גיסי , עם חצי מכמות הילדים שיש לנו
נמצא בבית של חמותי מתחילת המלחמה למרות שיש לו אופציה נוספת אצל הצד השני
לנו אין את האופציה ובגלל זה נצטרך עכשיו לסכן את עצמנו ואת ילדנו ולהיות בבית שלנו בלי מרחב מוגן.
הסברנו לו שעכשיו אין לנו כבר את הפתרון (הלא נוח יש לציין) שהיה לנו עד עכשיו וביקשנו שיתחשבו. לא בא להם אז הם נשארים שם
ועכשיו גם אין לנו ממש פתרון לכל הפסח בערך כי להיות בבית מחזלש את האופציה של החג.
אנחנו מנסים כמובן למצוא פתרונות יצירתיים אבל אני עם סימפיזיוליזיס קשוח ולכן האופציה שהביאו לנו לא רלוונטית כי מכילה המון מדרגות
וכואב גם שאני נאלצת לסכן את האהובים שלי
וזהו לא צריכה פתרונות כי אין
רק חיבוק ותפילה שזה כבר יהיה מאחורינו ויעבור בשלום

