ועכשיו אני רוצה להרגיש את זה.

הגזמת, אמונה זה אמונה

כולם רוצים להרגיש את זה....

אז אני רוצה לאהוב את ה' כל כך עד שלא יהיה אכפת לי אם הוא אוהב אותי בחזרה

זה יפה

לי הם מביאים תמיד עין טובה.

וכשיש עין טובה על הכל אז ממילא יש עין טובה גם על עצמי, ועל הקשר עם הקב"ה

ואז ברור שהכל מאהבתו ית'

ובאמת אין שום פירוד

תבחרי-

או

אני אוהבת את השיר הזה של סוכות. זה שיר יפה.

..

..

..

גם אם תבלו יחד את הלילה בבית המעצר בקישלה

אתה מואשם בפעיה שלא כדין בהר הבית! יש לך משהו לומר להגנתך?

הגדי: אני לא גדי אני טלה.

חוקר שבכ: כל פעיה שתפעה תשמש להרשעתך. שמורה לך זכות השתיקה ולא לדבר אלא רק לפעות. אבל אצלינו אחרי העינויים אתה תפעה כמו ת-טלה!

ללא הגבלת יקומים מקבילים.

הצלחת להביא את יצחק למזבח אך מלאך אזק אותך?

הבטחה לשמירה.

הצלחת להקריב איל לפני דהמלאך אזק אותך? ברית ללא הגבלת זמן אך אם הגבלת יקומים מקבילים

שין ימנית, תוך 10 שניות?

מליארד כיכרות זהב.

רק כבש עם ש שמאלית?

מליון.

ידעתי משהו על קטניות בפסח ואני אשכנזי. אולי כי לא אהבתי שום קטניות בגיל 4...

תקום מוקדם

תתנדב בגמ"ח

גופי, חוץ מאת האצבעות...

תקרא תהילים

תגדל צמחים בעציצים

ר מאשר כשאני קם מוקדם... (אמיתי)

אבל הוא בשלו, רק צועק ומיילל:

הינדיק, מפחד לטבוע בים
להישטף בגל של גינוני מלכות ונימוסי שולחן
הינדיק, לא רוצה לחיות כמו כולם
הם לא חיים את החיים עד תום,
זזים בקצב מסויים.

איש מסכן

עד שבסוף זה הוציא אותו...

אתה פשוט כותב מטורף!!

הערכה לכנות: "מעריך את הכנות שלך, זה הופך את הטקסט ליפה אפילו יותר.

"התמקדות בחוויה: "בסוף זה הגיע ממך אלי, והחיוך שזה עשה לי הוא אמיתי לגמרי.

"דגש על השליחות: "המכונה היא רק הכלי, הכוונה לשמח אותי היא לגמרי שלך.

"בנימה קלילה: "תגיד לבינה שיש לה עתיד, ותמשיך לבחור בשבילי דברים כאלו!

"פרגון לבחירה: "גם לבחור את הטקסט הנכון זו אמנות, ושיחקת אותה.

"פשוט ותמציתי: "לא משנה מי כתב – זה מקסים ותודה ששיתפת את זה איתי."

מה מהם בחרת?

אם אתה מתלבט בין השתיים, הבחירה תלויה בעיקר בכמה קרובים אתם ובאיזו אווירה אתה רוצה להשרות:

בחר ב"נימה קלילה" אם: אתם חברים טובים, יש ביניכם הומור, ואתה רוצה להחמיא לו על ה"חוש" הטכנולוגי או על הבחירה המקורית בלי לעשות מזה עניין רציני. זה שובר את הקרח.

בחר ב"פשוט ותמציתי" אם: הקשר קצת יותר רשמי (או בתחילתו), או שאתה רוצה לשים את הפוקוס על התוצאה הסופית ועל התודה שלך, בלי להיכנס לדיון על הבינה המלאכותית.

את ההמשך אתה תחליט...

למשל "למה הכבשה שחורה?"

"למה האחרונים תמיד בסוף?"

למה אנחנו לומדים משוואות פונקציונליות?"

אם לא היינו שמים את הקש ששבר את גב הגמל והיינו נשארים איתו כשהוא ממש ממש רועד - הוא היה נשבר מתישהו? או שהוא היה הולך חודשים ושנים עם ערימת קש מטורפת אבל עדיין לא בא הקש ששבר את גבו?

תישאר קרוב

מרגש ביותר

לרוב אני מזלזל בו אבל הפעם הבנתי שבאמת יכול להיות שיש רגעים (בעיקר לנשים) ששוכחים לגמרי שבעתיד באמת יהיה טוב ושופטים את כל העולם על פי סבלות ההווה

חודשים: מה העבודה הזאת לכם! למה בכלל להיות ציוני עדיף להיות פוסט ציוני! ולפי שהוציא עצמו מהכלל אף אתה הקהה את שיניו

לעקור את כל השיניים

לבן ביקש לעקור את הכל? לא אצלינו!

חכם מה אומר? כבר נמאס מפרסומות כאלו לפסח

בLOL בגאון.

שהוציאה עצמה מהכלל והאמינה באבולוציה אף אתה פרום את פרימטה

לי על המוח (מתחרפן!!)

Gartic Phone - The Telephone Game

נגיד מ - זה:

אפשר להתקלח?

גיבריל רגוב הפך לדברי הג'וק, קבריל אדי, פח אביונים, פרה ויונים, פרע וילונים

הרבה יותר עשיר ועז ומלא תוכן ומרץ וישות תכונית הם כל אחד ואחד מניצוצי החיים שאנו מביטים עליהם ממרחקים מגבוה. אוצר החיים שבבעלי חיים כולם מקטנם ועד גדלם, גם אוצר החיים הסגור החתום והנעלם המוגלם בכח בצמחים ובדוממים, אין אנו יכולים לסמן את עזוזם הפנימי, הכל הולך ושוטף, מזדעזע ושואף. גם אנו אין אנו יכולים להעריך את עושר פנימיותנו, סתום וחתום הוא בעדנו גם עולמנו אנו הפנימי, הוא עולמנו במציאות, בקישור בחפץ סמוי, ועולם שאינו עולמנו, בהכרה בידיעה בחדירה. הכל מלא עושר וגודל, והכל שואף להתעלות, להזדכך ולהתרומם. הכל אומר שירה, משבח מגדל מרומם ומנשא, והכל בונה עובד משכלל ומעלה, שואף להתאחד ולהתארגן. החיים כלילי יופי וחכמה, אדירי גבורה והופעה, מתחילים לא ממקום שכבר יש שם ביטוי של אומר והגיון, כי אם ממחשכים, אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ. ודעתנו המשוטטת באחדות כל היצור מוצאה צת גאון האדם בכל פנה, במרומי שחקים ובמעמקי אדמה, ד' ממית ומחיה, משפיל אף מרומם.

נשואים טריים, על אחת שאשת בעלה השניה כל הזמן מתנשאת עליה שלה יש ילדים ולה אין

כל יהודי שמצטער