לק"י

לא יודעת כמה זה יוצא לכל משלוח, זה גם משתנה בין הגנים והכיתות.

מבחינתי 80 שקל זה יפה מאוד. בגיפטקארד זה מרגיש מעט. בעיני עדיף משהו אחר.

לא חושבת שיש מה להיעלב. המטרה היא להעריך, לא לממן לנו משהו (אני מורה).

מבינה שקשה לך, כי את מרגישה שהם לא מעריכים מספיק את העבודה שלך?

לק"י

בגן אחד אספו 50 לפורים ופסח. זה 35 ילדים בגן, ו-7 נשות צוות (גננת אם, גננת משלימה, סייעת, סייעת משלימה, סייעת צמודה, 2 צהרוניות).

זה יוצא בממוצע 125 לכל מתנה. בעיני זה די הרבה.

לא יודעת אם ישתמשו בהכל, או שיישאר, ואז יגבו פחות בסוף שנה.

אני גם מאמינה שהן לא יודעות שאת משקיעה שם במיוחד.

ברצוני,

ומתוקף תפקידי הכפוי חשבתי שראוי שאארגן משלוח מנות למורות( כיתת חינוך מיוחד אז יש כמה)

מכיוון שאין לי נסיון ביררתי, בכמה מקומות, וגיליתי שבפורים נהוג לתת משלוח קטן יחסית, אפילו 50 ש"ח. כי בראש השנה ובפסח נותנים משהו יותר גדול.

אני החלטתי להקציב יותר ובסוף הרכבתי משלוח שלדעתי הוא גם נחמד וגם שימושי ב 75 בערך, ולפי מה שביררתי באזור אצלנו זה מכובד.

אז אולי היה עדיף שהיו קונים משלוח בסכום הזה, ולא נותנים את זה כ ביי מי, אבל הסכום עצמו הגיוני ולא מעליב.

חוץ מזה תסתכלי על זה ככה: נניח לגננת הקבועה היו נותנים ביי מי של 200 ש"ח, זה נראה לך מכובד? מפנק אולי?

זה תחשבי שאת עובדת בשלושה גנים שונים, אם מכל גן תקבלי 80 זה יהיה 240 ש"ח. זה מכובד ביותר, לא? 

אני מאוד חמה על הנושא הזה כי מרגישה שזה יצא מפורפורציה.

בגנים של הילדים שלי לא מפסיקים לבקש להוסיף כספים על זה.

מטרת המתנה בעיניי היא הזדמנות להגיד תודה.

אז 80 שקל בגיפט כארד זה באמת פחות מכבד אבל אם ב80 שקל האלה היו קונים לך משהו קטן עטוף יפה בעיניי זה עדיף.

ובליקשר למתנות, זה באמת מאוד קשה שממש מתאמצים אבל לא רואים את ההשקעה ואולי גם לא מספיק מעריכים במילים.

(באמת אני תמיד מפרגנת לגננת אם ופחות למשלימה, בזכותך אכתוב לה משהו מחר.)

אצלינו בגנים נותנים לכל הגננות והסייעות משלוח אחיד

שאני בטוחה שלא עולה על הסכום הזה

זה מהמם שאת משקיעה אבל בסוף זה העבודה שלך

וכל הורה בנפרד לא תמיד יודע כמה את משקיעה דווקא שם או לא.

וגם אם הוא יודע, זה לא חייב להיות מתורגם לסכומים גבוהים.

יש לכל משפחה כמה ילדים ובכל מקום אוספים כסף

וזה מצטבר להוצאות גבוהות שלדעתי הן לא הכרחיות בכלל

גננת, גננת קוטציה, סייעת או שתיים, והמשלימות שלהן

צוות צהרון- 2 או 3 גננת

לפעמים גם גננת שילוב..

לפעמים בת שירות או כח עזר אחר

חיבוק

ותודה בשם עם ישראל על ההשקעה בחינוך ילדי ישראל הרכים

אבל לא כסכום בביימי

חוסר מחשבה

קודם כל אני רוצה להגיד לך שלא בטוח שההורים יודעים כמה את משקיעה

אני בכל אופן, רמת הידע שלי על מה שקורה בגן

ועל הקשיים שיש לגננות די שואפת לאפס.

ואני אומרת את זה בצער,

אבל אני לא נמצאת שם

והילדים קטנים בשביל לספר

הגננות גם לא מאוד משתפות

וכשכן זה רק תמונות יפות ושמחות של ימי הולדת ומסיבות

ברור שזה לא ככה כל יום.

בכללי,

מאוד קשה המשלוחי מנות לצוות בפורים

לדוג לבן שלי ספרתי שאני צריכה לתת 6 משלוחי מנות (גננת ושתי סייעות ושתי גננות של הצהרון והרבה שמלמד אותם קריאה)

ממש סליחה, לא חשבתי על הגננת המשלימה

בזכותך אני אוסיף גם אותה.

ויש לי עוד בת ששם יש 3 אנשי צוות

זה יוצא סכום ממש גבוה לתת לכל אחד משלוח מנות

וזה גם ככה חג מאוד יקר, וגם פסח מעבר לפינה.

אני חושבת שהם היו צריכים לקנות לך משהו ולא לתת ביימי

ובעיקר להשקיע במכתב מעריך

אבל גובה הסכום ממש לא מראה על חוסר הערכה.

אין קשר להשקעה המבורגת שלך לזה שההורים לא אמורים לממן משלוחים מכובדים לכל איש צוות, בהנחה שיש גם כמה ילדים. זו הוצאה כספית לא פשוטה

שהביאו לך- הן הראו התייחסות

זו לא קמצנות

אני בטוחה שאת עושה את עבודתך מעולה

האמת חשבתי להביא לצוות הגן שלנו משלוח סמלי ועכשיו הורדת אותי מזה שעדיף לא להביא כלום אם ככה נעלבים

במשך השנים הבנתי שההורים לא חייבים לי כלום!

אם מביאים משהו, אומרים תודה ושמחים

ואם לא, אז לא אומרים תודה, ושמחים.

הסיפוק מהעבודה לא צריך להיות קשור להורים ולתשורות.

את מביאה טיפ/מתנה לכל עובד מקצועי?

אני לא

וגם לא מצפה שיביאו לי

כי בסוף זה חג עם מלא הוצאות בטח כשיש מס' ילדים

תחשבי שיש הורים עם כמה ילדים, לכל אחד כמה אנשי צוות, פלוס ההוצאות האחרות של החג- משלוחי מנות למשפחה ולסביבה ולסעודה..

ובכל זאת אספו כסף ודאגו שכל איש צוות יקבל משהו סמלי וברור שמעריכים יותר, אבל בסופו של דבר אי אפשר לתת לכל אחד סכום גדול מדי

אז לרצות לזרוק בפרצוף, כי הסכום נשמע לך נמוך, זה מעליב

אומרת גם בתור אחת שפעם עבדה בגנים וגם אני השקעתי את הנשמה, אבל לרגע לא חשבתי שחייבים לי משהו מעבר ומבחינתי כל דבר שהביאו למשלוח מנות היה מוערך ויפה בעיניי ובכלל לא ברור מאליו

זה לא סוף שנה שמביאים מתנה,

לכן על מה הציפייה? משלוח עם אוכל ב80 שח למשל זה מאוד מאוד מכובד. כנראה שהעדיפו את הסכום לתת לך ותקני מה שאת רוצה, זה אפילו יכול להיות נחמד

בתור אמא שנמצאת בועד כמעט כל שנה, קודם כל להגיע לסכום כזה למשלוח מנות זה ממש יפה ומכובד ואומר שההורים השקיעו הרבה כסף!

אנחנו כל שנה נקרעים בין הרצון לתת סכומים שיספיקו להרבה דברים, ובין ההבנה שאי אפשר לבקש מההורים סכומים הזויים עבור ועד הורים. במיוחד שיש ילדים עם הרבה אחים במסגרות וזה יוצא סכומים גבוהים מאד עבור ההורים.

ומתוך אלפי השקלים שאוספים צריך לתת מתנות לראש השנה, פסח, פורים, סוף שנה, יום המורה, סופגניות לילדים בחנוכה ומשלוחי מנות לילדים בפורים ובטח שכחתי עוד משהו, ותכפילי את כל המתנות ב5 נשות צוות ולפעמים יותר.

הן בטח התלבטו אם לתת לך משלוח או כסף וחשבו שיותר תהני מכסף אז זה מה שנתנו. זה מראה על מחשבה ואכפתיות וממש לא על קמצנות או זלזול.

האמת בתור אמא ובתור ועד זה ממש כואב לקרוא דבר כזה. מתנות הן בונוס, אקסטרה. נכון שזה מקובל לתת, אבל זה לא משהו שחייבים בכלל, ואם נותנים זה כדי להראות הערכה, אז לזלזל ככה במאמץ של ההורים זה ממש מעציב

לק"י

לילדים אוספים לפי חוזר מנכ"ל (בגן אחד מוסיפים עוד סכום על צילום חוברות).

לצוות- יש מסגרות שאוספים בתחילת שנה לכל השנה, ויש כאלה שאוספים כל פעם.

והסכום משתנה.

לפעמים זה יותר מידי בעיני, אבל אני כבר לא אומרת כלום. פעם ניסיתי לפנות בנימוס. אם כי יחסית לסכומים שכותבים פה לפעמים, זה נראה לי סביר.

זה בהחלט כסף שמיועד לילדים אבל הוא מגיע לגננת והיא בוחרת מה לעשות איתו. אצלנו למשל הגננת מממנת מזה מתנות יום הולדת לילדים, מתנות שהם מקבלים בחגים ועוד כל מיני.

סופגניות בחנוכה לא נכנסות לשם, ומשלוחי מנות גם לא. בעיקרון הועד יכול להחליט לא לשלם על זה ואז במסיבת חנוכה לא יהיו סופגניות, ומשלוחי מנות כל ילד יביא משלוח ויחליפו ביניהם. אנחנו כועד העדפנו גם שתהיה אחידות בין המשלוחים, וגם לא לבקש מההורים להוציא עוד כסף על משלוחי מנות בנוסף למה שכבר שילמו לועד.

כועד אני באופן כללי מעדיפה תשלום אחד מרוכז בתחילת השנה. התשלום לועד הוא וולונטרי, אני לא יכולה להכריח הורה לשלם (גם כותבת את זה בהודעה בתחילת כל שנה - התשלום הוא מבחירה, נשמח אם כולם ישתתפו), אבל מעדיפה את הריכוז כי ככה אני יודעת בתחילת שנה מה התקציב שלי לכל השנה ויכולה לחלק בצורה הגיונית למתנות השונות בלי להצטרך לבקש תוספת כספים במהלך השנה. אם היינו מבקשים בכל חג בנפרד היה יכול לצאת מצב שהורים בוחרים כמעט לא לשלם נגיד בתחילת שנה ואז בפורים כן, ואת נתקעת עם סכומים לא מאוזנים בחגים השונים. חוץ מזה שיש הורים ממש מעופפים ששוכחים אז תמיד עדיף חאסוף פעם אחת ולא 5 פעמים בשנה ;)

לק"י

זה 187 שקלים (בתחילת שנה אמרו 125, ואז הוסיפו עוד בשביל מסיבת סוף שנה).

החוגים אצלינו זה דרך קרן קרב, שזה תשלום נפרד.

(זה בגנים. בבתי הספר לא יודעת אם יש הגבלה).

אנחנו משלמים את התשלום של הגן + סל תרבות +תשלומי הורים/תשלומים מרצון, יוצא באזור ה700-800 שח לכל השנה, וכולל את המתנות לילדים הציוד וכו, והועד אוסף לפי ראות עיניו.

אני באמת חושבת שגננות משלימות לא מקבלות הערכה מספקת כפי הראוי להן... בדרך גננת האם וסייעת האם מקבלות את רוב ההערכה, כי הן המרכזיות בגן.

שנית - לא הייתי קוראת לזה התקמצנות, אלא פשוט חישוב כלכלי. תחשבי על זה שלכל הורה בגן יש בדרך כלל כמה ילדים (אנחנו למשל הוצאנו השנה על כסף למשלוחי מנות לצוות יותר מ-300 ש"ח לכל הילדים...), ואי אפשר לבקש סכום גבוה מדי בשביל משלוחי המנות.

אז משתדלים לבקש סכום סביר, ובו ועד ההורים (שמשקיע המון, ובהתנדבות מלאה!) ניסה לחשב איך לחלק אותו בין כל הצוות בצורה הגיונית.

סכום של 80 ש"ח הוא לא רע (בתור אחת שלא מקבלת מתנות מהעבודה), ואני מקווה שתמצאי במה להתפנק בו❤️

מקווה שלפחות השקיעו בברכה... בעיניי (בתור זו שלרוב כותבת את הברכות) זה הדבר הכי חשוב...

באמת חיפשתי לשמוע את הצד של ההורים ומאיזה מקום זה נובע.

כמובן שלא מצפה שיממנו אותי ואת הצרכים שלי, אבל מחפשת הערכה וזה הרגיש לי קצת מעליב. עכשיו מבינה קצת יותר את הצד של ההורים.

באמת יכול להיות שאם היו מוסיפים ברכה הייתי מרגישה קצת יותר נעים, אבל כתבו פורים שמח מהורי הגן וזה הרגיש כמו לעשות וי ולברוח..

בכל אופן, תודה שכתבתן. מבינה קצת יותר.

קודם כל, אני ממש מבינה את התחושה דאין ברכה אז זה לא משמעותי

אני חושבת שפשוט בפורים יש הצפה כזו מטורפת וככ הרבה אנשים לשלוח להם ולא לשכוח אותם, שלא הייתב פניות לכתוב . בסוף שנה ראוי וחובה לכתוב ברכה רצינית יותר

מקוה שבהמשך תרגישי יותר את תחושת. ההערכה. זה באמת משמעותי!

אגיד לך אישית שאני לא יודעת שום דבר על הגננת המשלימה אצלנו, חוץ מהשם שלה. היא לא שולחת ולא מעדכנת כלום, אין לי מושג מה היא מלמדת, היא לא יוצרת איתנו קשר, וממילא אני לא מרגישה אליה איזשהו חיבור.. חבל..

אני חושבת שהתגמול של עבודה הוא כספי או לראות את התוצאות.

אני גם משקיעה מאוד מאוד בעבודה ולא מצפה לשום הערכה חיצונית, אם היא תגיע אני אשמח, אבל אין לי שום ציפייה כי המשכורת והסיפוק הם התגמול שלי.

יכול להיות שאת עובדת קשה ולא מרגישה מספיק תגמול🥲

אבל זאת לא אחריות ההורים

מתוך 4 ילדים שלי, אצל 3 אין ועד הורים מתפקד כי זה כרוך בהמון עוגמת נפש.

פורים הוא ממילא זמן של הצפה, יש כ"כ הרבה דברים על הראש ועכשיו הוסיפו גם את התרגיל למידה מרחוק כמעט כל ערב יש לי כמה ילדים וכמה מטלות לכל אחד,

רק זה לבד מצריך ממני כאמא 7 פעמים להתחבר לקלאסרום הזה בשבוע לפני פורים

כאילו שאין בלתמים אחרים..

ולא לדבר שיש עדיין משפחות מגוייסות

ולא לדבר שכולם בעצבים מתוחים מתי תתחיל מתקפה ואיך זה משפיע על כל מיני דברים.

תחשבי על האמא שבוועד, לא הייתי רוצה להתחלף איתה וכל הכבוד לה שהיא הצליחה לנהל את כל האופרציה הזו.

בסוף אפשר לרשום משהו מאוד מרגש בצאטgpt

האם זה מה שהופך את התודה ליותר מחוברת?

לא יודעת, לפעמים דווקא הפשטות בלקחת פתק כמו פעם ולרשום משהו פשוט ולא מתחכם. מראה על משהו בריא בנפש.

בכל אופן מתוך כל הורי הגן היא זאת שהשקיעה הכי הרבה בתפקיד שהכי לא מתנדבים אליו

הייתי רושמת לה הודעה תודה על המתנה ושאת מעריכה את הטרחה,

אני בטוחה שזה יעשה לה הרבה יותר חשק להשקיע גם בפעם הבאה בדברים מהסוג הזה.

וסתם כדי שתביני כמה זה מורכב, פעם היינו מתנדבים לוועדים האלו. שנה אחת בעלי רשם משהו בקבוצה שאחת האמהות לא אהבה והיא העבירה את זה לגננת, הורים אחרים כעסו על האמא הזאת, ואמהות אחרות כעסו על אותם הורים ומזבוב יצא פיל וכולם יצאו נעלבים

ומאז הגננת לא דיברה איתי!! עכשיו מה אני קשורה לכל המשבר הזה??

הייתי צריכה לשלוח את הבת שלי חצי שנה לגן שהגננת לא מדברת איתי!

תחשבי שיש לי עוד ילדים, מזלי שאנחנו גרים בעיר ויש עוד גנים. אבל תחשבי אם לא..

מאז מבחינתי שלא יהיה וועד ולא יהיו מתנות, אנחנו לא נכנסים לזה!

ואני מה זה אחת שלא לוקחת דברים קשה.

אבל עובדה הנה אצל הבת שלי הגדולה מתוך 100 בנות בשכבה באוכלוסיה מאוד אכפתית ומעורבת, לא נמצאו 3-4 אמהות בוועד הורים של כיתה ו' שזה שנת בת מצווה!

אמרתי בליבי שאני מעדיפה לקנות לבת שלי מתנה ממני בשם החברות ולא חלילה להיכנס לוועד אפילו שזו שנת בת מצווה, רק בגלל הסיפור עם הגננת.

והנה אמא אחת שבועיים אחרי לידה ניסתה לארגן קפוצונים לילדות לקראת טיול שנתי וכן היו הורים שמצאו על מה להתלונן.

רק שתביני כמה זה קשוחחח כל הדבר הזה.

ואני בכלל לא מדברת על הקושי בגבייה.

פעם היינו עושים גם את זה, שנה אחת אספנו בשם הגננת כסף להזנה

800 שקל שנתי לארוחות בוקר בגן,

זה ממש היה להיכנס לכיס של אנשים, כל חודש היו אומרים חודש הבא, היו משלמים ב50, 50 לפי היכולת מדי פעם.

נכנסנו לסכסוכי גירושין בין הורים ממש ברדק ולא נעים. לא מבינה למה הורים צריכים לעשות את זה ולא העירייה.

הם קבעו שיש הזנה בגנים שהם יטפלו בגביה.

מקווה שאת מבינה כמה זה מורכב מאוד מאוד להיות בוועד.

תחשבי שאני אחת מהאמהות בגן שאת עובדת בו שלא היו מוכנות להיכנס לוועד ויהי מה.

מבינה קצת יותר את המורכבות?

הייתי שמחה מאוד לשמח אותך מכל הלב, אבל לא מוכנה לשאת במחירים של זה, סורי..

אז יש אמא שהייתה מוכנה, שאפו לה.

תתנחמי בחיבוקים של הילדים, זה הכי חשוב, הכי אותנטי והכי נטול עכבות.. כל השאר תשאירי בצד..

ומציעה לכולן אתגר:

מהיום ועד פורים, כל יום לחפש 3 נותני שירות שההוקרה היחידה שהם מקבלים זה את החיוך והתודה רבה שלכם. אז תנו חיוך מכל הלב.

זה משנה תפיסה ועושה טוב לנפש פתאום לראות את העולם מהזווית הזו.

שיהיה פורים שמח, שנזכה לישועה גדולה ויתקיים בנו להכות את אוייבנו וידעו כל עמי העולם כי ה' איתנו והוא הנותן לנו כח לקום על אויבנו ולהשמידם.

איזו עבודה קשה.

ואיזה קושי נוראי עם הגננת שלא דיברה איתך.

באמת שאני צריכה להעריך קצת יותר אני הוועד.

ותודה על האתגר והברכות 

כמה שאני מסכימה איתך
ותודה על הטיפ בסוף...חשוב ממש
תודה רבה

איך אפשר?
הזוי

אני באמת מעריכה את הגננות

והמורות

והמלמדים

וכולם כולם.

אבל אני מעריכה גם אותי ואף אחד לא חושב לתת לי מתנה כל ראש חודש

אצלינו בכל אופן הנושא הזה מתסכל אותי לגמרי

כי הנורמות עולות ועולות ומה שאני לא יעשה כבר לא ייחשב

נותנים אצלינו מתנה בערב ראש השנה

ובטו בשבט

ולחנוכה

ולפורים

ולפסח

ומידי פעם גם ראש חודש

ועוד ועוד

ויש הרבה אנשי צוות בגן..

גם אם אקנה לכל אחת חבילת שוקולד ב7 שקל זה יוצא חתיכת תקציב

ובפרט שהרף פה יותר גבוה..

אז יוצא שאני כבר בכלל לא מרגישה שהן מעריכות או שזה נתפס אצלן כהערכה

זה יותר כמו 'חובה ציבורית' כזו

שזה ממש מוציא את החשק...

אז פורים מרגיש לי בסיסי ואני קונה משהו קטן לכל איש צוות בגן (כולל סיעות אלרגיה לא של הבת שלי, כי לבת שלי לא משנה מי מקשיב לסיפורים שלה מהבית..)

ומכתב כמובן אישי

אבל אם זה לא מוערך אז וואלה,

לא יודעת מה לומר...

כל פעם שאני מכניסה את הבת שלי לגן יש במטבחון שוקולד/עוגה/שייק לגננות.

ואני באמת מעריכה! אבל אני לא יכולה לעבוד בזה

מבחינת זמן

מבחינה כלכלית

וזה מרגיש לי גם לא נכון

באמת קצת לכיוון של שוחד

מכתב בטוח היא רואה

מילים נוגעות בכל אחד

להיפך את המשלוח הקטן או הגדול כבר לא רואים מרוב מלא דברים

וגם, יש בזה משהו לא נעים, גם לי כצוות חינוכי לקבל מהורים בפרטי

מתנה מהוועד זה בסדר.. גם לא ממש נעים לי שטרחו אבל ניחא

אבל מהורים בפרטי

מביך שהם טרחו והוציאו כסף

ואיך להודות

ואחכ אני מרגישה שחייבת להם משהו אבל לא בקטע טוב שיגרום לי להיות יותר נחמדה אלא בחוסר נעימות...

אבל מכתב עם מילים באמת חמות או הערכה בהודעה או בעל פה ממש מחזקים ונותנים לי כח

אני יודעת שבמגזר החרדי או בחברות מבוססות זה בכלל יצא מפרופורציה וצריך להביא מעטפה למורה עם מזומן וגם מביאים דרך הוועד וגם לא דרך הוועד , זה הזוי ...

אגב, בביס של אחיינית שלי עשו משהו מהמם הודיעו לכל הוועדים שמביאים רק בשלוש פעמים בשנה כדי לא להעלות את הרף ראש השנה, פורים וסוף שנה.

ולפורים הוועד הכללי אוסף מכל וועדי הכיתות סכום וקנה לכלללללל הצוות משלוחים, כולל אנשי תחזוקה ומנהלה, אחיד! בלי השוואות והיעלבויות. רק ברכות ההורים של כל כיתה אחראים להוסיף. זה ככ יפה!!!!!

הלוואי שיצליחו לקבוע סטנדרט אחיד בנושא.

לא יודעת אם לצחוק או לבכות.

אולי אולי אולי הכוונה לרבעס בחיידרים שפעם היו מביאים מעטפות

היום ברוב החיידרים אסור.

אנחנו בכ"א אף  פעם לא הבאנו

וכמובן שאף פעם לא קבלתי כלום בתור מורה מחנכת

משלוח יפה מכל הכיתה

לפעמים גם משלוחים פרטיים, אבל אני ממש בקשתי שלא יביאו.

וגם בקשתי מההנהלה שיזמו מכתב להורים ויאסרו משלוחים פרטיים.

את האמת, בתור מורה- לא עושה לי שום דבר שמביאים לי בפורים עוד קרם לחות/צלחת פורצלן/מגבת פנים

לא גורם לי לאהוב את התלמידה יותר.

כן משמח אותי מאש שסתם באמצע יום משמים במהלך השנה מביאים לי שוקולד מפנק עם מכתב מהלב ולא מAI....

שיש נורמה להביא מעטפה לרב'ה

בנות שסיפרו שאין להם כסף לזה אבל חייבים..

כאילו כתבו מכלי ראשון..

מהמם שאת כזו רגישה ושיש נורמה כזו אצלכם..

אחנו גרים במקום חרדי  במרכז הארץ וזה לגמרי מקובל כאן ויש לי אחיינים ב4 חיידרים בעיר וכולם נותנים מעטפות. אצלינו חוץ מרב'ה אחד שלא מוכן לקחת כולם לוקחים. עצוב אבל זה המצב.

שוקולד/עוגה/שייק שהגננות קיבלו

בחיים.

לא במעון,

לא בגן,

לא בבית ספר (כיתות נמוכות).

אולי אנשים אצלכם חיים ברמת חיים גבוהה ויש להם ממה לתת.  

אני מאוד אוהבת לתת מתנות. מאוד. (וגם לקבל 🤭)

ועושה את זה בראש השנה לפעמים בפורים ופסח.

מעבר לזה רק מילה טובה, חיוך.

הכרת הטוב.

יחד עם משהו נחמד למורה וזהו!!!

פשוט זהו!!!

זה הזוי שהיום אמא שלא משחדת את הגננת אן המורה, בטוחה שכבר הילד שלה יופלה לרעה.

די עם זה!

עושים את התפקיד באהבה ומקבלים מכתב מהחב- זה העיקר!

לא קינוחים של טירמיסו

לא פותחים שולחן

לא כל מיני עוגיות

ואת האמת שאני ביחסים ממש טובים עם הצוות.

כי אני מעריכה מהלב. ואני לא מנסה לקנות את הלב של אף אחת, ולעמוד בסטנדרט ההזוי שנוצר

פשוט לחייך מהלב ולהוקיר תודה מהלב

אני גם עובדת הוראה, יש לי אפס ציפיות לקבל משלוח מנות.

אז אם הביאו לי- שמחה גם בשוקולד ופתק.

וואלה, השקיעו 80 שח בגננת משלימה- מדהים בעיניי!

אל תשכחי שאת לא מתנדבת שם, את עובדת ומקבלת משכורת..

לא ביקשתי שכל אמא תביא. בכלל לא. לא מצפה לא בראש השנה לא בטו בשבט ולא בראש חודש.

כן נהוג בפורים ובסוף שנה. ומאמינה שהם לא אספו פחות משלושים.. אז למה לא לפחות לעגל ל100 בשביל ההרגשה? בחלוקה לילדים זה יוצא פחות משלוש שקל לילד..  אם אספו 30 זה יוצא 900 , אז לפחות שיהיה פורפורצנאלי..

יש קרוב ל10 אנשי צוות

אספו מההורים סכום לא נמוך בכלל

וחילקו בין כולם

80₪ לאיש צוות שפוגש את הילדים פעם בשבוע זה חלק יחסי מכובד מאוד..

מקווה שתצליחי לראות את ההערכה של ההורים למרות האכזבה 🫶🏻

אני מאוד מפרגנת לגננות של הילדים שלי (יש לי 3 ילדים בגן) אבל אני לא מוכנה עכשיו להוסיף 15 שקל בנוסף ל180 שאספו בתחילת שנה.

למה? כי אני חושבת שהמתנה צריכה להיות סמלית ולא משהו בשביל השואו ובשביל זה מספיק הכסף שאספו.

ויותר מזה, אני לא מבינה את הטרנד הזה להביא מתנה לראש השנה כשלפעמים בזמן הזה אני עוד לא זוכרת מי הצוות בכל גן, ולפסח שזה שנייה אחרי פורים.

והשנה בחלק מהגנים הוסיפו גם את טו בשבט.

לאן נגיע?

אני לא אתפלא אם השנה ירצו לתת מתנה גם ללג בעומר ולשבועות.

ואני מפרגנת בעיקר בעיקר במילים.

אבל כשהילד שלי אמא/אבא שבת וכשיש יום הולדת אז אני מוסיפה גם שוקו ושוקולדים או עוגיות מתנה לצוות ואומרת להם שניצלתי את ההזדמנות לומר תודה ולתת משהו קטן.

ועדיין אני חושבת שכל המתנות האלה מסביב זה מוגזם וגורם לי להוצאת כספים שמיותרת בעיניי.

לק"י

הבעיה שזה נהיה מקובל, ואז לא נעים לא לתת. ומזל שאצלינו עושים משותף.

לק"י

עשיתי את זה בכבוד, כי אני בהחלט מעריכה את הועד שעושה בהתנדבות.

מאז נותנת כמה שמבקשים וזהו.

למרות שאם זה יהיה גבוה בהגזמה, אז כדאי לא לשתוק. אבל בינתיים זה נראה לי סביר.

הכי הייתי שמחה שיגבילו ממשרד החינוך או משהו שיהיו חייבים להקשיב.

והכי חשוב לתת פידבק חיובי במהלך השנה (אני לא הכי טובה בזה...).

אצלנו אמהות פתאום משום מקום- יש מחר התוועדות בגן אולי נקנה מאפים וטרופיות? שכל אחת תשלם.... מה את רצינית? את יודעת כמה התוועדויות יש בשנה בגן חבד?

לא! לא רוצה ולא מעוניינת!

מעדיפה להביא כשהגננת מבקשת להתנדב למצרכים לאיזה ארוחת נחמדה משותפת ולא לשלם סכום לאף אחד...

מקווה לזכור את זה בפעם הבאה וליישם.

אצלנו למשל התקציב לכל המשלוחים הוא קצת פחות מ400 שח ל5 משלוחים. וכדי לעשות אותם מכובדים אני מכתתת את רגלייי בין חנויות שונות למצוא שיהיה הכי יפה ונראה טוב ומושקע וארוז יפה ומשקיעה בזה שעות על שעות, כדי שיראו את ההערכה .

זה כבר יוצא לך פחות מ100 שח למשלוח.

התקציב הזה נגזר מהעובדה שזה הפך להיות חובה לתת המון מתנות לאורך השנה להמון המון נשות צוות, ואם יש להורה 5-6 ילדים במסגרות זה סכומים פסיכיים. אז כל שקל שהם מוציאים הוא לא מובן מאליו.

בעיקר אני חושבת כאמא שזה נותן תחושה קצת חמוצה שמישהי שעושה עבודה שהיא מקבלת עליה שכר, בשם הכרת הטובה יש ציפיה לתת סכום גבוה יותר ממה שניתן שהוא בעצמו לא ברור מאליו, בזמן שאין הכרת טובה על סכום (לא קטן!) שניתן בלי שום חובה בכלל. 

לק"י

אבל בגן ממוצע גם לי זה נשמע יקר.

פירטתי פה מה אצלינו:

אישית לצוות הצהרון יוצא לנו משלוח בערך ב-50 - הריון ולידה

הרוב כן משלמים. אבל יש כאלה שלא

זה לא חובה לשלם לזה. זכותם

זה מורכב.

בשבילך זה כולה 'עוד 20 שח',

בשביל מי שמארגנת את זה זה כל מיני החלטות של כמה לאסוף וכמה ללחוץ ומה לקנות ואיך לתת ומה לכתוב. תאמיני לי שגם השמונים שח ששלחו לך, שנראים לך כל כך מעליבים, הצריכו מחשבה ועבודה ותשומת לב.

וגם לא כל כך הבנתי למה נראה לך מוזר לתת לגננת משלימה פחות. את באמת עובדת בגן שלהם פחות, ואם שלושת הגנים יתנו משהו בסכום כזה זה מכובד פלוס.

אגב גם אין קשר לעובדה שזה גן מאתגר, לא חושבת שההורים חושבים על הגן כמאתגר ולא נראה לי שהם חושבים שהצוות ראוי ליחס מיוחד רק בגלל העובדה הזו.

הסכום בפני עצמו לא מעליב.

לתת אותו ככרטיס ביי מי אולי זו לא ההחלטה הכי טובה, ואולי דווקא רצו שיגיע אליך לפני פורים ואת לא תהיי בגן ביום שיתנו את משלוחי המנות, ולכן החליטו 'רק' לשלוח בביי מי.

מכאן והלאה זו כבר החלטה שלך איך להסתכל על הנתונים.

חינכתי כיתה קשה בטירוף שנה שלמה. אכלתי מרורים מהן. כשהמחנכות של הכיתות המתוקות בשכבה קיבלו משלוחי ענק בפורים אני קיבלתי משלוח מנות אישי מאחת מהבנות, בכלל לא משהו כיתתי. בסוף השנה, כשגם ילדתי קיבלתי מתנה ללידה ולסוף השנה ביחד שובר של 300 שח. כיתה של 30 בנות, החשבון פשוט כמה כל אחת שמה.

מבאס? כן.

האם כעסתי עליהם? לא. כי בסוף לא חייבים לי שום דבר ואני מקבלת משכורת על העבודה שלי.

ברור שהערכה זה כיף וחשוב ובעיני זה גם שדר שעובג מההורים לילדים, וכשההורים מעריכים גם הילדים מתנהגים בצורה אחרת.

אבל בסוף הם באמת לא חייבים לי כלום

כשהמחנכות המקבילות קיבלו דברים מטורפים..

והייתה לי שנה קשה מאד והעברתי את כל הכיתה תהליך מטורף.

בהתחלה התבאסתי, אח"כ באמת הבנתי שזו העבודה שלי, לקבל משהו זה בונוס.

אבל אני יודעת כמה אני שווה ומה עשיתי בשבילםו וזהו.

ואני חושבת באמת שיש קורולציה בין ההורים לתלמידים. כשהורים יודעיפ להעריך, גם במילים בלי קשר למתנות- זה משדר לתלמידים וגם הם מתייחסים אחרת למורה.

האמת שאם היה לי תקציב של 80 ש"ח

לא הייתי מביאה שובר

הייתי קונה משהו שנראה מכובד

לי מרגיש ששובר צריך להתחיל מסכום כלשהו

אם אין אותו- עדיף לקנות אפילו מארז שוקולדים

סתם המראה המכובד יותר מראה על הערכה לעניות דעתי

בסוף זה לא עניין של שימושי

היא הרגישה שלא רואים אותה ואת ההשקעה שלה

כי לקנות ביימי זה לוקח שניה וחצי

ו80 ש"ח זה נראה קצת כשזה בשובר

אבל אם מישהו מביא לך מארז כלשהו גם לא שימושי

את רואה שחשבו עלייך והשקיעו

גם אם עלה פחות מ80

לק"י

אני למשל מעדיפה משהו שמתכלה, כמו שוקולד.

ולא משהו שנתקע לי בבית או שאני מחפשת למי להעביר🤦‍♀️

אבל אז מי שלא אוהבת שוקולד, גם לא תהנה מזה😂

לק"י

לכן אני ממש בעד לחזור למטרה העיקרית של המתנה שזה הכרת הטוב.

ושיביאו פרח עם פתק מהלב.

אני גם עובדת במשרד החינוך, בתור קלינאית תקשורת (בבי"ס חנ"מ).

לאורך השנים היו הורים שזכרו להביא גם לי. אבל הרבה פעמים גם לא. לפעמים הוועד נתן מתנה 'כיתתית' לכל צוות הכיתה (כל כיתה קיבלה מגש מתוקים), אבל אני לא שייכת לאף כיתה, אז לא תמיד קיבלתי משהו (לפעמים צוות הכיתה זכר להציע לי כשנכנסתי אליהם לשיעור).

האמת שזה תמיד חימם את הלב כשכן זכרו להביא לי משהו. אבל לא לקחתי אישית כשלא, כי אני מבינה שזו הסיטואציה...

מיותר לציין שהדברים שקיבלתי אף פעם לא הגיעו לסכום של 80 ש"ח. וכרטיס מתנה זה בכלל משהו שמעולם לא קיבלתי...

(בעצם היתה פעם אמא של אחת התלמידות שקנתה לכל אחד מהצוות ספר תפילות עם שם, משהו מושקע שכנראה גם עלה לא מעט, וזה ממש ריגש אותי שהיא חשבה לקנות גם לי. אבל זה באמת מקרה נדיר...)

תכלס גם למורים מקצועיים בבית ספר זה דומה. כשלא שייכים לשום כיתה באופן רשמי, אז ההורים גם פחות מכירים, וגם פחות מרגישים את האחריות להוקיר, ובסוף יוצא שלא מקבלים מאף אחד...

את עובדת ב-3 גנים.

תחשבי שאם כל גן יתן לך כזה סכום, תקבלי 240.

זה עדיין נשמע לך מעט???

אני לא חושבת שיש פה קמצנות. באמת יש מלא אנשי מקצוע, ואי אפשר לתת לכולם סכום גדול (בטוחה שגם לסייעות יש סייעות משלימות. והיום קונים גם לרב גן ולריתמיקאית, ולגננת שילוב ולמלווה בהסעה. זה לא נגמר לעולם).

אומרים יפה תודה, משחקים שזכרו אותך כאשת צוות, ותקני משהו שישמח אותך.

חבל על המרמור.

אני עובדת במקצוע פרא רפואי בביס ממלכתי ואף פעם לא מקבלת... כי הוועד קונה למחנכת ואני, שמוציאה ילדים לפרטני לא מקבלת מהורים. האמת לא מרגישה מזה פחיתות או משהו. אז כן, הייתי שמחה לראות הערכה קצת מההורים, גם בסוף שנה, אבל זה לא קורה, רק ממש לפעמים. ובתור אמא, שהשנה הוצאתי סביבות 700 שח על מתנות (כן כן 4 ילדים) אני ממש ממש מבינה את ההורים ואפילו חושבת שפורים הפך למשהו שיצא מכל פרופורציה אפשרית. רק לשם ההדגמה הילד בכיתה ב' אצלינו נהוג שמביאים למלמד כסף מזומן - פסיכי לגמרי. אז נביא 100 ועוד משהו קטן- כי כולם מביאים אז שלא נהיה הכי פחות, כמה שאני שונאת את זה...ובעוד גן אספו 85 לכל הצוות כולל צהרון, ואחד בגן מיוחד נתתי לגננת ולסייעת כל אחת גיפטכארד של 100 +שוקולדים +מטפלות פרא רפואי סביבות 30 שח כל אחת כפול 3. ולמעון גיפטכארד למטפלת +מתנה למנהלת מעון+מתנה קטנה לאחת המטפלות במעון שפעם קצת נפגעה ממנו בטעות

בקיצור זה יוצא ממש סכום לא מבוטל פלוס הוצאות של משלוחי מנות לשכנים וחברים פלוס תחפושות

חג פסיכי...

כמה כל אחד שם לו במעטפה? וכמה ילדים בחיידר?

מה זה, אירוע? 

אף אחד לא חייב/ צריך להביא מעטפה בשום מקום

זו בחירה

וזה 'מנהג' חברתי

שאפשר לעשות אותו

ואפשר שלא

(יש הורים שלא נותנים)

יש כ30 ילדים בכיתה

חלקם יביאו כסף

סכומים בסביבות 100-200 ₪

צוותי החינוך עובדים מאד קשה

אני נותנת בכיף כסף

וגם אצל ילד שלומד בחינוך מיוחד אני משקיעה מאות שקלים כדי לקנות מתנות לצוות

הרבה יותר ראוי מלתת באירוע..

בעיניי לפחות 

לא מבינה את ה"חובה" ו"לא נעים"…

אני עוד לא בשלב הזה אבל זוכרת את ההורים שלי מביאים בשמחה ובהערכה כסף למלמדים.

ואם זה מעבר ליכולת לא חייבים להביא.

אדם שנותן מעבר ליכולת כי "צריך" זה בעיה שלו ולא של החברה.

ואיש חינוך שעושה איפה ואיפה בין תלמידים הוא לא ראוי להקרא איש חינוך ואני מקווה שלא קיימים כאלה במערכת. 

שזו קצת היתממות בעיניי.

החברה משפיעה מאוד

נכון, חשוב שכל אחד גם יפתח עמידות ועצמאות ויעשה רק דברים שהוא מסוגל.

אבל לחברה יש כוח שליחיד אין, וברור שלכל אחד יש אחריות על עצמו, אבל אם יש תופעה שנפוצה בחברה שיכולה להביא לחוסר נעימות, גם החברה צריכה לחשוב על זה. (ואני לא מדברת על המקרה הספציפי הזה, כי אני רוצה לדבר על העיקרון)

בוודאי שיש סטנדרטים חברתיים

יש חברות שבהם יש יותר מוכנות לקבל יציאה מסטנדרט, ויש חברות שפחות. השאלה גם כמה הסטנדרט גמיש, וזה משתנה מחברה לחברה וגם תלוי בהקשר.

אבל בוודאי שיש לחברה אחריות והשפעה, ולא רק ליחידים.

היא בעלת כוח גדול

ספציפית נתינת כסף לאנשי חינוך במגזר החרדי

פחות 'מחייבת '

מנתינת כסף בחתונות במגזרים שמקובל בהם

והרבה יותר הגיונית

אז ההיתממות היא דיון על המנהג הזה כבעייתי

ובמיוחד ההשוואה לאירוע 

ולהאשים את החברה בהחלטות שלך זה לא תקין.

יש לגמרי חשש שמורה שמקבל יותר מהורה מסוים יעניק יחס מועדף לילד מסוים.

בטח במקרה שהורים שיכולים להרשות לעצמם סכומים גדולים.

ויש הבדל גדול בין משלוח מנות ולבין כסף.

לא מבינה את המנהג הזה, אם אתם חושבים שהמערכת לא משלמת מספיק למורים, תעשו עם זה משהו, להביא מהכיס הפרטי כמויות משתנות זה לא מוסרי.

זה שוחד פר אקסלנס

איש חינוך לא מחליט מי הכי טוב וזה לא מהות תפקידו

לתת לו מתנה זה לא שוחד

זו הערכה

והוא יכול להתמודד עם הבנה שהורה לא יכול להביא לו מתנה כהערכה 

וברצינות-

יש הבדל בין מתנה סמלית ומילים טובות

למעטפת מזומנים/גיפטקארד/מתנה בשווי גדול מאוד.

זה לא סכום גדול

גם כשאני מביאה מתנה לצוות של הבן שלי

כל מתנה עולה באיזור 100 ₪

זה סכום הגיוני

וממש לא יכול להוות שוחד

בעיניי לפחות

חינוך אחד.

בחישוב פשוט יצא לי יותר מ500₪ וזה בלי שאר המטפלות ומורים מקצועיים. אין לזה סוף.

מתארגנים על מתנה משותפת וזהו.

יש רעות חולות בכל מגזר, אפשר לומר את האמת וזהו. זה מנהג נוראי בעיניי. ופעם ראשונה שנחשפתי אליו. 

זה לא רעה חולה

זו הערכה זה פרגון

זה בסדר שלא רוצים להוציא 500 ₪

וזה גם בסדר לרצות להוציא

(אני מוציאה בכיף

יותר מ 500

כל שנה

הרבה שנים

הכי הרבה על הילד בחינוך מיוחד

כי יש שם צוות גדול)

החיים לא צריכים להיות משוואה ולא מקובעות ולא הצהרות דרמטיות 

אני לא הולכת בכלל אליהם

אירועי ענק הם רעה חולה

בעיניי

למה צריך את ההתכנסות ההמונית הזו

ואז גם לשלם

סכום של אירוע שניים יכול לכסות מתנות מכובדות לצוות חינוכי 

אגיע לסכום גבוה של כמה אלפים.

לא נראה לי הגיוני בכלל להוציא סכום כזה.

ואולי דווקא בגלל שאני מגיעה גם מהצד של הצוות אני מבינה שזה בסדר לא להביא.

[חישוב הסכום: 6 ילדים * 2 או 3 אנשי צוות לכל אחד * 100 * 2 מתנות בשנה]

אה ותוסיפי את התשלום הרגיל לוועדים- כ 360 ש"ח לכולם יחד.

ובלתמ"ים- עוד כ100-200 בשנה

כשלא היה לי

לא הבאתי

ואם היו לי 6 ילדים

כנראה הייתי עושה אחרת

זה בסדר לעשות מה שחושבים/ מה שמתאים

שמלמדים לא מתוגמלים מספיק כספית

אז אפשר לאסוף סכום באנונימיות מכל ההורים שיכולים לתת ולתת לו את הכל יחד.

כשכל אחד מביא באופן פרטי אי אפשר לצפות שהמורה יתעלם ממי שמביא/לא מביא

להתייחס לעבודה ולילדים בצורה ראויה?

לא ידעתי ש100 ₪ זה דבר מסנוור

אותי בכל אופן גם 1000 ₪ לא מסנוורים

(וגם לא יותר)

יותר מזה, אם אני מסתכלת על זה בהיבט התורני - יהודי

יש איסור חמור להביא שוחד לשופט.  

לעומת זאת, חובה של האב ללמד את בנו. ואם הוא לא יכול, יש עניין לשלם למלמד שיעשה זאת.

בכל מקרה, שוב מנקודת המבט שלי ה"מעטפות" זה ממקום של הערכה ותוספת כח וממש לא חובה.

את הציפייה מהמקבל לא לעשות איפה ואיפה,

זה נשמע לי כמו ציפייה/ דרישה לא אנושית.

שוחד הוא איסור חמור כי באופן טבעי מתנות משפיעות על קבלת החלטות.

אין לי בעיה עם עצם עניין התשלום,

אבל בשביל להימנע מאפליה או שעושים גביה משותפת או שאפשר לתת בעילום שם.

אם לר משנה מי מביא אז למה להגיד ממי זה,

ואם משנה מי מביא אז עוד יותר לא להגיד ממי זה..

ואני לא אומרת, אני לא מכירה את המנהג ואת האוכלוסיה, אני שואלת..

עד כמה זכור לי גם לרופאים ואני כמעט בטוחה גם לאנשי חינוך במשרד החינוך אסור לקבל מתנות אישיות, אז יש בסיס לתמיהה.

בעיני 100-200 שח זו לא מתנה סמלית, זו מתנה לכל דבר.

לא מועסקים של משרד החינוך אלא של העמותה/ ארגון שמפעיל את המוסד
 

משרד החינוך מתקצב את החיידרים ע"י כספי 'תמיכה' ולא מתקצב ישירות עלויות/ משכורות 

לאנשי חינוך (כמדומני שיש כזה)

לא התפתח בחלל ריק, יש הגיון מאחורי הדברים,

ואין סיבה להניח שמלמדים מוחרגים מההיגיון הזה.

מאמינה שיש כאלה שבאמת מצליחים לעשות את ההפרדה, אבל באותה מידה אני חושבת שאי אפשר לצפות מכל מלמד לא להיות מושפע.

אני לא מכירה בפועל איך זה עובד, מהצד זה נשמע לי שיש פער בין האמירה לבין מה שהייתי חושבת שקורה בשטח.

(אם קיים כזה)

שנבנה ע"י משרד החינוך

או ע"י ממשלה/ כנסת

לא אומר שזה משהו מועיל/ נצרך

כמו עוד דברים שמשרד החינוך/ הממשלה עושים

פעם עבדתי בחינוך

וקבלתי מתנות

וגם כסף

זה היה דבר כ"כ שולי בעבודה

לא מבינה איך אפשר לחשוב שזה משפיע על משהו

איזה סכום שולי שנותנים פעם בשנה

אבל כל השנה איש החינוך צריך להתמודד עם

עבודה סיזיפית

הערות של הורים

האם 100 ₪ זה מה שישחד אותו?

אין מצב

אבל ההיתרים בטח לא באו בשביל מעטפות מהצד בנוסף לשכר.

גם אני בשוק מהמנהג.

מדובר רק על פורים או כל חג?

זה סכומים שלהרבה אין וזה בהחלט יוצר חוסר נעימות! אז ההיתממות של לא חייב בעוד שברור שזה יוצר מעמדות בכיתה, בעיניי לא שייכת.

זה בדיוק כמו להתארגן על משלוח מנות משותף ויש הורים שחייבים!! להביא גם אחד משלהם. 

ועם זאת, לא נותנת כסף למורים ומחנכים, ולו בשביל אותם הורים מעוטי יכולת שלהם אין את האפשרות.
יודעת שזה בחירה ולא חייב, אבל תחשבי איך מרגיש ילד שיודע שההורים של חבר שלו בחידר הביאו סכום מכובד למלמד, ולהוריו שלו אין ולכן לא הביאו.
יודעת שלרוב זה נעשה בשושו, אבל הילדים גם קולטים ומבינים ומדברים על זה בגילאים המאוחרים יותר
המעטפה למלמד צריכה להינתן באהבה ובשמחה בפורים עצמו, לביתו.
ולא במוסד הלימוד שבו הוא מלמד... בפרט שהם מצפים לזה, ולהם זה לא משנה אם ניתן במוסד או מחוצה לו, ואין הדבר נותן תחושה שמביאים לו כי אין לו, אלא כי כך מקובל.

שילמתי החודש

גן א 34 ילד 40 שח

גן ב 28 ילד 50 שח

גן ג חנ"מ קטן 150 שח

ארוחת רח גן א לכל ילדי הגן 100 שח (במצרכים) תורנות שנתית

רח גן ב 20 שח כמה פעים בשנה

רח גן ג 25 שח כל חודש

אבא של שבת גן א השבוע 60 שח (מיץ+חטיף ל34 ילד, חייב משהו מאוד ספציפי כי יש מלא אלרגיות)

עד כה 445 שח

אגב, אם גננות יורידו סטנדרטים בר"ח (מה רע בקרטיב לילד וכתר?! למה צריך בורקס ופסטה?! מה זה ערב נשים?!)

באבא של שבת (למה גם אבא וגם אמא של שבת צריכים להביא חטיף לחלק? אחד יין אחד חטיף זה עדיף)

יהיה לנו יותר תקציב למתנות...

בורקס ופסטה???

לדברים הנפוצים... או בייגלה...

שיחלקו להם.

אז לחם זה מדהים.

ביצים וטונה זה בדר"כ לא אלרגן אז אפשר להוסיף את זה גם ולהוסיף ירקות חתוכים, תירס וזיתים.

אפשר לגמרי למצוא פתרונות בסיסיים, בריאים ולא יקרים.

לק"י

ובהחלט אפשר לעשות משהו צנוע יותר...

או לוותר על סעודות כאלה.

(בגן חובה אצלינו בימי הולדת היו עושים ארוחת בוקר די פשוטה. בגלל שיש אלרגיה לחלב אז אין. יש עוגה).

בדקתי בגוגל ואת צודקת.

ועדיין כמו שכתבת בהחלט אפשר לעשות צנוע ובריא יותר. 

למה כל ר"ח מביאים פסטות ובורקסים? כל כך מיותר.
מלמדים את הילדים שלא להסתפק במועט, וחבל.

לכל גן יש גננת ושתי סייעות קבועות אם זה גן 3 או סייעת קבועה אחת.

גננת משלימה

סייעת או שתיים משלימות.

לרוב יש סייעת רפואית שגם עוזרת בגן וחלק מהצוות

סהכ 6/7 נשות צוות.

ממוצע 30 ילדים? (35 אבל לא כל ההורים משלמים וגם זה לא תמיד מגיע ל30 משלמים אלא הרבה פחות)

אז אם כל אחד מביא 20 או 30 שח זה הסכום שיוצא לקבל.

יש גנים שההורים מבקשים סכומים ממש גבוהים- 50 שח. וזה מעיק ברמות ולא הוגן!

אז השנה יצא לי לשלם

80 שח מתנות ומשלוח מנות לאחת (נגיד ישתמשו ב30 מתוך זה? )

100 מתנות כולל משלוח מנות (גם כנל בטח ישתמשו ב30 או 40 מזה והשאר להמשך השנה)

50 על גן לכל הצוות.

13 למורה.

אלה סכומים לא מבוטלים בכלל. וזה לא כולל תשלום ליריד פורים ותשלום למסיבה במקום אחר. קניות לתחפושות ומשלוחי מנות לחבר בכיתה.

אבלבא לי לשתף גם מהצד של האמא.

גם אני הכנתי לגננות המשלימות משלוח קטן יותר משל הגננות הרגילות. הן בסה"כ יום אחד עם הילדה שלי (ומזל ששתיהן באותו יום, אז הן לא יכולות להשוות לגננות אם)

אין לי כל כך תקשורת איתן, את השם שלהן אני מכירה רק כי שאלתי את הילדה הויא שאלה את חברה שלה... חחח

חוץ מזה- גם הסייעת וגם הגננת ילדו, אספו 15 שח עבור כל אחת.

הגננת המחליפה גם בהריון- לדעתי יאספו גם לה.

אף אמא לא התנדבה לאסוף כסף עבור משלוח משותף ולכן יצא לי יותר מ100 שח בור משלוחי מנות רק לצוות של ילדה אחת!

לגדולה אספו 12 שקל

לשניה אספו 30 שקל

לבן קנינו מתנה יצא יותר מ50 שקל, וגם זהרק כי התארגנו מראש וקנינו דרך אליאקספרס

לקטן עוד 2 גננות- זה עוד 50 שקל.

העיקר למטפלת של התינוק שלי אני הכי משקיעה זאת אני.. חחח וגם קצת חמותי)

בקיצור יצא לי 240 + מתנות ללידה לגננות + יריד לכל ילד (10, 15, 20- זה עוד 35)

וזה עוד לפני שמלוחים של המצווה בפורים עצמו.

את חושבת שהייתי צריכה להביא לגננת משלימה מתנה גדולה יותר?

חינוך שעובדת קשה מאוד עם הילדים.

שאני לא מצליחה להבין את הנורמה הזו של משלוחי מנות לכל אנשי הצוות, ופינוק ר"ח, ופינוק בסתם יום, ומתנה לתחילת שנה ולסוף שנה ולאירוע של הגננת ולאירוע של הסייעת.

משלמת עשרות שקלים על מתנות מיותרות כפול מסםר הילדים שלי.

וזה כל כך מיותר בעיני.

הרבה יותר נכון וטוב להביע הערכה במכתב עם שוקולד או עוגיות (מכל הגן/ הכיתה, לא מכל אחד באופן אישי)

אישית דואגת להבהיר את זה לוועד כל שנה- שאני ממש מבקשת שלא לאסוף כספים למתנות מההורים.

אם רוצים להביע הערכה אני מאוד אשמח למכתבים, אבל ממש לא רוצה שההורים יוציאו עשרות שקלים עלי. את המשכורת שלי אני מקבלת ממשרד החינוך.

וגם אצל ילדי אני כל שנה שמחה לעזור בקניה, אבל עם הגבלה על הסכום (למרות שזה דורש ממני הרבה יותר, כי זה לא סכומים שאביא גיפט כארד אז מתאמצת והולכת לקנות במקומות שיהיו זולים יותר. ולרוב לא קונה אצל ילד אחד רק, אלא אצל כל הילדים, כפול כל אנשי הצוות... כך שמכינה כל שנה מעל 20 מארזים ב"ה.)

80 שקלים זה מכובד מאוד מאוד.

את איתם יום בשבוע.

ואף אחד לא חייב לך כלום.

** מה שכן, בהחלט מעליב בעיני שלא כתבו ברכה עם זה.

זה ממש מכובד לגננת רוטציה!

תחשבי על כךל הכסף שצריך לשלם לכל מסגרת וכל אנשי הצוות זה לא נגמר.

אצלנו בטוחה שמביאים פחות מזה כמשלוח מנות נחמד ותו לא. וזה לחלוטין מספיק! העיקר המחשבה!!

אומרת לך אגב כמורה מקצועית שנותנת את כולה ולא מקבלת משלוחי מנות ומתנות סוף שנה וכו

וזה בסדר מבחינתי הרי אני לא מורה מקצועית ואין לזה סוף.

ובמחילה התקמצנו לא שייך כאן בכלל. 

אצלינו גובים סכום שנתי שמשמש למשלוחי מנות, מתנות סוף שנה, ובדרך כלל גם ליום המורה.

ונותנים מתנה אחידה לכל הצוות.

בגנים, יש לכל גן ועד, ויש תיאום ביניהם. ככה שכולם מקבלים אותו דבר. וגננת משלימה, פשוט מקבלת מכל הגנים ביחד אותו דבר כמו השאר.

בבתי הספר נותנים משהו אחיד לכל הצוות, כולל מחנכים, מורים מקצועיים, סייעות, צוות פרא רפואי, וכו'.

ככה לא מפספסים אף אחד.

יש הורים שמביאים גם משהו אישי.

אבל את המשלוח/ המתנה המועד כולם מקבלים אותו הדבר.

כמה כאב ראש זה חוסך
אתם קיבוץ או מקום קטן?
כי בעיר הגדולה קשה יותר להתארגן על זה...היה ניסיון אצלנו שכשל

ו @ממתקית אני גרה בעיר

התגובה שלך

סליחה אבל לא לעניין ככ

קיבלת מתנה וזה לא מובן מאליו. וזו גם מתנה שוות כסף

אף פעם לא תהיה סימטריה בין הנתינה בחינוך טוב במסגרות להכרת הטוב מההורים. הסוד הוא סיפוק ומשמעות ולא תמורה כספית/ מתנות

שעבדתי הרבה שנים בחינוך

ומה שהכי שימח אותי

זה מילים טובות.

אנשים שהודו מפורט

הורים ששמו לב לדברים בגן.

המתנה הכספית היא לא הפונקציה

מסכימה ששובר בסכום הזה זה מרגיש זעום.

אבל מודה שאני כאמא אם היו אומרים  לי שנותנים משלוח מנות לגננת משלימה, ב80 שח, הייתי חושבת שזה מושקע מאד ואולי אפילו קצת מוגזם... בסוף פןגשת את הילדים יום וחצי בשבוע, ולא מתעסקת בניהול הגן...

ברור שהעבודה שלך קשה וחשובה, והתודה היא באמת מכל הלב! וביחד עם זה, נשמע הגיוני שסכוםנגבוה יותר יושקע בסייעת ובגננת הקבועה

מה חייבים לך?

הנה עכשיו מלחמה, אתם מקבלים משכורת רגילה ולא עובדים..

ההורים מלאים בעשייה מסביב בלי סוף. קבלי את מה שהביאו לך ותגידי תודה.

לא חייבים לך שום דבר.

את לא רוצה את המתנה, מוזמנת להעביר הלאה. יש אנשים שמאוד ישמחו לקבל..

כל המתנות לצוותים פשוט יצאו מפרופורציה, מוריד את החשק לשלם כספי ועד ולהביא משהו.

ומהשנה הראשונה שהייתי בועד הורים והגננת העזה להגיד לי איזה מתנה היא רוצה - פרשתי ולא התנדבתי יותר.

אם זה כ"כ קשה עושה כזה בלאגן, אולי כדאי לעצור את זה. נגיד תודה במילים בכל הזדמנות, וזהו.

זה הרבה יותר קל ואישי.

בטח כאב לה על הכסף שהורים מוציאים ומשקיעים למתנה שאין לה שימוש בה בכלל..

וואו נעלבתי בשביל הפותחת . תקפתן אותה מידי!

בתור אמא ,ואשת חינוך בעצמי

נראלי מאוד נורמלי הציפיה שלה

זה נורא תלוי נורמה כמו שאמרתן.

במסגרת של הילדים שלי מאוד נהוג מתנות מההורים ספורים ראש השנה וסוף שנה

כן גם אני חושבת שזה מוגזם הרמה והרף שמעמידים אותנו כהורים, במיוחד שמדובר סך הכל במשפחות פשוטות ולא עשירות

אבל מאוד נורמלי לרצות לקבל קצת פרגון כי מה לעשות שגם משלוח מנות לפי ההלכה נהוג לתת לפי ערך המקבל! אם התורה אמרה אז מה נגיד

אז לא נוציא מאות שקלים על כל גננת ,ובטח לא המנהג לתת כסף

אבל המחווה הזאת בהחלט נותנת הרבה הרבה כוח.

אני אמא שמפנקת המון בכל השנה , תמיד שולחת עוגיות או שוקולד מידי פעם עם מכתב מעריך.

אתן לא יכולות להכחיש שזה נותן כוח ומחמם את הלב

מה ההתיפיפות הזאת של " לא עושה לי כלום וביקשתי לא לתת שום מתנה" אתן מלאכיות?

כן זה עושה הרבה וכן נותן הרבה כוח

קחו בפרופורציות סך הכל שיתפה בתחושה שלה. אם מקובל אצלם . ועם כל הכבוד גננת משלימה עובדת קשה ,אולי לא מנהלת גן אבל היא עוברת בין כמה גנים ונורא קשה להשליט משמעת על גן לא קבוע. הגננת משלימה שלנו ממש נקרעת בכל אופן.

אני חושבת שצריך את האמצע, אבל לבוא ולתקוף מישהי כי ציפתה קצת יותר נראה לי מוגזם

אף אחד לא שותה את כספכם או מחפש שוחדים

אבל כן פורים זה זמן של הכרת הטוב , ומי שאכן נותן מעט (כשמקובל יותר)

אז כן לפעמים זה מרגיש "פחות הערכה"

כן ברור שהמכתב הוא העיקר ,ולא מצפה למאות שקלים או מתנות מנורות עיניים

אבל התגובה של הפותחת לא נשמעת תלושה ולא משקפת אותה כלל ,חינוך זה עבודה מאוד מאוד קשה ותגמול טוב נותן כוח. כמו כל עבודה ,אם אין את האקסטרה העובד נשחק. אז פה מדובר בהורים אז זה מקומם נכון אבל אי אפשר להכחיש את התחושות

נתנו מתנה, חשבו עליה וטרחו לתת לה גיפטכארד.

(ותחשבי איך מרגישה האמא שבתוך כל הטירוף של ההכנות לחג, משלוחי מנות ותחפושות לילדים, תקרא כאן שלגננת בא לזרוק לה את זה בפרצוף...)

לקבל קצת פרגון זה לא שכל הורה ישים 100 שקל למשלוחי מנות.

אני מקווה שהתגובות שלי לא היו תוקפניות

אבל אני בהחלט חושבת שהציפייה הזאצ של הצוות למתנות היא לא הוגנת.

גננת עובדת קשה, נכון. גם גננת משלימה וגם גננת אם.

והן מקבלות משכורת, ולא מההורים.

אני בעד לפרגן, בעד להביע הערכה- אבל זה לא מחייב דווקא בכסף.

בהרבה מקומות עבודה מסודרים מקבלים מתנות לבחירה ממקום העבודה או מתנות סמליות לחגים ובמשרד החינוך מקבלים מתנה אחת בשנה שתכלס ממומנת  מהכסף שאנחנו משלמים כל חודש .. וזה מעבר להרבה חוסר הערכה שמתבטא בזה שבהרבה מקומות אין קפה, אין כוסות לקפה ואין תנאי עבודה נורמליים באופן כללי (לי אישית עצוב לשמוע על אנשים שנשארים במקומות כאלו, אני ברחתי..)

בעבר עבדתי במקום שהיה מביא מתנות סמליות בחגים למורות(לא בכל החגים מן הסתם אבל תמיד הייתה איזשהיא התייחסות וזה כל כך היה מחמם את הלב ונותן הרגשה טובה וגם היה מייתר את הרצון והציפייה ליחס מיוחד מההורים עצמם.

ואני לא אשת חינוך

לא בת של אשת חינוך

ובאופן אישי מכירה גם נשות חינוך נוראיות

חלקן מתעללות ממש.

אז בטח ובטח שגננת שנותנת את הנשמה שלה, היא לא מלאך והיא בוודאי עושה השוואה פשוטה בין גננת האם בגן זה או בגן אחר ורק טבעי ומתבקש שכגודל ההשקעה היא תקבל גם הערכה.

לפותחת-

אני מבינה לליבך ואני מניחה שכוונתך היא לא למתנה אלא לתחושה שרואים אותך, שרואים את המאמצים ומעריכים אותם.

אני באופן אישי מאוד אוהבת להיות מוערכת - במקום העבודה ובבית - וכשאני לא מקבלת הערכה בבית אני ממש מבקשת אותה בפה מלא.

מהילדים ומבעלי.

בעבודה זה קצת יותר קשה, אבל אני מתזכרת לא פעם שמגיע לי שיגדילו לי את הבונוס/השכר.

ולכן אני לגמרי מבינה לליבך ומאחלת לך חג שמח ומלא הערכה במישורים אחרים. 😍

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

על חשבונך?

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

לא נעים לי לבקש חריגנ כלשהי

גם ככה אני יולדת תשעה חודשים אחרי שנכנסתי לעבודה

גם ככה אני כבר במינוס של יומיים וקצת

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

מה אם יש מספיק ימי חופש והבוס לא מאשר? 🤦‍♀️

חישבתי את ימי החופש שלי באדיקות שיספיקו לי לימים באוגוסט, חול המועד ונופש שבעלי קבע, ועכשיו הבוס אומר שהוא לא מאשר לי את החופש לנופש 🤦‍♀️

למרות שהודעתי לו כבר באוגוסט, הוא אמר שהוא לא זוכר. חבל שלא שלחתי לו מייל מסודר. הוא אמר שהוא לא חייב לאשר כל חופש, והוא צודק, אבל זה ממש מעצבן. ולא תגידו שאני הולכת מחר, זה עוד חודש, ובכל זאת זה לא מספיק לו כי יש עבודה חשובה

אני בהייטק ואם הרשצ היתה לא מאשרת כשיש לי ימים הייתי מתעקשת…

זה ימים שלי לפי חוק סליחה

שרציתי לקחת חופש ארוך יותר באוגוסט אבל שמרתי את הימים לנופש, ואם הייתי יודעת שלא יאשר הייתי לוקחת חופש יותר באוגוסט.

וזה לגמרי חוק. אמרתי לו שהרי גם אם אני נגיד ואדחה את זה לחודש אח"כ, הוא עדיין יגיד שאין לו אפשרות כי יש עבודה (אני עובדת יחידה). אבל הוא לא ממש אכפת לו.

בקיצור עוד לא יודעת מה ומתי להגיד לו

מה זה החוסר התחשבות הזה. אין לו שום בעיה להגיד לך שהוא לא שם עלייך ומבחינתו תתאבדי על העבודה.

וואלה לא תקין.

יש לך ימים שחשבת בזכותך לבקש חופש. לא נותן כי לא באלו?

סבבה על הבוקר של הנופש מרימה טלפון צרוד שלום אני חולה. שולחת באפליקציה לקבל אישור רופא וכל טוב.

מי שעושה לי דווקא לא ירוויח מיזה.

וכל מי שלא נעים לה לראות שלי סבבה לעשות ימי מחלה ככה שתדלג. לא צריכה שלימדו אותי אם זה סבבה או לא. מבחינתי אויר לנשימה הוא לגמרי ימי מחלה.

ברצינות.

אני מבינה שיש עבודה, אבל אם אתה לא מתחשב פשוט לא תהיה עובדת שתעשה את העבודה 🤷‍♀️

יש מצב שגמני הייתי מוציאה מחלה במצב כזה

ואגב - כן ! לתעד כל דבר! עד שתמצאי משו אחר נורמלי בעז"ה

יש מקום שאני מתראיינת אליו וגם שם יש חסרונות קלים לא הכל מושלם אבל האנשים נראים ונשמעים חביבים אז אני ממש ממש מקווה להתקבל. תתפללו עליי 🙏

בעיני אם לא יאשר אז די זה סימן משמיים להתפטר..

את עובדת שלו, לא עבד..

אני באמת מרגישה שכלו כל הקיצין.

ואיזה נחמד זה שזכרת

יותר מזה הוא יכול להודיע לך שבועיים מראש על חופשה בת שבוע מימי החופש שלך

וגם להחליט מראש באיזה ימים תצאי לחופש אם נהוג שיש חופשה מרוכזת

זה מעצבן אבל. אבל בסדר ה' גדול מי יודע מה יהיה איתנו בעוד חודש, העיקר להיות רגועים החיים יפים והעבודה לא שווה את הלחץ והעצבים

הוצאתי לו ולמנהלת המקבילה מייל רשמי שאני מבקשת את החופש

שאני מצידי עושה את מירב המאמצים לעמוד ביעדים ולהספיק את כל העבודה בדד ליינים לחוצים

ואני מצפה שהם יבואו לקראתי בזמנים שחשוב לי.

אז הם אמרו לי שהם מסכימים לחופש בתנאי שאני עושה להם תכנית עבודה מדויקת על הדקות איך אני מספיקה את כל המשימות לפני החופש.

בתגובה, יום לפני פורים התפטרתי ולקחתי חופש...

לצערי אין לי מנהלת מקבילה, ולבוס שלי אין בוס, ומשאבי אנוש ממש לא בצד של העובדים.

ואני כבר היום מכינה לו לוז"ים ברמת הדקות שזה מחרפן 🤦‍♀️

בכל מקרה אני כבר מחפשת מקום אחר, מקווה להגיע לנופש הזה עם מכתב התפטרות ביד ומקום חדש באופק. ואם לא, נראה, או שאתפטר באמת או שאמצא איזה תירוץ/ פשרה לא יודעת

שאסור למעסיק לסרב לתת בו חופש

בימים שהם לא יום בחירה זה באמת להחלטת המנהל.

והודעתי על החופש חודש מראש.

כשזה מעסיק דורסני אין לך באמת מה לעשות חוץ מפשוט להתפטר.

היום לא הייתי מתפטרת כ"כ מהר, בכל זאת צריכה לפרנס בית. אז הייתי רווקה.

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

תודה!

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

😅

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

ולא תצטרכי פרוצדורה אח"כ להוציא אותם

בע"ה שילך חלק

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

אבל אחשוב על עוד אופציות דומות

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

הסיפור האחרון הוא וואו. אלופה!

חשבתי שהכנת קערת סדר ממגנטים😂

אמרתי לבעלי שזה סימן שאני טובעת בים של מגנטים 👻