אין לי זכות לדבר, מודה (כי בעיקרון סיימנו את הניקיונות), אבל רק רוצה בכל זאת להזכיר שהקב"ה בכבודו ובעצמו המציא את החג הזה...

וכן, הוא גם יצר את השילוב הבלתי אפשרי שיש השנה, בין מלחמה לבין ניקיונות פסח...

לא יודעת אם זה מתאים לך - אבל אפשר תוך כדי הניקיונות לשמוע שיעורים לפסח. עשיתי את זה היום במשך השעות שהייתי במטבח וניקיתי אותו, והספקתי לשמוע כמעט ארבעה שיעורים. לא הרבה קלטתי, ברור, אבל זה כן עזר לי להיכנס גם לאווירה הרוחנית של החג הזה, והאווירה הזו תורמת לידיעה שלניקיונות האלה יש משמעות.

(בעומק: הניקיונות האלה יכולים להמחיש לנו את עבדות מצרים, ואז בפסח נרגיש באמת שיצאנו לחירות. ובעומק עוד יותר: הניקיונות הג'יפה האלה יכולים לעזור גם בניקיון הפנימי שעלינו לעשות בנשמה שלנו, לטהר אותה מכל מיני חמצים והחמצות...)

סליחה אם זה נשמע חופר ומטיפני🤭

כאמור, אין לי זכות לדבר.

אבל אולי קצת כן, כי אני שונאת לנקות, ולנקות לפסח עם כל החרדתיות שכרוכה בזה - אני יותר לא סובלת. אז אני מנסה לעודד את *עצמי* במילים האלה...

בכל אופן, שוב חיבוק.

לא רוצה להיכנס פה לדיון מתיש ומעציב בנושא הלכה ואמונה...

כשבישלו כל יום, לא היה איך לאחסן מזון, הבית היה יותר קטן, היו הרבה פחות כלים. מרבה נכסים מרבה דאגות....

ובעבודות מטבח של בישולים ממש אין מה להשוות.

זוכרת אצל הסבתות שלי היינו מקלפים את הארטישוק עלה, עלה.

היינו שוברים את השקדים, טוחנים בשביל חרוסת.

היום יש לך בשפע אפשרות לקנות בהכשרים מהודרים דברים שחוסכים התעסקות.

בלי ספוג הפלא ובלי שואב אבק... אני לא בטוחה

תכלס לא חייב מסיר שומנים בכלל, צריך לפגום את השאריות של החמץ. כל סבון עושה את זה

חמץ פחות מכזית מתבטל, אז למה שואב? אפשר לטאטא ומים וסבון פוגמים

ככל שהגיעו יותר חידושים, אנחנו יותר מסתבכות

ואני עדיין משתמשת בכל מה שכתבת

הוא פשוט קשה ומתיש יותר.

גם בלי מכונת כביסה כבר הוכח שאפשר...

זה גורם לנו בעיקר לנקות יותר, כי מעיקר הדין זה איננו נצרך

ברגע שאין חיוב הלכתי להשתמש במסיר שומנים/ ספוג הפלא/ וואטאבר, אלא לפגום חמץ - זה מייתר את הצורך בו כי כל חומר ניקוי פוגם אותו, אז למה דווקא מסיר?

ראית פעם בית של מישהי עם כזית חמץ מונח לה על הכיריים, באמצע שנה? אני לא. ואם כן,הוא מאוד בולט לעין ואפשר פשוט לזרוק אותו לפח, להעביר סקוטש עם סבון, וזהו. פגמת.

כנל תנור. כנל מקרר.

ואם את שואלת אותי,למרות שאני משתמשת בכל אלה - זה לא נצרך

אז לקרוא לילד בשמו

אנחנו מהדרים בנקיונות, ואני יודעת שלפי חלק מהדעות (גם אלה שגדלתי אליהן) יש בזה עניין, אבל זה הידור ואיננו חובה הלכתית

החובה ההלכתית היא - לפגום חמץ, שלא יהיה חמץ יותר מכזית, ומה שפחות ממנו - מתבטל. סה טו.

מבולגן, מסודר, מבריק יותר או פחות - זה לא קשור להלכה עצמה גרידא. 

הבסיסית יותר על ההלכה וההקלות מגיעות בדור שלנו (אין לי שום ביקורת על זה)

נראה לי שבעבר אולי היה קל יותר למי שהיתה עוזרת, ולמי שלא - לאו דווקא.

מה שפעם היו מקרצפים עם ברזל את כל הכלים כדי להגעיל, היום אנחנו מנקים בקלות או סוגרים ומוציאים סט של פסח.

אבל לאכול חמץ אסור אפילו פירור.

לכן כן מנקים בחורים ובסדקים שבמטבח.

קל וחומר אם זה משהו המכשירים אותו כמו פלטה או תנור .. 

חג ששנוא עלי- זה החג הזה.

המקומות שהחג הזה הדרדר אליהם הם בלתי נסבלים.

אני לא יודעת האם הקב"ה באמת רוצה שכולנו נאכל בחדר המדרגות ונכניס את החג בכאלו נערווים.

אפשר להגיד לי עכשיו שלא חייב להיות בנערווים וזה נכון, אבל אם אמא שלך בלחצים והשכנה שלך בלחצים אז זה גם משפיע עלייך.

לפעמים אני חושבת לעצמי שבהקשר אלי בלבד שאולי שהקב"ה מעדיף שאני אוכל חמץ גמור מאשר שאחיה בלחצים, חרדות וחוסר שלום בית. 

אצלנו הנערווים הם דווקא מבית (כלומר - פחות מההורים שלנו, אלא מעצמנו). ובמהלך השנים אנחנו עובדים על עצמנו קשה כדי להפחית במעט... (עדיין ערב פסח הוא זמן מלחיץ, ודאי עם ילדים קטנים🙄)

לא לוקחת קשה את פסל אף פעם.

עושה מה שצריך ודי.

אוהבת את כל השוק של התן וקח שיש אצלנו ביישוב.

להמחיש כמה אני לא באטרף- היום היו לי שעתיים פנויות, וחצי שעה ניקיתי, שעה ומשהו הייתי בבית קפה.

גם אם יש פירורי חמץ שאין לי מושג איפה הם- נבטל אותם.

בעיניי הרבה יותר חשוב שלילדים תהיה תחושה של חג כיף. של חוויה טובה. לא של לחצים ופחדים. ואני רוצה לחרוט גם אצלי במוח שזה חג נחמד ולא מאיים

לקרוא את התגובה שלך עם צמד המילים 'בית קפה' בתוך כל המלל הלחוץ והקורבני של נשים סביב פסח

אצלנו הרוגע סביב פסח כבר נלמד ומיושם מזמן

הילד שמכשיר ומבשל לחג

יצא היום לטיול

אז זה מחכה בסבלנות למחר

הבית נקי

נוקה בשלווה (לא אני)

ואין פה לחץ על שום פירור

זה חשוב גם לתחושה של החג

אבל זה הרבה מעבר

ההבנה שהחיים נועדו לחיות

בטוב בשמחה

ולא בעצבים וחרדה

בנחת מאז ומעולם.

גם עם ילדים קטנים, ולמרות שבעלי לא בבית וכמעט כל הבית והילדים והניקיונות עליי.

זה לגמרי אפשרי. אולי לא ממש מדובר, אבל אני לא חושבת שנדיר.

סבבה לגמרי

רק אתמול התחלנו לנקות 

ועכשיו מסיימים

באמת מנסה להבין

הילדים שלכם לא אוכלים כשמשחקים?

אני מוצאת חמץ במשחקים, במיטות, מתחת למיטות, מתחת למקרר, בספות, בעגלות, בארון נעליים, בכל מקום

לנקות את כל הרשימה הזאת לוקח יותר מיום וחצי

איפה פספסתי?

גם השכנה ממול מנקה כמה שעות וזהו ואני לא מצליחה להבין איך. באמת רוצה גם. אבל איך? צריכה הסבר...

הבית שלי נקי ומסודר בכללי

אבל אני לא מזיזה דברים או פותחת ארגזי מצעים ביומיום

אבל זה עדיין לוקח לי מלאמלא זמן

אני רק עם ילדה אחת בת שנה וחצי

ובית לא גדול בכלל

אז ברור שיותר קל לי

את המשחקים שלה באמת השארתי לסוף

עקרונית אין בעיה עם פירורים.

רק במטבח מקפידים יותר.

ארגז מצעים אפשר לפתוח, להסתכל שאין חמץ ולסגור. בלי להוציא לשאוב להחזיר.

היו שנים שעשינו ככה.

גם יש דעות שאם זה מקום שאי אפשר להגיע אליו אז לא צריך לנקות שם. (כמו מתחת למיטות)

יש הרבה דעות מה בדיוק צריך לעשות.

כדאי ללמוד ולהחליט מה הדרך שנכונה לכם במכלול השיקולים.

מטבח לוקח המון שעות

והוא בסיסי

אולי זה גם כי אנחנו לא מוכרים חמץ

מכירת חמץ זה לא חמץ שאין כח לנקות.

זה חמץ שיש הפסד לבער אותו.

מטבח זה באמת הרבה עבודה.

ארונות שלא משתמשים לא צריך לנקות.

אם שני אנשים עובדים ביחד ועושים רק מה שצריך אפשר להספיק ביום וחצי.

לא רואה סיבה למה להתאמץ לעשות הכל בבת אחת, מעדיפה לפצל.

השכנה שלך דוגמה די קיצונית, אבל יומיים זה כבר מתקרב לסביר.

שני אנשים שמנקים יותר מזה כמעט בטוח עושים יותר ממה שצריך.

אם את עובדת לבד ועוד מנסה לג'נגל בין טיפול בילדים לניקיונות אז זה לוקח המון זמן.

לא כולל להכשיר.

מה אני מפספסת? מרגישה שלא כשר אצלנו פתאום😅

להוציא את המגירה וכל התכולה שלה, לנגב ולהחזיר

מקרר שוטפת באמבטיה את החלקים

תנורים משתדלת לתחזק גם בשאר השנה אז הם במצב סביר סהכ.

לא התכוונתי שאני אלופה, באמת ניסיתי להבין מה אני מפספסת.

אבל אני בהחלט לא שוטפת סירים נקיים או מגעילה כלים שמוכרים לגוי😅

אולי זה מסביר...

ובכללי נגיד לא מכבסים פה את המעילים, רק בודקים את הכיסים ואפילו שטיפה מיוחדת לא עשיתי, רק טיטוא

בקיצור מניחה שבאמת לא נקי פה כמו אצל אחרות ולכן לוקח לי פחות זמן.

(וגם נכנסתי חזק למינימליזם, אז באמת אין לי הרבה מאוד חפצים, בטח לא במטבח).

על הלחץ שהמילה פסח מייצרת אצלי משנים קודמות כבר אין לי שליטה

וזה פיזי ממש 

מאוד חשוב לי שיאכלו משביע ורגיל

אצל ההורים שלי שבוע מראש אכלנו במדרגות והיה לי מאוד לא נעים (והיו לנו שכנים לא יהודים אז הרגשתי ממש בושות מזה)

אבל הקפדתי שלא יצאו ממנו עם החמץ הם הבינו ונזהרים. הקטן אני משגיחה עליו כי לא מבין..

מתארגנת עם הקניות מוקדם

וגם בגדים, לרוב לא קונה חדש לפסח, אלא אחרי.

בקיצור מגיעה ממש בסבבה.

וסאת למרות שעניין הנקיונות הכשרה ובישולים אני עושה הכל בעצמי.

בעלי פחות מתעסק עם זה..

הוא מאוד עוזר לי עם הילדים במקום זה

יצאתי עם 2 חברות

חזרנו אחרי 4 שעות אין משחרר כזה

ולאכול איזה חמץ עסיסי כזה להיפרד

(אם זו מסעדה שמכשירים אותה ופותחים בפסח).

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

ואומרת כמישהי שההורים שלה מאוד מאוד מאוד מחמירים בפסח.

אני ממש קיבלתי על עצמי שפסח אצלי יהיה רגוע ובכייף

כי יש לי זכרונות לא נעימים מערב פסח בבית הורי.

אחד הדברים זה להתחיל מאוחר את פסח

ולא לסחוב את העבודה הלחץ והמתח חודש לפני פסח.

אנחנו מתחילים פסח רציני רק בראש חודש ניסן

ועיקר העבודה בשבוע האחרון וזהו.

אני בטוחה אפילו

כצעירה במדרשייה חרדית ליטאית, הדבר הראשון שהפוסק העביר בשיעור של הלכות פסח זה שקודם כל - הכל צריך להיות בנחת וברוגע

אני ממש זוכרת איך הוא ביקש מאיתנו לעשות דגש אדום על המשפט הזה

ולעניינינו רגע - אני חושבת שהשנה באמת הרבה יותר לחוץ עם המלחמה וכולנו על הקצה, אבל בכל זאת

בבית הוריי בחיים לא אכלנו במדרגות. אוכלים חמץ עד ביעורו כל שנה. אני ממש זוכרת את ההכנות לחג ככיף גדול אפילו שעובדים קשה הבית שלי כבר נקי כולל מטבח ועדיין הילדים אכלו היום לחם ולא במדרגות.

בבית ההורים של בעלי כן אכלו במדרגות, כן לחץ, והוא לחוץ גם ממש למרות שהוא יודע היטב את ההשלכות

אני חושבת שאם את מרגישה שההעברה הבין דורית רעה לך, תעצרי רגע לחשיבה מחדש

את יכולה להוציא את הילדים בבוקר למאפייה ולאכול איתם בפארק, תהיה להם גם חוויה עם אמא לא לחוצה וגם הרווחת יציאה איתם

את יכולה להחליט לקנות לחמניות כשלפ לעכשיו, כל דבר שרגע יוריד את המתח סביב עניין האוכל ויפנה אותך להתבונן בחג בצורה אחרת. בכלל, מאוד תלוי גם כמה זמן לוקחים מראש לניקיון וכמה מנקים וכמה הופכים את הבית

את כבר לא גרה שם

יש לך בית משלך, כללים שלך, את בת חורין להכניס את החג כהלכתו ממש איך שבא לך♥️

ההעברה הבין דורית היא מהצד של בעלי, אבל הלחץ שלו מלחיץ אותי ואז אני באמת אמא פחות טובה וכועסת על הילדים ועל עצמי ממש.

ממש ננסה לעבוד על זה מחר ❤️

היה לנו היום ויכוח אם להוריד את כלי הפסח או לא

הוא חושש אפילו לא יודע להסביר ממה

אנחנו מורעבים והייתי עצבנית כבר ועייפה

אמרתי את האמת - לא מתאים לי אווירה כזו לפני החג. אני עובדת קשה, רוצה בנחת לפני, שונאת אוכל קנוי, לא מתאים לי פרנויות חמץ

הורדתי והוא אכל כמו גדול

אצל אמא שלו עושים בדיקת חמץ ב2 לפנות בוקר,עד הרגע האחרון מנקים, אקשן, לחץ, אצלי לא

בבית הוריי בצאת כוכבים בדיוק הכל מוכן לבדיקת חמץ, הוא לא רגיל לנחת הזו

אבל החלטתי שאני לא נותנת לו להשתלט לי על האווירה של החג

פה יהיה שמח

פה יהיה אוכל

פה אין לחץ סביב חמץ דמיוני. הלחץ היחיד הוא איזה תכשיט הוא יבחר לקנות😂

יש הלכה, ויש פה אישה רגועה. רוצה אקשן - לך להורים שלך

והוא הולך😅

בעיקר לגבי התכשיט

ותאמיני לי שצחוק בימים אלו זה דבר נדיר אצלי 

בעלי גם בא מבית שפסח אצלם היה סיוט!!!

שנים שרק המילה 'פסח' היתה מכניסה אותו לעצבים. גם בראש השנה.

ב''ה, משנה לשנה זה הולך ומתאזן, והיום אנחנו כבר מכניסים חג בסבבה (התחלנו לנקות במוצ''ש, בנחת. היום כמעט כמעט הכל כבר כשר).

בדיוק הבת שלי אמרה 'איזה כיף שאצלנו במשפחה מנקים רק 3 ימים'. וזו הילדה עם הכי הרבה ביקורת בעולם (מוזמנת להסתכל בפורום הסמוך על השרשור שכתבתי עליה). אבל האווירה הרגועה והנחת סביב העניין- מחלחלים אליה.

הלחץ היחיד שעוד נשאר לבעלי זה כשהילדים אוכלים. מקווה שגם זה ישתחרר תוך שנה-שנתיים.

יש תקווה. באמת.

(והאמת, שאפילו אצל ההורים שלו נרגע קצת. אמנם אמא שלו עדיין מתחילה פסח בט''ו בשבט, אבל היא כבר מרשה לנכדים לבקר בלי לאכול בשבת הגדול).

🥰

הוא בוודאי לא רצה שתהיי בחרדות ובלחץ ותפגעי בשלום הבית - הפוך הוא משכין את שכינתו כשיש שלום בבית.

זו עבודת המידות פשוטו כמשמעו..❤️❤️

לאט לאט לומדת לאזן.

ממליצה ממש על הספר "לעשות את עצמך" של הרב אנגלמן - ובפרט בנושא המדובר כדאי ללמוד את הפרק על פרפקציוניזם.

עבודת המידות קשה לי תמיד ובימים אלו במיוחד.

אחפש את הספר.

(מכירה רק ספרי פרוזה שלו, מעניין)

כן מזמינה טייקאווי מפנק או שולחת את הילדים לאכול בפארק.

הם ממש נהנים מזה וגם אנחנו.

גם בתור ילדים היינו אוכלים במרפסת או בחצר,

היינו מכינים מלוואח ופנקייקים על מחבת על כירה בחוץ, אוכלים גלידות כל יום.. תפו"א מדורה, על האש.

כן זכור לי שעבדנו קשה. אבל עדיין זכורה לי חוויה טובה בסה"כ.

השנה כן ניקינו מעל ומעבר. הילדים היו שותפים המון, סה"כ מקווה שעבר להם בטוב.

מחר למשל מתוכנן להם לנקות כסאות פלסטיק. לא כי צריך, אלא כי זאת הזדמנות וחוויה ולא בא לי שיסתובבו לי בין הרגליים כל היום.

לא שאני מתכוונת לבדוק מה ניקו או לא ניקו.

מחר מסיימים בבוקר את החמץ לגמרי.

יש קרונפלקס כשלפ אוכלים בבית.

בצהריים פיצה

בערב פלאפל.

מסורת של ערב בדיקת חמץ.

בערב כבר מבשלת בכלי פסח.

רביעי בבוקר כנראה שקשוקה

ורביעי צהריים ארוחה בשרית מלאה.

אוכלים טוב ויש גם מלא חטיפים כשלפ. רובם קטניות שלא אוכלים בחג עצמו, אז זה לא שאוכלים ציפס 10 ימים שאי אפשר להסתכל על זה כבר.

לגבי הסוף, אולי יש אפשרות שלישית שהיא ללמוד לנתק מהחוץ ולעשות מה שטוב ונכון לך.

או שאני חיה בבועה או שאני לא רואה אנשים בלחצים

זה נראלי גם עניין של אופי לא?

ואם אני לא מחשבת נכון את הזמן זה גם מוסיף לאוירה

אני כבר מזמן הגעתי למסקנה שכל המצוות שקשורות לנשים, הן לקחו על עצמן בהגזמה...

למשל, 7 נקיים- נשות ישראל החמירו על עצמן לספור 7 נקיים בכל וסת ולא רק בדם טמא.

ניקיונות פסח- ברור לי שאם זו הייתה מצווה "של גברים", היא היתה נראית אחרת לגמרי...

ובכל, טבילה וחציצה... נראה לי נשים נוטות להחמיר על עצמן הרבה מעבר להלכה. 

וגם בדרכ מי שצורחת על הילדים

"לא לגעת במקרר!!! הוא כבר נקי לפסח"

לא להכנס לפה!! זה הקיימים לפסח!!

לכו לאכול בחדר מדרגות!

זה משפטים של אמהות לחוצות לרוב יותר מאשר אבות

וברור שהגברים שותפים, אבל מי זאת שלוקחת את המושכות, יודעת מה עוד נשאר לנקות ומה צריך? כמעט תמיד האישה.

טוב, אם אצלך בעלך אחראי על ניקיונות פסח אז בטח יותר רגוע אצלכם 😉

וגם לחץ חברתי, אמהות לחוצות, רבנים מטיפים (ברור שהרוב המוחלט לא)- הרי הקב"ה ידע לאן העולם הזה והמצווה הזאת הולכת להידרדר- למה לא עצר את זה בזמן?  

אפשר היה לשלוח איזה מלאך, שרף או שליח עם הבשורה. 

כל אחד יכול לקחת על עצמו מה שהוא רוצה וללכת לפי איזו שיטה שרוצה ונוהג.

מעניין מה היה קורה אם היינו צריכות לבנות סוכה, מה היינו מוסיפות לשם.

מעניין לקרוא את ההחכה המפורשת בשולחן ערוך ולראות מה צריך ומה לא.

בוודאות!!! שהיה או יש חמץ.

אנחנו עושות הרבה מעבר על סמך ההשערה שבטח הגיע לשם חמץ…

אני מגיעה מהית שהכל ממש רגוע

לא מתחרפנים לפני פסח -אמא שלי אוהבת בית נקי כל השנה אז התחזוקה השותפת ברמה גבוהה

ולפני פסח- מנקים חמץ בלבד

אבל גם הבית בנוי מלכתחילה בצורה כזאת שמאפשרת נחת... הכלי פסח לדוג נמצאים בארונות מסודרים- רק מחכים ליום הדין. ממש סכום במגירות

סוגרים ארון אחד- ופותחים אחר

אצל ההורים של בעלי לעומת זאת זה לחץ על סטרואידים

הבית נסגר למבקרים החל מפורים

אי אפשר לדבר איתה בשבוע שלפני

יש שם חוקים והחמרות שהיא הביאה מהבית שלה שחמי (שהוא רב...) לא מבין למה

אבל הלחץ המנטלי- זה מה שמירפן

מזלי שבעלי לוקח הכל בקליל

(רק שתבינו את הטיפוס- שנה אחת אמא דלו איבדה את זה לגמרי בערב פסח ויצאה על כולם ב100 קמש..  אז בשקט בשקט הוא הכין לה הפתעה

וכשהיא עלתה אחרי ליל הסדר מותשת וגמורה לחדר שלה היא מצאה את המיטה שלה מצופה בנייר כסף... המסר עבר)

פה אנחנו יותר במוד של ההורים שלי

מידי פעם מרימים טלפון לחמי- לוודא מה נכון לנהוג (כי הזיכרון של מה עושים אצלם בבית בפועל לא משקף את ההלכה)

וזהו

אהבתי חחח

אני גם מגיעה מבית עם הרבה מאוד חומרות סביב פסח

בעלי וגיסים שלי מאוד לא מתחברים לזה וחלקם מזלזלים.

אני אישית חושבת שאם מישהו בחר דרך והוא מקיים אותו בביתו אז צריך לכבד אותו.

במיוחד אם אתה האורח, ואם ישלך בעיה תישאר בביתך.

פעם גיס שלי בבית של הוריי צחק בקול על כל מיני חומרות שעושים בפסח (נגיד מקלפים את כל הפירות והירקות ועוד ועוד)

לטעמי זה לא מתאים בכלל ולא יפה.

זה קרה הרבה לפני שהכרנו...

בתקופה שהוא עוד גר בבית...

החומרות זה נושא אחד ואני ממש לא מזלזלת בזה

העצבים, הלחץ שנלווה להכל

זה הבעיה

מקלפים לפני שימוש כן?

לא מזמן הקנייה

לפני שמכינים סלט/ מבשלים משהו מקלפים הכל

כולל עגבניות, מלפפונים וכו'

לנו פעם היה דיון עם חברה חבדניקית

הלכנו לטיול

וזה בדיוק העונה של השקדים הירוקים

והיא התלבטה אם מותר לאכול ישר מהעץ (לקטוף)

אבל היא למדה מזה לא להיות לחוצה?

פעם היה לי אוסידי ודיכאון, ואחרי זה הבנתי ששום דבר לא שווה מתח מוגזם וסטרס.

האמת שגם אם אני מוצאת חמץ בפסח זה לא יכניס אותי לסטרס. מקווה שלא אמצא אבל לא אוכל את עצמי בגלל זה.

זה בשוגג לגמרי אז למה לקחת קשה?

בפועל

נשים צדיקות שנזהרות מבדל של חמץ שלא ייראה ולא יימצא ....

הרבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה מתפלל ברוח יהי רצון שאומרים לפני תקיעת שופר בר"ה-

שיעלה לפניך סדר קשר"ק  (קירצוף, שפשוף, ריצוף, קירוד) לרחמים ולרצון. 

רק באיסור מאכל.

ל'בל יראה' ו'בל ימצא' רק כזית נחשב.

לכן לנקות באמת צריך רק את המטבח.

בעקרון, מחוץ למטבח בדיקת החמץ של היום בערב מספיקה.

אני לא כל כך מבינה איך היא יכלה להיות יותר גבוהה מעכשיו

ההבדל העיקרי זה שעכשיו היא מבינה שהיא לחוצה ברמות לא פרופורציונליות...

זה גם משו

ואמר לי: אמא,נכון סבא וסבתא מאוד עסוקים כל היום בהכנות לחג? כמה כבר הם מנקים כל היום?

חמתי מנקה כבר איזה חודש והם חסרים לו, לחמוד. הוא רגיל שמתייחסים אליו יותר

מנקה את הצנצנת של הקטניות החמץ לפסח😅

השם ישמור אותה, אישה מיוחדת

חמץ לפסח זה גאוני 😉

אחרי שנקנים בחזרה מהגוי?

🤣

תמשיכו, הסיפורים האלו מנרמלים אותי 🫣

שאצלם היתה שידה נמוכה (כמו אלה שליד מיטה) עם שלוש קומות. בקומה העיונה שמו את משלוחי המנות שקיבלו, קומה מתחת היה החמץ שנשאר ובקומה התחתונה הקטניות. זה כל החמץ שהיה מותר לאכול בין פורים לפסח 🫣

הוא עד היום בטראומה מזה והוא בן יותר מ80 😅

כי אמא שלה לקחה את הכוסות והשרתה באמבטיה שכל כמה זמן החליפה את המים.

ולא בשביל להשתמש בהן בפסח, רק לנקות ולהרים 😅

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

האמת שאצלנו זה קרה ביחד עם זה שנהיה קשה מידי להשכיב את כולם ביחד (יותר מידי אנרגיות ביחד, או מריבות וכדו'). אז אמרתי לגדולה כשאני משכיבה את הקטנים יותר אני מרשה לה לקרוא בינתיים משהו בסלון, ואחר כך היא תלך לישון. זה יצא נוח והקטנים הרגישו שהם מרוויחים כי אני משכיבה אותם ולא אותה.

אצלך נשמע שהמצב אחר.

אולי הייתי מגדירה את זה כמשהו שתלוי בגיל. מגיל 9 (תתאימי לגיל הרלוונטי) אפשר ללכת לישון בשעה x. גם כשאתם תגיעו לגיל הזה תוכלו ללכת לישון בשעה מאוחרת יותר.

אני מבינה אותך.

לפעמים הבת שלי כן מנסה לדבר איתי, ולא תמיד מתאים לי...

אבל מצד שני אין לה באמת הרבה הזדמנויות לדבר איתי לבד בלי עוד מאזינים ברקע.

אז לפעמים אני מחליטה לוותר על הזמן שלי וכן לשמוע אותה ולדבר קצת. והרבה פעמים בשלב מסוים (או כבר בהתחלה, אם אני באמת לא מסוגלת) אני מסבירה לה שאחרי יום שלם שאני בעבודה, אני צריכה עכשיו קצת שקט ומנוחה, והיא בדרך כלל מכבדת את זה.

חשבתי על משהו אחר לגמרי, מאיזה גיל הילד הולך לישון אחריכן...

פה חגיגה, יש לפחות 3-4 ילדים שבאופן קבוע בבין הזמנים ישנים אחרי שאני הולכת לישון...

ולשאלתך, אצלי מגיל 0 כל ילד הולך לישון שמתאים לו, לפעמים הקטן שעוד ישן צהריים הולך לישון לפני הגדול והכל טוב. אבל אצלנו מאז ומעולם כל ילד הולך לישון בנפרד ואני לא השכבתי אף פעם את כולם ביחד

באופן כללי הם יודעים שכל ילד מקבל את היחס שמתאים לו ואני לא צריכה לתת דין וחשבון למה כל אחד ישן בשעה אחרת

בשקט עם ספר בתנאי שמסיים לקרוא, מתאגגן והולך לישון בשעה מוסכמת. את כבר הולכת לעינייך ולא מתעסקת יותר. מרגילים את הקטנים שהגדול מתארגן אחריהם ובכלל לא נכנס איתם לחדר כשהם מתאגגנים.

מעסיקים את עצמם בשקט עד השעה 8וחצי שאז זה הזמן שהם ישנים

לי הם לא בסלון..בעבר היו בחדר עם עצמם אז פשוט קראו או שיחקו בשקט בחדר ואז הלכו לישון לבד ב8וחצי.

הם גם מתארגנים לשינה יחד עם הקטנים..פיג'מות צחצוח שיניים וכו..

כיום יש איתם עוד קטן בחדר אז הם הולכים לחדר אחר שפנוי.

הכלל אצלינו שהסלון בערב הוא של אמא ואבא

הגדול יותר הולך לישון יותר מאוחר אבל גם הוא קורא או מעסיק את עצמו

לא מעלימה את זה מהאחים הרטנים זה לא יעבוד

אבל הם יודעים שיש כזה גיל ..ואז יהיה גם להם מותר

לילדה בת 7 שצמודה לאחות מעליה

אני מדי פעם מרשה גם כדי לפרגן לה..בערך אחת לשהוע

קצת יותר מאתגר איתה כי קשה לה לשמור על שקט.. היא יכולה לצעוק-לבכות-לדבר -לצחוק בקול רם מדי לפעמים..

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.

אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.

לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.

מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.

אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.

פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.

אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..

אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.

אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.

פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.

בפארק הפיראטים באשדוד

היו כמעט רק חרדים

אז לא היה בעיית צניעות

והיה ממש נחמד