לק"י
 

תגידי לו, שלך זה חשוב. שיכבד את הרצון שלך.

אני גדלתי כך-שחוגגים כל דבר

הוקלט

אז כנראה שזה לא בר שינוי 😓

אני מאמינה שרוב הדברים ברי שינוי.

מחובר

+ תיקון אוטומטי

חיבוק @מולהבולה🩷🩷🩷

בתור מי שגם בעלה לא חשב לחגוג ימי הולדת..ומאוד דומה למה תשיארת גי הוא לא מגיר ולא גדל ככה

ואני הכי ההפך

והסברתי וכו

ולא כזה עזר

ובסוף ערז

אבל לא באופן מטורף תמיד

תלוי

מה כן

לדעתי כשאת משקיעה ככה קצת בעודף ומכינה משחק ועוגה ממעצבת בעיני בתחושה שלו לא נאשר לו כבר מקום

הוא ירגיש עלוב להביא שוקולד ופתק

נמשע אשת מחפשת לשמח אותו באופן שמשמח אותך

וזה גם לא נותן לו תחושה שרואים אותו

אולי תשאלי אותו בהזדמנות אחר

לא עכישו

מה י שח אותו.. איך הוא רוצה לחגוג ארועים

ותסבירי מה את

ותמצאו מתכון משלב..

זה באמת נשמע ממש מבאס❤️

אני כן אגיד, שאני חושבת שזה לא עובד להגיד למישהו איך לאהוב. זאת אומרת, מאוד קשה להגיד לבן הזוג - תעשה ככה וככה, תיזום בצורה כזו או אחרת, תקנה לי מתנה או תארגן פעילות.

פשוט יש אנשים שזה לא האופי שלהם

ואם הקשר שלכם טוב, ואת מרגישה אהובה ורק ספציפית בהקשר הזה זה לא הולך לפי החלום, הייתי משחררת קצת את החלום של איך את רוצה שזה יראה, ומנסה לבנות יחד משהו שמתאים לאופי של שניכם.

מכתב וכרטיסי שיח זה מושקע מאוד! אבל יש אנשים שזה לא מדבר אליהם, אפילו להיפך. והם יכולים להיות בני הזוג הכי אוהבים בעולם, אבל זה לא הסגנון שלהם, וכל ניסיון לגייס אותם לזה פשוט מוביל לתסכול משני הצדדים.

אז חיבוק על הבאסה! אני מבינה אותך ממש

אבל בהנחה שהמקרה כאן נקודתי והוא לא רחב יותר בהקשר למערכת הזוגית שלכם, הייתי מנסה לראות אם אפשר לעשות התאמות לשניכם ולא רק לפי מה שאת מדמיינת❤️

למרוח כמות נדיבה בתנור ולהשאיר כל הלילה.

גם התבניות, למרוח ולהכמיס לשקית סגורה ללילה ובבוקר לשטוף היטב

היא טובה אבל לא מסירה שומנים כמו סנט מוריץ

שמתי את התבניות בשקיות כל הלילה, את הדפנות של התנור גם ציפיתי בשקיות על החומר ובבוקר זה היה פשוט להעביר מטלית, את התבניות לשטוף ונקי!!

אחכ עברתי על הכל עם סבון כלים רגיל כדי לשטוף שאריות חומר והפעלתי את התנור על החום הכי גבוה כדי לנטרל אם נשאר משהו.

ועבדתי עם כפפות כמובן ומסכה כדי לשאוף כמה שפחות חומר

וככה המסיר שומנים משפיע יותר טוב

אני עושה את זה גם על תחתיות של סירים

קצת מסיר שומנים, מכסה בשקית חצי שעה

והלכלוך יורד בשניה

אפשר לנסות עם ספוג הקסם וטבלית מדיח שממיסים במים. טרם יצא לי לנסות אבל ראיתי כמה שכתבו שעבד להן

להשרות עם שקיות 

ואז לשפשף עם סקוצ'

מלוכלך (שרוף. לא שומני..)

רק בעזרת סקוץ למתכת ומים (נסקוטש, זה כמו מין נייר זכוכית חזק על הסקוטש)

הוא היה ממש מופתע מהקלות של זה.

תרססי מסיר שומנים על כל התנור ולאחר מכן תפרסי שקית פח על הכל(מעל המסיר שומנים)

צריך להשרות את זה ללילה שלם

ואז תוכלי לשפשף ממש בקלות את הכל

כנל התבניות לשים בשקיות ולסגור בתוך שקית אשפה במרפסת כל הלילה

תבניות לשקית אשפה עם סנט מוריץ לכמה שעות

חלל התנוור- משפריצה על הכל סנט מוריץ ומדביקה על הדפנות, התקרה והרצפה נייר סופג ומשפריצה עוד עליו ומשאירה ככה ללילה

הנייר סופג משאיר את החומר על הדפנות

את הדלת- מפרקת את הזכוכיות ומנקה עם סקווץ ברזלית- הם יוצאות מבריקות 

בקיצור סנט מוריץ לרשימת הקניות

וסקוצ' למתכת אם יהיה צורך (אולי באמת לדלתות)

תודה! מקווה שיעבוד בקלות😊

לשים, לסגור לכמה שעות/ללילה

ואז לקרצף עם מסכה וכפפות....

לנגב עם נייר מגבת או בגד ישן את הנוזלים המיותרים.

ובסוף לעבור עם בד רטוב נקי.

את התבניות והרשתות לשים בשקית זבל, לרסס ולסגור את השקית טוב טוב. וגם להשאיר לפחות לכמה שעות בצד. לשפשף עם סקוטש של ברזלית (זה שנראה כמו עיגול של תלתלים קטנים ממתכת)

החומרים החריפים לא מומלצים בכלל.

תתני למישהו אחר וצאי מהבית או תתרחקי לחדר אחר.

כנ"ל אקונומיקה - מטפלת ברפואה טבעית אמרה לי שמאוד לא מומלץ בהריון 

חלק מהעובדה שהתנור הגיע לאן שהגיע זה כי לא ניקיתי אותו בהריונות... ואז בעלי ניקה אבל חפיף🤭

אז שנה שעברה החלטתי שהשנה, אחרי ההריון, אני חייבת לנקות טוב🙃

התנור שלי לא מאוד מלוכלך, ואני לא משתמשת בו בפסח.

אז אני מסתפקת במים וסבון.

הבעיה אצלי זה הכיריים, שהרבה יותר מלוכלכות. ואני לא מנקה במהלך השנה.

אני שמה נייר אלומיניום, אבל לא מחליפה במהלך השנה, והלכלוך עובר למשטח עצמו.

לק"י

ושיש כתמים שלא יורדים.

ואין לי סיבה לנקות עם חומרים חריפים.

וגם אצלינו הכיריים עם נייר אלומיניום, ונכנס שמן מתחת.... אבל עדיין יותר קל לנקות.

ויש לנו כיריים וטוסטר טובן לפסח. 

גם אני לא מסוגלת

ואצלי מלוכלך יותר

(דווקא הכיריים לרוב די מתוחזקות)

או שנותנת לבעלי את הכבוד (ומרגישה רע שדופקת לו את מערכת הנשימה..) או שמנקה עם אמצעים אחרים.

לגבי כיריים-

כשאני מגיעה למצב חמור -

להוריד כעזרת סמרטוט או לשאוב את הדברים הגדולים.

סבון כלים בנדיבות

מעט מים (אפשר גם קרים, עדיף רותחים שימיסו..)

לתת לזה לשבת כמה דקות

הרוב יורד בקלות בלי שפשוף מסיבי.

בכיריים אני משתמשת בנייר סופג. אמנם עולה יותר מסמרטוטים אבל מאז שהתחלתי עם זה הניקיון הפך לקל ופשוט ואני מצליחה יותר לתחזק..

לאחרונה ניסיתי את ספוג הקסם (לא הפלא) ואני עוברת איתו בקטנה על התבניות ולפעמים גם על התנור אחרי שימוש וזה עובד מעולה.

בדרכ אפילו בלי מים וסבון.

(רק מסייגת שאמא שלי ניסתה ולא אהבה, אולי עשיתי לזה בילד אפ גדול מידי😅)

גם לי קשה קצת עם מסיר שומנים

אבל תכלס יש לכלוך שרק זה עושה את העבודה

האלה. זה מוגזם

אגב שנה אחת כן כדיי וכמה שהתאמצתי להוריד הריח נשאר בשימושים הבאים וכנראה שגם נספג באוכל אחכ.... אז כדאי גם לקחת את זה בחשבון...

אבל כן במהלך השנה

יוצא לי להשתמש במסיר שומנים בין פעם לפעמיים בשנה

שאר הזמן משתמשת בחומרי ניקוי אחרים

השנה חשבתי להשתמש בקיטורית שלי לראות כמה היא באמת תועיל.. 

הריח שלהם לא בריא בעליל לריאות

מי מדבר על העור אם בטעות זה נוגע

גם אקונומיקה אותו דבר

אני התחלתי לעשות תרכובת נקיון לבד

בקבוק שפריצר ממקס סטוק

סוחטת לימון שלם

איזה חצי כוס חומץ

מלח גס

סודה לשתייה

אחלה מבריק

עם ספוגית הפלא 

לכן הייתי צריכה לשמוע מה קונים...

אבל המצב כבר מזעזע, מרגישה שחייבת לעשות ניקוי רציני לתנור (אפילו מבחינת כשרות אני מתלבטת אם עברתי גבול, זה תנור דו תאי) ואחר כך מקווה שאצליח לתחזק בלי חומרים חזקים.

אז החלטתי להשתמש הפעם, באופן חד פעמי. נראה איך יהיה...

היה חוזה בתחילת שנה

שעל כל מקרה שבהנחיית פיקוד העורף/ משרד הבריאות/ כל גוף אחר אין מוסדות

התשלום הוא כרגיל

🤷‍♀️

על החודש הראשון.

אם זה ממשיך לחודש שני אז חצי

אם אני זוכרת נכון, בעם כלביא כן נתנו החזר על הימים. אבל אני לא בטוחה.

עד שיתברר כמה הנזק...

(היא עסק מדווח)

השנקל שלי

בעיקרון במלחמות הקודמות ובקורונה

עסקים שדווחו על ירידה בהכנסה קיבלו פיצויים

אז אם המטפלת עובדת בצורה חוקית- אין סיבה שההורים ישלמו מלא אם אפשר להוציא את זה מהמדינה

ואם היא לא עובדת חוקית- אז זה בעיה שלה... זה חלק מהסיכון שהיא לוקחת

וד.א.

משפחתונים פרטיים עם פחות מ7 ילדים שיש במבנה מרחב מוגן יכולים לעבוד כי זה נחשב עסק ולא מוסד חינוכי

ולכן אם המטפלת לא פותחת- אין שום סיבה לשלם לה

ואם היא פותחת והורה לא רוצה לשלוח-  אז שישלם

בנוסף, אם יש מטפלת עם פחות מ7 ילדים שיש לה גם את הילדים שלה בבית זה לא בדיוק מאפשר לעבוד. גם אם חוקית מותר לה..

המטפלות אצלנו היו ממש הוגנות.

והשנה גם מאמינה שיהיה ככה , אבל הפעם זה יותר פשוט כי אנחנו במעון של התמ"ת אז ההחלטה היא שלהם (וכמו שהיה בקורונה, מאמינה שנשלם באופן חלקי)

שאלתי אותה והיא אמרה שנחכה לראות מה קורה.

בתחילת שנה היא אמרה לנו שאפשר לשלם עד ה20 לחודש. אבל תמיד משלמים עד ה10.

והיא גם אמרה בתחילת שנה שבמקרה של מלחמה אז היא תנסה לקחת 50 אחוז או להחזיר ימים. מאמינה שהיא תיקח ממנו פחות כסף

אין לה שום הוצאות

והמחיר שלה גם ממש גבוה

והיא לא חושבת להתחשב בהורים שלא מקבלים משכורת על זמן שלא עובדים בו 😓

זה נקרא שהיא מדווחת?

דמי לידה למשל היא כן מקבלת

סתם מעצבן אותי

שהיא מראה לי משהו חדש שהיא קנתה לעצמה ב600 שקל

כשאני מתקמצנת על עצמי כדי לשלם לה על זמן שהילדה איתי בבית

היא לא אשמה אם סיכמתן על תשלום

אולי חוסר טקט, אבל אם סוכם אז סוכם

צריך לקחת בחשבון שהמדינה כמו שלנו - חוזה כזה ככל הנראה יתממש ולחשוב טוב על מה חותמים

אם היא עוסק פטור זה אומר שהיא מדווחת וככל הנראה תקבל החזר כלשהו

בגלל זה שילמתי

כי חתמתי על החוזה

סתם מבאס נורא

כשחתמתי כבר התבאסתי על זה

אבל אין ברירה אין פה יותר מידי אופציות

והמטפלות יודעות את זה

אני חייבת לשלוח אותה

אז גם המחיר מוגזם וגם אין התחשבות בסיטואציות כאלה 

משום מה קשה לי להאמין שאם היא תקבל החזר היא תחזיר משהו להורים🤦‍♀️

אולי אני סתם עצבנית עליה

בסוף היא חברה קרובה שלי

לבאסה כי יש ציפייה מעבר

בגלל זה אני לא ככ בעד ערבוב עסקים וחברים במקרים מסוימים, הרבה לא יודעים לעשות את ההפרדה ויש אי נעימויות

בכל מקרה חיבוק♥️ זו תקופה שתעבור

ההסתכלות לטווח רחוק, הלימודים ישתלמו ותוכלי בעז"ה להתפנק יותר

הורדה בהכנסות- כי שילמתם

ובשבילה- למה להתאמץ על ביוקרטיה של להגיש בקשות אם היא פשוט יכולה לקבל את הכסף ממכם

אם אתם ביחסים טובים ויש לה לב רחום

הייתי מנסה ללכת על שיטת - בואי נגנוב סוסים ביחד...

שזה אומר

אנחנו לא נשלם *כרגע*

את תנסי להוציא פיצויים מהמדינה

ואת הנפרש- אנחנו נשלים

היא לא תפסיד

ואתם תרוויחו משו

את הכסף עכשיו

כי ערב חג

והיא לא אוהבת בירוקרטיות כמה שאני מכירה אותה🤦‍♀️

אנחנו ביחסים ממש טובים

אבל דווקא בגלל זה אין לי כוח לריב איתה

לא נורא ה' שולח מה שצריך

אז מי שעוסקת בזה, מנצלת את זה לטובתה, וזה קצת לא פייר.
גם באיזורנו זה ככה.
ומבאס עכשיו..

אבל אין מה לעשות כל כך.
 

מבינה אותך

נראה לי הבאסה היא מלכתחילה על להיכנס לחוזה כזה, כי לא הייתה לכם באמת ברירה.

ועכשיו התשלום הוא מחייב, כי חתמתם.

אבל תחושה מתסכלת של חוסר אונים וחוסר הוגנות, אפילו אם התחייבתם לזה.

כי היא לוקחת תשלום מלא

אני חושבת שעל זמן שאת לא עובדת בו הגיוני לקחת פחות

לא אמרתי לא לקחת בכלל

אבל יש כאלה שלוקחות 50% וכד'

תשלום מלא כשאת לא עובדת בכלל- לא מכירה הרבה עובדות שמקבלות

בעיני הז הכי פייר כי ככה שתינו סופגות חצי

כי בסוף זה סיטואציה שלא תלויה בנו וכולנו באותו המצב

ובעיני צריך איזושהי התייחסות והתחשבות הדדית וחצי חצי הז הכי הוגן

היא גם צריכה לחיות

וגם היא לא תכננה מלחמה

אז אשתדל לענות בעדינות ולכן גם מאנונימי לא לפגוע באף מטפלת שלי שמזהה את עצמה

כשאנחנו סופגים אנחנו סופגים חצי תשלום על ילד אחד, שתיים (למי יש 3 ילדים מתחת לגיל 3?)

כשמטפלת סופגת היא סופגת כפול מספר הילדים.

אני חיה במקום קהילתי וכולנו שואלים את רב הקהילה. מסבב לסבב ההורים מתבקשים לשלם יותר

(ההנחיה שאם המטפלת תקבל החזרים היא תחלוק אותם אם ההורים בכל מקרה, ונחשו מה- הרבה מטפלות מעדיפות לא להגיש כי זה מדי הרבה מאמץ בשביל מעט מדי תמורה.

ככה הסבירה לי המטפלת של הבת שלי שזה מראש לא הרבה אז אם זה מגיע חצי להורים כבר לא שווה לה!!))

בהתחלה זה היה חמישים אחוז, אח"כ 60.

זה מכעיס עוד יותר כשמודובר למשל בחודש ניסן שגם ככה משלמים בו על כלום, כי יש שבועיים וחצי חופש.

אז כמובן, משלמים כי משלמים על כל השנה. אבל כשבימי העבודה שלא עובדים היא מחזירה  לי 40 אחוז על 4 ימים (כי שאר הימים לא היתה אמורה לעבוד... אז כביכול לא 'הפסדנו')

אבל, תבדקו כאן כמה שרשורים יש של חוסר שביעות רצון וקושי אדיר למצוא מטפלות

זו עבודה קשה פיזית ונפשית ולא מוערכת מספיק

ולכן, זה חלק מהמחיר שאני משלמת

ואחרי שהבנתי את זה ממש נפתח לי הלב ומשלמת בכיף

אני פשוט יודעת שאם לא שנה הבאה לא תהיה לי מטפלת (גם ככה אין לי, חח, אבל נניח)

ובתמת לפי ההנחיות שלהם משלמים מלא

אז זה לא מופרך שגם מטפלות ירצו תשלום מלא...

אני מסכימה איתך לגמרי

אצלנו זה פשוט בחוזה, ושוב אין מטפלות

באמת משנה לשנה התנאים של המטפלות יותר ויותר לטובתם כי יש קצת ניצול של המציאות שהן קשות להשגה

לדוגמא לפני כמה שנים נראה לי תחילת המלחמה החזירו את הגנים ללא יום שישי ועד אחת כי היה להם מחסור בסייעות. המטפלת העתיקה את הקונספט ישירות ולא החזירה על זה תשלום! בגלל שהיא מוגדרת 'לפי משרד החינוך' לשיטתה.

האמת שעד היום אני כועסת על זה אבל בפשיטות אם אתעצבן, לא תהיה לי מטפלת

המעון באמת הוגן יותר ולא מחפף

עבדתי בזה בעבר, זאת עבודה קשה אבל לא מצדיקה את החיפוף...

התמת, אני לא יודעת איך זה עכשיו, אבל זכור לי שבקורונה כן קיבלנו החזר על הימים של הסגר.

אולי מאז דברים השתנו, אבל בעבר זה לא היה ככה.

אם עוד לא הורדת😅 לא נורא לילדים להתקלח פעם בכמה ימים, או לאכול שטויות במקום אוכל נורמלי, או כל הנקודות שגורמות פיצוץ ביניכם😬

מה בעצם הנקודות פיצוץ? איפה הקושי? כדאי לנסות לתכנן מראש איך את עוקפת את הנקודות האלו...

וסתם משהו שעוזר לי לפעמים- לתאר לגמיני את המצב ולבקש ממנו כמה אסטרטגיות מהירות להתמודדות. זה בדרך כלל קצת מאפס, ויש לו רעיונות טובים שכשאני על הקצה ממש קשה לי לחשוב עליהם לבד.

אבל אם מישהו נגיד מרביץ ואני מבקשת להפסיק ולא שמים עלי

או מבקשת ממישו להרים משו שזרק על הרצפה

או לתת לי יד בכביש

או להכנס למיטה

או לא לקשקש לאחותו

או לא לגזור שיער לאחותה

שם הקשיים

אני חושבת שקודם כל, אם זה משהו שאת עוד לא עושה זה לדאוג ממש לתעסוקה רציפה ומרגיעה, שיהיה להם טכנית פחות זמן ושעמום לעשות שטויות.

כמה שיותר להפחית את ההזדמנויות שלהם להתנגד- מה שלא קריטי לא לבקש מלכתחילה

להפוך כל דבר למשחק- לדוגמה של להרים משהו לפח זה תחרות קליעה למטרה, נגיד כניסה למיטה להגיד שאת מדליקה סיפור למי שנכנס... לא לבקש אלא להפוך את זה למשהו כיפי

כשמישהו מרביץ ולא מפסיק, או גוזר שיער וכו' דברים שהם קווים אדומים בעיני הייתי מפרידה פיזית, פשוט מרחיקה משם

מקווה שאחרות פה יתנו לך עוד רעיונות

את ממש צודקת

אבל כשאני כל כך עצבנית אני לאמצליחה להכניס שום משחקיות, מבינה?

נאמץ אולי לעשות את זה משחק.

ממש תודה על הכתיבה והחשיבה

זה גיל שמצריך התערבות פיזית לדעתי

אמירה בעלמא לא תמיד עוזרת. רק באגדות אולי

אם הם לא מסוגלים לשבת ולא לגזור אחד לשני שיערות - קחי תמספריים, שלא יהיו בהישג יד

מקשקשים אחד לשנייה? צרחיקי אותם כל אחד לאזור אחר עם נטושים שלו/ קחי תטושים

לא נותנים יד בכביש? תשקלי פעמיים אם להוציא אותם למטה, אולי כדאי רק עם עזרה/ עגלה

ובקיצור - תתאימי את הבית והפעילות לאוכלוסיית הגיל שאת מתמודדת איתה ותנמיכי ציפיות מהם. הם קטנטנים. הם חבורה. הם לא במצב שגרה.

במקום לבקש לאסוף תעשי מבצע שיר. שמים שיר ומי שאוסף הכי הרבה דברים מהרצפה למקום - משו מתוק נגיד (אפשר גם לתת לכולם המטרה היא שיהיה כיף ולא במלחמה)

ההובלה היא קודם בתכנון, לא רק בתגובה שלך

חיבוק♥️

אבל זה קשה

אני מתיישבת להניק

או סתם מתיישבת לשתות קפה

ואין לי כח כל היום כבר נגמר לי.

ולגבי לצאת, מה לעשות שהמקרר היה כבר ריק וגם אנחנו צריכים רמי לוי.

ולגבי המשחקיות אמרתי אני באמץ יודעת שזה הכי טוב עם ילדים אבל זה כל כך קשה לי כשאני ככה עצבנית.

אשמח מאד לטיפים ממי שיש לה איך מצליחים בתוך כל העצבים להוציא מעצמי משחקיות והומור וכו'.

לפעמים זה גם ממש דורש חזק

נגיד הבת שלי באה להרביץ לי והיא חזקה זה ממש לתפוס אותה חזק והיא מנסה להשתחרר ולהרביץ שוב

פשוט נעלתי את עצמי בחדר אמרתי לה שאני לא יכולה שמרביצים לי והיא ממש בכתה והתעצבנה

וזה גם לא הייתי רוצה לעשות לה החיא גם הרבה מפחדת ולא אוהבת להיות בלעדיי

אבל אני לא מוצאת פתרון אחר, זה הדבר הכי יעיל שהיה היום שנעלתי את עצמי בחדר

הייתי עושה משו כזה -

תגדירי שכל שעה וחצי את יושבת 10 דקות עם כוס קפה

לא לחכות שייגמר לך הכח ולהיות מותשת. תיזמי הפוגות קודם כל

דבר שני, עזרה. בתשלום.

דבר שלישי, חמלה כלפייך. את במצב חרום. מה שכתבתי זה בכללי להכניס למודעות את ההבדלים בין הציפייה ל- למעשה, זה לא מחייב אותך בפועל כל פעם. רק להעלאת מודעות ברגעים שכן אפשרי

לגבי איך להוציא הומור - מי שעושים מלימון לימונדה זה מי שיש להם גם חמוץ וגם מתוק

חמוץ - אתגר

מתוק - מילוי עצמי שמטעין אותך

את חייבת הפוגות לעצמך. חייבת

את נשמעת מותשת ועייפה. ובצדק. לבי ממש יוצא אלייך. אין לכם עזרה לנשות מילואים? מישהי לשלם לה שתתן לך כמה שעות הפוגה?

מנסיון, כשתהיה לך כזו ההתנהלות שלך תהיה שונה. זה העומס שמכריע אותך

חפשי אפילו בת של שכנים לשלם לה. העיקר שיהיה לך קצת אוויר

♥️

וכל עזרה זה להביא מישהי כי אנחנו גרים באיזור מרוחק.. אין לי כל כך שכנים.

קפה ומתוק לא חסר לי זה אני כל היום טוחנת שוקולד וקפה. משתדלת גם לדאוג לאוכל נורמאלי.

אבל אני ממש צריכה כמה שעות בלי אף ילד. בעזרת ה' אוטוטו בעלי יוצא לכמה ימים ואז אני מקווה שכל יום כמה שעות הוא יקח אותם ויהיה לי שקט.

ממש תודה!

האם יש גינה לידכם?

אני ממליצה להיות כמה שיותר בחוץ.  בדרך כלל בחוץ גם ההתנהגויות השליליות פוחתות וגם כשחוזרים הביתה הדברים קצת יותר בשליטה

אולי אפילו לאכול ארוחת בוקר בחוץ.

כשתכנסו הביתה אחרי שעה+ בחוץ יקח להם קצת זמן לחזור להתפרעות וזה, בתקווה, יהיה הזמן שלך לשתות קפה.

ובאמת החוץ מדהים וכיף

תודה

קשה קצת עם הקור מקווה שיתחמם המזג אוויר השבוע אמרו התחממות ועדיין ממש ממש קר

אוף, הימים האלו מאתגרים לכולנו גם בלי מילואים.

לעבור את זה כשבעלך לא איתך, ואת צריכה להחזיק הכל, זה באמת קשוח ממש!!

לא יודעת אם יש לי עצות מועילות.

אבל רק רוצה להגיד שמותר גם להישבר. מותר להרגיש שזה גדול עלייך. מותר גם לטעות לפעמים ולריה עם הילדים כאילו אנחנו באותו גיל. אנחנו בני אדם ולכולנו יש רגעים כאלו.

וזה לא אומר שמה שהיה היום יהיה ככה כל יום.  לפעמים יש ימים שבהם אנחנו מגיעים לקצה של הקצה, וזה מרגיש שלא נצליח להתרומם משם. אבל אנחנו בסוף לא נשארים שם...

כמה דברים שאולי בכל שאת יכולים לעזור, קחי רק מה שרלוונטי ומתאים לך:

- הכי חשוב - להתפלל! כל פעם אני צריכה להזכיר לעצמי מחדש, שהקב"ה מחכה לתפילות שלנו, וכשיש לנו קושי זה בדיוק הזמן להתפלל אליו. לא רק על הדברים הגדולים הלאומיים, גם על הקשיים הפרטיים שלנו. אפשר עכשיו לנצל את הזמן בלילה כשקצת יותר רגוע ולהתפלל לה' במילים שלך, לבקש שיעזור לך לעבור את הימים הבאים יותר בטוב. ואפשר גם תוך כדי סיטואציות קשות, לנסות לעצור רגע ולבקש מה' שיעזור לך (זה קשה לזכור תוך כדי. אבל בפעמים שאני זוכרת, זה הרבה פעמים כן עוזר לי).

- למצוא דברים שיעזור לך להתמלא. זה קשה, כי את המבוגר היחיד פה אז את צריכה להיות כל הזמן אחראית על הילדים. אבל אולי בערב את יכולה בכל זאת לעשות משהו שממלא אותך? אולי לקבוע עם חברה במהלך היום? אולי לשלם לבייביסיטר שתשחרר אותך לכמה זמן שבו תוכלי להשקיע קצת בעצמך? (לי היה יום קשה ביום חמישי שעבר. ובערב עשינו זום משפחתי אחרי שהילדים הלכו לישון, סתם להיפגש ולפטפט, וזה עשה לי ממש טוב וממש הרגשתי איך זה ממלא אותי עוזר לי לעבור את הימים הבאים יותר בטוב).

- אולי יש אפשרות לקבל עזרה מבחוץ? אם את גרה בישוב אז יש בטח רכזת קהילה שאפשר לפנות אליה ולבקש עזרה. ואפשר גם לחפש עזרה בתשלום - כל דבר שיעזור לך לעבור את הימים האלו יותר בטוב.

לגבי תפילה זה באמת ממש עזר לי בפורים לנתב את הקושי לתפילה. כדאי עוד.

הקושי שלי הוןא שכבר משבת תכלס אני לא מצליחה לצאת מהסיוט עם הילדים. שבת התארחתי והיה סיוט למרות שהמארחים ניסו לעזור לי.

אבל כל לילה אני הולכת לישון נושמת מקווה שמתחילה מחר חדש, מרגישה תקווה- ולמחרת הכל אותו דבר.

אני גרה באיזור מבודד אז אם אני מוצאת בייביסיטר ממקום קרוב אני צריכה לדאוג גם להקפצה ..

וגם הרגשתי בימים האחרונים שלא בא לי לפגוש אנשים כלום אין לי כח לדבר פה עם האנשים שסוג של סביבי.. מן דכדוך כזה שדורם גם לרצות להתרחק מכולם...

ככ נגעת לי ללב!!!!

איזה קשהההההה

דבר ראשון רוצה להגיד לך שגם לי קרה להגיע לנקודת קצה כזו גם בלי מילואים

זה יכול לקרות

אל תיבהלי מזה מדי...

וחיבוק ענק כי זה גורם לנו למלא יסודי מצפון ואין צורך.

זה קורה!!

אני חושבת שהנפש שלך זועקת שהיא צריכה קצת מנוחה... יש סיכוי שתצאי לכמה שעות?

אולי לחפש בייביסיטר שתוכל במים הקרובים להגיע לשעתיים שלוש או ארבע כל יום , הילדים כבר יכירו ויאהבו?

את צריכה קצת הפוגה אין מה לעשות

על סוללה ריקה פשוט אי אפשר לעבוד.. כמו מצבר שמתרוקן אז הרכב לא נוסע... מטעינים אותו ואז הוא עובד מצויין..

עוד חיבוק ענק!!!!

את באמת גיבורה על טבעית

ותודה תודה תודה תודה בשם כל עםמישראל💓💓💓💓💓💓💓

ועולה לי.. ניסית לעשות לכם סדר יום עם תבנית מסודרת? שהם יודעים מראש מה השעת קימה, מתי ארוחות, מתי זמן עבודה במחשב, מתי זמן צפייה בסרט, אפילו שהרבה מסך, אם זה מובנה זה יותר תורם לסדר היום...

יורד לי דמעות טובות מההודעה שלך.

האמת שלא נתתי להם בכלל מסך.

אני ממש מעדיפה להמנע ובעלי בכלל מעדיף למרות שהוא יבין כל בחירה שלי.

אולי באמת צריכה להתחיל לתת להם מסך מבוקר, זה ייתן לי קצת זמן רוגע.

מורכב בייבי סיטר. זה דורש שאני גם אסיע אותה. אבל אולי אנסה לראות אם יש אופציה.

והאמת אנחנו בתקופה משוגעת..

לגמרי עדיף לדעתי מסך מאשר תחושת קצה שלך..

שזה הכי הגיוני שתגיעי אליה ובעקבותיך הילדים

אני גם בעיקרון נגד מסכים אבל שמה שכמרגישה שהגעתי לקצה שלי...

האמת לפעמים מגיעה לקצה שלי ולא שמה כי יש לי קצת אנטי לזה אבל בדיעבד מבינה שהיה עדיף שהייתי שמה..

ואם הם לרגילים לזה אז את יכולה לשים דברים ממש רכים והם עדיין יאהבו..

טיגי הטיגריס נגיד

זה סרטונים ממש מתוקים

אני אחשוב על עוד

אבל באמת שגם פסיכולוגים יגידו לך את זה שעדיףאמא רגועה מאשר אי חשיפה למסכים

מבינה את הדילמה אבל מעודדת אותך לשים

ועדיף באופן תחום מראש וגם להגיד להם רואיפ בשעה איקס לחצי שעה 

ואם בעלך מאודה נוקשה בעניין ולא יבין למה שמת זה עדיין בסדר שתשימי!!

הוא לא יכול להבין הכל...

חיבוקקקקק

ואז זה גם להוציא אנרגיות ולא רק ממגנט כזה של בטטות.

ואולי זה יצליח לעשות פה אווירה טובה.

בעזרת ה' לוקחת לי למחר..

תודה!

זה קריטי לנפש שלך

לדעתי..

תאהבי את עצמך. באמת. את עושה משהו ענק. להיות עם הילדים לבד בשגרה זה קשה, בתחום ופה כזו זה נושק ללא אנושי.הערציתי.

הלוואי הלוואי שיש מישהו שאת יכולה להפיל עליו את הילדים מידי פעם, אם לא זה הזמן למצוא. הייתי ממש שמחה לקחת אלי את הילדים לכמה שעות מידי פעם אם זה רלוונטי

כתבו לך כמה עצות טובות

אבל רוצה להוסיף

אני גם מילומניקית

וזה ממש קשה...

א. כן להגיד לבעלך לחזור !!!!

לדרוש שהגעת לקצה

שיבוא ל24 או 48 שעות

זה אפשרי

תדרשי

על תוותרי

ואל תרגישי רמוסה.

גם במלחמה נותנים שחרורים.

תקבלי אוויר של כמה שעות

בעל ושותף

שיתן לך לנוח כמה שעות בלי שיקראו לך 1000 פעם אמאאאאא

ותשני

ותתני לו להכין לך קפה מנחם ומשהו טעים.

דבר 2-

מסךךךךך

אין ברירה

תתני בבוקר שעה

ותנוחי

ותתקלחי

ואז תבואי רעענננה אליהם.

ואז תתני לפני או אחרי ארוחת צהרים עוד זמן של כשעה

תסדרי את הבית תשנמי

ואז תתחילי סדר ערב

ההפסקות האלו הן קריטיות להם ולנו ההורים.

דבר 3

חשוב בעיניי ממש ממש ממש

זה סדר יום כלשהו בסיסי

לצייר אותו לטבלה עם סמלים שיבינו מה מצויים.  

מגיל 3 ממש נאחזים בו.

תכני משהו ממש מאוורר שלא מחייב אותך מאוד.

אבל שיתן משהו להאחז  בו.

תחשבי משהו שאת אוהבת

תחום שהוא יחסית נעים לך עם הילדים

וכל יום תשימי אותו בלוז.

יש אימהות שתחום היצירה חזק אצלהן- והן עושות כל יום יצירה

יש נשים שאפיה חזק- אז אופות

יש כאלו הדרמה- אז עושות הצגות

יש כאלו שהספורט- אז עושות קפיצות מתיחות רקודים

ככה תבדקי מה את אוהבת וישמח אותך

ותכניסי את זה כתכנית קצרה בכל יום.

דבר 4

לשמוע מוזיקה

ושיעורים מחזקים ומעודדים

ולהתפלל לה'

לביות מחוברת לנצח ולכח של תורה ורבניות ממש מציל נפשות

בקטנה כמובן

דבר 5

אמרו לך על ביביסטר

זה מציל ממש

אבל גם אם לא אפשרי בחורה גדולה

גם בת של השכנים בכיתה ד או ה או ו

יכולה להציל אחר צהרים שלם

שהיא תשחק איתם  ותשעשע  איתם

ותכניס אווירה זה מ"מ ישנה מצב רוח...

או ללכת עם כל הילדים לשכנה

זה גם משנה אווירה

וחותך את הרצף הלא אפשרי....

או להזמין חברה אפילו שתקפוץ בערב בשביל לשבור בדידות ולתת אנרגיה

דבר 6

לעשות מבצעים קטנים לילדים

על הצלחות

ולקנות צ'ופרים וממתקים ולא להתקמצן בזה

העיקר שתהיה שמחה וקלילות

וואו ממש השקעת.

הזעקתי אותי ביום ראשון אבל הוא הגיע לישון וב6 בבוקר יצא שוב אז היה כיף החיבוק אבל זה לא היה מול הילדים..

בעזרת ה' צפוי כמה ימים אוטוטו.

תודה על כל העצות.

באמת שכל הסבבים היה קשה אבל עכשיו זה קושי שקשה לי לגייס את עצמי לכל הדברים שכתבת,

אני ממש רואה לצערי את הילדים בעין שלילית.

חשבתי אולי להתחיל לשים לב לדברים טובים שלהם וכו לנסות קצת לשנות את העין שלי, כי מתוך המבט הזה קשה לי להיות נחמדה איתם ולעשות איתם כיף.

ואין לנו פה כל כך שכנים אנחנו גרים באיזור מרוחק, צריך לנסוע בשביל זה (כנל קהילה, אנחנו "שייכים" לקהילה שרחוקה מאתנו.

ואני מרגישה קצת דכדוך כזה שבכלל לא בא לי לראות אנשים.... מבינה?

תודה רבה על העצות וההבנה!!

לחנות של הכל בשקל או למקסטוק (או שתבקשי ממישהו שיילך עבורך), ותקני מיליוןןןןן הפתעות קטנות, מיליון! כשהייתי במצבך והרגשתי על הקצה, היתה לנו שקית הפתעות, ועל כל פיפס הבאתי להם פרס, זה עזר מאוד, אמנם לא הכל הלך חלק, בכלל לא, אבל זה כן היה בשבילם תמריץ.. בגילאים קטנים זה ממש יכול לעבוד.

דבר שני, לגבי המסך, בעיניי במצב חירום כזה ברור שאפשר וצריך להשתמש, אבל אם ממש לא מתאים לך, אז מציעה לך להשמיע להם סיפורים! יש את סנאי וארנב, שהילדים שלי מאוד מאוד אוהבים, יש ביוטיוב סיפורים של מנוחה פוקס ועוד כל מיני סיפורי ילדים שאת יכולה להשמיע להם בלי לראות וזה גם ייתן לך כמה דקות של שקט

דבר שלישי, יקירתי, את נשמעת ממש ממש על הקצה. אם אין לך תמיכה נפשית או דמות שאת יכולה לפנות אליה כדי לפרוק קצת, יש בקופות החולים מענה טלפוני חינמי לכך. אפשר ליצור קשר עם עוסית או פסיכולוג, לשיחה קצרה טלפונית, רק כדי לפרוק קצת מהעומס הגדול שאת נמצאת בו, גיבורה שכמוך. בבקשה בבקשה תדאגי לעצמך גם בהיבט הזה, זה כל כך חשוב.

חיבוק גדול!

קבעתי להיום בערב זום טיפול עבורי עם מישהי. אני באמת במצב לא טוב נפשי.

אז מוסיפה חיבוק ענק.

ביום ראשון אמרתי לו שאני קורסת ושיחזור, הגיע לישון בלילה ויצא ב6 בבוקר לפעילות שהיה צריך להגיע. היה כיף החיבוק ותמיכה אבל לא בפן הטכני והשקט מהילדים.

זה לא "סתם" צינון..

תרגישי טוב

אדוויל עוזר ויכול להיות שאת צריכה אנטיביוטיקה.

אני אחרי לידה מתפקדת יותר טוב מאשר עם סינוסיטיס....

תרגישי טוב!

עשיתי דיקור+אדים חמים עם מלח ושמנים וכו. בסוף עבר

אם לא, הייתי משלב בין דקסמול סינוס ואיבופרופן,

לסירוגין לפי המינונים המותרים.

ודקסמול סינוס לילה בלילה בשביל להצליח לישון

מה את ואיך את מתפקדת.

עדיף לא להסתכל לצדדים ולהשוות, זה באמת מחליש!

ותרגישי טוב!! זה נשמע ממש מתיש!

היה לי בתחילת החורף

ושבוע שכבתי בלי להזיז את הראש כי כל תזוזה כאבה לי

ואחר כך עוד שבוע בקושי תפקדתי כי האנטיביוטיקה החלישה אותי נורא

כאב לי השבוע בערב בעיקר..ומעט ביום

בחניכיים בצד אחד העליון. לא בשיניים .

בעצם הלסת

וכאבי ראש-רק בצד הזה

ואף סתום רק בצד ההוא. סוף צינון המון ליחה ונזלת דלקתית

בהתחלה נבהלתי שאולי שן שהיה לי בה טיפול שורש לפני כמה זמן עושה בעיות

אבל לא כאב לי בשן

רק בחניכיים ובלסת וכו

ולפי כל הסימנים וזה שזה בעיקר בערב ובלילה הצ'אט אמר לי שזה מהסינוס של האף שנסתם ודלקתי

יכל להיות?או שהוא המציא?

זה כבר די עבר ולא כואב ב''ה

כאב ליומיים בערך בעיקר בערב

הדלקת מקרינה כאב, וזה בדיוק המקומות שבדר"כ כואבים. במיוחד שזה בצד אחד זה אומר שכנראה פשוט הדלקת רק בצד הזה

ואם לא נחים מספיק זה לא עובר ומחמיר

לי יש את זה כרוני פעמיים בשנה לפחות ממש בהשבתה אין אותי.

לנוח לנוח לנוח ושוב לנוח

זאת התרופה

תנסי אינהלציה מי מלח

תה עם ג'ינג'ר דבש לימון וכדור לסינוסיטיס כמו פארמול כזה יש לזה מיוחד 

יכול להיות שהוא יאהב את זה ויאכל יפה.

יש ילדים שבאמת רעבים כבר לאוכל גם בגיל הזה.

ואגב היה חולה בזמן האחרון? כי זה משפיע על המשקל

וכשאת נותנת לו אוכל תשתדלי אוכל עשיר עם שומנים בריאים, למשל לפירות טחונים להוסיף טחינה גולמית,

מרק לא רק ירקות אלא גם עוף וקצת שמן זית וכו'. 

מרגיש לי מבאס להתחיל בגיל כזה מטרנה

אשמח אם יש לך עוד דוגמאות לדברים בריאים שאפשר להוסיף לאוכל

זה גיל שאפשר כבר לתת הכל?

עוד לא הייתי בטיפת חלב

זאת שקילה עצמאית שאני עושה בקופה כדי לשקול אותו תמיד מאותו משקל (בטיפת חלב זה כל פעם משקל אחר וכבר היה לי עם זה בעיות באחד הילדים רק בגלל המשקל השונה)

בטח לא מסתכלים רק על ההכפלה אלא גם על העלייה ביחס לשקילה הקודמת, לא?

שאמורים להכפיל משקל לידה עד חצי שנה ולשלש עד גיל שנה.

זה בדיוק מה שהוא. נשמע לי תקין מאוד

שקילה אחת לא טובה, לא תמיד מעידה.

במיוחד אם בתקופה האחרונה הוא היה חולה, או שהתקדם בהתפתחות הפיזית. (אם הוא מתחיל לזחול או להסתובב בבית, הוא מוציא יותר אנרגיה.)

כדאי להמשיך לעקוב על המשקל, לראות אם הוא משלים את החסר.

יש תינוקות שבגיל הזה ההנקה כבר לא מספיקה, וכדאי להתחיל מוצקים.

כשנותנים מוצקים כדאי להעשיר אותם השומנים בריאים: טחינה, שקדייה, אבוקדו, אפשר להוסיף שמן זית למאכלים.

אם את רואה שהוא מתפתח בסדר, ממלא טיטולים, ולא נראה שהוא רעב, אז זה בסדר.

רק תמשיכי לעקוב.

הבן שלי עם בעיה בעלייה במשקל.

כיום הוא בן שנתיים ושלוש, ובשקילה שלפני חודש שקל 8.200.

הוא במעקב אצל דיאטניות מגיל 5 חודשים בערך.

בשום שלב לא אמרו לי לוותר על ההנקה ולתת תמ"ל.

רק להקפיד על ארוחות מסודרות, לתגבר מוצקים עם שומנים וחלבונים, וכיום הוא גם מקבל העשרה קלורית.

הוא מצונן אבל זה לא חדש

רופאת ילדים שלו המליצה על תמ"ל

ואם אני מתחילה ארוחות, עשה כבר טעימות

כמה זה ארוחה בגיל הזה? זה במקום הנקה? להתחיל גם מים אחרי האוכל?

ותודה על הפירןט, אוסיף לו לאוכל שאכין

מתפתח תקין חוץ מזה?

אני רואה שזה ממש גישה. יש אנשי מקצוע שממש מחפשים שהתינוק יהיה לפי הספר וכל סטיה זה מבחינתם בעיה.

יש כאלה שרוצים לראות התפתחות תקינה ומספיק להם.

מנסיון גם ההלחצות וגם הגישה הרגועה יכולות להוביל לבעיות, קשה לדעת מה נכון לילד.

בגיל הזה אני חושבת שמעבר להכפלה של משקל הלידה זה כבר לא קריטי לשקול כל הזמן, כל אחד מתפתח בקצב אחר.

אבל אם הילד לא רגוע ו/או לא מתפתח תקין הייתי נותנת תמל בטוח.

אין הרבה רופאים שמבינים בהנקה, והיום מי שמעודכן מחקרית יודע שצריך סיבה מאוד מאוד טובה להמליץ לתינוק על תמ''ל.

ופשוט תתחילי לתת לו טעימות מכל מיני דברים לפי הרצון שלו.

ואחרי זה תשלימי בהנקה. או הפוך, מה שמתאים לו.

יש ילדים שמתעניינים באוכל רק כשהם רעבים.

ויש כאלו שהם ממש רעבים לא מוכנים לשמוע על שום דבר חוץ מהנקה...

היי,

עונה לך בתור מדריכת הנקה,

אנחנו מצפים שתינוק יכפיל את משקלו עד גיל חצי שנה וישלש עד גיל שנה. אם צינוק מתקרב להכפלת המשקל לפני זה אז הקצב עלייה שלו יהיה משמעותי איטי יותר וזה תקין לגמרי (רק שלצערי לא תמיד רופאות ואחיות יודעות את זה).

ככה שנשמע שהוא ממש בטוב.

עוד דרך לדעת זה האם הוא עושה קקי כל יום. במידה וכן אז מצוין ואם לא הייתי מנסה להציע לו עוד פעם אחת ביום.

המון בהצלחה!

התחיל לישון כל הלילה?

היה חולה?

לשים לב לסימנים האלו שהיו בשלושה שבועות האלו

הייתי ממשיכה עם ההנקה בודקת בחודש הבא מה קורה ואז מתייעצת

כי עד עכשיו עלה יפה..אין לזה באמת כללים כתובים לכל ילד זה סיפור אחר

מגיבה לך בתור אחות שלומדת ייעוץ הנקה.

ממש לא להוסיף מטרנה בגיל הזה..

תתחילי טעימות. זה בדיוק הגיל להתחיל.

תמשיכי לו את ההנקה ותשלבי טעימות.

תתני לו דברים עשירים בקלוריות כמו טחינה, אבוקדו, פירות.. (אגב ההמלצה היא לתת מתפריט המשפחה - כלומר לא להכין במיוחד, מה שאת מכינה לכולם לתת גם לו פשוט במרקם מתאים(

ולמה חשוב שיעלו במשקל?

זה גילאים קריטים להתפתחות המוח והגוף.

הם חייבים לקבל את כל מה שהם צריכים.

תנסי להוריד את החלבי ולראות אם הוא נרגע.

והוא עלה מצוין במשקל, אמורים בגיל חצי שנה להכפיל את המשקל הלידה והוא עשה את זה. אם הוא ממשיך במגמת עלייה תמשיכי ככה.

ובלי קשר בגיל הזה הם צורכים יותר אנרגיה שהחלב אם לא יכול לספק לבד ולכן מתחילים תזונה משלימה.