לק"י

לא יודעת כמה זה יוצא לכל משלוח, זה גם משתנה בין הגנים והכיתות.

מבחינתי 80 שקל זה יפה מאוד. בגיפטקארד זה מרגיש מעט. בעיני עדיף משהו אחר.

לא חושבת שיש מה להיעלב. המטרה היא להעריך, לא לממן לנו משהו (אני מורה).

מבינה שקשה לך, כי את מרגישה שהם לא מעריכים מספיק את העבודה שלך?

לק"י

בגן אחד אספו 50 לפורים ופסח. זה 35 ילדים בגן, ו-7 נשות צוות (גננת אם, גננת משלימה, סייעת, סייעת משלימה, סייעת צמודה, 2 צהרוניות).

זה יוצא בממוצע 125 לכל מתנה. בעיני זה די הרבה.

לא יודעת אם ישתמשו בהכל, או שיישאר, ואז יגבו פחות בסוף שנה.

אני גם מאמינה שהן לא יודעות שאת משקיעה שם במיוחד.

ברצוני,

ומתוקף תפקידי הכפוי חשבתי שראוי שאארגן משלוח מנות למורות( כיתת חינוך מיוחד אז יש כמה)

מכיוון שאין לי נסיון ביררתי, בכמה מקומות, וגיליתי שבפורים נהוג לתת משלוח קטן יחסית, אפילו 50 ש"ח. כי בראש השנה ובפסח נותנים משהו יותר גדול.

אני החלטתי להקציב יותר ובסוף הרכבתי משלוח שלדעתי הוא גם נחמד וגם שימושי ב 75 בערך, ולפי מה שביררתי באזור אצלנו זה מכובד.

אז אולי היה עדיף שהיו קונים משלוח בסכום הזה, ולא נותנים את זה כ ביי מי, אבל הסכום עצמו הגיוני ולא מעליב.

חוץ מזה תסתכלי על זה ככה: נניח לגננת הקבועה היו נותנים ביי מי של 200 ש"ח, זה נראה לך מכובד? מפנק אולי?

זה תחשבי שאת עובדת בשלושה גנים שונים, אם מכל גן תקבלי 80 זה יהיה 240 ש"ח. זה מכובד ביותר, לא? 

אני מאוד חמה על הנושא הזה כי מרגישה שזה יצא מפורפורציה.

בגנים של הילדים שלי לא מפסיקים לבקש להוסיף כספים על זה.

מטרת המתנה בעיניי היא הזדמנות להגיד תודה.

אז 80 שקל בגיפט כארד זה באמת פחות מכבד אבל אם ב80 שקל האלה היו קונים לך משהו קטן עטוף יפה בעיניי זה עדיף.

ובליקשר למתנות, זה באמת מאוד קשה שממש מתאמצים אבל לא רואים את ההשקעה ואולי גם לא מספיק מעריכים במילים.

(באמת אני תמיד מפרגנת לגננת אם ופחות למשלימה, בזכותך אכתוב לה משהו מחר.)

אצלינו בגנים נותנים לכל הגננות והסייעות משלוח אחיד

שאני בטוחה שלא עולה על הסכום הזה

זה מהמם שאת משקיעה אבל בסוף זה העבודה שלך

וכל הורה בנפרד לא תמיד יודע כמה את משקיעה דווקא שם או לא.

וגם אם הוא יודע, זה לא חייב להיות מתורגם לסכומים גבוהים.

יש לכל משפחה כמה ילדים ובכל מקום אוספים כסף

וזה מצטבר להוצאות גבוהות שלדעתי הן לא הכרחיות בכלל

גננת, גננת קוטציה, סייעת או שתיים, והמשלימות שלהן

צוות צהרון- 2 או 3 גננת

לפעמים גם גננת שילוב..

לפעמים בת שירות או כח עזר אחר

חיבוק

ותודה בשם עם ישראל על ההשקעה בחינוך ילדי ישראל הרכים

אבל לא כסכום בביימי

חוסר מחשבה

קודם כל אני רוצה להגיד לך שלא בטוח שההורים יודעים כמה את משקיעה

אני בכל אופן, רמת הידע שלי על מה שקורה בגן

ועל הקשיים שיש לגננות די שואפת לאפס.

ואני אומרת את זה בצער,

אבל אני לא נמצאת שם

והילדים קטנים בשביל לספר

הגננות גם לא מאוד משתפות

וכשכן זה רק תמונות יפות ושמחות של ימי הולדת ומסיבות

ברור שזה לא ככה כל יום.

בכללי,

מאוד קשה המשלוחי מנות לצוות בפורים

לדוג לבן שלי ספרתי שאני צריכה לתת 6 משלוחי מנות (גננת ושתי סייעות ושתי גננות של הצהרון והרבה שמלמד אותם קריאה)

ממש סליחה, לא חשבתי על הגננת המשלימה

בזכותך אני אוסיף גם אותה.

ויש לי עוד בת ששם יש 3 אנשי צוות

זה יוצא סכום ממש גבוה לתת לכל אחד משלוח מנות

וזה גם ככה חג מאוד יקר, וגם פסח מעבר לפינה.

אני חושבת שהם היו צריכים לקנות לך משהו ולא לתת ביימי

ובעיקר להשקיע במכתב מעריך

אבל גובה הסכום ממש לא מראה על חוסר הערכה.

אין קשר להשקעה המבורגת שלך לזה שההורים לא אמורים לממן משלוחים מכובדים לכל איש צוות, בהנחה שיש גם כמה ילדים. זו הוצאה כספית לא פשוטה

שהביאו לך- הן הראו התייחסות

זו לא קמצנות

אני בטוחה שאת עושה את עבודתך מעולה

האמת חשבתי להביא לצוות הגן שלנו משלוח סמלי ועכשיו הורדת אותי מזה שעדיף לא להביא כלום אם ככה נעלבים

במשך השנים הבנתי שההורים לא חייבים לי כלום!

אם מביאים משהו, אומרים תודה ושמחים

ואם לא, אז לא אומרים תודה, ושמחים.

הסיפוק מהעבודה לא צריך להיות קשור להורים ולתשורות.

את מביאה טיפ/מתנה לכל עובד מקצועי?

אני לא

וגם לא מצפה שיביאו לי

כי בסוף זה חג עם מלא הוצאות בטח כשיש מס' ילדים

תחשבי שיש הורים עם כמה ילדים, לכל אחד כמה אנשי צוות, פלוס ההוצאות האחרות של החג- משלוחי מנות למשפחה ולסביבה ולסעודה..

ובכל זאת אספו כסף ודאגו שכל איש צוות יקבל משהו סמלי וברור שמעריכים יותר, אבל בסופו של דבר אי אפשר לתת לכל אחד סכום גדול מדי

אז לרצות לזרוק בפרצוף, כי הסכום נשמע לך נמוך, זה מעליב

אומרת גם בתור אחת שפעם עבדה בגנים וגם אני השקעתי את הנשמה, אבל לרגע לא חשבתי שחייבים לי משהו מעבר ומבחינתי כל דבר שהביאו למשלוח מנות היה מוערך ויפה בעיניי ובכלל לא ברור מאליו

זה לא סוף שנה שמביאים מתנה,

לכן על מה הציפייה? משלוח עם אוכל ב80 שח למשל זה מאוד מאוד מכובד. כנראה שהעדיפו את הסכום לתת לך ותקני מה שאת רוצה, זה אפילו יכול להיות נחמד

בתור אמא שנמצאת בועד כמעט כל שנה, קודם כל להגיע לסכום כזה למשלוח מנות זה ממש יפה ומכובד ואומר שההורים השקיעו הרבה כסף!

אנחנו כל שנה נקרעים בין הרצון לתת סכומים שיספיקו להרבה דברים, ובין ההבנה שאי אפשר לבקש מההורים סכומים הזויים עבור ועד הורים. במיוחד שיש ילדים עם הרבה אחים במסגרות וזה יוצא סכומים גבוהים מאד עבור ההורים.

ומתוך אלפי השקלים שאוספים צריך לתת מתנות לראש השנה, פסח, פורים, סוף שנה, יום המורה, סופגניות לילדים בחנוכה ומשלוחי מנות לילדים בפורים ובטח שכחתי עוד משהו, ותכפילי את כל המתנות ב5 נשות צוות ולפעמים יותר.

הן בטח התלבטו אם לתת לך משלוח או כסף וחשבו שיותר תהני מכסף אז זה מה שנתנו. זה מראה על מחשבה ואכפתיות וממש לא על קמצנות או זלזול.

האמת בתור אמא ובתור ועד זה ממש כואב לקרוא דבר כזה. מתנות הן בונוס, אקסטרה. נכון שזה מקובל לתת, אבל זה לא משהו שחייבים בכלל, ואם נותנים זה כדי להראות הערכה, אז לזלזל ככה במאמץ של ההורים זה ממש מעציב

לק"י

לילדים אוספים לפי חוזר מנכ"ל (בגן אחד מוסיפים עוד סכום על צילום חוברות).

לצוות- יש מסגרות שאוספים בתחילת שנה לכל השנה, ויש כאלה שאוספים כל פעם.

והסכום משתנה.

לפעמים זה יותר מידי בעיני, אבל אני כבר לא אומרת כלום. פעם ניסיתי לפנות בנימוס. אם כי יחסית לסכומים שכותבים פה לפעמים, זה נראה לי סביר.

זה בהחלט כסף שמיועד לילדים אבל הוא מגיע לגננת והיא בוחרת מה לעשות איתו. אצלנו למשל הגננת מממנת מזה מתנות יום הולדת לילדים, מתנות שהם מקבלים בחגים ועוד כל מיני.

סופגניות בחנוכה לא נכנסות לשם, ומשלוחי מנות גם לא. בעיקרון הועד יכול להחליט לא לשלם על זה ואז במסיבת חנוכה לא יהיו סופגניות, ומשלוחי מנות כל ילד יביא משלוח ויחליפו ביניהם. אנחנו כועד העדפנו גם שתהיה אחידות בין המשלוחים, וגם לא לבקש מההורים להוציא עוד כסף על משלוחי מנות בנוסף למה שכבר שילמו לועד.

כועד אני באופן כללי מעדיפה תשלום אחד מרוכז בתחילת השנה. התשלום לועד הוא וולונטרי, אני לא יכולה להכריח הורה לשלם (גם כותבת את זה בהודעה בתחילת כל שנה - התשלום הוא מבחירה, נשמח אם כולם ישתתפו), אבל מעדיפה את הריכוז כי ככה אני יודעת בתחילת שנה מה התקציב שלי לכל השנה ויכולה לחלק בצורה הגיונית למתנות השונות בלי להצטרך לבקש תוספת כספים במהלך השנה. אם היינו מבקשים בכל חג בנפרד היה יכול לצאת מצב שהורים בוחרים כמעט לא לשלם נגיד בתחילת שנה ואז בפורים כן, ואת נתקעת עם סכומים לא מאוזנים בחגים השונים. חוץ מזה שיש הורים ממש מעופפים ששוכחים אז תמיד עדיף חאסוף פעם אחת ולא 5 פעמים בשנה ;)

לק"י

זה 187 שקלים (בתחילת שנה אמרו 125, ואז הוסיפו עוד בשביל מסיבת סוף שנה).

החוגים אצלינו זה דרך קרן קרב, שזה תשלום נפרד.

(זה בגנים. בבתי הספר לא יודעת אם יש הגבלה).

אנחנו משלמים את התשלום של הגן + סל תרבות +תשלומי הורים/תשלומים מרצון, יוצא באזור ה700-800 שח לכל השנה, וכולל את המתנות לילדים הציוד וכו, והועד אוסף לפי ראות עיניו.

אני באמת חושבת שגננות משלימות לא מקבלות הערכה מספקת כפי הראוי להן... בדרך גננת האם וסייעת האם מקבלות את רוב ההערכה, כי הן המרכזיות בגן.

שנית - לא הייתי קוראת לזה התקמצנות, אלא פשוט חישוב כלכלי. תחשבי על זה שלכל הורה בגן יש בדרך כלל כמה ילדים (אנחנו למשל הוצאנו השנה על כסף למשלוחי מנות לצוות יותר מ-300 ש"ח לכל הילדים...), ואי אפשר לבקש סכום גבוה מדי בשביל משלוחי המנות.

אז משתדלים לבקש סכום סביר, ובו ועד ההורים (שמשקיע המון, ובהתנדבות מלאה!) ניסה לחשב איך לחלק אותו בין כל הצוות בצורה הגיונית.

סכום של 80 ש"ח הוא לא רע (בתור אחת שלא מקבלת מתנות מהעבודה), ואני מקווה שתמצאי במה להתפנק בו❤️

מקווה שלפחות השקיעו בברכה... בעיניי (בתור זו שלרוב כותבת את הברכות) זה הדבר הכי חשוב...

באמת חיפשתי לשמוע את הצד של ההורים ומאיזה מקום זה נובע.

כמובן שלא מצפה שיממנו אותי ואת הצרכים שלי, אבל מחפשת הערכה וזה הרגיש לי קצת מעליב. עכשיו מבינה קצת יותר את הצד של ההורים.

באמת יכול להיות שאם היו מוסיפים ברכה הייתי מרגישה קצת יותר נעים, אבל כתבו פורים שמח מהורי הגן וזה הרגיש כמו לעשות וי ולברוח..

בכל אופן, תודה שכתבתן. מבינה קצת יותר.

קודם כל, אני ממש מבינה את התחושה דאין ברכה אז זה לא משמעותי

אני חושבת שפשוט בפורים יש הצפה כזו מטורפת וככ הרבה אנשים לשלוח להם ולא לשכוח אותם, שלא הייתב פניות לכתוב . בסוף שנה ראוי וחובה לכתוב ברכה רצינית יותר

מקוה שבהמשך תרגישי יותר את תחושת. ההערכה. זה באמת משמעותי!

אגיד לך אישית שאני לא יודעת שום דבר על הגננת המשלימה אצלנו, חוץ מהשם שלה. היא לא שולחת ולא מעדכנת כלום, אין לי מושג מה היא מלמדת, היא לא יוצרת איתנו קשר, וממילא אני לא מרגישה אליה איזשהו חיבור.. חבל..

אני חושבת שהתגמול של עבודה הוא כספי או לראות את התוצאות.

אני גם משקיעה מאוד מאוד בעבודה ולא מצפה לשום הערכה חיצונית, אם היא תגיע אני אשמח, אבל אין לי שום ציפייה כי המשכורת והסיפוק הם התגמול שלי.

יכול להיות שאת עובדת קשה ולא מרגישה מספיק תגמול🥲

אבל זאת לא אחריות ההורים

מתוך 4 ילדים שלי, אצל 3 אין ועד הורים מתפקד כי זה כרוך בהמון עוגמת נפש.

פורים הוא ממילא זמן של הצפה, יש כ"כ הרבה דברים על הראש ועכשיו הוסיפו גם את התרגיל למידה מרחוק כמעט כל ערב יש לי כמה ילדים וכמה מטלות לכל אחד,

רק זה לבד מצריך ממני כאמא 7 פעמים להתחבר לקלאסרום הזה בשבוע לפני פורים

כאילו שאין בלתמים אחרים..

ולא לדבר שיש עדיין משפחות מגוייסות

ולא לדבר שכולם בעצבים מתוחים מתי תתחיל מתקפה ואיך זה משפיע על כל מיני דברים.

תחשבי על האמא שבוועד, לא הייתי רוצה להתחלף איתה וכל הכבוד לה שהיא הצליחה לנהל את כל האופרציה הזו.

בסוף אפשר לרשום משהו מאוד מרגש בצאטgpt

האם זה מה שהופך את התודה ליותר מחוברת?

לא יודעת, לפעמים דווקא הפשטות בלקחת פתק כמו פעם ולרשום משהו פשוט ולא מתחכם. מראה על משהו בריא בנפש.

בכל אופן מתוך כל הורי הגן היא זאת שהשקיעה הכי הרבה בתפקיד שהכי לא מתנדבים אליו

הייתי רושמת לה הודעה תודה על המתנה ושאת מעריכה את הטרחה,

אני בטוחה שזה יעשה לה הרבה יותר חשק להשקיע גם בפעם הבאה בדברים מהסוג הזה.

וסתם כדי שתביני כמה זה מורכב, פעם היינו מתנדבים לוועדים האלו. שנה אחת בעלי רשם משהו בקבוצה שאחת האמהות לא אהבה והיא העבירה את זה לגננת, הורים אחרים כעסו על האמא הזאת, ואמהות אחרות כעסו על אותם הורים ומזבוב יצא פיל וכולם יצאו נעלבים

ומאז הגננת לא דיברה איתי!! עכשיו מה אני קשורה לכל המשבר הזה??

הייתי צריכה לשלוח את הבת שלי חצי שנה לגן שהגננת לא מדברת איתי!

תחשבי שיש לי עוד ילדים, מזלי שאנחנו גרים בעיר ויש עוד גנים. אבל תחשבי אם לא..

מאז מבחינתי שלא יהיה וועד ולא יהיו מתנות, אנחנו לא נכנסים לזה!

ואני מה זה אחת שלא לוקחת דברים קשה.

אבל עובדה הנה אצל הבת שלי הגדולה מתוך 100 בנות בשכבה באוכלוסיה מאוד אכפתית ומעורבת, לא נמצאו 3-4 אמהות בוועד הורים של כיתה ו' שזה שנת בת מצווה!

אמרתי בליבי שאני מעדיפה לקנות לבת שלי מתנה ממני בשם החברות ולא חלילה להיכנס לוועד אפילו שזו שנת בת מצווה, רק בגלל הסיפור עם הגננת.

והנה אמא אחת שבועיים אחרי לידה ניסתה לארגן קפוצונים לילדות לקראת טיול שנתי וכן היו הורים שמצאו על מה להתלונן.

רק שתביני כמה זה קשוחחח כל הדבר הזה.

ואני בכלל לא מדברת על הקושי בגבייה.

פעם היינו עושים גם את זה, שנה אחת אספנו בשם הגננת כסף להזנה

800 שקל שנתי לארוחות בוקר בגן,

זה ממש היה להיכנס לכיס של אנשים, כל חודש היו אומרים חודש הבא, היו משלמים ב50, 50 לפי היכולת מדי פעם.

נכנסנו לסכסוכי גירושין בין הורים ממש ברדק ולא נעים. לא מבינה למה הורים צריכים לעשות את זה ולא העירייה.

הם קבעו שיש הזנה בגנים שהם יטפלו בגביה.

מקווה שאת מבינה כמה זה מורכב מאוד מאוד להיות בוועד.

תחשבי שאני אחת מהאמהות בגן שאת עובדת בו שלא היו מוכנות להיכנס לוועד ויהי מה.

מבינה קצת יותר את המורכבות?

הייתי שמחה מאוד לשמח אותך מכל הלב, אבל לא מוכנה לשאת במחירים של זה, סורי..

אז יש אמא שהייתה מוכנה, שאפו לה.

תתנחמי בחיבוקים של הילדים, זה הכי חשוב, הכי אותנטי והכי נטול עכבות.. כל השאר תשאירי בצד..

ומציעה לכולן אתגר:

מהיום ועד פורים, כל יום לחפש 3 נותני שירות שההוקרה היחידה שהם מקבלים זה את החיוך והתודה רבה שלכם. אז תנו חיוך מכל הלב.

זה משנה תפיסה ועושה טוב לנפש פתאום לראות את העולם מהזווית הזו.

שיהיה פורים שמח, שנזכה לישועה גדולה ויתקיים בנו להכות את אוייבנו וידעו כל עמי העולם כי ה' איתנו והוא הנותן לנו כח לקום על אויבנו ולהשמידם.

איזו עבודה קשה.

ואיזה קושי נוראי עם הגננת שלא דיברה איתך.

באמת שאני צריכה להעריך קצת יותר אני הוועד.

ותודה על האתגר והברכות 

כמה שאני מסכימה איתך
ותודה על הטיפ בסוף...חשוב ממש
תודה רבה

איך אפשר?
הזוי

אני באמת מעריכה את הגננות

והמורות

והמלמדים

וכולם כולם.

אבל אני מעריכה גם אותי ואף אחד לא חושב לתת לי מתנה כל ראש חודש

אצלינו בכל אופן הנושא הזה מתסכל אותי לגמרי

כי הנורמות עולות ועולות ומה שאני לא יעשה כבר לא ייחשב

נותנים אצלינו מתנה בערב ראש השנה

ובטו בשבט

ולחנוכה

ולפורים

ולפסח

ומידי פעם גם ראש חודש

ועוד ועוד

ויש הרבה אנשי צוות בגן..

גם אם אקנה לכל אחת חבילת שוקולד ב7 שקל זה יוצא חתיכת תקציב

ובפרט שהרף פה יותר גבוה..

אז יוצא שאני כבר בכלל לא מרגישה שהן מעריכות או שזה נתפס אצלן כהערכה

זה יותר כמו 'חובה ציבורית' כזו

שזה ממש מוציא את החשק...

אז פורים מרגיש לי בסיסי ואני קונה משהו קטן לכל איש צוות בגן (כולל סיעות אלרגיה לא של הבת שלי, כי לבת שלי לא משנה מי מקשיב לסיפורים שלה מהבית..)

ומכתב כמובן אישי

אבל אם זה לא מוערך אז וואלה,

לא יודעת מה לומר...

כל פעם שאני מכניסה את הבת שלי לגן יש במטבחון שוקולד/עוגה/שייק לגננות.

ואני באמת מעריכה! אבל אני לא יכולה לעבוד בזה

מבחינת זמן

מבחינה כלכלית

וזה מרגיש לי גם לא נכון

באמת קצת לכיוון של שוחד

מכתב בטוח היא רואה

מילים נוגעות בכל אחד

להיפך את המשלוח הקטן או הגדול כבר לא רואים מרוב מלא דברים

וגם, יש בזה משהו לא נעים, גם לי כצוות חינוכי לקבל מהורים בפרטי

מתנה מהוועד זה בסדר.. גם לא ממש נעים לי שטרחו אבל ניחא

אבל מהורים בפרטי

מביך שהם טרחו והוציאו כסף

ואיך להודות

ואחכ אני מרגישה שחייבת להם משהו אבל לא בקטע טוב שיגרום לי להיות יותר נחמדה אלא בחוסר נעימות...

אבל מכתב עם מילים באמת חמות או הערכה בהודעה או בעל פה ממש מחזקים ונותנים לי כח

אני יודעת שבמגזר החרדי או בחברות מבוססות זה בכלל יצא מפרופורציה וצריך להביא מעטפה למורה עם מזומן וגם מביאים דרך הוועד וגם לא דרך הוועד , זה הזוי ...

אגב, בביס של אחיינית שלי עשו משהו מהמם הודיעו לכל הוועדים שמביאים רק בשלוש פעמים בשנה כדי לא להעלות את הרף ראש השנה, פורים וסוף שנה.

ולפורים הוועד הכללי אוסף מכל וועדי הכיתות סכום וקנה לכלללללל הצוות משלוחים, כולל אנשי תחזוקה ומנהלה, אחיד! בלי השוואות והיעלבויות. רק ברכות ההורים של כל כיתה אחראים להוסיף. זה ככ יפה!!!!!

הלוואי שיצליחו לקבוע סטנדרט אחיד בנושא.

לא יודעת אם לצחוק או לבכות.

אולי אולי אולי הכוונה לרבעס בחיידרים שפעם היו מביאים מעטפות

היום ברוב החיידרים אסור.

אנחנו בכ"א אף  פעם לא הבאנו

וכמובן שאף פעם לא קבלתי כלום בתור מורה מחנכת

משלוח יפה מכל הכיתה

לפעמים גם משלוחים פרטיים, אבל אני ממש בקשתי שלא יביאו.

וגם בקשתי מההנהלה שיזמו מכתב להורים ויאסרו משלוחים פרטיים.

את האמת, בתור מורה- לא עושה לי שום דבר שמביאים לי בפורים עוד קרם לחות/צלחת פורצלן/מגבת פנים

לא גורם לי לאהוב את התלמידה יותר.

כן משמח אותי מאש שסתם באמצע יום משמים במהלך השנה מביאים לי שוקולד מפנק עם מכתב מהלב ולא מAI....

שיש נורמה להביא מעטפה לרב'ה

בנות שסיפרו שאין להם כסף לזה אבל חייבים..

כאילו כתבו מכלי ראשון..

מהמם שאת כזו רגישה ושיש נורמה כזו אצלכם..

אחנו גרים במקום חרדי  במרכז הארץ וזה לגמרי מקובל כאן ויש לי אחיינים ב4 חיידרים בעיר וכולם נותנים מעטפות. אצלינו חוץ מרב'ה אחד שלא מוכן לקחת כולם לוקחים. עצוב אבל זה המצב.

שוקולד/עוגה/שייק שהגננות קיבלו

בחיים.

לא במעון,

לא בגן,

לא בבית ספר (כיתות נמוכות).

אולי אנשים אצלכם חיים ברמת חיים גבוהה ויש להם ממה לתת.  

אני מאוד אוהבת לתת מתנות. מאוד. (וגם לקבל 🤭)

ועושה את זה בראש השנה לפעמים בפורים ופסח.

מעבר לזה רק מילה טובה, חיוך.

הכרת הטוב.

יחד עם משהו נחמד למורה וזהו!!!

פשוט זהו!!!

זה הזוי שהיום אמא שלא משחדת את הגננת אן המורה, בטוחה שכבר הילד שלה יופלה לרעה.

די עם זה!

עושים את התפקיד באהבה ומקבלים מכתב מהחב- זה העיקר!

לא קינוחים של טירמיסו

לא פותחים שולחן

לא כל מיני עוגיות

ואת האמת שאני ביחסים ממש טובים עם הצוות.

כי אני מעריכה מהלב. ואני לא מנסה לקנות את הלב של אף אחת, ולעמוד בסטנדרט ההזוי שנוצר

פשוט לחייך מהלב ולהוקיר תודה מהלב

אני גם עובדת הוראה, יש לי אפס ציפיות לקבל משלוח מנות.

אז אם הביאו לי- שמחה גם בשוקולד ופתק.

וואלה, השקיעו 80 שח בגננת משלימה- מדהים בעיניי!

אל תשכחי שאת לא מתנדבת שם, את עובדת ומקבלת משכורת..

לא ביקשתי שכל אמא תביא. בכלל לא. לא מצפה לא בראש השנה לא בטו בשבט ולא בראש חודש.

כן נהוג בפורים ובסוף שנה. ומאמינה שהם לא אספו פחות משלושים.. אז למה לא לפחות לעגל ל100 בשביל ההרגשה? בחלוקה לילדים זה יוצא פחות משלוש שקל לילד..  אם אספו 30 זה יוצא 900 , אז לפחות שיהיה פורפורצנאלי..

יש קרוב ל10 אנשי צוות

אספו מההורים סכום לא נמוך בכלל

וחילקו בין כולם

80₪ לאיש צוות שפוגש את הילדים פעם בשבוע זה חלק יחסי מכובד מאוד..

מקווה שתצליחי לראות את ההערכה של ההורים למרות האכזבה 🫶🏻

אני מאוד מפרגנת לגננות של הילדים שלי (יש לי 3 ילדים בגן) אבל אני לא מוכנה עכשיו להוסיף 15 שקל בנוסף ל180 שאספו בתחילת שנה.

למה? כי אני חושבת שהמתנה צריכה להיות סמלית ולא משהו בשביל השואו ובשביל זה מספיק הכסף שאספו.

ויותר מזה, אני לא מבינה את הטרנד הזה להביא מתנה לראש השנה כשלפעמים בזמן הזה אני עוד לא זוכרת מי הצוות בכל גן, ולפסח שזה שנייה אחרי פורים.

והשנה בחלק מהגנים הוסיפו גם את טו בשבט.

לאן נגיע?

אני לא אתפלא אם השנה ירצו לתת מתנה גם ללג בעומר ולשבועות.

ואני מפרגנת בעיקר בעיקר במילים.

אבל כשהילד שלי אמא/אבא שבת וכשיש יום הולדת אז אני מוסיפה גם שוקו ושוקולדים או עוגיות מתנה לצוות ואומרת להם שניצלתי את ההזדמנות לומר תודה ולתת משהו קטן.

ועדיין אני חושבת שכל המתנות האלה מסביב זה מוגזם וגורם לי להוצאת כספים שמיותרת בעיניי.

לק"י

הבעיה שזה נהיה מקובל, ואז לא נעים לא לתת. ומזל שאצלינו עושים משותף.

לק"י

עשיתי את זה בכבוד, כי אני בהחלט מעריכה את הועד שעושה בהתנדבות.

מאז נותנת כמה שמבקשים וזהו.

למרות שאם זה יהיה גבוה בהגזמה, אז כדאי לא לשתוק. אבל בינתיים זה נראה לי סביר.

הכי הייתי שמחה שיגבילו ממשרד החינוך או משהו שיהיו חייבים להקשיב.

והכי חשוב לתת פידבק חיובי במהלך השנה (אני לא הכי טובה בזה...).

אצלנו אמהות פתאום משום מקום- יש מחר התוועדות בגן אולי נקנה מאפים וטרופיות? שכל אחת תשלם.... מה את רצינית? את יודעת כמה התוועדויות יש בשנה בגן חבד?

לא! לא רוצה ולא מעוניינת!

מעדיפה להביא כשהגננת מבקשת להתנדב למצרכים לאיזה ארוחת נחמדה משותפת ולא לשלם סכום לאף אחד...

מקווה לזכור את זה בפעם הבאה וליישם.

אצלנו למשל התקציב לכל המשלוחים הוא קצת פחות מ400 שח ל5 משלוחים. וכדי לעשות אותם מכובדים אני מכתתת את רגלייי בין חנויות שונות למצוא שיהיה הכי יפה ונראה טוב ומושקע וארוז יפה ומשקיעה בזה שעות על שעות, כדי שיראו את ההערכה .

זה כבר יוצא לך פחות מ100 שח למשלוח.

התקציב הזה נגזר מהעובדה שזה הפך להיות חובה לתת המון מתנות לאורך השנה להמון המון נשות צוות, ואם יש להורה 5-6 ילדים במסגרות זה סכומים פסיכיים. אז כל שקל שהם מוציאים הוא לא מובן מאליו.

בעיקר אני חושבת כאמא שזה נותן תחושה קצת חמוצה שמישהי שעושה עבודה שהיא מקבלת עליה שכר, בשם הכרת הטובה יש ציפיה לתת סכום גבוה יותר ממה שניתן שהוא בעצמו לא ברור מאליו, בזמן שאין הכרת טובה על סכום (לא קטן!) שניתן בלי שום חובה בכלל. 

לק"י

אבל בגן ממוצע גם לי זה נשמע יקר.

פירטתי פה מה אצלינו:

אישית לצוות הצהרון יוצא לנו משלוח בערך ב-50 - הריון ולידה

הרוב כן משלמים. אבל יש כאלה שלא

זה לא חובה לשלם לזה. זכותם

זה מורכב.

בשבילך זה כולה 'עוד 20 שח',

בשביל מי שמארגנת את זה זה כל מיני החלטות של כמה לאסוף וכמה ללחוץ ומה לקנות ואיך לתת ומה לכתוב. תאמיני לי שגם השמונים שח ששלחו לך, שנראים לך כל כך מעליבים, הצריכו מחשבה ועבודה ותשומת לב.

וגם לא כל כך הבנתי למה נראה לך מוזר לתת לגננת משלימה פחות. את באמת עובדת בגן שלהם פחות, ואם שלושת הגנים יתנו משהו בסכום כזה זה מכובד פלוס.

אגב גם אין קשר לעובדה שזה גן מאתגר, לא חושבת שההורים חושבים על הגן כמאתגר ולא נראה לי שהם חושבים שהצוות ראוי ליחס מיוחד רק בגלל העובדה הזו.

הסכום בפני עצמו לא מעליב.

לתת אותו ככרטיס ביי מי אולי זו לא ההחלטה הכי טובה, ואולי דווקא רצו שיגיע אליך לפני פורים ואת לא תהיי בגן ביום שיתנו את משלוחי המנות, ולכן החליטו 'רק' לשלוח בביי מי.

מכאן והלאה זו כבר החלטה שלך איך להסתכל על הנתונים.

חינכתי כיתה קשה בטירוף שנה שלמה. אכלתי מרורים מהן. כשהמחנכות של הכיתות המתוקות בשכבה קיבלו משלוחי ענק בפורים אני קיבלתי משלוח מנות אישי מאחת מהבנות, בכלל לא משהו כיתתי. בסוף השנה, כשגם ילדתי קיבלתי מתנה ללידה ולסוף השנה ביחד שובר של 300 שח. כיתה של 30 בנות, החשבון פשוט כמה כל אחת שמה.

מבאס? כן.

האם כעסתי עליהם? לא. כי בסוף לא חייבים לי שום דבר ואני מקבלת משכורת על העבודה שלי.

ברור שהערכה זה כיף וחשוב ובעיני זה גם שדר שעובג מההורים לילדים, וכשההורים מעריכים גם הילדים מתנהגים בצורה אחרת.

אבל בסוף הם באמת לא חייבים לי כלום

כשהמחנכות המקבילות קיבלו דברים מטורפים..

והייתה לי שנה קשה מאד והעברתי את כל הכיתה תהליך מטורף.

בהתחלה התבאסתי, אח"כ באמת הבנתי שזו העבודה שלי, לקבל משהו זה בונוס.

אבל אני יודעת כמה אני שווה ומה עשיתי בשבילםו וזהו.

ואני חושבת באמת שיש קורולציה בין ההורים לתלמידים. כשהורים יודעיפ להעריך, גם במילים בלי קשר למתנות- זה משדר לתלמידים וגם הם מתייחסים אחרת למורה.

האמת שאם היה לי תקציב של 80 ש"ח

לא הייתי מביאה שובר

הייתי קונה משהו שנראה מכובד

לי מרגיש ששובר צריך להתחיל מסכום כלשהו

אם אין אותו- עדיף לקנות אפילו מארז שוקולדים

סתם המראה המכובד יותר מראה על הערכה לעניות דעתי

בסוף זה לא עניין של שימושי

היא הרגישה שלא רואים אותה ואת ההשקעה שלה

כי לקנות ביימי זה לוקח שניה וחצי

ו80 ש"ח זה נראה קצת כשזה בשובר

אבל אם מישהו מביא לך מארז כלשהו גם לא שימושי

את רואה שחשבו עלייך והשקיעו

גם אם עלה פחות מ80

לק"י

אני למשל מעדיפה משהו שמתכלה, כמו שוקולד.

ולא משהו שנתקע לי בבית או שאני מחפשת למי להעביר🤦‍♀️

אבל אז מי שלא אוהבת שוקולד, גם לא תהנה מזה😂

לק"י

לכן אני ממש בעד לחזור למטרה העיקרית של המתנה שזה הכרת הטוב.

ושיביאו פרח עם פתק מהלב.

אני גם עובדת במשרד החינוך, בתור קלינאית תקשורת (בבי"ס חנ"מ).

לאורך השנים היו הורים שזכרו להביא גם לי. אבל הרבה פעמים גם לא. לפעמים הוועד נתן מתנה 'כיתתית' לכל צוות הכיתה (כל כיתה קיבלה מגש מתוקים), אבל אני לא שייכת לאף כיתה, אז לא תמיד קיבלתי משהו (לפעמים צוות הכיתה זכר להציע לי כשנכנסתי אליהם לשיעור).

האמת שזה תמיד חימם את הלב כשכן זכרו להביא לי משהו. אבל לא לקחתי אישית כשלא, כי אני מבינה שזו הסיטואציה...

מיותר לציין שהדברים שקיבלתי אף פעם לא הגיעו לסכום של 80 ש"ח. וכרטיס מתנה זה בכלל משהו שמעולם לא קיבלתי...

(בעצם היתה פעם אמא של אחת התלמידות שקנתה לכל אחד מהצוות ספר תפילות עם שם, משהו מושקע שכנראה גם עלה לא מעט, וזה ממש ריגש אותי שהיא חשבה לקנות גם לי. אבל זה באמת מקרה נדיר...)

תכלס גם למורים מקצועיים בבית ספר זה דומה. כשלא שייכים לשום כיתה באופן רשמי, אז ההורים גם פחות מכירים, וגם פחות מרגישים את האחריות להוקיר, ובסוף יוצא שלא מקבלים מאף אחד...

את עובדת ב-3 גנים.

תחשבי שאם כל גן יתן לך כזה סכום, תקבלי 240.

זה עדיין נשמע לך מעט???

אני לא חושבת שיש פה קמצנות. באמת יש מלא אנשי מקצוע, ואי אפשר לתת לכולם סכום גדול (בטוחה שגם לסייעות יש סייעות משלימות. והיום קונים גם לרב גן ולריתמיקאית, ולגננת שילוב ולמלווה בהסעה. זה לא נגמר לעולם).

אומרים יפה תודה, משחקים שזכרו אותך כאשת צוות, ותקני משהו שישמח אותך.

חבל על המרמור.

אני עובדת במקצוע פרא רפואי בביס ממלכתי ואף פעם לא מקבלת... כי הוועד קונה למחנכת ואני, שמוציאה ילדים לפרטני לא מקבלת מהורים. האמת לא מרגישה מזה פחיתות או משהו. אז כן, הייתי שמחה לראות הערכה קצת מההורים, גם בסוף שנה, אבל זה לא קורה, רק ממש לפעמים. ובתור אמא, שהשנה הוצאתי סביבות 700 שח על מתנות (כן כן 4 ילדים) אני ממש ממש מבינה את ההורים ואפילו חושבת שפורים הפך למשהו שיצא מכל פרופורציה אפשרית. רק לשם ההדגמה הילד בכיתה ב' אצלינו נהוג שמביאים למלמד כסף מזומן - פסיכי לגמרי. אז נביא 100 ועוד משהו קטן- כי כולם מביאים אז שלא נהיה הכי פחות, כמה שאני שונאת את זה...ובעוד גן אספו 85 לכל הצוות כולל צהרון, ואחד בגן מיוחד נתתי לגננת ולסייעת כל אחת גיפטכארד של 100 +שוקולדים +מטפלות פרא רפואי סביבות 30 שח כל אחת כפול 3. ולמעון גיפטכארד למטפלת +מתנה למנהלת מעון+מתנה קטנה לאחת המטפלות במעון שפעם קצת נפגעה ממנו בטעות

בקיצור זה יוצא ממש סכום לא מבוטל פלוס הוצאות של משלוחי מנות לשכנים וחברים פלוס תחפושות

חג פסיכי...

כמה כל אחד שם לו במעטפה? וכמה ילדים בחיידר?

מה זה, אירוע? 

אף אחד לא חייב/ צריך להביא מעטפה בשום מקום

זו בחירה

וזה 'מנהג' חברתי

שאפשר לעשות אותו

ואפשר שלא

(יש הורים שלא נותנים)

יש כ30 ילדים בכיתה

חלקם יביאו כסף

סכומים בסביבות 100-200 ₪

צוותי החינוך עובדים מאד קשה

אני נותנת בכיף כסף

וגם אצל ילד שלומד בחינוך מיוחד אני משקיעה מאות שקלים כדי לקנות מתנות לצוות

הרבה יותר ראוי מלתת באירוע..

בעיניי לפחות 

לא מבינה את ה"חובה" ו"לא נעים"…

אני עוד לא בשלב הזה אבל זוכרת את ההורים שלי מביאים בשמחה ובהערכה כסף למלמדים.

ואם זה מעבר ליכולת לא חייבים להביא.

אדם שנותן מעבר ליכולת כי "צריך" זה בעיה שלו ולא של החברה.

ואיש חינוך שעושה איפה ואיפה בין תלמידים הוא לא ראוי להקרא איש חינוך ואני מקווה שלא קיימים כאלה במערכת. 

שזו קצת היתממות בעיניי.

החברה משפיעה מאוד

נכון, חשוב שכל אחד גם יפתח עמידות ועצמאות ויעשה רק דברים שהוא מסוגל.

אבל לחברה יש כוח שליחיד אין, וברור שלכל אחד יש אחריות על עצמו, אבל אם יש תופעה שנפוצה בחברה שיכולה להביא לחוסר נעימות, גם החברה צריכה לחשוב על זה. (ואני לא מדברת על המקרה הספציפי הזה, כי אני רוצה לדבר על העיקרון)

בוודאי שיש סטנדרטים חברתיים

יש חברות שבהם יש יותר מוכנות לקבל יציאה מסטנדרט, ויש חברות שפחות. השאלה גם כמה הסטנדרט גמיש, וזה משתנה מחברה לחברה וגם תלוי בהקשר.

אבל בוודאי שיש לחברה אחריות והשפעה, ולא רק ליחידים.

היא בעלת כוח גדול

ספציפית נתינת כסף לאנשי חינוך במגזר החרדי

פחות 'מחייבת '

מנתינת כסף בחתונות במגזרים שמקובל בהם

והרבה יותר הגיונית

אז ההיתממות היא דיון על המנהג הזה כבעייתי

ובמיוחד ההשוואה לאירוע 

ולהאשים את החברה בהחלטות שלך זה לא תקין.

יש לגמרי חשש שמורה שמקבל יותר מהורה מסוים יעניק יחס מועדף לילד מסוים.

בטח במקרה שהורים שיכולים להרשות לעצמם סכומים גדולים.

ויש הבדל גדול בין משלוח מנות ולבין כסף.

לא מבינה את המנהג הזה, אם אתם חושבים שהמערכת לא משלמת מספיק למורים, תעשו עם זה משהו, להביא מהכיס הפרטי כמויות משתנות זה לא מוסרי.

זה שוחד פר אקסלנס

איש חינוך לא מחליט מי הכי טוב וזה לא מהות תפקידו

לתת לו מתנה זה לא שוחד

זו הערכה

והוא יכול להתמודד עם הבנה שהורה לא יכול להביא לו מתנה כהערכה 

וברצינות-

יש הבדל בין מתנה סמלית ומילים טובות

למעטפת מזומנים/גיפטקארד/מתנה בשווי גדול מאוד.

זה לא סכום גדול

גם כשאני מביאה מתנה לצוות של הבן שלי

כל מתנה עולה באיזור 100 ₪

זה סכום הגיוני

וממש לא יכול להוות שוחד

בעיניי לפחות

חינוך אחד.

בחישוב פשוט יצא לי יותר מ500₪ וזה בלי שאר המטפלות ומורים מקצועיים. אין לזה סוף.

מתארגנים על מתנה משותפת וזהו.

יש רעות חולות בכל מגזר, אפשר לומר את האמת וזהו. זה מנהג נוראי בעיניי. ופעם ראשונה שנחשפתי אליו. 

זה לא רעה חולה

זו הערכה זה פרגון

זה בסדר שלא רוצים להוציא 500 ₪

וזה גם בסדר לרצות להוציא

(אני מוציאה בכיף

יותר מ 500

כל שנה

הרבה שנים

הכי הרבה על הילד בחינוך מיוחד

כי יש שם צוות גדול)

החיים לא צריכים להיות משוואה ולא מקובעות ולא הצהרות דרמטיות 

אני לא הולכת בכלל אליהם

אירועי ענק הם רעה חולה

בעיניי

למה צריך את ההתכנסות ההמונית הזו

ואז גם לשלם

סכום של אירוע שניים יכול לכסות מתנות מכובדות לצוות חינוכי 

אגיע לסכום גבוה של כמה אלפים.

לא נראה לי הגיוני בכלל להוציא סכום כזה.

ואולי דווקא בגלל שאני מגיעה גם מהצד של הצוות אני מבינה שזה בסדר לא להביא.

[חישוב הסכום: 6 ילדים * 2 או 3 אנשי צוות לכל אחד * 100 * 2 מתנות בשנה]

אה ותוסיפי את התשלום הרגיל לוועדים- כ 360 ש"ח לכולם יחד.

ובלתמ"ים- עוד כ100-200 בשנה

כשלא היה לי

לא הבאתי

ואם היו לי 6 ילדים

כנראה הייתי עושה אחרת

זה בסדר לעשות מה שחושבים/ מה שמתאים

שמלמדים לא מתוגמלים מספיק כספית

אז אפשר לאסוף סכום באנונימיות מכל ההורים שיכולים לתת ולתת לו את הכל יחד.

כשכל אחד מביא באופן פרטי אי אפשר לצפות שהמורה יתעלם ממי שמביא/לא מביא

להתייחס לעבודה ולילדים בצורה ראויה?

לא ידעתי ש100 ₪ זה דבר מסנוור

אותי בכל אופן גם 1000 ₪ לא מסנוורים

(וגם לא יותר)

יותר מזה, אם אני מסתכלת על זה בהיבט התורני - יהודי

יש איסור חמור להביא שוחד לשופט.  

לעומת זאת, חובה של האב ללמד את בנו. ואם הוא לא יכול, יש עניין לשלם למלמד שיעשה זאת.

בכל מקרה, שוב מנקודת המבט שלי ה"מעטפות" זה ממקום של הערכה ותוספת כח וממש לא חובה.

את הציפייה מהמקבל לא לעשות איפה ואיפה,

זה נשמע לי כמו ציפייה/ דרישה לא אנושית.

שוחד הוא איסור חמור כי באופן טבעי מתנות משפיעות על קבלת החלטות.

אין לי בעיה עם עצם עניין התשלום,

אבל בשביל להימנע מאפליה או שעושים גביה משותפת או שאפשר לתת בעילום שם.

אם לר משנה מי מביא אז למה להגיד ממי זה,

ואם משנה מי מביא אז עוד יותר לא להגיד ממי זה..

ואני לא אומרת, אני לא מכירה את המנהג ואת האוכלוסיה, אני שואלת..

עד כמה זכור לי גם לרופאים ואני כמעט בטוחה גם לאנשי חינוך במשרד החינוך אסור לקבל מתנות אישיות, אז יש בסיס לתמיהה.

בעיני 100-200 שח זו לא מתנה סמלית, זו מתנה לכל דבר.

לא מועסקים של משרד החינוך אלא של העמותה/ ארגון שמפעיל את המוסד
 

משרד החינוך מתקצב את החיידרים ע"י כספי 'תמיכה' ולא מתקצב ישירות עלויות/ משכורות 

לאנשי חינוך (כמדומני שיש כזה)

לא התפתח בחלל ריק, יש הגיון מאחורי הדברים,

ואין סיבה להניח שמלמדים מוחרגים מההיגיון הזה.

מאמינה שיש כאלה שבאמת מצליחים לעשות את ההפרדה, אבל באותה מידה אני חושבת שאי אפשר לצפות מכל מלמד לא להיות מושפע.

אני לא מכירה בפועל איך זה עובד, מהצד זה נשמע לי שיש פער בין האמירה לבין מה שהייתי חושבת שקורה בשטח.

(אם קיים כזה)

שנבנה ע"י משרד החינוך

או ע"י ממשלה/ כנסת

לא אומר שזה משהו מועיל/ נצרך

כמו עוד דברים שמשרד החינוך/ הממשלה עושים

פעם עבדתי בחינוך

וקבלתי מתנות

וגם כסף

זה היה דבר כ"כ שולי בעבודה

לא מבינה איך אפשר לחשוב שזה משפיע על משהו

איזה סכום שולי שנותנים פעם בשנה

אבל כל השנה איש החינוך צריך להתמודד עם

עבודה סיזיפית

הערות של הורים

האם 100 ₪ זה מה שישחד אותו?

אין מצב

אבל ההיתרים בטח לא באו בשביל מעטפות מהצד בנוסף לשכר.

גם אני בשוק מהמנהג.

מדובר רק על פורים או כל חג?

זה סכומים שלהרבה אין וזה בהחלט יוצר חוסר נעימות! אז ההיתממות של לא חייב בעוד שברור שזה יוצר מעמדות בכיתה, בעיניי לא שייכת.

זה בדיוק כמו להתארגן על משלוח מנות משותף ויש הורים שחייבים!! להביא גם אחד משלהם. 

ועם זאת, לא נותנת כסף למורים ומחנכים, ולו בשביל אותם הורים מעוטי יכולת שלהם אין את האפשרות.
יודעת שזה בחירה ולא חייב, אבל תחשבי איך מרגיש ילד שיודע שההורים של חבר שלו בחידר הביאו סכום מכובד למלמד, ולהוריו שלו אין ולכן לא הביאו.
יודעת שלרוב זה נעשה בשושו, אבל הילדים גם קולטים ומבינים ומדברים על זה בגילאים המאוחרים יותר
המעטפה למלמד צריכה להינתן באהבה ובשמחה בפורים עצמו, לביתו.
ולא במוסד הלימוד שבו הוא מלמד... בפרט שהם מצפים לזה, ולהם זה לא משנה אם ניתן במוסד או מחוצה לו, ואין הדבר נותן תחושה שמביאים לו כי אין לו, אלא כי כך מקובל.

שילמתי החודש

גן א 34 ילד 40 שח

גן ב 28 ילד 50 שח

גן ג חנ"מ קטן 150 שח

ארוחת רח גן א לכל ילדי הגן 100 שח (במצרכים) תורנות שנתית

רח גן ב 20 שח כמה פעים בשנה

רח גן ג 25 שח כל חודש

אבא של שבת גן א השבוע 60 שח (מיץ+חטיף ל34 ילד, חייב משהו מאוד ספציפי כי יש מלא אלרגיות)

עד כה 445 שח

אגב, אם גננות יורידו סטנדרטים בר"ח (מה רע בקרטיב לילד וכתר?! למה צריך בורקס ופסטה?! מה זה ערב נשים?!)

באבא של שבת (למה גם אבא וגם אמא של שבת צריכים להביא חטיף לחלק? אחד יין אחד חטיף זה עדיף)

יהיה לנו יותר תקציב למתנות...

בורקס ופסטה???

לדברים הנפוצים... או בייגלה...

שיחלקו להם.

אז לחם זה מדהים.

ביצים וטונה זה בדר"כ לא אלרגן אז אפשר להוסיף את זה גם ולהוסיף ירקות חתוכים, תירס וזיתים.

אפשר לגמרי למצוא פתרונות בסיסיים, בריאים ולא יקרים.

לק"י

ובהחלט אפשר לעשות משהו צנוע יותר...

או לוותר על סעודות כאלה.

(בגן חובה אצלינו בימי הולדת היו עושים ארוחת בוקר די פשוטה. בגלל שיש אלרגיה לחלב אז אין. יש עוגה).

בדקתי בגוגל ואת צודקת.

ועדיין כמו שכתבת בהחלט אפשר לעשות צנוע ובריא יותר. 

למה כל ר"ח מביאים פסטות ובורקסים? כל כך מיותר.
מלמדים את הילדים שלא להסתפק במועט, וחבל.

לכל גן יש גננת ושתי סייעות קבועות אם זה גן 3 או סייעת קבועה אחת.

גננת משלימה

סייעת או שתיים משלימות.

לרוב יש סייעת רפואית שגם עוזרת בגן וחלק מהצוות

סהכ 6/7 נשות צוות.

ממוצע 30 ילדים? (35 אבל לא כל ההורים משלמים וגם זה לא תמיד מגיע ל30 משלמים אלא הרבה פחות)

אז אם כל אחד מביא 20 או 30 שח זה הסכום שיוצא לקבל.

יש גנים שההורים מבקשים סכומים ממש גבוהים- 50 שח. וזה מעיק ברמות ולא הוגן!

אז השנה יצא לי לשלם

80 שח מתנות ומשלוח מנות לאחת (נגיד ישתמשו ב30 מתוך זה? )

100 מתנות כולל משלוח מנות (גם כנל בטח ישתמשו ב30 או 40 מזה והשאר להמשך השנה)

50 על גן לכל הצוות.

13 למורה.

אלה סכומים לא מבוטלים בכלל. וזה לא כולל תשלום ליריד פורים ותשלום למסיבה במקום אחר. קניות לתחפושות ומשלוחי מנות לחבר בכיתה.

אבלבא לי לשתף גם מהצד של האמא.

גם אני הכנתי לגננות המשלימות משלוח קטן יותר משל הגננות הרגילות. הן בסה"כ יום אחד עם הילדה שלי (ומזל ששתיהן באותו יום, אז הן לא יכולות להשוות לגננות אם)

אין לי כל כך תקשורת איתן, את השם שלהן אני מכירה רק כי שאלתי את הילדה הויא שאלה את חברה שלה... חחח

חוץ מזה- גם הסייעת וגם הגננת ילדו, אספו 15 שח עבור כל אחת.

הגננת המחליפה גם בהריון- לדעתי יאספו גם לה.

אף אמא לא התנדבה לאסוף כסף עבור משלוח משותף ולכן יצא לי יותר מ100 שח בור משלוחי מנות רק לצוות של ילדה אחת!

לגדולה אספו 12 שקל

לשניה אספו 30 שקל

לבן קנינו מתנה יצא יותר מ50 שקל, וגם זהרק כי התארגנו מראש וקנינו דרך אליאקספרס

לקטן עוד 2 גננות- זה עוד 50 שקל.

העיקר למטפלת של התינוק שלי אני הכי משקיעה זאת אני.. חחח וגם קצת חמותי)

בקיצור יצא לי 240 + מתנות ללידה לגננות + יריד לכל ילד (10, 15, 20- זה עוד 35)

וזה עוד לפני שמלוחים של המצווה בפורים עצמו.

את חושבת שהייתי צריכה להביא לגננת משלימה מתנה גדולה יותר?

חינוך שעובדת קשה מאוד עם הילדים.

שאני לא מצליחה להבין את הנורמה הזו של משלוחי מנות לכל אנשי הצוות, ופינוק ר"ח, ופינוק בסתם יום, ומתנה לתחילת שנה ולסוף שנה ולאירוע של הגננת ולאירוע של הסייעת.

משלמת עשרות שקלים על מתנות מיותרות כפול מסםר הילדים שלי.

וזה כל כך מיותר בעיני.

הרבה יותר נכון וטוב להביע הערכה במכתב עם שוקולד או עוגיות (מכל הגן/ הכיתה, לא מכל אחד באופן אישי)

אישית דואגת להבהיר את זה לוועד כל שנה- שאני ממש מבקשת שלא לאסוף כספים למתנות מההורים.

אם רוצים להביע הערכה אני מאוד אשמח למכתבים, אבל ממש לא רוצה שההורים יוציאו עשרות שקלים עלי. את המשכורת שלי אני מקבלת ממשרד החינוך.

וגם אצל ילדי אני כל שנה שמחה לעזור בקניה, אבל עם הגבלה על הסכום (למרות שזה דורש ממני הרבה יותר, כי זה לא סכומים שאביא גיפט כארד אז מתאמצת והולכת לקנות במקומות שיהיו זולים יותר. ולרוב לא קונה אצל ילד אחד רק, אלא אצל כל הילדים, כפול כל אנשי הצוות... כך שמכינה כל שנה מעל 20 מארזים ב"ה.)

80 שקלים זה מכובד מאוד מאוד.

את איתם יום בשבוע.

ואף אחד לא חייב לך כלום.

** מה שכן, בהחלט מעליב בעיני שלא כתבו ברכה עם זה.

זה ממש מכובד לגננת רוטציה!

תחשבי על כךל הכסף שצריך לשלם לכל מסגרת וכל אנשי הצוות זה לא נגמר.

אצלנו בטוחה שמביאים פחות מזה כמשלוח מנות נחמד ותו לא. וזה לחלוטין מספיק! העיקר המחשבה!!

אומרת לך אגב כמורה מקצועית שנותנת את כולה ולא מקבלת משלוחי מנות ומתנות סוף שנה וכו

וזה בסדר מבחינתי הרי אני לא מורה מקצועית ואין לזה סוף.

ובמחילה התקמצנו לא שייך כאן בכלל. 

אצלינו גובים סכום שנתי שמשמש למשלוחי מנות, מתנות סוף שנה, ובדרך כלל גם ליום המורה.

ונותנים מתנה אחידה לכל הצוות.

בגנים, יש לכל גן ועד, ויש תיאום ביניהם. ככה שכולם מקבלים אותו דבר. וגננת משלימה, פשוט מקבלת מכל הגנים ביחד אותו דבר כמו השאר.

בבתי הספר נותנים משהו אחיד לכל הצוות, כולל מחנכים, מורים מקצועיים, סייעות, צוות פרא רפואי, וכו'.

ככה לא מפספסים אף אחד.

יש הורים שמביאים גם משהו אישי.

אבל את המשלוח/ המתנה המועד כולם מקבלים אותו הדבר.

כמה כאב ראש זה חוסך
אתם קיבוץ או מקום קטן?
כי בעיר הגדולה קשה יותר להתארגן על זה...היה ניסיון אצלנו שכשל

ו @ממתקית אני גרה בעיר

התגובה שלך

סליחה אבל לא לעניין ככ

קיבלת מתנה וזה לא מובן מאליו. וזו גם מתנה שוות כסף

אף פעם לא תהיה סימטריה בין הנתינה בחינוך טוב במסגרות להכרת הטוב מההורים. הסוד הוא סיפוק ומשמעות ולא תמורה כספית/ מתנות

שעבדתי הרבה שנים בחינוך

ומה שהכי שימח אותי

זה מילים טובות.

אנשים שהודו מפורט

הורים ששמו לב לדברים בגן.

המתנה הכספית היא לא הפונקציה

מסכימה ששובר בסכום הזה זה מרגיש זעום.

אבל מודה שאני כאמא אם היו אומרים  לי שנותנים משלוח מנות לגננת משלימה, ב80 שח, הייתי חושבת שזה מושקע מאד ואולי אפילו קצת מוגזם... בסוף פןגשת את הילדים יום וחצי בשבוע, ולא מתעסקת בניהול הגן...

ברור שהעבודה שלך קשה וחשובה, והתודה היא באמת מכל הלב! וביחד עם זה, נשמע הגיוני שסכוםנגבוה יותר יושקע בסייעת ובגננת הקבועה

מה חייבים לך?

הנה עכשיו מלחמה, אתם מקבלים משכורת רגילה ולא עובדים..

ההורים מלאים בעשייה מסביב בלי סוף. קבלי את מה שהביאו לך ותגידי תודה.

לא חייבים לך שום דבר.

את לא רוצה את המתנה, מוזמנת להעביר הלאה. יש אנשים שמאוד ישמחו לקבל..

כל המתנות לצוותים פשוט יצאו מפרופורציה, מוריד את החשק לשלם כספי ועד ולהביא משהו.

ומהשנה הראשונה שהייתי בועד הורים והגננת העזה להגיד לי איזה מתנה היא רוצה - פרשתי ולא התנדבתי יותר.

אם זה כ"כ קשה עושה כזה בלאגן, אולי כדאי לעצור את זה. נגיד תודה במילים בכל הזדמנות, וזהו.

זה הרבה יותר קל ואישי.

בטח כאב לה על הכסף שהורים מוציאים ומשקיעים למתנה שאין לה שימוש בה בכלל..

וואו נעלבתי בשביל הפותחת . תקפתן אותה מידי!

בתור אמא ,ואשת חינוך בעצמי

נראלי מאוד נורמלי הציפיה שלה

זה נורא תלוי נורמה כמו שאמרתן.

במסגרת של הילדים שלי מאוד נהוג מתנות מההורים ספורים ראש השנה וסוף שנה

כן גם אני חושבת שזה מוגזם הרמה והרף שמעמידים אותנו כהורים, במיוחד שמדובר סך הכל במשפחות פשוטות ולא עשירות

אבל מאוד נורמלי לרצות לקבל קצת פרגון כי מה לעשות שגם משלוח מנות לפי ההלכה נהוג לתת לפי ערך המקבל! אם התורה אמרה אז מה נגיד

אז לא נוציא מאות שקלים על כל גננת ,ובטח לא המנהג לתת כסף

אבל המחווה הזאת בהחלט נותנת הרבה הרבה כוח.

אני אמא שמפנקת המון בכל השנה , תמיד שולחת עוגיות או שוקולד מידי פעם עם מכתב מעריך.

אתן לא יכולות להכחיש שזה נותן כוח ומחמם את הלב

מה ההתיפיפות הזאת של " לא עושה לי כלום וביקשתי לא לתת שום מתנה" אתן מלאכיות?

כן זה עושה הרבה וכן נותן הרבה כוח

קחו בפרופורציות סך הכל שיתפה בתחושה שלה. אם מקובל אצלם . ועם כל הכבוד גננת משלימה עובדת קשה ,אולי לא מנהלת גן אבל היא עוברת בין כמה גנים ונורא קשה להשליט משמעת על גן לא קבוע. הגננת משלימה שלנו ממש נקרעת בכל אופן.

אני חושבת שצריך את האמצע, אבל לבוא ולתקוף מישהי כי ציפתה קצת יותר נראה לי מוגזם

אף אחד לא שותה את כספכם או מחפש שוחדים

אבל כן פורים זה זמן של הכרת הטוב , ומי שאכן נותן מעט (כשמקובל יותר)

אז כן לפעמים זה מרגיש "פחות הערכה"

כן ברור שהמכתב הוא העיקר ,ולא מצפה למאות שקלים או מתנות מנורות עיניים

אבל התגובה של הפותחת לא נשמעת תלושה ולא משקפת אותה כלל ,חינוך זה עבודה מאוד מאוד קשה ותגמול טוב נותן כוח. כמו כל עבודה ,אם אין את האקסטרה העובד נשחק. אז פה מדובר בהורים אז זה מקומם נכון אבל אי אפשר להכחיש את התחושות

נתנו מתנה, חשבו עליה וטרחו לתת לה גיפטכארד.

(ותחשבי איך מרגישה האמא שבתוך כל הטירוף של ההכנות לחג, משלוחי מנות ותחפושות לילדים, תקרא כאן שלגננת בא לזרוק לה את זה בפרצוף...)

לקבל קצת פרגון זה לא שכל הורה ישים 100 שקל למשלוחי מנות.

אני מקווה שהתגובות שלי לא היו תוקפניות

אבל אני בהחלט חושבת שהציפייה הזאצ של הצוות למתנות היא לא הוגנת.

גננת עובדת קשה, נכון. גם גננת משלימה וגם גננת אם.

והן מקבלות משכורת, ולא מההורים.

אני בעד לפרגן, בעד להביע הערכה- אבל זה לא מחייב דווקא בכסף.

בהרבה מקומות עבודה מסודרים מקבלים מתנות לבחירה ממקום העבודה או מתנות סמליות לחגים ובמשרד החינוך מקבלים מתנה אחת בשנה שתכלס ממומנת  מהכסף שאנחנו משלמים כל חודש .. וזה מעבר להרבה חוסר הערכה שמתבטא בזה שבהרבה מקומות אין קפה, אין כוסות לקפה ואין תנאי עבודה נורמליים באופן כללי (לי אישית עצוב לשמוע על אנשים שנשארים במקומות כאלו, אני ברחתי..)

בעבר עבדתי במקום שהיה מביא מתנות סמליות בחגים למורות(לא בכל החגים מן הסתם אבל תמיד הייתה איזשהיא התייחסות וזה כל כך היה מחמם את הלב ונותן הרגשה טובה וגם היה מייתר את הרצון והציפייה ליחס מיוחד מההורים עצמם.

ואני לא אשת חינוך

לא בת של אשת חינוך

ובאופן אישי מכירה גם נשות חינוך נוראיות

חלקן מתעללות ממש.

אז בטח ובטח שגננת שנותנת את הנשמה שלה, היא לא מלאך והיא בוודאי עושה השוואה פשוטה בין גננת האם בגן זה או בגן אחר ורק טבעי ומתבקש שכגודל ההשקעה היא תקבל גם הערכה.

לפותחת-

אני מבינה לליבך ואני מניחה שכוונתך היא לא למתנה אלא לתחושה שרואים אותך, שרואים את המאמצים ומעריכים אותם.

אני באופן אישי מאוד אוהבת להיות מוערכת - במקום העבודה ובבית - וכשאני לא מקבלת הערכה בבית אני ממש מבקשת אותה בפה מלא.

מהילדים ומבעלי.

בעבודה זה קצת יותר קשה, אבל אני מתזכרת לא פעם שמגיע לי שיגדילו לי את הבונוס/השכר.

ולכן אני לגמרי מבינה לליבך ומאחלת לך חג שמח ומלא הערכה במישורים אחרים. 😍

אפשר בחורף גם טייץ, או לא ללבוש כלום.

טייץ זה לא יפה בעיני

ואי אפשר בלי כלום כי קפוא

במקום קר מאוד. לרוב הולכת עם שמלה ארוכה ומגפיים, בימים קרים מגפיים יותר גבוהים. בפועל מתי אני בחוץ? קצת במעברים. לא עומדת בחוץ שעות. בימים ממש ממש קרים כן לובשת טייץ. גרביון אין סיכוי.

אבל רק אומרת שלדעתי זה שקר זה לא תירוץ...

כי אפשר ללבוש טייץ בלי שיראו אותו בכלל, למשל טייץ+ מגפיים גבוהים/ טייץ+ גרביים/ טייץ+ חצאית ארוכה... הרבה נשים לא אוהבות גרביונים (אני ביניהן...) ומתלבשות יפה וחם בחורף בלעדיהן. מה גם שרוב המכנסיים שבאופנה הן לא מחממות במיוחד...

אם את רוצה בגלל סטייל/ אופנה או כל סיבה אחרת כמובן זו החלטה שלך, אבל אני חושבת ששווה לדייק את הרצון גם בשבילך וגם בשביל להעביר אותו הלאה. .

זה אחד ההיבטים החשובים כשבוחרים מה ללבוש

ממש לא תירוץ

לרוב

דיוק בסיבה

לא ממש פותר קונפליקטים

במיוחד בנושא רגיש כמו לבוש

אני מאד רוצה לעבור למכנסיים ולא נעים לי ממך

ואולי שווה לחקור קצת לעומק את העניין של חצאית מול מכנסיים, למה היא נחשבת צנועה יותר.

יכול להיות שתגיעי למסקנה שבאמת זה לא משנה, אבל לפחות זה יהיה מתוך בירור, ותוכלי להציג לבעלך את הבירור הזה.

לפתוח זה הצד הפחות קשה

לשוחח בכנות על הרצון שלך

יש סיכוי גבוה שהוא לא רק יתאכזב

אלא יתנגד באיזשהו אופן

זה החלק היותר קשה

מה לעשות עם הקונפליקט

מי יוותר

(חוויתי קונפליקטים בלבוש

ממש מבינה את הצורך ללבוש מה שרוצים ולא בהכרח מה שמקובל בסביבה או על בן הזוג)

אין לו פה מה להתנגד, זה הגוף שלה והיא תתלבש כרצונה, אין לו פה say.. זה לא החלטה זוגית

זה לא סותר את זה שהיא תעשה מה שהיא רוצה בסוף

אם בעל מוריד כיפה לצורך העניין - אין לאישה זכות להגיד מה היא חושבת? אין לה say? אני לא מסכימה עם זה

זכות להביע תמיד יש גם אם זה לא משנה את התוצאה בפועל

להבעת דעה נגד אני לא קוראת התנגדות.

התנגדות אני מתכוונת גם ברמה הביצועית בהחלטות זוגיות, לדוגמא אחד מבני הזוג מתנגד למגורים במקום מסויים, לבית ספר מסויים, למשכנתא וכדומה. בכל הדוגמאות האלה צריך הסכמה של שני בני הזוג.

בלבוש של האישה הגבר יכול להגיד כמה שהוא רוצה שהוא לא בעד. שהוא לא היה רוצה, שזה מאכזב אותו, אבל אני לא קוראת לזה "מתנגד", כי ברמה הביצועית בפועל אין חשיבות לדעה שלו כי זה עניין האישה.

שגברים וגם נשים עושים לפעמים

מתנגדים לבחירות שבן/ בת הזוג עושה

גם אם זה הגוף שלהם

כמו שקשה לי יהיה להגיד לבעלי "אני מתנגדת שלא תקום היום לתפילה".

זה עניין של בן הזוג בלבד, לא שלי, אני רק יכולה להתבאס מזה, ולהתפלל על זה.

אבל הוא פשוט קיים ונפוץ הרבה יותר מלהתבאס בלי להתנגד

אצלי המעבר היה הדרגתי

אבל אני כן זוכרת את 'השיחה' על המשמעות כלפי הבת שלנו וישור קו

היה די ברור לשנינו שזה החלטה שלי בלבד

גם אם הוא היה מעדיף אחרת

ושאני לא אוכל לדרוש מהבת שלי ללכתעם חצאיות כשאמא שלה לא...

אני חושבת שאם אין לו מושג בכלל- אין מנוס מפשוט לפתוח את זה

לא הייתי באה עם החלטה

יש בזה משהו מרתיע

כן הייתי באה עם אמירה שאצ חושבת על זה. את רוצה לשמוע את דעתו אבל ההחלטההיא בסוף שלך

דבר יפה זה ולא מובן מאליו

זכיתם

'היה די ברור לשנינו שזה החלטה שלי בלבד

גם אם הוא היה מעדיף אחרת'

מוכנה לכך

זה לא שונה בעיניי מהחלטה של גבר לעשות דברים בסגנון. ונשים מעידות פה שזה מאכזב

קחי בחשבון שכמו ש @מקקה כתבה את לא תוכלי לצפות מהבנות שלך לשים חצאית ויש מצב שזה משפיע על התגובה בנוסף ל- מה יגידו

אם כי אני חייבת לומר שיש לי דודה שלא הלכה לא עם כיסוי ראש ולא עם חצאית והילדות שלה כן הולכות עם חצאיות. לא עם גרביים ולא עם כיסוי מלא.

זה נכון, אבל לא סיבה בעינילאלעשות מה שנוח לך

ושאני לא אוכל לדרוש מהבת שלי ללכתעם חצאיות כשאמא שלה לא..."

מה לא הבנתי נכון?

לא אמרתי שלא תעשה.בכלל לא דיברתי על מה כן ומה לא כי זה לא רלוונטי הפותחת כבר החליטה, כתבתי על התגובה של בעלה ועל הסיבה לתגובה

אולי את מתכוונת לתגובה מפעם?

שזו הייתה מקרמה

אני מודה שלא הכי מבינה איך מתווכים את זה, אבל קיים.

לפעמים זה כשלאבא זה ממש חשוב

ולפעמים זה מגיע מהאמא. אמירה בסגנון של- חלק מהעניין בחצאית זה שרואים שאת דתייה, לי יש כיסוי ראש, לך (המתוקה שמתחת גיל 18) אין ולכן זה מוסיף לחשיבות.

ולפעמים זה בא בהסבר של להשתלב עם קו האולפנה כל עוד את בה.

עברתי גם שינוי חיצוני כשבעלי חושב אחרת.

ומותר לאכזב את בן/בת הזוג. אפשר לחיות עם האכזבה הזאת בשלום ושהיא לא תעיק על הקשר, עם הזמן היא יכולה להפוך לשולית ואפילו להיעלם.

הרבה יותר קשר לחיות עם אכזבה מעצמך ובגידה בעצמך.

האמת לא ממש יודעת מה המוסד מצפה, אני לא מהאימהות שמדברות עם המחנכת על בסיס יומיומי 😅

התקשורת שלי עם המחנכת זה כשהיא שולחת הודעות בוואטסאפ על דברים חשובים- הכתבה, ש"ב ספציפיים, תחרויות של מי מביאה הכי הרבה פתקי נחת/ קוראת הכי הרבה ספרים וכו'.

מבחינתי, אני מתזכרת אותה כל יום על הכנת מערכת והכנת ש"ב. אם היא אומרת שאין לה סבבה, אם יש לה היא מוציאה ועושה. אני לא יושבת לידה ולא כלום, במקסימום היא צועקת אליי "כמה זה 9 ועוד מספר כלשהו??" (קשה לה עם 9 משום מה) ואני עונה לה "כמה זה באמת?"

אם מגלים פתאום דף של ש"ב מהעבר שלא נעשו, אז היא עושה. ואם הצטבר לה ואין לה כח אז אני אומרת לה שהיא לא חייבת.

אה וגם אני מקשיבה לה לקריאות, וחותמת, המורה מבקשת לקרוא כל קטע 5 פעמים אבל אני מסרבת לשמוע 5 פעמים אותו דבר אז חותמת לה אחרי אחד.

וזהו 🤷‍♀️

איך זה אצלכם?

אחרי החגים התחילו לדרוש אצלינו חתימת הורים שבועית ביומן שההורה ראה שהילד מכין ש.ב. ושהדפים בספרים מושלמים לפי העמודים שכותבים שעשו

והוא לא אוהב לעשות ש.ב. אז אני צריכה לשבת איתו כל יום להכין ש.ב. 🤨🤨

חוץ מזה- יש דף חזרה שבועי בתנ"ך ובמשנה שצריך לעשות עם הילד ולחתום עליו

ופרויקטים פה ושם במולדת וטבע שזה דורש אותי לגמרי לגמרי (בנתיים היה 2 פרוייקטים מאחרי החגים אבל הבנתי שזה הכיוון)

וזה גדול עלי חחחח רוצה לדבר על זה באסיפת הורים הקרובה אבל מנסה להבין אם זה הנורמה

האמת שאצלי הגדול כבר בתיכון.....

ויש לי 'לד ב-א'....

אף פעם לא הרגשתי כל יום כאילו אני חותמת על קניית בית....

שקלתי לעשות חותמת....

האמת אצלינו גם כמות ש.ב היומית זה כמו שבועי אצל הגדול בכיתה א'.

וכמו שכתבת ...

אצל נגדולים זה היה דף שבועי קריאב בכיתה א' ואולי פ"ש בכיתה ב' בשולחן שבת....

היום זה כבר הצפה....

כל יום קריאה- כמובן חתימה

לשבת 2 משימות כמובן עם חתימה ליום א'....

כאילו..... תשחררו ממני....

הכל חשוב אבל במינון והכי חשוב גמישות בזמנים יש לנו ימים עמוסים, יש עוד ילדים....

צריך שיהיו חתימות שבועיות לא יומיות.....

וכמובן עוד פרוייקטים כל יומיים עם חתימות שאני לא טורחת לקרוא.....

מההודעות של המורה כנראה שבפועל הורים לא עומדים בזה.....

ומה קורה אם הוא לא מכין הכל?

ואם תחתמי שהכין והוא הכין רק חצי?

או לא תחתמי בכלל?

נגיד אצלנו המורה בכיתה ב' אמרה בפירוש שהיא לא אומרת כלום לילדים שאין להם שיעורים (בקטע של, היא לא אומרת בטון קשוח- למה לא הכנת שיעורים??), היא רק אומרת להורים שיקפידו כי בסופו של דבר זה עוזר לילד.

וחוץ מזה תסלחי לי, אבל יש הבדל בין ש"ב בתרגילי בסיס בחשבון שבסופו של דבר זה לטובת הילד שישלוט בהם, לבין פרוייקטים בטבע של לא יודעת, לתאר את צבע האדמה ולצייר חיה שפגשו בדרך או לא יודעת מה.. שווה להחליט על מה שמים את כל האנרגיות

1. מוצגים בכניסה לבי"ס עם שם הילד

2. זה נכתב כש.ב. לא מטלות אתגר

כאמא נראה לך שאני יכולה לשחרר ולתת לו להתמודד לבד מול המורה?

כל הילדים מגישים את הפרוייקטים האלה?

וואי אם היה אצלינו הייתי מתחרפנת. לא מספיק אני צריכה לג'נגל עבודה ובית וילדים ומשימות קופצות כמו מוסך מצפים ממני עןד להכין עם הילדים פרוייקטים במדעים? 😶

שיסלחו לי המורות המשקיעניות אבל וואו 😅

וכן לגמרי הייתי מעלה את זה באסיפת הורים..

ולגבי לתת לילד להתמודד לבד, אם זה משהו גדול כמו פרוייקט כן הייתי מעדכנת את המורה מראש או שולחת עם הילד פתק. אם זה סתם הכין 4 עמודים בחוברת במקום 5, לא הייתי עושה כלום. שהילד יגיד שאמא ויתרה לו.

ולגבי חתימות אני חותמת חופשי, אם אני בכלל זוכרת. אולי אני אמא שזורקת אבל זה המקסימום שאני מסוגלת. וככל שהזמן עובר יש עוד ילדים שצריך לעקוב אחרי המשימות הלימודיות שלהם וזה גם דורש תשומת לב

ונראה לי הולכת לנסות לשחרר קצת, מקווה שזה יעבור בשקט מצד הבית ספר

(כן הבנתי שזה נחשב לבית ספר עם רמה לימודית גבוהה אבל נראה לי אפשר להגיע לרמה לימודית גבוהה גם בלי לחץ על ההורים)

אצלינו אני בדקתי ספרים כל שבוע לראות שעומדים בקצב. פעם בכמה חודשים ביקשו חתימת הורים על טווח עמודים. ופעם בשבוע דף קריאה שחתמתי אחרי פעם אחת

בעיקרון עדיין מצופה בגיל הזה לעקוב לגמרי אחרי הכול.

בפועל, יש ילדים בגיל הזה שיכולים להיות אחראיים לעצמם, מקסימום לומר, "אמא, שיעורי הבית שלנו זה לקרוא בקול למישהו מבוגר!" אף שאת יודעת בוודאות שהוא קורא מצוין...

ויש ילדים שגם כשתשאלי אותם אם יש שיעורי בית, ותבדקי בעצמך אם יש להם, ותנסי להכריח אותם לשבת לעשות את שיעורי הבית - הם יסרבו בתוקף, ואת תיאלצי ליצור קשר עם המורה ולהסביר שכל מה שאת מנסה לעשות לא עובד, ושאולי יש פתרון אחר כלשהו...

מעורבת ועוקבת. מזכירה לו להכין שיעורי בית, ולפעמים גם יושבת לידו. לרוב הוא יודע מה שיעורי הבית אבל אני גם רואה באפליקציה. אין לו הרבה - כל יום קצת או בחשבון או בעברית. לפעמים הוא מסיים כבר בכתה.

חוץ מזה יש דף קשר שבועי עם שאלות חזרה בתורה ומבקשים חתימה שעברנו יחד על השאלות ושהילד חזר על הפסוקים שנלמדו.

לפעמים המורה לעברית מבקשת חתימה על קריאה.

אני מניחה שמצפים מההורים לשים לב שהילד מכין שיעורי בית בגדול ולעקוב אחרי מצבו, גם אם לא ברמה יומיומית. לא בגלל משהו מסוים מעבר לבקשות לחתימות הנ"ל, פשוט הנחה שנראית לי סבירה.

אם אני רואה שילד מסתדר וציונים טובים, אין תלונות אני ממש משחררת.

אם יש קושי אני יותר על זה אבל בטח לא ברמה היומיומית...

יש מורות יותר מקפידות שהכל אצלם מסודר ויש כאלה שפחות.

גם תלוי בילד, יש לי כאלה שממש צריכים הכוונה וכאלה שגם בכיתה א היו עם יד על הדופק וידעו לבד מה צריך

יש מחברת קשר שצריך לחתום בה על כל אי הכנת ש.ב וכדומה, כנל איחורים וכד

ובכללי הילדה מגיעה לבית ואני שואלת/ היא אומרת אם יש שיעורים והיא עושה

כרגע הוא במצב שהוא כמעט ולא עובד בכיתה, אז אני עושה איתו הרבה בבית.

זה כולל לשאול אותו מה צריך (המורים שולחים בווטסאפ שיעורי בית, אבל הוא צריך להשלים יותר),

לשבת איתו לעשות, כולל לכתוב לו את התשובות,

לוודא שהוא מביא את הציוד הנדרש,

ביום שישי לעבור איתו על דף קשר ולחתום

מבית הספר הציפיות נמוכות מידי.

אני לא מקבלת תלונות על חוסר התפקוד בכיתה ועל חוסרים בשיעורי בית (אני לא עושה איתו הכל, בעיקר בחשבון).

אני צריכה ליזום את הקשר עם המורים.

אצל הגדולה שלי זה היה שונה לגמרי.

לא היו לה הרבה שיעורי בית, כי הרוב היא היתה מספיקה בכיתה. וגם במה שהיה לה, היא היתה הרבה יותר עצמאית.

גם קטע היומן הפיזי שהחליטו להדפיס, מה הקטע?

אתם שולחים ש.ב. בוואטסאפ, תרגיעו... ולמה אני אמורה כל שבוע לחתום שעברתי על הילקות והקלמר ויש את כל הציוד הנדרש והחומר הושלם כראוי?

בינתיים לא חילקו משהו.

בדרך כלל שולחים הודעות, וגם הבן שלי יודע מה צריך.

אצל הבת שלי יש יומנים, אבל השנה לא קניתי לה.

היא בפועל לא משתמשת ומסתדרת גם בלי.

חתימה זה רק על הדף קשר.

הייתי שמחה שהיה יותר מעקב על ציוד להכנת שיעורי בית מצד בית הספר.

תהיה לבן שלי יותר מוטיבציה להכין שיעורי בית, אם הוא יתוגמלו על זה בכיתה.

משחררת בהדרגה לפי התפתחות הילד והיכולת להתמודד עם כשלון/ ביקורת/ הערות.

אני יושבת לידן כשהן עושות ש"ב

לרוב זה דפי קריאה- להקשיב ולחתום

או קצת סיוע והכוונה בחשבון.

לדעתי הן לחלוטין מסוגלות לעשות לבד, סתם כיף להן הזמן הזה איתי ואני כן משתדלת לפנות אותו

כי אח"כ יש אוטוסטרדה של להקשיב לגדולים/לטפל בבייבי ופחות יש לי פניות אליהן.

יש ימים שאני פשוט מנמנמת על הספה בסלון לידן והן מדי פעם באות לבקש "אישור" שהתרגיל נכון וכו'...

יש לכם ש.ב. רק בחשבון וקריאה?

אבל לא משהו קבוע

באסיפת הורים

בד"כ יש קריאה בחומש וצריך לחתום, אני משתדלת להזכיר לה לקרוא לי (מקשיבה בחצי אוזן וחותמת). שאר השיעורים (לרוב רק חשבון ושאלה בתורה) רק מתזכרת, אם היא מבקשת עזרה אז עוזרת לה, אם אומרת שאין סומכת עליה.

רושמים את השיעורים ביומן בלבד, אני לא מבקשת לראות אותו בכל יום.

פעם היה זול

היום יש דברים שכן משתלמים יותר, צריך לבדוק

חולצות לבנות לילדים- מכופתרות ופולו.

מכנסיים לבנים

טייצים לבנות

לפעמים מארז של חולצות.

קודם כל זה מאוד איכותי.

יש דברים יקרים כמו מותגים, וגם כל מיני חולצות ומכנסיים, ויש דברים - בעיקר מארזים שהם כן במחיר שווה.

תכלס - הם העלו מחירים, אבל גם בארץ הכל עלה, כך שיכול להיות שעדיין יותר משתלם שם.. לא עשיתי השוואה מדוקדקת.

ולא מכירה קוד קופון

יש להם קטגוריית אאוטלט ששם יש הרבה דברים במחיר טוב

טייצים לכל הגילאים, בגדי גוף לתינוקות, מארזים של תחתונים גם למבוגרים..

וסופר איכותי!!!

אני לא קונה ביגוד יפה משם רק את הבייסיק שהוא זול ואיכותי ממש

עם הזמן כבר פחות אבל עדיין, יש דברים שאין להם תחליף

ואיכות מצויינת

יש שם גם לילדים חולצות לבנות מכותפרות איכותיות בטירוף במחיר בדיחה..

יחסית ללידר וכל מיני בזארים זה אולי יקר

אבל ביחס לפוקס/קסטרו וכו זה זול/שווה ערך

והאיכות בכמה רמות מעל

חולצות שבת לבנים זה מדי בית ספר שם וממש משתלם

המארזים גם

בחורף אני אוהבת את גינסים עם הגומי-

נראים מעולה ונוחים מאוד (לא אוהבת להלביש פוטר/טרניג... מרגיש לי פיג'מה)

ואנחנו גרים במקום קר מאוד

אז גם נעלים מחממות מעילים ובגדים טרמים שקשה יותר למצוא בארץ במחירים נורמלים

טייצים, מארזי חולצות, בייסיק, לפעמים תחתונים.

לפעמים מוצאת עוד פריטים שווים במחיר סביר או משקיעה טיפה יותר בתקופות שנח לי לא לצאת מהבית. הבנים שלי די מוכנים רק מכנסיים משם. מאוד נוחים להם ביחס למה שפה. בגיל הצעיר זה כן זול יותר מאשר בארץ שלא נגיד בשיא סוף העונה. בגיל של המתבגר זה כבר לא זול אבל זה די מה שהוא מוכן... הצ'ינו.

לתינוקות אני אוהבת את הסטים.....

במיוחד עם רוכסן ל-2 הצדדים.

פוטרים וסוודרים יקרים בכל הגילאים

פולו לבנות (צבע לבן) מצוינות.

חולצות פולו בכלל....

צ'ינו לשבת לבנים

בנות יש שמלות או טוניקות וטייצים טובים.

שמלות רק לגן.

מביה"ס מקפידה על אורך....

בנקסט זה במחירי ילדים (בערך מקביל 13-16Y) בארץ זה ממש יקר כי זה מידות שאין בבזארים- רק במותגים

עם פוטר בפנים ומה דק?

לכן לא מזמינה כי זה לא ברור.

נעימים כאלו לא כמו הסוג שעם פליז בפנים

סטייל אנגליה בחורף עם גרביים חמות גבוהות חחח. מאז לא הזמנתי מכנסיים מסוג פשוט.

מכירה את הבגדי גוף. מעולים למעברים. לחורף מעדיפה חמים.

אם כאן בארץ היא במידה 3-6 עכשיו, מה לקנות לחורף? (רוצה שיהיה לכל החורף. עכשיו עוד לא ממש חורף)

לפי מה שכתבת, כנראה הייתי קונה 3-6, אם את רוצה שיתאים לעוד חודשיים שלושה בערך.

אצלי 0-3 של נקסט התאים עד גיל חמישה חודשים (די תואם למשקל שכתוב).

אבל אין שם הרבה בגדים ממש חורפיים.

או שניים והם מגיעים איכותיים ונשמרים ברמה גבוהה.

קונה בעיקר לבנים. הם לא אוהבים כל מיני. מעדיפים גזרה מסויימת ואז יש כמה צבעים וסגרתי מלתחה.

לבנות קונה טייצים ותחתונים.

מכירה את המידות אז לא צריכה להתלבט.

בעיני סוגר פינה.

אבל אם לך הקונספט לא מתאים הכל טוב.

כל אחד ומה שנוח לו

פוקס וכד לא מתקרב לאיכות של נקסט

וזה גם נוח לי

מזמינה מהבית ותוך כמה ימים נמצא בסניף דואר

או סיור שמיועד לבנות מצווה (יש כל מיני כאלה, השאלה אם יש בתאריך המתאים), או יום כיף נשי של קניות וכדומה. כמובן, בתלות בכוחות שלך... לחלופין, אם את לא יכולה - שבעלך יצא איתה לטיול כיף.

ואל תוותרו לגמרי על החגיגה❤️ גם אם זה יהיה אחרי התאריך, חשוב מאוד לציין זאת. זה חשוב ומשמעותי בשביל הילדה/הנערה, שתרגיש שהגדילה ותחילת קיום המצוות הן משהו חשוב ויקר גם בעיניכם. (ואני מאוד מזדהה איתך - גם לי קשה מאוד עם חגיגות... ובכל שאת עושה את זה)

בלי קשר להצעות הנ"ל, אפשר ללמוד איתה ספר שמיועד לבנות מצווה, ואת זה אפשר לעשות לאורך השנה. ממליצה על פרקי הלל.

שיהיה בשעה טובה ובקלות ומזל טוב כפול!

ארוע!

אם את רוצה רק בבית- תכינו בצק והכלה תעשה הפרשת חלה,

תקשטו את הבית עם בלונים

תכיני/תקני עוגה

תכינו ארוחת צהריים חגיגית ומפנקת

אפשר שהקטנים יכינו לה שיר/ברכות/שלט

אם מתחשק לך לצאת- אפשר להתלבש חגיגי ולצאת למסעדה רק המשפחה המצומצמת, לנסוע לפני כן לכותל/קבר רחל.

אני מבינה את הילדונת שהיא עצובה

לא "אשמתה" שזה יוצא סמוך ללידה, ויותר מזה, דווקא בגלל שזה סמוך ללידה כדאי לחגוג לה, באופן שמתאים לכם אבל לא לעבור את היום הזה בלי לעשות כלום.

היום בת מצווה זה אשיו רציני מאד

יש בנות שעושים להן חגיגה מפוארת באולם, יש שמכינים להן קליפ מושקע, היא בטח שומעת מחברות וקשה לה.

אני גם עשיתי ברית בבית, אין כמו ארועים משפחתיים ואנטימיים

וגם בת מצווה עשינו בקונספט שונה ממה שכל המשפחה שלנו עושה.

אבל בת מצווה זה יום חשוב ושונה משאר ימי ההולדת... וכן ראוי לחגוג אותו.

מזל טוב

והרבה נחת ובריאות

ואז האירוע הוא שלה, לא שלך. את לא מזמינה אף אחד

אפשר לעשות להן משהו שבעיקרו אקטיבי- לשכור בריכה, לצבוע כלי קרמיקה, מקרמה, סיור שהיא מעבירה וכו.

כמובן להוסיף משהו קטן עם תוכן

אבל מבינה אותה ממש שזה מעציב אותה. זה סימן דרך שלה, לא שלך. בעיניי לא לציין יכול לייצר אצלה איזה חסך, כי באמת זה משהו שבאופן גורף מציינים, וגם בטח אם זה בגלל שאת בהיריון, זה יכול לצאת על זה שהתינוק אשם…

ובלי קשר, בת מצווה זה אירוע שאני לא מחבבת באופן אישי, אבל הן בגיל רגיש ומאוד רוצות. ויש אלף דרכים לעשות משהו.

ולהכין אלבום ברכות (קונים אלבום יפה עם אביזרים לקישוט ועטים וכל משתתף כותב ברכה ומעטר את הדף שלו)

ושיהיו בשעה טובה, ושמחות בנחת ולב שמח!

אצלינו במשפחה לא חגגו בת מצווה, רק יצאנו המשפחה הגרעינית למסעדה. אפילו בלי אלבום או משהו.

ומוסיפה רק משהו אחד, לא זוכרת להגיד לך איך הרגשתי בלייב, אבל אין לי משקעים או משהו או חסך, ככה זה היה וזהו, לא מרגישה איזה פספוס. כשחברות שאלו אותי אמרתי שאני לא חוגגת וזהו 🤷‍♀️

ולעשות לה משהו לא בתאריך, אלא מאוחר יותר.

את והיא

לפני/ אחרי הלידה

משהו שגם נוח לך וגם יעשה לה טוב

יש מסעדות שיש להם אולמות אירוח למשל

אפשר להביא לה מישהי שתעשה לה את הערב עם הפרשת חלה וקצת ריקודים

לדעתי חבל לא לציין את זה ואת לא חייבת להיות מאווד מעורבת. רק לשחם ולהיות

הטקטיקה שלי בזמנים מאתגרים ומסחררים כאלה זה לומר לעצמי שהכל עובר

ואולי כדאי לך לחשוב על הקפאת בסיסים של ארוחות? ולא יודעת איך הבית שלך מאורגן אבל אם את יכולה להושיב אותם על כיסא אוכל לידך במטבח עם תעסוקה שלא מועדת לפורענות

זה מכניס מרווח נשימה...

ותתני לעצמך מדליה של עלופת על חלל

מגיע לך ביושר 🥇🎖️🏅🏆🥈🥉

כדאי ללכת להיבדק🫢

ואת נשמעת אמא אלופה.

יש לכולם ימים כאלה.

וקשוח ממש עם קטנטנים ♥️

ואת עומדת בזה לבד?

מגיע לך כתר!🤴

אני מקווה שבעלך יכול לחזור בהקדם הביתה, כי לפי התיאור שלך ממש כדאי לקחת את הבינוני להיבדק במיון... (החליק על הראש והקיא אחר כך - זה עלול להיות סימן לא טוב...)

סליחה שמלחיצה😬

הקאות אחרי נפילה על הראש זה דגל אדום..

ממש ממש סיוט.

יש ימים כאלה! את מהממת. חיבוק גדול!

של רויטל ויטלזון בדיוק על זה..

עזר לי מאוד

למרות שעש לי גם מתבגרת וזה מתיששש

מיון,

בעלי בדרך

בעזרת ה' שיתברר כשום דבר

יש וירוס הקאות נוראי שמסתובב עכשיו

נקווה שזה רק זה

ללכת להבדק זה חובה אבל

מחכים לעידכון ממך

תתכוננו לאפשרות של אשפוז (אפילו נפשית, אבל גם טכנית - לארוז דברים שצריך).

בע"ה יסתבר שזה כלום!

רפואה שלמה

טוב שהלכתם להיבדק!!

🩷🩷

תודה על התמיכה (מחבק)

C.T תקין, מדדים תקין

אבל המשיך להקיא במיון אז מעקב לילה עם אישפוז.

נשארנו במיון עם שתי הקטנים

הגדולה נשארה אצל סבא(חרדת נטישה)

מחכים לבדיקת רופא

אבל הוא ממש חיוני ומשתובב

ברמה ששלף את הפקק של העירוי

אוכל שותה רץ במחלקה

אז זה מריח טוב

כ"כ שמחה לשמוע!!

מעלה הצעה: אולי שבעלך יישאר איתו לבד שם, ואת תהיי בבית עם התינוק ועם הגדולה?

גם בשביל הגדולה, שלא תהיה מרוחקת מכם, וגם בשביל התינוק, שעדיף שלא ישהה זמן רב בבית חולים...

זה מה שעשינו. חזרתי, אני עכשיו עם הגדולה.

התינוק ישן מבסוט

הגדולה מתפנקת בבוקר אישי

את אמא אלופה!

וזה גם קרוב לי.

רוב המיילדות שפגשתי היו אחלה

לא זוכרת עוד משהו מיוחד.

ממש. המיילדות והרופאות שם היו מעולות ורגישות.

באשפוז, תלוי באיזה מחלקה.

בג' בעין כרם היה לי צפוף ומבאס. בד' היה לי חדר לבד והיה מושלם. והצוות שם תפעל לי אירוע חירום רפואי בצורה מדהימה..

בשערי צדק היחס של הרופאים בחדרי לידה היה מזעזע. העומס שם ממש השפיע. היחס במחלקות גם לא היה משהו. אבל בביות מלא כן נעים ומרווח.

יש להן חסרונות, אבל סך הכול בסדר.

באשר למיילדות - פחות יכולה לחוות דעה, כי ילדתי רק שלוש לידות לא פרטיות.

אבל לא הייתי באחרים. (הייתי רק בביקור חולים, והיה מזעזע... אבל כבר נסגר)

הייתי פעמיים בלידות ארוכות, כל המילדות סבבה לגמרי יש יותר ויש פחות אבל כולן נחמדות מאוד.

מחלקה לא צפופה וישנה זה כבר פחות שם. אא"כ תהיי בביות מלא שזה טיפה יותר נעים אבל החדרים לא גדולים. אם את מחפשת משהו חדש זה יותר עין כרם אבל את אומרת שלא רלוונטי לך....

המחלקה שם לא ממש זוועה?

לפחות ביות מלא ממש חדשה ומשופצת. המחלקות עם התינוקיה טיפה יותר ישנות ומפולות אבל לדעתי לא ברמת המזעזע

לא זוכרת באיזה מחלקה הייתי 😅

ביות מלא.

רק הארוחות היו קצת מעצבנות. זמן ממש מוגבל כשיולדות לא תמיד נוח להם התזמון. אבל ממש לא הפריע להם שלקחו לחדר ושמרו לאחר כך, אז חלק מהארוחות אכלתי קר ולא נורא.

וממש לא נחמדה

מניסיון

הצוות וואו, והביות מלא אחלה ממש

שיכניסו אותי יחסית מהר בלי למרוח

כי רוצה להספיק טפידורל

מה כדאי לי.....?

את נכנסת יולדת עם האפידורל בעז"ה בלי קשר למה שאת בוחרת אח"כ לאשפוז

אם את רוצה ביות חלקי - בכל מקרה לא אמור להיות חסר מקום.

יולדות ב' יותר צפוף (חדרים ממש קטנים)

ביולדות א' קצת יותר מרווח, יש אמנם חדרים אפילו של 4 אבל הרבה יותר מרווחים מהחדרים של 3 ביולדות א'. החסרונות שם זה שיש יותר ערבים (נכון ללפני שנה וחצי, זה אפילו סוג של ברשמי ששמים ערבים בעיקר שם) אם זה משמעותי לך, ושליד התינוקיה אין חדר הנקה ואם את רוצה להניק בחדר ולא סתם על כיסא במסדרון את צריכה ללכת קצת דרך לחדר הנקה של ביות מלא (שצמוד ליולדות ב'), עוד חיסרון זה שככל שידוע לי יותר מקפידים שם על שעות ביקור והשומר ממש נכנס לכל חדר ובודק שאין שום מלווה.

אבל הצפיפות ביולדות ב' כ"כ עצבנה אותי שאני אישית הייתי הולכת על א' ברור....

בחדר מרווח של 4.

לא יודעת איך החדרים האחרים.

לגבי התינוקיה אני לא יודעת, כי הבן שלי היה בפגיה.

מאז שסגרו את ביקור חולים מזעזע שם

הלידה בשערי צדק הייתה ממש טובה, האשפוז ממש לא נעים. הייתי במחלקה רגילה, אולי הביות מלא יותר נעימה. בערך מכל היבט אפשרי סבלתי שם מאוד.

עין כרם בביות מלא האשפוז היה טוב אבל אמרת שלא רלוונטי. הייתי בודקת את הר הצופים אלא אם כן את רוצה ביות מלא ואז אולי שערי צדק יותר בסדר

אז לא יודעת להשוות לאחרים.

אבל הייתי מאוד מרוצה מהכל.

מיילדות מהממות ומקצועיות.

באשפוז הייתי בביות מלא - מחלקה ד1. מחלקה חדשה ונעימה מאוד. וגם שם הצוות היה מקסים.

לפעמים אפשר לעשות יום הולדת בכיתה, את שולחת עוגה ומכינה פעילות או משחק, והמורה מקדיש לזה שיעור.

אני מאד לא מתחברת לתרבות הימי הולדת... מציעה לילדים לבחור בין מסיבה רגילה לבין להזמין 3-4 חברים טובים לארוחת ערב, ואז אני מכינה להם בצק וכל אחד מכין פיצה אישית עם תוספות ואוכלים ושמחיפ והולכים הביתה מרוצים. הרבה פעמים הם מעדיפים את זה.

בכל אופן אני חושבת שאם תעשי מסיבות ותזמיני את ילדי הכיתה עדיף לעשות שתי מסיבות - אחת לכל כיתה. גם מצד הכמות וגם מצד הדינמיקה. וגם הזדמנות קצת לנפרדות שקשה להציע לתאומים ועוד מאותו מגדר.

פה יצא לי להתחיל לחגוג סביב כתה ג' או ד'. חלקם רצו מעט חברים טובים. חלק את הכתה.

מסייגת שאנחנו לא בסטנדרטים של פ''ת אז אולי זה שונה.

עדיין אין מסורת סדורה שחייבים עם חברים.

אצלנו רק השנה- מאמצע כיתה ב לתוך כיתה ג, נהיה מקובל לעשות יומולדת עם חברים וגם אז בערך רבע כיתה חוגגים עם כולם, עוד בערך רבע חוגגים עם מספר קטן של חברים(3-4) והשאר לא חגגו עם חברים בכלל..

אצלנו יש גם יומולדת בכיתה- משותפת לכל ילדי החודש, שנתנה בכיתה א את המענה החברתי.

לא 10.. כי אז מי שלא מוזמן כבר מרגיש שהיה פה אירוע שהשאיר אותו בחוץ..

3 או 4.

אםשרות נוספת - לחגוג בכיתה

דבר נוסף אין שום דבר שחייבים, גם אם 70% מהכיתה כן עושים ככה.

דבר נוסף אני לא עושה כל שנה עם הכיתה. עושה פעם בכמה שנים ובשאר הזמן מזמינים 2-3 חברים למשחקים ועוגה אחצ. או לארוחת ערב או משהו כזה.

וגם עם המשפחה המורחבת לא חייבים לחגוג כל שנה. כשהם קטנים זה נחמד אחכ זה כבר מתחיל להיות עמוס

חוגגים עם המשפחה ועם הכיתה בכיתה עצמה.

מה שאר הילדים עושים?

את לא צריכה להפציץ יותר מהשאר הילדים מצד שני עם כולם עושים אני מבינה את הצורך בחוויה דומה לילדים ושלא ירגישו חריגים.

אולי תשתפי מה נהוג אצלכם ונעזור עם רעיונות.

אפשר לתת לכל ילד לבחור 2-3 חברים שהוא מעוניין להזמין ולעשות משהו מצומצם.

מסיבה של 6-8 ילדים הרבה יותר ניתנת להכלה וגם יותר כיפית לילדים

כלאחד עם הכיתה שלו

אישית הייתי מוותרת לגמרי על התענוג

בגילים גדולים יותר.

האמת שאין לי מושג מה בדיוק היה - כי הפקדתי בידי בעלי את המלאכה... לא בשבילי להפעיל 40 בנים אנרגטיים...

זה היה ברחבה של הבניין שלנו. מניחה שהוא עשה להם כמה משחקי ריצה וכדומה, ובסוף הזמין פיצה לכולם - וזהו זה...

אצלכם מקובל שעושים ימי הולדת לכל הכיתה או שזה לא משהו מוכרח? כי אם זה לא משהו מוכרח - אז לגמרי אפשר לוותר על זה ולחגוג בקרב המשפחה וזהו...

(בניגוד לאחרות שמציעות פה להזמין מספר מצומצם של חברים - אני לא בעד, כי זה עלול לגרום לקנאה בקרב חברי הכיתה...)

לפעמים עם עוד חבר, בלי ההורים.

כדאי לשאול את המורה, לפעמים יש למורים כללים ברורים בנושא.

עושים בגן/ בכיתה מה שנהוג והשאר רק עם המשפחה (עןגה, משחק, בלונים, מתנה).

פעם אחת הזמנו את הילדים של השכונה לתהילים אחרי הסעודה ושרנו להם קצת והבאנו עוגה..)

לאף אחד מהילדים שלי, אף פעם.

ב''ה 8 ילדים, עד כה עובד בהצלחה

שגם מהצד השני (לא הצד של ארגון הארוע אלא המשתתפים) זה די עול בשבילי כי כל יום הולדת זה להביא מתנה

זולה אבל הקטע לדאוג שיש ולעטוף, ולקחת את הילד לחבר- זה לא תמיד ביום שנח לי...

אבל אינמלעשות, טוב סתם קיטרתי

אניוואי, בימי הולדת אני שוכרת טרמפולינה ביתית ומכינה פיצה ומוזמנים רק ילדים מהרחוב שלנו + חבר/ה טובים גם אם לא גרים ברחוב.

יש לי שרשרת יומהולדת שמח ומנפחת כמה בלונים לאוירה.

נשמע קשוח ממש.

איך את מרגישה עכשיו?

ואת לוקחת משהו נגד הקאות? אם לא כדאי...

חיבוק

(בעלי תמיד אומר שמה שטוב באשפוזים זה שיש מישהו שמנקה את כל ההקאות, הומור שחור של היפראמזיס חחח)

הקאת ןהמשכת לישון?!

וואו, מצדיעה לך איזה מסע קשוח לעבור הריון, באמת, מכל הלב.

כמות גדולה ממש,הלכנו לרופאה לוודא שהכל בסדר, ב"ה הכל בסדר