אם את נוסעת באמת לשחרר לגמרי...

לתת להם מגבונים לנקות את הארונות מבחוץ וכד'

נותנת להם משימות כיפיות ועושה את החלקים הקשים במקביל אליהם.

למשל - לרוקן מדף לשולחן, לשאוב מגירה או ספה, לשטוף משחקים.

בסוף מקבלים הפתעה מהחמץ שנשאר (בדרך כלל אוכלים ממתק רק בשבת אז זה ממש שווה מבחינתם).

אם את בבית - את יכולה למכור את החמץ שברשותך או להיפטר ממנו ולסגור את הארונות

תביאי קרטון שיהיו בו דברים של פסח, תדאגי לחלוקה את ובעלך עם הילדים בחוץ, ומי שנשאר בבית מנקה מקרר וכיריים.

חוצמיזה - שטיפה רגילה וביטול חמץ

אנחנו לא בשנה רגילה, הכל באמת משוגע, תעשי מינימום אם אתם בבית או שתביאי מנקה וזהו

כן ממש היום. תאספי הכל שימי בפח מתחת לבית.

מחר תקני חטיפים כשלפ.

כשאין להם איך ללכלך בחמץ תתחילי בניקיון כללי.

להבין איפה בכלל יש חמץ.

בחדר כביסה יש חמץ? בארונות של ההורים? בארון תרופות? שירותים?

תעברי מלמעלה על הבית להבין מי נגד מי.

אם את מצליחה לנקות יסודי מאחורי מיטות וזה ילדים ממש אוהבים למצוא אוצרות.

פעם אחת שטיפה מאחורי מיטות ומתחת לארונות לוודא שאין ביגלה שלם וכזה..

תיקים זה חשוב. מעילים. תשלחי את הילדים.

תחביאי להם ממתק קטן כשלפ ותעודדי אותם לחפש בכיסים.

במטבח תתחילי מלמעלה למטה.

ארונות של כלי חמץ שאת לא שמה בהם כלי כשר- לא חייב לנקות.

ארונות של אוכל, להתחיל לרכז את האוכל בארון אחד.

תני לילדים לנקות כמה שהם יכולים. עם סקוצ וסבון כלים. תעברי עם מטלית אחריהם.

כל ילד פינה אחרת שלא יאכלו לך את הראש.

אם ילד מתחיל לאבד את זה, תכניסי אותו לאמבטיה עם צעצועים שיתחיל לשפשף.

לא כי צריך, כי זה מרגיע אותם ונותן להם תחושת ערך במינימום נזק. וגם לא צריך לעבור אחריהם.

אם יש לך איפה לפתוח כלי פסח לא בארונות הרגילים בכלל טוב.

תנסי לסיים השבוע חצי מהארונות מטבח.

במוצש שבעלך ינקה כיריים תנור מקרר לפי איך שאתם נוהגים.

שבוע הבא עוד ארונות מטבח. רכבים שבעלך יקח לניקוי. שטיפה של הסלון.

תעברי על ספריות, מגירות, לראות שלא דחפתם איזה משלוח מנות איפשהו.

רק להסתכל, לא להוציא לנקות להחזיר.

ההתחלה הכי קשה. תתחילי. בלי לחשוב יותר מדי. המחשבות יותר קשות מלעשות בפועל.

מחר בבוקר מתחילים משהו אחד. בבוקר עם הילדים כמובן. לא לחכות לסוף יום שמותשים.

נגמרו לך הזומים, נכון? ממחר את לא עובדת?

הזמן הכי טוב בבוקר בין 10 ל1. עם הילדים. אל תפחדי לשתף אותם. לנקות לפסח זה כיף בשבילם.

תשלחי לגננות כמה שהם עזרו וניקו יפה.

בצהריים גלידה לכולכם על המאמץ.

לעבוד עם הילדים נניח 3 שעות, שווה ערך לחצי שעה עבודה לבד פחות או יותר.

כמובן שיש רגעים שמתקדמים מהר יותר. ויכולה להיות שעה שלמה רק של הרגעות וכיבוי שריפות בלי להתקדם מילימטר. לא להיבהל מזה, ככה זה עובד וזה תקין.

שימי לכם מוזיקה.

אהבתי ממש

במקום לספר להם סיפור/ לצאת למתקנים/ לשחק איתם

להגיד להם היום ננקה ביחד לכבוד פסח! לתת להם תפקידים שיעסיקו אותם כמו לשאוב את האבק בזמן שאת משפשפת,לרוב הם ממש מתלהבים מנקיונות פסח כי זה יוצא דופן, לרוקן את הארון מכל תכולתו, זו חוויה. לשפשף בחצר עם סקוץ וסבון כסאות פלסטיק, שירטבו, לא נורא, יש לך שקט לחצי שעה 😌

היום ניקיתי עם בן 4 דלתות, מה זה אומר ניקיתי? כל אחד החזיק ספוג הפלא ושפשף וניגב עם סמרטוט, כמובן שהניקיון שלו זה לא נקיון אבל זה הרגיע אותו והרגיש טוב עם עצמו שהוא עוזר לאמא. לשבח אותם על העזרה החשובה כמובן...

ואם לא הולך, לא נורא, רק חמץ וזהו. 

ותודה על העצות כאן בשרשור החכמתי ממש!

והעצה. של @אמאשוני ממש נכונה, פשוט להתחיל! ממשהו קטן, מדף אחד ומשהו משתחרר בראש... והשאר זורם יותר..

הקטן שלי בן כמעט שנתיים ואי אפשר לעשות כלום כשהוא בסביבה

וכשהוא הולך לישון בצהריים אני הולכת גם 🫣

אבל עשיתי סוויטש בראש

שזה לא הכל או כלום.

אני מנקה באמת רק מה שצריך.

חלק מהארונות לא מנקה ובונה על בדיקת חמץ.

אני החלטתי להתחיל מהקשה לקל

לכן כבר ניקיתי תנור וכיריים ומקרר. הוריד ממני עול כבד.

עכשיו מידי פעם מפנה מדף במטבח. ממיינת מה לפח ומה לא ומרכזת הכל בארון אחד.

והשרשור הזה מזכיר לי לקנות מנעולים לילדים לארונות כי הקטן פותח לי את כל הארונות וככה לא יכולה לדחוס לשם דברים שבירים...

אני טוטאלית!

ומבחינתי תקופת האביב זו הפעם השנה לראש ולנפש מעבר לבית, שאני מעיפה את כל מה שהצטבר והצטבר מלאאאא, בגדים, חפצים, שטויות של הילדים ורציתי שיהיה לי מספיק זמן לנקות היטב וגם להיפטר מדברים ולארגן ולעצב כמו שבא לי והחג ממש דפוק השנה אין זמן לאיקאה, לא לצבוע חדר ילדים, הכל בלחץ!!! 

אנשי ההכל או כלום מתקשים לשחרר, אבל אולי להחליט על משהו אחד שאת עושה יסודי לנפש- נגיד חדר שינה ואת כל היתר את מחפפת.

אגב, זה לא מפתיע שאת טוטאלית, עולה מאוד מהכתיבה שלך

ממש כך

אנשי ההכל או כלום מתקשים לשחרר.

אישית, לקח לי זמן להבין שלא מוציאים את כל ארון הבגדים ושהכי נכון מדף מדף.

בעל אופן, נגעת בנקודה שאצלי.

היום בבוקר "התחלתי" פסח, ב"ה.

להיעזר בילדים זה ממש לא אני

מעדיפה שישחקו בגינה ויהיה לי זמן לנקות כמו שאני אוהבת

אין לי סבלנות לניקיון סימבולי עם הילדים שמבזבז את הזמן ואני גם לא מרוצה מהניקיון

וגם הם מפונקים וכל שניה צריכים אותי

לא הרגלתי אותם שאני מנקה בנוכחותם

ברור לי שזה גרוע

בקיצור זו אני אנשי הכל או כלום 

משהו קצת שונה?

אם גם ככה זה הכל או כלום- אז השעת משחק עם הילדים תהיה משהו של סדר או ניקיון לפסח.

לא תהיי מרוצה מזה? גם ככה תעשי שוב בזמן אחר כמו שתכננת... כן תהיי מרוצה? הרווחת

אולי לקחת משחק שהוא לא באמת מלוכלך ולתת להם לנקות אותו ולהחליט שבזה את לא מתערבת, פשוט ויתרת על הניקוי שלו.

באופן כללי אני מסכימה איתך שבגיל 5 הניקיון הוא לא באמת יעיל אבל אני חושבת שזה הכנה חשובה לגיל בוגר יותר שזה כן יהיה יעיל כי הם התנסו

הילדון שלי מנקה איתי מגיל 4

היום הוא כבר בן 8 והוא ממש השתפר, יש דברים שהם כבר די ""שלו".גם הקטנה מתחתיו

חוצמיזה שהילדים אוהבים את זה,זה זמן עם אמא, זה צעסיק אותם, ובסוף תכלס עושים דברים

אפשר לתת דברים פשוטים כמו להוציא הכל מהמדף/ מגירה לשים ספריי כחול ולנגב ולהחזיר (תודאי רק שניגבו הכל),לתת להם להתנסות בלטאטא את הבית, שיביאו לך דברים שאת צריכה

למה שנכתב

דבר שני - זה לא בגלל צורך. זה פשוט לתועלת

הם ייתנו לך לעבוד בניקיון כמה שעות כי הם עסוקים אבל איתך ביחד אז ענייני תשומת לב פחות יעיבו, את בכל זאת כן תתקדמי במשו, ואולי תגלי שהם כן מועילים בכל מיני דברים שצריך להם 2 ידיים

אם תרשי לי רגע הסתכלות שונה - אני מאמינה בתור אחת שגם סוליסיית,אוהבת שגרה וטואלית כמוך אוהבת הפרדה בין עדר לעדר וזה עושה לי סדר בראש -  השם רוצה שנגדל

הוא לא רוצה שתנקי והילדים ישתגעו או שתהיי מתוסכלת מאי הניקיון, הוא יכל הרי לבחור זמן אחר למלחמה עם אירן. אבל לא,הוא רוצה עכשיו

אז לדעתי ואם יורשה לי - הגדילה כרגע היא להראות לילדים כמה הם אהובים בשבירת המידות

יש לך התנגשות פנימית בין האהבה אליהם לרצון להתקדם במשימות וזה נראה לך שזה לא מתחבר ביחד, אבל אפשר להראות להם אהבה, ואפשר גם לנקות וגם לקנות תכשיט

איך? את תחליטי

את יכולה מנקה ולהיות איתם

את יכולה לנקות איתם

את יכולה להתחלק עם בעלך

את יכולה בייביסיטר ואיתם

אבל את לא יכולה - מה שאת רגילה

ולא סתם

אני מאמינה שהשם מדבר אלינו כל אחת למקום המדויק שלה כרגע

כשאני תקועה במקובעות ומרגישה חוסר אונים - אחרי השהות בכאב, תעברי לפרקטי - אתגרי את עצמך לצלוח את זה (כן אנחנו גם משימתיות הרי🤭)

תחליטי שזו תקופת אתגר שבה את מנסה לפצח את השיטה איך לנקות עם הילדים לפסח, להתחדש במשו, ולהיות שמחה

הפרפקציוניזם שלך יאלץ אותך להצליח, אבל לא בכל מחיר♥️

ואז תגלי שאפדר לצלוח את האתגר כולו אם עושים כל מני שינויים קטנים בחשיבה ובהתנהלות

כשהאתגר הוא גם וגם וגם ולא רק -- לנקות, זה קצת אחרת

לא מיוחד לדור שלנו. ברוב הדורות אימהות ניקו לפסח כשהילדים היו נוכחים. וכנראה לא היו מרוכזות רק בילדים. כשאני הייתי קטנה בכלל לא הכרתי את הקונספט של קייטנות לפני פסח.

ובאופן פרקטי-

אולי תנסי לחלק את היום לחלק שאת מנקה ואת מתכננת איתם מראש מה יעשו בזמן הזה- אם זה להיות שותפים באופן חלקי בניקיון ואם זה סיפורים ומשחקים ואם זה נערה שתשמור עליהם. וחלק אחר ביום שאת נוכחת איתם באופן מלא.

נותנים ךהם גם כדי שיהיו עסוקים וירגישו משמעות.

אצלינו ממש אוהבים ניקיון חלונות, מגבונים על דלתות של ארונות וחדרים, ניקיון צעצועים עם מים וסבון. זה מה שעולה לי בשלוף

את מנקה את הבפנים של הארון מטבח

והם את החזיתות.

אם הם מסיימים לפניך שינקו דלתות, דלת מקרר. דלתות ארונות.

בזמן הזנ את מסיימת את הארון מטבח.

הבנת?

זה לא שאת נותנת להם לנקות ועושה משהו אחר.

ככה הם גם עסוקים, אבל עסוקים איתך. זאת תחושת ערך משמעותית.

אם לא מספיק נקי החזיתות אפשר לעבור בערב, זה כבר את תהיי בשוונג. זה כמה דקות.

העיקר שהנקיון של הארון עצמו תוכלי לנקות כשהילדים סביבך ולא לחכות לסוף יום שאין חשק להתחיל.

אפשר גם לתת לילדים לנגב את הארון עם נייר סופג. זה כיף להם וממילא זה מתייבש אח"כ מהאוויר אם פספסו פינה.

תנסי,

תחליטי משהו קטן שאת מתחילה איתם הבוקר בתור נסיון. תראי אם בשיתוף שלהם את מצליחה להספיק משהו.

גם אם עד היום היית טוטאלית,

החיים קוראים לנו להשתנות כל הזמן.

תחשבי על המחירים שאת משלמת על זה.

תוכיחי לעצמך שאת לא רק טוטאלית אלא את גם גמישה מחשבתית ויודעת להפריד עיקר מטפל.

שאת מנהלת את החיים ולא החיים אותך.

תבחרי משהו אחד שהוא בשליטתך ואת משקיעה בו את האווירה וכל השאר משחררת.

זה יכול להיות מאכל לחג,

השקעה בעריכת השולחן

בגד חדש לחג

שינוי בבית כגון כריות חדשות או שטיח.

כל השאר מתמקדים רק במה שהכרחי.

אם יהיה חג דפוק או לא זה תלוי רק בנו.

לא באיקאה ולא בשום דבר אחר.

משפחה שלמה בריאה ושמחה יושבת סביב הסדר. שנזכה.

אבל אם זה יעודד אני הייתי כמוך, ולמדתי לשחרר עם הזמן ולהרפות. לא לגמרי, אבל לא הכל חייב לזרום בפלואו שאני רגילה אליו. זה אימון טוב לנפש בכללי

אני כן הייתי מתפנה לשאר עכשיו.

תשמחי במשו לבית, בתכשיט, אל תתני לבאסה להוציא אותך "מופסדת"

יש משהו בחג הזה שיושב על הילדות, מה ראינו בבית.

חלק במודע - האם אמא שלך קירצפה את כל הבית? האם אתם הילדים עזרתם? כמה ימים קודם היה אסור לאכול חמץ? וכו'

בחלק בתת מודע, אבל נקשר להכנה לחג - למשל מה אוכלים בפסח, על מה מקפידים, אם יש מנהגים מיוחדים?

לפני כמה שנים הבנתי ש"פסח" אצלי מורכב מאלף זכרונות, ו"פסח" של בעלי זו אותה המילה אבל משהו אחר לגמרי...

פסח הוא מן הצפה של כל מה שאנחנו מצפות מעצמנו

כל מה שנראה לנו נהוג

כל מה שכאילו כולם עושים.

ואני מנסה לעשות עבודה ולהפריד בין זכרונות, לציפיות מדומיינת, לרצונות האמיתיים שלי.

ברגע שאני מצליחה להפריד, אני מסתכלת על כל החג בצורה שונה. ומנסה להכניס לשם רק מה שמתאים למשפחה הקטנה שלי. ולנטרל לחץ, ממש פאניקה מחמץ שמסתבר שטבועה עמוק אצלי.

לק"י

את יכולה לשים לך לעצמך בראש, שתדחי את זה לקיץ?

אז יש יותר זמן, ואין דד ליין של פסח.

אני החלטתי שלא אצפה מעצמי כלום חוץ ממה שממש חייבים שזה להוציא את החמץ מהבית בלי לנקות

ואז כל דבר שאני מצליחה לנקות משמח אותי ממש

אני כותבת לעצמי מה בא לי לעשות ומשתדלת להתקדם כשיש כוחות

לנקות... וזה לאמשנה אם אתם בבית בחג או לא...

אנחנו במלחמה. על הקצה. והגיוני שלא הכל יהיה כמו שנה רגילה....

מצרפת קטע ממש חשוב ומעניין בעייני בנושא-

*למי שעוד לא התחילו פסח*

רגע, לפני שאתם מתחילים, סוג של הקדמה.

יש בעולם שני סוגים של אנשים. יש את אלה שכבר בט"ו בשבט פסח מדגדג להם בקצות האצבעות. וכשחולפים ימי פורים הם כבר ממש פורחים. הם ראשונים לסדר, וראשונים לנקות, וכבר מפרסמים 'למסירה', וחלקם גם מציעים לאחרים עזרה. בקיצור, אתם מכירים אותם.

ויש אותנו, כל השאר, האנשים הרגילים. אלה שהיו שמחים לנקות, אבל לא מגיעים לזה.

שנה אחת זה נדחה בגלל עומס, שנה אחת בגלל העבודה, תמיד גם בגלל הילדים, שהם קטנים, שהם מתבגרים, שהם גדולים, שהם לא פנויים, שהם לא מספיק עוזרים, ועוד כל מיני סיבות.

אז השנה יש מלחמה. ומלחמה מקצינה דברים. היא מבליטה מאוד את מה שיש למי שיש לו, ומדגישה מאוד את מה שאין למי שאין לו. היא לוקחת אותנו לקצוות, ומעצימה תכונות והבדלי אישיות בהרבה הקשרים. וגם בקשר לפסח.

האנשים של הנקיונות המוקדמים לפסח חוגגים את התקופה הזו. כי הנה יש להם זמן, והם ממילא בבית. והם מסדרים בזמן ההתראות, וזה מפיג להם את החשש. והם מסדרים בין ההתראות, וזה עושה להם סדר בראש ובנשמה. והם מוסרים, והם עוזרים, והכל טוב.

והאנשים של הנקיונות-ברגע-האחרון-לפסח קצת חוששים מהתקופה הזו. ויש ביניהם גם כמה נשים שהתקופה הזו מטפסת להם גם ככה. ועם המלחמה היא אפילו מולידה חרדה, ופריחה ועקצוץ, ואלרגיה, ואבק של כל מיני רעשים ודברים לא טובים שהם מרגישים אותם בגרון ומעיקים על הלב.

אז בשבילנו, האנשים הרגילים, שנמצאים בשנה-שנתיים וחצי בלתי רגילות לחלוטין, ובפרט בשביל נשות המילואים, והאימהות האמיצות שמלהטטות בין ילדים ותינוקות וזום ושאר משימות, ומחזיקות את אורך הנשימה הלאומי במערכה החשובה הזו, אני מקדיש את השורות הבאות.

בואו נעשה סדר.

יש כמה מצוות שקשורות לפסח. יש מצווה להעביר את המורשת לדורות הבאים ולספר להם על יציאת מצרים. ויש מצווה לאכול מצות ומרור, ונוהגים גם כרפס וחרוסת, ושותים ארבע כוסות. *ויש מצווה לשמוח. ממש מצווה. והיא חשובה, ומהתורה, והכל.*

ויש גם מצווה לסלק את החמץ מהבית.

*ואיכשהו יש דומיננטיות למצווה הזו של סילוק החמץ והיא מסתירה את כל השירים היפים, והדברים החשובים, והשמחה. וזה לא חייב להיות ככה. זה לא אמור להיות ככה.*

מתכוננים לפסח בכל כך הרבה דרכים – לשמוע שיעור, לקרוא פירוש להגדה, לספר לילדים את הסיפור, לצייר איתם ציור, *לתאם ציפיות* עם ההורים, עם האחים, עם האיש או האישה, *ועם עצמך.*

קונים *משהו משמח* – בגד, מפה, תכשיט, ספר, מתנה. וכן, מתכוננים גם על ידי כך שמסלקים את החמץ מהבית.

*איך? פשוט!*

עוברים על הארונות שבהם מאחסנים את החמץ, ומוציאים מהם את החמץ.

ואז עוברים על המדפים של המקרר שבהם מאחסנים לפעמים תבשילים של חמץ, ומנקים אותם.

ומרוקנים מתיקי הילדים את הכריכים שעבר זמנם, ומנערים את הפירורים – איתם או בלעדיהם; ועושים אותו הדבר גם לתיק טיולים או שניים שאתם לוקחים איתכם לטיול ואולי חזרו מטיול עם שקית ביסלי שנשכחה.

ומקדישים לרכב תשומת לב, במיוחד אם אוכלים בו לפעמים, ובמיוחד שבמיוחד אם ילדים אוכלים בו הרבה פעמים. מנקים את הפח, ואת התאים שעל הדלת של הנוסעים, ומרימים אשפה מתחת למושבים.

וקרוב לפסח - מטאטאים ושוטפים את הבית.

*וזהו.*

מה זאת אומרת "וזהו"? ומה עם נקיון, ושטיפה, וריקון המדפים, וציפוי ועטיפה, וכל מה שעושים תמיד, ושעשו אצל ההורים, ושנהגו במרוקו ובפולין ואצל 'כל' האחרים?

מה עם זה? מי שטוב לו ושמח, שימחא, שירקע, שיצחק, שיקרצף, שימרק.

ומי שזה עושה לו רע, ולחץ, וסטרס, ועוד יותר גרוע – חרדה ועצבנות וכעס – *שינשום עמוק, ויוותר.*

כמה זמן לוקחים הנקיונות של פסח *אם מתמקדים בעיקר?* אולי 6 שעות עבודה. אפשר לתת בראש ביום-יומיים שלפני פסח, ואפשר לחלק את העבודה בצורה מסודרת מהיום, או מהשבוע הבא. מה שנעים לכם, עם המוזיקה שאתם אוהבים.

*העיקר – שלא לצפות מעצמכם לבלתי אפשרי.* ועוד יותר חשוב – לא לצפות מהילדים למה שלמעלה מכפי כוחם ויכולתם במסגרת הנסיבות הבלתי אפשריות שנכפו עלינו. ואם אתה במילואים, או בעבודה חיונית כלשהי, או בהתנדבות חשובה, בטח שלא לצפות מאשתך, כשאתה לא בבית, שהיא תנקה (לבד), ותסדר (לבד), ותתכנן, ותקנה, ותתבאס, ותשנה, כשאתה לא נמצא.

אז מה שכתבתי כאן הוא עדיין לא ברמת הצ'קליסט שמחלק את העבודה לשורות ולמשימות, ושמסמנים בו V כשמסיימים כל חלק בעבודה, כי זו עדיין לא המטרה.

היום אנחנו רק מתחילים. ומקדישים כמה דקות של תשומת לב – לאווירה. לנשימה, לנשמה, למוזיקה של ההכנה לפסח.

*וזה נכון בכל שנה, ובגלל המלחמה זה נכון השנה שבעתיים.*

גילוי נאות

השורות האלה נכתבו תוך כדי שירות מילואים בגבול הצפון.

ככל שיהיה ביקוש, אכתוב פרק המשך עם הנחיות מפורטות יותר לרמת הניקיון הבסיסי ועם זאת הכשר למהדרין.

ואם יש לכם כבר פירוט כזה, שלחו לי בבקשה.

בעזרת ה' נעשה ונצליח!

👆מהרב אחיה בן פזי

רב הישוב עופרה

תנקי את החמץ, זו החובה ההלכתית. אפשר להוציא את הבגדים, לנקות היטב את הארון ולהחזיר בבלאגן. מבטיחה שזו לא עבירה.

ניקיון אביב תעשי אולי אחרי החג ואולי בכלל שנה הבאה… בינתיים לא נראה לי ריאלי במיוחד. 

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...