בעיקרון הייתה אצלנו אזעקה אחרונה בשבת

ולפניה היה מתישהוא באמצע שבוע לא זוכרת מתי.

לא מחזירים את כל המעון, רק חלק מהילדים

ורק ילדים להורים חיוניים נשארים עד 16:00

כי חייב לישון בממד ולא לכולם יש מקום בממד 

כמה אפשר להסיק מזה.

כי נגיד יש מקומות שאפשר לפי ההנחיות לפתוח, אבל אין מספיק מיגון. אז מראש החזירו רק חצי מהילדים

אז למשל במקרה הזה, אני לא יודעת אם זה נכלל בספירה שלהם או לא

אם זה כמה הגיעו ממי שיכלו בפועל לחזור,

או כמה חזרו מהמקומות שבהם היה אפשר לחזור, כולל מקומות שבהם חזרו חלקית, ואז מראש יש פחות ילדים.

בכיתה של הבת שלי הגיעו אתמול 19 מתוך 30.  ובכל לי בבית הספר הגיעו בערך 75% מכיתות א-ג. שאר הכיתות לא חזרו.

זה כולל גם תלמידים מחוץ לישוב שמגיעים בהסעות, שחלקם הגיעו עצמאית וחלקם לא הגיעו.

הגיוני שהיום יגיעו יותר.

אצל הבן שלי הגיעו 23 מתוך 25. אצלם יש פחות תלמידי חוץ.

בגן של הבת שלי, החזירו רק חצי גן. אז הגיעו 13 מתוך 14. אבל עוד 18 ילדים, של הקבוצה השנייה, בכלל לא יכלו להגיע.

ובעלי בבית

וגם חששתי ממש

אבל זה היה מוצלח גם לה וגם לי

היא נהנתה סוף סוף מחברה

בבית משעמם לה

ולי היה קצת שקט לנשום

היה טוב לכל הילדים.

אפילו שהיתה אזעקה בזמן שהם היו במסגרות.

אם טוב לכם בבית, לא חייב לשלוח.

אם היה לך טוב איתה בבית, וגם ככה את ובעלך בבית אז למה שתרצי לשלוח?

לק"י

בעיני יותר מוזר לא לחשוש.

ואם טוב לכם בבית, אז בכלל...

והכי טבעי שתרצי שתהייה לצידך ואיתך בטח בתקופה כזו.

אצלנו פתחו ושלחתי, אבל ילדים גדולים יותר.

וסוף סוף הצלחתי לעבוד במרץ

כמעט ואין אזעקות אצלנו ב"ה

כשיש או שממשיכים כרגיל או שיוצאים למיגונית או שמתאספים בחדר אחד בבית- תלוי בתגובות הילדים

וכולם עצמאיים...

אבל אצלנו חזרו אתמול

הבנות שלי בגנים ממש מול הבית וזה אפילו יותר מוגן מלהיות בבית כי אין לנו ממ"ד

והן ממש ממש נהנו!

שלחתי את שניהם בזמן.

הגדול נסע בהסעה (במקום הסעה שעושה סיבוב 20 דקות בשגרה עשו להם הסעות מקוצרות יותר..)

את הקטן גם שלחתי בזמן.

בדיוק אתמול היו אצלנו 2 אזעקות (אחרי שלא היה משישי), הכיתה של הקטן עברה ממש בקלות לחדר גימבורי שהוא גם המרחב המוגן

אצל הגדול היה לו ממש נחמד כל החוויה - מסםר לי שהגננת חילקה ג'לי לכל מי שפחד אז אמר לה שגם מפחד וקיבל (הגננת גם כתבה לי שהוא סיפר לה עם חיוך ענק על הפנים שמפחד ורוצה לקבל חחח)

בקיצור, חוויה ממש.

שברגע שיפתחו אצלינו אשלח בשמחה רבה וברוגע

כל המקומות לימוד שלהם עם מקלטים, והם מתורגלים.

אני ממש אוהבת להיות עם הילדים שלי ובחגים וחופשים נהנים מאוד אבל כבר נהיה מאוד קשה החוסר שגרה.

ואני מקנאה באנשים שגרים במקומות שנפתחו בתי הספר

ממוצע אזעקה אחת כל איזה 12 שעות

אין פה ככ הרבה אזעקות

מאוד נרגע

מבחינתי אפשר לנהל שגרה עם מרחב מוגן קרוב

אבל אצלנו בשומרון יש המון אזעקות (קצת פחות מהמרכז) ועדיין פתחו אצלנו את המסגרות, רק אתמול בערב- לילה היו 3.. ומה התירוץ שפתחו בכל זאת - שפה אין טיומי טילים אלא 'רק' רסיסים, כאילו לא ראינו מה רסיסים יכולים לעשות..

בקיצור, כמה שהמסגרות עושות טוב לבנות שלי וכמה שאני יודעת שגם בזמן אזעקה יהיה בסדר, הלב שלי עדיין לא שלם לחלוטין.

אני, אגב, עדיין לא חזרתי לעבודה. עדיין לא ישנה טוב בלילה (חוץ מהאזעקות, הגדולה שלי מתעוררת לפעמים מחלומות רעים וקוראת לי), מפחדת שתיהיה לי אזעקה בדרך ואין לי איפה להתגונן, ובכלל, הגדולה לא נמצאת במסגרת למשך יום מלא, אז בינתיים מנסה להצל את הזמן עד שאלך לקחת אותה 

אז זה בדכ גם במרכז.

אם כן מה הסיבה שחלק פתחו וחלק לא?

או כולם סגורים או כולם פתוחים. בעיני הזוי החלוקה הזאת. 

כל הארץ בטווח ירי היום

אז אם במקום יש 3 אזעקות ואצלינו 5 

לא הבדל גדול..

סתם כי רוצים לחסוך כנראה בכל מיני אופנים 

אז כנראה שלכל אחד המצב נראה אחרת.

זה בסדר

ו4 לא

הזוי בעיני

לא הייתה פה אזעקה מאז יום שישי

רק התרעות מקדימות

ולא החזירו את הגנים.

הגננת של הבת שלי (פרטית)אמרה שיחזרו מחר

לק"י

אצלינו גם לא החזירו. ויחסית שקט (יחסית, כי יש אזעקות מידי פעם).

אבל ראש העיר שלנו לא נוטה להחזיר מהר.

(מבחינתי זה מעולה).

במיוחד שאלו נתונים שמשתנים בכל יום.

הנה פתאום משהי כתבה היו להם 2 אזעקות במהלך הלימודים

ואצלינו לא היה בכלל

הייתי רוצה לשמוע את ההסבר ההגיוני של מקבלי ההחלטות.

לא בטוח שיש להם מלבד עניינים של כסף

בין 2 ל4

אבל לא ברור כאן למה זה עושה את העניין פחות מסוכן/מאפשר לימודים מבחינת הסיכונים והסיבות שבגלל 4 לא פותחים

אצלנו לא כל המסגרות חזרו, באמת לא יודעת מה השיקול

ויש אזעקות כמו במרכז
מעניין מה השיקול באמת.
למה השיקול הוא כסף?
מה הם מרוויחים שהמסגרת חוזרת?

אצלי מי שרצה לחזור למסגרת- חזר.
כל עוד יש חוסן נפשי לילד, לא חושבת שזה בעיה...
הבת שלי בכיתה ו' לא מוכנה שנקפיץ אותה לבית הספר כי אין הסעות היא רוצה ליסוע באוטובוס ואומרת הלוואי ותהייה אזעקה בדרך....חחח קורעת. כמובן לא מסכימה לה.

אי אפשר להתנהל ככה

ליסוע לחזור פקקים הסעות עם 4 אזעקות ביום

יש אצלנו אזעקות כמעט כמו במרכז.

פיקוד העורף החליט להחזיר את המסגרות בשומרון בגלל שהירי לא מכוון לשומרון, אבל יש חשש מרסיסים (או שקר אחר שדומה ברעיון).

היום בישוב שלי הייתה אזעקה והתראה בלי אזעקה, אבל כן שמענו את האזעקה מהישוב ליד ובומים חזקים. מהרגע שהבמות שלי הלכו לישון ועד הבוקר היו לנו 3 אזעקות.

דווקא ברור מה העניין הכלכלי- אם יש לילדים מסגרות להורים אין תירץ להישאר בבית ויכולים ללכת לעבוד- לא צריך לשלם פיצויים והמשק ממשיך לעבוד.

וזה באמת היה לי מוזר ממש שאצלנו חוזרים לשגרה (למרות שזה ממש מוגבל, בין היתר כי אין הסעות ואין צהרונים) ובמקומות אחרים שיש משמעותית פחות אזעקות לא מחזירים. הזיה

מכל כיוון שתסתכלי על זה, זה מעצבן

וממש חוסר אמינות לגבי השיקול של בטיחות. 

אני חשבת שכל עוד יש ממד במסגרת אין בעיה, תחשבי על הורים עובדים, הורים מגויסים...זה עזרה גדולה להם.
ומוזר שאצלכם יש אזעקות כמו במקומות אחרים, ואצלכם חזרו...
מצד שני באמת מהבחינה הזו השומרון הוא הכי בטוח.

מצד אחד, זה עזרה, מצד שני, הביטחון של הילדים שלנו חשוב יותר.. המקרה שלי עוד קל, שתי המסגרות של הבנות שלי ממש קרובות אלינו הביתה, אז בסדר, אבל בשומרון יש הרבה שנוסעים בהסעות (מה שאין כרגע), בית הספר היסודי אצלנו הוא לא מאוד קרוב לרוב הישוב ואין לו ממד, ושוב- יש עדיין הרבה אזעקות. תחשבי על הילדים שאין להם ממד בבית, וכל פעם שיש אזעקה בלילה(ויש כמעט כל לילה) הם צריכים ללכת למקלט או שמראש הם צריכים לישון במרחב מוגן עם עוד הרבה אנשים, ורעש, והמולה, וצריך ללכת מוקדם בבוקר כי זה גן / מקלט של בית ספר, איך הם יכולים להתרכז ככה? איך הגננות/ מורות יכולות? אצל הגננת של הבת שלי בעלה גם מגוייס, זה טירוף.
 

קל להגיד שהשומרון הכי בטוח, אבל זה לא באמת. כי אם תופסת אותנו אזעקה בכביש, זה פחד כפול- גם לא להיות במקום מוגן וגם כשיש מסביבי רכבים פלסטינים, וחוץ מזה, התירוץ שהחזירו פה את הלימודים זה שאנחנו לא יעד לטילים, 'רק' לרסיסים, ראיתי כבר מה רסיס יכול לעשות..

חוץ מזה, יש מקומות שזה נדיר שיש שם אזעקות ואותם לא החזירו ללימודים 

מסכימה איתך...
 

ואת כנראה ביישוב עם יותר אזעקות בתוך איזור יותר בטוח, ויש כאלו ביישובים עם פחות אזעקות בתוך איזור פחות בטוח.

שהחשש פה זה 'רק' רסיסים ולא נפילה של טיל. ויותר מזה, יש לנו כל יום אזעקות, יום אחד היה רגע לפני שבית הספר סיים את יום הלימודים, רק לחשוב על הכאוס שכמעט נוצר שם..

מעבר לזה, לפי ההגיון מקום עם אזעקות= לא בטוח, מקום בלי אזעקות= מקום בטוח.

איך זה שאותנו החזירו ומקומות אחרים שכמעט אין בהם אזעקות לא החזירו? ההרגשה היא שמשחקים בביטחון של הילדים שלנו 

אחרי גיל חצי שנה זה רנטגן ולא אולטראסאונד. לא בדקה את הבן שלי.

השאלה למה צריך. את הילדים האחרים לרוב לא לקחתי..

ועוד נתונים. מי שהולכת זה כי היא בקבוצת סיכון, או נבדקת בלי קשר?

סליחה על השאלות הרבות.

לא מהבית חולים לא מהקופת חולים וכו'...

אף פעם לא לקחתי

לק"י

זה כנראה תלוי ברופא/ באזור בעיקר.

מלכתחילה כנראה הייתי מתייעצת עם רופא ולא עם אחות טלפונית. אבל אם התור מחר, ואין תורים זמינים כנראה שהייתי הולכת מחר.

עם אחת שהתעכבתי, הלכתי באיחור בהמלצה של אורתופד.

יש מדיניות שונה בין רופאים שונים.

יש כאלה שולחים את כולם, ויש כאלה שולחים רק מי שקבוצת סיכון או אם יש סיבה.

אז יש יותר סיכון

אבל רופא בודק אותם ואומר לי שלא רואה שום חשד..

אין לי התנגדות ללכת

אבל זה רק בעיר מרוחקת והתניידות בטרמפים ואוטובוסים דקה אחרי לידה זה לא בכלים שלי

כל פעם אומרת אותי הפעם אלך

וזה לא קורה

הייתי הולכת...

גם אצלנו יש במשפחה ואחותי לא הלכה כי לא ראו וגילו בגיל גדול יותר. שהטיפול היה הרבה יותר מסובך.

בכל הילדים הבאים היא ואני התייצבנו בגיל חודש. לחלק היה ולחלק לא

זה מאד תורשתי

שבעבר שלחו את כולם לבדיקה באופן גורף, לטענתו ההנחיות השתנו.

אצל הגדול הוא בדק אותו ואמר שלא צריך.

את הקטן כן המליץ לבדוק. לא היה משהו אלא סתם החליט שבא לו. אולי כן הייתה סיבה וכבר לא זוכרת. 

אולי תתייעצי עם גורם רפואי כלשהו?

אני באופן אישי תמיד לוקחת בגיל 6 שבועות. לא שמעתי מעולם שההנחיה השתנתה. לא בשום בית חולים שילדתי ולא בשום טיפת חלב שהייתי... 

למקרה ש...חלילה יהיה משהו יש אפשרות לטפל, ואם לא תבצעי ונניח חלילה יש בעיה כלשהו את עלולה לאכול את עצמיך כל החיים למה לא טיפלת בזה בזמן

מניסין מר אישי בנןשא אחר ברפואה של הילדים...

לדעתי ההשקעה של כמה שעות לתור מתגמדת לעומת ההשקעה שתידרש אם חלילה יש בעיה שלא עולים עליה בזמן.

לרוב הילדים ב"ה הבדיקה יוצאת תקינה, אבל בשביל האחוזים הבודדים שלא - לא כדאי לדלג על הבדיקה.

עשיתי לשבעה ילדים והכל היה תקין, אצל השמינית לא היה תקין והיא הייתה צריכה רצועות.

בעיני שווה את הטרחה, אם יש בעיה ולא מטפלים בזמן אח"כ הנזק משמעותי ומצריך טיפול קשה יותר

סתם תוהה אם אני אמורה לבקש

סליחה על הניצלוש

בחנויות טבע וכאלה

את צריכה ליווי או מספיק תפריט?

בגדול אם תתחילי בלהוריד סוכר ומזון מעובד את כבר תשפרי משמעותית את מצבך. וזה נראה לי כלול בכל דיאטה.

אם מספיק לך קווים מנחים ותפריט- תזונה ים תיכונית נחשבת מעולה ובריאה, ולגמרי קניה בסופר רגיל (מניחה שעם הזמן אולי תעדיפי ירקניה וחנות פיצוחים, כי סחורה טובה יותר, אבל סופר סטנדרטי יספיק לגמרי)

הלאה. רוצה לפתח לי דרך חיים חדשה

יתאים? 

וכל פעם עושה משהו אחר.

שומרי משקל

שחר סמיט

ועכשיו חלי ממן.

היא נגמלה מסוכר מחלב ומקמח לבן.

אבל שמירה על המשקל זו עבודה יומיומית.

אני לא חושבת שאפשר פשוט לשנות את המחשבה.

כן ברגע שהיא נגמלה קל לה יותר. אבל היא עדיין עובדת בלשמור.

בשם שירה אזולאי.

אשה חרדית, אמא לשישה אני חושבת, והתוכנית שלה מתאימה ממש גם לאמהות עמוסות, כי היא מכירה את קהל היעד שלה באמת...

זה משהו יותר כוללני מרק הורדה במשקל, הרבה שינוי בתפיסת עולם כלפי האוכל וכלפי עצמנו (מה שהופך את זה מדיאטה לממש שינוי באורח חיים), ומשהו הרבה יותר סלחני כלפי מעידות או זמנים מאתגרים כמו חגים.

אני אישית התחברתי ממש לגישה שלה.

יכולה לחפש בגוגל (צעד לבריאות) או לכתוב לי ואשלח לך את המספר שלה.

לק"י

תכתבי לנו באישי מי זה. שנוכל לטפל בו.

ובכללי, תמיד לשים לב מי פונה באישי ומה הוא רוצה. גם אשה שסתם פונה בלי מטרה זה יכול להיות מוזר. וגם לט כל מי שכתוב שהיא אשה, היא בהכרח אשה.

וחיבוק על החוויה🫂

תודה רבה אכתוב בפרטי

למה ההנחיה היא תמיד לפנות בפרטי?

אם יש מישהו שברור שהפניות שלו לא תמימות, למה לא לכתוב על גבי הפורום, שכולם ידעו ויזהרו?

ובאופן כללי צריך להבין

שאין הרבה סיבות לפנות למישהו בפרטי

והדיפולט צריך להיות חוסר מענה/ חסימה

צריך סיבה טובה לתת אמון במישהו/מישהי שפונה

ועוד יותר סיבה טובה לענות 

ופעם כתבנו על גבי הפורום. לא עזר...

אין דרכים נורמאליות להכיר נשים? בעידן כזה פרוץ?

דווקא להגיע לפורום הריון ולידה (!!) וכשברור שהצביון דתי והרוב נשואות

מחלת נפש באמת.

האם אפשר לדבר איתי פה?

עניתי- לא, מצטערת. והוא מיד עזב.

אבל כשניסיתי לעניין בכרטיס האישי ראיתי שיש לו 6 הודעות אבל לא רואים אף אחת מהן... מוזר. 

חסמתי בלי לענות

אבל באמת לא הבנתי את הכרטיס

ובאופן כללי אם אין מגבלות מיוחדות נראה לי שכל רופאת נשים תתאים. בוודאי בירושלים כמעט כולן אמורות להיות מודעות ולהכיר את הנושא.

כאילו… גלולות לסדר את המחזור, וגם אם רוצים להיקלט ישר אחרי החתונה, אפשר להפסיק איתן יום יומיים אחרי וזהו

כי כמה כתבו פה שכל רופאת נשים תתאים- אני הייתי בראש הזה והלכתי לרופאה עם התור הראשון שפנוי, והיא נתנה לי כדורים שעושים כתמים. וגם בהתחלה רצתה שאני אתחיל לקחת אותם יומיים לפני החתונה, ככה שאם באמת הייתי מקשיבה לה לא היה לי איך לתקן את זה...

יכול להיות שאפשר ללכת לכל רופאת נשים אבל להבהיר לה בדיוק מה הצרכים שלך 

ד"ר חגית דאום.

על כל התובנות וההמלצות

נבדוק את הדברים. עזרתן 🙏

בהצלחה וכל הכבוד 

ממליצה באמת לפנות למועצה הרלוונטית מבחינתכם כי יש יישובים שרוצים דווקא משפחות צעירות כי יש רק קראוונים קטנים ולא מתכוונים להביא מורחבים. ויש כאלו שרוצים דווקא משפחות גדולות עם ילדים.

ממה שאני יודעת-  

שלם משפחות צעירות

הר עיבל וחומש- משפחות גדולות

יש פה קישור על היישובים החדשים בשומרון, אולי זה יקדם אותך.. בהצלחה גדולה!

גרעיני התיישבות בשומרון -

חברים ושותפים יקרים!

אנחנו צריכים את עזרתכם 🙏🏼

בצעד היסטורי, נפלה לידנו הזכות להקים 9 ישובים חדשים בשומרון.

היישובים שיעלו על הקרקע יצרו רצף התיישבותי אסטרטגי, השומר על אדמות המדינה, מרחיב את גבולות ההתיישבות ומונע השתלטות עויינת.

*אנחנו מחפשים כ100 משפחות חלוציות, אידיאליסטיות, שלא מפחדות מאתגרים. להקמת גרעיני התיישבות בישובים*

אם מתאים לכם להצטרף למשימה, להקים גרעין חדש לבד או יחד עם חברים מזמינים אתכם להכנס לקישור, בו תוכלו למצוא את כל המידע על הגרעינים ומיקומם, ולהשאיר פרטים לחזרה:

גרעיני התיישבות בשומרון -

וגם אם זה פחות בשבילכם, אבל המשימה הזאת חשובה לכם נשמח לעזרתכם *בהפצה*

אנחנו פותחים קבוצת וואצאפ שקטה, של פרסומים בלבד. ונשמח מאוד אם תעזרו לנו להפיץ בכל הכח, בסטטוסים, ברשתות ובכל דרך כדי להגיע לכמה שיותר משפחות.

להצטרפות לוואצאפ:

גרעיני התיישבות שומרון 2026 - 2

מחכים לכם בישובים!

מה שעשה את זה טוב, שהשתמשתי בתמונות של הצלם לרקעים של העמודים, נגיד של הפרחים באולם או של הנוף, וזה יצא מאוד יפה.

בגדול אני לא אוהבת את הסגנונות של העיצובים שיש בתוכנה שלהם.

אם יש לך גישה וניסיון לקנבה אפשר גם שם, ואז לייצא להדפסה באיכות גבוהה.

זה בטח שעות עבודה לעצב ממש בעצמך.

לא?

אלי באמת אסתכל בקנבה. תודה!

איך האיכות של הספר? כאילו ההדפסה?

הוא התחייב לספק לכם אלבום?

בעיקרון אתם צריכים לשלוח מעצבת הגרפית שהוא עובד איתה את התמונות הנבחרות שלכם והיא מעצבת, שולחת לכם לאישור, ושולחת להדפסה.

תחסכי לך את הכאב ראש הזה.

אחרי שהוא מעביר את כל התמונות הוא לרוב מחכה שתפקידו לו מה אתם רוצים באלבום, ככה לפחות היה אצלנו. 

העסקה כללה אלבום.

בחרנו את התמונות שרצינו, ואז לא הצלחתנו להשיג אותו. כנראה חסם אותי ולא עמה למיילים. ניסינו גם ממספרי טלפון אחרים. קיצור... כפרת עוונות.

מספרת עכשיו כאילו כלום, כי עבר יותר מידי זמן. 

אם את מתכננת לעצב לבד מציעה שתסתכלי על כמה אלבומים ותעתיקי מה שאהבת בסגנון. זה מה שעובד לי כשאני מעצבת דברים לבד ולא בטוחה מה אני רוצה...

ובwow יש כמה סוגי אלבומים (מבחינת הדפסה), לדעתי יש סוג יוקרתי יותר שהם מגדירים כאלבום חתונה, אבל גם הקלאסי יותר שעשיתי לנו סתם לתמונות - אהבתי את התוצאה. האיכות תלויה בעיקר באיכות התמונות - תעלי אותן באיכות גבוהה.

עוד טיפ - לחשוב על הגודל של האלבום. האלבום חתונה שלנו ענק וזה כאילו אמור להיות שווה אבל בפועל כבד ולא נוח אפילו למצוא איפה לשמור אותו...

1. לא נשמע שהוא נחנק ביישוב שלכם, שהוא לא מוצא את עצמו, שאין לו מקום, אלא שהוא מחפש משימה. אם היה נחנק, וכל מה שהיה מנסה לא היה עוזר,  אני חושבת שזאת סיטואציה שאין ברירה אלא לעבור. אבל זה לא נשמע המצב. אנחנו באמת עברנו דירה במצב כזה, כשלי היה מעולה ולבעלי מחנק מכל כיוון.

2. בשביל ללכת על משימה צריך שלשניכם יהיה את האידאלים, את המוכנות להקריב ואת השמחה במשימה. או לכל הפחות שתירצי ללכת איתו על המשימה הזאת

3. נשמע שהמשימה תהיה בעיקר עלייך כי את נמצאת במהלך היום בבית, ומבחינתו זה בעיקר ישנה לו את בית הכנסת בשבת ואת אורך הדרך הביתה...

מה שבעיקר מפריע לו שאין קשר עם השכנים, אבל לצערי היה כך בעוד מקומות שגרנו.

ולא בטוחה שזה שנעבור זה יפתור את הבעיה

מה יש לו לחפש בגבעות?

את עניין הנהיגה אפשר לפתור בקלות.

מעבר דירה יצריך להוציא את הילדים מבי"ס?

אם לא, אולי שווה לנסות באופן זמני בלי למכור את הבית כדי להבין יותר טוב מקרוב את ההבדלים.

אם כי מבינה אותך שבא לך להשתקע ולא לשנות סתם.

בעבר לבעלי היו מחשבות כאלו, אנחנו בערך במצב כמו שלכם ,רק עם יותר ילדים

אמרתי לו שמבחינתי הוא מוזמן לעבור לירח. אבל לבד , הוא העדיף שלא...

אישה היא עיקר הבית, ואישה מרוצה זה הכי הכי חשוב. לגור בגבעה בלי רכב ובלי יכולת לנהוג נשמע לי סיוט. בטח כשהבעל לא בבית רוב היום.

אבל, לא הייתי מבטלת לגמרי את הרצון של הבעל. אפשר לנסות לחשוב איך לעזור להתיישבות הצעירה בלי לעבור בפועל (נגיד- שיתנדב שם בשירות או בעזרה בבנייה). אבל לעבור דירה כשאת עיקר המחיר את זו שמשלמת- נשמע לי ממש שלא הגיוני.

אנחנו לא עוברים.

את פשוט תהיי כלואה בגבעה ותלויה בחסדי טרמפים

אולי תנסי לשקף את זה לבעלך... טכנית אין אפשרות בעיני לנהל בית משפחה וילדים כשאת גרה בגבעה ולא נוהגת

גם בגבעות?

כי באמת גבעה זה מעבר למקום מגורים, זה אורח חיים שלם שכנראה פחות רלוונטי למי שעובד ככ הרבה שעות מחוץ לבית

אני ממש מקווה שתצליחי לידת מים, עשיתי וזה היה אחד הטובים!

אני יודעת שהעסכת סוכר ממש קריטי, לא יודעת מה לגבי בדיקות ביתיות.

אם היה לך דימום מוגבר באחד הלידות הקודמות - זה גם בעייתי

כנל גם קיסרי - לא מאשרים אחרי קיסרי

לפני כניסה למים עושים ניטור 20 דקות שחייב להיות תקין 

וניטור סוכר בשבועות מסוימים בעיקרון וגם רק אם יש סיבה שלא מאפשרת לעשות העמסה..

קיצור לא נראה לי שזה יפתור לך 🙈

בכל אופן זה לא פיתרון קלילנחמד🤣 זה במשך שבוע שבועיים לעשות בדיקות סוכר בבית עם המכשיר והדקירה והכל, לקנות את המכשיר זה יקר ממש בלי מרשם, וגם לדקור את עצמך כמה פעמים ביום וכו