בשיר הנוסטלגי הזה:

חשבתי על עניין השיבה, התשובה, לשוב לעצמנו, לילד שבנו שחולם חלומות גדולים, לבורא, לדברים החשובים של החיים, לחיות את החיים באמת כמו באידיאלים. וכו' ואז עלה לי השיר. 

למקבל פגישות ברור שלא,

אבל אם הציעו 2 באותו זמן אז מה הבעיה לראות מה יותר רלוונטי?

כאילו בלי לחפור ובירורים, רק גישוש מלמעלה. 

אני לא הולכת לפי הראשון אני אלך לפי הרלוונטי.

אבל בך כן, את לא מגיעה בראש נקי לפגישה.. וגם אי אפשר להשוות בין שתי הצעות צריך לבדוק כל אחת אם היא מתאימה לך כי יכול להיות מישהו שמתאים לך יותר בפרטים אבל במציאות תהיה פחות זרימה וכימיה.

 אם בחרת ללכת על אחת ההצעות והשהת את השניה לבינתיים היא תציק לך בראש כשאת פוגשת את הראשון וזה חבל בעיקר בשביל עצמך.

הבעיה זה לא שהחלטתי להשהות הבעיה זה שקיבלתי 2 במקביל. כי גם בלי לשמוע, את יכולה לחשוב שיש לך עוד אפשרות ומעניין מה ההצעה השניה ואם היא יותר טובה..

אז אם זה לא פוגע בצד השני כל אחד יעשה מה שמתאים לו

חבל לשמוע סתם את השניה ולתת לה לבלבל אותך. אחד הדברים שמפריעים להתחתן זה ריבוי ההצעות.. 

רוב ההצעות הן אפילו לא אופציות

הן נמצאות, צריך להגיע אליהן

שרוצים הזנה של הצעות תוך כדי שמתמסרים

מאז שנפרדתי מהגברת האחרונה זצוק"ללה (היא חיה) לקח לי המון זמן עד שיצאתי לדייט, מסיבות לוגיסטיות נטו.

לכן אפילו בשעה שאני בין דייטים עם בחורה פלונית ועוד לא מרגיש שמתהווה קשר - כשאנשים שואלים אותי מה איתי ומה אני מחפש אני אומר להם שיחשבו עלי

נראה לי אצל רוב הנשים זה ממש לא ככה.

גם אם יוצאת רק בהתחלה זה כזה: אל תפריעו לי עם בחורים אחרים.

לאו דווקא בקטע שיפוטי. עולמן רחוק מעולמי, שיקוליהן משיקוליי

רק הפוך

וגם בלי קשר לדייטים

אולי אפילו תרתי משמע

אבל אולי הישיבה יותר עושה ממני חיל מאשר שאני עושה בה

כרגע

אבל לעת עתה נשאיר אותה בצד

מה שלומך?

ב"ה מעולה!

מה איתך?

איזה כיף שמחר שבת

תמיד כיף שמגיע שבת

אם לא קופצים למים, נשארים יבשים

צריך להחליט לעשות את זה, וכדי להחליט חשבתי שצריך שצריך להיות בטוחים,

ואז הבנתי שלפעמים צריך להחליט ורק אחר כך להבין שגם אם התחרטת, רק התקדמת.

יוצא לי עכשיו כל המסקנות לחיים שמקוננות בראשי

בעיקר בדברים שחשבת שהם הכרחיים לחיים, ואם תפנה להם את הגב, תגלה עולם שלא הכרת שקיים.

עכשיו כשאתה מציג את זה ככה זה גם ממש התהליך שאני עברתי וזה פשוט תפיסת מציאות אחרת לחלוטין

יש כאלה שמגדירים את זה התבגרות,

(עוד משהו שצריך, לא לפחד להגיד שאתה מתבגר גם אחרי שהסביבה הפסיקה לכאורה)

אני חושבת ששיכלול האישיות שלנו זה משהו שצריך לקרות כל הזמן עד 120 , ומי שלא משתכלל נשאר מצומצם...

השאלה זה ההגדרה והפחד מהלא נודע.

ההגדרה זה התפיסה שלנו כלפי השינויים,

והפחד מהלא נודע זה כלפי השינויי עצמו.

ועכשיו אני קולטת כמה זה לא בא לי בטבעי וכמה זה מתיש ומרוקן אותי.

מה איתך?

או שפשוט אנשים מתחו את גבול הנחמדות שלך ואז הם הבעיה

לפעמים כן ולפעמים לא, תלוי בסגנון האנשים ותלוי במצב רוח והכוחות שיש לי.

האנשים היו סבבה לגמרי, זה אני שהייתי מעדיפה באותו זמן להיות יותר בבועה שלי עם תקשורת קרה ומינימלית.

הגיוני, יש גם זמנים כאלה..

אם זה מאולץ, אז פשוט אפשר לעשות סוויץ ולהיות נחמד אמיתי

אוהבים שמשתפים אותם במרמור בכנות והם אוזן קשבת

במקרה הספציפי זה היה מרוקן כי עשיתי את זה כי החלטתי ש"צריך". הייתי מעדיפה להשאר בבועה שלי, אבל ידעתי שלהיות נחמדה לאנשים יתן להם תחושה טובה ולכן זה מה שהחלטתי לעשות.

זה היה אינטרקציה שהוציאה ממני אנרגיות.

(אני לא חושבת שכל מה שהוא מרוקן זה רע בהכרח וצריך להמנע, זו רק הבחנה שיש לי)

ופה זה תלוי איך כל אחד רואה אותי...

אין לי כוח לזה אף פעם, מעדיף לטייל בשטח לבד פשוט

וברוך השב

חשבתי שתבוא לבקר כאן רק כדי להודיע שאתה מתארס או מתגייס

אבל הכי קרוב שזה יקרה זה גיוס מרץ, אז יש זמן.

ברוכה הנמצאת

נראה לי יהיה לך טוב ללכת לעשות משהו עם עצמך, במסגרת קשוחה

זה נכון להרבה אנשים

זה בשבילך אדוני המלך, לחם מלא טרי

או מיץ תפוזים

או מיץ אחר, כל דבר שהוא לא מים רגילים

אם אדם נחמד יתייג עבורי זה יהיה מעולה.

@אנימה

@פתית שלג

@צמר-ארד

אני אוהב את

המזמורים בשלישי

1. כשהש''א פתוחה, על האייקון שלה בשורת המשימות יהיה מספר אם יש הודעות חדשות.

2. כשהיא לא, יהיו התראות על הודעות בהתראות של windows (או אנדרואיד, לנוהגים).