כל תיבת תלונות שפניתי אליה נסגרה עקב הצפה

איןןןן לי כח!!

לחוסר ידיעה,

לקור,

לעבודה, משרה מלאה, יחד עם הקטנים

למקלט הקפוא

לשכנים הערבים

לכלב המעצבן שלהם

לזה שצריך לשלם למטפלות והן יכולות בנתיים לנקות לפסח על חשבוני

לזה שצריך לענות בחרוזים פה ואין לי סבלנות לזה
לפורים

לפסח

להריון

לראש צוות שלי

לילדים שלי שמתעקשים לא לישון

לסימפי שמתחיל להכאיב

לפחד מהמלחמה

לאופי הלא גמיש והמקובע שלי

לרעב

לעייפות

פשוט אין לי כחחחח

אין לי

תודה על המקום לקטר!!

@ירושלמית במקור 

את הערכתי הרבה להביע

את עובדת במשרה מלאה??

עם ילדים תוך כדי מלחמה?

וואו את פשוט אלופה פי מיליון

לך אני עונדת כתר ותליון 👑

את ההודעה הפותחת כעת קראתי והבנתי

נשמע קשוח מאד מצבך המאתגר

אולי אפשר למצוא איזו פינה לשעה להסתתר

יכולה אני להוסיף פה תלונות המון

אך הן באמת קטנוניות ולבושתי התיבה תהפוך לגרגרי רימון

התכוננתי סופסוף לפורים בקהילה לאחר שנים ללא תכנונים והכנה

אבל נסענו רחוק כי את תכניותי כולן - איראן חירבשה

בעיניים כלות רואה בוואצאפ שהשכנים בפורים להיפגש מתכננים

מרגישה ממקום מפלטנו, הבודד, כמה טוב להם וחמים

דווקא אופיי כן גמיש ולא מקובע

הדבר לא עוזר לי כעת, ומוזר לי שקשה לי מכך להירגע

מנסים לעבוד מרחוק בלי תעסוקה לילדה

מתווכחים ולא יודעים לעשות חלוקת עבודה

אמורה להרגיש בת מזל שאנו יחד, ובטוחים,

במקום זאת מבואסת שאושרי תלוי בקיומם של אחרים

מקווה שהויכוחים יחלפו ויבואו דברים טובים

אין לי כרגע משהו לצפות לו, ומאז ההפלה השלישית כעת מחזור הגיע

מה שאותי מבאס כי מנסיון העבר כבר קיויתי שהריון חדש אותי יפתיע

טראמפ מדבר או מקשקש על חודש שהמצב יימשך

ואני רק שואלת: מה, איך???

מישהי שטרם השתתפה

כפי שהרבנית דרשה:

@טרכיאדה

לעודד את רוחך הנכאה

צלמי את הילדה בפוזה נהדרת

כאילו את אותה מעסיקה ומחפשת

שלחי התמונה לכל החברות והידידות

שישימו לב, את אמא למופת ואות!!

אני מתפללת עלייך!

אין לי כוח

לעבודה שאני לא אוהבת ובדיוק החליטה להיות עמוסה

לבעל שחזר ממילואים בשעה טובה אבל עדיין מרוכז הרבה בעצמו

לפורים שאני תמיד שונאת אבל השנה מתעלה על עצמו

לעוגיות של המשלוחי מנות שיוצאות לי דפוק דווקא כשהכי חשוב שיצאו טוב

לבלגן בבית

לכביסות הבלתי נגמרות

לאי וודאות

לחולשות שלי

לבת המתוקה אך לא ישנה שלי

לדרך שנשארה עד הגאולה השלמה

ועודדד

עבודה, בעל, ילדים, כביסות ומשלוחי מנות???

מישהו פה ממש הגזימה

גם בשגרה ובטח במלחמה!!

קודם כל את העוגיות הדפוקות

ארזי יפה ושלחי למנהלות

שידעו ויבינו מה את חושבת

על עבודה כזאת מין מעצבנת....

דבר שני, לכל משלוח לשכנה

דחפי מכנס, גרב ואולי חולצה

כך מהר תתרוקן הערימה.

ושתי בעיות תפתרי במכה.

שחושב שהשמש זורחת לו מהנעל

ובטוח שמספיק פעם בשבוע לסדר

וכך בדיוק הבית יישאר!

עם 2 ילדים שחיכו לפורים בלי מסגרות, מלחמה אחת, עבודה מהבית ומשלוחי מנות!

כל הזמן הבית מבולגן הוא אומר

ומה איתך, מתי תסדר?!?!

בעזות מצחו עוד העיז לפני כן להציע מחר לארח

כמובן שסירבתי, לא יכנס כאן שום קירח

מהיום גם רעב תישאר

אני לא מבשלת לך יותר

כמובן שמיד הוא התנצל והבין שעשה טעות

חושש הוא לאכול רק תות

אבל אני נחושה לאלפו בינה

לאישה כמוני - שטיחים אדומים, יהלומים, ובית עם משרתות וגינה!

האמת מבאס ומרגיש שהוא כפוי טובה

על כן שילך לחשוב לו בפינה

עד פה כשרוני בחרוזים גם בלי עזרה דיגיטלית

הכל אני, לא ייאמן, גם מאוד הורמונלית

חח קרעת אותי

וגם אני מצטרפת להנ"ל וכו'😅

אני שמחה שלפחות חייכתי אישה יהודיה

אבל לא היה לי מצחיק אתמול ,אני מודה😑

לארח את כולם זה ממש טעות.

עדיף לנסוע וליפול על אחרים

ולהותיר להם את כל הבישולים.

זאת שיטה מצוינת

שנים אותה אני מיישמת!

אני אחרי ארונות בחדרים כמובן כולל מיון + ארגז מצעים בחדר שלי+שידה ליד המיטה+  צעצועי ילדים שמיינתי

סדר במרפסת. מבחינתי לפסח נשארה שם שטיפה ולשאוב מסילות

מיון מקררים

סדר ומיון  בחדר הכביסה

אגב, מחכים לו 6 שקים להוציא לתרומה. כבר שבועיים עוברים ממקום למקום😑

כרגע אין זמן להכניס עוד סיכה

אחרי פורים אחשוב על מה עוד להשתלט נראה למה יהיה כח

בסדר רגיל הם פחות חזקים,

אבל במקום להסתובב בבית בחוסר מעש אפשר לתת להם לנקות.

מוזמנת לשלוח אותו לפה 😄 תהיה לו הרבה תעסוקה 

אגב, בעלי מסדר מעולה

אבל הבעל לא התרצה

,🤣

גם לי יש עכשיו תלונות על הבעל

שחושב שאם הוא מלא במרץ

אני חייבת לעמוד בפרץ (לא יודעת מה המשמעות אבל חרוז)

לעזור לו ולפעול ולסדר

כשבאלי לישון במיטה בחדר

וכשזרמתי והלכתי לחפש מתכון

התחיל לגעור בי ברון

"נו בואי נזוז ונפעל"

ואז כעסתי ואת קולי הרמתי מעל

והוא נעלב, פרש והלך ללמוד

ונשארתי פה לבד לעבוד

בקיצור התלונות שלנו הפוכות 

אבל שתינו מתלוננות ונאנחות

אחת להפוך של השנייה

טאטע, הסבר משו..?

👀

גרשי אותו כמו שגרשו את הגר.

אל ביתה של @המקורית אותו שלחי

ובינתיים את בשקט תנוחי.

הוא יעבוד שם בפרך,

והמקורית תנוח לפי הצורך.

בעקבות המצב והנוכחות

הקמח והפירות אזלו במהירות.

שלא לדבר על החלב

שקשה מאוד להשיג עכשיו.

את סעודת פורים אנו מארחים בשמחה,

אפילו שנוספה עוד המון משפחה.

חבריהם של חמי וחמותי היקרים

ביטלו להם את חגיגת הפורים.

מסורת רבת שנים

כך נזרקה לעננים.

ואני תוהה מאין אקח מזון

להאכיל את ההמון.

ואם אפשר גם להתלונן

על מי שאת המלחמה תכנן.

בעלי שיחיה שנים רבות

נאלץ לנסוע לאזור מרובה אזעקות.

עבודתו חשובה, אפשר לומר חיונית

אך ליבי עדיין צונח כשהוא נכנס למכונית.

ולבסוף, תלונה אחרונה

על משפט שנאמר בלי כוונה.

ביתי הקטנה שוב הכינה תפילה אישית (צריקה כל כך)

שיוולדו לה אחים לרוב, בקרוב (החרוז ברח).

ואני, שמונעת מסיבה רפואית לעד

מסתובבת עם זה כבר ימים בליבי בצד.

כיוון שגם אחותי הגדילה ושאלה,

בשולחן שבת, לא בהבדלה:

"אחותי, אימרי נא לי,

מתי עוד אחיינים תביאי לי?".

נתתי לה הסבר על טקט והיא נעלבה

וביטלה את הביביסיטר למסיבה

שבתורה התבטלה בגלל המלחמה

חד גדיא חד גדיא

למה שלא תארזי את כל התלונות

בסרט וצלופן תקשרי למשלוח מנות

ותשלחי הלאה את כל הבעיות?

כך ייפתרו כל הסיבוכים דרקונית

וגם מכולם תהיי הכי מקורית!! ❤️❤️❤️

נשמע ממש קשוח

גם כשזה בחרוזים

כל הגוף כואב לי

שונאת את זה שקר בחוץ

הקטנה בכיינית ולא נחמדה

ועם ילד היפראקטיבי בבית זה לא קייטנה

והבעל קצר רוח כאילו הוא פה כל היום

התעייפתי

ולא בא לי על סעודת פורים

אבל באמת שאלו כל המשברים

הם פכים קטנים ולא חשובים

ובסך הכל אני מאושרת

וכל היום מתפללת

שיהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב

ותמיד יהיה לנו רק טוב

להסתכל על בעיה ולראות לצידה את הטובה

הלוואי ממך אראה ואלמד

לראות את החיובי והטוב מיד!

מאחלת גם אצלך ירגעו העניינים

כולם יתנהגו יפה הבעל והילדים!

ויחד תבלו את ימי הפורים

בשמחה וברון וללא משברים!! (גנבתי לך את החרוז )

מרגישה עומס גדול

כי צריכה להספיק הכל

הגוף והרחם מתכווצים

והגדולים היום צמים

אז לא בונה על עזרה

ובטח לא על מנוחה.

לנקות לפסח הייתי רוצה

להתחיל ממש בקטנה.

הבעל עובד כרגיל והמון

ובינתיים מחכה להקפצה אם יתפתח משהו בצפון

אבל מודה על זה שיש ממד (עם שכנים)

וילדים מתוקים מתוקים!

שבמקום שאת בעלך יקפיצו,

תאכלו מוקפץ עם מזלג!

שולחת לך חיבוק חם ואוהב מכל הלב🫂

קר לי

מעצבן לי

תחילת הריון ומבחיל לי

מצב רוח ברצפה

הילדים קופצים לתקרה

ושוב קר לי

ומנסה גם לראות

את הטובות

ילדים בריאים ושמחים על אף ולמרות

בעל אוהב אפילו שאשתו עם קריזות

והלוואי שיהיו עוד ניסים ונפלאות

טוב חוזרת לקטר.. כמה אפשר לראות רק את הטוב?!

זה די והותר😉

לא כייף בכלל להרגיש בחילה

קני לך פחית קולה קרה 🍾

ושלחי לוייזתא את התחושה

חטפתי אתמול עצבים על בעלי המסכן שלא עזר עם התינוק

ומסתבר שהוא פיתח וירוס רציני שהיום בכלל התגבר והוא גמור לחלוטין ונפלתי עליו

מה לעשות שהייתי על ארבע שעות שינה?

יעזור אם אגיד לך שגם אני יצאתי על בעלי ואז גיליתי שהוא חולה?

זה רק מעצבן אותי יותר, כי הוא עדיין היה לא בסדר, וגם עכשיו עוד יותר הדברים עלי.

הכיני לבעלך ספל תה מתאים

הוסיפי לפינוק קוביית שוקולד

והכל יעבור מהר ומיד!!

כי הראש מתפוצץ לא מסוגלת לחשוב

קמתי הבוקר במצב רוח די טוב

תכננתי לאפות עם הילדים

ולהכין את הדרוש לפורים

אך אויה, ברגע שיצאנו מהממד לאחר אזעקות הבוקר

גילינו כי שוד ושבר

לא כביטוי אלא ממש כמשמעו

שבר במלוא הדרו

השכנים מעלינו לשפץ ולשבור קירות

והאזניים מתחרשות מרעש הקדיחות

הבנות צועקות שלא נעים באזניים

אז הרעש גובר כפליים

רציתי לקחת את הרגליים ולברוח

לחמותי היקרה כדי שיהיה יותר נוח

אך בעלי כבר נסע לישיבה עם הרכב

ועכשיו צריכה לחכות שישוב לעת ערב (טוב זה בשביל החרוז, צריכה שיתפנה פשוט מעיסוקיו ויקפוץ הביתה להחזיר לי את הרכב)

בקיצור הראש כואב, התינוק בוכה, הבנות צורחות

ואני בכלל תכננתי להכין משלוחי מנות.

ועוד השיפוצניק החביב ענה שגם מחר הם עובדים

מה שהולך לחרב לנו את חג הפורים

לא להאמין שאני מחכה לאעזקה כדי שהם יפסיקו לעבוד לכמה דקות

ונוכל רגע לסדר את המחשבות😭

קבלי חיבוק 🫂

לקבל קצת מהניק שלך למתנה.

וואי איזה קשוח!!!

הייתי מחפשת לברוח לאיזו סירה

האם כבר חזר הביתה אישך?

וקמת וברחת לבית חמותך?

ואגיע אלייך באופן פלאי.

אדבר עם הפועלים בנימוס,

ואעיף אותם לביתם בלי היסוס.

מי אלה שלהפריע לך מעיזים,

לפחות שאת ביתך ישפצו בלי מילים.

כך תרוויחי דירה מפוארת,

ותוכלי לחיות בארמון כמו גברת.

תלונות רבות יש גם יש

ממה נתחיל? כבר נתרגש...

הילדים החמודים חמישה הם במספר

חשבתי שיהיו לי לעזר אך כבדים הם כמו פר!

זה לא קם, זאת לא זזה, זה אוכל לי ת'ראש

ואני כבר צועקת על הבוקר אודה ולא אבוש

הקטן מפונק רק רוצה ידיים,

וזאת אפילו לא צחצחה שיניים 😱

תכניותיי היו רבות:  להכין משלוחים, לעשות כביסות

לנקות, לבשל, להתפנות לפסח מה לעשות...

אך הילדים החמודים כל הזמן רק רעבים!!

אוכלים, מדברים וכמובן רבים

ואני מכינה טוסט ופנקייק , חותכת ירקות מקלפת תפוזים

כבר תכף צהריים ותסכוליי כה עזים!

קדימה ילדים, כל אחד את שרוולים מפשיל וקדימה לעבודה

להכניס מכונה, להוריד כביסה, לטאטא עד לאזעקה הבאה. 

תראי כמה משימות וכמה הספקים, 

את ממש בלבוסטע בסתר

ממך נלמד כיצד מתקתקים!!

לפעם הבאה כדי שלא תתוסכלי שוב

אם הכנת לעצמך קפה זה מספיק חשוב...

מהטיל הרביעי והמחומש.

זה מטורף לרדת למקלט

כשהבעל לצבא נמלט (הנמלט רק לחרוז. הוא גם היה שמח להיות בבית).

תינוקת ביד אחת וילדון בצד שני

זה ממש בלתי אפשרי!

וללכת ברגל לא הגיוני

כי נגיע כשיוולד הנין השמיני.

ובמקלט מקקים ענקיים

לא ברור לי אם הטילים יותר נוראיים.

והילד צורח לי באוזניים

וההסטריות מגיעות עד לב השמיים

והקטנה רק בת חצי שנה

זועקת שהעירו אותה מהשינה.

ואני מהצום ממש מותשת

רוצה לישון שלא יהיה לי עששת.

(סתם זה גם לחרוז)

הביאו נא לי עצה @הרבנית הקדושה 

הביא נא לי כח מצב רוח ושמחה. 

לא הבנתי, את צמה??

חצי שנה אחרי לידה,

מלחמה

והבעל מגויס

אני נותנת לך היתר מיד לפתוח את הצום!

מלא כוחות💘💘💘

כן אני צמה...

אני לא מניקה. וכן מרגישה שחזרתי לכוחותי...

מעדיפה היתר לילדים להיות בשקט😅

בה עכשיו שתיהם נרדמו. מקווה כמה דק' להצליח לארוז את המשלוחי מנות.

קטונתי מלך לתת טיפ ועצה

לשלוח לך סעודה מפוארת אני רוצה

להוסיף ליד שוקולד עוגה וגם דברי מציצה.

רציתי ממך לבקש בקשה

האם בשל המצב המורכב

תרשי להתחיל פסח כבר מעכשיו?

(לא שאזכה להשתמש בזה ההיתר

אבל אולי כך יורשה לי את חמותי לבקר)

לחשוב עליה בעיון צריכה

אני מבטיחה להחזיר תשובה 

מחר מחרתיים או בחודש הבא....

אנחנו מתארחים אצל חמותי שתחיה

אצלינו בבנין אין מקלט או ממד

אז קפצנו אליהם לביקור נחמד.

איני צריכה לבשל דבר,

רק עבודות מהלימודים לי נשאר.

במצוות המשלוחים נצא ידי חובה

בחלוקה לחמותי, לגיס ולגיסה.

(והם ישברו ת'ראש מה עושים במקרא מגילה)

רק אין לי מושג מתי סוף סוף נחזור

גם בעלי לא רוצה לצמיתות לכאן לעבור. 

יכולה לכתוב בו סיפורים לעד

אבל מה יותר מבאס

מאצל החמות באזעקות להיתפס?

כל ההכנות לתחפושות ומשלוחים

נשארו בגדר חלומות יפים

(שלא יצא פה לשון הרע

את חמותי אני אוהבת נורא)

אתמול היה יום מהפכה

עם ההכנות לפורים, ילדים בכל הכוח,

תינוקת מתוקה שלא מפסיקה לצרוח,

חברים מגויסים, אנחנו לא לפחות,

ומרגישים חובה לעזור גם מעבר לכוחות.

הייתי עם כאב ראש אחרי לילה בלי שינה

ובכללי כבר תקופה סוחבת מחלה קטנה.

הגעתי לאמצע הלילה בוכה בפורים עצמו

מתקשה מאוד לשמוח ועצבנית על כל העולם ואשתו.

לפחות הבוקר קמתי יותר טוב...

הצלחתי קצת לשחרר ולהנות לרוב.

את הסעודה בשמחה אירחנו, אני אוהבת לארח בפורים

אבל האמת שהשנה בעלי לחלוטין הגזים

ולמרות שהוא תמיד משתכר אבל במידה

ותמיד תמיד כשאני צריכה אותו הוא מחזיר קצת שליטה

---

הפעם הוא הצליח להקיא עכשיו על הספה.

ויש שלולית גם על הרצפה.

ואני אין לי מושג איך להתמודד על זה בכלל

בתוך כל הבלאגן שמשתולל פה בחלל.

והחברה המדהימה שהתארחה פה הציעה

שבערב אחרי השכבות היא תגיע

לתת יד ולעזור לסדר ולנקות

אבל אני חסה על כבודו של בעלי האהוב מאוד...

מקווה שאצליח את עצמי להרים

ולהתחיל לתקתק ניקיונות וסדרים

לפחות כל הילדים כבר במיטות

התחלה טובה לכל הדעות.

אם יש למישהי עצה

איך בכלל לגשת לשלולית שעל הרצפה

אשמח לשמוע כל גברת חרוצה.

ותודה רבנית על מקום לפרוק

לא ידעתי כמה זה יעשה לי מתוק❤️

שעל בעלך את ככה חסה🥬

את השלולית תנקי עם כפפות על הידיים,

קודם כל עם מלא נייר סופג ובלי מים,

(שאותו תכניסי לשקית אטומה).

ואז תשפכי חומר ניקוי ריחני

ובעזרת מגבונים את הרצפה תשפשפי.

ומציעה לך באהבה

להיעזר בחברה שהציעה עזרה.

את בעלך בחדר שינה תסגרי,

כך שאת מצבו לא תסגירי.

מאחלת לך ערב שקט ונעים,

שהילדים ישנו טוב ויהיה לך חמים (בלב🤭).

וגם פה יש ילדים צוהלים,

חלקם נרדמו בערב ועכשיו הם ערים.

אבל הרבנית היא אמא נהדרת,

לעולם אינה צועקת או גוערת.

תמיד שרה שירים בשמחה,

ומספרת לילדים בדיחה.

אבל למרות גדלותה,

מייחלת היא לשינה מתוקה.

ללא התרעות ואזעקות,

שלא יימלטו מפיה צעקות.

אם הוא הקיא על הרצפה הייתי שמה כפפות על הידיים

סותמת את האף ושופכת מים על הקיא וגורפת עם מגב לתוך יעה ומשם לשירותים

ככה הכי מהר תעיפי את הסירחון הכבד.

ואת אלופה שככה התאמצת, עבדת, הכנת, אירחת ופירגנת לבעלך!!!

עכשיו תורך, תחשבי מה יעשה לך כייף מחר או מחרתיים ותפנקי את עצמך.

ככה עשו אצל ההורים שלי כשמישהו הקיא

אצלי בבית ב"ה לא זכור לי שקרה עדיין...

@הרבנית הקדושה @דיאן ד.

על ההתייחסות והפרגונים!

באמת ניקיתי בינתיים בקטנה עם מגבוני רצפה ענקיים וישר לתוך שקית, ועכשיו בע"ה אשטוף... תודה על התזכורת לפרגן לעצמי, ממש לוקחת את זה בשתי ידיים.

והרבנית, החברה בסוף לא הגיעה

כנראה נרדמה בעצמה אחרי האירוע😴

ומזל שכך כי בעלי ישן על הספה בנחת

ולא הצלחתי לגלגל אותו מהספה למקלחת🥴

לפחות יצרתי קשר עם מנקה ספות

חסכתי לעצמי מטלה אחת מכל המטלות💪🏼

העלתן חיוך על פניי

שה' ישמח אתכן עד בלי די!

שאת הפורום את כל כך מלביבה!

בימים כאלו גדולים אני מרגישה

שלקטר ולהתלונן זו קצת בושה

איך אפשר להגיד שלא טוב

כשהקב"ה מאיר את פניו ממש מקרוב?

אבל בכל זאת, בתוך כל הניסים

אנחנו להתמודד פה מנסים

וכשהכל משתנה, והשגרה כך נשברת

מופיעים אתגרים, כך או אחרת

אז אני לא רוצה להיות כפויית טובה

אבל שמחה שאת כל כך חביבה

שמזמינה אותנו לקטר כך ביחד

אבל בחיוכים וחרוזים, בלי כל פחד

אז אני לכן פה אספר

שלהיות בלי ממ"ד זה מאתגר

לרדת עם כולם במדרגות כבר בהתראות

כי באזעקה צריך לרוץ ממש במהירות

וכל הזמן צריך לתכנן צעדים

כדי שתמיד נהיה בטוחים

שאם תפתיע אותנו ההתראה

יהיה מי שיעזור לי בירידה הבאה

אני לא יכולה להישאר לבד עם הקטנים

צריך תמיד עוד זוג ידיים מוכנים

(סליחה על העילגות וטעויות התחביר

זה כדי שהחרוזים יצאו סביר)

בכל מקרה אני משתדלת לזכור

שהמלחמה הזו שפרצה בשבת זכור

היא דבר משמח, גדול ועצום

גם אם לנו לא נעים לשמוע בום

בעז"ה נמשיך לראות ניסים גדולים

ולהודות ולהלל לבורא העולמים!

ככה אפשר להשיג תור מיידי
אבל במלא כסף.
ככה עשינו
 

שיש לו החזר מהקופה.
אמנם זה עלה קצת יקר (אם אני לא טועה עלה 1500 שקל, וקיבלנו החזר ממכבי של 800 שקל) אבל זה היה שווה לי בשביל לקבל איבחון תוך כמה ימים, וכדי שהבן שלי יוכל להתחיל טיפול.

אגב, כיום כבר לא צריך לעשות MOXO, ונוירולוג מאבחן על סמך תסמינים ושאלון הורים ומורה.

אני לא הצלחתי לקבל הנחה ממכבי במקרה דומה.
צריך סוג מסויים של ביטוח לא?

אני הלכתי לנוירולוג שנמצא ברשימה של רופאים בהסדר, באתר של מכבי.

את בטוחה ששלך גם היה ברשימה?

(לפני כעשור)

מוקסו בהפנית רופא ילדים

בתשלום פרטי של 200-300 שח

ואז הזמנתי תור לרופאת קשב (מהקופה) בעיר אחרת שהיה לה תור תוך חודש

יותר טוב מבזבוז כסף אצל פרטי שגם ככה ייתן אותו טיפול 

כשמדובר על ילד שממש סובל בלי הטיפול, כל יום הוא קריטי.

אבל לרוב זה לא קריטי מהרגע להרגע

ותור תוך חודש הוא הגיוני

אם זה דחוף

הגיוני לשלם

אני זיהיתי קושי מכיתה א' אבל אמרו לי שרק מכיתה ב' -ג' אפשר להתחיל לאבחן..

סבל של הילדה ברמה אחרת...גם חברתית

בקיצור זה ממש קריטי ..

עלה לך 200-300

אני עשיתי לילדה לפני שנה אבחון אצל נוירולוג פרטי עלה לי 800 וזה נחשב זול 😅

לא אבחון

נוירולוג פרטי עלה לי לפני עשור מעל 1000 (למשהו אחר)

קבעתי דרך פרטי ואני אבקש החזר דרך ביטוח בריאות .

התקשרתי היום להבין את הפרוצדורה

ורק להבין לקח לי כמה דק

למה זה כזה מסובך?

ככ הרבה כספים משלמים לקופת חולים ובסוף כשצריך אותם הם מסבכים את החיים . למה ?

למה ילד צריך לסבול כחצי שנה במקרה הטוב עד שמקבל אבחון וטיפול? זאת שערורייה .

למה מי שצריך מענה רפואי צריך להיות בגדר עשיר בלבד?

מקומם.

והתקציב מוגבל.

אבל לפחות אם מחכים בסופו של דבר יש אפשרות לטיפול, יש מקומות בעולם שגם זה פשוט אין וכל אחד משלם ישירות על הטיפולים שהוא צריך וזה מאוד יקר, ולמי שאין אין בכלל...

מקווה שתגיעו לאבחון ולטיפול נכון ומועיל כמה שיותר מהר

( ורק הערה, לא יודעת מה ביררת היום ומה אמרו לך, אבל לא תמיד הקופה מחזירה משהו, אז טוב שבאמת את מבררת לפני!)

תבררי קודם איך זה עובד עם המרשם לריטלין- אם זה מוכר בקופה, אם אפשר לחדש דרך הקופה וכו'

ואם וכמה אפשר לחזור אליו להתאים מינון סוג, בדרך כלל זה כמה פעמים עד שמוצאים משהו מתאים

ברגע שהיה איבחון, ובסיכום הנוירולוג הפרטי רשם להתחיל טיפול תרופתי, הכל עבר דרך הרופאת ילדים הרגילה.
על סמך זה היא הביאה מרשם לריטלין, וכשהיה צריך להחליף מינון\תרופה לסוג אחר (והיינו צריכים הרבה החלפות), זה היה דרכה.

אם בחרתי ברופאה מהכללית אבל באופן פרטי ,אמור להיות לי החזר מכללית?

זה ממש משמעותי ההחזר

הנוירולוג צחק על האבחון מוקסו ואמר שהוא אפילו לא מתייחס לזה

כי באבחון יצא שאין בעיות קשב

וזה נוירולוג עם שם מאוד גדול, ניהל בעבר מחלקה בבית חולים

להשתתפות בייעוץ אצל רופא מומחה

שילמתי 1800 והחזירו לי יותר מחצי מהסכום

זה אמור להיות בסיסי..

טוב שיש החזר לפחות של סכום מסוים 

בכל אופן, אני לגמרי איתך בתסכול של ההמתנה לאבחון בקופה (בכל מיני תחומים, לא רק קשב).

ואני לגמרי מסכימה איתך שזה בסיסי, ולא הגיוני שככה זה הולך! התחומים האלה, שבין הנפש לגוף, חשובים לא פחות משבר ברגל, למשל, שאז אפשר די בקלות להגיע למוקד לצילום ולעשות גבס...

יהי רצון שגם בנושא הזה תהיה גאולה בקרוב... (או שהגאולה תהיה שלא יהיו לילדים קשיים)

אז שמה כאן את מה שלימדו אותי (סדנה אצל מומחית בהפרעות קשב)

מבחני מוקסו וכדו עוזרים לאבחן במקרים ספציפיים ותלויים ברופא.

היועצת תנסה לדחוף לך כל מושג ששמעה עליו. המבחן הזה לא עומד בפני עצמו ואין לו משמעות כאבחון.

שוב - יש רופאים ומקרים שנעזרים בו והרופא ישלח אתכם לעשות.

למה כל כך נורא שאיבחון ייקח חצי שנה? אם יש קשיים אפשר לנסות לטפל נקודתית. אפשר לבקש התאמות, לדבר עם המורות, בלי קשר לקשב, פשוט להסתכל על הילדה כמו שהיא ועל הצרכים שלה ועל היכולות שלה ומה שמצופה ממנה.

גם אחרי אבחון, אם תחליטו לטפל תרופתית זה גם תהליך שלוקח זמן והסתגלות.

אני ממליצה לנשום עמוק, להתחיל את התהליך,  ובמקביל להתחיל גם לטפל.

יש הדרכות הורים, יש רכיבה על סוסים, יש התאמות בית ספר

ובעיקר יש תקווה🩷

אבל אני רק נתקעתי על המשפט הזה: למה כל כך נורא שאיבחון ייקח חצי שנה? 

אז אני אסביר למה. 

הילד שלי היפראקטיבי.
הוא ילד מתוק שמאוד רוצה שיאהבו אותו, ומאוד רוצה להתנהג טוב, אבל אין לו שליטה על עצמו.
הוא משקיע מאמצים גדולים מאוד - שפשוט לא מצליחים.

יום יום הוא חווה תיסכול מתחושת החוסר הצלחה הזאת.
נתחיל מהדבר הכי משמעותי בעיני - זה שאין לו חברים.
חברים לא רוצים לשחק איתו - כי הוא לא מסוגל לשבת ברוגע, וכי לפעמים הוא אימפולסיבי, וברגע אחד מפרק את כל המשחק.
לנהל שיחה עם חברים - הוא כמובן לא מסוגל, כי הוא לא יכול להקשיב ברצף ליותר משני מילים בלי לזוז.
בכל מקום שהוא נמצא - הוא מקבל הערות, שהוא אפילו לא מבין למה.
ילדים מתלוננים שהוא מציק להם - כי הוא לא שם לב לתנועות ידים שלו, שלפעמים גורמות למכה למי שלידו.
מהמורה ובבית - הוא כל הזמן מקבל הערות.
מהגימבורי - העיפו אותנו כמה פעמים כי הוא השתולל ממש וכמעט קרע להם הכל.
כבר כמה רופאות (!!!) ביקשו ממנו לצאת מהחדר בזמן שהיא מכינה הפניה כי היא לא מסוגלת כשהוא בסביבה (הוא קופץ מהמיטה שיש שם, על הוילון, לא מפסיק לשאול שאלות, מוציא דפים מהמדפסת כי הוא רוצה לצייר וכו)

תחשבי איך זה עבור ילד לחיות ככה, שלא משנה כמה הוא מתאמץ ומנסה (והילדים האלו מתאמצים מאוד!!), הוא כל הזמן מקבל משוב שהוא נכשל. הכל נשבר סביבו, כולם מתלוננים עליו, והכי חשוב - חברים לא רוצים לשחק איתו.
 

ודבר נוסף, דיברת על כל מיני טיפולים משלימים והדרכות הורים - זה כמובן נכון ותמיד עוזר, אבל בשום אופן לא מחליף טיפול כשצריך.

אני יכולה לספר שניסיתי עם הבן שלי המון דברים לפני שהתחלנו את הטיפול התרופתי.
במשך תקופה נתתי אומגה 3 משמן דגים אמיתי (יקרררר)
הכנתי חליטות צמחים מתרכובות של מיני צמחים שאמרו לי שאמורים לעזור.
הלכתי לתזונאית ובהמלצתה הפחתנו סוכר וקמח לבן, והורדנו לגמרי מוצרי חלב.
במשך חצי שנה עשינו פעמיים בשבוע טיפולי נוירופידבק עם אלקטרודות. (גם יקר מאוד)
שילמנו מנוי למשחק כזה שמשדר דברים למח שאמורים לעזור לקשב וריכוז. שיחקנו איתו כל ערב 20 דקות לפי ההוראות.
ניסיתי לעשות איתו ספורט במשך 40 דקות בבוקר לפני היציאה ללימודים.
קניתי כמה סוגים של תרופות טבעיות שאמורות לעזור.

אף אחד ממה שכתבתי לא עזר.

ממש לא התכוונתי לוותר על התהליך או על טיפול, רק ניסיתי להרגיע את הלחץ שקפץ לי בקריאה.

ניסיתי להנכיח את העובדה שזה תהליך ממושך ושלוקח זמן. כמובן שכל קפיצת דרך, ואפשרות לקדם תורים מבורכת.

אני בטוחה שכל מה שתארת לקח הרבה זמן והרבה ניסוי ותהייה,  והדרך שעברתם מרשימה ומעוררת הערכה. כל הכבוד, אני לא יכולה לדמיין את תעצומות הנפש שנדרשות בשביל התהליך הזה

זה באמת תהליך ארוך.
סתם קפצתי עליך עם מגילה שלימה בגלל משפט 🫣

ותודה על המילים החמות!❤️

ואיזה אמא מדהימה את !! שעשית וניסיתי הכלללל כדי לעזור לבנך . ממש מרגש ומחמם את הלב.

כיף לו שיש לו אותך.

גם לי השורה הזו קצת צבטה בלב

מאחר ואני ובעלי מודעים לקשיים שלה ומנסים לעזור לה, אבל איך היועצת אמרה לי, זה כמו לשים פול גז על ניוטרל.  לא משנה גמה תנסי לעזור לה , היא לא מקבלת את מה שהיא צריכה והיא חווה כל יום מחדש תסכול וזה פוגע בעוד תחומים בחיים .

אז ממש מבינה. ולפעמים אין ברירה אלא לנסות . אני יעשה הכל למען הבת שלי, גם אם זה אומר לקחת כדור ריטלין שאני נורא חוששת ממנו

אם זה יעזור לה ואמן שכך, עשיתי את שלי.

לשיפור

במכבי אמרו אפשר לאבחן רק מגיל 7 .חיכינו לגיל 7 אמרו לא צריך אבחון שתיקח ישר ריטלין. לא הסכמנו כי פחדנו וניסינו עוד דברים.

ונתנו לה מורת שילוב ויש לה התאמות

ונתנו לה מבית ספר אקסטרה לשיפור ביטחון עצמי ותמיכה רגשית

ניסינו הומאופתיה

לקחנו לטיפול רגשי

עשינו המון.

וזה כמו פול גז על ניוטרל.

הילדה שלי הולכת לאיבוד כבר המון זמן . אז לא רק שלא אחכה חצי שנה ,לא שניה אחת נוספת.

בכללית יש מכוני הסדר שעובדים איתם ושמה אפשר לעשות מוקסו בתשלום מופחת.

מצרפת את הקישור למידע מכללית

בדיקות קשב וריכוז | כללית מושלם

לגבי השאלונים של האבחון קשב דרך הקופה רק שתדעי שהם לא נוראיים כמו האלה של התפתחות הילד.. ויש אפלקציה שאפשר למלא. הרופא נותן הפניה לרופא קשב ואז ההורים ממלאים והמורה.

הייתי שניה אחרי לידה ורצתי עם הבן הגדול שלי למוקסו

זה היה באיזה חור מטורף שהיה קשה להגיע לשם בגשם מבול

בסוף אנחנו מגיעים והיא אומרת לי אחרי המבחנים שאין לו בכלל הפרעת קשב

וזה מצחיק כי הוא שיא הקשב.אם הוא לא קשב אז מי כן 🫤

עזר מציון עזרו לי בנושא והסבירו לי שילדי קשב מגיעים למבחן הזה חדורי מטרה כי זה מעניין ויש להם רצון להצליח בו וזה מה שקרה עם הבן שלי.

כמובן שכנראה יש ילדים שכן מצליחים לראות במבחן הזה האם יש בעיית קשב וריכוז

אצלנו המוקסו קלע בול

הוא הראה הפרעת קשב משמעותית בכל הפרמטרים

וזה היה מדויק

ובכלל נראה לי שהוא בעיקר מיועד למי שכבר מטופל

כי האופציה הנפוצה היא לעשות מבחן בלי תרופה ואז עוד אחד עם

לא הייתי שואלת מישהי שאני לא מכירה לא על בד  בדיקה וגם לא על פד..

אם זו מישהי שאני מכירה ומרגישה בנוח לבקש פד אז כן הייתי שואלת. את אישה דתיה נשואה זה לא סוד אלא הנחה סבירה שאת שומרת טהרה.

וכבר יצא לי כמה פעמים להביא לנשים.

אני באופן אישי לא בטוחה שהייתי מבקשת, אבל בסוף אנחנו נשים וקורה ששוכחים.

את שניהם.

לא רואה את זה בכלל כבעיה.

לפעמים נניח ביקשתי מחברה שאני יותר קרובה אליה והיא אמרה, חכי אני אשאל חברות אחרות שלי והיא ניסתה להשיג לי מהקרובות שלה.

כנראה השום מצב

לק"י

אשה זרה הייתי מתביישת לשאול.

אבל לא נשמע לי נורא כל כך.

לק"י

למתקדמים להוסיף קצת ערק.

לא יודעת מאיזה גיל זה בסדר.

להגבי לה את הראש בשינה.

לשים בצל חתוך ליד הראש בלילה.

רפואה שלמה!

או מי מלח באף

זה מייבש את הנוזלים

שמתי לה מי מלח באף, בצל חתוך והגבהה לראש... ב''ה אחר כך היא באמת ישנה יחסית טוב (ועדיין ישנה, היתה גמורה...).

תודה על כל העצות!

אבל היא לא התכוונה לרע... אז התבאסתי על עצמי כזה

באסה שונה מכעס. אני מבינה למה אפשר לסלוח לה אם היא לא התכוונה, אבל אל תכעסי על עצמך שאת מבואסת מהשיחה איתה.

חיבוק, תעשי לך עכשיו משהו כיף לעצמך❤️

אבל שאלה בקטע ידידותי.. 

ובסוף זה יוצא יותר רע אם אני מתחמקת מלענות כמה זמן אני נשואה נגיד, כאילו מה הסיפור שלי

את יכולה לענות בערך

וזה לא עניינו של אף אחד למה אין לך או יש לך ילדים/ עבודה/ בית/ כסף וכולי. 

בכלל אני בדעה שאנשים צריכים להפסיק להביע דעה

על אתגרים של אחרים

אם כי גם חודשיים המתנה למי שרוצה זה מבאס

אבל להשוות לשנים???

צמרמורת!!! ז

אפשר להתעלם בנימוס מהשאלה או להעביר נושא. אפשר לאמר שלא מתאים לך לדבר על זה. אם אנשים לא נרמזים פשוט לסיים את השיחה וללכת גם אם זה לא נראה נחמד.

לא תמיד נעים לי לעשות את זה אבל הרבה פעמים כן. למדתי לחתוך את השיחות האלו ולענות רק כשמתחשק לי. לפעמים רק השיחה והחיטוט בנושאים הרגישים עושה לי ממש רע (אצלי לא מדובר בציפייה לילדים אלא במשהו אחר)

נשמעת חסרת טאקט ורגישות גם אם לא התכוונה.

בטח שהיית לא נחמדה.

אבל היא זו שצריכה לבדוק עם עצמה למה ולא את.

מילא ששאלה איפה הילדים. אמרת שאין, מוזמנת להסמיק ולמלמל בהצלחה, בע''ה ולשתוק.

מה הקשר לשאול כמה זמן את נשואה.

ולנאום לך על המתנה שלא הייתה לה.

זה חוסר רגישות בסיסית...

תקשיבי שאני אחרי המתנה אבל היא לא לילד ראשון! וגם לא שני. ולא מעיזה לאורך כל התהליך להשוות את עצמי למי שמחכה ללא ילדים. אין. זה לא אותו קושי בשום צורה. זה תמיד בסדר להתבאס או להרגיש אתגר אבל בפופורציה!! ולא לחשוב שמבינים אחרים שהמצב שלהם פשוט שונה לחלוטין! אני לא אומרת, יש מקום בעולם גם למי שחכתה ארבעה חודשים מותר לה להרגיש שזה היה לה מאתגר. אבל בשום צורה לא לחשוב שהיא הרגישה או מבינה את ההרגשה של מי שמחכה שנים לילד ראשון. או שלוש שנים לילד שני. קיצר זה היה לא לעניין. ולגיטימי מה שאת מרגישה!! 

ממש הבנת אותי! וגרמת לי לחייך אז תודה רבה

תודה רבה על ההזדהות!! עוזרות לי להירגע מזה...

אני גם לפני לידה והבת שלי איתנו בחדר

וזה מאוד מבאס אותי ומלחיץ איך זה יהיה

נשמע ממש ממש קשוח הצפיפות 😓

אני מאמינה שמה ששלכם שלכם ובעזרת ה' תגיע דירה אפילו מוצלחת יותר

אבל האכזבה עכשיו הכי הכי מובנת בעולם

אולי כדאי לשנות משהו בדירה הנוכחית ?

שמונים מטר זה שלושה חדרי שינה? למה אין ארון בכל חדר? שולחן כתיבה להעביר לסלון? 

יש 2 ארונות בשני חדרים

בארון אחד אני שמה גם בגדים שלנו וגם של הקטנים ובחדר השני את הארון ילדים

אבל זה לא מספיק...

נמאס לי לגור ככה

כל הזמן עודדתי את עצמי  שזה זמני אבל עכשיו שהתקוה התנפצה לרסיסים קשה לי להכיל את זה.. 

ועוד האכזבה הזאת מול הפרצוף ועוד לפני לידה

איך אני מכירה את זה, זה רברים שיכולים למוטט אותי.

מצאתם קונה לדירה שלכם? כמה זמן פינוי?

אני מניחה שאתם בטח עוברים לדרום.

אם כן, הרבה יותר מרווח שם, ותשקלי שוב את עניין העבדה לדעתי

🩷🩷🩷

ממש לשבת ולקרוא כמה ה' הוא מדויק, ומכוון הכל הכל  כי טוב עבורינו.

ולא סתם זה התעכב עד שנמצא קונה לדירתכם, כי כנראה מלמעלה לא טוב לכם להיות בדירה ההיא- אולי השכניפ, אולי בעיות בצנרת, אולי ניצלתם ממשהו רע שיש שם.. מי יודע... אבל ממש להתחזק בזה שזה כנראה הכי טוב עבורכם ןבעז"ה בהמשך תגלו למה..

נשמע ממש ממש קשוח.

אין עוד אופציות של דירות באזור שלכם?

אני חושבת שאולי כדאי לכם לשקול לעבור לגור אפילו בשכירות בדירה גדולה ומרווחת באזור שאתם אוהבים.

ולחפש בנחת אחר הדירה המושלמת.

אבל זה מאד מורכב  כי הילדים יצטרכו לעבור מסגרות.. והם לא רוצים.. הם גם צד בעניין.

ב"ה הם ילדים חרוצים ויש להם מעמד טוב בחברה. קשה לי לחשוב שנצטרך לנתק אותם מכל הטוב הזה ואז הם יצטרכו להוכיח את עצמם בכיתה חדשה..

ועכשיו אני מבינה את הפסוק דאגה בלב איש ישיחנה.

אחרי ששיתפתי כאן וראיתי את התגובות  ממש ירדה לי אבן מהלב.

בינתיים אנחנו לא מוכרים את הדירה שלנו כי חוששים להשאר בלי דירה. מפחיד אותי לחשוב שנהיה ללא קורת גג עם תשעה ילדים..

שכירות לא באה בחשבון כי גם ככה קשה לנו לעבור, אז מעדיפים לעשות את זה פעם אחת ולתמיד ולעבור לדירה שלנו בע"ה.

אני משתדלת לחיות בהודיה  ולהודות על המתנות שיש לי ויש המון על מה להודות ב"ה!!!!!! אבל היום נשברתי. ואני נותנת לעצמי את המקום להתאבל ולכאוב..

ועכשיו ראיתי שנעלתן.

אני ממש מצטערת שזה הגיע לשם, סליחה, ממש לא התכוונתי.

ואולי גם באמת לא ניסחתי טוב את ההודעה.

הייתי נסערת ולא חשבתי על זה.

שוב סליחה אם מישהי נפגעה מההודעה או מהאווירה שהיא יצרה...

ותודה לכל מי שעודדה וכתבה דברים מחזקים💞

באמת❣️

(נראלי הכוונה פה לשרשורים אחרים שננעלו)

וגם ראיתי שנעלו אותו...

עכשיו הבנתי, תודה רבה שהסברת!

על הטיקט של הבגד?

לא כזה קטן...

אולי יש לו איזה בגד עם כיסים שאת יכולה להדביק בתוך הכיס?

כיסים שהם לא באמת בשימוש אבל כן יש מקום

תופרת בתוך הכיס עוד כיס ומכניסה את זה ותופרת שיהיה סגור לגמרי

וחיבוק🫂

מקווה שתגלי שהכל בסדר 

שיהיה סגור לגמרי

גם אם מרגישים שם משהו קשיח

זה יכול להיות איזה תווית או משחק שהוא דחף

באמת מלחיץ שיתפסו

אבל יותר מלחיץ לא לשים מקליט...

הכניסה אצל תופרת, בתפר של הגומי של המכנס

אבל לדעתי אם נתפס מקליט זה יכול להיות עבירה פלילית חמורה

לפני כמה שנים ביררתי עבור אחד הילדים וזה מה שאמרו

מציע לבדוק קודם

ואם זה בתיק זה יותר בעיה

משהו כזה

בטוחה שיש פה שידעו לדייק