מה אתן אומרות,
הבן שלי בן 4 + התחיל בשבועיים האחרונים לדבר כמו תינוק.
בכוונה חותך את המילים באמצע.
לדוג: "אנ צא ננה" (אני רוצה בננה)
"אמ אנ לא צא שחק זה" (אמא, אני לא רוצא לשחק בזה)
מיותר לציין שהוא בעיקרון מדבר חלק, 100% תקין.
זה נראה לי סוג של התפנקות כזאת ורצון להיות תינוק.
אנחנו לא כ"כ מעירים לו על זה ופשוט זורמים איתו.
גם אין כ"כ בעיה של הבנה כי אנחנו מבינים מה הוא אומר.
עכשיו כנראה זה השפעה של המלחמה. שכנראה מאוד משפיעה עליו
הוא מאוד מפחד מההתרעות והאזעקות ומעדיף להיות בממ"ד במשחקים ובאוכל.
זה השפעה שלילית.
ההשפעה החיובית שלדעתי מאוד כייף לו בבית. הרבה יותר מאשר בשגרה כשיש גנים.
הוא נהיה הרבה יותר רגוע, פחות מתפרץ, פחות מרביץ.
מאוד דואג לאחותו הקטנה, מדבר איתה יפה.
מאוד יפה מתמלל את הרגשות שלו ("אני הרגשתי עצוב כי כעסת עלי" או "זה מאוד שימח אותי שנתת לי את ההפתעה")
אבל זה שהוא מדבר כמו תינוק מבאס אותי.
כאילו הוא חוזר אחורה.
וגם לא יודעת אם להעיר לו על זה או להמשיך להתעלם?
