מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
האמת שגם אותי מבאסחולמת להצליח
זה באמת חג שההכנות אליו מתישות...מתואמת
אין לי זכות לדבר, מודה (כי בעיקרון סיימנו את הניקיונות), אבל רק רוצה בכל זאת להזכיר שהקב"ה בכבודו ובעצמו המציא את החג הזה...
וכן, הוא גם יצר את השילוב הבלתי אפשרי שיש השנה, בין מלחמה לבין ניקיונות פסח...
לא יודעת אם זה מתאים לך - אבל אפשר תוך כדי הניקיונות לשמוע שיעורים לפסח. עשיתי את זה היום במשך השעות שהייתי במטבח וניקיתי אותו, והספקתי לשמוע כמעט ארבעה שיעורים. לא הרבה קלטתי, ברור, אבל זה כן עזר לי להיכנס גם לאווירה הרוחנית של החג הזה, והאווירה הזו תורמת לידיעה שלניקיונות האלה יש משמעות.
(בעומק: הניקיונות האלה יכולים להמחיש לנו את עבדות מצרים, ואז בפסח נרגיש באמת שיצאנו לחירות. ובעומק עוד יותר: הניקיונות הג'יפה האלה יכולים לעזור גם בניקיון הפנימי שעלינו לעשות בנשמה שלנו, לטהר אותה מכל מיני חמצים והחמצות...)
סליחה אם זה נשמע חופר ומטיפני🤭
כאמור, אין לי זכות לדבר.
אבל אולי קצת כן, כי אני שונאת לנקות, ולנקות לפסח עם כל החרדתיות שכרוכה בזה - אני יותר לא סובלת. אז אני מנסה לעודד את *עצמי* במילים האלה...
אני ממש בטוחה שלא לזה הוא התכוון…רוני 1234
אז למה את עושה מעבר?...מתואמת
אני עושה את המינימום שההלכה כיום מאפשרתרוני 1234
ההלכה כיום היא אותה הלכה שקבע הקב"ה...מתואמת
בכל אופן, שוב חיבוק.
לא רוצה להיכנס פה לדיון מתיש ומעציב בנושא הלכה ואמונה...
נראה לי שזה היה פחות עבודה בדורות קודמיםשיפור
כשבישלו כל יום, לא היה איך לאחסן מזון, הבית היה יותר קטן, היו הרבה פחות כלים. מרבה נכסים מרבה דאגות....
נכוןמתואמת
מצד שני היה צריך להכשיר את הכליםאמאשוני
ובעבודות מטבח של בישולים ממש אין מה להשוות.
זוכרת אצל הסבתות שלי היינו מקלפים את הארטישוק עלה, עלה.
היינו שוברים את השקדים, טוחנים בשביל חרוסת.
היום יש לך בשפע אפשרות לקנות בהכשרים מהודרים דברים שחוסכים התעסקות.
בלי מסיר שוחנים, בלי מים רותחים זמינים בברזרקלתשוהנ
בלי ספוג הפלא ובלי שואב אבק... אני לא בטוחה
זה לדעתי די מוכיח שאפשר להסתדר גם בליהמקורית
תכלס לא חייב מסיר שומנים בכלל, צריך לפגום את השאריות של החמץ. כל סבון עושה את זה
חמץ פחות מכזית מתבטל, אז למה שואב? אפשר לטאטא ומים וסבון פוגמים
ככל שהגיעו יותר חידושים, אנחנו יותר מסתבכות
ואני עדיין משתמשת בכל מה שכתבת
אבל זה עוזר מאד. בלי דברים שמקלים על הניקיוןרקלתשוהנ
הוא פשוט קשה ומתיש יותר.
גם בלי מכונת כביסה כבר הוכח שאפשר...
זה לא מקל בהכרחהמקורית
זה גורם לנו בעיקר לנקות יותר, כי מעיקר הדין זה איננו נצרך
ברגע שאין חיוב הלכתי להשתמש במסיר שומנים/ ספוג הפלא/ וואטאבר, אלא לפגום חמץ - זה מייתר את הצורך בו כי כל חומר ניקוי פוגם אותו, אז למה דווקא מסיר?
ראית פעם בית של מישהי עם כזית חמץ מונח לה על הכיריים, באמצע שנה? אני לא. ואם כן,הוא מאוד בולט לעין ואפשר פשוט לזרוק אותו לפח, להעביר סקוטש עם סבון, וזהו. פגמת.
כנל תנור. כנל מקרר.
ואם את שואלת אותי,למרות שאני משתמשת בכל אלה - זה לא נצרך
אז לקרוא לילד בשמו
אנחנו מהדרים בנקיונות, ואני יודעת שלפי חלק מהדעות (גם אלה שגדלתי אליהן) יש בזה עניין, אבל זה הידור ואיננו חובה הלכתית
החובה ההלכתית היא - לפגום חמץ, שלא יהיה חמץ יותר מכזית, ומה שפחות ממנו - מתבטל. סה טו.
מבולגן, מסודר, מבריק יותר או פחות - זה לא קשור להלכה עצמה גרידא.
אני חושבת שמאז ומתמיד זה חג של הידור, וההסתכלותרקלתשוהנ
הבסיסית יותר על ההלכה וההקלות מגיעות בדור שלנו (אין לי שום ביקורת על זה)
נראה לי שבעבר אולי היה קל יותר למי שהיתה עוזרת, ולמי שלא - לאו דווקא.
מה שפעם היו מקרצפים עם ברזל את כל הכלים כדי להגעיל, היום אנחנו מנקים בקלות או סוגרים ומוציאים סט של פסח.
אסור שיהיה כזית חמץ ברחבי הביתבאתי מפעם
אבל לאכול חמץ אסור אפילו פירור.
לכן כן מנקים בחורים ובסדקים שבמטבח.
קל וחומר אם זה משהו המכשירים אותו כמו פלטה או תנור ..
שהקב"ה יסלח לי, אבל באמת שאם ישדיאט ספרייט
חג ששנוא עלי- זה החג הזה.
המקומות שהחג הזה הדרדר אליהם הם בלתי נסבלים.
אני לא יודעת האם הקב"ה באמת רוצה שכולנו נאכל בחדר המדרגות ונכניס את החג בכאלו נערווים.
אפשר להגיד לי עכשיו שלא חייב להיות בנערווים וזה נכון, אבל אם אמא שלך בלחצים והשכנה שלך בלחצים אז זה גם משפיע עלייך.
לפעמים אני חושבת לעצמי שבהקשר אלי בלבד שאולי שהקב"ה מעדיף שאני אוכל חמץ גמור מאשר שאחיה בלחצים, חרדות וחוסר שלום בית.
מתואמת
אצלנו הנערווים הם דווקא מבית (כלומר - פחות מההורים שלנו, אלא מעצמנו). ובמהלך השנים אנחנו עובדים על עצמנו קשה כדי להפחית במעט... (עדיין ערב פסח הוא זמן מלחיץ, ודאי עם ילדים קטנים🙄)
באמת כל הכבוד על עבודת המידות הזאת ❤️דיאט ספרייט
וואי אני דווקא ברגוע ממששוקולד פרה.
לא לוקחת קשה את פסל אף פעם.
עושה מה שצריך ודי.
אוהבת את כל השוק של התן וקח שיש אצלנו ביישוב.
להמחיש כמה אני לא באטרף- היום היו לי שעתיים פנויות, וחצי שעה ניקיתי, שעה ומשהו הייתי בבית קפה.
גם אם יש פירורי חמץ שאין לי מושג איפה הם- נבטל אותם.
בעיניי הרבה יותר חשוב שלילדים תהיה תחושה של חג כיף. של חוויה טובה. לא של לחצים ופחדים. ואני רוצה לחרוט גם אצלי במוח שזה חג נחמד ולא מאיים
איזה מרענןoo
לקרוא את התגובה שלך עם צמד המילים 'בית קפה' בתוך כל המלל הלחוץ והקורבני של נשים סביב פסח
אצלנו הרוגע סביב פסח כבר נלמד ומיושם מזמן
הילד שמכשיר ומבשל לחג
יצא היום לטיול
אז זה מחכה בסבלנות למחר
הבית נקי
נוקה בשלווה (לא אני)
ואין פה לחץ על שום פירור
זה חשוב גם לתחושה של החג
אבל זה הרבה מעבר
ההבנה שהחיים נועדו לחיות
בטוב בשמחה
ולא בעצבים וחרדה
חחח… אם היו מנקים במקומי גם אני הייתי בסבבהרוני 1234
אני דווקא ממש לא חושבת שזה נדיר. גם אצלנו לגמריאמא טובה---דיה!
בנחת מאז ומעולם.
גם עם ילדים קטנים, ולמרות שבעלי לא בבית וכמעט כל הבית והילדים והניקיונות עליי.
זה לגמרי אפשרי. אולי לא ממש מדובר, אבל אני לא חושבת שנדיר.
גם אצלנורקאני
סבבה לגמרי
רק אתמול התחלנו לנקות
ועכשיו מסיימים
ואו איך?עכבר בלוטוס
באמת מנסה להבין
הילדים שלכם לא אוכלים כשמשחקים?
אני מוצאת חמץ במשחקים, במיטות, מתחת למיטות, מתחת למקרר, בספות, בעגלות, בארון נעליים, בכל מקום
לנקות את כל הרשימה הזאת לוקח יותר מיום וחצי
איפה פספסתי?
גם השכנה ממול מנקה כמה שעות וזהו ואני לא מצליחה להבין איך. באמת רוצה גם. אבל איך? צריכה הסבר...
הבית שלי נקי ומסודר בכללי
אבל אני לא מזיזה דברים או פותחת ארגזי מצעים ביומיום
אבל זה עדיין לוקח לי מלאמלא זמן
תראירקאני
אני רק עם ילדה אחת בת שנה וחצי
ובית לא גדול בכלל
אז ברור שיותר קל לי
את המשחקים שלה באמת השארתי לסוף
הבנתי. תודה
עכבר בלוטוס
אסור שיהיה כזית חמץאמאשוני
עקרונית אין בעיה עם פירורים.
רק במטבח מקפידים יותר.
ארגז מצעים אפשר לפתוח, להסתכל שאין חמץ ולסגור. בלי להוציא לשאוב להחזיר.
היו שנים שעשינו ככה.
גם יש דעות שאם זה מקום שאי אפשר להגיע אליו אז לא צריך לנקות שם. (כמו מתחת למיטות)
יש הרבה דעות מה בדיוק צריך לעשות.
כדאי ללמוד ולהחליט מה הדרך שנכונה לכם במכלול השיקולים.
עדיין זה משאיר המון עבודהעכבר בלוטוס
מטבח לוקח המון שעות
והוא בסיסי
אולי זה גם כי אנחנו לא מוכרים חמץ
אין קשר בין מכירת חמץ לנקיונותאמאשוני
מכירת חמץ זה לא חמץ שאין כח לנקות.
זה חמץ שיש הפסד לבער אותו.
מטבח זה באמת הרבה עבודה.
ארונות שלא משתמשים לא צריך לנקות.
אם שני אנשים עובדים ביחד ועושים רק מה שצריך אפשר להספיק ביום וחצי.
לא רואה סיבה למה להתאמץ לעשות הכל בבת אחת, מעדיפה לפצל.
השכנה שלך דוגמה די קיצונית, אבל יומיים זה כבר מתקרב לסביר.
שני אנשים שמנקים יותר מזה כמעט בטוח עושים יותר ממה שצריך.
אם את עובדת לבד ועוד מנסה לג'נגל בין טיפול בילדים לניקיונות אז זה לוקח המון זמן.
לקח לי לעשות את המטבח אולי 3 שעותוואלה באלה
לא כולל להכשיר.
מה אני מפספסת? מרגישה שלא כשר אצלנו פתאום😅
להוציא את המגירה וכל התכולה שלה, לנגב ולהחזיר
מקרר שוטפת באמבטיה את החלקים
תנורים משתדלת לתחזק גם בשאר השנה אז הם במצב סביר סהכ.
כשהכל נקי יותר קל. זה פחות עבודהיעל מהדרום
נכון...וואלה באלה
אלופה!אמאשוני
חח לא לאוואלה באלה
לא התכוונתי שאני אלופה, באמת ניסיתי להבין מה אני מפספסת.
אבל אני בהחלט לא שוטפת סירים נקיים או מגעילה כלים שמוכרים לגוי😅
אולי זה מסביר...
ובכללי נגיד לא מכבסים פה את המעילים, רק בודקים את הכיסים ואפילו שטיפה מיוחדת לא עשיתי, רק טיטוא
בקיצור מניחה שבאמת לא נקי פה כמו אצל אחרות ולכן לוקח לי פחות זמן.
(וגם נכנסתי חזק למינימליזם, אז באמת אין לי הרבה מאוד חפצים, בטח לא במטבח).
זה שזה הכי חשוב זה ברור לידיאט ספרייט
על הלחץ שהמילה פסח מייצרת אצלי משנים קודמות כבר אין לי שליטה
וזה פיזי ממש
גם אני ככה. אצלי עוד אכלו חמץ במטבח היוםפרח חדש
מאוד חשוב לי שיאכלו משביע ורגיל
אצל ההורים שלי שבוע מראש אכלנו במדרגות והיה לי מאוד לא נעים (והיו לנו שכנים לא יהודים אז הרגשתי ממש בושות מזה)
אבל הקפדתי שלא יצאו ממנו עם החמץ הם הבינו ונזהרים. הקטן אני משגיחה עליו כי לא מבין..
מתארגנת עם הקניות מוקדם
וגם בגדים, לרוב לא קונה חדש לפסח, אלא אחרי.
בקיצור מגיעה ממש בסבבה.
וסאת למרות שעניין הנקיונות הכשרה ובישולים אני עושה הכל בעצמי.
בעלי פחות מתעסק עם זה..
הוא מאוד עוזר לי עם הילדים במקום זה
גם אני בית קפה חובהשירה_11
יצאתי עם 2 חברות
חזרנו אחרי 4 שעות אין משחרר כזה
וואי איך בא לירקאני
ולאכול איזה חמץ עסיסי כזה להיפרד
חייב לנפששירה_11
אין לי זמן 🤷♀️רקאני
עכשיו הגיוני שיהיה שם כשל"פ😅יעל מהדרום
(אם זו מסעדה שמכשירים אותה ופותחים בפסח).
זה רק פנטזיה חחחחרקאני
בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית
ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה
באמת שלא צריך נערוויםדיאן ד.
ואומרת כמישהי שההורים שלה מאוד מאוד מאוד מחמירים בפסח.
אני ממש קיבלתי על עצמי שפסח אצלי יהיה רגוע ובכייף
כי יש לי זכרונות לא נעימים מערב פסח בבית הורי.
אחד הדברים זה להתחיל מאוחר את פסח
ולא לסחוב את העבודה הלחץ והמתח חודש לפני פסח.
אנחנו מתחילים פסח רציני רק בראש חודש ניסן
ועיקר העבודה בשבוע האחרון וזהו.
אני לא חושבת שזו הייתה הכוונה.המקורית
אני בטוחה אפילו
כצעירה במדרשייה חרדית ליטאית, הדבר הראשון שהפוסק העביר בשיעור של הלכות פסח זה שקודם כל - הכל צריך להיות בנחת וברוגע
אני ממש זוכרת איך הוא ביקש מאיתנו לעשות דגש אדום על המשפט הזה
ולעניינינו רגע - אני חושבת שהשנה באמת הרבה יותר לחוץ עם המלחמה וכולנו על הקצה, אבל בכל זאת
בבית הוריי בחיים לא אכלנו במדרגות. אוכלים חמץ עד ביעורו כל שנה. אני ממש זוכרת את ההכנות לחג ככיף גדול אפילו שעובדים קשה הבית שלי כבר נקי כולל מטבח ועדיין הילדים אכלו היום לחם ולא במדרגות.
בבית ההורים של בעלי כן אכלו במדרגות, כן לחץ, והוא לחוץ גם ממש למרות שהוא יודע היטב את ההשלכות
אני חושבת שאם את מרגישה שההעברה הבין דורית רעה לך, תעצרי רגע לחשיבה מחדש
את יכולה להוציא את הילדים בבוקר למאפייה ולאכול איתם בפארק, תהיה להם גם חוויה עם אמא לא לחוצה וגם הרווחת יציאה איתם
את יכולה להחליט לקנות לחמניות כשלפ לעכשיו, כל דבר שרגע יוריד את המתח סביב עניין האוכל ויפנה אותך להתבונן בחג בצורה אחרת. בכלל, מאוד תלוי גם כמה זמן לוקחים מראש לניקיון וכמה מנקים וכמה הופכים את הבית
את כבר לא גרה שם
יש לך בית משלך, כללים שלך, את בת חורין להכניס את החג כהלכתו ממש איך שבא לך♥️
וואי, באמת תודה על הדברים שכתבתדיאט ספרייט
ההעברה הבין דורית היא מהצד של בעלי, אבל הלחץ שלו מלחיץ אותי ואז אני באמת אמא פחות טובה וכועסת על הילדים ועל עצמי ממש.
ממש ננסה לעבוד על זה מחר ❤️
גם בעלי ככה, וזה קשוחהמקורית
היה לנו היום ויכוח אם להוריד את כלי הפסח או לא
הוא חושש אפילו לא יודע להסביר ממה
אנחנו מורעבים והייתי עצבנית כבר ועייפה
אמרתי את האמת - לא מתאים לי אווירה כזו לפני החג. אני עובדת קשה, רוצה בנחת לפני, שונאת אוכל קנוי, לא מתאים לי פרנויות חמץ
הורדתי והוא אכל כמו גדול
אצל אמא שלו עושים בדיקת חמץ ב2 לפנות בוקר,עד הרגע האחרון מנקים, אקשן, לחץ, אצלי לא
בבית הוריי בצאת כוכבים בדיוק הכל מוכן לבדיקת חמץ, הוא לא רגיל לנחת הזו
אבל החלטתי שאני לא נותנת לו להשתלט לי על האווירה של החג
פה יהיה שמח
פה יהיה אוכל
פה אין לחץ סביב חמץ דמיוני. הלחץ היחיד הוא איזה תכשיט הוא יבחר לקנות😂
יש הלכה, ויש פה אישה רגועה. רוצה אקשן - לך להורים שלך
והוא הולך😅
צחקתי בקולדיאט ספרייט
בעיקר לגבי התכשיט
ותאמיני לי שצחוק בימים אלו זה דבר נדיר אצלי
🙂 ב"ה על הזכותהמקורית
חיבוק גדולעוד מעט פסח
בעלי גם בא מבית שפסח אצלם היה סיוט!!!
שנים שרק המילה 'פסח' היתה מכניסה אותו לעצבים. גם בראש השנה.
ב''ה, משנה לשנה זה הולך ומתאזן, והיום אנחנו כבר מכניסים חג בסבבה (התחלנו לנקות במוצ''ש, בנחת. היום כמעט כמעט הכל כבר כשר).
בדיוק הבת שלי אמרה 'איזה כיף שאצלנו במשפחה מנקים רק 3 ימים'. וזו הילדה עם הכי הרבה ביקורת בעולם (מוזמנת להסתכל בפורום הסמוך על השרשור שכתבתי עליה). אבל האווירה הרגועה והנחת סביב העניין- מחלחלים אליה.
הלחץ היחיד שעוד נשאר לבעלי זה כשהילדים אוכלים. מקווה שגם זה ישתחרר תוך שנה-שנתיים.
יש תקווה. באמת.
(והאמת, שאפילו אצל ההורים שלו נרגע קצת. אמנם אמא שלו עדיין מתחילה פסח בט''ו בשבט, אבל היא כבר מרשה לנכדים לבקר בלי לאכול בשבת הגדול).
השם שלך רלוונטי מתמיד😅רקאני
❤️דיאט ספרייטאחרונה
אני בטוחה שהוא רוצה אותך עושה את רצונו בשמחה ונחתלפניו ברננה!
🥰
הוא בוודאי לא רצה שתהיי בחרדות ובלחץ ותפגעי בשלום הבית - הפוך הוא משכין את שכינתו כשיש שלום בבית.
זו עבודת המידות פשוטו כמשמעו..❤️❤️
לאט לאט לומדת לאזן.
ממליצה ממש על הספר "לעשות את עצמך" של הרב אנגלמן - ובפרט בנושא המדובר כדאי ללמוד את הפרק על פרפקציוניזם.
תודה יקרה,דיאט ספרייט
עבודת המידות קשה לי תמיד ובימים אלו במיוחד.
אחפש את הספר.
(מכירה רק ספרי פרוזה שלו, מעניין)
אצלנו לא אוכלים בחדר מדרגות אף פעםאמאשוני
כן מזמינה טייקאווי מפנק או שולחת את הילדים לאכול בפארק.
הם ממש נהנים מזה וגם אנחנו.
גם בתור ילדים היינו אוכלים במרפסת או בחצר,
היינו מכינים מלוואח ופנקייקים על מחבת על כירה בחוץ, אוכלים גלידות כל יום.. תפו"א מדורה, על האש.
כן זכור לי שעבדנו קשה. אבל עדיין זכורה לי חוויה טובה בסה"כ.
השנה כן ניקינו מעל ומעבר. הילדים היו שותפים המון, סה"כ מקווה שעבר להם בטוב.
מחר למשל מתוכנן להם לנקות כסאות פלסטיק. לא כי צריך, אלא כי זאת הזדמנות וחוויה ולא בא לי שיסתובבו לי בין הרגליים כל היום.
לא שאני מתכוונת לבדוק מה ניקו או לא ניקו.
מחר מסיימים בבוקר את החמץ לגמרי.
יש קרונפלקס כשלפ אוכלים בבית.
בצהריים פיצה
בערב פלאפל.
מסורת של ערב בדיקת חמץ.
בערב כבר מבשלת בכלי פסח.
רביעי בבוקר כנראה שקשוקה
ורביעי צהריים ארוחה בשרית מלאה.
אוכלים טוב ויש גם מלא חטיפים כשלפ. רובם קטניות שלא אוכלים בחג עצמו, אז זה לא שאוכלים ציפס 10 ימים שאי אפשר להסתכל על זה כבר.
לגבי הסוף, אולי יש אפשרות שלישית שהיא ללמוד לנתק מהחוץ ולעשות מה שטוב ונכון לך.
וואי קשה ככהשירה_11
או שאני חיה בבועה או שאני לא רואה אנשים בלחצים
זה נראלי גם עניין של אופי לא?
ואם אני לא מחשבת נכון את הזמן זה גם מוסיף לאוירה
נשות ישראל הצדיקות והמגזימות!!באתי מפעם
אני כבר מזמן הגעתי למסקנה שכל המצוות שקשורות לנשים, הן לקחו על עצמן בהגזמה...
למשל, 7 נקיים- נשות ישראל החמירו על עצמן לספור 7 נקיים בכל וסת ולא רק בדם טמא.
ניקיונות פסח- ברור לי שאם זו הייתה מצווה "של גברים", היא היתה נראית אחרת לגמרי...
ובכל, טבילה וחציצה... נראה לי נשים נוטות להחמיר על עצמן הרבה מעבר להלכה.
ניקיונות פסח זו לא מצווה של נשים...מתואמת
ברוב העולם הנשים נוטות יותר להיות המנקות...באתי מפעם
וגם בדרכ מי שצורחת על הילדים
"לא לגעת במקרר!!! הוא כבר נקי לפסח"
לא להכנס לפה!! זה הקיימים לפסח!!
לכו לאכול בחדר מדרגות!
זה משפטים של אמהות לחוצות לרוב יותר מאשר אבות
וברור שהגברים שותפים, אבל מי זאת שלוקחת את המושכות, יודעת מה עוד נשאר לנקות ומה צריך? כמעט תמיד האישה.
טוב, אם אצלך בעלך אחראי על ניקיונות פסח אז בטח יותר רגוע אצלכם 😉
בעלי באמת לרוב רגוע יותר ממנימתואמת
נכון, אבל הקב"ה ברא את המצוות, ברא אותנודיאט ספרייט
וגם לחץ חברתי, אמהות לחוצות, רבנים מטיפים (ברור שהרוב המוחלט לא)- הרי הקב"ה ידע לאן העולם הזה והמצווה הזאת הולכת להידרדר- למה לא עצר את זה בזמן?
אפשר היה לשלוח איזה מלאך, שרף או שליח עם הבשורה.
רבנים מטיפים? ב"ה אנחנו יהודים. אף אחד לא מטיף!!!אמהלה
כל אחד יכול לקחת על עצמו מה שהוא רוצה וללכת לפי איזו שיטה שרוצה ונוהג.
קצת הזדהות עם עבדות מצרים 🤣רחלי:)
יש בזה משהו😅שיפור
ממשנעומית
מעניין מה היה קורה אם היינו צריכות לבנות סוכה, מה היינו מוסיפות לשם.
מעניין לקרוא את ההחכה המפורשת בשולחן ערוך ולראות מה צריך ומה לא.
ממליצה בחום לעשות את זה באמתהמקורית
מה שאני מכירה - שצריך לנקות רק איפה שיודעיםרחלי:)
בוודאות!!! שהיה או יש חמץ.
אנחנו עושות הרבה מעבר על סמך ההשערה שבטח הגיע לשם חמץ…
חחחחחחח שמת לב לזהשירה_11
זה ממש תלוי בנומקרמה
אני מגיעה מהית שהכל ממש רגוע
לא מתחרפנים לפני פסח -אמא שלי אוהבת בית נקי כל השנה אז התחזוקה השותפת ברמה גבוהה
ולפני פסח- מנקים חמץ בלבד
אבל גם הבית בנוי מלכתחילה בצורה כזאת שמאפשרת נחת... הכלי פסח לדוג נמצאים בארונות מסודרים- רק מחכים ליום הדין. ממש סכום במגירות
סוגרים ארון אחד- ופותחים אחר
אצל ההורים של בעלי לעומת זאת זה לחץ על סטרואידים
הבית נסגר למבקרים החל מפורים
אי אפשר לדבר איתה בשבוע שלפני
יש שם חוקים והחמרות שהיא הביאה מהבית שלה שחמי (שהוא רב...) לא מבין למה
אבל הלחץ המנטלי- זה מה שמירפן
מזלי שבעלי לוקח הכל בקליל
(רק שתבינו את הטיפוס- שנה אחת אמא דלו איבדה את זה לגמרי בערב פסח ויצאה על כולם ב100 קמש.. אז בשקט בשקט הוא הכין לה הפתעה
וכשהיא עלתה אחרי ליל הסדר מותשת וגמורה לחדר שלה היא מצאה את המיטה שלה מצופה בנייר כסף... המסר עבר)
פה אנחנו יותר במוד של ההורים שלי
מידי פעם מרימים טלפון לחמי- לוודא מה נכון לנהוג (כי הזיכרון של מה עושים אצלם בבית בפועל לא משקף את ההלכה)
וזהו
איזה רעיון גאוני🤣המקורית
אהבתי חחח
מעניין אם היא גם אהבה את זהדיאן ד.
אני גם מגיעה מבית עם הרבה מאוד חומרות סביב פסח
בעלי וגיסים שלי מאוד לא מתחברים לזה וחלקם מזלזלים.
אני אישית חושבת שאם מישהו בחר דרך והוא מקיים אותו בביתו אז צריך לכבד אותו.
במיוחד אם אתה האורח, ואם ישלך בעיה תישאר בביתך.
פעם גיס שלי בבית של הוריי צחק בקול על כל מיני חומרות שעושים בפסח (נגיד מקלפים את כל הפירות והירקות ועוד ועוד)
לטעמי זה לא מתאים בכלל ולא יפה.
היא התגלגלה מצחוקמקרמה
זה קרה הרבה לפני שהכרנו...
בתקופה שהוא עוד גר בבית...
החומרות זה נושא אחד ואני ממש לא מזלזלת בזה
העצבים, הלחץ שנלווה להכל
זה הבעיה
כן, אני מבינה. ממש באסה לה שככההמקורית
צודקת לגמרידיאן ד.
רק להבין רגעהמקורית
מקלפים לפני שימוש כן?
לא מזמן הקנייה
חח כןדיאן ד.
לפני שמכינים סלט/ מבשלים משהו מקלפים הכל
כולל עגבניות, מלפפונים וכו'
יפה,כמו במסעדות שף
המקורית
וזה רק ההתחלה יש רשימה ארוכה....דיאן ד.
חב"ד קלאסי...מקרמה
לנו פעם היה דיון עם חברה חבדניקית
הלכנו לטיול
וזה בדיוק העונה של השקדים הירוקים
והיא התלבטה אם מותר לאכול ישר מהעץ (לקטוף)
אוי זה ענקרקלתשוהנ
וואו, אדיר!!שוקולד פרה.
אבל היא למדה מזה לא להיות לחוצה?
פעם היה לי אוסידי ודיכאון, ואחרי זה הבנתי ששום דבר לא שווה מתח מוגזם וסטרס.
האמת שגם אם אני מוצאת חמץ בפסח זה לא יכניס אותי לסטרס. מקווה שלא אמצא אבל לא אוכל את עצמי בגלל זה.
זה בשוגג לגמרי אז למה לקחת קשה?
ביסוד, כי חמץ לא בטל אפילו ב 1000נפש חיה.
בפועל
נשים צדיקות שנזהרות מבדל של חמץ שלא ייראה ולא יימצא ....
הרבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה מתפלל ברוח יהי רצון שאומרים לפני תקיעת שופר בר"ה-
שיעלה לפניך סדר קשר"ק (קירצוף, שפשוף, ריצוף, קירוד) לרחמים ולרצון.
חמץ לא בטל בשישיםעוד מעט פסח
רק באיסור מאכל.
ל'בל יראה' ו'בל ימצא' רק כזית נחשב.
לכן לנקות באמת צריך רק את המטבח.
בעקרון, מחוץ למטבח בדיקת החמץ של היום בערב מספיקה.
השמועה אומרת שרמת הלחץ ירדהמקרמה
אני לא כל כך מבינה איך היא יכלה להיות יותר גבוהה מעכשיו
ההבדל העיקרי זה שעכשיו היא מבינה שהיא לחוצה ברמות לא פרופורציונליות...
זה גם משו
😂😂😂 אחלה לימוד! 📖נפש חיה.
חחחחח אני בוכההההרקאני
הבוקר הילדון בא להתכרבל איתיהמקורית
ואמר לי: אמא,נכון סבא וסבתא מאוד עסוקים כל היום בהכנות לחג? כמה כבר הם מנקים כל היום?
חמתי מנקה כבר איזה חודש והם חסרים לו, לחמוד. הוא רגיל שמתייחסים אליו יותר
היא מאלה שמנקות את הסירים הנקיים?יעל מהדרום
כן חחח לגמריהמקורית
מנקה את הצנצנת של הקטניות החמץ לפסח😅
השם ישמור אותה, אישה מיוחדת
חמץ לפסח זה מושג?אמאשוני
חמץ לפסח זה גאוני 😉
חחחח תכלסהמקורית
אוי את מזכירה לימצטרפת למועדון
ואז להטביל אחרי הפסחאמאשוני
אחרי שנקנים בחזרה מהגוי?
🤣
תמשיכו, הסיפורים האלו מנרמלים אותי 🫣
סבא שלי מספרדרקונית ירוקה
שאצלם היתה שידה נמוכה (כמו אלה שליד מיטה) עם שלוש קומות. בקומה העיונה שמו את משלוחי המנות שקיבלו, קומה מתחת היה החמץ שנשאר ובקומה התחתונה הקטניות. זה כל החמץ שהיה מותר לאכול בין פורים לפסח 🫣
הוא עד היום בטראומה מזה והוא בן יותר מ80 😅
אמלההדיאט ספרייט
חברה סיפרה לי שבתור ילדה 3 ימים לא יכלו להתקלחשופטים
כי אמא שלה לקחה את הכוסות והשרתה באמבטיה שכל כמה זמן החליפה את המים.
ולא בשביל להשתמש בהן בפסח, רק לנקות ולהרים 😅
תקשיבו, חייבים לפצל את זהשלומית.
יואו, פתאום אני מרגישה יותר טובדיאט ספרייט
צחקתי בקולשלומית.
חחחחחחחחחחרקאני
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה
משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו
דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך
אני, אבל הוא נפל...אני=)
וואוהריון ולידה
תודה
כשהיה לי ככהפרח חדש
התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי
עדיין מונע באחוזים מסויימים
אבל לא להשאיר ככה
ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה
כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?
בטוח זה אומר שזה זז?
תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה
הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.
לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר
הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה
שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו
תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה
כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.
לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים
הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.
הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....
ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.
היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה
אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?
אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה
חוששת שיאסור!
למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע
מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו
בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות
אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..
אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?
מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש
לדאוג שההתקן יהיה במקום
באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר
אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה
ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים
החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה
גם לזה כדאי לשאול רבטארקו
כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר
אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..
תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה
אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי
ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח
ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדשאחרונה
הרגשתי לגמרי כמוך
עור מגורה בחורףאור.י
היי לכולן,
הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.
כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...
למישהי יש עיצות בנושא?
היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).
תודה רבה לעונות!
אני ככה כל שנה, זה סיוט
שימושית
כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.
עוקבתדרקונית ירוקה
אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.
ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה
לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום
את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.
ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.
בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה
לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.
מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה
ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה
את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה
ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.
ממליצה גם!!ילד בכור
אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה
לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב
או לה רוש פוזה
כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה
שנקראת סלטופיה
השמן אמבט שלהם זה וואו
תודה לכולן!אור.יאחרונה
אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.
משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...
זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת
זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...
האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?
הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (
יאא קשההאונמר
היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.
תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.
אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.
ניסית?
כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי
קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.
גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.
אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:
תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).
אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.
עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...
דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...
וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...
כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק
חיבוק
מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי
למרות שאין פתרונות קסם
וואי זה מתיששshiran30005
הבת שלי הייתה ככה
אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה
בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR
בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל
חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️
סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת
מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?
בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות... 
חיבוק!ואני שר
מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).
יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.
תודה לעונות*אורחת
מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.
כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...
בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.
כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.
התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (
לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי
ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...
בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,
זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...
עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut
ועברו כמה שנים טובות...
המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.
תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.
ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.
ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*
בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים
סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.
תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.
זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!
היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍
היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה
עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)
נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם
אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!
העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.
ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.
שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.
Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.
אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.
אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.
אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה
כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:
-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה
-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.
להבנתי יש בתי חוליםמוריה
שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.
שווה לברר.
אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.
אולי ישמע מוזרדפני11אחרונה
אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.
לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר
לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון
ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי
איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר
מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים
אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....
גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב
הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים
אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר
יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999
לפירות וירקות.
הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.
המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.
זה מקרר עםפינק ליידי
מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.
האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?
כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול
לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.
כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...
מכירה מאוד את מה שאת מתארת
כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut
ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.
ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.
מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום
לק"י
זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.
אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית
שרכים, בטח לא לאכול...
לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.
זה הקטעפינק ליידי
שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.
ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...
לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול
בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...
ברמי לוי בינוני
בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...
בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית
בגלל הטריות
אין שופרסל לידינופינק ליידי
מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.
מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?
לא מכירההמקורית
נחשב איכותיאביול
אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.
יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...
אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית
אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית
אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית
וזה התפקיד של בעלי 
שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני
וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.
קראתי פעםרק טוב!
לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.
וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..
אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)
אנחנו שמיםדפני11
במגירה התחתונה של המקרר
הם יחד- אבל לא מעורבב
זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות
אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.
חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.
אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.
כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!
פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.
זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר
מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה
זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.
עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.
מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג
לי זה נשמר מצוין
שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק
צריך להיות 4 מעלות
בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.
ממה שאני יודעת-קנמון
לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.
לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.
בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.
לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.
דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה
מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)
אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש
אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,
והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!
אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה
ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)
וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..
ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!
וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור
אין לי ניסיון (רק חלום ;))
מקפיצה לך
תודה
ברכה כפולה:)
האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅
זה מופלא.מוריה
לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.
אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.
יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.
סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.
ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.
אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.
היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)
רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.
שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?
ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..
אה.מוריה
שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)
אצלי יצאה יחסית מאוחר.
ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.
אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.
באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.
ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.
אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)
אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת
כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים
את ההלם אני כן מבינה...
פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!
אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)
הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה
הוא ראה את זה אולטרסאונד
זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון
זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר
כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני
אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין
לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼
שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)
אמן, תודה!
מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה
רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.
ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.
כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.
לא לא..ברכה כפולה:)
מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..
אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת
אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)
ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.
הבנתי
ברכה כפולה:)
קראו לי, אז באתי
אדום צהוב ירוק
אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!
גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁
עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.
גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.
זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.
עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.
חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה 
מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד 
איך הזמן טס. 😄מוריה
אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק
וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)
כותבת לך בפרטי
וואי מזל טובשמ"פ
אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !
אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)
בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה
בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.
אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!
אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.
הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS
והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.
בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.
היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.
לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.
בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני
זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.
אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,
כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)
אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים
ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+
כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.
כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון
יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....
יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.
עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.
אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...
מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.
עד כאן לבנתיים
אני פה....
רק כדי להרגיענירה22
גם לי יש תאומים מונו בי.
לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.
שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.
אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה
לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.
זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר
הוא בן 5 וחכם ומקסים.
אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.
מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.
אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.
אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו
ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.
אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.
בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.
מה אני אמורה כן לעשות?
מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔
והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.
אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.
אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.
באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.
ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.
בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה
מבינה אותך מאוד❤️מתואמת
העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.
העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר
מה הכוונה לא בשליטתו?
הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת
הוא מציק כי משהו מציק לו...
אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):
היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?
אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?
אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?
כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...
אנסה. תודה.אונמר
למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?
כן, בהחלט!מתואמת
שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:
משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?
אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...
אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.
אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?
זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️
ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...
אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר
נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,
אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...
נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.
בעז''ה.
צודקת בהחלטמתואמת
ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️
אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית
אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת
פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר
אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.
אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.
למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.
אבל שניהם באמת צריכים פתרון.
תודה
חיבוק♥️המקורית
לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר
אני ממליצה להתעכב על זה
מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?
אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?
אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?
אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?
לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.
עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏
זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"
מתואמת
שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...
אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית
הכול בסדר
❤️מתואמת
תודה.אונמר
ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.
אבל באמת אני רוצה.
אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.
מבינה אותךהמקורית
היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.
תחשבי על זה
את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.
וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️
אני חושבתoo
שמוקד ההפעלה הוא בציפייה
את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה
אבל ילדים
גם יותר גדולים
לא צריכים סיבה להציק
(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה
שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)
אם יוצאים מנקודת הנחה
שילד רשאי להציק
כי הוא צריך לעבור דרך
כדי לראות את העולם במבט רחב
יותר מנקודת המבט שלו
אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה
וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות
לדבר איתו אחכ
לשמוע אותו
את נקודת המבט שלו
להסביר לו למה זה מציק
להציע דרכים אחרות לפעולה
אבל להשאר איתו
בצד שלו
להיות ההורה התומך והמנווט
לא השוטר
תודה ♥️♥️אונמר
היתי צריכה לשמוע את זה.
זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.
אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.
תודה.
מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666
אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.
אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.
בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך
וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר
באמת זה מה שמפריע לי.
שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.
ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.
רק מציעהאפונהאחרונה
באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -
אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?
מזדהה ממששיפור
לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?
הגיוני שזה תקין.אונמר
אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא
מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.
ילדים צריכים נוכחות הורית.
היתה תקופהריבוזום
לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.
זה דבר ראשון.
דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.
אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.
בהצלחה, והרבה נחת מהם!
(חידוד של משהוריבוזום
כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)
נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר
אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...
תודה.
תודה!! אמן.אונמר
מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני
חושי.
לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.
אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים
יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת
לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?
עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.
חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)
למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.
זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..
בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה
לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת
קרה ליעל הניסים
בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.
הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.
אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.
אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.
וואימבורכת
זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו
עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי
כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.
אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.
בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.
נולד בן מתוק ושובב.
רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!
אותך❤️
לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)
כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12
אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש
לא בשקיפות
אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?
לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני
בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך
תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית
ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.
הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.
לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)
נערךהשקט הזה
לא באה לבאסבאתי מפעם
שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.
ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!
עד הלידה כבר תשלימי עם זה
קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^
קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה
בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.
ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅
שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️