מתסכל ממש ,  

יש לה הרבה שיניים

ביסקוויט ובמהלך אוכלת מצויין

הכי עבד לי שיישבו עלי כשאני אוכלת ואז הם כבר מבקשים.. וגם יש דברים שהם רוצים להרגי שגדולים אז רוצים להחזיק בעצמם...

ועוד דבר, לספר סיפור תוך כדי שאת מאכילה, רק ככה עובד לי עם הסרבנים לאכול כמות נורמלית של עוף נגיד וזה...

1. יש ילדים שהמעבר למוצר לוקח להם יותר זמן, וככה הם, וצריך סבלנות... מניסיון לא עוזר להלחיץ, פשוט בקצב שלהם

2. אני בשלב הזה לפעמים נתתי וופל

(קדימה עגבניות עלי)

רציתי לעודד את האכילה של מוצק, אפילו אם זה משהו מתוק

להוריד לחץ... הילדים מרגישים את זה אפילו שנראה לנו שמה הם מבינים ויכולים בצורה לא מודעת להפוך את זה ל"דווקא"...

הכי טוב

לתת לה לאכול מהאוכל שלכם בזמן שאתם אוכלים.

ארוחה זה משהו חברתי הרבה יותר משזה משהו קיומי.

פשוט להניח לפניה קצת מכל דבר. לא חייבים חתיכות קטנות. אפשר גם גדולות והיא תיקח ביסים.

חשוב לא לתת משחקים בזמן האוכל או לנסות לשכנע אותה לאכול... ממש הכי פשוט רק לשים אותה איתכם כשאתם אוכלים ותמשיכו את האוכל שלכם כרגעל עם שיחה, צחוקים.. כל דבר. העיקר זה שהיא מצטרפת לארוחה של גדולים כשווה בין שווים.

מעבר לזה- אם זה עדיין ממשיך (או אפשר במקביל) לקבוע תור למרפאת אכילה לתינוקות (כן יש דבר כזה... ) בשביל לשלול משהו גופני שמונע ממנה להתקדם (אגב אתם מקפידים על מתן ברזל? עשיתם ספירת דם של גיל שנה?). וגם בשביל לקבל עוד חיזוק והדרכה. אבל בגדול מה שכתבתי אלו העקרונות שמלמדים שם. לשחרר ולתת אמון שהיא תאכל.

אהה ועוד משהו.

תציעי לה גם דברים שומניים לאכול- להוסיף שקדייה, שמן זית בנדיבות, חלווה, אבוקדו,  גלידה....  כדי שמה שנכנס- לפחות יוסיף לה קצת קלוריות.

אגב הרעיון שמישהי כתבה על ופל מעולה- שתלמד להחזיק ולקחת ככה...

זה מה שמבאס אותי שאוכל קשה לדחוס לה

היא פגית וקטנטונת 

הייתי בטוחה שיש לה הפרעת אכילה, כי בסקוויט וופל הייתה אוכלת טוב, אבל אוכל מוצק לא ידעה לאכול כנל עוף, בשר דגים. הלכנו לאבחון אצל קלינאית שמתמחה בהפרעת אכילה והיא אמרה חד משמעית שזה על רקע רגשי, אמרה לי תשחררי ,תביאי לה תמל, טחון בתור ארוחה אבל תמשיכי להציע לה אוכל רגיל, זה היה בסביבות גיל שנה וחצי

היום היא בת שנתיים וחודשיים ואוכלת כמעט הכל, בררנית ממש אבל סביר סהכ.

פשוט שיחררתי, לא התייחסתי לזה , רוצה מטרנה? קחי. רוצה מרק טחון? קחי אבל בין לבין נתתי הכל ובעיקר שיחקה עם זה. היום המצב יותר טוב אם כי לא ילדה רגילה. עדיין לוקחת בקבוק מטרנה כמה פעמים ביום ולא מפריע לי, יןדעת.שזה סוגר לי פינה איפשהוא שהיא אוכלת משהו

אז מהניסיון שלי פשוט תעזבי,היא רואה אותך לחוצה ועושה בדווקא הם ממש מרגישים אותנו.

היא גם עדיין קטנה ופגית כמו שציינת. גם הבת שלי פגית...

מאתגר אותי מאוד המחשבה שיכול להיות שתשאר בררנית  (זה בהחלט נראה ככה)

אבל כמו שאת אומרת משתדלת לשחרר אין ברירה חבל לי על אוכל שנזרק ועל זה שמפחדת שלא מקבלת את כל מה שצריכה

אבל את אומרת שזה עוד משתפר אז בהחלט מנחם

תודה יקרה!!

אחד הדברים שהכי מלחיץ הורים זה מה הילד שלהם יאכל, אבל דווקא בגלל העוצמה הרגשית של החששות כדאי למסות כמה שיותר להניח ולא להילחץ, לא להפוך את זה למוקד של מאבק.

ואני אומרת את זה באמא לתינוקת שבגיל 9 חודשים שקלה קצת יותר מ5 קילו, מבינה לגמרי את הלחץ

היא תהיה בסדר. אל תדאגי.

גם אני הייתי פגית ולא אכלתי הרבה ותראי איזה מאמי יצאתי

יותר חשוב לפתח אצלה הקשבה לגוף מאשר האבסה ולהרוס לה את מנגנון הרעב והשובע..

לטווח רחוק אני מדברת כמובן.

תסמכי עליה שהיא יודעת מה הכמויות הנכונות לגוף שלה. היא יודעת מתי רעבה ומתי שבעה.

את מצידך תמשיכי להציע לה מאכלים מגוונים שאתם אוכלים (יחד איתה בארוחה). בהתחלה היא תזרוק. לאט לאט היא תתעניין רק לטעום ושוב תזרוק.. ויום אחד היא תאהב את חלקם.

תוסיפי במאכלים שאוכלת קלוריות מזינות (שקדיה, חמאת בוטנים, שמן זית וכו)

ובע"ה יהיה בסדר

נשמעת חמודה חכמה ומתוקה

שרוצה להיות עצמאית

תני לה להיות, והיא תשחרר מהלופ שנכנסה אליו בטעות

תודה רבה! האמת גם אני נולדתי פגית (פחות מקילו)

ועשיתי את המוות עם אוכל , וגם אני גדלתי מפגית לפרגית חחח , למרות שעדיין מוניטורים קטנה ורזה אבל בריאה ב"ה וזה הכי מרגיע אותי מרגישה שעוברת איתה תיקון מחדש לילדה הקטנה שבי

אולי בגלל זה כל כך קשה לי הסיטואציה?

אבל בסוף זה עובר. לחתונה לא תביאי לה גרבר...

לנסות להציע שוב ושוב אוכל, בסוף זה יגיע. בעיקר להושיב אותה לידך או אפילו עליך שאת אוכלת , ואם יש אחים שהם אוכלים ולהציע לה, גם אם היא בעיקר נוגעת ומורחת זה חשוב לתהליך

ואם זה מעודד הקטנה שלי נכנסה למעון בגיל שנה יונקת מלא ולמדה לאכול אוכל רגיל ישר, בעז"ה יגיע גם אצלכם

מקווה לשיפור ,היא כבר במעון כולם אוכלים רגיל היא היחידה ככה

לאט לאט

אחרי גיל חצי שנה זה רנטגן ולא אולטראסאונד. לא בדקה את הבן שלי.

השאלה למה צריך. את הילדים האחרים לרוב לא לקחתי..

ועוד נתונים. מי שהולכת זה כי היא בקבוצת סיכון, או נבדקת בלי קשר?

סליחה על השאלות הרבות.

לק"י

זה כנראה תלוי ברופא/ באזור בעיקר.

מלכתחילה כנראה הייתי מתייעצת עם רופא ולא עם אחות טלפונית. אבל אם התור מחר, ואין תורים זמינים כנראה שהייתי הולכת מחר.

עם אחת שהתעכבתי, הלכתי באיחור בהמלצה של אורתופד.

יש מדיניות שונה בין רופאים שונים.

יש כאלה שולחים את כולם, ויש כאלה שולחים רק מי שקבוצת סיכון או אם יש סיבה.

אז יש יותר סיכון

אבל רופא בודק אותם ואומר לי שלא רואה שום חשד..

אין לי התנגדות ללכת

אבל זה רק בעיר מרוחקת והתניידות בטרמפים ואוטובוסים דקה אחרי לידה זה לא בכלים שלי

כל פעם אומרת אותי הפעם אלך

וזה לא קורה

שבעבר שלחו את כולם לבדיקה באופן גורף, לטענתו ההנחיות השתנו.

אצל הגדול הוא בדק אותו ואמר שלא צריך.

את הקטן כן המליץ לבדוק. לא היה משהו אלא סתם החליט שבא לו. אולי כן הייתה סיבה וכבר לא זוכרת. 

אולי תתייעצי עם גורם רפואי כלשהו?

אני באופן אישי תמיד לוקחת בגיל 6 שבועות. לא שמעתי מעולם שההנחיה השתנתה. לא בשום בית חולים שילדתי ולא בשום טיפת חלב שהייתי... 

למקרה ש...חלילה יהיה משהו יש אפשרות לטפל, ואם לא תבצעי ונניח חלילה יש בעיה כלשהו את עלולה לאכול את עצמיך כל החיים למה לא טיפלת בזה בזמן

מניסין מר אישי בנןשא אחר ברפואה של הילדים...

לדעתי ההשקעה של כמה שעות לתור מתגמדת לעומת ההשקעה שתידרש אם חלילה יש בעיה שלא עולים עליה בזמן.

לרוב הילדים ב"ה הבדיקה יוצאת תקינה, אבל בשביל האחוזים הבודדים שלא - לא כדאי לדלג על הבדיקה.

עשיתי לשבעה ילדים והכל היה תקין, אצל השמינית לא היה תקין והיא הייתה צריכה רצועות.

בעיני שווה את הטרחה, אם יש בעיה ולא מטפלים בזמן אח"כ הנזק משמעותי ומצריך טיפול קשה יותר

סתם תוהה אם אני אמורה לבקש

סליחה על הניצלוש

בחנויות טבע וכאלה

את צריכה ליווי או מספיק תפריט?

בגדול אם תתחילי בלהוריד סוכר ומזון מעובד את כבר תשפרי משמעותית את מצבך. וזה נראה לי כלול בכל דיאטה.

אם מספיק לך קווים מנחים ותפריט- תזונה ים תיכונית נחשבת מעולה ובריאה, ולגמרי קניה בסופר רגיל (מניחה שעם הזמן אולי תעדיפי ירקניה וחנות פיצוחים, כי סחורה טובה יותר, אבל סופר סטנדרטי יספיק לגמרי)

בשם שירה אזולאי.

אשה חרדית, אמא לשישה אני חושבת, והתוכנית שלה מתאימה ממש גם לאמהות עמוסות, כי היא מכירה את קהל היעד שלה באמת...

זה משהו יותר כוללני מרק הורדה במשקל, הרבה שינוי בתפיסת עולם כלפי האוכל וכלפי עצמנו (מה שהופך את זה מדיאטה לממש שינוי באורח חיים), ומשהו הרבה יותר סלחני כלפי מעידות או זמנים מאתגרים כמו חגים.

אני אישית התחברתי ממש לגישה שלה.

יכולה לחפש בגוגל (צעד לבריאות) או לכתוב לי ואשלח לך את המספר שלה.

לק"י

תכתבי לנו באישי מי זה. שנוכל לטפל בו.

ובכללי, תמיד לשים לב מי פונה באישי ומה הוא רוצה. גם אשה שסתם פונה בלי מטרה זה יכול להיות מוזר. וגם לט כל מי שכתוב שהיא אשה, היא בהכרח אשה.

וחיבוק על החוויה🫂

תודה רבה אכתוב בפרטי

למה ההנחיה היא תמיד לפנות בפרטי?

אם יש מישהו שברור שהפניות שלו לא תמימות, למה לא לכתוב על גבי הפורום, שכולם ידעו ויזהרו?

האם אפשר לדבר איתי פה?

עניתי- לא, מצטערת. והוא מיד עזב.

אבל כשניסיתי לעניין בכרטיס האישי ראיתי שיש לו 6 הודעות אבל לא רואים אף אחת מהן... מוזר. 

ובאופן כללי אם אין מגבלות מיוחדות נראה לי שכל רופאת נשים תתאים. בוודאי בירושלים כמעט כולן אמורות להיות מודעות ולהכיר את הנושא.

כאילו… גלולות לסדר את המחזור, וגם אם רוצים להיקלט ישר אחרי החתונה, אפשר להפסיק איתן יום יומיים אחרי וזהו

כי כמה כתבו פה שכל רופאת נשים תתאים- אני הייתי בראש הזה והלכתי לרופאה עם התור הראשון שפנוי, והיא נתנה לי כדורים שעושים כתמים. וגם בהתחלה רצתה שאני אתחיל לקחת אותם יומיים לפני החתונה, ככה שאם באמת הייתי מקשיבה לה לא היה לי איך לתקן את זה...

יכול להיות שאפשר ללכת לכל רופאת נשים אבל להבהיר לה בדיוק מה הצרכים שלך 

מה שעשה את זה טוב, שהשתמשתי בתמונות של הצלם לרקעים של העמודים, נגיד של הפרחים באולם או של הנוף, וזה יצא מאוד יפה.

בגדול אני לא אוהבת את הסגנונות של העיצובים שיש בתוכנה שלהם.

אם יש לך גישה וניסיון לקנבה אפשר גם שם, ואז לייצא להדפסה באיכות גבוהה.

זה בטח שעות עבודה לעצב ממש בעצמך.

לא?

אלי באמת אסתכל בקנבה. תודה!

איך האיכות של הספר? כאילו ההדפסה?

הוא התחייב לספק לכם אלבום?

בעיקרון אתם צריכים לשלוח מעצבת הגרפית שהוא עובד איתה את התמונות הנבחרות שלכם והיא מעצבת, שולחת לכם לאישור, ושולחת להדפסה.

תחסכי לך את הכאב ראש הזה.

אחרי שהוא מעביר את כל התמונות הוא לרוב מחכה שתפקידו לו מה אתם רוצים באלבום, ככה לפחות היה אצלנו. 

העסקה כללה אלבום.

בחרנו את התמונות שרצינו, ואז לא הצלחתנו להשיג אותו. כנראה חסם אותי ולא עמה למיילים. ניסינו גם ממספרי טלפון אחרים. קיצור... כפרת עוונות.

מספרת עכשיו כאילו כלום, כי עבר יותר מידי זמן. 

אני ממש מקווה שתצליחי לידת מים, עשיתי וזה היה אחד הטובים!

אני יודעת שהעסכת סוכר ממש קריטי, לא יודעת מה לגבי בדיקות ביתיות.

אם היה לך דימום מוגבר באחד הלידות הקודמות - זה גם בעייתי

כנל גם קיסרי - לא מאשרים אחרי קיסרי

לפני כניסה למים עושים ניטור 20 דקות שחייב להיות תקין 

1. לא נשמע שהוא נחנק ביישוב שלכם, שהוא לא מוצא את עצמו, שאין לו מקום, אלא שהוא מחפש משימה. אם היה נחנק, וכל מה שהיה מנסה לא היה עוזר,  אני חושבת שזאת סיטואציה שאין ברירה אלא לעבור. אבל זה לא נשמע המצב. אנחנו באמת עברנו דירה במצב כזה, כשלי היה מעולה ולבעלי מחנק מכל כיוון.

2. בשביל ללכת על משימה צריך שלשניכם יהיה את האידאלים, את המוכנות להקריב ואת השמחה במשימה. או לכל הפחות שתירצי ללכת איתו על המשימה הזאת

3. נשמע שהמשימה תהיה בעיקר עלייך כי את נמצאת במהלך היום בבית, ומבחינתו זה בעיקר ישנה לו את בית הכנסת בשבת ואת אורך הדרך הביתה...

מה שבעיקר מפריע לו שאין קשר עם השכנים, אבל לצערי היה כך בעוד מקומות שגרנו.

ולא בטוחה שזה שנעבור זה יפתור את הבעיה

מה יש לו לחפש בגבעות?

את עניין הנהיגה אפשר לפתור בקלות.

מעבר דירה יצריך להוציא את הילדים מבי"ס?

אם לא, אולי שווה לנסות באופן זמני בלי למכור את הבית כדי להבין יותר טוב מקרוב את ההבדלים.

אם כי מבינה אותך שבא לך להשתקע ולא לשנות סתם.

בעבר לבעלי היו מחשבות כאלו, אנחנו בערך במצב כמו שלכם ,רק עם יותר ילדים

אמרתי לו שמבחינתי הוא מוזמן לעבור לירח. אבל לבד , הוא העדיף שלא...