פתוח למי שרוצה. (בד"כ לבנות המדרשה כניסה חינם ולבוגרות בהנחה...)

ממש ממש אין שתיה 

לא שיודע אבל רק מהגיון..

למה להשתכר? 🤨

צריך להשתות עד שלא מבדיל או מתבלבל בין המן למרדכי.

לזה אפשר להגיע גם לפני שכרות כלוט

אני יודע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי גם כשאני שיכור...

(אם לא נסמוך על מ"ד שהכוונה לחשבן גימטריה. זה לא פשט שו"ע)

אם גם ככה לא תצליח לקיים דברי השו"ע

ואם יורשה לי.

כנראה לא היית מספיק שיכור

כי החברים שלי שירדו על 2 בקבוקי יין. לא זכרו איך קראו לי. איפה המיטה שלהם וקל וחומר לא מי זה המן ומי זה מרדכי.

(לא שאני ממליץ על כמות כזאת של יין. לדעתי הלא מקצועית זה אפילו בגבול של סכנת חיים)
 

לא שאני חושב שהשו"ע רצה שאיזה יהודי יגיע למצב הזה.

אבל זה בהחלט אפשרי להגיע

זה מה שעושים המבוגרים אצלנו. נניח אחרי כוס יין (לרוב האנשים כוס יין לא גורמת לשכרות. בטח לא כחלק מארוחה…)

הצעירים כן שותים יותר, בעיקר כי גם נהנים מזה (גם בחתונות וכו). וגם הם לרוב לא שיכורים עד כדי חוסר שליטה והתבזות. 

משפט שנזרק בחצי קלאצ' בגמרא.

כך או כך, זה דבר ברור שאם אדם מאבד צלם אנוש ונתגולל בקיא של עצמו, גורם לטרחה של אחרים שיטפלו בו, עלול לבוא לפגיעה באחרים (פיזית או עלבונות), נזק לסביבה, או עלול לעבור על איסור דרבנן או דאורייתא - אז זהו מה שאמרו חזל שצריך להתרחק מהכיעור ומכל הדומה לו.
 

בישיבות התיכוניות זה (היה) חרפה גדולה, מה שקורה שם. אני זוכר מהימים שלי בישיבה, וגם מסיפורים של חברים בישיבות אחרות.

באחת הישיבות התיכוניות (לפחות לפי כעשור) היו נוהגים להשתכר עד שהיו חבורות "מפוכחות" שהתפקיד שלהן היה בסוף המסיבה לקחת את הבחורים לפנימיה, לקלח את כל מי ששחה בקיא של עצמו, ולהשכיב אולם לישון. סיפר לי את זה מישהו שהיה בצוות כזה.

בישיבה אחרת היה לי חבר שסיפר שהיו מעמידים שומרים באזור מסוים ליד הישיבה, כי היה חשש שהתלמידים יקפצו ויתאבדו בטעות.

בישיבה הגבוהה זה כבר נהיה יותר מעודן ומאוזן, ובאמת רוב הבחורים נמנעו. אפילו הרבנים לא היו משתכרים עד אובדן "ארור המן". למה? כי זה פשוט וברור שמדיבר בתופעה מכוערת שלא ראויה.
 

בנוסף, הרב שמואל אליהו אמר דברים דומים ביום שישי האחרון בשו"ת שלו בגלי ישראל.

לא חושבת שיש בגמרא משפטים כאלה

שנאמר בגמרא בצורה מסויימת מאוד, ולכן הוא הפך לכר פורה לפרשנויות שונות ומשונות, חלקן דברי אלוקים חיים וחלקן דברי יצר הרע...

לא לחינם כבר הראשונים הבינו את זה בקצוות כל כך הפוכים, עד שיש מי שאף פסק להלכה שמספיק לשתות קצת יותר מהרגיל (למשל כוסית) ואז ללכת לישון ובכך "לקיים" את חוסר היכולת להבחין בין המן למרדכי.

זה שמח וטוב

מסתובבים חסרי שליטה ברחובות ובבתים של אחרים

זה לא שמח ולא טוב

וזה נפוץ מדי

גבול דק

מי שרק שתוי לרוב יכול לשמור על גבולות

מי שכבר ממש שיכור

די מאבד שליטה

אני זוכר את אחד מהרבנים בישיבה שהיה משתכר בפורים.

בדרך כלל ידע לשים את הגבול.

היתה פעם אחת שכנראה לא שם את הגבול נכון והיה שיכור כלוט.

ממש השפיל את עצמו בצורה לא נעימה

שיהיה אחראי עליך

לנשואים, לפעמים האישה יכולה לשמש כמבוגר האחראי (כמובן. מתוך החלטה משותפת )

למה?

כי אדם לא יודע איך הוא יהיה שהוא שיכור

יש לי חבר חמוד ומתוק. למד איתי בישיבה.

ושהוא השתכר הוא היה בטוח שהוא סופרמן וכמעט קפץ מהחלון. היינו צריכים לקשור אותו למיטה שלו כדי שלא יברח. ושהוא התפקח, הוא לא זכר כלום כלום.

או מקרה של חבר שאיבד הכרה ונזקק לפינוי בנט"ן לבית חולים. למזלו שהוא איבד את ההכרה הוא לא קיבל מכה חזקה בראש

בשני המצבים האלה. אם אנחנו החברים לא היו. יש סיכוי שהסוף היה אחרת. 

בחורים ואברכים לא מודעים למעשיהם ולדיבוריהם, במקום דברי תורה ואוירה של חג סתם צועקים והופכים לעול על מי שנשאר קצת שפוי, וסתם מבזים את עצמם...ומי שמהדר מקיא באמצע הסלון על השטיח החדש של הרבנית או באמצע שמונה עשרה של ערבית באמצע הבית מדרש

ואגב, בתור אחד שמשתכר *אך ורק בסעודה*, מעולם לא השתכרתי בליל פורים - מאוד נהנתי מלרקוד עם השיכורים, לשוחח עמהם וגם לפנות אותם למיטה כשצריך...

זו סתירה מיניה וביה.

הגבול הוא לא להשתכר.

ברגע שהשתכרת, אתה לא בשליטה.

ואני לא.

החוק קורא לנהיגה תחת כוס יין "נהיגה בשיכרות", אבל זה לא באמת שיכרות. פשוט חיפשו מילה חזקה עם קונוטציה שלילית מאוד.

לכן יש בשפה חלוקה של מבושם, שתוי, שיכור, שיכור כלוט, וכו.

אבל אם אנחנו מגיעים לשלב שבו אנחנו מתווכחים על משמעות המילים, אז הגענו לסוף הדרך.

אובדן צלילות.

זו רק דוגמא.  

הבחורים מתחלקים לקבוצות והולכים למשתה פורים בבתים של הרבנים. 
והיכן שכן - אם זה היה רק בתוך כותלי הישיבות - ולא גולש לפרהסיה ולסעודות המשפחתיות…

אפשר לשתות ולשמוח

לדבר קצת שטויות 

להיות קצת פחות בפוקוס

זה עדיין לא איבוד שליטה

זה מסוג ההלכות - צעירים מעל עשרים

בנות לא שותות

יש בנות חרדיות שכן שותות

אבל לרוב לא משתכרות

ובוודאי לא עם איבוד שליטה 

כולן שותות

(אחיות/ אמא/ סבתא/ גיסות)

מי יותר מי פחות

(כולן חרדיות חוץ ממני)

לא נוכחתי באשה ששותה. אף פעם לא.

בחברה החרדית, הכוונה.

או שאת לא מכירה מספיק חרדיות

או שאת מכירה סוג ספציפי מסוים

המשפחה שלי ליטאית מיינסטרים

וגם במשפחה של בעלי כנ"ל מיינסטרים

אדוקים יותר

חלקן שותות בקטנה 

שזה הכי מיינסטרים שאני מכירה מקרוב

הבנות יכולות לקחות שלוקים בקטנה

אבל ממש לא להשתכר ואפילו לא קצת שתויות

ובמסיבות עם החברות שלהן בסמינר זה לא יקרה בחיים

רק במסגרת המשפחה

אם כל התגובות המופתעות הללו נובעות

מדעה קדומה על חרדים

או

השוואה מול נשים דתיות (שלא נראה לי שכולן אינן שותות אלכוהול

אבל נניח)

לק"י

אני מכירה נשים ששותות כי טעים להן. לא שותות דוקא בפורים, ולא משתכרות.

(דתיות. אבל זה לא קשור).

לי לא טעים, ולכן אין סיכוי שאשתה.

אם הייתי אוהבת, אולי הייתי שותה חצי כוס להנאה

לטעם או להנאה מאלכוהול או לשניהם

חצי כוס/ כוס שלמה/ יותר

לא מכירה כאלו שמשתכרות

אבל גם אחרי חצי כוס מרגישים משהו וודאי אחרי כוס או יותר

אני אוהבת אלכוהול מכל מני סוגים

זה גם לא בריא לשתות יותר מדי

וגם ספציפית בפורים אני על ההגה אז נזהרת לא לקחת יותר מכמה שלוקים 

מלא בנות שנהנות מאלכוהול

אני אישית גם יכולה להינות

אבל נמנעת כי זה לא עושה לי טוב 

בגיל ההתבגרות הייתי שותה יותר

חחח

גם אני אוהבת בירה

וכשהייתי בת 17 היינו שותו עוד סוגי אלכוהול

והיו לי חברות שגם היו משתכרות בצורה מגעילה

אבל זה לא מקובל

ואצל בנים? לא ראיתי הבדל בין חרדים לדתיים לאומיים. לא מבינה למה להכפיש את המגזר. משהו שהפך פה לנורמה בפורומים כאן, לצערי. לא דווקא ממך, בכללי יש פה משהו נגד חרדים, וזה חורה לי. המגזר לא מושלם, אבל להכפיש אותו כל פעם זה מוגזם. 

מעולם לא פגשתי בחוגים החברתיים שאני נמצא בהם מילדותי ועד היום מישהו שמשתכר עד אובדן חושים והתבזות  

מאידך כאן בערוץ כל שנה יש סיפורים על מה קורה עם בחורים, אפילו בסעודות משפחתיות.  

בטח ובטח שלא ליד ילדים

דת"ל

מדברת על הגברים (שאינם נוער שזה סיבה למסיבה בשבילו)

בסעודת החג שותים יין, לא הרבה בכלל (נניח כוס, על רוב מוחלט של האנשים זה לא משפיע כמעט כלל)

מיד לאחר מכן הולכים לישון, ובשינה מתקיים ש"לא מבדילים"

אם אני לא טועה זה מבוסס על דברי הרמ"א ודברי הרב עובדיה יוסף.

תיכוניסטים כן ראיתי שמשתכרים, אבל בעיקר בערב, לאו דווקא בשביל החובה ההלכתית. יותר כי זה כיף ואפשר.

מבוגרים לא ראיתי שיכורים בסביבתי (בשכונות חרדיות / מרכז ירושלים כן ראיתי. אבל מבוגרים מהקהילה/משפחה לא ראיתי)

אני לא מצליחה לדמיין פורים בלי שיכורים

לא נשמע לי כיף חחח

אוהבת שבעלי שותה

אבל אני יודעת שהרבה לא אוהבים....

יש להיות "בראש טוב"

כלומר משהו קליל יותר, פחות מחשבה לפני כל דבר

ויש להיות שיכור שמתנהג בצורה שלא היה מתנהג בה כשפיקח, שצריך לדאוג לו ולטפל בו, שלא תמיד זוכר אח"כ מה קרה כשהיה שיכור…

מהתרשמותי, בפורים יש הגזמה כללית בעניין.

גם בחתונות לפעמים.

להשתכר בקטנה זה נחמד. יושבים משפחה/חברים וצוחקים, אווירה קלילה. אבל המצב שקורה ברחובות בפורים למשל… לא. 

גם כשהוא מגזים

ומקיא

ונרדם על הרצפה בצד הדרך

בת שנה וחצי

אין לי בעיה 

הוא בחיים לא יפגע בה גם כשהוא שיכור

אם הוא מרגיש שהוא לא יכול להרים אותה הוא אומר לי

שכבר חתנה ילדה

וכל שנה היא צריכה להתמודד עם בעל שיכור וכל עניני הפורים עם כל הילדים

זה ממש קשוח

כדאי לנסות לטפל בזה בתחילת הדרך

לא שזה מבטיח שזה יטופל

יש אנשים שזה חזק מהם

שיש נשים שזה לא מתאים להן

לי זה כן

לא רואה סיבה למנוע ממנו את זה כל עוד אני בסדר עם זה

אם יגיע שלב שלא יתאים לי, נדבר אז

זה לא התמכרות לאלכוהול, זה קורה פעם גג פעמיים בשנה

זה לא שאין עם מי לדבר...

זו לא התמכרות לאלכוהול

אבל זה נטייה כזו

שמשחררים אותה בהתאם למה ש'מקובל'

מכירה את זה מעוד משפחות

לעיתים זה לא ניתן לטיפול

במיוחד לא באמצע החיים

בעלי לא שותה

כן יוצא לו סתם חול המועד שחוגגים וכזה

בכל מקרה אני לא אמנע ממנו עכשיו

מחשש שאולי בעתיד הוא לא יצליח להתאפק

לא בטוח שבעתיד זה יפריע לי

ולא בטוח שהוא לא יצליח לעצור את עצמו

רק להכניס לשיקולים

שכנראה יגיעו זמנים שזה לא יתאים

ואולי לדבר על זה כבר עכשיו

לא כדי לסכם דברים

אלא כדי להבין איפה זה עומד

כי זה דבר נפוץ שנשים סובלות ממנו

וכדאי לא להיות תמימה

הכל בסדר

נשמע לי מוזר "חזק מהם" כשזה רק פעם בשנה…

מילא אם היה שותה באופן קבוע יותר. את הקושי להחזיק את עצמך בזה אני יותר מבינה

שהילדים לוקחים את זה בפרופורציה הנכונה. לא כל יום אבא מתנהג כך. זה

שייך לפורים. לא נורא.

שמחכים לרגע הזה שאבא ישתה

וידבר קצת שטויות

ויצחק יותר מתמיד

אני מכירה הרבה ילדים כאלה

בשביל ילדים ההורים הם דמויות חזקות ויציבות (במצב תקין, כן?)

ולראות את אבא בלי שליטה זה יכול להיות לא נעים לילד בכלל.

לא חושבת שילדה בת שנה וחצי מבינה או זוכרת.

אבל בגיל גדול יותר בטח שכן.

כמובן אם יש חשש שיפגע פיזית אז כמובן שלא יהיה בסביבתם כך. אבל מדברת על מצב שהוא לא פוגע באחרים. 

כשנגיע לשלב- נראה

כרגע לנו זה מתאים

אני אישית אוהבת אותו כשהוא ככה

זה לא גורם לו להיות גס רוח

הוא עדין בטבע שלו

ואני מרגישה שזה מוציא ממנו חלקים יפים

נפתח יותר

לא יודעת להסביר 

שמחים בזה ובדברים שנאמרים ובאווירה הטובה. לפעמים הכשאני מדבר בסתם יום על איזה עניין חשוב, אחד הילדים מזכיר לי "אפילו דיברת/בכית על זה בפורים".

אני לא זוכר חלק מהדברים, אבל ממה שאני מדבר כשאני מעל הדעת, הם קולטים מה באמת חשוב.

אבל זה ממש לא מה שאמור לקרות בפורים 

לא בקטע רע סתם זה הציק לי לקרוא את זה כי אני לא אוהבת את זה בכלל ו(לא דווקא את) אנשים מתייחסים לזה כאילו ככה צריך להיות פורים

מהשיח פה היה נשמע שלילה לחלוטין של השתכרות בפורים

אז הבאתי את הצד שלי

שאם כולם בטוב ושמחים

אין בעיה להשתכר

אצלנו זה ממש המנהג.

חמי רב גדול ונוהג להשתכר. וכל הרבנים סביבו גם.

אני מדברת איתך על תלמידי חכמים של אמת. לא של חיצוניות.

לא מקיאים ונרדמים על הרצפה, כי הם אנשים בוגרים.

אבל לגמרי משתכרים ברמת ללכת מתנדנד למיטה.

התכוונתי שלא אמור לקרות שכל אחד שותה ומקיא או נרדם על הרצפה לא שהולך מדעתו למיטה ולא הופך למישהו שצריך לדאוג לו

תלמידי חכמים שמכירים את עצמם ונשארים בשליטה זה משהו אחר

זה כן בעיה הלכתית

כמה שידוע לי

במיוחד אם יש גברים בסביבה

שמו פה מלא דגש על ההקאות

לא כל שיכור שמקיא מלכלך את כל הסביבה

אפשר לרוץ להקיא בשרותים

מעולם לא נאלצתי לנקות את הקיא של בעלי בפורים

כששותים ואוכלים בשר הגיוני שיקיאו

בספר "לך לך בני", שקצין רוסי הסביר לצעיר יהודי שנמנע מלשתות

וודקה (מטעמי כשרות, הקצין לא הבין שזו הסיבה) - איך לא להשתכר:

הוא טפטף קצת מהמשקה על פרוסת לחם ואמר לו להריח אותה.

והגוף נוקט בדרך אגרסיבית לנקות את

עצמו 

זו לא הקאה של אישה בהריון… 

בהריון זה לא מגעיל?

הרוב ברחבת הריקודים

ואז יש מהקהלת מקיאים

חלקם מספיקים לצאת החוצה להקיא ואז גם הבחוץ מסריח

המהדרים מקיאים על הספה/שטיח של ראש הישיבה.

למרות שרבניות מנוסות כבר מכניסות את הספה והשטיח לחדר אחר ודואגות שישבו אך ורק על כסאות פלסטיק

זה ממש מסריח

וזה סימן של הגוף שלא טוב לו המצב הזה של השכרות.

שלא לדבר על ביטול תורה שההנגאובר עושה יום למחרת...

ולא ראיתי אדם מתפלש בקיא של עצמו

אפשר ללכת להקיא בשירותים

אני חושבת - צעירים מעל עשרים 

שום בסיס של אמת?

כל מי שסובר שעד דלא ידע- זה לשתות ולא חצי כוס וללכת לישון

הוא כלום בעיניך?

מי שמגיע לעבירות של ממש וביזוי תורה

צריך לבדוק את עצמו כשהוא לא שותה

מי שמה שיש בו זה תורה וקדושה לא יגיע למצבים כאלה

מה שהגבת שם. לאחרים יש טענות טובות משלך, ועדיין הרבנים שפוסקים בניגוד לרוב מוחלט של ראשונים ואחרונים הם אלה שיצטרכו להסביר את עצמם.

הפוסק: "שתייה בליל פורים - לא מצווה, רק שיכור עם גנאי" - אמס

שִכרות | אהלי הלכה

סימן: נ''ו - שאלה: האם חייב להשתכר בסעודת פורים דוקא ביין ולמה ניתקן? | אשובה

מה שהגבת שם. לאחרים יש טענות טובות משלך, ועדיין הרבנים שפוסקים בניגוד לרוב מוחלט של ראשונים ואחרונים הם אלה שיצטרכו להסביר את עצמם.

הפוסק: "שתייה בליל פורים - לא מצווה, רק שיכור עם גנאי" - אמס

שִכרות | אהלי הלכה

סימן: נ''ו - שאלה: האם חייב להשתכר בסעודת פורים דוקא ביין ולמה ניתקן? | אשובה

הרב של בעלי פוסק אחרת

אני לא חושבת שהוא סובר שחובה להשתכר עד הקאה

אבל כן שיש מצווה לשתות עד דלא ידע

לא שאלתי את בעלי מה בדיוק בדיוק הגדרים

אני יודעת שיש שלב שהוא עוצר 

כי מרגיש על עצמו שלא יעשה לו טוב עוד כוס

בכל מקרה סומכת עליו

הוא מקפיד על כל ההלכות הרבה יותר ממני

יוצאים דברי תורה

מה שיש בפנים זה מה שיוצא

מה תורה בזה? זה כיעור, ולא דרך ארץ. תלמיד חכם (אברך) שמבזה את עצמו כמו גוי בפאב? במחילה, אני לא מבין את זה

"כמו איוון השיכור בבית מרזח"

חחח

סתם אני איתך בדעה

הצחיק אותי "הגוי בפאב"

רואה בזה משהו כל  כך נורא.

כשיהיה מבוגר יותר, לא ינהג כך.

פעם בשנה - לא נורא.

התורה לא צריכה שיכבדו אותה גם בגיל צעיר?

דרך ארץ זה לא משהו שצריך להקפיד עליו גם בגיל צעיר?

חינוך זה בכל גיל. כבוד הבריות וכבוד התורה זה בכל גיל.

זו דעתי.

גדולי ישראל ותלמידי חכמים גדולים לא משתכרים.

אז צריך להמתין קצת. ויש כאלה מיוחדים שיכולים גם קודם.

כמוך למשל וכמו עוד מגיבים כאן.

זה ראוי להערכה. באמת. יישר כויח!

למה את חושבת שתלמידי חכמים לא משתכרים?

שזה לא כבוד התורה או כבוד הבריות?

לשתות בפורים זה הלכה

גם אם יש אנשים שמפרשים אותה אחרת

מי שמפרש את עד דלא ידע כפשוטו לא מזלזל בתורה

גם לא כתוב שאסור לתלמיד חכם לישון בקיא שלו בכל יום בשנה, אז מותר. לא כתוב שזה ביזיון לתורה.

איפה כתוב שאסור לעבור עבירות כשאתה שיכור? הרי שיכור נחשב כשוטה, ולפי ההלכה הוא פטור - ואפילו אם הזיק.

כשהגמרא מספרת שרבה שחט את רבי זירא בפורים, היא לא מסיקה מזה שזה דבר טוב - להיפך.

כשנוח השתכר אחרי המבול, עוד לפני חזל כבר התורה נותנת לך להבין את הביקורת "ויתגל בתוך אהלו".

זה באמת מדהים אותי שללמוד תורה בישיבה עם חולצת פסים כחולה ולא עם לבנה, יהיה מנוגד לכבוד התורה וכולם יזדעזעו אצלכם, אבל להשתכר עד זרא לזה יהיו ק"נ תירוצים.

מי מזדעזע מחולצה עם פסים

ולא חושבת שזה מנוגד לכבוד התורה

ולא יודעת מה אתה מתכוון כשאתה אומר אצלכם

אצלי ואצל בעלי?

ביישוב שלנו?

אצלנו החרדים?

אהה כמובן

אנחנו החרדים

על מה את "מזעזעת" בדיוק?

את לא באה כאן לייצג את עמדת הרחוב החרדי?

וכן, יש הרבה דברים בהם מדובר רק בהידור, ולפעמים אפילו זה לא, או כמו כאן בעניין צדדי חצי-הלכתי בלבד (וכמו שהסברתי למעלה למה), הציבור החרדי מרומם לדרגת חובה גמורה - ובדברים אחרים שבהם מדובר באמת בחובה הלכתית, או בדינים שהם במחלוקת ולא רק הידור (ואפילו במחלוקות צרות) אז נוקטים לקולא ומנמיכים לדרגת "נו שוין".

ויש לי משפחה חרדית משלי, אהה...

אם תראה אותי ברחוב

לא תחשוד בי שאני חרדית

לובשת ג'ינס ובלנדסטון לא עלינו

אני ממש לא באה לייצג את עמדת הרחוב החרדי (שאני גם לא ממש גרה בו אבל הגזמתי עם האאוטינג)

אני באה לייצג את עמדתי

כיהודיה שמשתדלת לשמור את כל המצוות

וכן שייכת למגזר החרדי בהגדרה לפחות

והוא תלמיד חכם בסדר גודל

ומבוגר יותר

ולא מתפלש בשום קיא

אם צריך להקיא הולך לשירותים

מדרגת חיה

ובעלי לא יכול להראות גוי בפאב בשום מצב

יש לו נפש יהודית מידי

כשהוא שותה הוא לא מפסיק לדבר על הקב"ה, על קדושת היום וכו'

ולא מחפשת אישורים

אנחנו בסדר

אולי תבוא לבקר בפורים

תפגוש את בעלי ותבין 🤷‍♀️

מסכים שיש מהפוסקים שמאוד מיתנו, אז מי שלא מסוגל רפואית או מנטלית - שיסמוך עליהם. אבל להציג את הפטנט הזה כעיקר הדין, יכול רק מי שלא למד את הסוגיא.

(כלומר יש שאמרו לשתות עד שמרוב שיכרות הולך לישון. ויש שאמרו לשתות וללכת לישון)

ואני בטוחה שלפחות אבא שלי למד את הסוגיה. בטוחה. ולפחות ככל הידוע לי אין לו מחלה שמונעת ממנו לשתות (אם כי אני לא יודעת אם אי פעם השתכר בכללי. הוא כן שותה בכמות מועטה בשביל ההנאה. למשל יין כשאוכלים בשר, או בירה שטעימה לו)

וגם אם הולכים ע"פ השיטה של להשתכר לגמרי. לעניות דעתי, לא ראוי שיצאו כך לרחוב. בוודאי לא בחורי ישיבה שעלולים לחלל שם שמים, ובוודאי לא כאלו שלא רגילים להשתכר ולא יודעים איך הם נראים כשהם שיכורים.

אפשר לעשות סעודה עם אלכוהול כיד המלך בתוך הישיבות, ולא לאפשר לשיכורים כלוט לצאת לרחוב.

זה מגיע למצב שזה מפחיד לפעמים ללכת במקומות מסוימים בפורים (בשעות היום אני מדברת, ברחובה של עיר).

מושלם. אין אדם מושלם. אין שום דבר מושלם, בעולם הזה.

לגבי שתיה והשתכרות, אין רשמית, אבל הרבה פעמים בנות מביאות ומשתכרות

כאילו שאלתי את זה כי אני לא סובלת את זה במיוחד בנות ששותות ואז מתבזות אז לא בא לי לבוא ואז להתבאס כי כמה בנות הורסות את כל האוירה

את אומרת מחוויה אישית? שמעת על זה גם במקומות של ממש דוסות?

למה שכמה מסכנות יהרסו לך את האוירה? 

אלא יחסית ניכר ואני רוצה לשמוח ולא לפחד שכל רגע איזה שיכורה תיטפל אלי (מניסיון מר לא בהרקדות של דוסות)

יש לך חברה ללכת איתה? זה ה- פיתרון... תדאגו אחת לשניה.

מעולה שאת מבררת לפני לאיזה מקום את הולכת, שימנע המצב מראש

אבל אף פעם אין לדעת אז אם קורה מקרה כזה אל תקחי ללב... 

אם זה כמה בודדות לא חושבת שתהיה בעיה להתחמק מהן.

לכי למדרשה של סאחיות (לא אנקוב שמות🤭)

את באה במטרה לשמוח בקדושה ה' יסייע לך להצליח😊

חח אם תוכלי לנקוב בשמות של מדרשות סאחיות (אפשר גם בהודעה אישית) אשמח ממש

הרובע, אוריה וכו'

כשאני הייתי לא היו בנות שהשתכרו בכלל

(נגיד בינת, שילת, דניאלי וכאלה) לא אמורות להיות בעיות?

לא את כולן אני מכירה

ואת יודעת זה לא שחור או לבן, אבל איפה יש יותר סיכויים לבעיות זה משתנה לפי רמת הדוסיות והגיוון בכל מדרשה.

משום מה אני ממש נרתעת מזה מקווה שאיפה שנלך יהיה בסדר

אם את חושבת ללכת למקום מסוים את יכולה לברר רק על אותו מקום

אצל בנות זה פי כמה חמור. גם בן ובת שלא שותים אסור להם ללכת למשתה שמשתכרים בערב, כי זה מושב לצים.

ביום בסעודה לאשה נשואה היא שותה רביעית בפני בעלה. לגבי בת רווקה זאת שאלה שאינני ראוי להכריע.

במושב לצים

(כמדומני למדנו באותה ישיבה)

האלכוהול הגיע מעל מיני מתלהבות שלא למדו באותה שנה במדרשה.

המדרשה לא סיפקה ולא עודדה את זה

בפורים היה שמה מגעיל בגלל כל מי שלא יודעת לעצור את עצמה

נראה לי (מקווה לפחות) שיש מקומות נורמליים דוסים שמי שרוצות סתם להשתגע לא יהיה להן מה לחפש שם

לא שומר על הקדושה שלו?

מה שבטוח - מי ששותה לא שומרת על הקדושה שלה. 

שמי שמלא בתורה ובקדושה

זה מה שיוצא ממנו כשהוא שותה

מי שיש בתוכו גועל נפש- זה מה שיצא

כדאי לו לחשוש מזה

שלא ידעו מה קורה בפנים

🤷‍♀️

ובכל זאת צריך לדעת איפה לשים את הגבול

היום לצערי שמעתי סיפור על מישהו ש*מת* בגלל סיבוכי אלכוהול מפורים והוא היה אדם ירא שמיים באמת

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.