בהודעה הקודמת שלך לא הייתי כ"כ נחרצת.

את צריכה לפנות לעו"ס מהעיר שלך, לרווחה, להיעזר במישהו. ודחוף. 

באופן אישי יש מצב שגם הייתי מתקינה מצלמות (לא בעצמי על ידי חוקר פרטי) אבל זו רק אני. 

גם למעונות/גנים אני שולחת עם מקליט. 

שאיש מקצוע יתקין את המצלמה כדי למנוע את החשיפה שלה. זה נועד גם לביטחונך האישי.

מצלמה שמתגלה בתוך מערכת יחסים היא לא דבר טוב בשם צורה.

אם בן הזוג הוא אדם בלתי צפוי זה עשוי להיות גם מסוכן עבורך.

ובחיבור של ההודעה הקודמת שלך על התעקשות מסוימת לישון איתה (אם אני זוכרת נכון) אז בכלל.

תפני לגורם מקצועי להתייעצות.

לא ליד אחרים

ובוודאי לא במיטה עם הילדה

המילה 'מקבל' לא קשורה פה

כי יחסים זה לא לתת ולקבל

אבל זו הבעיה הקטנה פה

שיעשה מה שרוצה עם עצמו, זה בינו לבין עצמו.

אני לא רואה בעיה בעצם המעשה (חוץ מהעבירה אבל זה שלו).

הבעיה שזה ליד הילדה.

ולא בהכרח שזה קשור אליה, אבל הייתי בודקת טוב.

הבעיה היא לא עצם המעשה.

זה בינו לבין בוראו.

הבעיה היא שזה נעשה במיטה אחת עם הילדה.

גם עם ילד זה לא תקין.

שיעשה מה שהוא רוצה עם גופו.

הילדים צריכים להיות מחוץ לתחום.

לגברים יש איסור אוננות בלי שום קשר לאם יש להם אישה, אם היא מקיימת איתם יחסים או לא.

מה שהוא עושה עם עצמו ניחא זה בינו לבין קונו אבל מה שהוא עושה עם הילדה זה שונה בתכלית

אני יודעת שכרגע יש עליך הרבה עומס

אבל כרגע הדבר הכי חשוב שאת צריכה לעשות זה להגן על הבת שלך

זו האחריות שלך

תעצרי את זה אתמול

מהיום הוא לא ישן איתה במיטה

(גם אם זה אומר שהוא ישן במיטה שלכם ואת עוברת לחדר לדים)

ותתיעצי עם אנשי מקצוע

יש פה הרבה גבולות שנחצו

לא תמיד אני מתעוררת מזה

מוצאת איתה שם בבוקר 

לא הבנתי לאן הילדה הולכת

אבל בעיני זה גם לא חגמרי משנה

יש םה סיטואציה דחייבת להיפסק

גם אם זה אומר שהוא ישן מחוץ לבית

או שאת ישנה על הדלת של חדר הילדים ומונעת את זה פיזית

אני לא חושבת שאת מבינה עד כמה זה לא תקין

(נניח הילדה היתה סהרורית ויוצאת כל לילה לכביש... זאת סיטואציה שלא היית מקבלת, נכון?

גם מה שאת מתארת זה סיטואציה שאין לה מקום)

וחלילה שלא ישמע שהילדה לא בסדר

או שאת לא בסדר

זה הוא שלא בסדר (ממש לא בסדר!)

שתיכן קורבן

רק שאת המבוגר האחראי שיכול לעצור את זה

לא בהכרח כל העצות שתקבלי פה בפורום יהיו הכי נכונות,

את צריכה לקבל עצה מאשת מקצוע. לשתף במורכבות מולך ומול הילדה.

גם לדעתי בלי עיכובים, זה בדחיפות עליונה. אבל שיעשה בצורה חכמה ונכונה. כמו שאמרו- עו"ס קהילתית, פסיכולוגית. לדעתי להתייצב מחר במחלקת הרווחה של העיריה או המועצה ולבקש עזרה.

היא פסיכולוגית קלינית שעוסקת בפגיעות מיניות

מקצועית ומומלצת מאד.

תתקשרי אליה.

אם תרצי אנסה להשיג לך את המספר

אם את מתיעצת אם איש מקצוע

תקשחי בחשבון שאסור לו לשמור דבר כזה אצלו

לא יודעת מי את, מאיפה את.

אני עובדת עם מחלקות רווחה.

יש מקומותש הרווחה מדהימה ועוזרת

יש מקומות שעדיף שלא לשתף אותם בזה.

אז רק לתשומת ליבך.

אז אם כבר, ירחיקו אותו עד לבירור, לא?

בגדול כל איש מקצוע שהיא תתייעץ איתו יש לו חובת דיווח. גם מורה. אבל אני לא ככ רואה אופציה אחרת חוץ מלהתייעץ…

הרי נשמע שלבעלה זה ממש ממש לא מזיז מה שהיא תגיד, הוא ימשיך בשלו.

ובסוף יש סיבה שמתערבים. כי שמירה על הילדה זה בעדיפות העליונה

ממה שאני מכירה הרווחה כברירת מחדל מעדיפה שילדים יהיו עם הוריהם, ולסייע לתא המשפחתי הקיים.

אז בטח כשיש הורה אחד מתפקדת ומגנה, לא חושבת שיעשו לה בעיות.

ומנגד, הוא בהחלט צריך יד מכוונת. (זה יכול להיות גם הדרכת הורים, כן? אבל קודם כל שהילדה תהיה בטוחה;

לא להתייעץ? מה כן לעשות?

מעו"ס מטפל פרטי עד פסיכולוג ורופא.

כמו שאנונימית כתבה לפעמים ברווחה מדווחים באוטומט ולפעמים לא.

אם הפותחת תלך (והיא חייבת ללכת בדחיפות) לייעוץ מקצועי והמטפל יווכח שהיא אמא אחראית שפועלת לפתור ולתקן במיידי את ההתעללות-פגיעה, הזאת קרוב לוודאי שהוא לא ידווח. 

אבל אני רואה שיש כרטיס פעיל ועניתי ליתר ביטחון מתוך דאגה לשלומה של הילדה.

אם בסופו של דבר

היום או עוד כמה שנים

יתגלה שהאמא ידעה ולא פעלה,

גם היא יכולה לעמוד לדין.

כי בין השאר הוא מערבב את היחסים איתך בסיפור,

הוא סוג של מעניש אותך באמצעות הילדה,

ולכן הסיפור פה הוא לא רק אבא-ילדה

ולכן אני חושבת שכדאי להתייעץ עם מי שיכול לראות את התמונה הגדולה,

ולתת עצות טובות.

להתעמת איתו נדמע כמו ליפול למקומות שהוא כיוון אליהם.

אולי אם צד שלישי יוכיח אותו הוא יבין שאין לו לאן לברוח ויקח אחריות.

אגב אם הילדה לא מודעת למה שקורה, בעיני הוא משחק על הגבול בכוונה כדי לשגע אותך בלי שיהיה קייס חזק מספיק נגדו.

הילדה באה אליו, לא הוא אליה

היא לא מודעת למה שקורה,

אולי הוא יכול לטעון שהוא לא שם לב שהיא נכנסה.

מה שנקרא בתחום הזה "מבלבל".

לא שזה אומר שאת צריכה להתעלם, אלא לפעול נכון.

מה פשר שם ולא כאן?

איפה את נמצאת בזמן הזה?

האם את ישנה יחד איתם באותה המיטה?

ובכל מקרה-

את צריכה לעצור את זה בגופך!

את צריכה לישון במיטה של הילדה עם הילדה ולנעול את הדלת עליכן.

את צריכה לישון כשידך אוחזת בידה.

את צריכה להיות שליחה מאת הבורא להגן על הבת שלך.

שימי לב שכולן עונות לך את אותה התשובה ולא בפעם הראשונה.

את חייבת לאזור אומץ ולפעול עכשיו.

לא מחר, לא בעתיד.

עכשיו ממש ממש.

ובשביל זה קודם כל קודם כל את מתחילה בהרחקה.

הרחקת הבת שלך מהמיטה שלו.

אח"כ עימותים,

התייעצויות.

קודם כל את צריכה לעצור את זה.

ויש לך את הכוח לעשות את זה.

קומי ועשי זאת עכשיו. 

את מסוגלת. 

ישן? איפה הילדה ישנה?

איך את יודעת מה הוא עושה כשהילדה במיטה? ראית אותו?

לא יודעת זה נשמע לי מאוד לא הגיוני,

וגם הגישה שלך לעניין לא נשמעת לי הגיונית. בכלל. זה ברור שזה לא תקין, וברור שהעובדה שהוא מבצע פעילות מינית כשהילדה *איתו* במיטה לא תקינה בכלל, ולא קשורה בכלל בכלל למה שקורה או לא קורה בינך לבינו.

הוא יכול לענג את עצמו מתי וכמה שבא לו כל עוד זה נעשה בפרטיות, לא מול או ליד ילדים( וגם לא ליד בוגרים אלא אם הם משתתפים מרצון).

איך זה יכול להשמע לך או למישהו תקין? 

אני חושבת שאם בעלך נמצא בטיפול פסיכולוגי אולי אפשר לפנות לפסיכולוג שמלווה אותו ולהתייעץ איתו.

חיבוק❤️

והלוואי ותמצאי את הכוחות לעשות את הטוב והנכון עבור הבת שלך!

זה לא תקין

ויכול להיות שיש שם בעיה נפשית עמוקה יותר

ויכול להיות גם גרוע יותר

בכל מקרה

לא להסכים לבת שלך להגיע למיטה

גם אם זה אומר לנעול את הדלת

גם אם זה אומר לישון יחד איתה במיטה

או על מזרן בחדר

גם אם הוא עושה את זה בתמימות (מה שממש מוזר)

אם חס וחלילה היא תרגיש או תראה

זה סכנת נפשות

שום סיכוי שהיא ממשיכה לישון איתו.

ושום סיכוי שהוא ממשיך לישון איתה.

גם בכללי זאת עבירה, כן?

אבל אם חלילה היא מודעת באיזשהו אופן למה שקורה לידה…

אני מכירה ממקור קרוב חברה שכילדה ראתה קרוב משפחה מבוגר מענג עצמו. היא פתחה את הדלת, הוא הסתכל עליה והמשיך בשלו. זה היה לה מאוד מאוד טראומטי. גם שנים אחר כך. (היא הרבה זמן הדחיקה, וכשזה צף זה היה רע מאוד)

העולם בחוץ גם ככה לא מקום מוגן. ועל הרבה דברים אין לנו מספיק שליטה. אבל הבית שלה חייב להיות מקום בטוח. חייב.

ואת אמא שלה, ואת אוהבת אותה ודואגת לה, אז את תשמרי עליה. 

אפשר להתחיל מלהגיד לילדה שתתני לה משחק שהיא ממש רוצה או משהו כזה,לדוגמא בובה מיוחדת/סט גדול של עטים צבעוניים, משהו שווה, אם עד פסח היא לא באה לישון עם אבא. ובנוסף כל שבוע תתני לה איזה עוד משהו קטן כדי שהזמן הרחוק לא ירתיע אותה. ואם היא חוזרת לזה אחרי פסח לעשות עוד מבצע כזה ולהגיד לה שהיא כבר גדולה וישנה במיטה שלה ולשבח על הצלחה.

אם זה לא עוזר אז לראות מה הלאה.

בנוסף,ובמקביל, למצוא איך אתם מתקנים את המשבר ביניכם. זה נושא מאוד חשוב ודחוף גם כן.

לוודא שזה שהיא לא ישנה איתו לא גורם להם להתכרבל בהחבא במקומות מוסתרים.

התכרבלות על הספה בפרהסיה זה בסדר.

את צריכה לשמור על הילדה שלך

אל תהיי האמא הזו שידעה ולא עשתה כלום

תציבי לו גבול ברור שזה לא נמשך יותר, ואם הוא לא נרגע - הייתי דואגת לתיעוד דיסקרטי מתייעצת ומדווחת

נוראי בעיניי

את צריכה לעצור את זה

זה לא יכול להימשך

לא בטוח שהיא ישנה כשהוא עושה את זה

ולא בטוח שרק את זה הוא עושה..

את צריכה להתייעץ עם גורם מקצועי ולהםסיק את זה ממש ממש מהר

לצערי אני באמת לא יודעת להגיד לך למי לפנות בדיוק

שולחת לך המום תמיכה וחיבוק, כי זה באמת קשה ממש להתמודד עם דבר כזה.

הילדה שלך צריכה לחוות את זה? מה אם יש עוד דברים? לא לעצום עיניים לזה!

מי שלא עוצר פגיעה הוא משתף פעולה בעצמו.

אני נחרצת כאן, כי זה דיני נפשות ממש!

לשכב לידה???

כבר אז זה הדליק לי מאה נורות אדומות.

עכשיו זה כבר אחרי הנורות

בכנות חשדתי שאולי הסיפור לא אמיתי

כי נראה לי טבעי שאמא תבין שזה לא תקין (ואני עדינה)

ואת נשמעת כאילו בתמימות על הסיטואציה

מוזר ביותר

גם עם הבית חולים שכתבת בעבר היה נשמע תמוה...

אבל כן יש כרטיס פעיל

כמו שאין בעל הנס מכיר בניסו, הוא בתוך זה ולא רואה את התמונה הגדולה, אני חושבת שזה יכול לקרות בעוד מקרים.. או דוגמא יוצא טובה - אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, כשאתה נמצא בקושי לא תמיד אתה מבין עד כמה זה קשה ועמוק.. ורק ראייה מבחוץ עוזרת לראות את הבעייתיות..

אז לא יודעת להגיד אם השאלה אמיתית או לא, אבל ממש לא חושבת שזה שהכותבת לא ברור למה יש הסוף אם ועד כמה זה בעייתי מעיד על זה שזה לא אמיתי

שיכולים לגרום לאדם לא להיות מודע לסיטואציה לא בריאה ותקינה

(נגיד זוגיות שצד אחד נרקיסיסט/ אלים/ הפרעת אישיות גבולית וכו' או שהאישה במצב של ריצוי משמעותי...)

הייתי יושבת ליד הילדים ושןמרת עליהם.

מזכירות שחשדות בפרטי בלבד, בכפתור דיווח🙏

לצערנו מקרים מורכבים קיימים במציאות.

וברשת כל אחד יכול לכתוב כל דבר.

מזכירות להיות בכבוד לפותחת ולהישאר בזהירות.

אין שום הצדקה למעשים שלו.

אבל את כן חייבת לפעול מהר, כי אם הילדה נפגעת אז כל דקה קריטית

את יכולה להתקשר אליהם

בית הדין של הרב אליהו

058-6627274

אפשר גם באנונימיות, רק להתייעץ

ממש לא

ואת חייבת עזרה דחוףף

חיבוק ענק

הוא ייתרץ את זה- האשמה והאחריות היא עליו בלבד.

לך בתור האמא יש אל המקום והאחריות להיות שם בשביל הבת שלך.

ממליצה לך ממש להתקשר לבית דין של הרב אליהו. למנהלת קוראים אפרת והיא מהממת ומאוד מקצועית ותוכל לעזור בעז'ה.

ואת בכלל לא חייבת לקחת אתזה למקום של בית דין למשפט וכו'. קודם כל שיעזרו למנוע את מה שקורה עכשיו.

בהצלחה!!

תזכרי שאת אמא לביאה. ואת הרשת חיל של הבית. וי שלך את הזכות להיות פה בשביל הילדים שלכם

הכל ממקום של כמה את טובה וחזקה, חלילה לא ממקום של אשמה.

את לא אשמה בכלום.

ההפך - את מצילה אותה.

(אנונימית שהגיבה בהמשך...)

פה"- הם מתמחים בפגיעות הילדים וגם עוסקים בפגיעות בתוך המשפחה, יוכלו להכווין אותך יותר.

וגם- לרב שמואל אליהו יש  בית דין בנושא פגיעות מיניות. בכללי כדאי לכולם פה לדעת את זה... גם אם לא מדובר ממש בפגיעה, וגם אם לא רוצים להגיע למצב של בית דין, יש שם הרבה אנשי צוות ומקורי שיוכלו לעזור ולייעץ.

תחפשי בגוגל מספרים של שתי העמותות האלו.

חושבת שהם ממש יוכלו לעזור לך וזה צעד קצת יותר נגיש ופחות אמיץ מללכת לרווחה, וממש יכול לעשות פה הצלת נפשות!!

וחשוב שתזכרי! יש לך אחריות להציל את הילדה שלכם!! זה ממש פגיעה

ואפילו אם לא פגיעה ממש, ואת לא יודעת עדיין מה העוצמה והחומרה שלה, זה סיטואציה לא תקינה בכלל ויכולה לגרום לילדה לגדול עם הרבה שריטות ודברים לא טובים. חייב עכשיו לעצור את זה ולתת לכולכם כלים איך להתמודד.

בהצלחה!

לקח לי זמן להגיע להגיב, אני האמת ניסיתי ממש בכל להתעלם מהשרשור הזה. משהו בו הציף אותי מאוד.

עברתי פגיעה מינית מתמשכת בילדות,

ההורים שלי ידעו מזה

אני לא מאשימה כי באותם ימים היה הרבה פחות מודעות

הכעס שיש לי בתוך הלב על ההורים שידעו ולא עשו כלום או שלא עשו מספיק

זה כעס שמלווה אותי שנים!!!

בכל מפגש, בכל שיחה

משהו עמוק בלב פשוט כועס עליהם.

אני משלמת את המחיר גם בתור אמא, עם אובר הגנה וחוסר יכולת לשחרר - בגלל שאותי שחררו יותר מידי.

בגלל שעליי לא הגנו מספיק.

והם ידעו!!!!!!!!!! ידעו מזה כל הזמן. לא חשבו באותם שנים שזה כל-כך גרוע.

שנים לוקח לטפל באותם פגיעות ויש פגיעות שלעולם לא אוכל לטפל בהם.

אנשים לא מבינים, אבל המחיר של פגיעה מינית

נשמע שזה ממש בקטנה

אנשים לא מבינים כמה זה מלווה, כמה זה פשוט קיים שם - תמיד!

בבקשה, אני מתחננת בדמעות

תעשי משהו!

גם אם זה ייקח זמן, תפעלי. אל תשבי בחיבוק ידיים.

את לא אמורה לחיות עם בנזוג שעושה את זה, וגם אם כן שיאונן בשירותים. זה לא אמור להיות במיטה עם הבת שלך. היום הוא עושה את זה כשהיא ישנה, עוד שנה שנתיים הילדה תתעורר באמצע, ומה אז?

הוא רק ירצה לגמור, היום בחוץ מחר בפנים.

הבת שלך צריכה אמא שתהיה שם בשבילה

שתגן עליה בסיטואציה ההזויה הזאת

בבקשה תעשי משהו!!!!!

תתחילי מעוסית, אם זה בקופה או בחוץ

קו טלפון של עזרה נפשית בפגיעות מיניות

תתחילו מאיפשהו.

אם את צריכה מספרי טלפון תעדכני ואני יעשה הכל כדי שיהיה לך.

בשורות טובות. המון כוחות. 

ומודה לך ומעריכה מאוד את השיתוף.

ומזדהה לצערי מאוד עם מה שכתבת.

מצד אחד רציתי להתעלם מהשירשור מצד שני לא יכלתי. נתת לי אומץ להגיב גם, אבל מאנונימי..

אז הגבתי לך, אבל כותבת לפותחת.

לא אפרט יותר מידי, רק שעברתי גם פגיעה מתמשכת בגיל צעיר בבית. למרות שההורים לא ידעו, עדיין הכעס עליהן היה גדול שלא שמרו עלי בבית שלי שאמור להיות המקום המוגן.

הנזק היה עצום. התאשפזתי במחלקות פסיכיאטריות לאורך התיכון. ופגשתי לא מעט בנות שהיו באותו מצב שלי. נזק אישי, זוגי, הבאת ילדים לעולם, והיחס לילדים. וב"ה אלף פעם שאני סיפור הצלחה, שחיה ומתפקדת ושמחה מהיום יום והמתנות המופלאות שקיבלתי.

אני מחזקת אותך הפותחת ורוצה לומר לך שהבנות שהיו להם אמא (או 2 הורים, תלוי בסיפור) שהיו לצידם השיקום היה אחרת. אם לא מעט סיפורי הצלחה. ראיתי משמעתי דברים מזעזעים..

את אמא לביאה. ראית נורות אזהרה, התייעצת פה וקיבלת כמה מספרים להמשיך לטפל בעניין.

אני לא יכולה להסביר לך כמה זה יהיה משמעותי עבורה לכל החיים שאת עושה מעשים אקטיביים עבורה ועוצרת את זה עכשיו!!!

חיבוק גדול גדול אמא יקרה.

שולחת הרבה כוחות.

גם בעלי עבר פגיעות בתור נער

ואחד הדברים שהיה לו הכי קשה

שפעם אחת פגעו בו ליד אבא שלו

ואבא שלו לא שם לב

וזה שבר אותו

שגם ליד האבא המבוגר החזק אין הגנה

ובאמת יש לו כעס על ההורים

(וגם לי האמת 🙈)

שלא היו שם בשבילו כשעבר כל כך הרבה סבל

ולא שלחו אותו לטיפול

ולא לימדו אותו מוגנות בכלל

וזה ההורים הכי טובים בעולם

הוא מעריץ שלהם בכל תחום אחר

נשמע סיכוי גדול שיש שם הטרדה, וגם אם לא - לא ראוי ולא שייך.

מצטרפת למגיבות שנפגעו מינית/ הבעל נפגע מינית מכיוון קצת שונה.

אבא שלי נפגע מינית בתוך המשפחה, הוא פוסט טראומתי ובאמצע החיים התגרש + יצא מהארון. כלומר הפגיעה המינית הזאת הרסה לו את החיים ומשליכה הרבה קשיים גם הלאה על שאר הסובבים.

בבקשה ממך תעצרי את מעגל הפגיעה, אם יש ספק - אן ספק 🙏

וגם אם זה לא הטרדה מינית של ממש - זה לא משהו שאמור לקרות ליד מישהו, בטח לא ליד ילדים. אם הוא נופל בשמירת הברית, שיעשה את זה בשירותים או במקלחת אחרי שנעל את הדלת. לא ליד הילדה בושם פנים ואופן. ובלי קשר, לא ציינת בת כמה היא אבל הלינה איתה נשמעת לא נורמטיבית בשום צורה. זה לא נשמע שיש לה ביעותי לילה והוא בא להרגיע אותה, זה נשמע התנהגות לא תקינה וגם ספציפית כלפי הילדה הזאת ולא כלפי שאר הילדים. אלף נורות אדומות! בבקשה תפני לעזרה!!!

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

הדברה.

אפשר לנסות קודם תחנת פיתיון שמוכרים בסופרים, שמעתי שזה די עוזר.

אני לא לוקחת סיכונים והולכת על הדברה טובה מראש רק כדי לא לפגוש את היצור הדוחה הזה

לק"י

אנחנו פעם הבאנו, והוא השתמש במזרק של הג'ל.

לא יודעת אם היה לו חומר טוב יותר ממה שמוכרים בחנויות, ובהרבה פחות כסף ממה שהוא לקח🤦‍♀️

ולא ישים ג'ל

אנחנו עושים פעם בשנתיים, וועד הבניין עושה כל שנה לפני הקיץ בבניין והם מתים עוד לפני שהם מגיעים לבית

אני גרה פה 6 שנים ונכנסו גוקים רק פעמיים.

למדביר שמכבד את עצמו כמובן, צריך לחפש המצלות..

או שלא הבנת נכון מה החומר שהוא שם

כששמים מזרק רגיל מהסופר זה עוזר לכמה ימים גג

הדברה של מדביר עוזרת לפחות לשנה שנתיים

לק"י

בפועל גם הדברה לפשפשים הוא סתם עשה משהו לא נכון.

לכן, לא מתפלאת שגם לג'וקים הוא עשה משהו לא מקצועי. אלא אם כן, יש לו איזה חומר ייעודי. אבל מן הסתם שלא...

לכן שאלתי מה מדביר מקצועי עושה.

למה המליצו עליו

ריסס את כל הפנלים- צריך להזיז מיטות

מרסס פתחי ביוב

אדני חלון

ארון מתחת לכיור

ואם גרים בקרקע אז גם את היקף הבית

כל האורחים הבלתי קרויים נעלמו כל עומת שבאו

אנחנו עשינו הדברה ביולוגית שהיה אפשר להיכנס במידית הביתה

(אין לי כרגע תינוק זוחל... עם תינוק ההנחיה היא לחכות כמה שעות)

היה אפשר להעביר סמרטוט עם מים באותו היום

אבל לשטוף עם חומר רק ביום למחרת

מראש ההנחיה היא לא להשאיר דברים פתוחים על השיש

לא זוכרת שהיה איזשהו סיפור עם הנקיון

והוא ריסס מחוץ לבית כשהזמנו+ על המסגרת של המרפסת בחוץ

מרפסות ברור שעושים

בקרקע כושים כם את כל הממשק בין הבית לקרקע...

לק"י

וזה דוחה. בעיקר במטבח.

ותוודאי שאין חורים בקירות

גריקן ירוק בהיר שקונים בסופרים. של ריצפז.

כתוב עליו בגדול מקדימה 'דוחה תיקנים'

ההורים שלי משתמשים. לא יודעת אם בגלל שהיה בעבר תיקנים או שפשוט אין בגללו. לא רואה אצלם שיש.

אני לא כ"כ משתמשת בסבון לרצפה כי זה כנראה גורם לעקבות של סימני רגלים אחרי זה בגלל הסוג ריצוף. לא מצאנו פתרון טוב יותר.

לא מסריח.

אפשר בסופר לפתוח ולהריח לפני שקונים (וכמובן לסגור טוב אחרי זה)

בדברים האלה לא שווה לחסוך

בריאות הנפש ושקט נפשי שווה יותר

במיוחד אם את גרה בבית פרטי/קומת קרקע

לק"י

(יש לי סיוט מהדברות אחרות שעשינו. אומנם שם זה היה בלגן רציני. אבל עדיין אין לי כח לזה).

צריך להרחיק רהיטים שאפשר מהקירות(ספות, מקרר, מיטות.. לא עכשיו ארונות וספריות)

וכמובן להשאיר רצפות פנויות ושיש ריק והכל

זכור לי שאפשר לחזור אחרי כמה שעות ולשטוף אחרי יממה משו כזה

צריך שהבית יהיה מסודר בגדול כזה,

שלא יהיו שום אוכל וכלי אוכל מחוץ לארונות (כלומר על השיש),

ולצאת לכמה שעות.

אני תמיד העדפתי לצאת ליותר מכמה שעות, בפרט אם יש תינוק זוחל.

אם הצלחתי להביא מדביר ביום שישי או אפילו חמישי, ולצאת לשבת להורים למשל.

זה נותן שקט מוחלט לשנה ויותר!!

וזה גם לא יקר במיוחד, כ400 ש''ח, תלוי בגודל הדירה.

לפני שמזמינים מדביר. סביר להניח שתיקנים מגיעים לארונות מטבח מחורים בקיר. אם לא יטופלו החורים - חבל על הכסף של ההדברה

לק"י

אבל אולי כדאי.

תביאי הנדימן שיסתום לך ?

נראה לי עדיף

ומדביר גם את הבור ביוב החיצוני

חוץ מלצאץ מהבית ל3 שעות אני לא עושה כלום

אחכ 3 ימים לא שוטפים וזהו..

לק"י

ולא שאני שמחה שיש לכם ג'וקים, אבל שמחה שאם כבר יש, אז כתבת על זה.

לפעמים צריך אנשים שיזדהו איתך....

ויש לזה אחריות

במעיין שטוב חזיות הנקה עם ברזלים

רק עם ברזלים עומד טוב

אבל לא הכי נוח....

רק בסייפיש

יש להם תופרת שהופרת חזיחת רגילות להנקה

ואז לבנות עם חזה גדול (כמוני( יש פתרון שנראה טוב ואיכותי

זה כמו שתגידי במצבי לחץ הוא מוריד לי סטירות,

אבל חוץ מזה הוא בעל מהמם.

זו חלק מהדינמיקה של האלימות וצריך לטפל בזה.

משפחתי, לא משפחתי גם הילדים רואים וסופגים את זה,

מישהו צריך לעצור את ההעברה הזאת בתוך המשפחה.

אין מנוס מטיפול, ואם הוא לא מוכן תלכי לפחות את, שתדעי מה האפשרויות שלך ולאן את לוקחת את זה.

תזכרי שאת לא אשמה בכלום!

בהצלחה יקרה!

לשתוק באותו רגע ולסיים את השיחה

ובזמן אחר - נניח בערב, להגיד לו - שומע בעלי? ההתנהגות שלך לא לעניין

אני מצפה ממך להצליח לאסוף את עצמך כשאתה לחוץ ולהתנהל בצורה נורמטיבית. ההתנהגות הזו לא מקובלת עליי ואני לא מתכוונ לקבל אותה.

שאין אפשרות כזאת שמישהו שחייב טיפול ופוגע באחרים מסרב ללכת לטיפול.

תדברי איתו על זה בזמן שהוא רגוע.

מכיר בזה שמשהו ההתנהלות שלו לא תקין?

אני חושבת שזה הצעד הראשון

מה זה 'התפוצצתי עליו'

צעקות?

זה שונה ממה שהוא עושה?

אולי שניכם צריכים ללמוד איך לתקשר אחרת

אין מה לדרוש ממשהו לעשות מה שאת לא מסוגלת

בדרכ אם מישהו אחד מתקשר בצורה רגועה

זה משפיע על השני

אם זה חד צדדי ומתמשך

למרות שצד אחד מתנהל בצורה תקינה

זו בעיה אחרת

בשבילך כאישה.

עוד לפני השאלה איך אתם זוגית.זה שם אותך כל הזמן עומדת על המשמר, בהיכון, חסרת מנוחה במצבי לחץ או משבר, מוכרחה לאסוף את עצמך כשאת בעצמך צריכה משענת חזקה וביטחון.

אני לא חושבת שאת צריכה להכיל את זה.

אבל זה גם לא אומר לפרק את הבית.

זה אומר שבשעת התפרצות כדאי לך לסנן. הכל. פשוט לא להיפגע. להיות בפוקוס על דבר אחד- איך אני מצמצמת מגע ואיך אני שומרת את הכוח שלי לי ולילדים.

מה שהוא אומר זה פשוט פצע פתוח ומדמם.

שכמובן ף הוא *חייב* לטפל בזה או לשלוט בזה

אבל אם הוא מרשה לעצמו להתפרץ קשות, תגני את על עצמך והילדים.

והכי מובן שזה לגמרי קשה לך. בסוף את רוצה שקט בעצמך, ואולי שהוא יעזור בבית עם הילדים,

ובמקום שיעזור ויתמוך, את צריכה להיות חזקה בשביל כולם ועוד לשמוע צרחות וניתוקים.

זה הזוי.

אבל בהינתן שכרגע זה המצב שלך והחלטת לא להתגרש- הדבר החשוב הוא לא להיכנס אצו לפצע או לתהום הזאת. את עכשיו עומדת על האדמה בעוד הוא עמוק בבור. התפקיד שלך זה להיאחז באדמה ששומרת עלייך. להיאחז ביציבות הנפש ולא להיכנס אתו פנימה. זה לא בריא לך ולא מועיל לך.

ואני חושבת שאת צריכה לדבר אתו על מה הוא מפסיד כשהוא בוחר לא לשלוט בכאוס שלו.

הוא מפסיד את הכבוד שלו

הוא מפסיד את היכולת שלך להיות אינטימית אתו

הוא מפסידאת הביטחון של הילדיםשלו

והוא מפסידמול עצמו- באמון שו בעצמו שהוא מסוגל לשלוט בכמנו כאדם בוגר

אני ניחה שכל אחו יהדהדו בלבו.

חיבוק חזק!

אבל אם אתם הולכים חשוב שזה לא יהיהבגישה של- באנו לתקן אותו. אלא לבוא ללמוד איך להתמודד ביחד עם תקופות לחץ.

אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח

אבל לפחות היה נבלע איכשהו

בלי כלום.

לא הכי בריא בעולם,

אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,

קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.

פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)

אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.

אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.

קורנפלקס עם חלב

מלפפון ככה

נשנושים שמנת בצל

עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות

ענבים

אבל תנסי קודם סודה.

מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.

אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.

לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.

הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.

לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....

לא בריא, אבל זה החליק לי ומילא קצת את הקיבה.

אפשר גם להכין לבד בבית אם יש מי שיעשה את זה

יעל זקש השם שלה..

וואו היא אלופה!!! אתם תרוויחו המון!!! ממליצה ממש!!

יעוץ זוגי מתאים לבעיות בהתנהלות שגרתית של החיים, לשפר ולהעצים את הקשר הזוגי, טיפול הוא יותר לקשיים מעמיקים

על @נגמרו לי השמות המהממת! מצילה בתים בישראל. מקבלת ברחובות וגם בזום. דוסית וצנועה כפי שביקשת, וגם עדינה ורגישה מאד.

יש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.

מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️

אין לי עצות, חוץ מלפעמים

שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.

ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤

כי הכנות שלך נגעה בי

האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה

אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..

נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..

וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..

והרגשתי ש-

אני לא שמחה

לי אין כח

אין לי חשק

אני לא חיה

אני בלי אנרגיות

וכו וכו

הבנתי

שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.

והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.

כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.

זה קשור אלי.

להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.

ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.

וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.

ואז כשזיהיתי את זה

אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.

עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.

אז את נורמלית

וחיבוקקקק

וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב

מה עזר לך לחזור לחיות

ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש

תודה יקרה

ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם

והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..

לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..

שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה

לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ

מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש

גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר

ופשוט שמחה זה ממכר

ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש

אז פשוט בא לי מזה עוד

זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!

ושווה להתאמץ עבור זה!

יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות

רגעים של הנאה מהם? נחת?

כי אין רגע דל איתם ואני תמיד בתפקיד

וגם אם אני אחליט על שביתה קטנה של כביסות, נקיונות או בישולים

תהיה הילדה שתמיד חופרת וצריכה מלא צומי, הילד שלא מפסיק לריב ולשגע את כולם, האנרגטית שמכסחת את הבית

לנקות כינים

לקחת לרופא עור

לתקן את המשקפיים

תולעים

סיפורי חברות מדבקות מכתביות מפיות ולכווולם יששש

ועוד שלל הרפתקאות שמעייפות אותי עד תום.

שלך הוא תיאור מדויק על ילדים

במיוחד בגיל קטן

זה פשוט מאד קשה

במיוחד אם יש כמה קטנים

אני הרגשתי הרבה שנים

אח"כ הם גדלו והצלחתי להנות מהם

וגם ללדת עוד אחד ולגדל אותו בטוב בלי עומס גדול מדי

יש איזשהי פנטזיה על אמהות מהנה

עם כמה ילדים קטנים ועם העומס

אולי יש כאלו שזה עובד אצלם

אבל אם זה לא עובד

זה לא אומר שמשהו לא תקין

כי זה הכי הגיוני שיש

נראה לי העזרה הכי טובה היא עזרה פיזית של מישהו אחר שיטפל לפעמים בילדים ואת תוכלי לנוח/ לבלות

וגם כדאי לתכנן ילודה קדימה

כדי להנות מהאמהות כשהם גדלים

ולא מתכננת ללדת יותר ככל הנראה

זה לגמרי מעל לכוחותיי

לחשוב על הלופ הזה מחדש של טיפול בגוזל… עם גזים, צרחות, לילות לבנים, והלאה

עוד עומס ועייפות ומטלות ודאגות.

אני כבר כמה שנים טובות בתוך זה.

אמאלה זה מתיש.

אני תמיד אומרת שילדים מבינים הכול.

יש לי ילד בערך בגיל הזה אני גם מרגישה שהוא מבין ממש.

ואזיה כיך סעודה כזאת רגועה!

הזוי שהיא כבר כמעט בת שנתיים, ועוד תובנה בהקשר הזה, עד לא מזמן כתבת עליה "התינוקת" ופה כתבת "הקטנה" וזה באמת גיל שבו היא כבר לא תינוקת ומגניב לגלות כמה היא מבינה...

תינוקת... (למרות שקשה לי לנכס לה את הכינוי "הקטנה" אחרי שהוא כבר היה של שתיים לפניה🤭 ואולי אפילו של שלוש...)

תודה לשתיכן!