אה, וגם יש מלא ילדים שובבים בבית ותמיד נשפך משהו על מישהו אז כדאי משהו שלא יהיה נורא אם יתלכלך....
אוף, באמת שאין לי כוח, בדרכ אני אוהבת להשקיע לפסח וכזה ועכשיו פשוט אין לי כוחותתתת באלי ללבוש סווטשירט ולסיים סיפור🥺
אה, וגם יש מלא ילדים שובבים בבית ותמיד נשפך משהו על מישהו אז כדאי משהו שלא יהיה נורא אם יתלכלך....
אוף, באמת שאין לי כוח, בדרכ אני אוהבת להשקיע לפסח וכזה ועכשיו פשוט אין לי כוחותתתת באלי ללבוש סווטשירט ולסיים סיפור🥺
שתזכי לכלים לכל האורות
הרמוניהחחח יצא מצחיק עם הכותרות
משהובתפילה מוריד הטל.
אבל בסדר, מי אנחנו שנגיד לא לשפע משמים?!
למרות שהיא חדשה
אולי יום אחד אני אוהב אותה
היא לא כ"כ הסגנון שלי הרגשתי לא ממש צנועה. מצד שני אין הרבה שמלות שאני מרגישה מאה אחוז צנועה איתם
היא מספיק טוענת שאני בעייתית אז אני לא יכולה כבר לדבר
ולגבי שאר השמלות- נראה לי שהתחזקתי...
אני חושבת שיש תקופות שיותר מוצאים ויש שפחות
אני נגיד דווקא מצאתי יחסית לאחרונה.
נשמע כמו אחד משניים: או שהיא צודקת והיא אמא שלך והיא רואה משהו שאת לא רואה וכדאי להקשיב לה, או שבאמת היא חופרת ונכנסת למקום שהיא לא אמורה להיכנס אליו ואז את צריכה להציב לה גבול.
שווה להתעמק מאוד. ואם יורשה לי - לפעמים התחזקות היא בחירה אמיתית של הלב, ולפעמים היא בריחה ממשהו אחר שמתחבאת תחת אמתלה דתית. זכיתי לצערי לחוות את שניהם.
חזק
אני לא חושבת שזה בריחה במקרה הזה...
וגם אם כן, שנזכה לברוח להקב"ה זה המטרה של צרות בין היתר... כן צריך להיות אמיתיים עם עצמנו עם הרמה שלנו והכל, אבל מצד שני אם אני לא מושלמת במשהו מסוים ובמשהו אחר יותר קל לי להתחזק אז למה שאני אמנע את עצמי?
לגבי אמא.. אז ככה..
היא פשוט נגיד שונאת שאני אוספת את השיער. תמיד מחמיאה לי כשלא. אוהבת שאני מתאפרת... היא כאילו בטוחה שזה שאני לא נשואה זה כי אני לא "משווקת את עצמי" ומתגנדרת בהתאם לגילי לפי הבנות של חברות שלה! הן עושות ניתוחי אף, גוונים בשיער וכל מיני "שיפצורים". אני יפה כמו שאני וזו לא הסיבה שאני לא מתחתנת והיא יודעת את זה. אפילו לא מזמן בחור שעובד איתה שלח לה: "היי, יש מישהי שאני רוצה להתחיל איתה ומסתבר שהיא הבת שלך אולי תעזרי לי בזה?" (הוא לא מצא חן בעיניה אז היא נתנה לו תירוץ..) אז הניראות שלי זה לא הבעיה. אני פשוט לא רוצה כ"כ עדיין אז אני לא משקיעה על זה. אבל מרוב שהיא רוצה שאני אתחתן והיא רואה את כל החברות שלה כבר סבתות ומשווה אליהן אז קשה לה... באמת לפעמים בשבילה אני רוצה להתחתן יותר מבשביל עצמי.
אנחנו עובדים על מה ש"קל" לנו (כלומר להתקדם במה שאנחנו מרגישים שאנחנו טובים בו) ובדרך מפספסים את מה שבאמת קשה לנו ושם אנחנו צריכים להתקדם. אני כותב את זה בזהירות כי אני לא מכיר אותך. אז אני יכול רק לכתוב מה אני יודע ומרגיש ומה נכון באופן כללי.
לגבי אמא שלך -
אז היא רוצה שתתחתני. והיא מאמינה שהדך להתחתן זה רק (....). ובאיזה שהוא מקום (פרשנות שלי, בלי להכיר את הנפשות הפועלות ובכל זאת) נשמע שהיא ממש חוסמת (לפחות בתת מודע) אפשרות שתתחתני אחרת.
לפעמים אחד הדברים הכי קשים להורים (היי עבודה שלי) זה שהילד מצליח בצורה שהם האמינו/הרגישו שהיא לא אפשרית. אני עוד זוכר את החרפון של אבא שלי כשהבין שאני מצליח מקצועית גם בלי התעודות הפורמאליות שהם כל כך האמינו בהן. או לשמוע אותי כאדם בוגר אומר שאני מצטער שלא נשרתי בכיתה י'.
בחזרה אלייך
אם יש לך אנרגיה בגוף שרוצה להתחתן "בשבילה". אז לא. זה סימן אדום בוהק שצריך לעשות עליו דיוק. את צריכה שהחיים שלך יהיו מתאימים לחיים שלך. הורים צריך לכבד. לא לתת להם להשתלט על העולם.
בלי קשר לזה, יש מצב שאת מקצינה ואת פועלת בצורה שלא מדוייקת לך. שווה התבוננות בעיניי. אולי זו האמת מה שאת מרגישה ואולי זה כסות לכאב אחר שמסתתר שם.
מקווה שהצלחתי לכוון לנפשות הפועלות. אני לא מכיר אותן אז את הכל בהסתייגות.
הבנתי, כן... אני די עם מודעות עצמית בקטע הזה ב"ה. זה לא בא במקום דברים אחרים.
מידות הנפש זה קודם לתורה ועיקר התורה. ואני יודעת שיש לי המון מה לעבוד על עצמי בזה.
וואו מעניין הקטע עם ההורים. פשוט מפחיד להיות הורים אני כל פעם מגלה את זה יותר😅
אבל משה לא כל דבר זה בעיה... זה פשוט טבעי שאני ארצה לשמח את אמא שלי. לא מרגישה שיש פה השתלטות, פשוט היא ממש רוצה לדאוג לי בדרך שהיא חושבת.
ולהתבונן זו אכן עצה ששווה בכל מצב
תמיד
(גילוי נאות, גם בכובעי)
לפעמים הם לא יכולים, לפעמים הם עיוורים (רגשית), ולפעמים הם מאמינים בדרך מסויימת שהם חושבים שעובדת. זה לא אומר שהם צודקים, אבל זה אומר שהם רוצים טוב. וגם ילדים רוצים לשמח את ההורים שלהם.
אולי תלבשי את הבגדים שהיא אוהבת רק לידה. ובחיים הרגילים שלך תבחרי משהו אחר.
אני מאמינה שכשאני אהיה שלמה עם עצמי גם הסביבה תהיה שלמה איתי. פשוט יש דברים שאין לי לגביהם דעה מוחלטת כמו הסגנון של השמלה הזאת שעוד לא הבנתי למה אני מרגישה לא בנוח ושזה צמוד, האם אני מגזימה פה או שבאמת זה שמלה מהיצר הרע.. אז כשתהיה לי דעה איתנה הכל יסתדר....
תודה על האכפתיות
משה
הרמוניהכשאני חי צמוד אליהם באמת אי אפשר לחיות כל הזמן בריצוי ואני חושב שבאופן כללי ריצוי זה מוות.
אבל יש גם צד אחר. לכבד אותם. כיבוד הורים זה "משל אב". אני מתארח אצלו? אני יכול לשחק הצגה. גם אם הוא ואני יודעים שזו הצגה.
זה לא כי אני מרצה אותו. זה כי אני רוצה שבבית יהיה נעים.
מצד שני-אם יש הרבה שמלות שאת מרגישה לא צנועה איתן אולי... לא שהבעיה היא בך, לא בקטע כזה, פשוט אולי תנסי להבין למה זה קורה ולבדוק אם הן באמת לא צנועות או שזו תחושה שלך... לפעמים כשאת אומרת השמלה לא צנועה או כשאת אומרת שאת לא אוהבת אותה-הסביבה, גם אם היא הכי דוסית שיש-מתייחסת לזה ביותר הכלה... לפעמים גם ההיפך אבל....🤷
ושואלת את עצמי את זה מדי פעם. יש בגדים שזה צנוע רק יש משהו קטן לא בסדר, ואז בדיעבד אחרי שכבר קניתי אני כן אלבש אבל ארגיש לא בנוח.
אחיות שלי אומרות שאני מגזימה, אבל אין לנו את אותם סטנדרטים של צניעות.
ואני גם מרגישה כשמסתכלים עליי או יותר נכון כששומרי עיניים מזיזים ממני את המבט (אין יותר חזק מזה לגרום לי להתבייש)
ובכללי נראה שה' מצפה ממני באופן אישי כן להחמיר בצניעות. אולי בשביל בנות כמו @אני
)))) זה לא החמרה כי היא באמת צדיקה... אבל באופן יחסי לסביבה אני כן לבושה מאד צנוע אז אני קוראת לזה החמרה(:
אולי אפשר לתקן בגד או אצל תופרת או באופן פרטי, נגיד להוסיף בסיס.
אם את מרגישה לא בנוח עם הבגד כנראה שאת צודקת.
תודה על המחמאה(: שאזכה באמת!!
הרמוניהאולי אכתוב לך בפרטי על הדברים הספציפיים.
הספקתי כבר להכיר אותך
זה לא ברור מאליו הרמה שלך וזה מדהים..
תעשי מה שאת מרגישה שנכון, את ואחיות שלך לא אותו בנאדם והקב"ה לא מצפה מכן לאותו דבר!!
אל תרגישי חייבת לעשות את זה אבל גם לא שאת "מחמירה מידי" או כזה.....
זה מיוחד להיות באמת בשאיפה לצניעות במקום לנסות ללכת על גבולות המותר.
ויכול להיות שיותר קל לשנות את חנויות הבגדים שאת נכנסת אליהם..
הרמוניהאחרונהמי פה ער מוצ"ש?😅
חשבתי שזה מסוג השאלות שאתה שואל ויש לך תשובה😜
אנחנו לא בפסח
מה עושים כשמתגעגעים?
ואל תגידו לי הזמן יעשה את שלו
וזה געגוע לא רק לקשר אלה למשו עמוק יותר למשו שלא היה
אבל יהיה מתישהוא בעתיד?
כיסופים מין געגוע שטבןע בתוכי
לגודל או לעצמי או למשו לא קיים משו נסתר, נעלם
לא יודעת להסביר בדיוק🙈
גם אם לפעמים נראה שאין סיבה לקום בבוקר, ועדיף לשכב במיטה לנצח, מחכים... זה יעבור...
ואני מבין אותך מאוד!!
אני חושב שיש כמה כלים שעזרו לי ואוליי יכולים לעזור גם לך הלוואי
אז הדבר הראשון זה להשלים עם הרגש הזה ולהכיר בו, בלי לדחוק אותו לפינה. לתת לו מקום אמיתי
והדבר השני זה להתעסק בהווה. לי היה עוזר מאוד להתאמן,לסדר את החדר, לצאת לטייל
והדבר השלישי, אם זה ניתן אז ליזום איזו שיחת טלפון, או בהודעות לשמוע קצת היה יכול לעזור
צודק ככ באמת מנסה למצוא כל מיני דברים לעשות אבל כשקשה תמיד הגעגוע בא ונכנס בלי רשות ומציף..
וליזום שיחת טלפון התכוונת עם למי שאני מתגעגעת? או סתם לפרוק לחברה?
אם זה אפשרי אז למי שאת מתגעגעת, אם לא אז לחברה
חחחח תודה אבל 🙏
הלוואי שתהיי אחרי זה
פשוט משו אנושי כזה
לא?
וכמו כל רגש געגוע יכול להיות טוב ולהפך
געגוע זה פשוט "הצפה".
כלומר סיטואציה בה אנחנו מתעסקים עם משהו שלא קשור לשום דבר, רק בגלל שיש רגש אחר חזק יותר שאנחנו מפחדים ממנו.
אם זה הסיטואציה, כתבתי בפורום המקביל כמה פעמים איך מתמודדים עם הצפות.
יש לי שאלה לחכמת ההמונים..
מה הייתם עושים אם אתם מגלים שמישהו שאתם מעריכים וסומכים עליו שיקר לגבי פרט קטן אבל כזה שמשפיע עליכם, תתעמתו איתו ישירות? תבדקו קודם את הרקע? או תתנו לזה לעבור כאילו לא קרה?
והוא לא יודע שאתה יודע?
כי אני הרבה פעמים התעלמתי.../:
זה הכי קל להחליק את זה
אבל בסוף זה נשאר כיווצוצ בלב וזה יוצא בהזדמנות אחרת
אז אני הייתי מדברת איתו דוגרי אומרת לו לא כועסת עלייך(:
אבל שתדע...
לא מדבר על זה וממשיך כאילו לא קרה,
אבל סתם חשבתי שאם פותחים את זה זה יכול דווקא יותר לקרב בינינו כי אז מבינים את הצד השני ומה עומד מאחורי השקר לפעמים זה מכוונה טובה
טוב זאת חברות אמיתית שלא מפחדים להגיד..
גם האמת בסוף הכי טובה גם אם היא קשה וכואבת או פוגעת
כילו שממשיכים להתבחבש ועע לא אומרים אותה זה עושה יותר גרוע
קיצור שנזכה הלוואי
גלעד חייםאבל רק אם אפשר לא לכעוס.
כנות תפתור את הכל, אחד החברים הכי טובים שלי פגע בי בלי לשים לב, אז אמרתי לו "אחי, פגעת בי" ובסוף זה רק קירב ביננו יותר.
גלעד חייםאחרונהשואל בשביל חבר😉
ברוך הנמצא☺️גלעד חייםולא הבנתי את השתי מילים האחרונות😉
חששתי לרגע שידיחו אותיגלעד חייםמשוועים פה לכל איש חדש 
ברוך הבא(:
ברוכה הנמצאתגלעד חיים
ניגון🌿זה די שקוף אבל סגור
@כקדם יקראו לכם!
מסתתר (תיזהרו מההטעיות):
„די פֿינגערלעך פֿון כּוח“ (אויף ענגליש: The Rings of Power) קען זיך באַציִען סײַ צו דער באַקאַנטער טעלעוויזיע־סעריע און סײַ צו די מאַגישע פֿינגערלעך אין ד. ר. ר. טאָלקינס פֿאַנטאַזיע־וועלט פֿון מיטל־ערד (Middle-earth).
1. די טעלעוויזיע־סעריע (The Lord of the Rings: The Rings of Power)
אינהאַלט: אַן אַמעריקאַנער פֿאַנטאַזיע־סעריע אויף אמאזאן וואָס שפּילט זיך אָפּ אין דער צווייטער תּקופֿה פֿון מיטל־ערד, טויזנטער יאָרן פֿאַר די געשעענישן פֿון „דער האַר פֿון די פֿינגערלעך“ (Der Har fun di Fingerlekh).
די געשיכטע: די סעריע ווײַזט ווי סאַוראָן קומט צוריק צו מאַכט, ווי עס ווערן אויסגעשמידט די פֿינגערלעך פֿון כּוח, און ווי עס פֿאַלט דאָס אינזל־מלכות נומענאָר.
2. די מאַגישע פֿינגערלעך אין טאָלקינס וועלט
אין טאָלקינס ביכער זענען פֿאַראַן 20 מאַגישע פֿינגערלעך וואָס זענען אויסגעשמידט געוואָרן דורך קעלעברימבאָר און די עלפֿישע שמידן אונטער דער אָנפֿירונג פֿון סאַוראָן:
דרײַ פֿינגערלעך פֿאַר די עלפֿן (נאַריאַ, נעניאַ, וויליאַ): אויסגעשמידט דורך קעלעברימבאָר אַליין, אָן סאַוראָנס דירעקטער השפּעה.
זיבן פֿינגערלעך פֿאַר די קאַרליקעס (גנאָמען): האָבן פֿאַרשטאַרקט זייער גיריקייט נאָך גאָלד.
נײַן פֿינגערלעך פֿאַר די מענטשן: האָבן פֿאַרוואַנדלט די מענטשלעכע מלכים אין די „נאַזגול“ (די פֿינגערל־גײַסטער), שקלאַפֿן צו סאַוראָנס ווילן.
איין פֿינגערל צו הערשן איבער אַלע: אויסגעשמידט דורך סאַוראָן אַליין אין דעם באַרג פֿון פֿאַרניכטונג (Mount Doom), כּדי צו קאָנטראָלירן אַלע אַנדערע פֿינגערלעך.
(באַמערקונג: די טרילאָגיע „דער האַר פֿון די פֿינגערלעך“ איז איבערגעזעצט געוואָרן אויף ייִדיש דורך בעריש גאָלדשטיין).
אויף וועלכן אַספּעקט ווילט איר זיך פֿאָקוסירן, כּדי איך זאָל אײַך קענען געבן מער פּינקטלעכע אינפֿאָרמאַציע?
די טעלעוויזיע־סעריע (סיזאַנס, אַקטיאָרן, אָדער וווּ צו קוקן)
די געשיכטע אין טאָלקינס ביכער (די העלדן, די פֿינגערלעך, אָדער די ייִדישע איבערזעצונג)
פֿאַרבינדונגען און אנאַליזן וועגן דער סעריע
מצאתי!