עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך י"ח בניסן תשפ"ו 3:31
ובעיקר את כל התהיות שממש אופפות את כולך בזמן האחרון.
אז דבר ראשון - תאמרי לעצמך שזה מבורך שכך את קשובה פנימה,
לא מדחיקה דברים,
לא מתעלמת כאילו כלום לא קיים,
לא אוגרת ואוגרת
לא.
את קשובה.
את מודעת. מודעת פנימה. שזה הכי הכי חשוב שיש.
ואת גם נותנת דרור וחופש לתהיות הללו להישמע.
נותנת להם קול.
נותנת להם מקום. ניראות. קשב.
וזה כ"כ יקר ומשמעותי
זה צעד התחלתי חשוב במיוחד.
נכון שזו לא הדרך השלמה ולא ניתן בבת אחת לפתור הכל, אבל זהו בהחלט הצעד הראשון והמבורך כ"כ.
אז כל הכבוד לך על כך!
נסי רגע להקשיב לכל מה שעולה בך.
ממש לקרוא את ההודעה שלך
מילה מילה
שורה שורה
נושא נושא
ולנסות להתבונן עוד ועוד יותר פנימה
לנסות עוד להעמיק
ובהמשך גם לראות איך לפתח את זה ולפתור את זה ב"ה.
אנסה ב"ה בצורה התחלתית לחלק לכמה נקודות שכדאי לפתח בהמשך:
א. שימת המיקוד שלך על שני נושאים עיקריים, בהם הפערים בינך לבין בעלך מאוד מקשים עלייך:
הנושא הראשון הוא הילודה - בעוד את מעוניינת ביותר ילדים, בעלך רוצה להסתפק כרגע בילדים הקיימים.
והנושא השני הוא העניין הדתי - בעוד את היית רוצה לחתור לקיים בית תורני יותר, בעלך יותר בכיוון של "לייט" כהגדרתך.
אוקיי. שלב ראשון.
הנה מודעות
הנה מיקוד
הנה שני נושאים.
כבר הרבה פחות "פיזור" או "בלאגן" וכאוס בראש כאשר דייקת את הדברים 
הלאה:
ב. בנושא הפער בילודה, כתבת כך: "חלמנו על משפחה גדולה יחסית 5-7 ילדים ככה, אחרי שני ילדים הוא החליט שזה מספיק לו."
כאן הדגשתי בכוונה את המילים המסוימות הללו בדברייך כדי להציע התבוננות זוגית בהן יחד.
כתבת שחלמתם, ברבים. נשמע ששניכם כיוונתם למשפחה יותר גדולה?
אם כן, כדאי לברר מה התרחש *אצל בעלך* לאחר שני ילדים שגרם לו לא לרצות עוד?
האם יש לו קושי?
האם יש אתגרים והתמודדויות שמשפיעים על ההחלטה?
האם ניתן להקשיב לעומק לבעלך שם וממש לתת מקום שלם וניראות שלמה לכל הלמה (ל בקמץ) שלו שם?
האם ניתן לראות אם זו החלטה שהיא עבורו לעכשיו / לתקופה הקרובה / לשנה הקרובה / לשנים הקרובות / לתמיד?
האם בעיניו ניתן לחשוב יחד על כל המחסומים בדרך ולראות יחד איך ניתן להסיר אותם או להתמודד איתם?
ובעיקר בעיקר -
להקשיב לבעלך שם. עד הסוף.
להבין אותו שם. עד הסוף.
וכמובן כמובן להקשיב ולהשמיע גם את הלב שלך שם עד הסוף.
לספר לו עד כמה את רוצה, למה את רוצה, מה את רוצה, ממש את כל כל כל הלב שלך.
לאחר שתשמיעו אחד לשנייה את הלב שלכם - הדרך תהיה יותר בהירה ב"ה.
ג. בנושא הפער הדתי כתבת כך: "התחתנתי עם בייניש שלמד לרבנות, 3 תפילות ביום במניין, רוצה בית תורני, שולחן שבת עם דברי תורה וזמירות..."
גם כאן בדומה לסעיף הקודם,
כדאי לשמוע ישירות מבעלך היקר - מה השתנה מבחינתו?
מה הוא חושב על כך?
מה הוא מרגיש?
מה מתחולל בו בנושא הזה?
כי נשמע שהלב שלו יכול לומר הרבה בנושא.
הוא הרי כן מניח תפילין
וכן מתפלל יחיד
וכן שומר שבת
אז מה שהשתנה שהוא לא הולך לתפילה במניין
ושהאווירה בשולחן שבת שונה אולי מאשר הבית בו גדלתם -
מה דעתו על כך?
מה הלמה שלו? (שוב, ל' בקמצץ )
כדאי לדבר על כך יחד, מתוך אהבה וקשיבות שלמה ונטולת ביקורת,
ממש לבוא מתוך מבט סקרן ולא מאשים,
ופשוט לשמוע אותו, לעומק.
וכמובן גם להשמיע אותך גם כאן, גם לעומק.
לספר לו, לספר לו את הלב שלך בשולחן השבת, מה הלב שלך רוצה, מה משמח אותך, מה מייקר עבורך את השבת, מה החלום שלך, ואת כל הלמה שלך
ד. בהמשך לסעיף ג בנושא הפער הדתי,
כדאי קודם באמת להגדיר מהו הפער,
ושוב, בצורה ישירה לאחר שיח מול בעלך היקר ולאחר שאתם מבינים
ואז אפשר להחיל יחד גבולות גזרה שמתאימים לשניכם, בלי שאף אחד יוותר על עצמו.
ממש לחלק ל4 קטוגוריות מרכזיות:
1. מה ששייך רק לבעלי
2. מה ששייך רק אליי
3. מה ששייך לשנינו, לזוגיות שלנו
4. מה שקשור גם לילדים שלנו.
ובכל קטוגוריה אפשר להחליט יחד מה עושים.
לדוגמא:
התפילות שלו הן בקטגוריה 1 למשל,
התפילות שלך בקטגוריה 2 למשל,
טהרת המשפחה וכדומה בקטגוריה 3 למשל,
שולחן שבת וחינוך הילדים בקטגוריה 4 למשל
וכן הלאה...
ולא לשכוח גם כאן -
כל דבר ודבר לשמוע עד הסוף את הלמה של כל אחד, את הלב של כל אחד, לתת הבנה לעומק וניראות שלמה לכל אחד.
ולא לשכוח דבר נוסף וחשוב בנושא הזה: יש בידיים שלך המון המון כוח לעשות בפועל שתהיה אווירה ופעולות של בית תורני כמו שאת חולמת.
בין אם זה לשיר בשולחן זמירות שאת אוהבת ולהלהיב את הילדים בכך, בין אם זה לומר דבר תורה, ללכת עם הילדים לתפילה, או כל דבר שנעשה מהלב שלך ומהרצון שלך ומהבחירה שלך ועם ההתלהבות של שמחת המצווה
המון כוח יש לך!
ה. זה הסעייף הכי מרגש שיש 😊❤️
לקרוא את מה שיש ביניכם, בינך לבין בעלך היקר
זה פשוט מרגש יקרה!
וכ"כ כ"כ לא מובן מאליו!
איך כתבת ממש במילותייך שלך - מצטטת אותך מילה במילה:
שאת אוהבת אותו מאוד מאוד!
שיש ביניכם כימיה נהדרת!
שיש ביניכם תקשורת מעולה!
שהוא באמת הגבר של חייך!
שהוא אהבת חייך ואת לא תוותרי עליו!
שיש אהבה, ואהבה גדולה!
וואו!
יקרה כמה כמה שזה מרגש
יקר
מפעים
נפלא
ופשוט אוצר שצריך לשמור ולשמר אותו.
ממש ממש ככה.
את כבר ענית על התשובה
ואת יודעת שאת אפילו לא במחשבה ולא בכיוון של להיפרד חלילה, ואת צודקת לגמרי!
עם האוצרות היקרים מפז הללו שיש לכם בטח ובטח שאין שאלה להישאר יחד בקשר היקר כ"כ הזה!!!
אבל ממש ממש לא בכוח האנרציה, וממש ממש לא באיזו פשרה מבאסת וכפויה, אלא כאן אני עוברת לסעיף הבא:
ו. זה גם סעיף מאוד משמעותי שבאמת מקשיב רגע לחששות שלך וממש מביט להם בלבן של העיניים.
הפחד הזה והחרדה או החשש שאומרים לך:
"מה אם זה לעולם לא ישתנה?"
"מה אם תוותרי על חלקים כ"כ גדולים מהאני שלך בשביל האהבה שלכם?"
"מה אם את נשארת רק מכוח האנרציה ומוותרת על חלקים כ"כ מהותיים באני שלך?"
שימי לב שכאן את ממש חזרת פעמיים על החשש הזה בהודעתך: ממש פעמיים כתבת שאת מפחדת לוותר בעצם על חלקים מהותיים באני שלך.
לוותר בעצם על מי שאת.
ויש כאן שורש חשוב מאוד מאוד שכדאי להמשיך להעמיק בו.
אפילו בינך לבין עצמך קודם לפני שזה בינך לבין בעלך.
או לבד או עם תיווך או עזרה.
אבל זו נקודה מהותית.
ככל שתרגישי שאת נמצאית מבחירה שלמה, כל יום מחדש, בזוגיות הזו עם בעלך - ירווח לך.
וככל שתרגישי שאת נשארת מכוח האנרציה ובלי באמת בחירה - זה יכרסם בך בתת מודע שוב ושוב ושוב ויתפרץ כל פעם במקום אחר.
וככל שתרגישי שאת יכולה להיות את, ולהביא את שלל וכל חלקייך לידי ביטוי בביתך שלך - ירווח לך,
וככל שתרגישי שאת חייבת לוותר על האני שלך או חלקים ממנו - שוב זה יכווץ ויקשה.
לכן העבודה כאן היא לראות באמת איך את בבחירה השלמה הזו, מתוכך פנימה, בחירה אך ורק שלך
שכבר התחלת לפתח אותה בכל מה שכתבת כאן, בעיקר בסעיף הקודם וגם לאחר מכן שכתבת שאת ממש לא מוכנה לוותר על בעלך ועל האהבה העצומה וכל הטוב שיש ביניכם.
גם כי את כ"כ אוהבת אותו בפני עצמו
גם כי הילדים הקיימים
גם כי מי אמר מה יש בכלל בחוץ...
ושוב העיקר שממנו יוצאים ואליו חוזרים - כמה כמה כמה יקר האהבה והעוצמה הזו שיש ביניכם!!! זה אוצר אדיר שלא מוותרים עליו בעד שום הון שבעולם
ולאחר העבודה על חיבור לבחירה השלמה, גם בכאן ועכשיו ובהווה ולא רק בעבר כאשר התחתנו,
חשוב מאוד גם לעבוד על המקום הזה של איך אני מביאה את האני שלי לקשר, את כולו
זו תהיה עבודה, אבל הכי מתגמלת שיש!
ממש עבודה אישית בינך לבין עצמך, ולאחריה ובמקביל עבודה זוגית בינך לבין בעלך ובקשר
ולראות איך באמת את לא צריכה למחוק או לוותר על חלקים באני שלך
את זה לא ניתן לכתוב או להעביר בכתב כי זה מסע, מסע מופלא שלך.
לעבור בו דרך לימוד המובחנות,
לימוד האני שלך,
לימוד הזוגיות בתוך האני
והאני בתוך הזוגיות,
עבודה על השלב הפרקטי איך ניתן להביא לידי ביטוי את החלקים
וכן הלאה...
אבל אל תפחדי לצעוד במסע הזה כי הוא באמת באמת מופלא ובעל פוטנציאל להגדיל ולהצמיח גם אותך אישית וגם אתכם כזוג!
אז ממש מחזקת את ידייך להמשיך להיות קשובה פנימה
לחלק אלוק ממעל שבך
ולצעוד שם בדרך הזו
צעד אחר צעד.
וכמובן לזכור בדרך הזו שבכל זוגיות קיימים פערים.
פער X או פער Y
"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות"
אנו לא אותו אדם
ועוברים דברים בחיים
דברים פנימיים ודברים חיצוניים
וזה בסדר גמור לחשוב אחרת.
השאלה מה ואיך עושים עם זה.
איך מבינים את הפערים לעומק, איך מגשרים על הפערים, ובעיקר איך אפילו גדלים מהם.
גם בחינוך הילדים (פער מאוד נפוץ בהמון בתים)
גם בויכוחים מהותיים על צביון הבית
וגם בפערים אחרים
זה לימוד.
זוגיות היא לימוד,
ממש תורה היא ולימוד היא צריכה.
וגם הלימוד של ניהול קונפליקטים הוא בהחלט אחד הלימודים בה.
ז. וסעיף אחרון זה באמת לחזק את כל הטוב שקיים בכם גם במהות של זה וגם מכיוון הילדים הקיימים ב"ה
כי באמת שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר לנו שאפילו ימחה שמי מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו
ואפילו ימכר ספר תורה כדי להשכין שלום בין איש לאשתו
ואין לך גדול כמו השלום
וכמה איש ואישתו והאהבה והביחד שלהם הם הדבר הכי נעלה וקדוש שקיים בעולם, כמו שני הכרובים בדמות איש ואשתו המעורים זה בזה בקודש הקודשים ממש על ארון הברית!
לכן חזקי יקרה אצלך פנימה את הידיעה הברורה הזו משמיא
כמה נחת רוח יש לקב"ה באהבה ביניכם ובשלום, למרות השוני
כמה ניתן ללמוד ולגדול גם ואפילו בזכות השוני,
כמה אתם מראים לילדים שלכם יום יום שעה שעה מהי אהבה אמיתית
מהי אהבה שאינה תלויה בדבר
מהו כבוד הדדי
מהי קבלה אמיתית של האחר
מהי אהבה וכבוד וקבלה על אף השוני
כמה התורה אהובה ומתוקה כשמקרבת ולא חלילה מרחיקה
כמה אפשר ללמוד גם על ניהול קונפליקטים או פערים גם שהם יתקלו בהם במהלך חייהם, עם חברים וגם עם בני ובנות הזוג שלהם כמובן
כמה אבא אוהב את אמא
כמה אמא אוהבת את אבא
כמה אבאמא הם קודש קודשים
וכמה הם כל הזמן כל הזמן עובדים על הקודש קודשים הזה, למרות פערים, ממשיכים, לומדים, מבינים, מעמיקים, מגשרים, פותרים, צומחים, גדלים!
מאחלת לך מכל הלב המון ברכה והצלחה יקרה
ב"ה שתראי המון אור ומתיקות גם מהדרך עצמה וגם מהפירות המתוקים שלה, יחד עם בעלך האהוב וכל הטוב העצום הזה שיש ביניכם 🙏❤️
❤️
)