בהתאם לתקופה ובהתאם לנסיבות וההשקפה האמונית / דתית.

הכוונה המקורית בפרקי אבות (על שלושה דברים העולם עומד…) כמובן היא לעבודת בית המקדש (הקרבנות).

הזמנים והנסיבות השתנו - בעקבות חורבן בתי המקדש, עבודת בית המקדש עברה עדכון משמעותי, והונהגו סדרי התפילות.  ובהשאלה  – "עבודה" היא התפילה ועבודת השם שבלב.

זכינו וקמה התנועה הציונית, תנועת "תורה ועבודה" (שהקימה את הפועל המזרחי ואת בני עקיבא בשנות ה-20 של המאה הקודמת) העניקה למילה "עבודה" פרשנות נוספת ומשלימה: עבודה יצרנית וחקלאית - החיבור לאדמה .

מייסדי התנועה ביקשו להוכיח שאין סתירה בין דבקות בהלכה לבין להיות פועל או חקלאי. להפך, העבודה נתפסה כערך דתי של "יישובו של עולם". טענו שכינון חיי תורה בארץ ישראל מחייב שילוב של חיי רוח עם עבודת כפיים, התיישבות ובניין הארץ >> בדיוק כפי שהיה בתקופות ההתיישבות שלפני חורבן בית ראשון.  אז רובם המוחלט של תושבי הארץ היו חקלאים, וכפי שמוצאים במשנה , מסכתות ארוכות מוקדשות להלכות ומצוות התלויות בארץ. 

אי אפשר לקחת משפט מהמקורות ופשוט לשנות אותו כמו שרוצים!!!

כמו שאומרים למה-יאמרו הגויים ולומדים מזה שלא לשאול שאלות או כל כבודה (מלשון כבוד) בת מלך פנימה ולומדים מזה שאסור לה לצאת מהבית, זה לא המשפט, זו לא הכוונה ואי אפשר לשנות את מה שהקב"ה אמר סתם כי זה מסתדר בתור סיסמא למשהו שיעזור לנו עכשיו!!!

תואם לרוח התקופה- כאשר בית המקדש היה קיים.  

ואפשר לשאול - מניין היתה הסמכות לחז"ל להחליף "עבודה" מממשמעות של עבודה פיזית בבית המקדש, לעבודה רוחנית שבלב?

ואם כך - אותה הרשאה תקפה גם לחז"ל של הדורות האחרונים, חז"ל של התנועה הציונית.   

אבל את העבודה שבלב שהיא תפילה כל העם קיבלו, אין בית מקדש אז צריך תחליף, חוצמזה-מאוד ברורה ההקבלה בין הקרבנות לתפילה-תמיד של בוקר שחרית ושל בין הערביים מנחה... ולהפוך את זה לדבר כל כך גשמי......

אל תבין לא נכון, אני יודעת שצריך לעבוד והמעלה הכי גדולה היא להפוך את העבודה הגשמית גם לכלי לעבודת ה' אבל מרגיש כאילו קידשו את העבודה הגשמית בלי להתייחס למשמעות הרוחנית שצריכה להיות לזה......

זה אחד השינויים המהותיים ביותר שעברה החברה היהודית בעת החדשה. מבחינה היסטורית, המודל של "חברת לומדים", שבה רוב מוחלט של הגברים מקדישים את כל חייהם ללימוד תורה ללא עיסוק בפרנסה, הוא תופעה חדשה יחסית, ובוודאי לא שיקף את המציאות בימי בית המקדש או אפילו ברוב שנות הגלות.

במחשבה החרדית המודרנית, לימוד התורה נתפס לא רק כרכישת ידע, אלא כערך הקיום של העולם - איפה זה ואיפה החיים ברוח המשנה, עבודת האדמה, קיום מצוות התלויות בארץ?

זה עצוב לי לשמוע

זו יצירה יפה ועדינה

אז המפקד קובע את הקצב

למרות שנראלי שג'נג'ים זה קצת מסוכן...

חוק הגנת הצרכן ותקנות ביטול עסקה (2010) בישראל מאפשרים לבטל עסקאות צרכניות ולקבל החזר כספי תוך זמן מוגבל, לרוב 14 ימים, בהתאם לסוג העסקה. בעסקאות אינטרנט/טלפון ניתן לבטל תוך 14 יום מקבלת המוצר או המסמך. עסק יכול לגבות דמי ביטול של 5% או 100 ש"ח (הנמוך ביניהם).

נקודות מרכזיות בחוק ביטול עסקה:

ביטול עסקת מכר מרחוק (אינטרנט/טלפון): ניתן לבטל בתוך 14 ימים מיום קבלת המוצר או המסמך, גם אם המוצר נפתח (אם אינו פסיד).

ביטול רכישה בבית עסק (חנות): ניתן לבטל בהתאם לתקנות (כגון ביגוד, ריהוט, מכשירי חשמל) תוך 14 ימים, ובלבד שהמוצר לא נעשה בו שימוש והוא מוחזר באריזתו המקורית.

החזר כספי ודמי ביטול: העסק יחזיר את הכסף (עד 7 ימי עסקים), אך רשאי לנכות דמי ביטול של 5% מערך העסקה או 100 ש"ח, לפי הנמוך ביניהם.

עסקאות שאינן ניתנות לביטול: מוצרים שיוצרו במיוחד עבור הצרכן, מוצרים פסידים (מזון), מוצרים שניתן להקליט/לשכפל ואריזתם נפתחה, והלבשה תחתונה.

עסקה מתמשכת: ניתן לבטל, והעסק חייב להפסיק את החיובים תוך 3 ימי עסקים.

דרכי ביטול: ניתן לבטל בדואר רשום, מייל, פקס או אינטרנט (אם העסקה נעשתה אונליין).

חריגים ודגשים:

במקרה של פגם במוצר או אי התאמה, ניתן לבטל ללא דמי ביטול.

החוק אינו חל על מוצרים שערכם נמוך מ-50 ש"ח.

>>> אז רק אם השווי של כל אחד מהם פחות מ-50 ₪, אי אפשר להחזיר…..