מה אנשים חושבים עליכם שהוא בעצם לא?

חוץ מזה שאני מהממת ומושלמת ואין עלי

ממה שאני מכירה בך-את רגישה, עם טאקט ונחמדה מאוד.....

במציאות את חסרת רגישות בלי טאקט גורמת לאנשים לשנוא אותך🤔

לא נראלי...

אם הכל הצגה אז צריך להפוך את כל מה שאמרתי...

את עדיין חושבת שהכל הצגה?

אני באמת מדהימה ;)

חוץ ממתי שלא😉

ונכון, את מדהימה🥰

חננה, רגועה ותמימה או שאני משוגעת על כל הראש, דוגרית וכזאת שלא אכפת לה מכלום...

לאידעת מה אני באמת...

פעם מישהי עשתה לי מבחן פסיכולוגי. צריך להגיד את החיה האהובה עליך, ואת החיה האהובה עליך מקום שני. 

(תחשבו שניה מה שלכם לפני שאתם ממשיכים לקרוא)

החיה האהובה עליך- זה איך שאתה רואה את עצמך. 

החיה האהובה עליך מקום שני- מסמלת את איך שאתה חושב שאחרים רואים אותך.

אז אני בזמנו אמרתי שתי חיות שהן הפכים, החיה הראשונה היתה חיה חזקה ואצילית והחיה השניה היתה חלשה ועדינה.

והיא פירשה את זה ככה, שיש פער גדול בין איך שאני תופסת את עצמי לאיך שלדעתי אחרים תופסים אותי. 

זה מעניין לעשות את זה על עצמכם...

למרות ש... וואי זה ממש שונה מהכוונה שבגללה פתחתי את השרשור בכלל😂

‫Gemini אמר

בחירה בחיות אהובות יכולה להעיד על קווי אישיות מסוימים, שאיפות או צרכים רגשיים לפי גישות שונות בפסיכולוגיה. הנה ניתוח קצר של הבחירות שציינת:

כלב: נאמנות וחברה

הכלב הוא סמל הנאמנות והמסירות.

משמעות: אנשים של "אנשים". הם מעריכים חברות, זקוקים לאינטראקציה חברתית ונוטים להיות חמים ופתוחים.

פסיכולוגיה: בחירה בכלב מעידה על צורך בביטחון רגשי ובקשרים יציבים. אלו לרוב אנשים שמוכנים להשקיע רבות למען האחר.

חתול: עצמאות ומסתורין

חובבי חתולים נתפסים לרוב כאינדיבידואליסטים.

משמעות: הערכה לפרטיות, אינטליגנציה רגשית גבוהה ומופנמות מסוימת.

פסיכולוגיה: החתול אינו זקוק לאישור תמידי מהסביבה. מי שאוהב חתולים נוטה להיות אדם שלא מפחד מהבדידות ומוצא עניין בעולם הפנימי שלו.

מצב שבו אדם מתלבט בין שתי חיות אהובות הוא שכיח מאוד, ובפסיכולוגיה זה יכול להצביע על מורכבות אישיותית או על שילוב של צרכים שונים שמתקיימים במקביל.

הנה כמה דרכים להסתכל על הבחירה הכפולה:

1. שילוב של תכונות משלימות

לעתים קרובות, שתי החיות מייצגות צדדים שונים באישיות של אותו אדם. לדוגמה:

כלב וחתול: שילוב בין הצורך בחברה ונאמנות (כלב) לבין הצורך בעצמאות ומרחב אישי (חתול). זה מעיד על אדם שיודע להיות חברותי מאוד אך גם מעריך את הזמן שלו עם עצמו.

2. הקונפליקט בין "מי שאני" לבין "מי שהייתי רוצה להיות"

לפי גישות מסוימות, חיה אחת עשויה לייצג את המצב הקיים (התכונות הבולטות ביום-יום), בעוד החיה השנייה מייצגת שאיפה או יעד (תכונות שהאדם היה רוצה לאמץ לעצמו). חוסר היכולת להכריע מעיד על תהליך של צמיחה או שינוי פנימי.

3. גמישות מחשבתית

בחירה בשתי חיות ללא העדפה ברורה מעידה על גמישות. זהו אדם שקשה לו "להיכנס למשבצת" אחת בלבד. הוא רואה את המורכבות של החיים ולא ממהר לצמצם את הזהות שלו להגדרה צרה.

4. הקשר רגשי לעומת הערכה אסתטית

לפעמים ההתלבטות נובעת מכך שחיה אחת מעוררת בנו רגש (כמו כלב שגדלנו איתו), בעוד החיה השנייה מעוררת בנו הערכה. שתיהן "אהובות", אך מסיבות שונות לחלוטין שאינן ברות השוואה.

1. המקום הראשון: "הגרעין הפנימי" (המהות)

החיה שבמקום הראשון מייצגת בדרך כלל את ערכי הליבה שלך. אלו התכונות שאתה הכי מזדהה איתן או מחשיב כחיוניות ביותר עבורך בחיים.

אם למשל סוס במקום הראשון, החופש והעצמאות הם העיקרון המנחה שלך.

אם כלב במקום הראשון, נאמנות וקשרים חברתיים הם הבסיס לביטחון שלך.

2. המקום השני: "כלי העזר" או "הצד המשלים"

החיה שבמקום השני מייצגת לעיתים קרובות את הדרך שבה אתה פועל בעולם או תכונות שמשלימות את הליבה שלך.

האיזון: אם במקום הראשון יש חיה "חברתית" (כמו כלב) ובשני חיה "עצמאית" (כמו חתול), זה מעיד על אדם ששורשיו בחברה, אך הוא זקוק לכלים של עצמאות כדי לתפקד במיטבו.

הגנה: לעיתים המקום השני הוא "השריון". אם החיה השנייה היא חיה עוצמתית יותר מהראשונה, ייתכן שהיא מייצגת את הכוח שאתה מגייס כשצריך להתמודד עם קשיים.

3. הפער בין המקומות

המרחק בין המקום הראשון לשני גם הוא משמעותי:

פער קטן: מעיד על אישיות רב-גונית שמשלבת בין עולמות (למשל, גם רגישות וגם עוצמה במידה דומה).

פער גדול: מעיד על מיקוד ברור מאוד בערך אחד מרכזי, כשהחיה השנייה היא רק "תוספת" נחמדה לאופי.

4. החיה כ"שאיפה" (מודל לחיקוי)

יש גישה הטוענת שהחיה במקום השני היא מי שאנחנו באמת, והחיה במקום הראשון היא מי שאנחנו שואפים להיות. הדירוג יוצר מתח חיובי שדוחף אותנו להתפתח לכיוון התכונות שאנחנו מעריצים במקום הראשון.

אני כזאת זרה שם... מבחינתם אני מרוחקת ועדינה מדי

ואז שפתאום מגיעה חברה שלי אני רוצה לשמוח ולחבק אותה והם כזה מסתכלים וזה מביך אז אני ישר מנמיכה את עצמי כי אני יודעת מה הם חושבים עליי והתרגלתי למשבצת הזאת שם

התקשורת איתם קשה לי

לא לא לכבד, לא להתעלם או משו כזה אבל לנסות להיות מי שאת בלי להתייחס למה יחשבו...

אם באלך עכשיו להשתולל או משו-תעשי אתזה, גם אם האנשים שאת לידם חושבים שאת עדינה ולא יודעת לצעוק או משו כזה(מדברת מניסיון אישי...)

זה קצת קשה אבל בסוף זה שווה את זה.....

במקרה שלי אני מרגיש שהדבר היחיד שיכול לנער אותי זה תורות של רבינו נחמן..

אפשר לראות את התכונה הזאת כמעט אצל כל מי שהולך אחר עצותיו, איך שכל העולם הוא פשוט כלום מבחינתו, ויש רק ה' יתברך.

עקרונית אני מעריך שזה אמור להיות ככה אצל כל סוג חסיד, אבל אצל תלמידיו של רבי נחמן זה בולט במיוחד!

(קצת ריגשי)

אשכרה אתר, גם פה באתר נמצא ה'

הוא מחייה אותו בכל רגע ורגע.

ועכשיו רק נשאל למה בעצם?

לשם שינוי משהו עם תוכן

"לא נבראו עכובים בעולם, בין עכובים גשמיים בין עכובים רוחניים, כדי לעכב דברים, אלא כדי לחזק ע"י ההתעכבות עוד יותר ויותר את זרם האורה ואת גדולת החיים בצחצחותם העליונה.

לא נוצרה הרגשת התשובה ומידתה בעולם, כדי שיהיה על ידה איזה עיכוב של השלמה בעולם, בין השלמה רוחנית בין השלמה חומרית, כי אם אדרבה, להוסיף על ידה פאר והוד בעולם.

על כן אין לשער כמה גדולה היא האיוולת, אם אדם נופל במחשבתו ומחסיר בליבו עוז ושמחה בעשיית הטוב והישר – בין בפועל, בין ברעיון, בין בשכל ותלמוד, בין בתפילה ועבודה, בין בתכונת החיים בכללותם – ע"י מה שליבו דואג על עוונותיו שהם עליו כמשא כבד, שהרי כל יסודה של תשובה בא כדי להקל את משא העוון, למען לא יהיה על ידו עוד שום עיכוב בהשלמת העולם הכללית והפרטית, ואיך יגרום רעיון זה עצמו להכביד על מהלך השלימות והגדלת החיים?!

..."

יש המשך אבל חסכתי כדי לגרום לך לקרוא

זאת פסקה שמדברת על עיכובים ואני מרגישה שזאת פסקה שבאמת שווה להתעכב עליה..

ויפה על ההתחשבות!

אני רק אוסיף משהו חסר: @הרמוניה 

מתסכל

לפעמים שווה להיות עצמנו ופחות לחשוב על אחרים. לא משנה מה תעשי הם יחשבו משהו, תמיד

מי שיעריך אותך יעריך ומי שמנמיך פחות אבל שלא יעניין אותך. גם אם זה קשה לבצע טוב לפחות לדעת מה נכון לעשות.

אנשים שלידם את נכבית זה די חרא, ההשפעה הזאת שלהם עלייך. רק שלא יחמיר או יגביל. שלא תוותרי על דברים או על עצמך בדרך

אל תנמיכי את עצמך

כלומר, אין לי שליטה על מה חושבים עליי. ונכון שבתור רגיש זה משפיע עליי אבל צריך בעיקר לעשות עבודה שזה לא ישפיע כי באמת אין לי דרך לשלוט בזה. זה לא פועל וזה לא עוזר לי.

למה?

כי התשובה היחידה ששמעתי עד עכשיו היא "לחסוך מראש" ל3-4 שנים בלי עבודה, וזה לא נשמע לי ריאלי, או שזה מה שכולם עושים.

אבל אני לא מבינה מה כן

https://www.milgapo.co.il/scholarships/groups/without-volunteering

"מלגת lenovo" (מלגה פרטית שאין לי מושג מה הקריטריונים שלה כי הם לא טורחים לפרסם)

"מלגת תושבי פריפריה"

"מלגת לימודים בפריפריה"

"מלגת משרד החינוך" (שיש לה הטיה מאוד חזקה לפי מיקום מגורים)

"מלגת יוצאי אתיופיה"

"מלגת חיילים משוחררים - בתנאי שהם מהפריפריה או יוצאי אתיופיה" (אני כבר לא חיילים משוחררים, אבל קודם)

כל מלגה שם זה או משהו חיצוני שאפשר להגיש בלעדיהם, או מלגות חסרות פרטים וקריטריונים שקיומם מוטל בספק ואין סיכוי שמקבלים אותם יותר מסטודנטים ספורים.

המיקום במלגה של משרד החינוך הוא לפי מדד כלשהו של אשכולות. תבדקי מה הדירוג של איפה שאת גרה כי זה יכול להפתיע אותך.

מלגות עם התנדבות...

הדירוג של איפה שאני גרה הוא 10. את חושבת שלא בדקתי? זה בדיוק למה זה עד כדי כך מעצבן

ומלגות עם התנדבות - ברוב המוחלט של המקרים כבר עדיף למלצר או משהו דומה.

וחזרנו לשאלת - איך את עושה את זה, כשיש לך את הלימודים עצמם + 20-30 שעות בשבוע על תרגילים (תרגיל של 8-10 שעות זה לא נדיר בשום צורה)

אם את מסכימה שמי שאין לו פריבילגיות מסוימות לא אמור ללמוד, למה את מופתעת מהטענה שלי?

חלק מהפריבילגיות יכולות להיות "המדינה הולכת לשלם לך על 90% מהתואר" , זאת עדיין פריבילגיה ענקית שלא לכולם יש

(אני לא טוענת שאין לי פריבילגיות אחרות, רק שרמת הפריבילגיות הנדרשת כדי ללמוד, בטוח בשביל לסיים בציונים טובים ולא כאלו שמגרדים את ה-60 מלמטה, די מטורפת)

לסטודנטים אשכנזים מהמרכז יש יותר תמיכה כלכלית מההורים, באופן סטטיסטי כמובן.

אני לא מופתעת מהטענה שלך, באמת אין שום "צדק" במערכת הזאת של המלגות. לכאורה זה לא נוצר כדי להיטיב עם אף פרט, אלא עם חברה מסויימת לפי הרצון של מי שנותן את המלגה.

אני מסכימה איתך שלשלם על לימודים ודברים נוספים במקביל ללימודים עצמם זה ממש קשה, ובתחומים כמו שלך זה נראה לי בלתי אפשרי להצליח בלימודים. אני מתפלאת בדיוק כמוך איך אנשים עושים את זה.

אין לי איך לעודד אותך, זה בחירות שאנחנו עושים בחיים ואנחנו אלה שצריכים לשלם עליהם

מה שאת אומרת מסתכם בסוף ל"(כמעט) כולם תלויים לגמרי בהורים שלהם עד גיל 25 לפחות"

זה גם נשמע לי מופרך ולא הגיוני

אני בטוח לא מבינה כאן משהו.

אם הנחת המוצא, כהתנהלות, היא שהורים מחזיקים את הילדים עד גיל 25, הרבה מאוד דברים צריכים לעבוד אחרת לגמרי

ההוצאות העיקריות זה לא שכ"ל אלא שכירות ומחיה.

או שעובדים קשה, ואז זה בא על חשבון הציונים בדרך כלל.

(ברוב המסלולים באקדמיה יותר קל לעבוד תוך כדי לימודים, תואר ריאלי באוניברסיטה זה לא הרוב.)

חוץ מזה, יכול להיות שיש כאן משהו שגם אני לא מבינה🤷‍♀️

בשביל מה אני מנסה לעשות את זה, במקום לקחת מההורים שלי כל שקל שיש להם?

אם זה מה שכולם עושים, ובסוף אני אצטרך לעשות את זה עם הילדים שלי

(וגם הדור של סבא וסבתא שלכם קיבלו עזרה מההורים, זה לא התחיל אתמול, זה פשוט איך שהעולם עובד.

וזה ממש לא שהדור שלנו יותר מפונקים או עצלנים. זה אחד הדברים הכי פחות נכונים שיש)

אז באמת, בשביל מה ההצגה, ולמה אני לא סוחטת מהם כל דבר שיש להם? סתם כי אני פראיירית מטומטמת?

מה שאת מקבלת ונותנת להורים שלך זה לא הצגה מול אף אחד אלא מציאות.

לילדים שלך את תוכלי לעזור לקחת את ההחלטות האלה בצורה שקולה ומותאמת לחיים בעולם המודרני וליכולת הכלכלית.

יש בעיקר הורים שמאמינים ב"דת האקדמיה" ומוכנים לשלם על המוצר הזה כמו תפילין לבר מצווה.

לא תמיד זה לטובתם. לפעמים כן.

הסיפור שההורים מחזיקים את הילדים עד גיל 25 הוא מציאות בכמעט כל הסיטואציות (ע"ע נשואים טריים דוסים בישיבה) וזה פשע נגד המציאות בכל כך הרבה רבדים.

לא יכול להיות שאני היחידה שלא

ועדיין: אם אנחנו מניחים שסטודנט הוא ילד שתלוי בהורים שלו, ומוכנים לקבל את זה שלפחות מקצועות מסוימים - דורשים לימודים (ושאנחנו צריכים את המקצועות האלו)

אז דברים צריכים להתנהל אחרת לגמרי. וכל עוד הם לא, כלום בעולם לא הגיוני מבחינתי

באמת לא הגיוני לי לשמוע מאנשים למה זה בעצם כן הגיוני, כי "אנחנו לא צריכות את זה". זו טענה הזויה באיזה מליון צורות

(או שצריך להוריד את הרף ולא לדרוש תואר על כל שטות).

אבל נראה לי שאת הדעות שלי שם אתה מכיר)

עד כמה זה מגיע? בהסכמי גרושין צד שמשלם מזונות צריך לשלם שליש מזונות במהלך השירות הצבאי. מניחים ממש שהחיילים הם "ילדים" שמתפרנסים על ידי הוריהם.

אני מתכוונת, זה נשמע כמו המקום היחיד שהחוק מכיר בו בעובדה שחיילים הם לא בגירים עצמאיים, כמו שמנסים להתייחס לזה בכל מקום אחר

אבל בשאר המקומות מניחים בטעות שחיילים הם בגירים עצמאיים (חוץ מבסיוע כספי, אז מתייחסים להכנסת ההורים בהנחה שהחייל רווק).

סיוע כספי בפועל מקבלים כמעט רק הסדרניקים שהרב שלהם מנחה אותם שמותר לשקר

בודדים מאוד אלו שלא בקטגוריה הזו ומקבלים משהו

לרוב גם נבעטים משירות סדיר ומקבלים פטור כי זה יקר מדי.

הרבה מלגות פריפריה הן על בסיס איפה למדת, ואיפה הייתה הכתובת הרשומה שלך בתיכון

יש מלגת "לימודים בפריפריה" למוסדות מסוימים

(אבל תסביר לי גם למה חצי מהמוסדות שמזכים הם בירושלים?!)

המלגה היחידה שנתקלתי שזה משנה בשבילה זאת מלגת משרד החינוך

גם כי אני לא מסוגל. אבל מה שעזר לשכנע את הסביבה זה שפשוט להסביר שהשכר שלי בשוק שווה יותר מהתועלת שאני אפיק מהתואר גם אם אצליח לסיים אותו.

דודה שלי מאמינת הדת האקדמאית: "אבל בגיל 40 לא תהיה מנכ"ל בלי תעודה"

אני: אז מה, ההפרש אחרי מס בשכר לא שווה את זה.

ספויילר: אני קרוב לשם מאי פעם. מנכ"ל אני כבר לא אהיה בגלגול הזה וסבבה לי לגמרי.

תבקש מג'מיני שיכתוב

נצלוש: אולי תכניס לכאן ניק שהוא בוט AI? זה יהיה מעניין

אבל הוא לא בינה מלאכותית

איך נדע להבדיל בינו לבין האמיתיים?

שיהיה פה ניק מגניב עם סגנון ואז נגלה שהוא AI

אתה ייחודי מידי בשביל כל AI שניסיתי

תרצי להעמיק בעוד נושא או שנחתום את מסעינו המרתק?

אני כאן כדי לענות לך על כל תשובה ולעזור בכל בקשה

אני מעליב את הגימיני שלי קבוע כדי לזכור שהוא לא בן אדם...

ביום שהבינה המלאכותית תשתלט על העולם היא תזכור לך את זה

עד 120 בבריאות ושמחה

התגעגעתי אלייך

חוץ מהמשחק מילים.

אז בא נעשה כך:

מי אמר את המשפט:

"אני תינוק שנשבר "

(שיר כלשהו בקישור)

בראש. ואז נזכתרי שזה מתאים לך

אקזיסטנציאליסט סבוך ומהורהר

לקרוא?

אה......