זכרונות אפלה

שוב שואל אין תשובה

אני צועק בכל העיר

שיסתכלו עלי רק עלי

אני רודף אחר חוקיך מחד

מאידך תשוקתי אותי רודפת

בוש ונכנע אבוא בשעריך

והלילות הארוכים והבדידות והשנים

והלב הזה שלא ידע מרגוע

עד שישקוט הים

עד שינסו הצללים

לאן אלך אנא אפנה

כשעינך מביטות בי

איכה אברח איך לא אפנה

בין אמת לאמת

בין הלכה למעשה

בין העמים ההם לזמן הזה

בין הנסתר לנגלה

בין העולם הבא לעולם הזה

אגב היום ערבוש סיפר לי שדני זה אוזן בערבית

בהתאם לתקופה ובהתאם לנסיבות וההשקפה האמונית / דתית.

הכוונה המקורית בפרקי אבות (על שלושה דברים העולם עומד…) כמובן היא לעבודת בית המקדש (הקרבנות).

הזמנים והנסיבות השתנו - בעקבות חורבן בתי המקדש, עבודת בית המקדש עברה עדכון משמעותי, והונהגו סדרי התפילות.  ובהשאלה  – "עבודה" היא התפילה ועבודת השם שבלב.

זכינו וקמה התנועה הציונית, תנועת "תורה ועבודה" (שהקימה את הפועל המזרחי ואת בני עקיבא בשנות ה-20 של המאה הקודמת) העניקה למילה "עבודה" פרשנות נוספת ומשלימה: עבודה יצרנית וחקלאית - החיבור לאדמה .

מייסדי התנועה ביקשו להוכיח שאין סתירה בין דבקות בהלכה לבין להיות פועל או חקלאי. להפך, העבודה נתפסה כערך דתי של "יישובו של עולם". טענו שכינון חיי תורה בארץ ישראל מחייב שילוב של חיי רוח עם עבודת כפיים, התיישבות ובניין הארץ >> בדיוק כפי שהיה בתקופות ההתיישבות שלפני חורבן בית ראשון.  אז רובם המוחלט של תושבי הארץ היו חקלאים, וכפי שמוצאים במשנה , מסכתות ארוכות מוקדשות להלכות ומצוות התלויות בארץ. 

אי אפשר לקחת משפט מהמקורות ופשוט לשנות אותו כמו שרוצים!!!

כמו שאומרים למה-יאמרו הגויים ולומדים מזה שלא לשאול שאלות או כל כבודה (מלשון כבוד) בת מלך פנימה ולומדים מזה שאסור לה לצאת מהבית, זה לא המשפט, זו לא הכוונה ואי אפשר לשנות את מה שהקב"ה אמר סתם כי זה מסתדר בתור סיסמא למשהו שיעזור לנו עכשיו!!!

תואם לרוח התקופה- כאשר בית המקדש היה קיים.  

ואפשר לשאול - מניין היתה הסמכות לחז"ל להחליף "עבודה" מממשמעות של עבודה פיזית בבית המקדש, לעבודה רוחנית שבלב?

ואם כך - אותה הרשאה תקפה גם לחז"ל של הדורות האחרונים, חז"ל של התנועה הציונית.   

אבל את העבודה שבלב שהיא תפילה כל העם קיבלו, אין בית מקדש אז צריך תחליף, חוצמזה-מאוד ברורה ההקבלה בין הקרבנות לתפילה-תמיד של בוקר שחרית ושל בין הערביים מנחה... ולהפוך את זה לדבר כל כך גשמי......

אל תבין לא נכון, אני יודעת שצריך לעבוד והמעלה הכי גדולה היא להפוך את העבודה הגשמית גם לכלי לעבודת ה' אבל מרגיש כאילו קידשו את העבודה הגשמית בלי להתייחס למשמעות הרוחנית שצריכה להיות לזה......

זה אחד השינויים המהותיים ביותר שעברה החברה היהודית בעת החדשה. מבחינה היסטורית, המודל של "חברת לומדים", שבה רוב מוחלט של הגברים מקדישים את כל חייהם ללימוד תורה ללא עיסוק בפרנסה, הוא תופעה חדשה יחסית, ובוודאי לא שיקף את המציאות בימי בית המקדש או אפילו ברוב שנות הגלות.

במחשבה החרדית המודרנית, לימוד התורה נתפס לא רק כרכישת ידע, אלא כערך הקיום של העולם - איפה זה ואיפה החיים ברוח המשנה, עבודת האדמה, קיום מצוות התלויות בארץ?

אם אתה לא חושב ככה אין מה להמשיך לדון בנושא!!!

מה שכן העניין הוא לימוד לצורך קיום, זה מה שצריך לעשות, כשהיה בית מקדש האנשים היו מחוברים יותר והצליחו להעלות את עבודת האדמה הפיזית למעלה של עבודה רוחנית, זו המטרה של התורה, לא התבדלות אלא העלאה של החומר לרוח,לדעתי כרגע מעטים האנשים שיכולים לעשות את זה אבל זה הדבר הגבוה ביותר, חד משמעית, זו מטרתנו בעולם-להעלות את הגוף הגשמי שלנו לגבהים רוחניים...

אתה שואל למה נהיה אידאל של חיי אברכות, אולי אברכים זה אנשים בדרגה יותר נמוכה שלא מסוגלים לעבוד בצורה נכונה ולהעלות את הגשמיות לרוחניות?

במיוחד שאמרת שאין הרבה אנשים שיודעים לעלות את החומר

לא על זה הויכוח.

הויכוח הוא על נטישת הציווי מהתורה לאדם היהודי, להיות אדם עובד, וכפועל יוצא לעסוק בעבודת האדמה ולקיים את המצוות התלויות בארץ.

פעמיים ביום מתפללים בקריאת שמע על שכר ועונש בהקשר של עבודת האדמה

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם …. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם …  וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה…

מסכתות בש"ס עוסקות בהרחבה בכל הנושאים סביב עבודת האדמה.

עם התפתחות הציונות באירופה, עוד לפני מלחמת העולם השניה והשואה, יהודים דתיים עלו לארץ כחלוצים, הקימו מושבים וקיבוצים, גם מאגודת ישראל החרדית הוקמו מושבים וקיבוצים.

קיבוץ חפץ חיים, שהוקם ע"י פועלי אגודת ישראל, שמר על השמיטה כהלכתה, ולא סמכו על התר מכירה שפסק הרב קוק זצ"ל!

רבים וטובים מגדולי ישראל של אותם שנים נדרשו לפתרונות הלכתיים לצורך תפעול המשק החקלאי בשבתות וחגים - חליבה למשל.  

גם בארה"ב, הריכוז הגדול בעולם של יהודים דתיים וחרדים - אחוז ניכר מהחרדים (מעל 15% תואר ראשון, מעל 10% תואר שני) הם בעלי השכלה גבוהה, עובדים ומתפרנסים, ורבים מהם בעלי ממון ועשירים מאוד.

יזמים, אנשי עסקים, יהלומנים, עורכי דין.  עד כדי כך שכאשר החרדים מדברים על מקורות תקציביים חלופיים במקום תקציבים שיפסיקו לקבל מהמדינה כעונש על הסרוב לחוק הגיוס, הם בונים על קבלת תמיכות כספיות אדירות מבעלי הון חרדיים בארה"ב.  

דובר על כך רבות בשנה האחרונה.  

הברכות שה' אומר שיקרו אם נקיים את המצוות זה שכר על קיום המצוות וזה השכר כי זה כמו להגיד שתרוויח ארבעים אלף בחודש, זה היו המושגים אז-עבודת האדמה-אז זה מה שה' הבטיח...

ושאלתי אותך אם אתה חושב שהאברכים הם בדרגה יותר נמוכה בדיוק בשביל זה, (ו@אני-אני עונה גם לך) כדי להראות לך שאנשים שעובדים-אם הם מצליחים להעלות את החומר לרוח-יכול להיות שהם בדרגה יותר גבוהה מאברכים אבל רוב האנשים כמו ש@אני אמרה לא מצליחים לעשות את זה...

מי שחי כיום כאברך, לחלוטין לא נמצא בדרגה יותר נמוכה לעומת כל אדם אחר.

הוא פשוט נמצא במקום אחר (במדינת ישראל ולא בארה"ב, או אנגליה, למשל) מבחינה מגזרית ופוליטית.   

טוב, נעצור את הדיון פה...

אוף אני זוכרת ששאלתי אותה פעם ולא זוכרת מה התשובה

נראה לי שבאמת מבחינת מקור זה שיבוש, זו לא כוונת המשנה. אבל מה שהם אמרו "תורה ועבודה" כתפיסה של שילוב יש לזה מקורות אחרים...

"יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", ו"כל תורה שאין עמה מלאכה וכו'.." אז אני מאמינה שזו תפיסה יהודית

אבל לא חושבת שצריך לשים את שניהם באותו מדרגה כמו שמציג המוטו הזה... פשוט להתייחס לדרך ארץ כדבר חיובי ולא דיעבדי

(ואתה באמת מצליח לשגע אותי, זה אומר שאני כן מאמינה בך אחרת לא הייתי טורחת להתייחס בכלל)

כנל עלייך תולעת בוץ

הוא יצר עם מטומטם

על הציבור צריכים לשמוח שהם מתמנים, למרות שישראל הם מורים וממרים ועם קשה עורף וטרחנים. כי הם בניו של מקום

מבינה את כולם חוץ ממנו ואולי אני גם סתם מתרגשת או עייפה או רעבה ורע בעולם הזה ואני שונאת לומר את זה אבל גם צריכה להוציא את זה ו.....

קיצור, אולי אני נהנית מהדמעות אז אולי צריך לברך עליהן כשאני טועמת את המלח שלהן.......

זה עצוב לי לשמוע

זו יצירה יפה ועדינה