אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

חיבוק גדול. הכאב שלך צועקתהילה 4

אולי תצאו ביחד לקנות?

יכול לעזור? 

יואו כואב ממש...אוהבת את השבת

מותק!! חיבוק גדול גדול גדול!!!!


ואם זה בסדר להוסיף..

נשמע שמשהו בתקשורת שלכם חסר..

ושהקשר בכלל מאוד מבקש ודורש תחזוק, טיפול 10,000...

וטיפול זוגי יכול להיות ממש מתנה ענקית והקפצה מטורפת לקשר!

או השקעה אחרת אם את מעדיפה..

אבל להבין שיש כאן ששר שנשמע היה נורא חזק וקיבלתי ממנו הרבה ועכשיו דורש השקעה כדי לחזור למה שהיה ואפילו עלות עוד למעלה...


באופן אישי יכולה להמליץ לך מניסיון על @נגמרו לי השמות  שמאוד קיבלנו ממנה הרבה !!


בהצלחה גדולה יקרה!!

חיבוק ענק מהממתדפני11
באמת כואב מאוד
חיבוק♥️המקורית

ואם יורשה לי - ברגע שהצהרת שקנית לעצמך, אולי הוא הבין שזה מיותר כי סגרת לו פינה?


מבינה ממש את הצורך הבסיסי הזה בהרגשה של יחס וזאת מוערכת

לדעתי זה יושב על עוד דברים וזה רק טריגר שמפוצץ הכל, אז מעודדת אותך לצלול פנימה לכאב ולטפל במוגלה

וגם,עוד לא מאוחר. חנויות התכשיטים יהיו פתוחות היום וגם מחר. תגידי לו ברחל ביתך הקטנה - בעלי אני רוצה להרגיש חשובה, אני מבקשת ממך שתלך לקנות לי תכשיט לחג, אני רוצה שתשמח אותי בזה. ככה ממש. "תפילי" עליו את הציפיות שלך כדי שיוכל לספק אותן

הבהרתי לו שאני מצפה עדיין שיקנה . גם ברחל בתך הקטנהריון ולידה

לא עזר

כן היום הגיע עם מאפה פלצני בשבילי

לא יודעת למה כל כך לא מזיז לו לא לקנות לי תכשיט או משהו לחג או סתם מכתב לבבי שגם עליו אני קודחת לו בלי סוף

אין לי מושג מה הסיפור

השאלהתקומה

אם זה ספציפית כאן בעניין של תכשיט או מכתב לקראת החג, או שזו תחושה שיש לך גם במקרים נוספים.

נשמע שאת מאוד מאוד מתוסכלת, עושה השוואה בין רמת ההקפדה שלו על מצוות לבין איך הוא משמח אותך.

השאלה היא אם זה באמת דברים ברי השוואה

את מדברת על זה שהוא מקפיד כשנוח לו (מצוות אחרות) ומחפף שלא נוח לו (לקנות לך תכשיט)

האם לקנות לך תכשיט זה מצווה או עניין זוגי של הערכה ואהבה?

האם מה שמפריע לך זה החיפוף הזה, כי את באמת חושבת שאלו מצוות שוות?

או שאת ממש זקוקה ורוצה שהוא יראה אותך ואת פשוט מרגישה שאת מתחננת לכך והוא לא עושה עם הבקשות שלך מה שאת רוצה, ואז את מרגישה שהוא עוד יותר לא רואה אותך?


את לא חייבת לענות כמובן

פשוט לי עוזר קודם כל להבין על מה הקושי

האם את באמת כועסת על עבודת ה' שלו

או שאת פגועה ומאוכזבת ממנו מבחינה זוגית


כי אלו שני קשיים נפרדים, עם דרכים שונות לפתרון

אני חושבת שזה גם וגםהריון ולידה

ברור שמה שמפריע לי ברגע הזה זה שלא חשוב לו לקנות לי משהו ולהעריך ולהביע אהבה

אבל בוודאי שזה גורם לי לזלזל בדברים האחרים שהוא ככ מנסה להקפיד כמו מניין ספיציפי שמרגיש מתפללים בו יותר בדבקות.

מטריף אותי וגורם לי לרצות לבעוט בהכל

אני יכולה לומר משהו בכנות?❤️פה משתמש/ת

נשמע שאת קצת עמוסה רגשית

וקצת מעמיסה על זה מעבר למה שזה


מלא בעלים בעיני לא טובים בלקנות מתנות

גם בעלי לא טוב בזה

וגם אותי ביו ימי הולדת שהתבאסתי מממממש

כלום מכלום או חוזר לאותו דבר שנח לו ואמרתי מפורש שלא אוהבת

והיו פעמים שהיתי מוצפת בגלל זה


אבל

חושבת שאפשר להיות מוצפת ומאוכזבת

מזה עצמו

מזה שהוא לא טוב במתנות ופינוקים

שזה מבאס מובן


אבל

הז לא אומר

שהוא לא אוהב

לא אכפת לו

לא רואה

ולא מהדר במצוות


כל זה זה פרשנות והעמסת משקל עודפת או מיותרת בעקבות הרגש המציף


בעיני להתבאס אפילו מלא על חסרון שי שבו

בלי להאמין לפרשנות המאשימה הזאת

זה עדיף בהמון


ככה אני מתיחסת לזה

וואלה הוא פשוט לא טוב בלהיות רומנטי..בלפנק במתנות וכו


מה לעשות

נכון הז צורך חזק שלי

וזה חלום שהיה לי

וזה מבטא בשבילי.אבל ביקשתי והסברתי ושיתפתי

במשך שנים וזה לא עזר האמת

לפעמים כן

ואז שוב לא


מה אעשה

על זה אתקע?

יום יומיים מתבאסת ואז שוכחת עד הפעם הבאה...


וזוכרת שגם לו יש צרכים שאני לא מספקת כנראה וחלומות שא ימלא ממשת


ומשתדלת לשים בפרופורציה


אולי אתם מדברים בשפות אהבה שונות


גם אצלינו ככה וקשה לי יותר רגש והבעה וחום

אבל הוא אחר

ובלב יודעת שאוהב ואכפת לו גם כשהמופע אחר ממני


לא, את פשוט לא מכירה את התמונה המלאההריון ולידה

והוא הכי יודע להיות רומנטי כשהוא יכול וזה הכי השפה שלו. דווקא.

ואני אכן מוצפת אבל מחוסר בהבעת אהבה כלפיי באף דרך כמעט

תודה על המאמץ אבל

באמת קראתי אחר כך את שאר התגובות שלךפה משתמש/ת

והבנתי שזה לא מדויק לך


אבל כבר כתבתי


האמת מה עולה לי בלי להכיר


שנשמע לי

שאם משהו בינכם השתנה בדינמיקה

זה לא מבטא חוסר אהבה

אבל

זה אולי מבטא

צורך מודחק

מרחב לא מדובר

מקום בו הוא מרגיש צורך שלא מקבל מקום

ושותק את זה או מדחיק


לפעמים יש שלבים בזוגיות שאנחנו מתבגרים מהאהבה הראשונית

ופתאם לאט לאט צפים המקומות שהשני הוא לא החלום שלי בנקודות מסוימות..שלא מקבלת מה שאני זקוקה מאוד במשהו


והפער הזה ממש צורם וכואב


ולא רגילים לדבר את זה

אולי חוששים כי מה אגיד לו ואיך זה יעזור

לפעמים גם ביננו לבין עצמי וצלא מודים בזה וקצת בורחים מהכאב הזה ומדחיקים


ואז משהו קצת מתקרר בלב וגם לא מתחשק כל כך להביע אהבה


ובאמת האהבה קיימת

רק יש מרחב שמצריך ברור

ולפעמים

זה ברור ארוך ולא הכי קל


ואולי זה רק סימפטום של הזמנה לברור זוגי עמוק יותר. אולי מכאיב אבל בסוף מחבר באמת..



ניסית לשאול אותו?המקורית

לפעמים עצם הציפייה גורמת להם לאבד את זה. בעלי פעם אמר לי אחרי איזה שנה שהוא לא קנה שהוא לא ידע מה להביא לי שאני גם יאהב.. לפעמים זה גם חלק מהעניין


אבל במקומך בהחלט הייתי אומרת - תודה על המאפה, ושואלת אם זה מבחינתו במקום תכשיט ועוד פעם פותחת את זה

גברים לא בהכרח מבינים את החשיבות והערך הרגשי של הדבר הזה. חבל להיכנס לערב חג עם מועקה כזו. הייתי אומרת שוב, אבל זה מאוד תלוי בדינמיקה ביניכם. יש כאלה שזה ימאיס עליהם ויבאס אותם

כן. ומה שהוא אמר זה "מצטער"הריון ולידה
עבר עריכה על ידי הריון ולידה בתאריך י"ג בניסן תשפ"ו 13:51

עבר עריכה על ידי הריון ולידה בתאריך י"ג בניסן תשפ"ו 13:50

באמת תוהה מה מניע אותו ככה לא לרצות לקנות

חושבת שאולי זה באמת ממאיס אותו על זה 

אבל מה אני אעשה? אני מבהירה ואז מרגישה שאולי אם אזכיר לו עוד אז זה יקרה

ברור שאני רוצה את זה נטו בשביל להרגיש אהובה ומוערכת (ומגיע לי הכי בעולם!!!!!) 

וכבר הסברתי לו שגם תכשיט בהכל בדולר יעשה לי את זה אם צריך והעיקר המחשבה 

ולא יודעת אם הוא לא מכיר בערך של זה

הרי בהתחלה הוא ממש היה קונה ומשקיע מעצמו 

לא יודעת אם נכון לכתובנעומית

מרגישים ממש את הכאב העצום שלך

הרבה נשים (ובכללן אני) לא מקבלות מתנה לחג וחיות עם זה בשלום.

כל אחד ואחת והסיבה שלו/שלה.


לפעמים מפתחים תלות שבה האושר שלי, תלוי במעשים של אחרים.

מגיע לך תכשיט? תקני תכשיט.

גם בבעל הכי טוב בעולם כדאי לא לפתח תלות רגשית חזקה מאוד (לדעתי).


עוד משהו, תמיד כייף יותר לתת כשזה לא חובה. (תחשבי על ההבדל בין לפנק בעוגיות טעימות לבין להיות חייבת להכין אותן).


ולגבי חובה הלכתית, בעבר הגבר היה אחראי בלעדי על הכסף ועל הקניות ולכן הוא היה צריך לקנות, היום, לדעתי מספיק שיש לי אשראי ואפשרות לקנות.


מקווה שאת יותר בסדר עכשיו. 

מגיעה לי אהבה והערכה מבעליהריון ולידה

(ואין איך שאדאג לזה בעצמי. כאמור קניתי לי לצאת ידי חובה.)

מגיעה לי אהבה והערכה מבעלי

לא משנה באיזו צורה.

משנה זה שעכשיו יש לו דרך להביע את זה בשפה שהיא גם שלו והוא מכיר אותה אישית ובעבר השתמש בה והוא בחר שלא.

זה מה שכואב.

ויתכן שעכשיו הלך לקנות כי לא נמצא פה כבר מהבוקר

לגבי לתת כשחייבים, מבינה.

אז איך נכון לשקף לו את זה? כי כשרק רומזת או אומרת במפורש פעם אחת זה ממש ממש לא מספיק לו לצערי. ושוב, פעם זה היה מאוד מספיק ואפילו היה מקדים אותי ומפתיע אותי כשחשבתי שלא קנה.

באמת שואלת..

ואם אכן קונה, האם זה יתן את התחושה הטובה ? לא יודעת , אולי תלוי אם יתן לי להרגיש שהוא שמח לשמח אותי ואז אקח בע"ה בשתי ידיים.

אבל אולי לפחות יכנס לו ההרגל ויבין שבאמת אני מתקשה לוותר על זה

אני חושבת שחובה ההערכה שאתהמקורית

מרגישה רק תנקזות לרגע הזה, אבל בתכלס - זה לא רק עכשיו

אני ממש מקווה שבאמת ישמח אותך, אבל זה משו שהייתי לוקחת כפרויקט בכללי לחיים הזוגיים שלכם

לשקם את מה שהיה, לטפל אם צריך

את צודקת, מגיע לך. כזה פשוט. ♥️

נכון מאוד, זה אכן קש ששובר את גב הגמלהריון ולידה
כנראה שאחרות לא יסכימו איתינעומית

אני חושבת שמתנה צריכה להוסיף לאושר הקיים, אבל לא להיות הכרחית בשבילו.

כלומר, מתנה יכולה לשמח אבל לא להיות תנאי לשמחה.


תארי לך גבר שממש חשוב לו שאשתו תפנק אותו ותכין לו עוגיות, אם היא ממש ממש חייבת והוא כועס עליה כשהיא לא מכינה, ורוצה שהיא תחשוב עליו ותפנק אותו. זה קצת לא ברור, היא חייבת או לא?

זו מתנה או חובה?


יש כ''כ הרבה דברים שממש ממש חייב שהבעל/ האישה יעשו ולמרות שאנחנו מנסות לא לשנות את בן הזוג אנחנו מתעקשות על זה,

מתנה בשבילי זה משהו שצריך להסתדר איתו, אבל לא לחנך אותו.


(אני לא רואה כ''כ ערך באישה שתגיד חינכתי את בעלי לתת לי מתנה, הוא נותן אבל הוא לא רוצה, לא מתחשק לו? הוא עשה את זה רק כי אשתו ממש כעסה, זה מתנה?)


מקווה שאני קצת יותר מובנת,

ואולי התגובה שלי צריכה להיות יותרת אמפטית, אני מצטערת אם היא לא כזו

אני חושבת שלחנך את הבעלהמקורית

זו לא המילה הנכונה

לגבר במע יחסים זוגית אוהבת ומיטיבה, כשהוא מונח במקום הנכון מול אשתו, אמורה להיות נביעה של נתינה. מעצמו. כדי לשמח את אשתו.

אם לשמח את אשתו לא נמצא בראש סדרי העדיפויות שלו (ולא בגלל מילואים או מצב רפואי מורכב חלילה לצורך העניין כמובן), ולפני כן היה, זה אומר שמשו במנגנון שם התקלקל.

ולא הייתי קוראת לזה חינוך בכלל בכלל.

אצלנו זה גם היה,שבעלי היה קונה ואז כמה שנים הפסיק. לא סבלתי מזה שאין לי תכשיט חדש כמו שסבלתי בכללי מזה שאני מרגישה לא חשובה בעיניו, ולא רק בערב חג/ יום הולדת מן הסתם. זה פשוט זמן שאליו מתנקזות ציפיות.. קצת כמו לצאת לחופשה זוגית במצב זוגי רעוע ולצפות שתהיה התקרבות מטורפת בלי לפתור את הדברים

אז הציפייה לא ריאלית, נכון,אבל קראתי בשם הסטייפלער זצל שכתב שבשביל אישה להרגיש הכי חשובה ובעלת ערך מול בעלה,זה פיקוח נפש ממש.

התחברתי לזה האמת. זה מכניס למצוקה. לא כי האושר שלי אצלו,אלא כי במציאות של כתובה ונישואין, נוצרת אצל האישה כמיהה בריאה להיות במקום הראשון אצל בעלה. ברגע שזה לא מתממש זה סבל. וזה יכול לבוא לידי ביטוי היומיום גם כאמור אבל להתנקז לפתע כואב יותר בזמנים מסוימים. בטח ובטח אם כבר נתן מתנות, הווה אומר יש לי מסוגלות ויכולת להתנהל בשפת האהבה של אשתו

וואו ממש הבנת אותי! תודה!הריון ולידה
למה לדעתך הוא בחר שלא לשמח אותך?תופחת
לא יודעת.הריון ולידה
וואי אוף.שלומית.

הכאב שלך ממש זועק.

אני כן באה להציג זווית שונה, מה שמתאים לך תקחי.

אני מבינה אותך, בגלל שגם בעלי כזה. אף פעם לא קונה לי מתנות. ממש אף פעם.

האם עדיין זה מבאס אותי? בהחלט. אבל היום לא ברמה כמו שאת מתארת, ולא גורם להגיע לחג במתח.

אני הבנתי שאצלו זה לא " מה כואב לך לקנות לי" אלא יושב על אמונות מגבילות אחרות.

למשל " בטוח אם אני אקנה את לא תאהבי" ( למרות שמליון פעם אמרתי לו שזה לא נכון והוא אפילו לא ניסה).

או למשל הוא בן אדם של " על הדרך" ולקנות מתנה זה משהו שדורש קצת יותר.

זה לא הופך את זה ללא מעצבן, אבל כן אני יודעת שהשורש הוא לא חוסר אהבה.

ולי נשמע, שעם כמה שזה מעצבן וכואב, מה שנשאר לך זה לשחרר. לא בהכרח זה יגרום לו לקנות. אבל זה ייתן לך יותר שקט נפשי ופחות מתח ערב חג.

ותשקיעי בעצמך. מגיע לך משהו ביותר מ20₪.

זה לא מחליף את התחושה של האהבה מהבעל, זה נותן מענה לצורך להתחדש.

ומוסיפה עוד משהו. נשמע שיש לך התניה של מתנה= אהבה. (ע"ע שפות האהבה וכו' אבל אם את מכירה) את רוצה שהוא יראה לך אהבה דווקא בדרך הזו.

אני מציעה לנסות לרדת לצורך העניין, לרצון להרגיש אהובה, מוערכת ולא להשאר ברמת המתנה כי זה מאוד מגביל.

בהצלחה אהובה, בע"ה שיהיה לך החג הכי טוב בעולם!

תודה שעצרת להגיב ליהריון ולידה

מרגישה שאצלנו זה שונה כי הוא כן היה קונה לי כמה שנים

לא היה מפספס הזדמנות לקנות וגם אם סתם היה עובר במקום כלשהו ורואה היה עוצר לקנות לי גם סתם בלי סיבה.

אולי אם הייתי מרגישה שהוא מבטא את האהבה בעוד דרכים מספקות הייתי רגועה יותר אבל עכשיו כשזה חלק ממהות החג והוא מודע לזה לחלוטין, וגם יודע כמה שזה חשוב לי,  , זה מתסכל אותי יותר. כאילו אם הוא לא היה טיפוס של מתנות היה לי הרבה יותר קל לשחרר ולהסתפק במה שיכולה לקנות לעצמי

מה השתנה?שמעונה
למה פעם היה קונה מתנות והיום לא? איך הגבת לו כשהביא את המתנות? מה היה השדר? אולי זה ייתן הסבר או כיוון..וחיבוק גדול .. קשה לתמלל כל פעם את הצורך שלנו ואז זה גם צא תמיד נעשה
הייתי מנשקת מחבקת ומראה כמה שזה משמח אותיהריון ולידה

לפעמים אפילו בוכה מהתרגשות כשזה היה מצורף למכתב.

מה השתנה? לא יודעת.

אולי הוא פחות מרוצה ממני ופחות מסופק בעצמו בחיים. אבל זה עדיין לא סיבה לוותר על זה כשהוא מודע לצער הגדול שזה מביא לי. 

יכול להיות שיש לזה סיבה אחרת?איזמרגד1
גם אם הוא לא מסביר אותה? אני מאמינה שהוא לא לא מביא לך מתנה רק כדי לצער אותך, כנראה שיש שם סיבה...
מבינה אותך יותרשלומית.

זו באמת שאלה מה השתנה...

כן הייתי מנסה טיפה לשחרר, אם את מסוגלת, כי נשמע שנוצר מעגל שלילי מאוד חזק, והשאלה אם הוא כן יקנה אם זה לא יצא בסוף מצוקמק כזה...

ועם כל הבאסה והקושי, להפסיק להזכיר ולחפור ( כי את אומרת שהוא כן יודע לבד) ולמצוא כרגע דרכים אחרות לחזק את עצמך ואת הזוגיות, בתקווה ותפילה שבהמשך התחום הזה כן ישתפר...

שחררתי. מקווה שלא לחצתי מידי קודםהריון ולידה

אבל די, חשוב לי שידע שזה חשוב לי.

ובע"ה לפעם הבאה זה יהיה יותר מהלב ויותר משמח מאשר עכשיו אם זה יקרה

תקחי אם מתאים לךשוקולד פרה.

אני בוחרת בעצמי את המטפחת והתכשיט, משאירה למוכרת שתשים בצד והוא בא ומשלם...

וככה אנחנו מרוצים.

בעלי לא אוהב למצוא על דעת עצמו משהו. מרגיש שהוא לא טוב בזה. וגם לא אוהב לבזבז על זה זמן עבודה.

אני לא אוהבת שהוא לחוץ או עצבני, ותמיד לא מרגישה בנוח שיש סביבנו מלא נשים


אז זה היתרון שמצאנו, והוא ממש נוח וסבבה לשנינו.

נראה לך כמו משהו שתרצי לאמץ?

איך פרקטית זה יכול ללכת?הריון ולידה

וגם אז , לגרור אותו ולהכריח אותו? אם העניין היה נטו טכני אני מבינה והייתי גם לוקחת את זה על עצמי ומביאה לו פשוט לתת לי בכניסת החג

אבל לא נראה בכלל שזה מטריד אותו באיזושהי צורה 

תראי אנחנו בשני חשבונות נפרדיםשוקולד פרה.

אז כשהוא קונה לי זה ממש מכספו.

איך זה מתנהל?

הלכתי לקמיליון, בחרתי מטפחת ועגילים וחזרתי הבייתה. אחר כך הוא בא ושילם על זה. השקית הייתה בינתיים אצל המוכרת.


 

תאמיני שהוא רוצה לשמח אותך. תעשי לו את זה יותר פשוט רק.

אם הוא לא הולך לשלם, תלכי את לשלם ותתבאסי עליו. לפעמים הם מרוויחים את זה ביושר...

אצלנו בעלי לפעמים שולח אותי לקנות מתנה ממנותוהה לעצמי

ופשוט מביא לי ביד מזומן בסכום שאמור לצאת בערך.. זה גם יכול להיות פיתרון בשבילכם


ואגב אנחנו עם חשבון אחד ככה שהמתנה מכסף משותף, ועדיין יש משהו מאוד כיף בלקבל ביד סכום שמוקצב רק למתנה לי

בשמחה. גם מהאשראי שליהריון ולידה
רק שישלח אותי. שיראה לי שחשוב לו לשמח אותי במשהו חדש לחג.
אני קונה, לוקחת הביתהומביאה לבעלי שיכתוב ברכה 😊🤦אחת כמוני
רעיון מקסים! תודההריון ולידה
הוא גרוע גם בזה חח נראה לי יותר שונא לכתוב מלקנות אבל מקווה
רק אומרתשלומית.
שגם על זה לא שווה "לבנות". כי יכול להיות שהוא יזרום ויכול להיות שלא. אם הולך וזה פתרון שמתאים לכם - מהמם. אבל שלא ח"ו יגרום לנפילה יותר קשה...
זה יעזור לי להבין אם הוא בראש . כי זה לא דורשהריון ולידה
מאמץ פיזי
אבל עדיין לא תמיד זה אומרשלומית.

אצלינו גם כשביקשתי מבעלי לכתוב לי, והיינו הכי בטוב שיש, נדיר מאוד שהוא כתב. כי המאמץ הנפשי הוא לפעמים הרבה יותר מהפיזי.

וזה יכול להיות נטו מעצלות ולא מחוסר רצון או אהבה.

( לא שעצלות זה טוב, אבל זה משהו אישי של הבן אדם ולא מעיד על מה הוא חושב עליי)

לדעתי לא כדאיהמקורית

כי זה לא מאמץ פיזי בעיניי, וגם - זה מעושה

כלומר, מי שרגילה לזה - זה בשיתוף פעולה של הזוג ובהסכמה מראש למהלך ולא כהנחתה


בעלי נגיד ממש לא היה זורם עם מהלך כזה כהנחתה

לפותחת - אני חושבת שאת נאחזת במאמץ כזה או אחר שתעשי כדי לקבל ממנו הבעה של רגש, אבל לדעתי זה לעקוף קצת ולא בטוח יהיה לתועלת, אולי אפילו תהיי יותר פגועה


לדעתי, שוב, צריך לטפל במכלול. מתנה/ ברכה שחסרה זה סימפטום כואב, בשורש יש ביניכם ריחוק מסוים. יש תקופות כאלו, במיוחד בזוגיות ארוכת שנים, עוברים דברים ביחד ולחוד, מתמודדים.. אם זה ממש בנפשך, תציעי לו טיפול לדעתי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

למה את חושבת שהדרך היחידה הבעת אהבה זו קניית תכשיטחושבת בקופסא

חבל שהאמונה המגבילה הזו גורמת לך לכל כך הרבה תסכול.

אפילו כתבת בהמשך שהוא קנה לך מאפה. אם שפת האהבה שלך היא מתנות, למה זה לא נחשב?

את מצפה ממנו להתנהגות סופר ספציפית בלי להשאיר לו שום מרחב בחירה, זה באמת גורם לך להרגיש אהובה?

עזבי, לא הבנת ואין לי כוחות להסביר שוב.הריון ולידה
תודה בכל אופן
תודה יקרותהריון ולידה
תגובה קצת אחרתרקאני

יכול להיות שעצם הציפיה שלך גורמת לו לאנטי לקנות?

זה מזכיר לי אצלי כשאני בתקופה בלי חשק

כל שבעלי רוצה יותר, אצלי נהיה אנטי וחוסר רצון

רק מהידיעה שהוא רוצה ומהלחץ מזה

ודווקא כשהוא משחרר ופחות מחזר אחריי פתאום אני כן רוצה

 

ברור שזה לא אותו דבר כי בסוף זה גם עניין הורמונלי והכל

אבל גם כאן ברור לי שזה יושב אצל בעלך על משהו

לא סתם הוא לא קונה לך

יש איזה סיבה במודע או בתת מודע

ויכול להיות שככל שאת רוצה יותר 

זה רק מלחיץ אותו ודוחק אותו ויוצר אצלו אנטי

 

בכל מקרה נשמע שיש כאן צורך בהבנה לעומק יותר

כי את אומרת שהיו תקופות שהוא ידע לפנק היטב

אז ממליצה על טיפול זוגי או לפחות לשבת לכמה שיחות עומק בתקופה רגועה יותר

 

וחיבוק ענק ענק

הכי קשה בעולם לאישה לא להרגיש אהובה ע"י בעלה

זה הצורך הכי גדול שלנו

זה בדיוק מה שחשבתיבאתי מפעם
גם לי יש קטע עם בעלי שמאוד רוצה שאני אגיד מילות חיבה אליו ובכל שהוא מבקש יותר ומזכיר לי יותר אני פחות מצליחה לעשות את זה, מרגיש לי הכי מאולץ שיש. 
לפעמים זה משמעותי ללכת לדבר יחד עם רב שלכםכובע לבן
לפותחת-אני רק רוצה להגיד לך שאני מבינה אותך מאוד.מחכה עד מאוד

כן ,לפעמים אנחנו רוצות הערכה ואהבה בדרך מסוימת וקשה לוותר על זה.

אז אני יכולה לבקש מתנה וזה לא קורה לבד.

ויכולה לבקש גם פתק-וזה גם קורה ויכול לשמח .

אבל -לדעתי גם אם הוא סימן וי על זה -אני כרגע מרגישה פגועה.

למה?כי לא מרגישה צורך שיסמן וי -רוצה להגיש הערכה ואהבה מכל הלב.

אני למשל -לא עשיתי הרבה לפסח כי בתחילת  הריון.

אז הוא לא מעריך.

יתן לי לנוח ,אבל בסוף פולט שאני כל היום בטלפון...

אני פגועה כי גם לסבול את התופעות הלוואי של מה שיש לי זה גם הרבה.

לא רוצה רק לנוח.

רוצה הערכה!!

אפילו הערצה,מילים טובות.

וגם קיבלתי משכורת החודש והוא לא.

גם זה בקושי אומר משהו.

מתקמצן על מילים.


אז מבינה אותך .מגיע לנו לרצות משהו מסוים

בדיוק איך שאנחנו צריכות ורוצות!!


וואו כמה שאני מזדהה עם המילים שלךהריון ולידה
חיבוק גם לך יקרה 
יקרה, לדעתי את לא בכיוון בכלליעל...

את מושכת חזק, דורשת ורוצה.

והתחושות שלך מובנות לגמרי, אבל הדרך שאת פועלת רק מגבירה את הלופ השלילי שאת נמצאת בו.


יש דרכים אחרות! אם מעניין אותך, אוכל להפנות אותך לנשות מקצוע שיכולות להתאים..

בהצלחה רבה!!

מעדכנתהריון ולידה

בצהריים הוא היה פתאום הכי חמוד שיש וחיבק אותי ממש בחדר והיו לנו כמה דקות ארוכות של חיבוקים ונשיקות וזה ממש העלה לי דמעות של התרפקות

אח"כ ביקשתי ממנו בעדינות שאם הוא רוצה ישמח אותי שיכתוב בזמן שאני מתקלחת ברכה בעצתה של @אחת כמוני

ואכן חיכה לי פתק שראיתי שהתאמץ עליו במחשבה.

וממש נכנסנו בטוב לחג ובתחושת קירוב וכרגע ברוך ד אנחנו עוד איתה.

וזה משמח בעיקר שסוף סוף יש גם כמה ימים של קירבה שאוכל להיזכר בהם כשיהיה זמן פחות קרוב.

תודה עליכם כל כך

איזה כיף לשמוע!!שלומית.

ממש ממש מרגש!

בע"ה שימשיך ויהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב...


אמן! תודה רבה!הריון ולידה
מהמם! ממש שמחה בשבילך, ואיזה יופיהמקורית
שהתקרבתם! שימשיך ככה♥️
כן, ועוד שהוא יזם!!הריון ולידה
תודה!!
זה עושה לי דמעותבאתי מפעם

וואי, כמה חשוב שתהיה בין בעל ואישה קרבה ואהבה...

איזו מתוקה!הריון ולידה

אוסיף שאתמול הוא קנה לי תכשיט

מעצמו !

איזה יופי! שמחה בשמחתך♥️המקורית
איזה כיףיערת דבשאחרונה

טוב לשמוע

חג שמח!!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !