אם יותר אז אולי עדיף לישון במקלט באוהל..

בשבוע האחרון היו לילות עם פחות אזעקות

חלק לילות היה רק בתחילת הלילה ומוקדם בבוקר

אני חושבת שעדיף לישון בבית עם מעילים ושמיכות מוכנים ליציאה

לתינוק כנראה עדיף לישון בבית.

ביציאות אפשר לשים אותו במנשא וללבוש מעיל גדול שיעטוף גם אותו.

או לעטוף את המנשא עם שמיכה.

מבחינתכם כנראה עדיף לישון במקלט כדי לא להתרוצץ כל הלילה.

אם אתם מצליחים לישון במקלט כנראה שהייתי בוחרת באפשרות הזו.

חיבוק גדול!

אולי לנסות הפתעה מיוחדת שתחלקי במקלט למי שיורד יפה?

יש משפחה שאפשר לנסוע אליהם? 

שניה אחרי לידה זה ממש תזמון גרוע, ולצאת עם ילדים באמצע הלילה ככה נשמע לגמרי לא אפשרי.

אם אין שום פתרון אני הייתי מרפה.

באופן אישי אנחנו כן עושים השתדלות גדולה להגיע למקלט בכל אזעקה, למרות שזה דורש מאיתנו לישון מחוץ לבית כל לילה.

אבל במצב כמו שאת מתארת, אני חושבת שזה מעבר ליכולת ההשתדלות שלך. אם אין איך להגיע למקלט, אז אין. ונשאר פה רק להתפלל...

(ואם ביום זה יותר אפשרי - אז ביום כן עושים השתדלות והולכים למקלט).

להעיר את כולם ולטרלל את כל הבית

אם היית מצליחה וזה רק מבאס זה אחרת

מקווה שתמצאי בית עם ממד ♥️

ונשארתי עם הלחץ וההיסטריה, רק עם ילדים ערים והפוכים..

לא יודעת, זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן

אם את ממילא לא מצליחה, חבל לנסות. פשוט לבחור את המקום הכי מוגן בבית ולהשכיב אותם לישון שם...

או אולי למצוא גן/ בית ספר באזור עם ממש שאפשר לישון שם, אם זה אופציה

ושוב - אם באמת אין שום פתרון, אז אני גם הייתי מרפה ומפנה את האנרגיות לתפילות.

נגיד רק לשבוע עד שיפחת קצב השיגורים משמעותית בע"ה ..

ואז את יכולה לישון לילה שלם בע"ה בלי לנסות להעיר ובלי דריכות.

בתדירות גבוהה לא הייתי נשארת בבית וגם לא מעירה ויורדת שעות כל פעם..

וחיבוק ענק ענק!!!!

גם ככה אחרי לידה הכל ככ ככ קשוח!!

בע"ה שהקבה ישלח לך הרבה הרבה כוחות בגוף ובנפש!!

@ואילו פינו גם לך אהובה!!!

פעם בזמנו בצוק איתן גרנו בבית בלי ממ"ד ולא היה ממ"ד באיזור. בזמן האזעקה היינו עומדים במסדרון בחלק הכי פנימי בבית. זה יכול להיות מספיק בטיחותי? אולי להזוז לשם שולחן ולשבת מתחת?

על הודעה שלה משהו בסגנון:

הלוואי מהפה שלך לבורא עולם, בע"ה שיהיה להם בקלות ממש, כל תינוק הוא נס, מפתח ילודה וכו'.

אם זה זתם ריחוף, הודעה כזאת יכולה לקרקע אותה.

אם היא רואה הודעה כזאת ממך ולא מבינה, אז לא חושבת שהייתי מנסה לדבר איתה.

יש אנשים טיפוסים..

בע"ה שיגיע בקרוב ממש!
והייתי מנסה להעביר את המסר. חבל שימשיך להציק לך...

מניחה שהיא מתלהבת ומתרגשת אבל זה באמת אאוצ'..

אם יש לך קשר טוב איתה אפשר לכתוב לה משהו 

לצערי מכירה את התחושה מקרוב וכמה שזה צובט..😢

חושבת שכן כדאי להעביר לה את המסר בצורה עקיפה (אולי ע"י אמא או אחד האחים).

ולך מאחלת בשורות טובות בקרוב😘😘

אולי היא מנסה לפצות את עצמה על זה שהיה לה קשה מאד להתחתן, ואת- אחותה הקטנה, התחתנת הרבה לפניה..

נשמע כואב מאד.. חיבוק..

כדאי נראה לי לנסות לתת לו כמה שיותר לנוח במהלך שבת, לחסוך ממנו לדרוך על הרגל בלי לעשות מזה עסק

ואם עד ראשון בבוקר עדיין כואב לו ללכת לבדיקת רופא

השאלה אם לדעתכן קריטי ומוצדק עכשיו 

בעצם. ואם מטפלים מייד גומרים עם זה מהר. לרוב זב יהיה אנטביוטיקה דרך הוריד.

יתכן שיצטרכו לעשות מיפוי עצמות בשביל לזהות את הדלקת.

אל תתעכבי עם זה. סליחה אם מלחיצה אבל יש לנו לצערי נסיון משפחתי רב.....

חווינו גם לצערינו שלא עלו על דלקת כזו בזמן והילד היה ל"ע מורדם ומונשם ועבר ניתוחים רבים.

דבר נוסף

האם היה חולה לאחרונה

יש וירוס שמגיע אחרי מחלה ויראלית שגורם לכאב ברגל ולצליעה אצל ילדים

אבל כל זה זה אחרי בדיקות דם לוודא שזה לא חיידק

כמו שכתבו יכול להיות זיהום

שהייתי באשפוז עם הילד שלי היה ילדה שגם התחילה פתאום לצלע וב"ה בגלל שהגיעו מוקדם יחסית השתחררו מהר 

ב"ה כבר לא מתלונן ולא גורר רגל

כן עבר חיסון בחמישי

בגלל שאתן מלחיצות קצת עם הדלקת בעצם..

יכול להיות שהכאב עבר ולמרות זאת צריך להיבדק?

קצת מורב לי לצאת לרופא במצב הנוכחי...

כל יום של הרחקות הוא קשה, במיוחד במצב כזה שצריך לישון מחוץ לבית.
רואים שכמות השיגורים הולכת ופוחתת מיום ליום, וההסתברות שיהיה הזעקה בדיוק ב5 דקות שבשטח פתוח - מאוד נמוכה.
אני לא יודעת באיזה איזור בארץ את, אבל איפה שאני גרה, הזמן מאז האזעקה עד שצריך להיכנס למרחב המוגן הוא דקה וחצי, שזה פרק זמן שאפשר לרוץ איתו מרחק שבהליכה עושים 2.5 דקות.

וכמובן שטבילה לא תלויה ולא מחייבת שום דבר אחר כך.

במצב הנוכחי אין כל 5 דקות אזעקה..

זה לא מה שהיה שבת שעברה

ואגב לי היתה טבילה בערך אז🫣והלכתי גם ברגל כי אין לי רכב כרגע

אז מדברת גם מחוויה אישית

לא צריך להיות בכל רגע אולי אזעקה

אין לך שליטה מתי תהיה

תלכי כרגיל

אם תהיה- יש הנחיות מה עושים כשנמצאים בחוץ..או שאם יש בית שאפשר להכנס אליו

לא מבטלת את הקויש פשוט מציעה לא להחזיק כל הזמן בראש שאלות ללא מענה

אף אחד לא יודע

מתי ואם ואיך

אפשר להכנס לראש שיותר מנסה לתפקד כמה שניתן בתוך הקיים

בעז''ה

ואותי ממש ריגש לטבול בזמן מיוחד כזה

הרגשתי שאני ממש מוכנה להטהר לעלות לבית המקדש

משתפת כדי לחזק לראות את זה בעין אחרת

ואפשר גם אחרי למצוא את הזמן.. ובזכות ההתראות זה יותר בנחת

בעבר גרנו בדרום באזור שהיה ממש פחות מחצי דקה מהאזעקה וזה באמת איתגר את הארוע🫣

ממש תודה על הזוית הזאת! ריגשת

כל הדרך חשבתי על מה שכתבת

ב"ה שעבר בשלום ❤️

חח הוא חוזר מוצש למילואים...

כיף חיים

סטטיסטית, מה הסיכוי שבחמש דק' שאת בשטח פתוח תהיה אזעקה?

אני חושבת שצריך טיפה להרגיע מהלחץ .

תודה לאל שיש לנו מערכת כיפת ברזל, נכון שבנאדם צריך לעשות השתדלות אבל בחיים יש כל מיני סיטואציות שאין מה לעשות, הנה למשל, לחמוד שלי יש פריחה ממש כואבת בלחיים, מחר אני אסע איתו לרופא וכל הנסיעה אין שום מרחב מוגן, נסיעה של 20 דק'. מה לעשות? ה' שומר ולא צריך להיות קיצוניים. מתאונות דרכים נהרגים כל שבוע אנשים ואף אחד לא נמנע מנסיעות.

לק"י

אני גם בשבת רגילה לא הייתי רוצה לטבול. בטח אם עלולה לתפוס אותי אזעקה.

וגם שברי יירוט זה לא פיקניק.

(אם כן הולכים, ממליצה לשאול לגבי לקחת פלאפון- אם ואיך מותר).

לק"י

תהיתי לגבי ירידה למקלט בשבת. שנדע מתי לעלות.

בסוף היו שכנים (לא דתיים) שנשארו עד ההודעה שאפשר לעלות.

לק"י

בכל זאת, מקלט פתוח שכל אחד יכול להכנס אליו. וכבר היו פה גניבות.

(אבל אז זו באמת שאלה אם מותר לקחת בגלל זה).