הכותרת מסכמת בערך את כל ההודעה. עכשיו רק נשאר לי לפרט ולפרוק.
מכירות את השכנה / אחות / חברה או סתם אחת. שבעלה עשה ועושה מלאאאאאאאאא מילואים (גם לפני המלחמה) ועל אף הקושי הרב היא מסתדרת בד"כ? גם עם הבית, גם עם הילדים, גם עם העובדה?
אז היי, זו אני✌🏼 למרות הקושי הנפשי והפיזי, כל סבב מחדש אני מסתדרת, לפעמים מצויין ממש, לפעמים קצת פחות. אבל בהחלט מצליחה להחזיק את הראש מעל המים.
עד עכשיו. עכשיו אני טובעת.
טובעת עמוק מאוד בתוך חור שחור.
לא רואה את האור.
ולכולן קשה. ולכולם קשה. והמציאות מורכבת כ"כ. וכלפי חוץ אני מנסה לחזק ולעודד, את השכנות, את הנשים של החיילים של בעלי.
אבל בפנים אני טובעת. ומטביעה את הילדים איתי.
(השבוע הגדולה שלי צעקה עלי שאני לא רואה את הקושי שלהם. ולא רק לי קשה, גם להם קשה, גם הם מתגעגעים לאבא)
וב"ה אני מוקפת במשפחה מאוד תומכת, משני הצדדים. אבל זה לא מספיק. ובערב פסח גם קשה לתמוך ולהיתמך.
ואין לי אוויר. בא לי להיכנס למיטה ולקום עוד שבועיים/שלוש.
ושונאת גשם.
וכדי להוסיף עוד לזוועה, מפחדת פחד מוות לקבל מחזור שניה לפני שהוא יוצא. וכאן הפריקה הופכת להתייעצות.
הייתי אמורה לקבל מחזור מתישהו לקראת סוף שבוע שעבר. לא בדקתי תאריך עונה, כי היה לנו אירוע ביום חמישי והתחלתי שבוע לפני לקחת פרימולטנור כדי שבאירוע נהיה מוצרים. בסוף הוא לא הצליח לצאת לאירוע😖😖
אבל הוא אמור לצאת לליל הסדר ובעז"ה אולי יצליח להישאר עוד כמה ימים אחרי! אז המשכתי אתה פרימולטנור. ואתמול התחילו לי קצת כתמים חומים כאלה, אני עם התקן לא הורמונלי והרבה פעמים יש כתמים כאלה לפני שמגיע המחזור😬
השאלה אם יש סיכוי שהפרימולטנור כבר לא משפיע?? (לוקחת בערך שבועיים) או שמאוד הגיוני שיש כתמים בעת שימוש בפרימולטנור? יש למישהי ניסיון עם זה?
(יכול להיות גם שזה כתמים כתוצאה מהשינויים של השעות? והיה עוד כמה פעמים שלקחתי באיחור של שעה פלוס מינוס)
קיצר, כל עידוד, תמיכה והרגעה יתקבלו בברכה.
אין מצב שאני מחזיקה מעמד בלי לקבל חיבוק כשהוא סופסוף יהיה בבית.
