כמו מלחמות קודמות

כל הזמן יש פה אזעקות

יותר מכל מלחמה שהייתה בעבר

אצלנו בעיר היו 4 אזעקות. מלא התראות מקדימות אבל רק 4 אזעקות.. ככה שזה מרגיש לי ממש בקטנה 🫣

אפשר לשים מוזיקה

לעשות מסיבה

(הבן שלי התחפש בבית

כבר מלא פעמים

מאז שקניתי לו את התחפושת

אז הוא לא ממש התרגש מזה שאין מסיבה בגן)

הגננת הבטיחה שיעשו מעגל של כל הילדים שמתחפשים לאבא, מבחינתו מדובר בפסגת האושר.  

באמת נעשה לו משהו בבית

לארגן מסיבות לילדים בבניין

כך כל אחד קרוב לבית שלו...

אפילו אם היו הנחיות שאפשר

וזה היה די צפוי שיפתחו מלחמה

אפילו הבאתי איתי עבודה מהבית שידעתי שאצטרך 

משלוחי מנות כרגיל

למה לא בעצם 

אני תכננתי לקנות דברים מחר

זה קצת יותר מסובך כי לא כל החנויות יהיו פתוחות

עם מבוגר/ ילד גדול ואחראי

הם לא צריכים להישאר כל הזמן בבית

במיוחד לא בפורים

אני מתכוונת לשמור על התוכניות המקוריות לצאת לסעודה אצל ההורים מחוץ לעיר

לאבות ובנים היום

היו פה המון אזעקות היום ואין שם מרחב מוגן

אבל הוא שמע שהיה מלא🤦

לא ברור לי איך

עם כל הכבוד לאדישות וחוסן, מלחמה זה לא מצב רגיל ולפתח אדישות למצב בעיניי זה לא נכון. גם לא להיכנס לפאניקה, אבל אבל משו כן השתנה בכל זאת..

מכל מקום אני כן מאפשרת לילדים לצאת אבל רק לסבא וסבתא שגרים 5 דקות נסיעה ויש להם ממד גם

יש מרחב יחסית מוגן

בטח שהמצב השתנה

אזעקות

הילדים בבית

ישנים בממד

לא חייבים להיות עוד שינויים

עדיין הסיכון לפגיעה בנפש

גבוה עשרת מונים מפגיעה בגוף

שמירה על שגרה

שומרת על הנפש

התנדבתי להגיע למשרד היום

וזה היה ממש טוב לצאת

(חיכיתי שהאזעקות יסתיימו)

לפגוש אנשים

לעבוד

לשמור על שגרה נורמלית 

אצלנו אסור בכלל להגיע למקום העבודה בגלל סכנה במידה ותהיה פגיעה

ויחסית מוגן בעיניי זה לא מספיק כשאני רוצה לשמור על הילדים שלי. המרחק מהמקום למרחב מוגן עולה על דקה

וגם - חוויה של אזעקה בחוץ היא גם שונה מאשר בבית

אבל כל אחת ומה שנכון לה

אבל ב"ה שיש ממד, וב"ה שזה חדר הילדים ככה שיש בו ספרים וצעצועים בשפע. ומאז שמחת תורה יש פה מנורת לילה קבועה שדולקת למקרים של שבתות שלא יהיה חושך גמור אז גם מבחינה הזו היה סבבה.

חשבתי להזמין מחר כמה ילדים מהגן כדי לפעילות של שעה שעתיים בשביל שהילדה לא תתבאס אבל נראה מה יהיה המצב מחר. בקצב האזעקות שהיו פה בשבת קשה לצאת אפילו לנסיעה של כמה דק בתוך השכונה. 

אבל אנחנו יצאנו קצת

אם יש אזעקה יש פתרונות גם בחוץ

אני יצאתי להליכה כרגיל

זה חשוב לשמור על איזושהי שגרה

מלחמה רביעית תוך שנתיים וחצי

זה נצרך ביותר

לך

לילדים

ולכל הסביבה

את החוסן צריך לפתח

בגוף- בנפש

לעבוד על רוגע ושלווה פנימיים

עוד לפני שאני קולטת מה הרעש

הבטן כבר כואבת

אין מה לעשות

אז ממשיכים שגרה גם כשיש אזעקה

לפחות הילדה לא נבהלת מהרעש

כן יש לי אבל התכווצות בבטן כל אזעקה וכל בום

הילד משומה היה מבסוט מהאזעקות

סדר לו פינה אישית בממד

עם תעסוקה/ אוכל/ שתיה

כבר אדישה

זה אפילו לא פיתוח חוסן

זה שלב הבא

הרגל/ אדישות 

חוויתי התקף חרדה

בפעם היחידה בחיים

ועכשיו אני בעיקר בחרדה שמא יבוא שוב התקף כזה....

חוויתי הרבה התקפי חרדה לפני שנתיים

החרדה מהחרדה זה טריגר נפוץ

תקראי על זה

יש הרבה דרכי התמודדות וריפוי

ולא חזר מאז ברוך ה'

היום הייתי בסדר גמור

אם חס ושלום יחזור אני באמת אבדוק איך להקל ולטפל

כרגע ברוך ה' אני ממש בסדר

תודה לך💕

והרבה ריצות למקלט השכונתי. נפצעתי גם באחת הפעמים בדרך למקלט.

מותשת. אבל אני מתנחמת בכך שזה עוד צעד בדרך לשפיות ולגאולה.

נקעתי את הרגל, רמה קלה יחסית אז לא מאוד נורא אבל כן מבאס..

תודה

עם כל ההליכה למקלטים

תרגישי טוב

בעיקר כי היו אורחים והרבה אנשים

וכשמעניין מסביב אין זמן לפחד

אפילו שאין ממ"ד או מקלט

גם שמחתי שזה התחיל בבוקר ולא בלילה

מלא מלא הזעקות כל היום, ב"ה יש לנו ממד כך שלא צריך לרוץ החוצה.

זה כ"כ סימבולי מלחמה בפרס בימי הפורים... בהודאה מאד גדולה על הניסים היום ומקווים שנמשיך לשמוע בשורות טובות ו-0 נפגעים אצלנו.

היה קל לכוון בזכור

תאריך מתאים

גייסו את בעלי במהלך השבת

היתה לנו מריבה גדולה ובדיוק התחלנו קצת להתפייס...

פתאום אזעקה, צו 8 ו. ביי.

ממש מבאס.

הילדים מטורללים מרוב אזעקות בלי סוף. חצי מפחדים חצי מתרגשים...

מתבאסת על יום התחפושות שנגוז.

עם ישראל חי! העיקר שננצח ואף אחד לא יפגע

היו המון אזעקות אבל הילדים היו בסדר סהכ.

מה שהיה הזיה זה שעבר רכב של מדא עם רמקולים ואמר שחובה ללכת לעמדת מדא לתרום דם

כל המציל נפש אחת מישראל וכו

בעלי חשבת לצאת עם הרכב

היינו בטוחים שקרה אירוע רב נפגעים

זה היה ממש מלחיץ

בסוף מצאנו מישהו שאמר שהם רק רוצים להתארגן לקראת, אם יקרה משהו

אבל זה ממש הזוי שעשו את זה בשכונה דתית שומרת שבת

אני חולמת בלילה על ממ"ד

אני מתעוררת בבאסה שאין לי ממ"ד

אני רוצה ממ"ד כל כךךךךךך

ה' תעשה שיהיה לנו ממ"ד

בבקשההההההה

אנחנו נסענו ללילה למקלט של בית הספר ביישוב הסמוך

עם עוד כמה משפחות של חברים מהיישוב..

לקום איתם באמצע הלילה ללכת בקור לממד של אתר בניה סמוך

או להישאר בקראוון..

אחרי שראיתי סרטון של קראוון שנפל בו רסיס אז עוד יותר חוששת..

מחנה מקלט

סוג של חוויה מורכבת 

פה ממש מגעיל. זה סיוט.

וממש קופצת מכל טלפון שלא יקפיצו את בעלי.

והבן שלי (2) בהתחלה הוא היה ממש סבבה עם האזעקות. ואז הלכנו ברחוב והיה אזעקה ברחוב והיינו ממש על הצופר. אז זה היה בווליום מטורף ורצנו איתו. אז הוא נבהל ממש!! מאז הוא לא מפסיק להגיד כל כמה דקות: אתחיל אואואו....

ו- אקה (אזעקה), טילים אלכת איקלט.

בה חכם. אבל תוהה לעצמי איך להרגיע אותו?

ובה תודה לה' על כל הניסים!!  

לגבי החרדה, אם מעלה את הנושא שוב מחר,

אומרים שטוב לספר לו את הסיפור עם התחלה וגם עם אמצע וסוף, כשהסוף הוא חזרה לשגרה/הביתה. ואם אפשר להדגיש את החוסן/חוזק/התמודדות טובה ואת העובדה שהכל בטוח.

משהו בסגנון: הלכנו ברחוב, התחילה אזעקה והרעש היה מאוד חזק ומבהיל וכולנו נבהלנו. ידענו בדיוק מה צריך לעשות, אבא ואמא שמרו על זרובבל ורצנו ביחד למקלט, ושם זרובבל עזר מאוד כשישב על אמא והחזיק את בקבוק המים. ואז עבר מספיק זמן ויצאנו מהמקלט ביחד, הלכנו הביתה ואכלנו צהריים.

הדגש הוא על התחלה וסיום, ייתכן שכתבתי ארוך מדי או עמוס מדי בפרטים, תתאימי לרמה שלו זה אמור להיות קצר. אפשר לחזור על זה כמה פעמים, כמובן אם הוא מעלה את הנושא ומתעניין. 

לדעתי לדבר על זה הרבה זה משחרר את החרדה החוצה.

הלכנו ושמענו אוווו.... זה היה מפחיד ואמא החזיקה אותך ורצנו מהר למקלט. עכשיו אין אוון...

אם תהיה שוב אזעקה אמא איתך נלך ביחד למקלט. 

צמוד ללידה

תחזיקי מעמד

שהיה קשוח ברמה האישית ומרומם ברמה הלאומית...

בעלי הוקפץ על הבוקר, בנס אחותי (בת 11) הייתה אצלי שבת ועזרה לי מלא...

וגם אצלינו אין ממד.

המצאתי לילדים מורל:

מי אנחנו? הילדים! /(היהודים)

ומה אנחנו? לא מפחדים!

ממי? ממה? מהאזעקה!

קצת עזר...

בשורות טובות!

אנחנו גרים על הצופר... כך שעצם האזעקה פה מאד מלחיץ

אבל עשינו הרבה צחוקים בממ"ד.

רק לא נתנו לנו לבלוע את האוכל

קידוש-אזעקה

מנה ראשונה-אזעקה

מנה עיקרית- אזעקה

ברכת המזון- אזעקה

יאלה חפרתם.

אבל ב"ה על הבשורות הטובות

מייחלים לנס פורים גדול!!!!!

אפשר להכין לו שוקו

ממש ממש מתוק

ולשים את התרופה ולא להגיד לו

ואז להגיד לו שהחלטת לפנק אותו בשוקו

אני ראיתי כזאת סיטואציה אצל חמותי

והילד התרגש שהכינו בשבילו

ושתה את השוקו אפילו שראו שלא טעים לו

אבל בפעם הבאה שהציעו לו אז הוא כבר לא רצה שוקו

אז עברו למשהו אחר

לבן עם קש

לקחו אותו לחנות והוא בחר מיץ בטעם שהוא אוהב- זה החזיק איזה יומיים המיץ הזה

בגדול לתת לו לבחור את הדרך שבה הוא שותה את זה

גם שוקו, גם סרט, גם פרסים, מתנות. במיץ הוא הרגיש את זה. זה כמות די גדולה 7 סיסי אז הטעם מורגש בכל דבר

הוא נעול ממש.

לחכות לתוצאה של הבדיקה? מניחה שיצא חיובי עם החום שהיה והילד הגדול שבבית

אני כבר די התייאשתי, גם קראנו לסבתות והלכנו לאחיות שינסו שם לתת לו

בגלל זה גם נורופן/אקמול קשוח ממש לתת לו ואני לא רוצה לעשות מזה אישיו

הייתי מנסה פשוט כדור במקום סירופ

זה באמת דוחה וכדור יותר קל לערבב עם יוגורט או משהו

או ללמד אותו לבלוע עם מים- אפשר להשמש בשקדי מרק לאימון ולעשות מזה ממש חוויה

פה זה משהו אחר, לא זוכרת את השם לו (לא מוקסיפן הורוד)

הוא עקשן ברמות וככל שאני יעשה מזה יותר עניין יווצר לי בעיה עם האזניל המניעתי והאקמול/נורופן כשצריך

אגב, במידה ויצא חיובי צריך לבדוק את הילדה הקטנה גם בבית? יש לה שיעולים חזקים אבל לא משהו מעבר

לא נראלי שצריך

אפשר לנסות להחליף למוקסיפן הוורוד.

ובכללי לנסות טריקים מכל הסוגים (מה שעוד לא ניסית...), פרסים /להכניס לכיוון הלחי כשהוא ישן/לערבב עם משהו שהוא אוהב...

חשוב לטפל כדי למנוע סיבוכים.

בהצלחה ❤️

הקור קצת מעמעם את החוש טעם

עם שלי זה עזר וזה היה תרופה מגעילה ממש

מה שכן גם פשוט אמרנו לו שאם לא ייקח נצטרך לחזור לבית חולים ( הרגשנו גרוע לאיים עליו אבל זה היה נכון והיינו די קרובים להתאשפז שוב ופשוט לקבל בוריד) 

לא נראה שהוא מבין מה אני אומרת לו שאם הוא לא יקח כך וכך

קראתי שיש זריקה חד פעמית לחיידק זה נכון?

לנו היה זיהום אחר רציני וכבר היינו באשפוז ככה שהבין את המשמעות ...

לגבי סטרפ לא יודעת לגבי זריקה אבל נשמע ממש טוב אם יש 

כן כדאי לבדוק

אבל פחות דחוף

אם היית אומרת שלא זה ולא זה זה היה יותר מדאיג

הבעיה היא כשהגולה נסתרת....

כשהגעתע אליה הסטרית עם גולות אדומות וכואבות היא אמרה לי הלוואי שזה היה המצב כשהיתה בעיה אמיתית כי אז הרבה נשים היו מאובחנות בזמן.....

כשאדום זה לרוב איזו דלקת.

את יכולה להתייעץ עם רופא בטלפון בשביל להיות יותר רגועה

זה באמת מרגיע

אבל מה אמורה לעשות אם זה

זה צריך טיפול ? גולה של 1.5 ס''מ כואב

זה עובר לבד ?

לא מרגישה בנח ללכת לרופא משפחה ( גבר ) 

לבדוק את זה בד"כ.

בלאומית הסמיכו כמה רופאות נשים לעשות בדיקת שד.

ממליצה לך להתקשר להתייעץ אולי יתן אנטביוטיקה או יפנה לUS שד.

זה ממש מתחת לשד

יצירה ממה שיש בבית

הכנת אוכל-קישוט קאפקייקס או משהו בסגנון

שאחד מהילדים יכין ריקוד וילמד את כולם

הגדולים זוכרים מה יש בשוק פורים בבית הספר?

בכל אופן, התחנות הקלאסיות:

מחט בערמת שחת

חדר חושך

מציאת מספר (בתוך לוח עם הרבה מספרים בכל מיני גדלים)

קליעה למטרה

(יש עוד, כבר לא זוכרת...)

הבית ייראה כאילו עברה עליו מלחמה (מה שנכון, סוג של)

אבל העיקר שהילדים יהיו מאושרים🥰

אם נשארו בקבוקים משבת, ממלאים רבע בקבוק מים,

מסדרים במשולש ומפילים עם כדור.

מסדרים מסלול מסולסל, אפשר עם מגנטים, קשקשים, חבל, מה שיש בהישג יד.

נותנים להם מראה (לא פיצית) ובעזרת המראה הם צריכים ללכת אחורה לאורך המסלול.

(אם לא מובן אשמח לפרט, כי זה פשוט וקלאסי לשוק פורים ביתי)

באולינג

קליעה למטרה

לחפש זוג לנעל בתוך ערימת נעליים

למצוא מילה/ תמונה בתוך דף מלא מילים ותמונות

הליכה על צעדים מודבקים על רצפה תוך הסתכלות במראה

מחט בערימת שחת

מסלול מכשולים

לזרוק כובע על "ראש"/ טבעת על מקל

או שהןעברו למקום מוגן.

כדאי לברר ספציפית לפי בית חולים.

חולים. מבחינת חדרי לידה, אשפוז וכו' 

מנסה לחפש ולא מצליחה למצוא. אם את יודעת איפה את רוצה ללדת אפשר לברר ישירות מולם

אולי משהי יודעת מה קורה בבתי חולים בירושלים?

מבינה שעין כרם החדרי לידה הרגילים ממוגנים?