סוד פרק בסיפור חיינו, מתי הפרק הזה מגיע לסיומו?שושנושי

התחלנו טיפול רב''ע. המרפאה אמרה לנו היום שבגלל שיש לו קשיי קשב מאוד משמעותיים היא התייעצה עם האחראית והיא המליצה על אבחון קשב כבר עכשיו.

הילד עוד לא בן 4 😭😭😭

הסיבה היחידה שהיא מתלבטת זה בגלל שהוא למעשה לא מסכן את עצמו, הוא לא אימפולסיבי ברמה גבוהה מידי

ולכן לא בטוחה שימליצו על טיפול תרופתי אבל ממליצה להתחיל את התהליך.

הילד לרגע לא מצליח להתמיד בפעולה. כל הזמן זז ממקום למקום.

מצד שני, הוא אוהב סיפורים וספרים. הוא אוהב להרכיב פאזלים (במלחמה התחיל להרכיב של 48 חלקים. אמנם בלי אסטרטגיה טובה. כלומר, מרכיב לא בהתאמה ויזואלית אלא מנסה חלק חלק עד שמצליח   לא חכם מצידו, היא תעבוד על זה איתו בהמשך. בשורה התחתונה מצליח לעשות את זה עצמאית). הוא מאזין לסיפורים (מאזין, לא צופה) מלא שעות בשבוע, בערך חצי שעה ביום. אם הסיפור מעניין יכול להאזין גם שעה רצוף.

אז נכון שכשאת מביאה לו לצייר או לגזור הוא לא רוצה ומעדיף את הטמפולינה ואת המשחקים האחרים שיש בחדר.

איך מצפים מילד בגיל הזה להתרכז כשכל הטוב הזה סביבו?


בסוף בסוף הוא הסכים לצבוע כשהדף היה דבוק לקיר, תוך כדי קפיצה בטרמפולינה.


אין לי כח.


מפחדת לחשוב על העתיד.


ובכלל, חזרו אצלנו שלשום לגנים, מאז שהוא חזר לגן הוא גם חזר להיות ילד עצוב ומתוסכל. וזה כואב. ההבנה הזאת,  הפער בהתנהגות בין מה שהיה לפני יומיים למה שקורה ביומיים האחרונים הוא מטורף.

הוא נהנה בגן, זה לא שסובל כל הזמן. שלחתי גם מקליט ונשמע שהכל בסדר. אני מודעת לזה שקשה לו לבטא את עצמו ליד הרבה אנשים. אולי זה בגלל הקושי במעברים - כי אני יודעת שיש גם קושי כזה


בקיצור אין לי מושג וכואב לי לחשוב. 

נשמע לי שהמיסגור לא תואם למציאותכורסא ירוקה

ממתי ילד ש"לרגע לא מצליח להתמיד בפעולה וזז ממקום למקום" עושה פאזלים של 48 חלקים, מאזין בנחת לסיפור וקורא ספרים?

אוקיי אז הוא לא אוהב יצירה, אז מה?

וברור שאם יש טרמפולינה הוא יעדיף..


אני מבינה שיש לו קושי ואולי באמת יש הפרעת קשב אבל זה לא בהכרח ככ חמור.

לפעמים הורים שחווים קושי עם ילד כבר מאמינים שכל מילה שבעל מקצוע אומר היא תורה מסיני. אם את לא מרגישה שזו רמת הקושי - אז אולי זה לא. ואם את לא רוצה טיפול תרופתי - את לא חייבת.

אני לא נגד טיפול תרופתי כשצריך, אבל נשמע שהיא קצת לקחה את זה רחוק.

אל תפחדי לעמת אותה עם העובדות, אל תפחדי לומר מה שנראה לך.

היא אשת המקצוע אבל את האמא, וזה המון

וואו, זה המון וזה מציף...פאף

יש פה הרבה דברים, גם היכולות קשב, הפער בין הבית לגן, הציפיות של המרפאה בעיסוק...

אני אתחיל מהכי חשוב-וועדת אפיון וזכאות לילד. אם יש הרבה אתגרים בגן ובבית הוא אחרת-אז צריך הרבה עזרה בגן.

אני לא יודעת מה יותר מתאים, סל אישי או גן קטן, אבל אם עוד לא עשיתם את זה-הכי חשוב זה להגיש עכשיו את כל הטפסים.

אח''כ צריך לנסות ולמפות מה הקשיים בגן ומה הקשיים בבית, ילד שלא רוצה לגזור כי יש ליד טרמפולינה -סבבה לגמרי, אבל בבית או בגן הוא מסכים לגזור? להתנסות, הוא עוד לא בן 4, הוא לא אמור לדעת לגזור כמו שצריך... כמה טיפולים כבר היה לכם אצלה? הכי טבעי בעולם שילד מגיע לחדר טיפול חדש והוא הכי לא מווסת ורוצה להתנסות בהכל, טבעי לחלוטין.

הוא לא מדבר ליד הרבה אנשים, אבל איך הוא חברתית בגן? איך הוא עם חברים בבית? במה מתבטא הקושי במעברים?

נשמע שהוא ילד חכם ועם מוטיבציה בדברים שחשובים לו, וזה הכי משמעותי, אל תקחי את כל מה שהמרפאה בעיסוק אומרת יותר מדיי ברצינות

אבל אם אין מיצוי הוא לא יקבל זכאותמתיכון ועד מעון
עבר עריכה על ידי מתיכון ועד מעון בתאריך כ"ט באדר תשפ"ו 19:39

בגיל כ"כ צעיר

מעבר לזה, אבחון של מרפאה בעיסוק הוא לא מסמך קביל לוועדת זכאות ואפיון

די די עזבו את הועדהשושנושי

אין לי כח לחשוב על זה

אני מכירה את הכללים, את הנהלים

מה קביל ומה לא

ברור שאני לא בונה על המלצה של רבע לועדת אפיון לזה יש את הקלינאית ודוח של סדרת טיפולים אצלה.


לא בקטע רע, פשוט כי

אני יודעת שזה לא קביל


ועדת אפיון תהיה עוד נצח, אני בטוחה שיהיו עוד מלא שינויים עד אז

בעז"ה! יהיו עוד המון שינוייםמתיכון ועד מעון

מה הקלינאית חושבת?

זה אחד המוזריםשושנושי

הייתי אצל שתי קלינאיות שונות.

הראשונה לא ממש באה בטוב לילד והיא אמרה לי בלי למצמץ שהילד צריך גן שפה.

מאז הטיפול אצלה היו שינויים, הקושי העיקרי באותה תקופה היה ההיגוי וזה דיי מאחורינו. הוא למד, לא יודעת איך להגדיר את זה מבחינה מקצועית - למד לעשות את העיצורים הנכונים, לדבר יותר לאט. להפריד בין הברות והדיבור שלו ממש בסדר.

מה הקטע?

שזה בסדר כשיש לו זמן, כשהוא ממהר כל האותיות הופכות לסלט. צריך לעצור אותו ולהגיד לו לחזור על מה שאמר בנחת - רק אז אני מבינה אותו.


זה מה שהיה אצל הקלינאית הראשונה.

אצל השנייה היא בחרה לטפל בקשיי הבעה, אני מראה לו ציור של ילדה בגינה ואבקש ממנו לתאר מה יש הוא יגיד שיש מגלשה - אם אחפור בשאלות הוא יפרט לפי שאלה תשובה.

אז הקלינאית עובדת על זה ויש שיפור מאוד יפה.


קשה לו לאיית את האות ו, זה ממש בקטנה כי ידוע לנו שיש לו שקד שלישי, נושם עם פה פתוח ואמרו לנו לחכות עם ניתוח עוד קצת.


בקיצור, חלק ראשון לגבי הקלינאיות.

בגן - הכל שונה!


הוא מדבר עם הידיים, צועק צורח

מוציא שאגות כשמשהו לא הולך לו

סף תסכול מאוד נמוך

לוקח משחקים מחברים

זה מה שהגננת מתארת.


כשאני מארחת חברים או שכנים - אני מארחת הרבה כדי לעזור לו כמובן מתוך חוויה ולא מטלה מעצבנת

הוא מאוד נהנה.

אני מתווכת את המשחק והוא בסדר. אני יודעת מהאמהות שהחברים ממש רוצים לבוא לשחק אצלנו. מה יותר שווה מחבר ואמא שיושבת איתם אחד על אחד במשחק?


בקיצור הוא מתנהג בצורה אחת בבית, ילד דבש. כן שובב ופעיל אבל בסה''כ בסדר (חוץ מהימים שהולך לו רע בגן והכל יהיה באותו צהריים  גרוע)

מתנהג בצורה מדהימה אצל הקלינאית - משתף פעולה ומתקדם

אבל בגן נראה שרק הולכים אחורה


עוד משהו, בעלי לוקח אותו לבית כנסת בליל שבת

הוא מאוד אוהב ללכת ומשתולל שם עם ילדים שגדולים ממנו בשנה שנתיים. הם משחקים ביחד בשיתוף פעולה. איך שהבן שלי מגיע קוראים לו מהצד השני שיבוא לשחק איתם.

למה זה ככה? אני רוצה שידע לשחק עם בני גילו - הוא נשאר שנה ומהגדולים בכיתה.

למה נשאר? בגלל הקשיים שהיו לו. אולי לא היה חכם להשאיר, אין לי מושג ולא רוצה להתחרט.


אצל המרפאה הוא לא הפסיק לזוז ולתזז ממקום למקום.

לא הלך לו עם היצירה שהביאה לו, הוא העיף הכל למרחק של מטר ממנו.

היא אומרת לו משהו אחד תוך דקה הילד בצד השני מוציא משחקים מהארון. הוא בכלל לא מקשיב לה.

הייתי מסוחררת. אני מקווה שהוא לא ככה בגן. או אפשר לחיות ככה.

אנחנו בטיפול רבע למשך 4 מפגשים, שלושת הראשונים בעלי הלך. אני הלכתי היום לראשונה וקיבלתי שוק. אני לא מכירה את הילד שלי בצורה כזאת

נשמע שזה קצת קשור לדינמיקה שלו מול הדמות האחראיתלפניו ברננה!
שווה לבדוק את הכיוון הזה.
הדמות האחראית בגן או אנחנו ההורים?שושנושי
בגן ובטיפולים הוא לא מתחבר לדמותלפניו ברננה!

ולכן לא משתף פעולה או שמשהו גורם לו להיות ממש חסר מנוחה


ובבית את מתארת שהוא ילד אחר לגמרי אם לא היה יום ממש קשה בגן, אז הדינמיקה איתכם נשמעת טובה ובריאה

אני חושבת על מה שאת כותבתשושנושי

למה שילד בן 3 לא ירצה לשתף פעולה אצל המרפאה?

אצל הקלינאית אני מבינה כי הוא היה מתוסכל מחוסר ההצלחה (עד שלמד להגיד - אני לא יודע להגיד את זה וזהו נגמרו הבעיות)


אצל המרפאה היא עושה את זה בצורה ממש חווייתית, הוא מעיף את הצבעים כי לא רוצה לצייר והמרפאה מייד עוברת לפעילות אחרת.

זה לא שהוא סובל אצלה.


מצד שני, היום היא ניסתה לעבוד על גזירה במספריים - אצלה הוא לא היה מוכן להתקרב לזה. בבית ישבתי איתו ולמד לגזור ממש יפה (לא בקו ישר כמו שהיא רצתה אבל לפחות למד לתפוס נכון)


בקיצור, יש מצב שאת צודקת.

כי היא לא באה לו טוב בעין,לפניו ברננה!

כי היא מזכירה לו מישהו שמעצבן אותו,

כי היא פנתה אליו בצורה שלא נכונה לו,

כי הוא נעלב ממנה באחד המפגשים,

כי הוא רוצה לשחק במשחקים של התנועה ולא לשבת בכיסא ולגזור.

אולי שווה לשאול אותו. לא בטוח שהו יידע לענות, אבל זה יכול לתת לך כיוון


 

כל מיני סיבות אפשריות..

גם לי הכיוון הזה נשמע משהו ששווה לבדוקבארץ אהבתי

ממה שאני שומעת מהתיאור שלך, זה נשמע שכם יש קשיים מסויימים שבאמת יש מה לעבוד עליהם.

אבל מה שהיא ניסתה להגדיר כ'קשיי קשב וריכוז מאוד משמעותיים' לא נשמע לי שזו ההגדרה הנכונה. את מכירה את הילד הכי טוב, ואם ההתנהגות שלו שם לא אופיינית לו בכלל, אז כל מה שהיא אומרת על סמך מה שהיא רואה - צריך לקחת בערבון מוגבל. ואם היא מוכנה לשמוע ולדבר באמת - אז להגיד לה בפירוש שזה ממש לא אופייני לו, ולתאר את הדברים שאת רואה.


(אם אין מספיק זמן לדבר איתה כי רוב הזמן מוקדש לטיפול, יכול להיות ששווה לנסות לקבוע איתה מראש שטיפול אחד יהיה רק שיחה איתך במקום מפגש עם הילד, או שתבקשי לקצר לחצי את זמן העבודה עם הילד כי את רוצה שיישאר הפעם יותר זמן לדבר ביחד. ואז אפשר גם לפתוח איתה את הנושא של קשיי הקשב שהיא מתארת, וגם לבקש ממנה הדרכה לעבודה בבית ממוקדת לפי היכולות שלכם).

מוסיפהלפניו ברננה!

 שיש גם הפרעה שנקראת odd שקשורה בקושי בקבלת מרות.

אני לא מאבחנת וגם לא יודעת לומר אם זה הכיוון בכלל, אבל שיהיה מונח לך איפשהו מאחורה

מעניין ממש. אני קוראת על זה ברשתשושנושי
חוסר כימיהכורסא ירוקה
מגיל אפס יש לאנשים כימיה עם אנשים וחוסר כימיה עם אחרים. ראיתי את זה אצל הילדים שלי גם עם מטפלות במעון שהיו מקסימות אבל לא היתה כימיה
אחי פעם לא שיתף פעולה עם מאבחנתמאוהבת בילדי

ורק אחרי האבחון הוא אמר לאמא שלי שזה כי היה לה שפם.... חחח.. עד היום זה ממש מפריע לו

מסכימה שממש נשמע ככהשיפור
ניסית לשאול אותו פעם?מתיכון ועד מעון

לתאר לו את ההתנהגות שלו שראית היום ולשאול אם יש לו רעיון מה קרה?

להשתדל להיות כמה שיותר רגועה ומתארת.

אני זוכרת שבשרשור אחר בנושא תיארת שהוא ילד נבון מאוד.

ו

חוץ ממהתקומה

שכתבו כאן על דינמיקה, זה יכול להיות קשור ליכולת להתמודד עם קושי.

יכול להיות שאצל הקלינאית תקשורת לא היה לא מאתגר, אז הוא שיתף פעולה (עכשיו רואה מה כתבת על זה, אז כשנהיה לו פחות מאתגר הוא שיתף פעולה)

בגן מאתגר לו, אז הוא מביע את זה בדרך שלו.

אצל המרפאה בעיסוק מאתגר לו, אז ככה הוא מביע תסכול.
 

לפעמים, צריך ללכת כמה צעדים אחורה ולהגדיר את היכולת להתמודד עם קושי כחלק מהמטרות. עוד לפני המטרות התפקודיות / ביצועיות. לכן אני חושבת שממש חשוב שיח פתוח עם המרפאה בעיסוק (או כל גורם שמטפל בילד) ולא רק שיח פתוח, אלא אמון. שאתם תרגישו שהיא מבינה את הילד, רואה אותו, ומתאימה את הטיפול אליו ואליכם, ולא רק לפי הספר. 

זה לא נכוןפאף

אני עובדת גם מול וועדות, מסמך קביל לוועדה זה רב''ע או קל''ת ...

ואם החוות דעת מספיקה ומציגה את הקשיים-אפשר לקבל זכאות, זה מאוד תלוי רשות, יש רשויות שנותנות יותר בקלות ויש פחות 

את טועהמתיכון ועד מעון

מוזמנת לפתוח נספח 9 בחוזר מנכל וועדות מתוקף חוק ולראות שמרפאה בעיסוק (בניגוד לקלינאית) אינה גורם קביל לבד, רק עם פסיכולוג

ואם יש רשויות שעובדות בניגוד לחוזר מנכל התמיהה עליהן.

אני יושבת בוועדות כנותנת האפיון

את סומכת עליה?תקומה

אם את מעלה שאלה, את תקבלי תשובה מספקת?


כי את כל ההתלבטויות שכתבת כאן, ממש מתאים לשאול אותה.

הייתי אצל כמה וכמה מרפאות בעיסוק עם הילדים

רובן היו ממש טובות

עם כולן היה לי שיח פתוח ממש, ולא היססתי לשאול כלום על שום דבר.

הייתה אחת שאיתה הרגשתי שהטיפול היה פחות טוב, ובאמת היא גם העדיפה שההורים לא יהיו בחדר בזמן הטיפול, והרגשתי שיש פחות שיח.

מה שאני באה להגיד, שבגיל הזה הטיפול הוא ממש משולב יחד עם ההורים.

הייתי מקבלת כלים תוך כדי טיפול וממשחכה לעבוד בבית. ובמקביל גם מציפה שאלות.

אז אם היא טובה ומקצועית, מתאים לשאול אותה את כל זה.

אם את לא מרגישה שהיא מצליחה לקלוע לילד, וגם אין לך מקום להתייעץ ולהבין, אולי שווה לשקול להחליף.

וגםתקומה

אני הייתי שוקלת הדרכת הורים. אם את מרגישה שזה מציף אותך, או שההתמודדות מול זה זה דבר גדול ומלחיץ, אני חושבת שהדרכת הורים ממש יכולה לעזור.

כי זה כבר מעבר לריפוי בעיסוק ולתהליך מול הילד, חלק זה גם שלכם ואיך אתם מגיבים לזה.

היינו בגישה היקשרותיתשושנושי

היא הייתה מדהימה אבל בהמשך המליצו לנו לעבור לגישה של קונגפו

אני צריכה לחפש מנחה בגישה הזאת, עוד לא הגעתי לזה. 

היא מביאה לנו כלים ותרגיליםשושנושי

היא רוצה שנהיה חלק, אני מרגישה שיש לה ניסיון ויכולה לעזור לנו

אבל מה למשל אמרה - לעשות לו פינה סנסומוטורית בבית, סולם חבלים וערסל מהתקרה

איו לי מקום לזה. אני גרה בדירה קטנה 90 מטר, איפה ממקמים את כל הטוב הזה?


תכננתי לקנות טרמפולינה והגודל הכי קטן יתפוס לי חצי מרפסת. 

הדרכה טובה צריכה להיות תואמת למציאות שלכםבארץ אהבתי

להציע לעשות פינה סנסומוטורית זה מהמם לפי הספר. אם היה לך את האמצעים והמקום לזה - בטוח הוא היה מרוויח מזה. אבל אם זה לא מעשי בשבילכם (מובן לגמרי, גם אצלי זה לא היה מעשי) - אז ההדרכה לא יכולה לעצור שם, שאת לא יכולה ליישם את ההדרכה שקיבלת.

בעיני צריך לבקש ממנה לחשוב ביחד מה אפשר לעשות בהתאם למציאות הביתית שלכם.

ערסל תופס ממש מעט מקום אגב.. לא?אוהבת את השבת
ותודה שרשמת את זה אני חושבת שגם אצלנו יכול לעזור..
רגע. התחלתם עכשיו??אורוש3

קודם כל הייתי נותנת לתהליך לעשות את שלו. כל מה שאמרת אפשר לשפר לאט לאט.

את יכולה לקבוע לנוירולוג ילדים במקביל. את תחכי שנה בערך בכל מקרה. וזה ממש לא אומר להתחיל תרופות...

חיבוק. הכי מבאס שנכבה בגן. אולי להפגש עם הגננת לחשוב ביחד איך לעבוד איתו שיהיה יותר בטוב בגן. 

לגבי המחשבה על העתידoo

היחס לילדים עם בעית קשב

עלול להיות דרמטי בעיקר בגיל צעיר


קבלתי המון תלונות ועצות דרמטיות על הילד עם בעית הקשב שלי

מגיל שנה פלוס והלאה


תכלס היום הוא מצליח בישיבה

עם ריטלין ומורה פרטי


זה טוב שיש היום

הרבה מודעות

אבחונים

טיפולים

ועזרה


אבל בהחלט יש אובר דרמטיות והלחצה של הורים


נסי לקחת את זה יותר באיזי

בעיות מהותיות נראות מהותיות ולא בפרטים קטנים

בגיל צעיר הגיוני שקשה להתרכז

ובעיית קשב קיימת להרבה אנשים טובים ומוצלחים 

קודם כל חיבוק לאמאבאתי מפעם

תמיד כל קושי של הילדים תופס אותנו ומכאיב כל כך,

מעלה מלא דאגות וחששות על העתיד...

ניסיתם לחשוב על כיוון של גן קטן ? (חנ"מ) זה תהליך עם אבחונים וכו' בעזרת הגננת. מה היא ממליצה? 

אנחנו עמוק בתוך התהליךשושנושי
גם אם נקבל זכאות בועדה - זה רק החל משנה הבאה ויש עוד המון זמן עד אז.  
מעולה! זה הכי חשוב. בע"ה שתקבלו ❤️באתי מפעם
את מתארת ילד נבון עם יכולותמתיכון ועד מעון
ממש צריך לחשוב היטב האם מסגרת של גן חנ''מ זו המסגרת המיטבית עבורו
מסכימה איתך.שושנושי

מה שאני יודעת בוודאות שככה זה לא יכול להמשיך.

מפה הכל פתוח חחח

מאחלת לך שבעז''ה תמצאומתיכון ועד מעון
את השליחים הנאמנים לדייק את הקושי שלו ולמצוא את המענה המתאים 
הוא באמת ילד חכםשושנושי

ילד םיקח כזה שיש לו תמיד תשובות להכל.

מסוג הילדים שמעלים חיוך לכל מי שרואה אותם

ילד שעושה חשק לפטפט איתו - כשהוא בטוב.

ילד שאמא שלי אחרי ניתוח לא רוצה לקבל אף אחד מהנכדים ומתחננת שאביא אותו איתי כי הוא פשוט עושה לה טוב

ילד שמח, עליז

רוקד לצלילי הרינגטון בשיחה נכנסת

שואל שאלות מתוקות, מספר סיפורים בצורה תמימה וחמודה מה שעושה לך חשק להקשיב לו בלי סוף.

אם אחד אומר משהו מצחיק הוא כזה - אמרתי ממש בטעות ככה? לא התכוונת? ומרגיע אותו שזה בסדר וזה היה בטעות איזה קורע ובללה

(בעלי סיפר לו לאחרונה איך אפשר לראות יןרת טוב את הכוכבים והירח - הוא חוזר על הסיפור ואומר לי הטלסקופ, לא הסטתוסקופ שהרופא שם על הבטן ומקשיב ושם באוזן שומע את הדופק ותינוקי בוכה אצל הרופא - הטלסקופ ששמים בעין ומסתכלים טוב טוב כדי לראות את הלבנה הירח בצבע לבן שיש בשמיים - תיאורים קורעים על הירח שנראית כמו בננה - הילד פשוט מתוק!!!!)

הוא נעמד בבית כנסת נעצר ליד אבא אומר לו על העניבה - למי עוד יש כזה - בלי להתבלבל הולך ומדבר עם גבר זר באמצע תפילה שכולם עסוקים הולך ואומר לו היייי גם לדוד חיים יש כזה וגם לאבא של ילד מהגן וגם - - -  והילד בעננים שגילה התאמה.

הוא משוגע על נהגי אוטובוס, משאיות ועוד מנפהפף להם לשלום בהתרגשות.

אומר תמיד תודה למוכר בסופר

נעמד בצד במדרגות כדי שאחרים יוכלו לעבור

יש לו נימוסים של ילד ממש בוגר.

זה לא משהו שאני לימדתי, הוא פשוט למד לבד, לא יודעת איך. הוא יודע להתאים בין חולצה למכנס לצבע כיפה גרביים ואיזה זוג נעליים - פעולה שאפילו בעלי עוד לא מצליח לעשות עם הבגדי ילדים. הוא אומר לבעלי איזה תיק אוכל הולך עם הבגד שלובש.

בקיצור ילד מתוק דבש ברמות,

ילד שממש עושה חשק להיות איתו והרבה

שוב, כשהוא בטוב

כשלא - חחחח לא מאחלת לך.

עד כאן לפתק נחת שלנו. 

וואי מתיקות ברמה גבוהה🥰שיפור
וואו בלי עין הרע מתוקקק ממש!!!אוהבת את השבת

אולי פשוט הגננת לא מתאימה לו?

לא הבנתי אם הוא כזה מדהים בבית למה ככ לא טוב לו בגן...

ומניסיוני היו לי ילדים שהיו אצל גננות לא משהו אז הם התחילו לתת להם כותרות, בגן אחר הכל הסתדר ואפילו פרחו....

עכשיו אחרי המלחמהשושנושי

שהוא היה בחופש הרבה זמן וחזר לגן - הפער הזה הרבה יותר בולט לנו.

ברור שגם בבית הוא מתעצבן מידי פעם, מותר לו וזה בסדר

אבל כשהוא חוזר מהגן הוא עצבני פי 109 ברמה שאי אפשר לדבר איתו.


אני מגיעה להפתיע אותו בגן והוא כן שמח

זה לא שהוא סובל שם כל רגע

פשוט הוא כנראה נכנס מאוד מהר לריבים עם חברים

קשה לו להתבטא שם מה שגורם לא לחזור הביתה ולפרוק את התסכול של כל היום 

אני מכירה מקרוב ילדים חכמים עם קשיים רגשייםשיפור
והתנהגותיים שמאוד נתרמו מגן חנ"מ.
באיזה אפיון?מתיכון ועד מעון
היתה המלצה של קלינאיתשיפור
היו קשיים שפתיים אבל לא בגלל זה לא הסתדרו בגן רגיל. חלקם כבר סגרו את הפער השפתי עד שהגיעו לגן הקטן.
גן עיכוב התפתחותי או רגשי התנהגותי?מתיכון ועד מעון
עיכוב התפתחותישיפור
מעניין ממשמתיכון ועד מעון
אצלינומקקהאחרונה
בגני עיכוב התפתחוצי יש המון ילדים שנמצאים בעיקר על קשיי קשב והתנהגות. הם נתרמים מאוד מתשומת הלב ומהקבוצה הקטנה, הגננת יכולה לראות גם סיטואציות קטנות ולתווך כל הזמן
זה באמת נשמע מטרידמתיכון ועד מעון
תהיותשושנושי

1. מה לא עשיתי נכון שזה קרה לנו?

נכון בלי אכילה עצמית, ועדיין - למה?

2. מה אני צריכה לעשות אחרת כדי שהקטן לא יחווה את הקשיים האלה?

3. למה רק אצלנו הטיפול בקהילה לא מצליח ואצל אחרים נשמע שממש זורם להם..

הטיפול אצל הקלינאית אפשר להגיד שהצליח, אבל עדיין -מרגיש לי שכל התהליך היה מקרטע ומעצבן. כזה שלא עושה חשק לחזור לטיפול בראשון הקרוב.

אצל המרפאה - היא מראש אמרה לנו שיש צורך בטיפול ארוך טווח, מעבר לסדרת טיפולים אחת. אנחנו עוד ממש בהתחלה ולא רואה איך אפשר להמשיך. זה ממש קשה.

אני חושבת שלטיםולים הבאים בעלי יילך איתו, בחיי שיצאתי מסוחררת היום חחח עדיין מסתובב לי הראש. 

תשובותמתיכון ועד מעון

1. עשית הכל מצוין, זה לא קרה "בגללך", יכול להיות שיש דברים בדינמיקה שניתן לשפר ולדייק על מנת לתת את המענה המיטבי לילד בעזרת הדרכת הורים אבל זה ממש לא דברים שעשית לא נכון

2. מי אמר לך שאצל אחרים הכל זורם? שמעתי על מלא שהטיפולים לא היו מוצלחים, או שלקח זמן עד שהילד הסתגל או שהיו קשיים אחרים

ואם זה טוב יותר שבעלך לוקח, מצוין

לגבי שאלה 1, ממש ממש לא להאשים את עצמךקופצת רגע
נשמע שאתם 'על זה' ומטפלים ומקדמים מגיל מאוד צעיר. תשאלי את עצמך מה עשית טוב שהוא גדל כל כך מקסים ומתוק וחכם. ובאמת, ילדים נולדים עם כל מיני יכולות שונות, העיקר זה איך מקדמים אותם להיות הגרסה הכי טובה של עצמם, ואת זה נראה שאתם עושים, כל הכבוד!

לגבי שאלה 2,אם הצלחתם, תוך פחות משנה, לקבל מהקופה גם קלינאית תקשורת וגם ריפוי בעיסוק, זאת ההצלחה הכי גדולה שאני שמעתי עליה. אני רק שומעת כמה זמן ההמתנה ארוך וכמה אין תורים זמינים. וחוץ מזה גם כשהולכים פרטי לא תמיד הדברים זורמים, מנסיון. 

זה לא בגללך!!!! ואת לא היחידה!!!שיפור

לאח שלי הפסיקו טיפולים אצל קלינאית תקשורת ואצל מרפאה בעיסוק כי לא שיתף פעולה. ושמעתי על עוד כמה...

אם זה ממשיך ככה לעוד כמה מפגשים אז אולי כדאי לנסות לעבור למרפאה בעיסוק אחרת.

ומה את צריכה לעשות? יש כל כך הרבה כיוונים, ואת עושה כל כך הרבה בשבילו, גם בטיפולים ואבחונים, גם בהשקעה במשחק עם חברים שאת מזמינה, ובעוד כל כך הרבה דברים... וכל כך קשה לדעת מה יהיה ה-דבר שהכי יעזור. אולי הדרכת הורים? אולי שחייה טיפולית או משהו בסגנון? אולי מרפאה בעיסוק אחרת? אולי גן קטן? באמת אי אפשר לדעת. רק להשתדל ולהתפלל... ❤️ בהצלחה!!

הייאנונימית בהו"ל

עונה אנונימי בגלל הפירוט.

לא תמיד זה מה שאנחנו עושים או לא עושים. לפעמים זה ככה.


אצלנו יש חלק שהיו צריכים טיפול רגשי בגיל צעיר, ריפוי בעיסוק כמה סשנים. קשיי למידה.

עוד אחד שכבר מגיל כמה חודשים היה בפיזיותרפיה, אחר כך הפסקה, שוב פיזיו, ריפוי בעיסוק, קלינאות, הפסקה ריפוי בעיסוק, קלינאות. ועדיין צריך מעקב ולחזור לריפוי בעיסוק.


מעייף? כן, זה מעייף. אני מתזזת מטיפול לטיפול

אבל אני לגמרי רואה את זה כחלק מתפקידי כאמא

זה נותן לנו כלים ולילדים כלים.


ושתביני, אלו ילדים מהממים. אהובים מאוד, סקרנים. הכל. אבל מה נעשה שיש קושי?

השמיים לא נפלו. הכל בסדר. לא ציפיתי שיהיו לי ילדים מושלמים (טוב, אולי בהתחלה קצת כן😅).

ואת האמת, אני לא מרגישה שהילדים שלנו חריגים בטירוף.

הם לא מוגדרים חינוך מיוחד, אני יודעת שיש כאלו עם קשיים פי אלף משלנו. אבל הילדים שלנו צריכים קצת יותר עזרה ודחיפה חיצונית כנראה. אז זה מה שנעשה.

באמת, זה לא מאוד חריג שילד הולך גם לריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת.


מה עשינו לא נכון?

שום דבר. בטח לא בכוונה

חלק זה מולד

חלק קשור לדינמיקות שנוצרות

לא מתעסקת בזה

לא אכפת לי אם הקושי קשור למילואים ממושכים, למשהו שהיה לפני חמש שנים או לא יודעת מה.

מה שרלוונטי לי זה הכאן ועכשיו.

אני לא אעשה שום דבר שונה מהותית עם הילדים הבאים, כי מבחינתי אלו דברים שלא תלויים בנו.


זה שאתם מעורבים ועל זה זה מעולה

לא לפחד לשאול.

אנחנו ממש מגייסים את הצוות המטפל לטובת הילדים

אנחנו ההורים, אנחנו אחראים על הטיפול בילד. אנחנו מציפים שאלות, תוהים אם משהו לא נראה לנו.

לא תמיד זה זורם, צריך לעבוד גם בשביל זה.

לנו היו פעמים ש"נפלנו" על מטפלות ממש טובות, היו פעמים שפחות והטיפול נמרח קצת. עברנו לפרטי אם היו זמנים המתנה ממושכים מידי. אל תפחדי להעלות שאלות על המטפלת, לתהות אם היא טובה לילד.


ומילה נוספת - תנסי להקליל. אוף. אני יודעת שזה טיפ ממש מעצבן. אבל לא הייתי אומרת את זה אם לא הייתי מנסה את זה גם בעצמי.

אל תאבקי במה שחלמת שזה יהיה.

תנסי לקבל את זה שזה חלק מגידול ילדים

כל ילד מזמן את הקושי שלו, ואנחנו כאן בשביל לעזור.

תסתכלי על זה כחלק מהאופי וכהזדמנות לקדם אותו ולבנות אותו.

הבירוקרטיה מעצבנת, זה נכון.

זה לא כיף לראות את הילדים שלנו בקושי שלהם.

אבל לכל ילד יש קשיים

אצל חלק זה קשיים שמתמודדים לבד בבית

אצל חלק זה קשיים שצריך עזרה

תני לו את האפשרות לצמוח מזה

תודי לה' שאתם ממש על זה, שהילד שלכם קיבל הורים שדואגים לו, שהצלחתם לקבל תורים בקופה במהירות.

ווואווו מדהימה!! ממש ללמוד ממך!!שיפור
מעלה דמעות, מרגשת ברמותשושנושי

הילדים ממש זכו בך.

לוקחת לתשומת ליבי כל אות שכתבת

וכן - גם הצורך להקליל. אני מסכימה איתך.  יש לי נטייה ליפול עמוק לבור הזה

תודה לך!

מצטרפת למה שכתבו לך על סעיף 1...מתואמת

גם אני הייתי נתונה הרבה בהאשמות עצמיות (יחד עם בעלי), אבל מאז שקיבלנו אבחנה ברורה על שניים מהילדים שלנו - השתנתה לי החשיבה (גם בזכות טיפול שעברתי):

אני-לא-אשמה. ה' בחר לתת לי את הילדים האלה, כנראה כי ראה בי כוחות שאני לא מכירה (ואני עדיין מחפשת אחריהם🙈), וזה לא קשור אליי בשום צורה.

כמו שאני לא יכולה לטפוח לעצמי על השכם על ההצלחות של הילדים שלי, שנובעות מהאופי שהם קיבלו, כך אני לא יכולה לדפוק לעצמי על החזה בהאשמה עצמית כשהם נכשלים.

וזה עוזר לי גם מול הילדים ה"רגילים", שגם להם יש קשיים משלהם. אני לא אשמה בקשיים שהם קיבלו, אני רק נמצאת שם כצינור לעזור להם להתקדם בחיים ולמצות את מיטב המתנות שהם קיבלו לצד הקשיים.


עדיין אני נופלת לא מעט להאשמה עצמית... אבל זה הרעיון המרכזי שמנחה אותי.


אני חושבת שאצלך עיקר הקושי הוא שמדובר בילד הראשון שלכם (ועוד ילד שחיכיתם לו הרבה). כל החלומות שלכם כאילו מתרסקים, ואין לכם עדיין ילד "מוצלח" להיתלות בו.

אבל אתם עושים המון בשבילו, באמת. התעייפתי רק מלקרוא את ההודעה הראשונה שלך - כל זה רק בשביל ילד אחד.

ואני מאמינה ובטוחה שאתם תראו פירות מהמאמצים האלה. הוא עדיין קטן, וכל החיים הטובים עוד לפניו.

כבר עכשיו הןא מרווה אתכם נחת. בע"ה כשיגדל, כשתצליחו לטפל בו ולעזור לו, הוא ירווה אתכם נחת בכפליים!❤️

אמן מהממת. תודה על מה שכתבת חיזקת אותי ממששושנושי
יש ליoo

4 ילדים


הראשון עם מוגבלות שכלית פיזית ורפואית

השני עם יכולות קוגניטיביות מעל הממוצע

השלישי עם קשב ובעיות למידה

הרביעי עם יכולות קוגניטיביות ורגשות הרבה מעל הממוצע


אני עושה הרבה דברים בחיים

אבל את זה

את התיאור למעלה

לא אני עשיתי

רובו ככולו מולד

אני עשיתי עם כל הילדים דברים דומים מאד


אז אולי כדאי לך להרפות מהתהיות הללו

(שהן הגיוניות לגמרי וגם אני תהיתי אותן לא מעט

במיוחד שה'בעיות' אצלנו באו לפני המתנות)

ולהבין שזה לא בידיים שלך

וואו איזה קשה זהשושנושי

את אלופה! הלוואי ואלמד יום אחד.

המון כוחות לזה 💓💓💓

תודה 🙂oo

תני לעצמך זמן

את רק בתחילת הדרך

למידה אמיתית מתרחשת רק מניסוי וטעייה 

אני רק בתחילת הדרך ונגמר לי הכחשושנושי

לא מסוגלת. עוד לא השלמתי עם כלום. מנסה לירות לכל כיוון וכלום לא קורה.

זה ייקח לי זמן, ברור שיש שינוי אבל הוא נורא איטי

בית ספר של החיים בקיצור 

זה הענייןoo

הקושי הגדול מגיע בהתחלה

ועם הזמן מתמתן


זה לא שהחיים שלי תותים היום

אבל בלי השוואה לקשיים של פעם


וכן זה קשוח מאד

אמנם חוויתי את זה לפני שנים ארוכות

אבל אני ממש זוכרת את זה

וואי נשמע מציף ומלחיץ ממש!!! ❤️‍🩹❤️‍🩹❤️‍🩹שיפור

אתם כל כך משתדלים לעזור לו בכל כך הרבה זירות, וכל פעם נתקלים בקשיים חדשים במקום אחר.

מצטרפת לכל מי שאמרה שאם המליצה על בדיקת קשיי קשב על בסיס מה שראתה בטיפול, ואת בכלל לא מכירה את ההתנהגות הזאת, אז ממש ממש לקחת בעירבון מוגבל. כי זה לא מייצג בכלל. שימי את זה בצד לבינתיים...

ממש מכווצ'ץ' את הלב שכשהולך לגן הוא עצוב ומתוסכל. זה גורם לי לחשוב שגן קטן יעזור לו למרות שהוא נבון וחכם, כי בגן קטן יש יחס יותר אישי, טיפול ספציפי לקשיים הספציפיים שלו, עזרה במעברים, ופחות ילדים שיגרמו להצפה ויקשו על ההבעה.


ובאמת אתם אלופים על כל האבחונים והטיפולים שאתם לוקחים אותו, למרות שזה בכלל לא פשוט!!! כל הכבוד לכם! ובעזרת ה' שתראו בקרוב שיפור והתקדמות בכל התחומים והמקומות!


אולטראסאונד פרקי ירכיים. חשוב לעשות? הבן שלי כמעטפלפלונת
בן חצי שנה ויש לו רשרושים בברכיים. לרוב הילדים לא בדקתי. האחות אמרה שדחוף לבדוק. באמת חשוב?
אשמח לתגובות. כי התור מחר. פשוט קשה להגיע .פלפלונת
אם האחות אמרה שדחוף לבדוקאיזמרגד1
הייתי סומכת עליה יותר מאשר על נשים אנונימיות בפורום שהמקרה שלהם כנראה שונה משלך...
היא אמרה טלפונית כשסיפרתי שלא נבדק כיפלפלונת

אחרי גיל חצי שנה זה רנטגן ולא אולטראסאונד. לא בדקה את הבן שלי.

השאלה למה צריך. את הילדים האחרים לרוב לא לקחתי..

אני מניחה שאם המדינה טורחת לממן בדיקהכורסא ירוקה
כנראה שהעלות שלה, גם בכסף אבל גם במן ובכוחות שלי, יותר קטנה מהעלות של טיפול בבעיה שמאובחנת באיחור.. אם את רואה שהילד עם משהו שונה מאחים שלו וזה לא רגיל אז לדעתי כדאי ללכת לבדיקה. מי שמבצע אותה הוא אורטופד ותוכלי על הדרך לשאול על ענין הברכיים
מבינה. כולם פה הולכות להבדק?פלפלונת
אני כן. תמיד לוקחתקינואה לבנה
כן, כל הילדיםאפרסקה
כתוב שזה יותר אצל מי שיש לה ריבוי מי שפירפלפלונת

ועוד נתונים. מי שהולכת זה כי היא בקבוצת סיכון, או נבדקת בלי קשר?

סליחה על השאלות הרבות.

לי אמרואפרסקה
שזה בדיקה לכל הילדים. בלי קשר מה היה בהיריון. אצלי לא היה עניין של מי שפיר. הלכתי עם כולם כי ככה צריך, זו בדיקה פשוטה ולא כואבת, אז למה לא?
לי אף פעם לא אמרו להיבדקאמא לאוצר❤

לא מהבית חולים לא מהקופת חולים וכו'...

אף פעם לא לקחתי

אני עשיתי לשני הילדיםדיאן ד.
הם שינו את ההנחיות פעם היו מפניםעדיין טרייה
רק ילדים שהרופא איבחן שיש סיכוי לבעיה. עכשיו מפנים את כולם.
ממה שהבנתי שגם בעבר היו מקומות שהפנו את כולםיעל מהדרום
לא. רק לילדים שקיבלו הפניהיעל מהדרום

לק"י


זה כנראה תלוי ברופא/ באזור בעיקר.

מלכתחילה כנראה הייתי מתייעצת עם רופא ולא עם אחות טלפונית. אבל אם התור מחר, ואין תורים זמינים כנראה שהייתי הולכת מחר.

אני הלכתי עם כולםכיוונים

עם אחת שהתעכבתי, הלכתי באיחור בהמלצה של אורתופד.


יש מדיניות שונה בין רופאים שונים.

יש כאלה שולחים את כולם, ויש כאלה שולחים רק מי שקבוצת סיכון או אם יש סיבה.

אני לא..ולי היה כשהיתי תינוקתללא מוצא

אז יש יותר סיכון


אבל רופא בודק אותם ואומר לי שלא רואה שום חשד..


אין לי התנגדות ללכת

אבל זה רק בעיר מרוחקת והתניידות בטרמפים ואוטובוסים דקה אחרי לידה זה לא בכלים שלי


כל פעם אומרת אותי הפעם אלך

וזה לא קורה

אם לך היה הסיכון מאד גבוהשבעבום

הייתי הולכת...

גם אצלנו יש במשפחה ואחותי לא הלכה כי לא ראו וגילו בגיל גדול יותר. שהטיפול היה הרבה יותר מסובך.

בכל הילדים הבאים היא ואני התייצבנו בגיל חודש. לחלק היה ולחלק לא

זה מאד תורשתי

הרופא ילדים אמר לישושנושי

שבעבר שלחו את כולם לבדיקה באופן גורף, לטענתו ההנחיות השתנו.

אצל הגדול הוא בדק אותו ואמר שלא צריך.

את הקטן כן המליץ לבדוק. לא היה משהו אלא סתם החליט שבא לו. אולי כן הייתה סיבה וכבר לא זוכרת. 

הפורום שה לא מקום להתייעצות רפואית...מדברה כעדן.
אף אחת פה לא תיקח אחריות על הבן שלך

אולי תתייעצי עם גורם רפואי כלשהו?


אני באופן אישי תמיד לוקחת בגיל 6 שבועות. לא שמעתי מעולם שההנחיה השתנתה. לא בשום בית חולים שילדתי ולא בשום טיפת חלב שהייתי... 

אני הייתי עושה מאמץ ומבצעת את הבדיקהshiran30005

למקרה ש...חלילה יהיה משהו יש אפשרות לטפל, ואם לא תבצעי ונניח חלילה יש בעיה כלשהו את עלולה לאכול את עצמיך כל החיים למה לא טיפלת בזה בזמן

מניסין מר אישי בנןשא אחר ברפואה של הילדים...

כן, חשוב מאודיראת גאולה

לדעתי ההשקעה של כמה שעות לתור מתגמדת לעומת ההשקעה שתידרש אם חלילה יש בעיה שלא עולים עליה בזמן.

לרוב הילדים ב"ה הבדיקה יוצאת תקינה, אבל בשביל האחוזים הבודדים שלא - לא כדאי לדלג על הבדיקה.

תודה על התגובות.פלפלונת
אצלנומתיכון ועד מעון

עשיתי לשבעה ילדים והכל היה תקין, אצל השמינית לא היה תקין והיא הייתה צריכה רצועות.

בעיני שווה את הטרחה, אם יש בעיה ולא מטפלים בזמן אח"כ הנזק משמעותי ומצריך טיפול קשה יותר

לא אמרו לי ללכתשמ"פ

סתם תוהה אם אני אמורה לבקש

סליחה על הניצלוש

את יכולה לשאול את הרופאכורסא ירוקה
הוא יביא לך הפניה או יסביר אם לא צריך
לקחתי את כולםעוד מעט פסח
כולל אחד שחששו ממשהו רפואי והלכנו עוד לפני הברית (והייתי בלי רכב, השאלתי רכב ממשפחה ונסעתי למרות שהייתי כמה ימים בודדים אחרי לידה. ב''ה היה תקין, אבל בעיניי מסוג הדברים ששווים את המאמץ).
אני לוקחת בלי לחשובהשקט הזהאחרונה
זה שתי שניות ששוות את היכולת לטפל בדברים בזמן.

אזהרה!!!! גברים שפונים בפרטי מהפורום הזההרמה

אני רק בפורום הזה כך שזה רק מפה.

קיבלתי פניה בפרטי ממישהו האם אפשר לדבר איתי בפרטי לקח לי זמן לקלוט שזה גבר. התחיל לשאול שאלות ולקשקש על החיים.

בקיצור חסר טעם מה הבטרה, אני לא יודעת אבל לא נראה לי שמטרה תמימה. תזהרו!! אני כנראה תמימה מדי, זה עשה לי רע. 

לצערינו יש פה כמה חצופיםיעל מהדרום

לק"י


תכתבי לנו באישי מי זה. שנוכל לטפל בו.

ובכללי, תמיד לשים לב מי פונה באישי ומה הוא רוצה. גם אשה שסתם פונה בלי מטרה זה יכול להיות מוזר. וגם לט כל מי שכתוב שהיא אשה, היא בהכרח אשה.


וחיבוק על החוויה🫂

תודה רבההרמה

תודה רבה אכתוב בפרטי

תגידי, יעלעוד מעט פסח

למה ההנחיה היא תמיד לפנות בפרטי?

אם יש מישהו שברור שהפניות שלו לא תמימות, למה לא לכתוב על גבי הפורום, שכולם ידעו ויזהרו?

כי הוא יכול לפתוח יוזר חדשoo

ובאופן כללי צריך להבין

שאין הרבה סיבות לפנות למישהו בפרטי

והדיפולט צריך להיות חוסר מענה/ חסימה

צריך סיבה טובה לתת אמון במישהו/מישהי שפונה

ועוד יותר סיבה טובה לענות 

נראה לי שעדיף לתת להם פחות יחסיעל מהדרום
לק"י

ופעם כתבנו על גבי הפורום. לא עזר...

כזו סטיה לפנות לנשים בפורום כזה ועוד דתיהרמה

אין דרכים נורמאליות להכיר נשים? בעידן כזה פרוץ?

דווקא להגיע לפורום הריון ולידה (!!) וכשברור שהצביון דתי והרוב נשואות

מחלת נפש באמת.

גם לי מישהו כתבבאתי מפעם

האם אפשר לדבר איתי פה?

עניתי- לא, מצטערת. והוא מיד עזב.


אבל כשניסיתי לעניין בכרטיס האישי ראיתי שיש לו 6 הודעות אבל לא רואים אף אחת מהן... מוזר. 

תכתבי לי גם מי זהיעל מהדרום
גם לי!ואני שראחרונה

חסמתי בלי לענות

אבל באמת לא הבנתי את הכרטיס

תכנית לירידה במשקל המלצותחושבת לעצמי

היי כולן, אני זקוקה לדיאטה כדי להוריד במשקל. אני בעודף משמעותי וזה משפיע עליי ברמה ההורמונלית.

כדי לאזן את עצמי אני מחפשת תכנית בסגנון של שומרי משקל (עשיתי שנים, ירדתי והייתי מרוצה בגדול).

כי אני אדם שאוהב לאכול ולהנות.


יש למישהי המלצה על תכנית כזו?

לא משהו שמצריך פייסבוק או רשת חברתית כלשהי.


חשוב שיהיה פרקטי וישים במציאות עמוסה של אימהות וכו'.

אשמח ממש לקבל מהניסיון שלכן! 

אחיות של הטבע הן אחלהנקודה טובה
אני עשיתי איתן ניקוי, אבל יש להן תוכניות ארוכות יותר
תודה! חשוב לי שיהיה תפריט שאפשר להשיג בסופר רגיל וחושבת לעצמי

בחנויות טבע וכאלה

כן, זה לא משהו מסובך..נקודה טובה
אולי אמא חטובה? ממשק בעיקר ווצאפ, לא פייסבוקמרגול

את צריכה ליווי או מספיק תפריט?

בגדול אם תתחילי בלהוריד סוכר ומזון מעובד את כבר תשפרי משמעותית את מצבך. וזה נראה לי כלול בכל דיאטה.


אם מספיק לך קווים מנחים ותפריט- תזונה ים תיכונית נחשבת מעולה ובריאה, ולגמרי קניה בסופר רגיל (מניחה שעם הזמן אולי תעדיפי ירקניה וחנות פיצוחים, כי סחורה טובה יותר, אבל סופר סטנדרטי יספיק לגמרי)

תודה רבה. אני צריכה ליווי...חושבת לעצמי
מקפיצה לעצמיחושבת לעצמי
חלי ממן.ניק חדש2
הצטרפתי השבוע
התלבטתי, כי אני מחפשת משהו שיכול להישאר איתיחושבת לעצמי

הלאה. רוצה לפתח לי דרך חיים חדשה

יתאים? 

אמא שלו כבר שנים שומרת על המשקלניק חדש2אחרונה

וכל פעם עושה משהו אחר.

שומרי משקל

שחר סמיט

ועכשיו חלי ממן.

היא נגמלה מסוכר מחלב ומקמח לבן.


אבל שמירה על המשקל זו עבודה יומיומית.

אני לא חושבת שאפשר פשוט לשנות את המחשבה.

כן ברגע שהיא נגמלה קל לה יותר. אבל היא עדיין עובדת בלשמור.

יש מישהי מהממתעוד מעט פסח

בשם שירה אזולאי.

אשה חרדית, אמא לשישה אני חושבת, והתוכנית שלה מתאימה ממש גם לאמהות עמוסות, כי היא מכירה את קהל היעד שלה באמת...

זה משהו יותר כוללני מרק הורדה במשקל, הרבה שינוי בתפיסת עולם כלפי האוכל וכלפי עצמנו (מה שהופך את זה מדיאטה לממש שינוי באורח חיים), ומשהו הרבה יותר סלחני כלפי מעידות או זמנים מאתגרים כמו חגים.


אני אישית התחברתי ממש לגישה שלה.


יכולה לחפש בגוגל (צעד לבריאות) או לכתוב לי ואשלח לך את המספר שלה.

תודה! אני אסתכל!חושבת לעצמי
שחר סמיטמדברה כעדן.
רק צריך ווצאפ. משנה תפיסות מחשבה בהמון ידע וכלים פרקטיים..
צפיתי בתכנים שלה כמה פעמים. עשית את התכנית עצמה?חושבת לעצמי
כןמדברה כעדן.
אני גם עדין במועדון שלה, ב"ה 
רופאה לייעוץתלמים

מכירות רופאת נשים דתיה טובה בירושלים לייעוץ לפני החתונה  לסדר שלא תיפול על המחזור וכו..? (לא בשבילי..)

אשמח תודה 🙏

למכון פועה יש מיזם שנקרא לקראת כלהעל הנס
זה אומנם עולה כסף אבל עדיף להיעזר בהם
אני גם עשיתי דרכם, ממליצהשיפור
תנסי ד"ר חנה אדלר לזרוביץ- גיניקולוגית ותלמידת חכםמרגול

ובאופן כללי אם אין מגבלות מיוחדות נראה לי שכל רופאת נשים תתאים. בוודאי בירושלים כמעט כולן אמורות להיות מודעות ולהכיר את הנושא.

כאילו… גלולות לסדר את המחזור, וגם אם רוצים להיקלט ישר אחרי החתונה, אפשר להפסיק איתן יום יומיים אחרי וזהו

בגדול אם זה לא מקרה עם מורכבותשלומית.
מיוחדת כל רופאת נשים יכולה לעזור, לא חושבת שצריך לשלם במיוחד בשביל זה 
דר דבורה באומן, דר גלית אלגבישאחת כמוני
ד"ר חנה קטן.מתואמת
דיס המלצה...שמה לב
רק מזהירהניגון של הלב

כי כמה כתבו פה שכל רופאת נשים תתאים- אני הייתי בראש הזה והלכתי לרופאה עם התור הראשון שפנוי, והיא נתנה לי כדורים שעושים כתמים. וגם בהתחלה רצתה שאני אתחיל לקחת אותם יומיים לפני החתונה, ככה שאם באמת הייתי מקשיבה לה לא היה לי איך לתקן את זה...

יכול להיות שאפשר ללכת לכל רופאת נשים אבל להבהיר לה בדיוק מה הצרכים שלך 

אני חושבת שמקבלת גם בירושלים אבל לא בטוחההשקט הזה

ד"ר חגית דאום.

ממליצה גם על מכון פועהמוריה 7
תודה רבהתלמיםאחרונה

על כל התובנות וההמלצות

נבדוק את הדברים. עזרתן 🙏

יישובים חדשיםפתחי לי אחותי

מחפשים את מקום מגורינו הבא...

חשבנו לעבור לגור באחד הישובים החדשים שהוקמו בעקבות אישור הממשלה. אבל לא מכירים מספיק...

אם יש פה בנות שיודעות על ישובים כאלו, בדגש על ישובים שמחפשים משפחות כי חסר להם, נשמח לשמוע (לא יישובים שכבר קיימים ופשוט קיבלתי אישור, אלא יישובים ממש חדשים).

תודה רבה

ממליצה לפנות לגורמי ההתיישבות אמנה/ נחלהתהילה 4
להן יש רשימה וגם מצב של כל מקום ישוב ויוכלו להמליץ לכם.

בהצלחה וכל הכבוד 

מכרים עברו למרום יהודה( מעלות חלחול)פילה
זה בין גוש עציון לחברון. יש כרגע סביב עשר משפחות. רובן צעירות לקראת גיל שלושים. אנשים נחמדים, בעלי ערכים. מקום חדש , אין כלום כמעט. מקום אסטרטגי מבחינת מיקום . 
שמעתי שמחפשים בגופנה (מערב בנימין)השקט הזה
ובאדוריים (דרום הר חברון)
קודם כל יישר כח!!שמה לב

ממליצה באמת לפנות למועצה הרלוונטית מבחינתכם כי יש יישובים שרוצים דווקא משפחות צעירות כי יש רק קראוונים קטנים ולא מתכוונים להביא מורחבים. ויש כאלו שרוצים דווקא משפחות גדולות עם ילדים.

ממה שאני יודעת-  

שלם משפחות צעירות

הר עיבל וחומש- משפחות גדולות

יש פה קישור על היישובים החדשים בשומרון, אולי זה יקדם אותך.. בהצלחה גדולה!

גרעיני התיישבות בשומרון -

מנסה להעלות קובץ. מקווה שהצלחתיקנמוןאחרונה

חברים ושותפים יקרים!

אנחנו צריכים את עזרתכם 🙏🏼


בצעד היסטורי, נפלה לידנו הזכות להקים 9 ישובים חדשים בשומרון.

היישובים שיעלו על הקרקע יצרו רצף התיישבותי אסטרטגי, השומר על אדמות המדינה, מרחיב את גבולות ההתיישבות ומונע השתלטות עויינת.


*אנחנו מחפשים כ100 משפחות חלוציות, אידיאליסטיות, שלא מפחדות מאתגרים. להקמת גרעיני התיישבות בישובים*


אם מתאים לכם להצטרף למשימה, להקים גרעין חדש לבד או יחד עם חברים מזמינים אתכם להכנס לקישור, בו תוכלו למצוא את כל המידע על הגרעינים ומיקומם, ולהשאיר פרטים לחזרה:

גרעיני התיישבות בשומרון -


וגם אם זה פחות בשבילכם, אבל המשימה הזאת חשובה לכם נשמח לעזרתכם *בהפצה*

אנחנו פותחים קבוצת וואצאפ שקטה, של פרסומים בלבד. ונשמח מאוד אם תעזרו לנו להפיץ בכל הכח, בסטטוסים, ברשתות ובכל דרך כדי להגיע לכמה שיותר משפחות.


להצטרפות לוואצאפ:

גרעיני התיישבות שומרון 2026 - 2


מחכים לכם בישובים!

מה עושים כשהבעל רוצה לעבוראנונימית בהו"ל

דירה ואני לא?


אנחנו נשואים 15 שנים עם ארבעה ילדים,

גרים ביישוב שמאוד התחברתי כבר כמעט 6 שנים, לפני זה גרנו במקומות אחרים שהיה לי קשה שם.

ממש נח לי שיש פה הכל, ספריה, סופר, גנים, ביה"ס, מרפאה.

אני גם לא נוהגת אז זה נח שהכל נגיש.


בעלי יותר מתחבר לגבעות ולמקומות שאחים שלו גרים ואני פחות.


הוא כל הזמן אומר שהוא רוצה לעבור דירה וקשה לי עם המחשבה הזו.

גם ביום יום הוא כמעט לא נמצא בבית,

יוצא מוקדם בבוקר לעבודה, סביבות 5 וחצי וחוזר ב19.00

כך שרוב היום אני נמצאת בבית, ביישוב..


עברנו לבית שקנינו ביישוב הזה לפני שנה..


מחשבות שלירקלתשוהנ

1. לא נשמע שהוא נחנק ביישוב שלכם, שהוא לא מוצא את עצמו, שאין לו מקום, אלא שהוא מחפש משימה. אם היה נחנק, וכל מה שהיה מנסה לא היה עוזר,  אני חושבת שזאת סיטואציה שאין ברירה אלא לעבור. אבל זה לא נשמע המצב. אנחנו באמת עברנו דירה במצב כזה, כשלי היה מעולה ולבעלי מחנק מכל כיוון.

2. בשביל ללכת על משימה צריך שלשניכם יהיה את האידאלים, את המוכנות להקריב ואת השמחה במשימה. או לכל הפחות שתירצי ללכת איתו על המשימה הזאת

3. נשמע שהמשימה תהיה בעיקר עלייך כי את נמצאת במהלך היום בבית, ומבחינתו זה בעיקר ישנה לו את בית הכנסת בשבת ואת אורך הדרך הביתה...

 

תודהאנונימית בהו"ל

מה שבעיקר מפריע לו שאין קשר עם השכנים, אבל לצערי היה כך בעוד מקומות שגרנו.

ולא בטוחה שזה שנעבור זה יפתור את הבעיה

אז תיצרו קשר עם השכנים. מדי פעם תזמינו לקידושכורסא ירוקה
אני מניחה שלילדים יש חברים אז אפשר למצוא את המשפחות הרלוונטיות להם ולכם ולחזק קשרים  קשרים לא קורים, הם נוצרים בעבודה, ואת זה אפשר לעשות בכל מקום
אם הוא כל היום עובדאמאשוני

מה יש לו לחפש בגבעות?

את עניין הנהיגה אפשר לפתור בקלות.

מעבר דירה יצריך להוציא את הילדים מבי"ס?

אם לא, אולי שווה לנסות באופן זמני בלי למכור את הבית כדי להבין יותר טוב מקרוב את ההבדלים.

אם כי מבינה אותך שבא לך להשתקע ולא לשנות סתם.

לא הייתי עוברתפילה

בעבר לבעלי היו מחשבות כאלו, אנחנו בערך במצב כמו שלכם ,רק עם יותר ילדים

אמרתי לו שמבחינתי הוא מוזמן לעבור לירח. אבל לבד , הוא העדיף שלא...

אולי לנסות לדבר על זה עם כבוד לרצונות של שניכםשיפור
שכל אחד יסביר את העמדה שלו, מה חשוב לו, מה היתרונות והחסרונות. ובאמת תקשיבו ותנסו להבין אחד את השני. ומתוך כך תחליטו ביחד מה הכי מתאים לכם כמשפחה ותחשבו גם אם יש דרך להשיג את חלק מהרצונות/ יתרונות של השני, גם אם בסוף לא תקבלו את הרצון המלא שלו בתוך ההחלטה הסופית שתקבלו.

בעינייעוד מעט פסח

אישה היא עיקר הבית, ואישה מרוצה זה הכי הכי חשוב. לגור בגבעה בלי רכב ובלי יכולת לנהוג נשמע לי סיוט. בטח כשהבעל לא בבית רוב היום.

אבל, לא הייתי מבטלת לגמרי את הרצון של הבעל. אפשר לנסות לחשוב איך לעזור להתיישבות הצעירה בלי לעבור בפועל (נגיד- שיתנדב שם בשירות או בעזרה בבנייה). אבל לעבור דירה כשאת עיקר המחיר את זו שמשלמת- נשמע לי ממש שלא הגיוני.

גם בעלי רוצה לעבור ואני לא.ניק חדש2

אנחנו לא עוברים.

בעיני לא רלוונטי לעבור לכזה מקום בלי שאת נוהגתעכבר בלוטוס

את פשוט תהיי כלואה בגבעה ותלויה בחסדי טרמפים

 

אולי תנסי לשקף את זה לבעלך... טכנית אין אפשרות בעיני לנהל בית משפחה וילדים כשאת גרה בגבעה ולא נוהגת

 

 

מה זה מקומות שאחים שלו גרים?רוני 1234אחרונה

גם בגבעות?

כי באמת גבעה זה מעבר למקום מגורים, זה אורח חיים שלם שכנראה פחות רלוונטי למי שעובד ככ הרבה שעות מחוץ לבית

על מה פוסלים ללידת מים?פיצקית24

בהנחה שאני עושה את כל הבדיקות שצריך (חוץ ממי שפיר)..

בלידה הקודמת לא הסכימו לי כי הרופא בקופה הפריז וכתב שהעובר 4 קילו…

חוץ מזה לא הייתה סיבה אחרת. אבל בהיריון הזה נוספו עוד כמה דברים לתיק הרפואי ואני עדיין חיה בסרט שיתנו לי פעם אחת לידת מים…

ועוד שאלה.. אם במקום העמסת סוכר אבדוק סוכר כמה שצריך.. מקבלים את זה?

קודם כלשושנושי

אני ממש מקווה שתצליחי לידת מים, עשיתי וזה היה אחד הטובים!

אני יודעת שהעסכת סוכר ממש קריטי, לא יודעת מה לגבי בדיקות ביתיות.

אם היה לך דימום מוגבר באחד הלידות הקודמות - זה גם בעייתי

כנל גם קיסרי - לא מאשרים אחרי קיסרי

לפני כניסה למים עושים ניטור 20 דקות שחייב להיות תקין 

תודה!! הלוואיפיצקית24
וניתוח אחר, לא קיסרי? מעניין אם אפשרי… 
לא נראה לי קשור. החשש אחרי קיסרי קשור ללידותיעל מהדרום
העמסת סוכר לדעתי קריטי מבחינתםיראת גאולה
(ולא רק בשביל לידת מים. זה יהיה מאוד חריג אם בקבלה ללידה יתייחסו למעקב סוכר כמו בדיקה של העמסה, זה לא לפי הפרוטוקול)
ניטור סוכר מספיקאמא לאוצר❤
אם עשית שבוע/שבועיים כמה שהרופא אמר הכל יצא תקין לגמרי בלי ערכים בעייתיים וכתוב לך בתיק/יש לך מסמך מרופא נשים שאין סכרת הריון בהתחשב בניטור וכוכו
מנצלשת- מה זה ניטור סוכר ואיך עושים?שורשי
לא עשיתי העמסה וסקירה מאוחרת וממש בא לי לידת מיםם
חייבים סקירה גם ככהאמא לאוצר❤אחרונה

וניטור סוכר בשבועות מסוימים בעיקרון וגם רק אם יש סיבה שלא מאפשרת לעשות העמסה..

קיצור לא נראה לי שזה יפתור לך 🙈

בכל אופן זה לא פיתרון קלילנחמד🤣 זה במשך שבוע שבועיים לעשות בדיקות סוכר בבית עם המכשיר והדקירה והכל, לקנות את המכשיר זה יקר ממש בלי מרשם, וגם לדקור את עצמך כמה פעמים ביום וכו

עיצוב אלבום חתונההתלבטות טובה

אז, היום נישואין שלנו מתקרב... הצלם נעלם לנו אחרי שנתן תמונות של החתונה ואיך לנו אלבום. רוצה להכין אחד ליום נישואין.

מישהי עיצבה אלבום חתונות ויש לה אתר מומלץ? חשוב לי שיהיה ברמת איכות כמו של צלם.

אני עיצבתי לנו בלופהרק רגע קט

מה שעשה את זה טוב, שהשתמשתי בתמונות של הצלם לרקעים של העמודים, נגיד של הפרחים באולם או של הנוף, וזה יצא מאוד יפה.

בגדול אני לא אוהבת את הסגנונות של העיצובים שיש בתוכנה שלהם.


אם יש לך גישה וניסיון לקנבה אפשר גם שם, ואז לייצא להדפסה באיכות גבוהה.

וואו יפההתלבטות טובה

זה בטח שעות עבודה לעצב ממש בעצמך.

לא?

אלי באמת אסתכל בקנבה. תודה!

איך האיכות של הספר? כאילו ההדפסה?

מה העסקה שסגרתם איתו?חושבת בקופסא

הוא התחייב לספק לכם אלבום?

בעיקרון אתם צריכים לשלוח מעצבת הגרפית שהוא עובד איתה את התמונות הנבחרות שלכם והיא מעצבת, שולחת לכם לאישור, ושולחת להדפסה.

מצטרפת - אם לפי החוזה הוא אמור להביא אלבוםשושנושי

תחסכי לך את הכאב ראש הזה.

אחרי שהוא מעביר את כל התמונות הוא לרוב מחכה שתפקידו לו מה אתם רוצים באלבום, ככה לפחות היה אצלנו. 

מוזר שהוא לא נותן אלבוםואני שר
אני עושה את האלבומים שלנו בwow ומרוצה מהאיכות.
עונה לכולםהתלבטות טובה

העסקה כללה אלבום.

בחרנו את התמונות שרצינו, ואז לא הצלחתנו להשיג אותו. כנראה חסם אותי ולא עמה למיילים. ניסינו גם ממספרי טלפון אחרים. קיצור... כפרת עוונות.

מספרת עכשיו כאילו כלום, כי עבר יותר מידי זמן. 

אויש איזה מבאס!ואני שראחרונה
וואו.

אם את מתכננת לעצב לבד מציעה שתסתכלי על כמה אלבומים ותעתיקי מה שאהבת בסגנון. זה מה שעובד לי כשאני מעצבת דברים לבד ולא בטוחה מה אני רוצה...


ובwow יש כמה סוגי אלבומים (מבחינת הדפסה), לדעתי יש סוג יוקרתי יותר שהם מגדירים כאלבום חתונה, אבל גם הקלאסי יותר שעשיתי לנו סתם לתמונות - אהבתי את התוצאה. האיכות תלויה בעיקר באיכות התמונות - תעלי אותן באיכות גבוהה.


עוד טיפ - לחשוב על הגודל של האלבום. האלבום חתונה שלנו ענק וזה כאילו אמור להיות שווה אבל בפועל כבד ולא נוח אפילו למצוא איפה לשמור אותו...

אולי יעניין אותך