@אני
)))) באלי שתבואי לגור איתי.
אנחנו גם ככה מדברות שעות. בואי נעשה את זה פנים מול פנים. נסדר ביחד לפסח, נשים שירים, יהיה כיף. בטוח סיימת כבר את הבית שלך...
אז תצטרפי אליי פה
וגם נקבע דייטים באותן שעות שנתארגן ביחד ונלך באותו זמן ואז נחזור ונשתף חוויות... נבכה ביחד איך לא... בנוהל
לא נעים לי לומר אבל אצטרך להיעלם קצת שוב... לא להיעלב אם לא אגיב לכמה זמן
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח יאוו איזו גאונה!
אני חוששת שהמעבר לפנים מול פנים יהיה מביך ולא יזרום כמו עכשיו 
איזה סיימתי, יש עוד טיפה.
אז את מחפשת עוזרת בחינם? הא??
זה בסדר גם אני כנראה לא אהיה הרבה פה בעז"ה אמן כן יהי רצון
ניפגש גם באותו מקום;) למה לא? ונחליף דייטים! סתם אבל אנחנו גם ככה משתפות בדייטים. אולי לא מספיק..
איך שלא יהיה,זכיתי בך!
לאאא מה פתאום מביך😂😂 אני אוציא אותך מהמבוכה
חחח נכון את תנקי ואני אסתכל עלייך ואתעסק בביעור חמץ דרך הקיבה😋
אה שכחתי שנחפש שמלות בשיין ביחד
חחחחחח נעשה להם קטע
נראה לי תערכי אני מובכת מכל המחמאות כאן
מספיק שראיתי אותן
תודה נשמה, אני לא יודעת מה אמרתי שזכיתי לכל החום והאהבה האלה
אין עלייך אחות בלב את💞
חיימשלי אין עלייך! גם ענוותנית!
אם התשלום על הבגדים עלייך אז בכיף!
אם אני באה אלייך אני אורחת, אני מצפה שתכיני לי מהעוגיות שלך ותבדרי אותי עד שאלך!
מגיע לך הרבה יותר וחבל שאת לא יודעת!
ואגב מה זאת החוצפה הזאת שאת רוצה שאני אבוא לנקות? את יודעת שאין לי אחיות ולך יש 2!
ומי מספר לך שאתמול ניקיתי 2 מקררים גדולים!!
וואי אני בכיף אכין לך אבל אחרי פסח אין מצב עכשיו לא מכינים חמץ
אני אכתוב לך את השאר בפרטי
משה
זה מה שעשיתי אתמול.
ימח שם עראפתזאת כנראה השעה... למרות שגם עכשיו אני עייפהה
זה לא הגיוני שאני נכנסת לפורומים להעיף מבט ונתקעת בשיחה עם הגברת לשעתיים ומעלה
אז הגיתי לזה פיתרון היא צריכה לבוא לגור איתי ושני הבעיות יפתרו ביחד
עזוב אתה לא צריך להגיב לזה...
אה, אבל תראה התחלתי לקרוא/ ללמוד מספר שמתאים לך לאהוב אולי
בעיניי הוא מדהים סוף סוף להבין את המשמעות של הקורבנות
על הספר שלידו אני ממליצה לך @צדיק יסוד עלום 😊
(creating a life that matters)
אתה יכול לקרוא את התקציר-
זה בשתי הפסקאות האחרונות
האמת אם לא הייתי קודם שומעת סרטונים שלו ביוטיוב שעזרו לי להבין את רוח הדברים שלו, היה לי יותר קשה להבין חלק מהקטעים בספר.
גם אני קראתי ספר באנגלית
אתם מדברים אנגלית בבית? לא יודעת למה זכור לי משהו כזה...
את זה !!!
מעניין.
ימח שם עראפתאבל כתוב ממש יפה, מקיף ועמוק בו זמנית
ממליצה לכולם באמת
אבל אתה אומר את זה על עצמך?
(אל תגיד ככה)
ימח שם עראפתאת יודעת מה? יכול להיות שצדקת. אבל אני כופר בדיוק מהסיבה שבגללה קראת לי כופר- יש שקרים ביהדות, ואני מתנגד להם. אני רואה שאנשים לא מתנגדים להם ומאמצים אותם, אני מחשב מסלול מחדש, כי או שהם גם שקרנים, או שזה לא שקרים.
המסלול שחישבתי הגיע למסקנה שכולם שקרנים.
זה מאד מעניין מה השקרים
אולי הוא לא הסגנון שלך אבל כשאני חושבת על הרב מאיר אליהו לדוגמא שכל מילה שהוא מוציא מהפה מבוססת וחותכת, קשה לי להבין איפה אפשר למצוא שקר בשיעורים האלה. אצלו זה הפוך, מרוב שהאמת קשה לפעמים קשה לקבל אותה...
השאלה על מה אתה מתבסס. אם יש לך מקורות, אדרבה, תבוא איתם לאדם שמלא בתורה ותעמיקו. זה מה שעושים בבית מדרש, לא? משא ומתן כדי לרדת לחקר האמת... לפעמים מוצאים הוכחות סותרות בגלל דעות תורה שונות (שבעים פנים) ואז הכל בסדר, ולפעמים מגלים שאנשים הוציאו מושג מהקשרו והגזימו וכל מיני כאלה. אבל זה כבר עמי ארצות. לא אמור להיות אצל רבנים.
אם באלך להכיר... ממליצה על השיעור הזה לדוגמא
משלב היסטוריה ואקטואליה והרבה מקורות כהרגלו
אז רוב הרבנים הם עמרצים.
ואם זה הרב מ"א אז אני מכיר אותו, הוא לא עמרץ אבל יש לו נטייה לבלבל במוח.
דוגמה למושג שהוצא מהקשרו: "לא תסור מכל אשר יורוך ימין ושמאל" שהחרדים הפכו מהסנהדרין ובית דין לכל מי שהעסקנים קוראים לו גדול הדור, שזה מושג מחורטט שאין לו שום תוקף הלכתי.
הבעיה היא שאנשים מחזיקים ב"גדולי הדור" כמו סנהדרין, וכמו שאמר לי מישהו, אם לא נשמע ל"גדולי הדור" מה יהיה לך? כל אחד יפסוק הלכה לעצמו ולא תהיה הלכה אחידה.
יש כאן משהו הגיוני, הרי לכן יש סנהדרין. מצד שני, זה לא סנהדרין!! כל עניינה של הסנהדרין זה ריבוי דעות וחכמה, כשיש לך גדול דור אחד שאומר משהו וכולם נוהים אחריו, זה מעוות לחלוטין, בלי להתייחס לעובדה שזה מושג מחורטט.
אנשים עם עומק ועם יכולות עבר שנמצאים אחרי שנות השיא שלהם ולרוב נשלטים על ידי החצר שלהם.
אתה יודע שבמעלה אדומים היה ראש ישיבה (תסלחו לי ששכחתי את שמו) שבגיל 70 אמר אל תשאלו אותי יותר?
חוץ מהרב צפניה דרורי שהוא כבר אם דמנציה והוא באמת כבר לא מנהיג בפועל את ישיבתו
הרב זלמן מלמד חד וצלול לגמרי. כנ"ל הרב ליאור. הרב יעקב אריאל. הרב טאו. הרב ישראל אריאל. כנ"ל הרב דרוקמן היה צלול עד קצת לפני מותו. וכדומה
אין לי מושג על הרב ישראל אריאל, אני מדבר על השאר
שמעתי על זה, הרב רבינוביץ' נדמה לי. סואו וואט?
נחקר במשטרה על הסתה לרצח רבין, דבר שכמובן לא היה ולא נברא אלא בגלל התנהלות טיפשית של רב מסוים מהציונות הדתית שלכלך עליו במשטרה,( שלא אזכיר את שמו כי הוא בכל זאת רב צדיק ויקר אותו רב)
זה כדי לשמור אצלם על לכידות
פסיקות של רב בית כנסת שכונתי בן 30 שלא גמר ללמוד דיינות.
אבל זה לא שיש רק "גדול דור" אחד.
ברור שיש מי שראוי לפסיקה ומי שלא. האם מצינו שכל רב פוסק כל פסקים בדורות לפני מאות שנים?
אני עדיין חושבת שאתה לא יכול להיות כופר עם כל הגרסא דינקותא שלך
הלומד ילד למה הוא דומה? אין על התורה שלומדים בילדות זה בעצמות שלך
גם החוצפה שלך זה כעס של אכפתיות פשוט עדיין לא הגיע האדם שיודע לענות לך בצורה שתתיישב
אתה אגוז קשה לפיצוח
ימח שם עראפתולא מצאתי מישהו שנתן לי תשובה שהניחה את דעתי. מצאתי אנשים שחילקתי לשלוש סוגים: שקרנים עזי פנים, כ"כ רוצים להאמין שמשקרים לעצמם ולסובבים אותם בדמגוגיה נפלאה ואפילו לא שמים לב, ופתיים שוטים.
או שלא
ואז יש מקום אחר בשבילך..
צדיק יסוד עלוםזה להתווכח אם יש אלוקים?
שהשכל לא יכול לעסוק ולהקשות על מציאות שהוא לא מכיר (ביקורת התבונה הטהורה)
ולכן כל יישום של לוגיקה על ההיגיון הפנימי של מהות האלוהים לא מקשה עליו (בריאת אבן שהוא לא יכול להרים)
ושבכלל אמונה שמתחילה מהשכל היא נכה ועלובה.
אתה פשוט צריך לעשות סיבוב, לראות שחיים בלי אלוהים הם ריקים ושוממים, לגדול ולהתקלף ואז להטות אוזן ולשמוע בתי מדרש שמדברים בשפה שמחייה את הרוח, ולא להקשות עליהם קושיות זועמות של בני 16. אם התורה לא מחיה אותך ויותר טוב לך במצב הנוכחי אז אני חושב שאתה עושה את הבחירה הנכונה
אם אתה מגיע עם טענה של חיבור והתקרבות רוחנית זה לא משכנע, וגם אם אתה מתחבר לזה כדאי (וצריך) להבין למה.
וגם אם אתה לא הבנת את הטענות לא אומר שהם חלשות...
דיונים שכליים-תאולוגיים על האל הם אינסופיים וניטשים כבר אלפי שנים. הם מייגעים, קטנוניים, ואף פעם לא חד משמעיים.
אין כזה דבר "אמונה שכלית" כי אמונה ושכל אינם אותו הדבר. יש אמונה תמימה שלא מגובה בשכל, ויש אמונה שלמה שמתחילה מהאמונה ונשענת על ה"מופת השכלי".
מי שהשכל מחייב עבורו את מציאות האל ואם ימצא קושיה קשה על אפשרות מציאות האל / יסבור סברה שכלית שאין אל - לדעתי הוא משוגע.
חייבים להתחיל מכך שהאמונה יודעת בידיעה פנימית שיש משמעות / ערך / נשגב / סיבה / סדר...
אם יש אדם שחווית החיים שלו היא שהוא רע / שהעולם רע / שהכל כאוטי / שאין טוב לב באדם / שהעולם דיסהרמוני - - - ואותו אדם הגיע למסקנה שכלית שיש אלוהים - לדעתי האדם הזה לא מאמין באלוהים, כי שמחה, אופטימיות ושלווה הם פועל יוצא ישיר של אמונה.
הדיונים השכליים הם אין סופיים כי אין מופת על מציאות האל, (כוזרי, מאמר ראשון, ס"ז - "ומי נתן לנו מופת בדבר הזה"...)
להתווכח איתך, תהנה בדרך שלך ומקווה בעז"ה שתרגיש שזה הדרך שלך 
סורי
"וכן לגברת" "וכן למר"
תכניסו אותי אני מרגיש לא בארוע
תוסיף גם :
חן חן
כע
בעעע
ועוד היד נטויה
ימח שם עראפתהוא רק לא יודע את זה עדיין
אז זה מבאס לו לעזוב את התרבות שהוא גדל עליה. בצדק, זה באמת כואב
ימח שם עראפתימח שם עראפתשגידלו אותך בשפה של ערכים ושל סתירה בין הטבעיות לבין התורה
זו תפיסה דתית שלא מתאימה לחיים ארץ ישראלים
אם למדת מהר"ל בחייך, הוא תמיד מסביר שתפקיד התורה, תפקיד הנשמה ותפקיד הקב"ה הוא להחיות את האדם והעולם, להיטיב לפתוח ולהעמיק
ותפקיד האדם להיות נאמן לתדר הזה
לכל אדם יש זכות ויכולת לעזוב את זה, אבל חיים של תאוות וחטאים גורמים לאדם לאבד את המימד הגבוה שלו והוא הופך להיות אדם שטחי. בעולם שטחי יש המון קטנוניות ורוע והאדם הולך לאיבוד
בעולם טבעי שמחובר לרוח גדולה יש אצילות, רצון טוב ואופטימיות, אמון ואהבה...
כך אני רואה את המשוואה
ההימור של יש"ע
מאיפה וודאות זו?
הדוגמא שלך מפגרת.
והעולם לא "סתם"
לא היית כותב כאן. לא היית עושה כלום. לא היית מעדיף אושר על עצב, או מוסר וערכים על רשע או על חוסר מוסר וחוסר ערכים.
(גם לא היית מעדיף עליה להר הבית על פני לעליה לאוורסט).
אם נפל צבע בטעות על קנווס מה המשמעות של היצירה שיצאה? אין משמעות.
העובדה שהעולם מושתת על היגיון פנימי שאפשר להתייחס אליו כאן לא אומרת שיש אלוהים.
חוץ מזה ספציפית הדוגמה שבחרת לא מעוררת הזדהות - העובדה שאנחנו מושתתים על היגיון פסיכולוגי אינטואיטיבי לא נגזרת מאמונה באלוהים. אתה יודע יפה מאוד שאתאיסט היה עונה לך שגם אם אין משמעות אמיתית, החוויה של הקיום האנושי באופן שבו אנחנו "מחווטים" ומתוכנתים נוירולוגית פסיכולוגית ופיזיולוגית לא נותנת להשגות השכליות שלנו לפקפק בכוח של הטבע.
אז זה אומר שהשאיפה לאושר היא לא כתוצאה מחיווט אלא משהו מהותי.
אתאיסט שיענה לי יערבב בין משפט אפריורי לאפוסטריורי. ומכאן הכשל.
ב. אלוהים הוא לא רק יישות. אלא גדולת שלימות אינסוף כמו שאומר הרב קוק. מבחינתינו כמובן גילוייו הם שהוא בעל רצון בניגוד לדעת אריסטו. אבל עצמותו היא אינסופית ובלתי ניתן להגדירה
אז אל תעשה פוזות ותנופף בכשלים לוגיים של אחרים.
האם אתה מכיר את דילמת אותיפרון – ויקיפדיה
אנחנו יודעים מה הוא הטוב רק כי אנחנו חווים אותו כטוב. עבור חיידקים הטוב הוא להרוג ועבור דובי קוטב הטוב הוא לטרוף, ועבור האדם הטוב נע בין התחסדות צדקנית נטולת אגו לבין שמחה בעצמי ובהשקעה בי ובסובבים בי. טיעון "הטוב" בעייתי כי הוא סובייקטיבי (שים לב - כאן נכנס הטיעון שלי - אתה מוכרח להבדיל בין "הוכחה" שכלית לבין חווית חיים. אם יש אדם שבוטח בסובייקטיביות שלו - אזי ברור לו שלחיים יש משמעות כי הוא חווה את המשמעות, ברור לו שיש סדר כי הוא חווה את הסדר, ברור לו שיש השגחה כי הוא חווה את ההשגחה וברור לו שיש ערך כי הוא חווה את הערך. אבל הוא לא יכול "להוכיח" את זה לאדם שלא חווה את כל אלה).
"השאיפה לאושר" זה טריקי. כל אורגניזם רוצה להשתלם... עיין ערך טיעון ההשוואה לאורגניזמים אחרים. וכידוע יש הרבה רשע בעולם בכלל ובלב האדם בפרט, לכן אנחנו יודעים יפה מאוד שהאדם איננו משוייך באופן בלתי נפרד לאידיאת הטוב.
ב. - למי ענית ועל איזו שאלה?
א. עובדה שאתה יכול לדמיין שלא תרצה לאכול, או שתיאורטית כריתת יד תסב לך עונג.
אבל אתה לא יכול לדמיין שלא תרצה להיות מאושר (או מוסרי).
סימן שהשאיפה לאושר מהותית. לא עניתי מהו האושר, אלא עצם זה שיש בוודאות אושר עדיף על עצב ושיש חוסר סתמיות.
חיידק אין לו תודעה. אני מדבר על שאיפה נפשית, לא שאיפה של עץ.
ב. עניתי לך. לא מחפשים להוכיח קיום יישות. אלא להוכיח קיום גדולת שלימות אינסוף
קודם כל אני לא יכול לדמיין את מה שאמרת לגבי דמיון תאורטי שכריתת יד תסב לי עונג (אבל ניחא בשביל הטיעון)
אני מכיר הרבה אנשים שויתרו על שאיפת האושר שלהם ונכנסו אל האינרציה; ואני מכיר המון אנשים שמשתעממים מהמוסר. אני מסכים איתך שלפני השריטות של החיים, תום הילדות של האדם משייך אותו אל הדברים האלה, אבל אלה לא הוכחות...
אני רואה שאני צריך לשאול שאלות ולא להתווכח כי אני רואה שאתה בונה פה מהלך שאני לא מספיק מבין מה עניינו. מה מעידה שאיפת האושר של הדברים? אז הסכמנו שכל אורגניזם בעל תודעה רוצה להיות מאושר. איזו מסקנה עלינו להסיק מכך?
א. גם מי שהדחיק את שאיפת האושר והמוסר, הרי רוצה לעשות דברים כלשהם במציאות. אין אדם סתמי ואין "זר" אמיתי של אלבר קאמי.
חוץ מזה שגם מי שהדחיק, זה עדיין קיים אצלו. מי לא רוצה להיות מאושר?
נראה לי אתה מדבר כבר על איך מוצאים את המשמעות ולא טובעים בכפירה.
אני עוד בשלב מקדים של להראות שהמשמעות היא וודאית וכפויה על הנפש. בין אם אדם יתכחש אליה או לא.
א.2. אתה כן יכול לגמיין מצב תיאורטי בו אתה כורת את היד ולא מרגיש כאב אלא אופוריה. תדמיין.
אתה יכול לדמיין מצב בו תרצה לשתות ביוב ותגעל מפיצה.
אבל אתה לא יכול לדמיין מצב שתעדיף מהותית סבל על אושר (מזוכיסט האושר שלו זה לגרום לעצמו סבל. וכמובן נעדיף סבל על אושר למען אושר גדול בעתיד או למען מטרה מוסרית. כלומר למען תוכן בעל משמעות).
אתה לא יכול לדמיין מצב שלא תעדיף תוכן בעל משמעות (אושר, אושר עתידי או מוסר וערכים או צו אלוקים) על פני תוכן בעל משמעות שלילית (סבל, רשע, חטא).
אם כן בוודאות יש משמעות.
ב. אם יש משמעות , אז או ששפינוזה צודק והפאנתאיזם נכון או שיש גדולת שלימות אינסוף. אתה מסכים איתי?
ג. מכיוון ששפינוזה טועה כי לא הגיוני ששלימות תהיה שווה עולם. במילא מה שנותר זה גדולת שלימות אינסוף
כלומר גם אם אני אדמיין עולם שבו כל הזקה לעצמי היא הטוב - אני לא אצליח לדמיין עולם שבו אדם עושה את הרע. אם הוא מרגיש צורך לעשות את הרע, אזי שהרע שהוא נמשך אליו נחווה בעיניו כטוב. כלומר הפך חווית המשמעות היא הקור והאדישות המוחלטת. יפה, מובן, עכשיו הבנתי וסליחה על הזלזול.
אבל האם לא הסברת כאן את המשמעות על פי הצימאון של האדם אליה? ולא על פי מהותה? הסברת שלא משנה איך האדם ינהל את גורלו - תמיד המרדף אחרי משמעות יהיה כרוך בעקבו. אני מסכים ומבין. ובעצם אתה גם אומר - מכיוון שיש משמעות בהכרח (השגת הטוב אליו האדם נמשך), אז אפשר להעלות על הדעת ששיא המשמעות יהיה השגת כל הטוב בכל המישורים, הטוב המושלם אליו כל יצור שואף (גם שילוב של מוסר ועונג יחד).
יפה. הבנתי את כל דבריך. אתה פועל מלמטה למעלה. חווית האושר הפרטי של האדם הולכת ועולה מעלה מעלה עד שיא הציור האפשרי של אושר ועונג, ואז שם מתפצלים - או לשפינוזה או לנשגב.
אחשוב על זה, אבל אהבתי וסליחה על הזלזול ממקודם
לא רק כשיא האושר והערכים (מה שלעיתים מבינים בטעות מהספרים של הרב קלנר).
וכמובן שמבחינתינו גדולת שלימות אינסוף מתגלה בנפש באמת בתור מישהו פרסונלי בעל רצון.
אבל ההוכחה לכך ששלימות אינסוף.מתגלה דווקא בתוק בעל רצון שיכול לצוות אותנו מצוות, אכתוב כבר בתגובה נפרדת
הגוני שהמחשב הזה עשה את עצמו?
הכל פה בעולם זה יצירה
האם הם לא מאמינים באלוהים?
עיין בלמהלך האידאות פרקים א ב ושם יוכח לך בוודאות מה מאפיין את עם ישראל כעם ה' שאין בעמים אחרים
שהם מאמינים שיש אלוהים אבל מצייתים למקור הערכים החיצוני, ובכך יוכלו גם לכרות לעצמם את היד אם כך ייאמר להם - או לרצוח בהתנגדות למוסר האותנטי שלהם, חרף ה"וודאות" שלהם
אבל זה אומר שיש דבר,שעדיף על משנהו ולא סתמי וחסר משמעות.
כשם שאעדיף לגרום לעצמי סבל בשביל אושר גדול בעתיד.
כך אעדיף לגרום לעצמי סבל בשביל צו מוסרי.
זה עדיין אומר שיש משמעות וודאית והעולם לא סתמי
או שאתה טוען שמשמעות החיים נלמדת מההתוויה הביולוגית?
מה שברור זה שוודאי שהאושר עדיף על העצב , והערכים עדיפים על הפכם.
אילו היה רק ביולוגיה, אז לא היה לנו לא אושר ולא מוסר ולא ערכים. אלא רק פולסים ודחפים סתמיים שדוחפים אותנו ותחושת סיפוק סתמית כמו אדם שגמר להקיא ומרגיש סיפוק, לא אושר
שוב - לאדם שמחפש משמעות אכפת לו שהמשמעות תהיה אמיתית. יש הרגשה של ריקנות וסתמיות כשאנחנו עושים מעשים, מרגישים עונג ואחרי זה מתרוקנים (צירפתי בתגובה למשה מושג מהמשנה של שופנהאואר שהגיע למסקנה שהעולם רע כי כל רצון מוביל לריקנות).
אדם רוצה לדעת שהוא לא כלי ביד כליו הביולוגיים, אלא שהוא נוגע במשמעות ובאמת החיים...
התרבות כיום ריקנית ורחוקה מחווית משמעות, הדוניסטית ניהיליסטית ורחוקה מערכים. אבל היא מונעת על פי דחפים ועל פי ה"קוואליה" שאליה התייחסת... למה לטעון שזו משמעות? איך תגיע לאדם שאוכל וסובא וישן כמו חזיר ותפיק לו מתוך הרצון שלו לעונג שיש משמעות בחיים?
אמונה.
ושיש אתאיסטים והוגים חילוניים שהאמינו בה' יותר מהמוסלמי האדוק
עובדה שגם אצלם יש רגש קודש.
איך אמר הרב קוק "ההכנה לרעיון האלוהי מצויה בכל פלגות האנושות, באופן מעוות או ישר, סמוי או גלוי"
מה פתאום יש את כל הדבר הזה שנקרא "עולם"?
התשובות קיימות כי חייבות להיות. לפחות אכפת לך מהאמת. אתה תמצא בסוף.
א. לפי דוגמא- כשאנחנו רואים כוס אנחנו מבינים שהיא לא פה סתם ומהתכונות שלה ככלי שיכול להכיל אנחנו מבינים שהיא כדי שנשתה איתה מים... זה בא לנו בטבעי.
אותו דבר תשליך על העולם וכל מה שקיים. במיוחד משהו מיוחד ומורכב כמו האדם, חייב להיות שיש סיבה למבנה הייחודי שלו. אדם מחפש אחר משמעות כל חייו כי יש משהו פנימי שאומר לו שאכן יש כזו. כי הוא נוצר כדי להגשים אותה.
ב. באופן אישי גם כשאני הייתי בחושך אמוני ולא הצלחתי להתחבר לזה, עצם זה שראיתי אנשים שחיים עם אמונה וזה השפיע עליהם מאד לטובה, והם היו אנשים מעוררי השראה, מבחר האנושות מבחינה אישיותית- הבנתי שמה שהם מתבססים עליו זה משהו טוב.
ג. אתה חושב שכל הקשר שלך עם הקב"ה עד היום, מבוסס על דמיון? אתה בלב יודע להבדיל בין דמיון לבין אמת. הרי לא תעבוד על עצמך.
עצם זה שרואים ילדים חילונים שהאמונה באלוקים באה להם בטבעי אומרת שהנשמה מרגישה את המציאות הזאת גם בלי הסברים.
ד. אני נכנסתי לכל מיני אתרים עם הוכחות שכליות לאמיתות התורה וכו' ומשם זה עבר ללב. אז הצליחו להוכיח שכלית.
א. ההיגיון שלך תקף רק למה שיש לך תפיסה בו, כמו כוס. אבל אין לך תפיסה בבריאת העולם, בבורא או בסיבה, ואם האלהים יצר את חוקי הלוגיקה את לא יכולה להוכיח את קיומו באמצעותם.
ב. אני ראיתי אנשים עם ג'ויינט שגם כן השפיע עליהם משו טוב.
ג. אז נוצרי שהאמין עד כה ביש"ו לא דמיין?
וילדים חילונים לא נמצאים בריק חינוכי, הם נחשפים פה ושם וגם בבית לזה שאולי יש אלהים, אם הם היו בחינת אברהם אבינו סבבה, אבל הם לא, הם שמעו פה ושם ומתקבל להם על הדעת.
ד. אולי לך הצליחו להוכיח שכלית. אם היה לך רצון להשתכנע, סביר להניח שתשתכנעי. גם אם ההוכחות לא טובות.
לך ספיקות באמונה?
אם אין אלוהים אז לכאורה זה לא היה אמור להטריד אותך.
כשם שלא מטריד אותי אם הארץ עגולה או שטוחה
אז למה אלוהים זה שונה?
א. כאן באתי רק להוכיח שיש סיבות, עדייין לא מה הן. הסדר מעיד שיש מסדר כלשהו.
לא הגיוני שיבראו בני אדם ויזרקו אותם שינחשו מה סיבת קיומם בעולם, בשביל זה ה' נתן את התורה. אבל זה שיש סיבה כלשהי? כל אחד יכול להגיע למסקנה.
לא יודעת מה איתך אני לא בראתי את עצמי ממש לא בחרתי איך אני אראה, לאיזה משפחה אני אכנס... הגעתי הכל כבר היה. מישהו אחר שם אותי פה, -אם נבראתי צריך אותי. אז מנסה להבין מה רצונו זה הכל. אין לי תפיסה ולכן לא מעניין אותי האמת האבסולוטית שלא אוכל לתפוס אלא מה קשור ורלוונטי אליי. לא צריך להבין הכל כדי לדעת שמשהו הוא נכון ורצוי. לאט לאט מבינים יותר לעומק, אבל האמונה הבסיסית חייבת לקדום. והיא קודמת אא"כ היא נהרסת מסיבה כלשהי. אולי השפעה של ספרים חיצוניים כמו עם אלישע בן אבויה.
ב. 😳לא דומה...
ג. לא יודעת מה לענות לך אבל אני בטוחה שיש הבדל כי יש הבדל בין שקר לאמת. זה פשוט חוק בטבע.
ד. לאמירות כאלה אין סוף..
א. מי אמר ששהסדר מעיד על המסדר, ומי אמר שהעולם מסודר?
את מתייחסת אליו כאל כזה בגלל שזה מה שאת מכירה, אבל מי אמר שהקביעה שלך שהוא מסודר נכונה? אולי הוא מבולגן?
והאם לילד שנולד יש מסדר? האם הוריו סידרו שיראה כמותם, שיהיה בריא או בעל מום?
נכון, אני לא סידרתי כלום בעולם. הגעתי והוא היה. לכאורה כל פי ההיגיון שום דבר לא נעשה מעצמו, לפיכך מישהו עשה את העולם. ואת אלהים מי עשה? אלהים פשוט היה? זה מעבר לגבולות ההיגיון, מי עשה אותו? ולמה לומר שהוא פשוט היה ולא שהעולם פשוט היה? שניהם לא הגיוניים לכאורה, שניהם מעבר לגבולות ההיגיון.
ב. מאד דומה. תראי אקסטזה רוחנית בבית הכנסת, ותחשבי על אקסטזה של מעגל היפים מפרדס חנה
ג. מי אמר? ומה זה אומר? אם יש הבדל, זה אומר שהוא לא דק מאד?
ד. בלי סוף כי הן נכונות. זה שאני אגיד לך שאני כופר ושככה השתכנעתי לא מעניין אותך, כי זה לא הופך את הכפירה לאמת. וכן להיפך, זה שהשתכנעת לא מעניין אותי.
אגב זה לא שנוי במחלוקת. גם במזרח חושבים ככה. ברמות אפילו עוד יותר קיצוניות של לנסות לצבוע את מה שהאדם טוב בו (השליחות שלו) מול מה שהוא חלש בו (התיקון שלו).
למדתי את את זה דווקא מכיוון מזרח. וזה לא בהכרח קשור לרמה דתית.
א. הוא ברא את העולם כדי להיטיב לברואיו. כמו שאומר הרמחל בדרך ה.
ב. אין נבואה כי ישראל גלו מארצם ובבית שני הרוב לא חזרו.
ג. למה שלא יגביל?
ד. לא יודע למה עושה רע. אולי זה ניסיון כדי שנוכל לקנות את הטוב בעצמינו במאמץ בזכות ולא בחסד. עיין דרך ה לרמחל פרקים ראשונים.
בכל מקרה בעתיד לבוא לא יהיה רע
ואין טיפשי כזה
אתה מטריל?
ב. ואז מה?!?! אז אלהים לא הרגיש צורך להבהיר לעולם שהוא קיים ולהדריך אותם מה הוא רוצה?!
ג. סתום. למה שכן יגביל?! הוא אל כל יכול לעזאזל
ד. זה בדיוק מה שאמרתי לך, הוא אל כל יכול, הוא לא יכל לגרום לנו לקבל את הטוב בחסד ולהרגיש טוב עם עצמנו?!?
אז מהמושלםמחויב שיווצר המצב הכי טוב.
והכי טוב שיהיו ברואים שיהיה להם טוב.
כלומר דרך הטוב להיטיב.
-למה הוא עושה רע? לא יודע. אולי כדי לנסות אותנו לטובתינו כדי שנקנה את הטוב בזכות ולא בחסד.
בכל מקרה בעתיד יהיה טוב לגמרי אז הסבל יחלוף.
ב. דווקא אלוקים הבהיר טוב לעולם, דרך החוויה בנפש. עובדה שבכל ההיסטוריה היו דתות שעבדו את אלוקים.
העולם מתקדם לאט לאט מעבודת אלוקים מעוותת לישרה, כדי שנקנה בזכות ולא בחסד.
רק במאה ה20 התחילה חילונות. וגם זה כדי לטהר את הדתות מציורים מעוותים. כמו שמסביר הרב קוק בייסורים ממרקים.
מי אמר שאלוקים רוצה שהגויים כרגע יאמינו ביהדות?
ג. כי ככה הוא החליט וככה בא לו. מאיפה ההנחה שאלוקים רוצה להנהיג את העולם לא בחוקי הטבע?
ד. כי ככה הוא רצה וכך עלה מלפני רצונו. שהטוב יקנה בזכות יותר מבחסד.
אלוקים עושה מה שהוא רוצה ואין מי שיגביל אותו. והוא החליט כך כי ככה הוא החליט
אם זו חווית החיים אז זה הגיוני לטעון את זה
אם הכל היה סתמי וחסר משמעות. אושר וסבל היו שווים בעיניך. ולא היית טורח כלל חהגיב כי הכל היה חסר משמעות
אתה מכיר אנשים שמפחדים למות? למשל מפחדים למות עכשיו במלחמה, או מפחדים למות בכביש, או היפוכונדרים... האם בעיניהם העולם מסודר? אם הוא מסודר מדוע הם מתים מפחד?
או אנשים שלא מעזים להתאמץ כי "גם ככה שום דבר לא עובד"? - מה הבעיה להתאמץ אם העולם מסודר?
או אנשים שמגדלים ילדים וזורקים אותם למערכת החינוך ואז אומרים "גם ככה כולם נשרטים בחיים"...
אלה מחשבות של אנשים שלא חווים סדר
ייתכן שהעולם הוא בלגן אחד גדול.
גם אם לא היה סדר במציאות.
המשמעות והעדר הסתמיות היתה נשארת בעינה
ערסים חווים משמעות כשהם מתקרבים לצ'וצ'ות, כי ביולוגית המערכת הנוירולוגית שקשורה לפרייה ורבייה חוגגת בסביבת המין השני.
האם זו משמעות?
למה זה מסודר ככה? מי שם את זה ככה? יש הגיון מאחורי זה? אהה
שונים
הוא מדבר על ודאות ואת מדברת על בריאה מתוכננת.
אשאל שאלה בשביל הדיון - את מסתדרת עם תאורית האבולוציה? או שמבחינתך היא פסולה ושקרית מראש ועד זנב?
תתמודד (:
אני מכיר שהרבה חרדים (/לא יודע איך לתייג אותך) כן מסתדרים בצורה כזו או אחרת עם תאורית האבולוציה.
האם את סבורה שאדם שמתמסר לייצריו ואוכל וסובא כמו חזיר - נוגע במשמעות בגלל שהמערכת הביולוגית המסודרת שלו מפרישה כימיקלים שמייצרים אצלו הרגשה חזקה מאוד של עונג?
אני לא ולא נחוץ לי להסתדר.
כמו חזיר? כן אני חושבת שהאכילה שלו וההנאה מהאוכל היא חיובית מאוד, אבל חוץ מהקומה של הגוף יש סדר יחסי גם במוסר\דרך ארץ כאילו יש קומה של תודעה של האדם שיודע מה ראוי ומה לא, הוא יותר מרק בהמה. לחזיר אמיתי זה מעולה אבל לאדם התנהגות כזאת היא לקויה.
גסות היא לא טובה, וייצריות על כל סוגיה יכולה לנוול את האדם ולטשטש את צלם אלוהים שלו
אם תראי אדם אוכל וסובא את תיגעלי ממנו
אלא אם כן הלכת לכיוון של קעלעברימבאר (למה ארוך?) שעדיף אדם שמתמסר לתאוות שלו אבל אוהב לחיות מאשר אדם אדם אדיש וקפוא שלא אוהב את החיים ונטול רצון או רגש
בסדר, אנחנו מבינים זה את זו
ייתכן עדיף אדם שמכריז שאין משמעות מאשר אדם גס ובהמי.
כי זה שאדם מכריז שאין משמעות לא באמת יגרום לו לא לחיות עם משמעות.
מילים לחוד וחיים לחוד.
בלתי אפשרי לכבות את חוש המשמעות.
זה כמו אדם שיאמר שהוא לא קיים. אבל בפועל ימשיך להתנהג כאילו הוא קיים.
ב. שאלה מה עדיף. כנען או סדום? בהמיות או פוסטמודרניסם פרוגרסיבי של מוות דומם שחור וקר?
נאציזם או פרוגרס?
אמת רעה או קביעה שאין אמת?
מואב או עמלק?
שקר או ספקנות כרונית?
רשע או לץ?
מבול של מים או של אש?
נהר מזוהם או נהר יבש?
ניאוף או פגם הברית?
רשע או רע?
הנגלה מעדיף את המת על פני הבהמי. הנסתר מעדיף את הבהמי על פני המת.
אם באחד מהם לא טוב לו (גם אם זה הגוף ה"גשמי" ה"חזירי" שהצגת פה), כל הסדר מתערער ואי אפשר לפעול בעולם שהוא בסוף פיזי וממשי.
חלומות חסידים (כמאמר האמרה) זה נחמד, אבל זה לא פעולה בעולם. זה נשאר חלום.
לא דיברתי כרגע מהי המשמעות הנכונה.
אלא האם בכלל יש משמעות או שמא העולם סתמי ריק וקר
ושפינוזה טעה כי לא הגיוני שהעולם=אלוקים
כל בעל חיים צריך להתרבות. ולא רק. כאנרגיה בסיסית בעולם שצריך להיות שם.
בעיניי הדוניזם לרוב מתקשר להיעדר משמעות.
האם אדם שאוכל וסובא כל היום הוא אדם שנוגע במשמעות? המילה משמעות פירושה רק דרייב והתרגשות לקראת משהו, יהא אשר יהא?
לא משנה איך תתאר מה מוסרי ומה לא. עצם זה שיש מוסר וערכים שעדיפים על זולתם
או, לחילופין, לייתר את הדיבור על ה', ולהיות מוסרי כמו אלבר קאמי.
בספר "הדבר", הרופא מרפא מפני שזה הדבר הצודק, למרות שאין צידוק אובייקטיבי. כלומר חווית החיים האבסורדית שלו היתה להאמין שזו האמת והדבר הנכון אפילו שאין לו הוכחה.
כמו בניקיונות לפסח.
יש הגיון בבלאגן
יש מי שחווה את זה כמסודר ויש מי שלא
לא תצליחי "לשכנע" מהשכל אדם שלא חווה את הסדר שיש כאן סדר
אבל אדם שחווה כמוך סדר בבלאגן יגיד לך "וואלה מההתחלה כשדיברת הסכמתי איתך"
כאילו כולם רואים את זה, ברור שיש סדר בעולם. אנחנו לומדים מתמטיקה, עברית, ביולוגיה, מחשבים,פיזיקה,היסטוריה וכו' כי יש חוקים וסדר מסויים בעולם.
אחד הפלאים בעצם הקיום הוא שיש סדר וחוקיות.
האם את מסכימה איתי אבל שיש אנשים שנשענים על הסדר החיצוני הקיים, ועדיין מתנהלים מנטלית בעולם כאילו הוא מאוד לא מסודר?
האם לאנשים שלא חווים שהעולם מסודר תצליחי ליצור קשר ל"מסדר"?
אבל אני מסכים שהתבוננות בסדר העולם יכולה לעורר חוויה של סדר ופליאה מחווית המסודרות
יכול להיות אבל נראה לי הרוב חווה את העולם מסודר אבל מנתק את זה מאלוקות.
הכופרים הכי גדולים מלמדים על סדר העולם. כן יש חוויה של סדר.חוויה חזקה מדי אפילו עד שכשיש יציאה מהסדר אז ההשקפה מתערערת. המקום הבטוח שלהם הוא דווקא הסדר. על זה בונים מוסר בסיסי שנובע מההיגיון הרגעי, הייתי אומרת סברות כרס, פה הם פחות חזקים. ומשמעות החיים אצלם זה בכלל משהו מעורפל. הם לא הצליחו להגיע כ"כ לקומה הזאת. אני מדברת בעיקר על המציאות היום פעם היה אחרת כפי שאמרת שגם לפילוסופים היה אלוה.
אצל המאמינים מחברים את הסדר עם מוסר ומשמעות ומגיעים לאמונה בבורא.
איזה אינטרס יש לי להאמין באלוקים?
לכפור בכל התורה ולהאמין שהעולם=אלוקים.
הרי אני יכול להמשיך לשמור את התורה כדי לדבוק באלוקים גם אם היא שקרית. ובכל זאת אני מאמין שהיא אמת.
ודווקא יותר מפתה אותי להאמין שאלוקים הוא העולם עצמו ולא בורא חיצוני לעולם. כמו שאונר הרב קוק במאמר דעת אלוהים על השקר בפיתוי של ברוך שפינוזה.
אני לא מאמין בזה כי זה לא נכון. לא כי אני רוצה.
אז אין לי אינטרס להאמין שהיהדות אמת ושהבורא חיצוני לעולם. ובכל זאת זה וודאי לי
יש לי כן אינטרס לדבוק באלוקים. אבל את זה אני יכול לעשות עם כפירה בתורה ופשוט להמשיך לעשוות מצוות כמו שאריסטו המשיך לעבוד את אלילי יוון למרות שלא האמין, כדי לדבוק בסיבה הראשונה.
דבר שני אני לא מאמין כיום במה שחינכו אותי. חינכו אותי לא לאור תורת הרב קוק ובאופן דתי ליברלי. אני דווקא די נגד חצי ממה שחינכו אותי בילדות
כי זה נחמד לשמור תורה ודרך זה דבקים באלוקים גם אם התורה שקר כי היא יוצרת חווית קודש.
ואני יכול גם להמשיך לשמור תורה ולהיות ציוני דתי גם בלי להאמין שהתורה אמת.
ובכל זאת אני מאמין שהתורה אמת כי זה נכון. לא כי יש לי אינטרס, כי הרי אני יכול לכפור ועדיין לא לעזוב את הדת שהחנכתי אליה.
ב. אני מאמין באלוקים כי באמת יש לי אינטרס.
וכמו שהוכחתי - זה שיש אינטרס להאמין בשלימות ומשמעות זה עצמו מוכיח שזה אמיתי. שיש משמעות לעולם והעולם לא סתם.
אבל האמונה באלוקים חיצוני לעולם היא לא בגלל אינטרס אלא כי זה נכון. כי דווקא האינטרס שלי זה להאמין שאלוקים=עולם , כמו ברוך שפינוזה. זה הרבה יותר נוח. זה פשוט לא נכון לכן לא מאמין בזה.
מסכים.
אבל הייתי יכול להמשיך להיות דתי ולשמור הלכה ולהתענג על זיו אלוקים שבתורת השקר ובעם האלוהים, גם בלי להאמין שהתורה נתנה מסיני.
אז למה שיהיה לי אינטרס?
בכל זאת אני מעריך קרוב למאה אחוז שהיא ניתנה בסיני
הוא גם יכול לעשות את זה
כיום כמובן אני יודע (יותר נכון מעריך בצורה כמעט 100 אחוז) שהתורה נתנה בהר סיני
לטעון שהתורה מסיני
ישראל היא אתחלתא דגאולה. ואין לי וודאות אם יש גלגולים או לא. וגם אין לי וודאות אם גן עדן מתחיל ישר אחרי המוות או מליארד שנה אחר כך. ואין לי וודאות אם הזוהר נכתב על ידי רשבי או לא. גם לא אם יש חייזרים. או אם באמת משיח יבוא עד שנת 6000 או אחר כך אלא רק השערה. ואין לי וודאות שתורת הרב קוק צודקת אלא רק השערה. ואין לי וודאות בעוד הרבה דברים.
מה אכפת לי מוודאות?
אם אלוקים החליט שאני אעבוד אותו מתוך חוסר וודאות מה צריך לעשות, אז זה רצונו, ורצון ה' הוא תמיד טוב. יש אפילו מימד קטן נחמד בספק. האדם צריך לעשות ככל שביכולתו כמו שאלוקים רוצה ממנו. אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. אין לנו וודאות מליאה שגדולי הדור הם לא עברייני מין אלא רק הערכה גדולה. ועל סמך חזקה אנו לא חושדים בהם. כמו שאין לי וודאות שאתה לא מרגל איראני מתחזה. אבל על סמך חזקה אני נותן בך אמון.
אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. ה' רוצה שאני איישב את הארץ ואלך לצהל למרות שיש 5 אחוז שסאטמער צודקים. וכך אני עובד אותו לפי רצונו.
ב. בכל מקרה יש לי וודאות שעם ישראל הוא עם האלוקים, כי זו עובדה קיימת מהסתכלות על עם ישראל. גם אם תיאורטית התורה היתה שקר. (וכמובן יש לי וודאות על קיום אלוקים, השגחתו, חיים אחרי המוות ואושר נצחי לעתיד לבוא. אפילו אם היה מתברר תיאורטית שהתורה שקר).
כך שאין לי אינטרס לטעון שהתורה מסיני. ועדיין אני טוען זאת.
אני חושב שלרוב האמונה היא תחושה אישית, ולא משהו שאפשר להעביר הלאה. גם להאמין וגם לכפור קשה להשתכנע ברגע אחד, כי זה לא מדע מנותק- אלא זה ממש הכל.
מעין מה שאמרו חז"ל על "הן יראת ה' היא חכמה" שהיא לבדה חכמה.
ומה שכתב על כך במוסר אביך: "והנראה בזה, שכל הלימודים, כשאחד מעיין בהם, ותוצאות העיונים ימסור לחברו בקיצור, מקבל חברו את החכמה כמו מי שהגה בעיונו זמן רב. כמו עניני הלכה, שבמקום שנפל ספק מצד סתירת סוגיות או קושיות הנופלות בדברי התלמוד והפוסקים, צריך שקידה ועיון להעמיד דבר על בוריו, אבל אחרי הבירור, כשיאמר אותו לאיזה אדם בקיצור, ידע השומע אותו כמו מי שהגה ועיין וחידש בעצמו; משא"כ יראת ד', שאע"פ שלמוד היראה שוה לשאר לימודים, בסידור כללים וחוקים, המודיעים לנו גדולת יוצרנו יתברך ויתרומם, וישנם מקומות וענינים הדורשים ליבון ובירור, מכל מקום, גם אחרי הבירור, כשיאמר קיצור הדברים למי שלא ירד לעומק הענינים, לא יבין."
אמונה היא מבוססת היגיון, כמו שבעלי היגון פה בשרשור מנסים להסביר לי שזה לא הגיוני שהעולם נברא מעצמו, לפיכך יש בורא.
לכן אם אתה מקנה למישהו את ההיגיון, הוא יכול לקבל את המסקנה האמונית וכך היא עוברת הלאה.
נכון שעד שתבוא אמונה חזקה כשל המאמין ייקח זמן, אבל זה ניתן להעברה, באופן כזה שבחמש דקות לכופר יהיה אמונה כזו או אחרת
יש בהחלט הסברים צורניים שבונים כלים לוודאות מוחלטת בנפש
אני חושב על זה כל הזמן כאן בפרט ובדיונים בכלל
הבעיה בדיונים היא שהם תאורטיים, מופשטים מהחוויה הכנה...
אדם למד שיטה רוחנית, הזדהה ואהב אותה, למד אותה והיא סידרה לו הרבה בחיים - וכשהוא שומע ויכוח הוא נוטה אליה. הוא ידע לגונן עליה וידע לסבר את האוזן באמצעותה, והדיון נע על פי ההיגיון הפנימי המפותח שהציג.
הגנות שבזה היא שההבדל בין אדם מאמין ואדם לא מאמין צריך להיות לא בדעות, אלא בחוויה ובהנהגת החיים.
וכיוון שכולנו כאן מכונסים בפורום זה ומקבלים ערך מינימלי מקשרים וירטואליים ויחס דופמיני של דרמות והתייחסויות, מתבטלים מהתורה ולא מביאים איכות גדולה אלא דיונים סתמיים - אני חושב שאנחנו לא באמת מאמינים...
אם יצא לך להתפלסף עם הA.i - אחד הדברים המבלבלים זה שהוא מבין עד לפרטי פרטים את המהלך הרעיוני שאתה מציג וגם מתקף את הלוגיקה שלו - ואז אתה אומר - אבל הוא לא חי ככה, הוא לא מאמין בזה. אם היה אדם פוסטמודרניסט אחר שמדבר איתו הוא היה מזדהה גם איתו.
לכן לא טוב להתווכח ולא טוב ללמוד תורה בשוק. כי כשאדם מתאמץ לשכנע ולנמק אז הוא משקיע את המאמצים בהשלמת המשנה הרעיונית שלו ולא בהשתלמות. להישאר ער עד מאוחר זה גנות. לקשקש עם בנות (סליחה) זה גנות. לשחק במשחקי מילים מטופשים זה גנות. אין לימוד תורה אלא רק כמויות של הבל........
לכן זה מרגיש לי משעשע להתווכח על מודלים צורניים רוחניים כאלה כשהם תאורטיים, לא מתבטאים באישיות, לא מתבטאים בהנהגת החיים, ולא מולידים שינוי אמיתי. זה פילוסופי, גם אם מנומק
נהניתי מאד מההודעה הזאת
שלא נותנים לו לקלוט ולהבין את זה
בדרך כלל ההגיון יכול לעורר תחושות מסוימות, שיכולות להביא בסוף לאמונה\כפירה.
אם ההגיון השכלי היה המכריע, אולי לא היו יותר ויכוחים בין מאמינים לאתאיסטים..
או לפחות הויכוחים היו נשארים באותה רמה של האם העולם כדורי או שטוח.
כי הוא היה משוחד. מהתאוות. אם הוא יסכים עם התורה הוא יהיה חייב לקבל את החוקים ולהשתנות. זה בתת מודע.
שמעתי שאסיר תודה, זה אדם שעשו לו טובה ועכשיו הוא כמו אסיר ושבוי אצל המיטיב.
אבל יש הבדל בין צייתנות למסורת והלכה לבין אמונה ביישות רוחנית
ולעבוד עבודה זרה תוך כדי.
בחירת הדרך איך לעבוד את הבורא היא סוגיה אחרת.
קרה זה אכן לא מביא אמונה.
אבל בהחלט יש הסברים צורניים שיביאו לוודאות במאה אחוז, כמו הוודאות במאה אחוז שאני קיים. גם אם אין לזה הסברים לוגיים
זה מחזק את התחושות, אבל אני לא חושב שזה עושה מהפך בין-לילה אצל אף אחד
הוודאות שתמיד היתה אצלי.
לא וודאות רגשית, אלא וודאות כמו שוודאי שאני קיים. זה לא רגש, זה אמת
אבל בלעדי ההיגיון הוא לא היה מגיע לאמונה.
אתה מאמין לי שיש לי כסף, כי זה הגיוני. אתה לא מאמין לי שיש לי פיל, כי זה לא הגיוני.
ההיגיון לא מכריע, ההיגיון הוא אמצעי הכרחי
למה לא הגיוני? זה נדיר אבל הגיוני.
לא מבינה אותך
צבעת את הפיל? איך הוא נהיה כחול?
ואם שיקרת לי הלך עליך
חוץ מהאילומינטי
נכון, הוא הכרחי לרוב האנשים שמנסים לחפש אמת.
אבל מי שלא, יכול להאמין גם במפלצת ספגטי, או מכח האנרציה מאבותיו.. (לא שיש פסול באמונה דרך מסורת. כל עוד זה מיטיב עם האדם והעולם, אין לי שום התנגדות לזה. וכך היתה הגישה לרוב אצל חכמי ישראל)
ימח שם עראפתאבל מה עושה שמשהו יהיה הגיוני לך? ממה שאתה מכיר.
לפני כמה מאות, מטוס לא היה משהו הגיוני.
צריך להיות פתוחים לדברים "חדשים", כי אנחנו מאד קטנים ביחס ליקום ולבריאה ולא אמורים לחשוב שאנחנו מבינים הכל...
לכן המסורת מבוססת על העברה מאבא לבן... כי הר סיני זה מעמד מטורף, קריעת ים סוף זה מטורף... בדורנו, כל מיני דברים "על טבעיים" זה לא הגיוני, אבל כוחות רוחניים קיימים בבריאה. מי שיודע את הסודות שלהם יכול לשלוט בהם לטובה או לרעה, מהטומאה או מהקדושה.
אני כבר מבינה שכל ויכוח על זה רק מרחיק אותך יותר כי אנחנו לא מצליחים להבין אותך
וזה בהחלט דבר מדהים שמראה כמה לאף אדם אין תחליף
שום תשובה שינסו להאכיל אותך בכפית לא תעזור
אתה צריך להסתכל על השולחן ולבחור בעצמך מה אתה רוצה לאכול וזהו☺
🤦♀️הרמוניההרמוניהכנראה עברתי דבר או שניים בחיי...
ימח שם עראפתלעוד אחד מהשרשורים האינסופיים שלכם
ימח שם עראפת
ימח שם עראפתהרמוניהאם להיות יותר המום 
מאיך שהתחיל השרשור הזה ולאן הוא הגיע
או מזה שכבר בשבע לפנות בוקר הוא חזר לחיות 
איזה שרשור מאיים
ל המשוגע היחידיכמובן הכל לעניות דעתי האישית
צדיק יסוד עלוםובימינו אפשר גם להפוך לבן, ואז זה לא יהיה שם מכוער לבת.
ל המשוגע היחידי..
או הבריאה
או רק מיץ פז וסופר דרינק?
הקלטתי לכבוד הדיון החשוב שהתקיים פה
ל המשוגע היחידיל המשוגע היחידיאיזו פריטה נעימה! חשמלית תשב עליך טוב
כמה שנים אתה מנגן?
תשלח פה מדי פעם קטעים שלך מנגן, זה יפה
אתה גם מנגן יפה מאוד!!
בפסנתר אני עוד בראשית דרכי
gracias
אבל זה היה יפה, אני גם קצת מנגן על אורגן/פסנתר (וחלילית )
יצאתי עם איזו גברת כשלושה חודשים לא מזמן
עשינו שבת אצל חברה שלה, והיה מאוד נחמד (למרות שגם היה מסובך כיאה וכראוי)
יצאתי משם עם טעם חמוץ ונסעתי ברכבי הנפלא את הדרך חזור בלילה
רוחי היתה כבדה עלי ומסוכסכת, ונמאס לי מהמוזיקה הקבועה שלי אז שמעתי שירים של יהודים
התגלגל השיר "ציון" של בוצר בגרסה שלא הכרתי
שמעתי והעיבוד טלטל אותי, התחלתי לבכות אז הפעלתי שוב ושוב ולא האמנתי למה שאני שומע
זהו
צדיק יסוד עלוםשיר יפה ומטלטל.
מכירה את זה ששיר תופס אותך
בזמנים כאלה זה הכי קורה...
"רוחי היתה כבדה עליי ומסוכסכת"😂😅
הרמוניהוהכי יפה זה או הבית או יש לי אור
אני:)))))ל המשוגע היחידימפאר אותו ביותר
בכללי זו אחת היצירות החזקות שאני מכיר
אבל לא יפה לרמוס את ששון החמוד
לדעתי הגירסה שאני שלחתי של בוצר יותר יפה מהמקורית
אני רואה יופי
ורעש בה בכל פינה
כשבעצם קיווינו
לשיר עם אבינו
סובב לו סובב הפינג'אן
תיאחז בזה
ברחוב קטן בעיר זרה
או על ספספל באוטובוס בלילה קר
לשמוע את קולך קורא לי בשדרה
להיפגש בדרך לכיתה.
להאמין,
שעוד תשוב מן הדרכים,
לדעת שתבוא לנוח פה בצל,
לחשוב, שיום אחד תביא זר פרחים,
ושאולי אפילו תתנצל,
להתראות
יהודים!!! הר הבית ביד ישמעלים ערלים! איככה אתם יושבים בבית ארזים ובית השם חרב?????
תמימלה..?בואו כולנו ניתנה ראש ונחליף את האיחול מ"בקרוב אצלך" ל"בקלות אצלך" כי אתה הרי לא יודע אם הבנאדם שמולך רוצה להתחתן/שיהיה לו ילדים/וואטאבר מהר אבל בטוח שהוא רוצה שמתי שזה יקרה-שיהיה בקלות...
מה אומרים?
ה "אצלך" זה הבעייה
לעמל יולד". איוב.
כלומר האדם גורם לעמל (הסבל)שיוולד, והעמל לא צומח אוטומטית.
כלומר האדם מביא על עצמו את הסבל במעשיו
אנערף
