פתוח למי שרוצה. (בד"כ לבנות המדרשה כניסה חינם ולבוגרות בהנחה...)

ממש ממש אין שתיה 

לא שיודע אבל רק מהגיון..

למה להשתכר? 🤨

צריך להשתות עד שלא מבדיל או מתבלבל בין המן למרדכי.

לזה אפשר להגיע גם לפני שכרות כלוט

אני יודע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי גם כשאני שיכור...

(אם לא נסמוך על מ"ד שהכוונה לחשבן גימטריה. זה לא פשט שו"ע)

אם גם ככה לא תצליח לקיים דברי השו"ע

ואם יורשה לי.

כנראה לא היית מספיק שיכור

כי החברים שלי שירדו על 2 בקבוקי יין. לא זכרו איך קראו לי. איפה המיטה שלהם וקל וחומר לא מי זה המן ומי זה מרדכי.

(לא שאני ממליץ על כמות כזאת של יין. לדעתי הלא מקצועית זה אפילו בגבול של סכנת חיים)
 

לא שאני חושב שהשו"ע רצה שאיזה יהודי יגיע למצב הזה.

אבל זה בהחלט אפשרי להגיע

זה מה שעושים המבוגרים אצלנו. נניח אחרי כוס יין (לרוב האנשים כוס יין לא גורמת לשכרות. בטח לא כחלק מארוחה…)

הצעירים כן שותים יותר, בעיקר כי גם נהנים מזה (גם בחתונות וכו). וגם הם לרוב לא שיכורים עד כדי חוסר שליטה והתבזות. 

משפט שנזרק בחצי קלאצ' בגמרא.

כך או כך, זה דבר ברור שאם אדם מאבד צלם אנוש ונתגולל בקיא של עצמו, גורם לטרחה של אחרים שיטפלו בו, עלול לבוא לפגיעה באחרים (פיזית או עלבונות), נזק לסביבה, או עלול לעבור על איסור דרבנן או דאורייתא - אז זהו מה שאמרו חזל שצריך להתרחק מהכיעור ומכל הדומה לו.
 

בישיבות התיכוניות זה (היה) חרפה גדולה, מה שקורה שם. אני זוכר מהימים שלי בישיבה, וגם מסיפורים של חברים בישיבות אחרות.

באחת הישיבות התיכוניות (לפחות לפי כעשור) היו נוהגים להשתכר עד שהיו חבורות "מפוכחות" שהתפקיד שלהן היה בסוף המסיבה לקחת את הבחורים לפנימיה, לקלח את כל מי ששחה בקיא של עצמו, ולהשכיב אולם לישון. סיפר לי את זה מישהו שהיה בצוות כזה.

בישיבה אחרת היה לי חבר שסיפר שהיו מעמידים שומרים באזור מסוים ליד הישיבה, כי היה חשש שהתלמידים יקפצו ויתאבדו בטעות.

בישיבה הגבוהה זה כבר נהיה יותר מעודן ומאוזן, ובאמת רוב הבחורים נמנעו. אפילו הרבנים לא היו משתכרים עד אובדן "ארור המן". למה? כי זה פשוט וברור שמדיבר בתופעה מכוערת שלא ראויה.
 

בנוסף, הרב שמואל אליהו אמר דברים דומים ביום שישי האחרון בשו"ת שלו בגלי ישראל.

לא חושבת שיש בגמרא משפטים כאלה

שנאמר בגמרא בצורה מסויימת מאוד, ולכן הוא הפך לכר פורה לפרשנויות שונות ומשונות, חלקן דברי אלוקים חיים וחלקן דברי יצר הרע...

לא לחינם כבר הראשונים הבינו את זה בקצוות כל כך הפוכים, עד שיש מי שאף פסק להלכה שמספיק לשתות קצת יותר מהרגיל (למשל כוסית) ואז ללכת לישון ובכך "לקיים" את חוסר היכולת להבחין בין המן למרדכי.

זה שמח וטוב

מסתובבים חסרי שליטה ברחובות ובבתים של אחרים

זה לא שמח ולא טוב

וזה נפוץ מדי

גבול דק

מי שרק שתוי לרוב יכול לשמור על גבולות

מי שכבר ממש שיכור

די מאבד שליטה

אני זוכר את אחד מהרבנים בישיבה שהיה משתכר בפורים.

בדרך כלל ידע לשים את הגבול.

היתה פעם אחת שכנראה לא שם את הגבול נכון והיה שיכור כלוט.

ממש השפיל את עצמו בצורה לא נעימה

שיהיה אחראי עליך

לנשואים, לפעמים האישה יכולה לשמש כמבוגר האחראי (כמובן. מתוך החלטה משותפת )

למה?

כי אדם לא יודע איך הוא יהיה שהוא שיכור

יש לי חבר חמוד ומתוק. למד איתי בישיבה.

ושהוא השתכר הוא היה בטוח שהוא סופרמן וכמעט קפץ מהחלון. היינו צריכים לקשור אותו למיטה שלו כדי שלא יברח. ושהוא התפקח, הוא לא זכר כלום כלום.

או מקרה של חבר שאיבד הכרה ונזקק לפינוי בנט"ן לבית חולים. למזלו שהוא איבד את ההכרה הוא לא קיבל מכה חזקה בראש

בשני המצבים האלה. אם אנחנו החברים לא היו. יש סיכוי שהסוף היה אחרת. 

בחורים ואברכים לא מודעים למעשיהם ולדיבוריהם, במקום דברי תורה ואוירה של חג סתם צועקים והופכים לעול על מי שנשאר קצת שפוי, וסתם מבזים את עצמם...ומי שמהדר מקיא באמצע הסלון על השטיח החדש של הרבנית או באמצע שמונה עשרה של ערבית באמצע הבית מדרש

ואגב, בתור אחד שמשתכר *אך ורק בסעודה*, מעולם לא השתכרתי בליל פורים - מאוד נהנתי מלרקוד עם השיכורים, לשוחח עמהם וגם לפנות אותם למיטה כשצריך...

זו סתירה מיניה וביה.

הגבול הוא לא להשתכר.

ברגע שהשתכרת, אתה לא בשליטה.

ואני לא.

החוק קורא לנהיגה תחת כוס יין "נהיגה בשיכרות", אבל זה לא באמת שיכרות. פשוט חיפשו מילה חזקה עם קונוטציה שלילית מאוד.

לכן יש בשפה חלוקה של מבושם, שתוי, שיכור, שיכור כלוט, וכו.

אבל אם אנחנו מגיעים לשלב שבו אנחנו מתווכחים על משמעות המילים, אז הגענו לסוף הדרך.

אובדן צלילות.

זו רק דוגמא.  

הבחורים מתחלקים לקבוצות והולכים למשתה פורים בבתים של הרבנים. 
והיכן שכן - אם זה היה רק בתוך כותלי הישיבות - ולא גולש לפרהסיה ולסעודות המשפחתיות…

אפשר לשתות ולשמוח

לדבר קצת שטויות 

להיות קצת פחות בפוקוס

זה עדיין לא איבוד שליטה

זה מסוג ההלכות - צעירים מעל עשרים

בנות לא שותות

יש בנות חרדיות שכן שותות

אבל לרוב לא משתכרות

ובוודאי לא עם איבוד שליטה 

כולן שותות

(אחיות/ אמא/ סבתא/ גיסות)

מי יותר מי פחות

(כולן חרדיות חוץ ממני)

לא נוכחתי באשה ששותה. אף פעם לא.

בחברה החרדית, הכוונה.

או שאת לא מכירה מספיק חרדיות

או שאת מכירה סוג ספציפי מסוים

המשפחה שלי ליטאית מיינסטרים

וגם במשפחה של בעלי כנ"ל מיינסטרים

אדוקים יותר

חלקן שותות בקטנה 

שזה הכי מיינסטרים שאני מכירה מקרוב

הבנות יכולות לקחות שלוקים בקטנה

אבל ממש לא להשתכר ואפילו לא קצת שתויות

ובמסיבות עם החברות שלהן בסמינר זה לא יקרה בחיים

רק במסגרת המשפחה

אם כל התגובות המופתעות הללו נובעות

מדעה קדומה על חרדים

או

השוואה מול נשים דתיות (שלא נראה לי שכולן אינן שותות אלכוהול

אבל נניח)

לק"י

אני מכירה נשים ששותות כי טעים להן. לא שותות דוקא בפורים, ולא משתכרות.

(דתיות. אבל זה לא קשור).

לי לא טעים, ולכן אין סיכוי שאשתה.

אם הייתי אוהבת, אולי הייתי שותה חצי כוס להנאה

לטעם או להנאה מאלכוהול או לשניהם

חצי כוס/ כוס שלמה/ יותר

לא מכירה כאלו שמשתכרות

אבל גם אחרי חצי כוס מרגישים משהו וודאי אחרי כוס או יותר

אני אוהבת אלכוהול מכל מני סוגים

זה גם לא בריא לשתות יותר מדי

וגם ספציפית בפורים אני על ההגה אז נזהרת לא לקחת יותר מכמה שלוקים 

מלא בנות שנהנות מאלכוהול

אני אישית גם יכולה להינות

אבל נמנעת כי זה לא עושה לי טוב 

בגיל ההתבגרות הייתי שותה יותר

חחח

גם אני אוהבת בירה

וכשהייתי בת 17 היינו שותו עוד סוגי אלכוהול

והיו לי חברות שגם היו משתכרות בצורה מגעילה

אבל זה לא מקובל

ואצל בנים? לא ראיתי הבדל בין חרדים לדתיים לאומיים. לא מבינה למה להכפיש את המגזר. משהו שהפך פה לנורמה בפורומים כאן, לצערי. לא דווקא ממך, בכללי יש פה משהו נגד חרדים, וזה חורה לי. המגזר לא מושלם, אבל להכפיש אותו כל פעם זה מוגזם. 

מעולם לא פגשתי בחוגים החברתיים שאני נמצא בהם מילדותי ועד היום מישהו שמשתכר עד אובדן חושים והתבזות  

מאידך כאן בערוץ כל שנה יש סיפורים על מה קורה עם בחורים, אפילו בסעודות משפחתיות.  

בטח ובטח שלא ליד ילדים

דת"ל

מדברת על הגברים (שאינם נוער שזה סיבה למסיבה בשבילו)

בסעודת החג שותים יין, לא הרבה בכלל (נניח כוס, על רוב מוחלט של האנשים זה לא משפיע כמעט כלל)

מיד לאחר מכן הולכים לישון, ובשינה מתקיים ש"לא מבדילים"

אם אני לא טועה זה מבוסס על דברי הרמ"א ודברי הרב עובדיה יוסף.

תיכוניסטים כן ראיתי שמשתכרים, אבל בעיקר בערב, לאו דווקא בשביל החובה ההלכתית. יותר כי זה כיף ואפשר.

מבוגרים לא ראיתי שיכורים בסביבתי (בשכונות חרדיות / מרכז ירושלים כן ראיתי. אבל מבוגרים מהקהילה/משפחה לא ראיתי)

אני לא מצליחה לדמיין פורים בלי שיכורים

לא נשמע לי כיף חחח

אוהבת שבעלי שותה

אבל אני יודעת שהרבה לא אוהבים....

יש להיות "בראש טוב"

כלומר משהו קליל יותר, פחות מחשבה לפני כל דבר

ויש להיות שיכור שמתנהג בצורה שלא היה מתנהג בה כשפיקח, שצריך לדאוג לו ולטפל בו, שלא תמיד זוכר אח"כ מה קרה כשהיה שיכור…

מהתרשמותי, בפורים יש הגזמה כללית בעניין.

גם בחתונות לפעמים.

להשתכר בקטנה זה נחמד. יושבים משפחה/חברים וצוחקים, אווירה קלילה. אבל המצב שקורה ברחובות בפורים למשל… לא. 

גם כשהוא מגזים

ומקיא

ונרדם על הרצפה בצד הדרך

בת שנה וחצי

אין לי בעיה 

הוא בחיים לא יפגע בה גם כשהוא שיכור

אם הוא מרגיש שהוא לא יכול להרים אותה הוא אומר לי

שכבר חתנה ילדה

וכל שנה היא צריכה להתמודד עם בעל שיכור וכל עניני הפורים עם כל הילדים

זה ממש קשוח

כדאי לנסות לטפל בזה בתחילת הדרך

לא שזה מבטיח שזה יטופל

יש אנשים שזה חזק מהם

שיש נשים שזה לא מתאים להן

לי זה כן

לא רואה סיבה למנוע ממנו את זה כל עוד אני בסדר עם זה

אם יגיע שלב שלא יתאים לי, נדבר אז

זה לא התמכרות לאלכוהול, זה קורה פעם גג פעמיים בשנה

זה לא שאין עם מי לדבר...

זו לא התמכרות לאלכוהול

אבל זה נטייה כזו

שמשחררים אותה בהתאם למה ש'מקובל'

מכירה את זה מעוד משפחות

לעיתים זה לא ניתן לטיפול

במיוחד לא באמצע החיים

בעלי לא שותה

כן יוצא לו סתם חול המועד שחוגגים וכזה

בכל מקרה אני לא אמנע ממנו עכשיו

מחשש שאולי בעתיד הוא לא יצליח להתאפק

לא בטוח שבעתיד זה יפריע לי

ולא בטוח שהוא לא יצליח לעצור את עצמו

רק להכניס לשיקולים

שכנראה יגיעו זמנים שזה לא יתאים

ואולי לדבר על זה כבר עכשיו

לא כדי לסכם דברים

אלא כדי להבין איפה זה עומד

כי זה דבר נפוץ שנשים סובלות ממנו

וכדאי לא להיות תמימה

הכל בסדר

נשמע לי מוזר "חזק מהם" כשזה רק פעם בשנה…

מילא אם היה שותה באופן קבוע יותר. את הקושי להחזיק את עצמך בזה אני יותר מבינה

שהילדים לוקחים את זה בפרופורציה הנכונה. לא כל יום אבא מתנהג כך. זה

שייך לפורים. לא נורא.

שמחכים לרגע הזה שאבא ישתה

וידבר קצת שטויות

ויצחק יותר מתמיד

אני מכירה הרבה ילדים כאלה

בשביל ילדים ההורים הם דמויות חזקות ויציבות (במצב תקין, כן?)

ולראות את אבא בלי שליטה זה יכול להיות לא נעים לילד בכלל.

לא חושבת שילדה בת שנה וחצי מבינה או זוכרת.

אבל בגיל גדול יותר בטח שכן.

כמובן אם יש חשש שיפגע פיזית אז כמובן שלא יהיה בסביבתם כך. אבל מדברת על מצב שהוא לא פוגע באחרים. 

כשנגיע לשלב- נראה

כרגע לנו זה מתאים

אני אישית אוהבת אותו כשהוא ככה

זה לא גורם לו להיות גס רוח

הוא עדין בטבע שלו

ואני מרגישה שזה מוציא ממנו חלקים יפים

נפתח יותר

לא יודעת להסביר 

שמחים בזה ובדברים שנאמרים ובאווירה הטובה. לפעמים הכשאני מדבר בסתם יום על איזה עניין חשוב, אחד הילדים מזכיר לי "אפילו דיברת/בכית על זה בפורים".

אני לא זוכר חלק מהדברים, אבל ממה שאני מדבר כשאני מעל הדעת, הם קולטים מה באמת חשוב.

אבל זה ממש לא מה שאמור לקרות בפורים 

לא בקטע רע סתם זה הציק לי לקרוא את זה כי אני לא אוהבת את זה בכלל ו(לא דווקא את) אנשים מתייחסים לזה כאילו ככה צריך להיות פורים

מהשיח פה היה נשמע שלילה לחלוטין של השתכרות בפורים

אז הבאתי את הצד שלי

שאם כולם בטוב ושמחים

אין בעיה להשתכר

אצלנו זה ממש המנהג.

חמי רב גדול ונוהג להשתכר. וכל הרבנים סביבו גם.

אני מדברת איתך על תלמידי חכמים של אמת. לא של חיצוניות.

לא מקיאים ונרדמים על הרצפה, כי הם אנשים בוגרים.

אבל לגמרי משתכרים ברמת ללכת מתנדנד למיטה.

התכוונתי שלא אמור לקרות שכל אחד שותה ומקיא או נרדם על הרצפה לא שהולך מדעתו למיטה ולא הופך למישהו שצריך לדאוג לו

תלמידי חכמים שמכירים את עצמם ונשארים בשליטה זה משהו אחר

זה כן בעיה הלכתית

כמה שידוע לי

במיוחד אם יש גברים בסביבה

שמו פה מלא דגש על ההקאות

לא כל שיכור שמקיא מלכלך את כל הסביבה

אפשר לרוץ להקיא בשרותים

מעולם לא נאלצתי לנקות את הקיא של בעלי בפורים

כששותים ואוכלים בשר הגיוני שיקיאו

בספר "לך לך בני", שקצין רוסי הסביר לצעיר יהודי שנמנע מלשתות

וודקה (מטעמי כשרות, הקצין לא הבין שזו הסיבה) - איך לא להשתכר:

הוא טפטף קצת מהמשקה על פרוסת לחם ואמר לו להריח אותה.

והגוף נוקט בדרך אגרסיבית לנקות את

עצמו 

זו לא הקאה של אישה בהריון… 

בהריון זה לא מגעיל?

הרוב ברחבת הריקודים

ואז יש מהקהלת מקיאים

חלקם מספיקים לצאת החוצה להקיא ואז גם הבחוץ מסריח

המהדרים מקיאים על הספה/שטיח של ראש הישיבה.

למרות שרבניות מנוסות כבר מכניסות את הספה והשטיח לחדר אחר ודואגות שישבו אך ורק על כסאות פלסטיק

זה ממש מסריח

וזה סימן של הגוף שלא טוב לו המצב הזה של השכרות.

שלא לדבר על ביטול תורה שההנגאובר עושה יום למחרת...

ולא ראיתי אדם מתפלש בקיא של עצמו

אפשר ללכת להקיא בשירותים

אני חושבת - צעירים מעל עשרים 

שום בסיס של אמת?

כל מי שסובר שעד דלא ידע- זה לשתות ולא חצי כוס וללכת לישון

הוא כלום בעיניך?

מי שמגיע לעבירות של ממש וביזוי תורה

צריך לבדוק את עצמו כשהוא לא שותה

מי שמה שיש בו זה תורה וקדושה לא יגיע למצבים כאלה

מה שהגבת שם. לאחרים יש טענות טובות משלך, ועדיין הרבנים שפוסקים בניגוד לרוב מוחלט של ראשונים ואחרונים הם אלה שיצטרכו להסביר את עצמם.

הפוסק: "שתייה בליל פורים - לא מצווה, רק שיכור עם גנאי" - אמס

שִכרות | אהלי הלכה

סימן: נ''ו - שאלה: האם חייב להשתכר בסעודת פורים דוקא ביין ולמה ניתקן? | אשובה

מה שהגבת שם. לאחרים יש טענות טובות משלך, ועדיין הרבנים שפוסקים בניגוד לרוב מוחלט של ראשונים ואחרונים הם אלה שיצטרכו להסביר את עצמם.

הפוסק: "שתייה בליל פורים - לא מצווה, רק שיכור עם גנאי" - אמס

שִכרות | אהלי הלכה

סימן: נ''ו - שאלה: האם חייב להשתכר בסעודת פורים דוקא ביין ולמה ניתקן? | אשובה

הרב של בעלי פוסק אחרת

אני לא חושבת שהוא סובר שחובה להשתכר עד הקאה

אבל כן שיש מצווה לשתות עד דלא ידע

לא שאלתי את בעלי מה בדיוק בדיוק הגדרים

אני יודעת שיש שלב שהוא עוצר 

כי מרגיש על עצמו שלא יעשה לו טוב עוד כוס

בכל מקרה סומכת עליו

הוא מקפיד על כל ההלכות הרבה יותר ממני

יוצאים דברי תורה

מה שיש בפנים זה מה שיוצא

מה תורה בזה? זה כיעור, ולא דרך ארץ. תלמיד חכם (אברך) שמבזה את עצמו כמו גוי בפאב? במחילה, אני לא מבין את זה

"כמו איוון השיכור בבית מרזח"

חחח

סתם אני איתך בדעה

הצחיק אותי "הגוי בפאב"

רואה בזה משהו כל  כך נורא.

כשיהיה מבוגר יותר, לא ינהג כך.

פעם בשנה - לא נורא.

התורה לא צריכה שיכבדו אותה גם בגיל צעיר?

דרך ארץ זה לא משהו שצריך להקפיד עליו גם בגיל צעיר?

חינוך זה בכל גיל. כבוד הבריות וכבוד התורה זה בכל גיל.

זו דעתי.

גדולי ישראל ותלמידי חכמים גדולים לא משתכרים.

אז צריך להמתין קצת. ויש כאלה מיוחדים שיכולים גם קודם.

כמוך למשל וכמו עוד מגיבים כאן.

זה ראוי להערכה. באמת. יישר כויח!

למה את חושבת שתלמידי חכמים לא משתכרים?

שזה לא כבוד התורה או כבוד הבריות?

לשתות בפורים זה הלכה

גם אם יש אנשים שמפרשים אותה אחרת

מי שמפרש את עד דלא ידע כפשוטו לא מזלזל בתורה

גם לא כתוב שאסור לתלמיד חכם לישון בקיא שלו בכל יום בשנה, אז מותר. לא כתוב שזה ביזיון לתורה.

איפה כתוב שאסור לעבור עבירות כשאתה שיכור? הרי שיכור נחשב כשוטה, ולפי ההלכה הוא פטור - ואפילו אם הזיק.

כשהגמרא מספרת שרבה שחט את רבי זירא בפורים, היא לא מסיקה מזה שזה דבר טוב - להיפך.

כשנוח השתכר אחרי המבול, עוד לפני חזל כבר התורה נותנת לך להבין את הביקורת "ויתגל בתוך אהלו".

זה באמת מדהים אותי שללמוד תורה בישיבה עם חולצת פסים כחולה ולא עם לבנה, יהיה מנוגד לכבוד התורה וכולם יזדעזעו אצלכם, אבל להשתכר עד זרא לזה יהיו ק"נ תירוצים.

מי מזדעזע מחולצה עם פסים

ולא חושבת שזה מנוגד לכבוד התורה

ולא יודעת מה אתה מתכוון כשאתה אומר אצלכם

אצלי ואצל בעלי?

ביישוב שלנו?

אצלנו החרדים?

אהה כמובן

אנחנו החרדים

על מה את "מזעזעת" בדיוק?

את לא באה כאן לייצג את עמדת הרחוב החרדי?

וכן, יש הרבה דברים בהם מדובר רק בהידור, ולפעמים אפילו זה לא, או כמו כאן בעניין צדדי חצי-הלכתי בלבד (וכמו שהסברתי למעלה למה), הציבור החרדי מרומם לדרגת חובה גמורה - ובדברים אחרים שבהם מדובר באמת בחובה הלכתית, או בדינים שהם במחלוקת ולא רק הידור (ואפילו במחלוקות צרות) אז נוקטים לקולא ומנמיכים לדרגת "נו שוין".

ויש לי משפחה חרדית משלי, אהה...

אם תראה אותי ברחוב

לא תחשוד בי שאני חרדית

לובשת ג'ינס ובלנדסטון לא עלינו

אני ממש לא באה לייצג את עמדת הרחוב החרדי (שאני גם לא ממש גרה בו אבל הגזמתי עם האאוטינג)

אני באה לייצג את עמדתי

כיהודיה שמשתדלת לשמור את כל המצוות

וכן שייכת למגזר החרדי בהגדרה לפחות

והוא תלמיד חכם בסדר גודל

ומבוגר יותר

ולא מתפלש בשום קיא

אם צריך להקיא הולך לשירותים

מדרגת חיה

ובעלי לא יכול להראות גוי בפאב בשום מצב

יש לו נפש יהודית מידי

כשהוא שותה הוא לא מפסיק לדבר על הקב"ה, על קדושת היום וכו'

ולא מחפשת אישורים

אנחנו בסדר

אולי תבוא לבקר בפורים

תפגוש את בעלי ותבין 🤷‍♀️

מסכים שיש מהפוסקים שמאוד מיתנו, אז מי שלא מסוגל רפואית או מנטלית - שיסמוך עליהם. אבל להציג את הפטנט הזה כעיקר הדין, יכול רק מי שלא למד את הסוגיא.

(כלומר יש שאמרו לשתות עד שמרוב שיכרות הולך לישון. ויש שאמרו לשתות וללכת לישון)

ואני בטוחה שלפחות אבא שלי למד את הסוגיה. בטוחה. ולפחות ככל הידוע לי אין לו מחלה שמונעת ממנו לשתות (אם כי אני לא יודעת אם אי פעם השתכר בכללי. הוא כן שותה בכמות מועטה בשביל ההנאה. למשל יין כשאוכלים בשר, או בירה שטעימה לו)

וגם אם הולכים ע"פ השיטה של להשתכר לגמרי. לעניות דעתי, לא ראוי שיצאו כך לרחוב. בוודאי לא בחורי ישיבה שעלולים לחלל שם שמים, ובוודאי לא כאלו שלא רגילים להשתכר ולא יודעים איך הם נראים כשהם שיכורים.

אפשר לעשות סעודה עם אלכוהול כיד המלך בתוך הישיבות, ולא לאפשר לשיכורים כלוט לצאת לרחוב.

זה מגיע למצב שזה מפחיד לפעמים ללכת במקומות מסוימים בפורים (בשעות היום אני מדברת, ברחובה של עיר).

מושלם. אין אדם מושלם. אין שום דבר מושלם, בעולם הזה.

לגבי שתיה והשתכרות, אין רשמית, אבל הרבה פעמים בנות מביאות ומשתכרות

כאילו שאלתי את זה כי אני לא סובלת את זה במיוחד בנות ששותות ואז מתבזות אז לא בא לי לבוא ואז להתבאס כי כמה בנות הורסות את כל האוירה

את אומרת מחוויה אישית? שמעת על זה גם במקומות של ממש דוסות?

למה שכמה מסכנות יהרסו לך את האוירה? 

אלא יחסית ניכר ואני רוצה לשמוח ולא לפחד שכל רגע איזה שיכורה תיטפל אלי (מניסיון מר לא בהרקדות של דוסות)

יש לך חברה ללכת איתה? זה ה- פיתרון... תדאגו אחת לשניה.

מעולה שאת מבררת לפני לאיזה מקום את הולכת, שימנע המצב מראש

אבל אף פעם אין לדעת אז אם קורה מקרה כזה אל תקחי ללב... 

אם זה כמה בודדות לא חושבת שתהיה בעיה להתחמק מהן.

לכי למדרשה של סאחיות (לא אנקוב שמות🤭)

את באה במטרה לשמוח בקדושה ה' יסייע לך להצליח😊

חח אם תוכלי לנקוב בשמות של מדרשות סאחיות (אפשר גם בהודעה אישית) אשמח ממש

הרובע, אוריה וכו'

כשאני הייתי לא היו בנות שהשתכרו בכלל

(נגיד בינת, שילת, דניאלי וכאלה) לא אמורות להיות בעיות?

לא את כולן אני מכירה

ואת יודעת זה לא שחור או לבן, אבל איפה יש יותר סיכויים לבעיות זה משתנה לפי רמת הדוסיות והגיוון בכל מדרשה.

משום מה אני ממש נרתעת מזה מקווה שאיפה שנלך יהיה בסדר

אם את חושבת ללכת למקום מסוים את יכולה לברר רק על אותו מקום

אצל בנות זה פי כמה חמור. גם בן ובת שלא שותים אסור להם ללכת למשתה שמשתכרים בערב, כי זה מושב לצים.

ביום בסעודה לאשה נשואה היא שותה רביעית בפני בעלה. לגבי בת רווקה זאת שאלה שאינני ראוי להכריע.

במושב לצים

(כמדומני למדנו באותה ישיבה)

האלכוהול הגיע מעל מיני מתלהבות שלא למדו באותה שנה במדרשה.

המדרשה לא סיפקה ולא עודדה את זה

בפורים היה שמה מגעיל בגלל כל מי שלא יודעת לעצור את עצמה

נראה לי (מקווה לפחות) שיש מקומות נורמליים דוסים שמי שרוצות סתם להשתגע לא יהיה להן מה לחפש שם

לא שומר על הקדושה שלו?

מה שבטוח - מי ששותה לא שומרת על הקדושה שלה. 

שמי שמלא בתורה ובקדושה

זה מה שיוצא ממנו כשהוא שותה

מי שיש בתוכו גועל נפש- זה מה שיצא

כדאי לו לחשוש מזה

שלא ידעו מה קורה בפנים

🤷‍♀️

ובכל זאת צריך לדעת איפה לשים את הגבול

היום לצערי שמעתי סיפור על מישהו ש*מת* בגלל סיבוכי אלכוהול מפורים והוא היה אדם ירא שמיים באמת

ותפילה שה' יזמן לנו ויעזור לנו להתמקד בדברים הכי מרכזיים בשבילנו.

נקודה נוספת- לזכור שאם זה משהו תורני, לו משפט הבכורה, לפחות אצל מי שלא מצליח ללמוד הרבה תורה.

מצוין שיש הרבה תוכן

לפני 20+ שנים הייתי צמאה לחומר ובקושי היה זמין

לגבי זמנים

אני לא נשאבת לתוכן ע"ח עבודה/ החיים עצמם

זה שליטה עצמית בסיסית

(ואם אין אותה כדאי לתרגל אותה

היא חשובה יותר מרוב התכנים)

לגבי סוג התוכן

אני מעדיפה סרטונים

מסננת אנשים לפי שפת גוף

ורק אחרי זה ע"פ התוכן שלהם

גם אנשים שאני אוהבת ומאזינה להם

אני מסננת את התוכן שלהם

כי כולם יכולים לטעות/ להיות משעממים

(ספויילר לא נשאר הרבה תוכן לצפות בו

אבל מה שנשאר

מעניין איכותי ומלמד)

אם לוקחים את המידע

ומיישמים אותו בצורה עקבית

זה יופי של תוצאות

אם זה נשאר בגדר מידע

זה סתמי ולא באמת שווה משהו 

איך מתרגלים את המשמעת עצמית הנ"ל?

אני חסמתי לעצמי כמעט כל גישה לרשתות חברתיות

כי אין לי את המשמעת עצמית וזה מבזבז לי את החיים

עובדים במשרה שלא מאפשרת טכנית בזבוז זמן

בגלל עומס/ הצורך להוות דוגמא אישית לעובדים שלך

בבית

עוזבים פיזית את המכשיר

לא מסתובבים איתו בכיס

הוא בחדר

ואני בחדר אחר

עושה מה שאני רוצה/ צריכה

וגם (אולי זה הייתי צריכה לכתוב ראשון אבל אין לי כוח לערוך)

לכבות את כל סוגי ההתראות

הטלפון לא מנהל את החיים

אלא אם רוצים מסתכלים/ נגשים אליו

וכן

כולם התרגלו שאני לא תמיד רואה וואצפים בזמן

וגם לא תמיד זמינה בטלפון לשיחה

יש לי חיים מלאים

הטלפון הוא רק משנה אליהם

הבעיה אצלי

זה שאני לומדת

דרך המחשב

אז אין לי את המחויבות של עבודה

ואין לי איך לסגור את המחשב

(הפלאפון שלי כשר, הזמן אצלי מתבזבז במחשב)

איך לומדים בלי לגלוש לכל הכיוונים?

למשל לכאן 🙈

הפעם האחרונה שלמדתי משהו היתה לפני 13 שנים

וגם לא השקעתי בזה שעות למידה

אולי ללמוד דרך ספר/ חומר מודפס

הלמידה מלווה בהרבה שאלות לג'מיני

אז אני חייבת את המחשב

מתנחמת בזה שלימודים נגמרים מתישהו....

לק"י

מה זה מקורי?

רעיון?

מאכל מקורי ולא נדוש?

את התקציב ליתר המצוות (;

בהצלחה!!.

ובסוף הספרדים הכי מהדרים בזה..

ואם בזכות זה אדם משקיע בלהכין משלוח מנות ולא לשלוח דברים קנויים- יוצא שהוא הידר גם במצוות משלוח מנות

אבל אם כבר נכנסים לזה, ה"הידור" הכי חשוב שקשור לפורים זה לשים תכלת בציצית..

עם 3 פרוסות לחם.

מקורי ולא שובר את הכיס.

ספרי לנו אחר כך מה היתה התגובה.

קניתי ריבה, הורדתי את המדבקה של המפעל, שמתי מדבקה חדשה עם כיתוב חמוד

לחם

וזהו

אם החרש תחריש בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואתה..

לק"י

לא להרוס אותו עם תקיפה איראנית😅

אפשר שרק ארה"ב יתקפו אותם, אבל שהם לא יתקפו אותנו....

בתקופת מבחנים

צפופים מאוד

אם הם יתבטלו אני אשמח מאוד 🙈

לק"י

אם הבלגן יידחה לאחרי עצמאות, אשמח.

שלא אצטרך לשלוח את הקטן למסגרת (שכרגע לא ידוע לי מה היא, ואם יש בכלל..).

רק שיודיעו מראש😅

פניו בציבור??

(אני לא חושב שאין תשובה, בהחלט אפשר לחזור בתשובה.

אבל כשהחטא כל כך התפרסם, גם ההודאה בחטא והחרטה על החטא צריכות להיות בפרסום ותשובת המשקל צריכה להיות קודם כל התרחקות מהמציאות שאפשרה את החטאים החוזרים ונשנים - עדת המעריצים)

מה שכן, עדת המעריצים הצטמצמה מאוד לעומת מה שהיה בעבר

ראוי לצעוק עליו ולסלק אותו מכל מקום ציבורי, אבל כנראה שלא אעז ורק אתרחק משם.

כל לגיטימציה שהיצור המבחיל הזה קיבל, נוצלה על ידו להמשיך לפגוע. צריך לגרום שהוא לא יעז להוציא את האף מהמאורה שלו.

מצד שני זה בעיה, אנשים כרזמתיים כמוהו (וכמו ברלנד ופינטו) מצליחים לנצל כל ביקורת עליהם וכל צעד נגדם לאווירה שרק מושכת עוד חסידים שוטים.

קודם כל - האירוע שבגינו גם הרב דרוקמן הבין שהנבל אלון צריך להיות מורחק מכל מקום, היה לפני קצת יותר משבע שנים (הגילוי וההרחקה היו בחנוכה תשע"ט).

אבל מהותית - פוגע סדרתי זה אדם שהעניין 'גדול ממנו'. המילים 'עשה תשובה' שכל מיני השתמשו בהם כדי להצדיק את אלו שאפשרו לו לחזור לזירה, לא רלוונטיות במקרה של פוגע סדרתי.

אדם שנפל בזה פעם אחת, זה נורא ואיום והתהליך לוודא שאין ממנו סכנה לא קל, אבל אפשרי שיעבור טיפול (אצל איש מקצוע אמיתי שמומחה ספציפית בטיפול בפוגעים!) וישים את זה מאחוריו.

פוגע סדרתי, במיוחד כזה שטיפש הוא לא ולמרות שהיה מודע לזה שעלו עליו ובודקים אותו ובכל זאת לא הצליח להתגבר על עצמו וככלב שב על קיאו וגו', פגע שוב ושוב ושוב, היכולת שלו להתגבר לא קיימת. אם הוא באמת 'עשה תשובה' שכוללת עזיבת החטא. הוא מוכרח קודם כל להביע התנצלות ובקשת סליחה מהנפגעים הספציפיים (ככל הזכור לי לא היתה כזאת עד היום) ומהציבור כולו, כי ההשלכות של מעשיו יצרו כזאת טלטלה בציבור וחוסר אימון בגורמים המטפלים, ברבנים, באנשי מקצוע, בפורום תקנה שבזכותו הציבור יותר בטוח.

מלבד זאת, פוגע סדרתי שרוצה לא ליפול שוב, חייב להיות בטיפול קבוע, כשהוא משתף פעולה עם המטפל. אם הוא רוצה איזשהו אמון מהציבור, הציבור צריך לדעת על סמך מה הוא מבקש אותו.

אם יהיה לי שכן פדופיל,

שישב בעבר בכלא בגין פגיעה בילדים,

ומאז הוא עשה תשובה מול הקב''ה ומול הקרבנות, הוא פיצה אותם והתחנן לסליחתם, הוא מקבל טיפול פסיכולוגי קבוע, היום יש לו עבודה מסודרת ומשפחה תומכת וכו'...

אני אתן לו לעשות בייביסיטר לילדים שלי?!

על גופתי המתה.

כלומר זה שאדם מסוים עשה תשובה זה טוב ויפה, מדובר במעלה גדולה מאוד ואני בטוח שבשמיים הוא מביא נחת רוח לבורא. לא בציניות חלילה.

אבל כאן על הארץ? התשובה שלו לא מוחקת את מה שעשה, ואת הזהירות הנדרשת מכל מי שבסביבתו.

''ואל תעמידנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון''.

הדבר נכון גם בנושאים אחרים, כמו למשל מורה אלים שלא אמור לחזור למערכת החינוך גם לאחר תשובה,

שר או שופט שלקח שוחד ולא אמור לחזור למערכת אותה הוא ניצל לטובתו האישית וכיוצ''ב.

בדר"כ בקהילות אנשים חושבים לפי מה שבסביבה שלהם חושבים, בלי קשר לעובדות או מה רוב העולם חושב.

לכן לרוב אין לי שום טענה מול אנשים שמאמינים בחפותו\חובתו של אדם מסוים, אלא אם הם פעלתניים בנושא.

אגב לאחרונה בעלון שבת מבוקש עם תפוצה נרחבת- עשו כתבת סגידה לרב שמתנהלת חקירה נגדו ע"י בית הדין של הרב שמואל אליהו. מעולם לא ראיתי שהם ראיינו מישהו חוץ מבפעם הזאת. וגם שמו תמונה ענקית שלו בכל מיני זוויות.

זה נראה לי לא הוגן בכלל ביחס לעלון שמקבל תרומות מהציבור ומגדיר את עצמו לא פוליטי.

זה באמת הרתיח אותי וגמרתי אומר לשלוח להם מייל על זה, מה שלא יצא לפועל מעולם😐

אחת הדוגמות הקיצוניות היא הרב חיים פרדס, שהודה במסגרת עסקת טיעון וישב בכלא, ולאורך כל השנים כולם טענו שזה היה בלוף במטרה לסחוט אותו (הוא היה חכם מדי מול המשפטנים השמאלנים אז היו חייבים להכפיש אותו ולהוציא אותו מהמשרות שהחזיק בהן).

דוגמה הפוכה היא בבא מסוים שהוקלט באופן שלא משתמע לשתי פנים וההקלטות פורסמו (האישה טענה שהיא רוצה לברר אם היא מותרת לבעלה, והביאה סימוכין, ומישהו על הדרך הדליף). תוך כמה ימים כל התיעודים וההקלטות נעלמו והבבא המשיך כאילו לא היה כלום עד יום מותו.

אני לא יודע מהי הוכחה מוצקה ומה זה יעזור אם תהיה לך הוכחה מוצקה, אבל צריך לקחת בחשבון שאף אחד לא מפרסם/מעלים דברים כאלה כי הוא טוב לב ואכפתמ לחברה. הכל כמעט מאבקי יחצנים ואינטרסים.

להיזהר לא לחשוף יותר מדי, לרוב עדיף עם בני אותו מין, ממליץ לא לנהל שיחות פרטיות באמצע הלילה או כשעייפים מאוד כי אז פחות זהירים.

אתם לא באמת יודעים מי נמצא בצד השני, מה מינו/ה ומה מטרתו.

עם זאת, לפעמים אנשים זקוקים לסיוע והפורום יכול לעזור בכך, תהיו זהירים. (יש את סה"ר שהם דמויות עם ליווי מקצועי שיכולים לעזור)

בצאט האנונימי אל תצפה ליותר מדי לא הסהר ולא בערן זה גם תלוי על איזה מתנדב או מתנדבת אתה נופל ובכל מקרה יש זמני המתנה.

לגבי אפשרות לפנות לערן במייל ניסית?

ולהתקשר למוקד שלהם טלפונית ניסית?

אם לא למה לא?

וגם מה שארץ השוקולד אמר לך נכון וגם מה שמשה הציע יש בו משו

אז אין לי מספיק שעות שינה...

לאחרונה משתדלת ללכת לישון מוקדם

אבל בעיקרון יש לי בדרך כלל 5-6 שעות.

לפעמים גם פחות, לפעמים יותר. אבל זה בדרך כלל. 

ומוקדם אני מתכוונת 23:30~, בדרך כלל אחרי…

אבל קמה בלילה מיליון פעם

יש לי שינה קלה מאוד ולא איכותית

אם תבדקי את השעה עכשיו, תביני  לבד...וזו עוד שעה מוקדמת אצלי.

זה יצר הרע נורא גדול, אני צריכה להתפלל על זה יותר.

אגב, איך נהנית מאהרן אפלפלד. כבד ועצוב. נכון?

אם תרצי ספרים "קלים" יותר, אשמח לתת לך רשימה.

לילה טוב!

אבל אמרת לי מראש אז ידעתי 🙃

פלא  (פלסיו)

יהדות מעבר להרי הקרח (לא על רוסיה. ספר שמח חמוד, ישראל ובר)

אילן גדל בברוקלין - בטי סמית

זאת הפעם - תמר וייזר 

בקצה היער - אירית קופר

לבדו ימות אדם (לא עצוב כפי שנשמע)

יד (?) באפילה - אידה נודל

בין שני הרים

אל תיגע בזמיר - הרפר לי

משחקת באש - טובה מורדו

אם את אוהבת בעלי חיים ובני אדם - כל הספרים של ג'ימס הריוט, וטרינר בריטי (מקסים)

חברברי הסוונה -  גראלד דארל   (רק את שני הספרים האלה)

היער השיכור    -     "    "     "   שני הספרים הם על איסוף בעלי חיים במקומות מעניינים, אם את בעניין.

עץ המשי

יריד ההבלים - תומס הארדי

נפשות מתות - גוגול

כל הסדרה של לורה אינגלס ולדר (נוער ומבוגרים, המון טבע. מאוד יפה)

מספיק לבינתיים, נכון?

תיהני!

תודה 👌

בעוד ספר חמוד  - סיפור אמיתי מדהים.  

עריסת הבמבוק - אברהם שוורצברד (?)

קלאסיקה אהובה

אבל לא במיוחד קלאסיקה....

אגב, הוא נפטר כבר.

וחברים שלנו פגשו באמריקה את דבורה, הבת המאומצת, נשואה, עם כיסוי ראש והכל.

איזו זכות יש לאשה הזו. ככה לעבור מסין ל...סיני (כמו אחד משמות הספר).

אולי את רוצה רשימה של ספרים נוספים? טובים או לפחות נחמדים?

פחות מ4 שעות לי לתפקד למחרת

וכן. אני יודע שזה לא בריא.

אני משתדלת להגיע ל6 שעות בלילה