שמה שמפריע (או לפחות אמור להפריע)

זה לא אם זה יפה או לא אלא עניין בריאותי

הרבה פעמים עודף משקל מעיד על חוסר בבריאות

אם זה אכילה לא מאוזנת או אי עשיית ספורט וכו

גם מי שרזה באופן מוגזם

לא משנה אם זה יפה או לא

זה יכול לפעמים להעיד על משהו לא בריא

ולכן ב2 המקרים צריך לוודא שהכל תקין

ולא הבנתי למה מישהי צריכה להיות מוטרדת מזה שהבת שלה רזה באופן רגיל.

אני חושבת שללא ספק הכי חשוב זה לאהוב ולקבל את הילדים שלנו בכל מראה שהוא (וזה לא קשור אם אני אוהבת יותר מראה שמן או מראה רזה. את הילדים שלי אני אוהב כמו שהם, גם אם הם רזים וגם אם הם שמנים, בלי קשר למראה המועדף עלי).

אבל כשרואים השמנה שלא היתה קודם, אז הגיוני שזה מעורר מחשבות אצל ההורים לגבי המקום שלהם להגיד משהו/להשפיע בנושא.

אני חושבת שהסיבה הבריאותיות היא הגורם המרכזי פה, הרבה מעבר למראה.

אבל מן הסתם גם למראה יש פה איזשהו תפקיד - לא מצד איך שההורים רואים את הילדה, אלא מצד המחשבה על איך שזה יהיה בשבילה להיות עם עודף משקל (ולא חסרים שרשורים בפורום שמראים את הקושי של נשים עם המראה שלהן בגלל עודף משקל. למה זה ככה? יכול להיות שזה לא צריך להיות ככה אבל זו המציאות).

דווקא בגלל הסיבה השניה חשוב להיות פי אלף יותר זהירים עם כל אמירה שהיא, כדי לא לפגוע בדימוי העצמי של הילדה ובאיך שהיא רואה את עצמה. אבל גם אם ההורים לא יגידו כלום, זה לא בהכרח ימנע את הקושי שלה, כי זה העולם שאנחנו חיים בו.

1. הבן שלי היה רזה במיוחד וזה הטריד אותי לא פחות. היינו איתו אצל דיאטנית ומטפלים בזה. משום מה זה דורש פחות "הליכה על ביצים".

2. לא הפריע לי שהיא שמנה כמו זה שהיא השמינה באופן  מהיר, בבת אחת ואוכלת ב"בולמוסים".

3. כיום מראה שמן נחשב פחות יפה. בעבר היה ההיפך וכנראה זה עניין של אופנה אבל המשפט האחרון שכתבת פשוט לא נכון או לפחות ממש לא מדויק לימינו. אולי זה מבאס, אולי זה לא בסדר אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות.

כבר לא,  ובתור אחות לאחים שהיו שמנים, יכולה לומר שזה משפיע על הגוף

יש כבדות, יש קושי עם הברכיים, זה משפיע הורמונלית מאוד

אז אם זה לא רזון חריג, זה לא אמור להדאיג פשוט לעומת השמנה שכן משפיעה על הבריאות

השמנה לא מגיעה בריק בדרכ. זה תוצאה של תזונה לקויה + גורמים נוספים לרוב. 

שרזה רגילה בדכ לא מעיד על בעיה בריאותית או בעיה בכללי (לרוב גנטיקה/אורח חיים טוב) אז למה שזה ידאיג את ההורים??

לעומת זאת השמנה יש בזה משהו לא בריא ולכן זה מדאיג בנוסף להתמודדיות חברתיות שלצערנו זה עלול להביא

השמנה פתאומית מעידה על תזונה לא בריאה, שהיא לכשעצמה בעיה.

אם יש שינוי משמעותי בזמן קצר זה עלול להיות בעייתי מבחינה בריאותית וצריך לבדוק.

אם יש רזון קיצוני, או השמנה קיצונית, צריך לטפל.

גם הבן שלי כשהפסיק ריטלין התחיל לאכול המון ולהתנפח. בגלל שזה היה מאוד מהיר אז דיברתי איתו ואמרתי לו שלאכול זה מצויין ונהדר, אבל חשוב לשים לב להתחיל תמיד מירקות ואוכל בריא.

הוא לא רזה היום, אבל העליה נרגעה והוא ב BMI תקין, ואני לא דואגת.

אדם לא צריך להיות רזה או שמן, הוא צריך להיות בריא. 

יש משקל שנחשב תקין

והמראה שמלווה אותו הוא רזה

מעבר לעניין הבריאותי

רזון תקין הוא גם עניין של נוחות

להיות קל משקל

ויש את העניין החברתי ונראות עצמית

שאליו את מכוונת

מעבר לזה שהוא העניין השולי במכלול

הוא לא שולי בכלל בעיניי נערה מתבגרת

וכמה שהסביבה תהיה מכילה

היא תתקל באישו סביב זה

אני לא אומרת שמראה זה דבר שולי, אני לא מדברת בכלל על המשמעות של מראה, אני פשוט חושבת שאם מגדלים ילדים עם אמירה והבנה שמראה זה הרבה עניין של טעם אז נערה (ונער ובחור ואיש) שהטעם שלה הןא מראה שמן (או כל מראה אחר) תאהב את המראה שהוא הטעם שלה ולא דווקא את המראה הנחשב וגם הסביבה לא תזיז לה אבל אם ברירת המחדל היא שמי ששמן צריך לרזות זה בעייתי, מעבר לשאלה האם נכון לנסות לשנות מראה שלא אוהבים או לא, זה לא נותן לבן אדם אפשרות לברר עם עצמו מה הוא אוהב ואז בחור שבטבע שלו היה יכול להמשך לנשים שמנות (או כל מראה אחר) יעדיף בחורה רזה וכולם ירצו את אותו דבר ולא תהיה סימטריה בין ההעדפות להיצע (גלשתי כבר מהנושא של דימוי גוף עצמי אבל נו)

למה בעצם שנערה תנסה לרזות אם היא בכלל אוהבת מראה שמן ויכולה למצוא בקלות מישהו שגם אןהב

אז נכון, אנחנו לא יכולים לשנות את העולם אבל את הילדים שלנו אנחנו יכולים לגדל ככה וזה משפיע מאוד למרות הסביבה

ולגבי העניין הבריאותי שכתבו פה, זה נושא אחר ולא עליו אני מדברת ואם נהיה כנות אז המראה תופס פה הרבה יותר מקום מהבריאות (אחרת זה לא היה נושא אישיו יותר מקשיים חברתיים או לימודיים או כל דבר אחר)

אגב, השרשור ההוא רק העלה לי את הסעיף בנושא אבל הוא באמת לא קשור ישירות ולא דיברתי על מקריפ כמו שם @רוני 1234 לא התכוונתי שאת לא בסדר או משהו

שהמראה תופס יותר מקום מהבריאות. זה ממש לא נכון לדעתי.

אין קטע להשמין בכוונה ולגרום לעצמך סיכון למחלות שה' ישמור רק בגלל שאת חושבת שזה יותר יפה.

עדיף להיות מכוער ובריא... עם זה כולם יסכימו לדעתי.

נגזרת מהעניין הבריאותי ומהעניין שלהיות שמן זה קשה פיזית ולא נוח

וגם בלי קשר לעניין חברתי

מראה חטוב יפה יותר ממראה לא חטוב

זה צורה טבעית של הגוף

הבגדים יושבים על גוף כזה הרבה יותר טוב

אי אפשר להתעלם מכל הצדדים האחרים ולהתרכז רק בעניין טעם/ חברתי

זה לטמון את הראש בחול

והיום יודעים שההיפך הוא נכון.

נראה לי שהביולוגיה שלנו גורמת לנו להמשך לבריא יותר (בשביל הצאצאים) ומשם זה מתרחב למושג היופי באופן כללי.

ולא על מקובלות חברתית

לא יודעת מה היה פעם

ולא מעניין מה היום

גוף עם מותן בטן שטוחה איברים בפרופורציה נכונה

נראה טוב והבגדים יושבים טוב

האם זה מוחלט?

ופרופורציות זה משהו אחר, אני מדברת על השמנה, שלדעת רובינו היא לא דבר יפה גם אם היא פרופורציונלית)

לא יכולה להיות פרופורציונלית

כי לא מתכננים איפה השומן ילך

הוא הולך לבד לאן שבא לו

ובצורה מסיבית

ככה שהגוף מאבד פרופורציות

אני לא מכירה שמנים עם בטן שטוחה

וגם אם אין להם כרס ממש אז יש חוסר פרופורציות בעוד איברים

זה לא הופך אותם חלילה ללא יפים

אבל חטוב בהכרח יותר יפה

בעיניי לפחות 

על השמנת יתר ולא על השמנה מרזון קיצוני לנורמה, מכירה מישהי שהיתה רוצה להיות שמנה, אפילו מאוד? (חוץ ממני אבל את לא מכירה אותי...)

לכאןרה זה לא פחות יפה באופן מוחלט ואם לא היו מכניסים לנו לראש שזה פחות יפה זה לא היה חיסרון, היו כאלה שאוהבים ככה וכאלה שאוהבים אחרת וזהו.

יש דברים קיצוניים כמו למשל פנים מלאות פצעים שבאמת רובינו המוחלט לא היה חושב שזה יפה בלי קשר לנורמה חברתית אבל רזון, גובה, צבע עור וכד' אלה דברים שאמורים להיות תלויים בעיקר בטעם אישי

שעל זה שאלת בהודעה הפותחת.

אדם כלפי עצמו יכול לרצות לרזות או להשמין מכל סיבה שהיא. (אני באופן אישי לא הייתי מתנגדת להשמין קצת. כן חושבת שיש לי חברות יותר מלאות ממני שזה יפה להן... אבל לא עובד לי, אני תמיד בטווח של תת תזונה חוץ מבהריונות).

אבל כשמדברים על רצון של הורים ביחס לילדים שלהם - לא חושבת של הורים צריכה להיות שום סיבה לרצות שהילד/ה שלהם יעלה במשקל מרזון רגיל.

גם אם הם חושבים שזה יפה יותר, זה לגמרי לא רלוונטי. הורים אוהבים את הילדים שלהם כמו שהם, בלי קשר למה שהם חושבים שיותר יפה.

כשיש להורים רצון שהילד שלהם ירד במשקל, זה לא כי הם פחות אוהבים את המראה הזה רוצים שהילד יהיה יותר יפה בעיניהם (ואם זה כך אז ברור שזה לא ראוי).

זה רק משיקולים בריאותיים וחברתיים.

וזה צריך להיות מאוד בחכמה כדי שהילד בכל זאת יגדל עם אהבה עצמית וביטחון עצמי כלפי המראה שלו.

גם אני מדברת על אדם כלפי עצמו

הורים רוצים לפעמים מראה מסויים לילד שלהם לא כי בא להם אותו יפה אלא בשבילו, שיהיה לו נעים עם המראה שלו ופה אני אומרת שלא נכון לרצות אותם (או את עצמינו) רזים אלא לרצות אותם יפים בעיני עצמם (לא רק כי הם אוהבים את עצמם כמו שהם)

גם בהודעה הפותחת שאלת

"למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??"

וגם בתת שרשור הנוכחי פתחת בשאלה-

למה את חושבת שאף אחת לא מוטרדת מהבת שלה הרזה? - הריון ולידה

ואני באמת לא מבינה למה את חושבת שאמא צריכה לרצות שהבת שלה תהיה שמנה יותר (כל עוד לא מדובר על רזון קיצוני, שאז אנחנו שוב חוזרים לנושא הבריאותי).

אני לא חושבת שהמראה המועדף על ההורים צריך להיות שיקול ב'איך אני רוצה שהילד שלי ייראה', ולהטריד אותנו או לגרום לנו לנסות לשנות את המצב לפי מה שאנחנו היינו רוצים...

אבל בשביל שהיא תהיה בריאה יותר, ושיהיה לה קל יותר חברתית - הגיוני שכן יהיה פה רצון של האמא שהבת שלה לא תשמיו באופן משמעותי. כי אכפת לה ממנה.

כמובן צריך המון חכמה איך לעזור לבת שלה (או לבן, זה לא משנה פה המין) בצורה נכונה. שבאמת תעזור ולא תגרום לדימוי עצמי נמוך וכדו'. ולא בהכרח שהתערבות ישירה תהיה נכונה.

אבל כן, יש פה מקום לרצון של האמא כלפי הילדים שלה. כמו שאמא רוצה שהילד שלה לא יאכל אוכל שמזיק לגוף שלו (בלי קשר להשפעה על המשקל), וכמו שאמא רוצה שיהיו לילד שלה חברים בכיתה, כך היא גם רוצה שהוא לא יהיה במשקל יתר שיפגע בו גם בריאותית ואולי גם חברתית.

שלהורים יכול להיות העדפות למראה מסוים אצל הילדים שלהם, ועדיין לאהוב אותם מכל הלב גם אם הם לא ניראים ככה. זה לא סותר.

כמובן שאם מדובר בעניין של מראה ולא של בריאות אין מקום להורים בעיני להתערב במראה. מקסימום להציע בעדינות.

אלא לגבי טירדה על ילדה רזה. וכן יש כאלה..
רזון חריג יכול להיות גם מכוער.

והאמת? מכירה מישהי שרצתה להשמין.
אני!!
היה לי בגיל הנעורים רזון שלד מכוער, התביישתי בעצמי מאוד.  (הייתי אוכלת טוב והכל, אבל גנים... היו פעמים ששכנות תהו אם אני אנורקסית חלילה)͏
בנו לי תפריט מיוחד.

אבל הייתי לטעמה רזה מדי, BMI מתחת לתקין.

היום גם אני לגבי חלק מהילדים שלי, מאותה הסיבה

ולשאלה הכללית שלך- שמן זה לא בריא, קשור למגוון מחלות בריאותיות שונות- כגון סכרת, אבל לא רק אז זו בהחלט סיבה חשובה למה אם הילדים שלי ישמינו אהיה מוטרדת מכך

מוטרדת מזה שהבת שלי רזה מדי. כי היא נראית חיוורת וזה בטח חוסרים כלשהם... מאז ומעולם היא רזה, אמנם, אבל זה לא אומר שזה לא מטריד. וצריך גם לשים לב שהיא באמת אוכלת אוכל מזין ובריא כדי שתרגיש טוב.

אני בכלל חושבת שלא צריך להתעסק בשמנה או לא, אלא בריאה או לא. לשים לב איזה אוכל אנחנו נותנים להם בארוחות ומה מתוך זה הם באמת אוכלים...

יש גם שמנים וגם רזים שיש להם כולסטרול גבוה למשל...כך שלא תמיד הגודל אומר.

הסיכוי לכל מיני מחלות יורד.

כשילד הוא שמן סיכוי גדול שיגדל לנער שמן ואז למבוגר שמן.

אותי אישית זה היה מפחיד לדעת שאחד הבנים שלי יצטרך להתמודד עם מה שאני מתמודדת.

בכל מקרה. אנחנו יכולות לחנך את הילדים שלנו מפה עד הודעה חדשה. בסוף הם גדלים בעולם הילדים והנערים. ושם יש ילדים רעים מאד.

אז לא כולם יוכלו לעמוד מנגד מול הצקות ובריונות.

אני עד היום סוחבת איתי משקעים מאד קשים של נערות שהיו משפילות אותי עד עפר!

ואני לא מוחלת ולא סולחת. גם אם הן יבקשו סליחה - והן לא. כנראה.

אז וואלה אני שמחה שהילדים שלי רזים (אם כי אחד מהם רזה מדי לטעמי, אבל מאמינה שיעבור לו בגיל ההתבגרות עם פיתוח הגוף ומה שלא יהיה שהם מתלהבים ממנו) מעדיפה שיהיו רזים מאשר שמנים.

בעיקר בריאותית אבל חד משמעית גם חיצונית.

את מתכוונת מבחינה בריאותית/חברתית/מראה?

יכול להיות שאם היית אוהבת את המראה שלך ההצקות לא היו ככ קשות לך, למרות שזה באמת פחות נכון כשמדובר בילדים, חיבוק לך, זאת באמת חןויה קשה

היום כבר פחות מפריע לי איך שאני נראית כי אני יודעת להתלבש ונראית סבבה. למרות שעדיין יש בי משהו שמתקשה לפתח קשרים חברתיים חדשים- בגלל המראה החיצוני.

אבל בריאותית זה פשוט לא בריא.

כל ההריונות שלי היו עם סכרת היריון.

נשארתי עם טרום

הנשימה שלי נהיית כבדה מהר מאד.

לא כיף לי.

ואני שנים נלחמת. שנים.

בע"ה מקווה בקרוב להצליח.

דווקא עכשיו יש מגמה של בודי פוזיטיב

אבל מה שצבוע בזה בעיניי לפחות - זה שהרבה משפיעניות דימוי גוף חיובי אומרות שאם הן היו יכולות להיות יותר רזות בלחיצת כפתור הן לא היו בוחרות בזה

סליחה אבל בעיניי זה חרטא, ודווקא בגלל שהעובדה שהגיעו לתובנה כזו היא בגלל שנלחמו בעצמן שנים עם דיאטות שלא צלחו ועכשיו שינו גישה, והגישה היא לא ש- שמן זה יותר יפה, אלא שאני מקבלת את עצמי כמו שאני. שזה מעולה ואחלה באמת ויש היום הרבה יותר אופציות להראות טוב במידות גדולות בניגוד לעבר, אבל אני לא מאמינה שאף אישה שנלחמת במשקל תראה את עצמה כמה עשרות קילו פחות ותגיד - לא, אני מעדיפה להיות במשרל הקודם כי זה יותר יפה.

אהבה עצמית אפשרית בכל משקל. זה כן.  הבחירה להיות בצד כזה או אחר לדעתי גם היא ברורה

( זו הדעה שלי בתור מי שעלתה יותר מ30 קילו וקשה לה מאוד לרדת. אני מסתכלת על תמונות מהתקופה ההיא ומתבאסת, מודדת בגדים גם היום והרבה פעמים מתבאסת, ונשאר לי פחות מחצי ממה שהעליתי כדי לחזור להיות רזה,אפילו לא כמו שהייתי. כל הפרופורציות בגוף משתנות עם המשקל )

אבל זה לא קשור

לקבל את עצמך זאת גישה והיא נכונה או לא (בעיני כן) לגבי כל מראה, ברור שאישה שנלחמת במשקל (משום מה אין צורך לציין שהמלחמה היא על ירידה במשקל ולא על עליה) לא תרצה לחזור למשקל הקודם, אם היא היתה אוהבת את המשקל הקודם היא לא היצה נלחמת

ולרוב הילדים שלנו הם מראה של עצמנו.

וגם בגלל שאני מכירנ את הבנים שלי היטב.

הילד היה צריך משקפיים לקח לי כמעט חודשיים לשכנע אותו לשים פלוס ארגנתי מסיבה רצינית כדי שחברים שלו יכילו את זה.

אגב זה לא כזה ברור שרק שמנים מתמודדים

חברה שלי רזה מאד וכשהיא שיתפה אותי על הילדות שלה זה היה נשמע דומה למה שעברתי רק מהצד ההפוך.

אותנו.

אין מה להתחמק מזה...

שומן עודף שווה מחלות. 

עם הפרעת אכילה קולקטיבית.

יש כאלה יוצאי דופן, אבל רובנו מגדרים יפה כרזה.

בגד יפה הוא בגד שמרזה.

ויש כאלה שמגדירות יופי כגוף ממש שדוף ועצמות בולטות (בשנות ה90 זה היה ממש קטע, הרואין שיק)

הבעיה שזה נופל על אותה משבצת של בריאות ולאנשים קשה לשים את הקו מה המטרה האמיתית.

ברור לי שאם מודל היופי היה השמנה, לא היה כזה הייפ סביב בריאות וספורט, ואנשים לא היו מסתובבים כל הזמן עם בגדי ספורט ותזונה קפדנית.

אבל כן צריך רגע לשים דגש על הבריאות, סכרת והשמנה הן המחלות של הדור שלנו, וגורמות המון נזק, הן מחלות שפוגעות במערכות ובאיכות החיים ועד מוות מוקדם.

עם הפרעת אכילה קולקטיבית

אנשים היו רזים

אבל אנשים לא

ומגפת ההשמנה הולכת וגדלה

אז כן

יש הפרעת אכילה קולקטיבית

אבל לכיוון ההפוך

ואז גם מתלוננים שמישהו מעדיף רזים

לא רק מי שרזה  או רזה מאוד יכול לסבול מהפרעת אכילה

גם אנשים עם משקל גבוה יכולים לסבול מזה. אין קשר למשקל בהכרח, זו הפרעה שלא מתבטאת רק בנראות פיזית אלא בעיקר נפשית מנטלית

אלא על חוסר איזון תזונתי

שנוטה לכיוון אכילה מופרזת ולא אכילה מעטה

וכן זה לא באמת ההגדרה של הפרעת אכילה

אבל גם אין כזה דבר הפרעת אכילה קולקטיבית

כי רוב האנשים בריאים בנפשם לגבי אכילה

עם אכילה.

מהקצה הבריא והחטוב (ואגב אני בקצה הזה) ועד לקצה השמן מאוד.

כמעט כל אישה בעולם המערבי, בטח אם היא ברשת חברתית, מתמודדת עם בעיות בדימוי גוף ותסביך עם המשקל, גם שמנות וגם רזות, ולא מהמקום של בריאות, מהמקום של נראות.

גם גברים אגב.

ותסביך עם המשקל

זה לא בהכרח הפרעת אכילה

אם ממשיכים לאכול מלא

וזה מה שרוב האנשים/ נשים עושים

תרבות האכילה מוגזמת

גם אם מדברים משהו אחר

בסוף המעשים קובעים 

עם תווית פסיכיאטרית.

שאלה הקצוות - בולמיה, אנרוקסיה.

הפרעת אכילה גם לא מתבטאת דווקא בנראות חיצונית זה הרבה יותר מנטלי מפיזי.

אני מדברת היחס לא בריא לאכילה-דימוי גוף שכמעט לא פוסחת על אף אחת ואחד.

זה יכול להתבטא במגוון דרכים שהעין לא רואה וגם הפסיכיאטרים לא הגדירו כקיצונית מספיק כדי להקרא הפרעת אכילה.

למשל, בבריאות מוגזמת, אימונים מוגזמים, ספירת קלוריות אובססיבית, הלקאה עצמית על כל שומן, דיבור אובססיבי על משקל, שנאה עצמית, ראיה של אוכל כקלוריות בלבד ולא הזנה לגוף ולנפש.

בנראות אפשר להיראות מאוד בריאים וחטובים.

והרשת מוצפת במאמנים ומתאמנים כאלה.

גם תרבות ההשמנה היא חלק מהמעגל הזה.

יחס לא בריא למזון, במקום הזנה הוא הופך למפלט רגשי.

'בבריאות מוגזמת, אימונים מוגזמים, ספירת קלוריות אובססיבית, הלקאה עצמית על כל שומן, דיבור אובססיבי על משקל, שנאה עצמית, ראיה של אוכל כקלוריות בלבד ולא הזנה לגוף ולנפש'

רוב האנשים אינם כאלה

אולי ברשת יש יותר מדי כאלה

אבל במציאות רוב האנשים לא קרובים לתיאור הזה

אלא לתיאור הזה

'יחס לא בריא למזון, במקום הזנה הוא הופך למפלט רגשי'

זה לא הפרעת אכילה אלא מפלט רגשי שנובע מחוסר מודעות ושליטה עצמית

גם הרזות מתמודדות עם המשקל לאותו כיוון, כלומר, מרגישות שמנות מדי

אניממדברת על רזות רגילות

והאמת שזה גם לא מעניין אותי

מעבר לעניין הרזון שכבר כתבתי עליו מספיק

גבוה- לרוב מרשים ולכן מתועדף

בהיר בלונד- עניין של טעם בלבד

חזה נוכח- כנ"ל עניין של טעם

בהיר וחזה

יש סוגים שונים טבעיים של הגוף

יותר מרשימים

כמו שגבוה יכול להיות מרשים

וגם נמוך זה טבעי

זה לא שטבעי= יפה

אלא שלפעמים שמירה על קו טבעי

יותר יפה מטבעי שמשתבש

זה למשל שמן?

ואת חושבת שמראה מרשים או מראה טבעי שמשתבש (אהבתי ת'מושג) זה עניין שהוא גם אופנתי?

אופנה/ חברה יכולה להחליט שX יפה וY לא

גם בלי סיבה ממשית

וכן שמן זה בעצם גוף שהשתנה

וגם למשל שיער צבוע

או איפור כבד ובכלל איפור

(כן אני רגישה לשיבושים במראה הטבעי)

לא נחשב לדבר לא יפה?

כנראה בגלל האופנה

כלומר, זה שהטבע שלנו גורם לנו לאהוב מראה מסויים לא אומר שאופנה לא יכולה לשנות את זה

לכן אם מראה שמן היה נחשב כמו רזה אולי יותר אנשים היו אוהבים אותו, חבל

ותמיד עומדת האופציה והרצון לשנות

וגם לא כולם נשארים במשקל גבוה. הרבה משנים. הקושי הוא גם לרדת, אבל לשמור על הירידה גם לא פשוט

זה יכול להשפיע אבל לא באמת קובע מה אדם יחשוב על עצמו

אהבה עצמית זו שלמות פנימית לגבי הגוף והנפש עם הדברים הטובים ועם הפגמים 

זה כבר נכנס לנושא של לקבל את עצמך כמו שאתה, אז הביטוי אהבה עצמית לא מדוייק כאן

ועם כל הכבוד לקבלה עצמית, תסכימי איתי שרובינו רוצים להראות כמו שאנחנו אוהבים ובעיני חבל שרובינו אוהבים את אותו מראה

רוב האנשים לא אוהבים את עצמם

לכן הם מושפעים מהחברה/ האופנה

אבל הפתרון הוא לא שינוי החברה

כי זה לא באמת ישפיע על ההרגשה הפנימית האמיתית

מי שרוצה פתרון

שיטפל בעצמו פנימה

ולא יחפש תירוצים חיצוניים

(שממילא לא עוזרים לכלום)

שמנה ולאהוב את עצמך למרות זאת במקום להיות שמנה ולאהוב את עצמך מלכתחילה?

עם כל הכבוד לקבלה עצמית היא לא לכתחילה אלא בדיעבד (בעיני לפחות)

לא באמת אוהבת את עצמה אם אין לה אהבה עצמית

בין אם היא שמנה/ רזה/ דוגמנית

אין קשר לסוג הגוף

רק לעבודה שעושים עם הנפש

צריכה לחשוב על זה, זה נושא למחשבה לשבוע ככה...

כי זה נכון שזה מתחיל מהנפש אבל עדיין.

זה נכון בעצם גם לקבלה באופן כללי של נתוני החיים, ןבכל זאת אם כבר אני בוכה (או שמחה) אני מעדיפה לעשות את זה בתוך למבורגיני

שיש תווי פנים מרשימים

וגם בגלל סימטריה

פנים סימטריות יחשבו יותר יפות

כי זה נעים לעין

זה טבעי

וזה לא טבעי שהשתבש

למה את רוצה להתעלם מהנקודה המרכזית?
אנשים שאוהבים מראה שמן בהחלט קיימים, אבל זה חריג. (כמו שיש אנשים שמעדיפים כל מיני מראות חריגים מהנורמה) החברה שלנו לא מעודדת את זה מסיבה טובה. כל קבלת השמנה שמתרחשת היום בטענה שככה עדיף ושזה יותר בריא מעודדת סטדרט לא בריא שמקצר חיים ואת איכות החיים של אנשים.

אוהבים להגיד היום שבעבר השמנה הייתה נחשבת יפה- זה רק ביחס למראה שדוף מתת תזונה שהיה נפוץ. וגם אז לא מדובר בהשמנה קיצונית (morbid obesity) שאפשרי להגיע אליה היום. 

גם אם זה היה באמת היה סטדרט כזה קיצוני. ביפן היו קושרים לילדות את כפות הרגליים כדי שיהיו להם כפות רגליים קטנות שבקושי אפשר ללכת עליהם. לא כל מה שהיה אי פעם נחשב יפה אומר שזה רעיון טוב. צריך לבחון כל מקרה לגופו.

אני לא מתכוונת לאידיאל של דוגמניות, מי שזה מודל היופי שלו יהיה אומלל כי אין בדברים האלו שום קשר למציאות. אני מתכוונת למראה ממוצע ונורמלי, עם bmi תקין.

ברור שצריך להיות עם טאקט ולהתייחס יפה לאנשים עם כל סוגי הבעיות ומבני הגוף, ואין שום סיבה לצחוק עליהם או ללחוץ עליהם, אבל זה לא משנה את העובדה שיש בהחלט סיבה להעדיף מבנה גוף אחד על האחר. כמו שמקובל חברתית להעדיף מראה גוף חלק על פני מחוצ'קן. 

התפיסה כאילו אפשר להנדס את כל התפיסה החברתית בנוגע לנושא מסוים היא מגיעה מתפיסות שמאל רדיקאלי, הופכת את הנושא לעניין של מדכאים ומדוכאים (כמו כל נושא אצלם) ואין לדבר סוף. 

ואלה שני דברים שונים גם אם בסוף הם מתבטאים באותו דבר

והעידוד להיות רזה ממש לא נובע רק מבריאות, נראה לך שדוגמניות אמורוצ להוות דוגמא בגלל בריאות??

וגם אם זה כן העיקר, בסוף בסוף יש גם את עניין הנראות ומשום מה הוא הולך דווקא לכיוון הרזון, והןא היה הולך לשם גם אם זה לא היה יותר בריא

ולעודד נערה לרדת במשקל כי סביר להניח שבעתיד זה יפריע לה (ולא רק בגלל בריאות, נו באמת) גם אם כרגע לא זאת טעות בעיני, זה להכניס לה לראש ששמנה היא לא יפה כשהיא יכלה לחשוב אחרת

(וגם לגברים, אם לא היינו מכניסים להם לראש ששמנה היא לא יפה הם לא היו מחפשים באובססיביות דווקא רזות)

"אם לא היו מכניסים לראש לגברים" - זה עולם אוטופי, אין כזה דבר. אין עולם שאנחנו בלי מחשבות על מה נכון ומה לא נכון, מה יפה ומה לא.

זה חלק מעצם זה שאנחנו חלק מחברה אנושית.

הסטנדרט להיות רזה הוא אולי בדור הזה, למרות שאין מה להשוות לשנות ה90. היום מה שנחשב יפה זה לא מראה של מקל חולני כמו שהיה אז, אלא חטוב ושרירי, כולל ישבן והכל.

אז בכל דור יש סטנדרט, חלק נופלות בתוכו, חלק במאמץ מגיעות אליו, וחלק לא.

בדור שפע של היום, הגיוני שנחשב יפה להיות רזה ולא מלאה, כי להיות מלאה זה קל, ולהיות רזה זה מתנגד להתבגרות ולזיקנה ולשינויים של הגוף.

בכל דור כל אישה צריכה לאהוב את עצמה, ובכל דור זה מאתגר נשים אחרות.

אבל עניין ההבנייה החברתית הוא לא משהו שאפשר לצאת נגדו כעיקרון. אפשר לערער על מה שההבנייה אומרת, אבל הבנייה כלשהי תהיה תמיד.

חד משמעית כל רופא יסכים שלהיות עם bmi תקין יותר בריא ומאפשר לגוף לתפקד ולחיות חיים ארוכים ומאוזנים יותר מאשר לחיות עם משקל עודף. זו עובדה.

את רוצה להכניס לאנשים לראש שהשמנה זה יפה. במה זה שונה מהותית מ"להכניס לראש" שרזון זה יפה? אם לדעתך שני המצבים האלו שקולים לחלוטין. 

אבל עובדתית הם לא שקולים. את תתמכי בכל החלטה אישית רק כי זה נגד החברה, בלי קשר לנזק הבריאותי?

דוגמניות הן הקצנה של דבר שהוא בבסיסו נכון. הם לקחו את אידאל הרזון והפכו אותו למוקצן ולא בריא. (כמו שהן עשו להרבה סטדנדרטי יופי אחרים) אני ממש לא בעד לקחת השראה מעולם השקר הזה. יש עדיין דברים שהם נחשבים יפים בחברה ממוצעת של אנשים שאפשר לפגוש ברחוב. שם זה יחסית יותר מאוזן, ויותר ממולץ.

ולמה גברים שלא אוהבים מראה שומן מוכרחים לאהוב אותו? אין בחירה חופשית? או שהבחירה היא חופשית לדעתך רק כשהיא נעשית בכיוון אחד?

ומעבר לזה, מצטרפת למה ש @רקלתשוהנ כתבה מתחתיי. אין חברה בלי שום אידיאל ושום סטדנדרטים, זה לא מציאותי ואין סיבה לשאוף לזה. 

אבל מה לעשות שרוב השמנות מנסות לרזוצ בשביל היופי או לפחות גם בשבילו

זה בהחלט לא שונה, אני רוצה להכניס לראש ששניהם יפים אבל שונים, לא שרק שמן זה יפה

אצ יודעת כמה רעות חולות יש בעולם וכמה אנשים מזיקים לעצמם? למה זה לא כזה אישו כמו השמנה? כי השמנה זה מכוער!

בואי ננסה רגע לחשוב שלא היה הבדל בריאותי בין שמן לרזה, מה היה אז? בדיוק אותו דבר

לגבי דוגמניות- הן מציגות את הרזון כאידאל יופי, לא כאידאל בריאות, מוקצן או לא זה לא העניין

גברים לא חייביםצלאהוב מראה שמן אבל אם 99 אחוז מהם אוהבים מראה רזה אבל רק 50 אחוז מהנשים רזות (נניח, כן?) זה בעייתי

לגבי הסוף, זה שזה לא מציאותי לא אומר שצריך לשתף עם זה פעולה, אני למשל הבנתי רק בגיל קרוב ל30! שאני ממש אוהבת מראה שמן מאוד, וחבל

אין שום תרחיש דמיוני שבו משקל לא משפיע על הבריאות כי הוא פשוט משפיע. נכון יש הבדל בין מי שמנסה לרדת בשביל מראה לעומת בשביל הבריאות, אבל אם הסטנדרט הזה מעודד אנשים לעשות בחירות טובות יותר מבחינה בריאותית, למה לשנות אותו?

את רוצה שעוד אנשים ימותו בגיל 50 מסכרת, לחץ דם גבוה ועוד שלל בעיות שעולות עם השמנת יתר?

זה בעיתי להכניס לאנשים לראש ששני אפשרויות שקולות כשהן לא. זה בעצם לעודד אותם לפגוע בבריאות שלהם בשביל היופי. לא שונה מדוגמניות רזות באופן קיצוני שמעודדות ילדות להיות אנורקסיות.

"רזון מוקצן או לא זה לא העניין" זה בדיוק העניין. האם אנחנו מקדמים ערכים טובים דרך המראה החיצוני או לא. (יש גם עוד ערכים  שאפשר להעביר דרך מראה חיצוני חוץ מבריאות, צניעות למשל)

לגבי גברים, שמתי לב שבאופן כללי פבודי פוזיטיביטי היא אף פעם לא בשביל גברים. את אומרת שאת אוהבת מראה שמן, שלך או של גברים? יש בהחלט גברים שנמשכים לנשים שמנות, לא שמעתי על אישה שמעדיפה גברים שמנים.

והבעיה עם השמנה היא לא שגברים לא אוהבים את זה. עם הכבוד הגוף הנשי לא קיים רק בשביל המבט הגברי. להתייחס לזה כאילו הכל עניין של טעם ומשיכה זה להתעלם מכך שאת הגוף הזה נושאת נשמה עם מטרות נוספות בחיים חוץ מלמשוך גברים שפגיעה בבריאות לגמרי תפגע בהגשמה של המטרות האלו.

אני אוהבת מראה שמן שלי-של נשים, אצל גברים השומן מתבטא בעיקר בכרס ולא בגוף שכןלו שמן ולכן זה פחות יפה לדעתי אבל זה לא משנה לי כי אני לא נמשכת על בסיס חיצוני, גם לא משיכה ראשונית

בואי רגע נחליף את השומן במשהו אחר שלא קשור לבריאות ואפילו לא ניתן לשינוי, צבע עור למשל, האם אז היית מסכימה איתי?

לא כל "שמן" הוא לא בריא, זה הרבה פעמים אינדיבידואלי

יש נשים שהן מלאות ובריאות לחלוטין

ויש נשים (כמוני) שהן מלאות ביחס לbmi התקין של הגובה וזה לא בריא להן אבל בגלל היסטוריה רפואית. אז אצלי בדיקות הדם תקינות לחלוטין ב"ה למרות שהbmi שלי גבוה ביחס לרצוי וקרוב להשמנת יתר, אבל בגלל היסטוריה רפואית זה משפיע על דברים אחרים שלא מופיעים בבדיקות דם תקופתיות למשל

ואני לא נראית "שמנה" מבעד לבגדים, אבל בואי נגיד זאם הייתי חלק מחברה שמסתובבים בה בביקיני, הייתי מתביישת מהמראה שלי

וגם - זה אחלה שזה הטעם שלך. ואני לא יודעת למה את בדיוק מתכוונת ב"שמנה". כי יש אוביסיטי ויש מקרים ש10 קילו לפה או לשם ואפילו קצת יותר יתנו להן מראה מלא אך נשי מאוד עדיין. קחי כדוגמה את לינוי אשרם למשל, שהעלייה במשקל בעיניי מאוד החמיאה לה.

אז לא יודעת מה זה מראה "שמן" בעיניך אבל אולי כדאי לדייק את הכוונה. כי להיות 170 קילו גם על 170/ 180 - רוב הדעות יגידו שזה פחות אסתטי מטעמים מובנים, וברור לנו גם שזה לא בריא בעליל

מצד שני,להיות בקצה הגבוה של הסקאלה של הbmi לא תמיד מכער ולא תמיד לא בריא, אבל אם אין מודעות לאכילה בריאה - זה יכול להםוך להיות כזה

ובלי קשר, אכילה לא בריאה לא משפיעה רק על נראות. מבחינתי לפחות זהמשני בחשיבותו גם אם הנראות חשובה לי מאוד. זה גם משפיע הורמונלית, על יכולת הריכוז, על תננגודת לאינסולין, על בריאות האיברים הפנימיים ועל תחושת כבדות ושמירת המפרקים  ועוד

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.

תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.

זה מה שכייף בשיין

את קונה קנייה ב700 שקל

מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות

בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת

הכי כיף שיש

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת

אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.

לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.

לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת

שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....

מיותר

סתם עולה כסף

מלא התעסקות

אף פעם לא עובד כמו שצריך, תמיד עושה בעיות..

בחיים לא חסך ..

אם היה אפשר מרחוק היה אפשר אבל זה לא שזה עזר לרופא *לבדוק* את הילד מרחוק

בחיים זה לא עבד וניסינו מלא פעמים לאוזניים גרון נשימה ומה לא..

אותי מזה...

משתגעת מהעניין שכל ההפתעות קורות בלילה

וכל פעם זה ריצה למיון כי הרופאים בטלפונים רוצים לכסת"ח

על עצמי, בדיקת גרון בשעות הערב, ישר הרופא און ליין אמר שזה דלקת גרון וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, על הבוקר בעלי קנה.

לקטנה שלי קצת קשה לי להשתמש בזה, כי אני מרגישה שהיא חייבת בדיקה של רופא באופן ספציפי, אבל אם יהיה צריך, אני אשתמש

קניתי את זה לפני טיסה של 3 חודשים לחו"ל

תכלס לא הייתי צריכה את זה שם ב"ה

אח"כ השתמשתי פעמיים בארץ עבד מעולה

ממש בקלות התפעול ורופאים נעימים

אבל לא יןדעת אם הייתי קונה את זה אם לא הייתה את הטיסה

ממליצה ממש ממש!

הציל אותי, את בעלי ואת הילדים מלא פעמים מלצאת בלילה לרופא תורן/לחכות לבוקר/סופי שבוע לרופא שבינתיים הילד צורח.

לא יכולה לספור את כמות הפעמים שעזר עם האוזניים של הילדים.

פחות מומלץ לבדוק ראות.

אבל אוזניים וגרון עבד מצויין.

אם הילדים הייתי צריכה את העזרה של בעלי שאחד יחזיק ואחד בודק.

*** אני עם מכשיר חדש שאיכשהו המייל שאני כבר לא משתמשת בו נכנס להגדרות.

הניק החדש יותר שלי שמור במייל אחר ולא זכרתי סיסמה.

מוזר לכתוב שוב מפה

ולא היה לי בו צורך מאז. כן היו חולים והצלחנו לקבוע תור לרופא

קניתי אחרי כמה פעמים שביאר פתאום כאבו האוזניים ועוד..

אז אולי זה סגולה..

בכל מקרה שמעתי המון המלצות..

שהטיפול המונע לא מספיק טוב

כדאי לכם לחזור לרופא ריאות

וללכת אליו קבוע עד שמשתפר

משאפים קיבל מכל הסוגים ולא עזר, אבל עדיין ממשיכים

אזניל קבוע מקבל

אין עוד משהו שלא ניסינו

סינגולייר גם לא עזר לו, אנהלציות במקום משאפים גם

אצלנו זה מה שגם ריפא לגמרי

עם אירובנט

ובמקום אזניל יכול להיות שמוקסיפן יותר טוב

היתה לנו תקופה בעבר עם מוקסיפן מניעתי

מוקסיפן מניעתי לא עזר בכלל בכלל עם אזניל זה ככה ככה

אבדוק על המי מלח 7% לא ניסיתי. יש לנו 3% וגם זה עושה לו ליחה סמיכה שגורם עוד יותר לחסימה

אירובנט גם אנהלציה גם משאפים יש לנו כי המשאף עם ריח לא נעים עבורו אז לא מסכים

אני הייתי עם אסטמה, עם צרות אין סוף בנשימה, ממש מנע ממני לעשות דברים, בסוף רופא ריאות טוב, עם הרבה סבלנות לנסות את כל השילובים של משאפים וכדורים עד הטוב ביותר - הגעתי למצב ממש מאוזן, כמעט בלי התקפים, כושר טוב ובלי לפיד לזוז.

צריך סבלנות אבל זה אפשרי

חיבוק! איזה קשה זה...

האמת.שגם אנחנו היינו בסיפור הזה כשהבן שלי היה קטן, הדבר היחיד שעזר לנו בסוף היה שהלכנו לרפואה משלימה... גיסתי היא הומיאופתית, אז עשינו אצלה טיפול וזה מה שעזר...

מציעה לך לשקול גם. בהצלחה!

בכלל, חוץ מכסף (והרבה) שהלך לפח לא ראיתי שיפור- בעניין אחר. לכן סקפטית בנושא. מה גם שגם בזה צריך לעיתים להחליף תרופות עד שמגיעים למה שמתאים עבורו ואני ככ מותשת איתו שאין לי סבלנות גם לרוץ אחרי זה

אני טועה?

תפילת ראש חודש עם הלל מוסף, אם יש לי אפשרות.

לא יותר מידי.

נוהגים לא לגזור ציפורניים.

קבוע בראש חודש אני נזכרת שצריך לגזור ציפורניים לילדים, ואז בעלי מזכיר לי שראש חודש.

לק"י

נראה לי שסריגה/ תפירה

זה מה שבעלי נוהג.

כי לא חטאו בחטא העגל

הלכה ז - מנהג נשים בהימנעות ממלאכה בראש חודש | פרק א - ראש חודש | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

לא על אי עשיית מלאכה לנשים.

בערך על מה זה עומד

תודה רבה על הפירוט🙏🙏

המנהג שלא לגזור ציפורניים בראש חודש מקורו בצוואת רבי יהודה החסיד, אחד מחכמי אשכנז שחי לפני כ־800 שנה.

בצוואתו, בסעיף מ"ח, הוא כתב:

> "לא יגלח אדם לא הראש ולא הזקן בראש חודש, וכן לא יטול הציפורניים בראש חודש".

אבל למה?

ההימנעות היא משום חשש סכנה, כלומר אזהרה שנמסרה בצוואתו של רבי יהודה החסיד. לא מדובר באיסור שמופיע בתורה או בגמרא, ואין לנו הסבר חד-משמעי לסיבת החשש. לימודי יהדות באור החסידות +1

האם זה מחייב את כולם?

* יש קהילות ומנהגים, בעיקר בקרב חלק מהאשכנזים והחסידים, שמקפידים שלא לגזור.

* מנהג הספרדים הוא בדרך כלל להקל ולגזור ציפורניים גם בראש חודש.

* מעיקר הדין אין איסור הלכתי מוסכם לגזור ציפורניים בראש חודש. אתר ישיבה +2

אגב, יש הבדל בין גזיזת ציפורניים לתספורת, ויש פוסקים שמחמירים בתספורת יותר מאשר בציפורניים.

כלומר, זו הנהגה שמקורה בצוואת רבי יהודה החסיד ולא איסור כללי לכל עם ישראל. ❤️

משתדלת להגיד הלל

אם זוכרת לא לכבס 😅

אם מצליחה אז ארוחה קצת יותר חגיגית ומושקעת מהרגיל (בתור ילדה זה היה אצלנו יום של צ'יפס ונקניקיות שאהבנו ממש, מקווה להצליח ליצור איזושהי מסורת כזאת גם בבית שלי)

וופל בלגי/ בלינצס.

אתמול הכנתי סופגניות היתה ממש חגיגה

מעדנים מיוחדים (דנונה , מילקי) בשגרה אנחנו לא קונים. רק בראש חודש

ממש מקפידים בזכות בעלי לעשות סעודת ראש חודש בשרית ואם לא בשרי אז חלבי שווה

ההפתעה לילדים

הפתעה טעימה בבוקר- לפעמים משהו מיוחד קנוי ולפעמים מכינה בלינצ'ס או משהו בסגנון..

סעודת ראש חודש- הולכים למסעדה או קונים אוכלים איפשהו בחוץ

לפעמים אם אין זמן לצאת מזמינים משהו טעים לבית

והיו פעמים שהכנתי משהו חגיגי בעצמי

לק"י

פעם פעם הייתי לובשת חולצה לבנה.

בדרך כלל לובשת חולצה לבנה.

נוהגת לא לעשות מלאכות מסויימות- לא מכבסת, סורגת, תופרת... (די דומה למלאכות שלא עושים בתשעת הימים)

למשל בחול המועד לא כותבים או כותבים בשינוי, בחול המועד לא עושים מלאכה שלא לצורך המועד, בראש חודש כולם הולכים לעבודה...

שנשים לא מכבסות

זה מתבטא בזה שבעלי לוחץ על כפתור ההפעלה חחחח

אבל תמיד אני שוכחת ולא שמה לב

ומשתדלים להתפנק באוכל טעים

כי מכונת כביסה זה לא טורח

החכמתי מקישור שהעלו פה

לא תופרת וסורגת,

לגבי כביסה פעם לא הייתי עושה בכלל, היום משתדלת להמעיט (עשיתי על זה התרת נדרים)

'הפתעת ראש חודש'- יכול להיות מעדן (לא אוכלים ברגיל) או משהו טעים אחר

לפעמים ארוחה חגיגית

היום הכנו ארוחת לביבות (וסלט ענק לרענן את כל המטוגן הזה) וקינחנו בשתיה חמה ועוגיה

לפעמים, כשמתאפשר, נוסעים בערב ראש חודש לסיבוב שערים.

ממליצה. מרגש מרגש ומחבר מאוד

וחוץ מזה רק חולצות לבנות לילדים..

והם יכולים מה שרוצים..

המון בריאות ונחת, התאוששות קלה ונעימה!❤️❤️

איזה מרגש. ממש חיכיתי איתך.

מקווה שעבר לך בטוב💓

הרבה נחת והתאוששות קלה

מזל טוב!!

הרבה נחת 💕💕

חיכית לזה כ"כ...

התאוששות קלה ❤️

התאוששות קלה ומלא נחת

תגדלו אותו בנחת

מרגש ממש!! הרבה נחת!

התאוששות מהירה וקלה!

התאוששות קלה ומהירה

אם היה לך היפראמזיס, יכול להיות שזה עוד לא נרגע (נורמלי עד 8 שבועות אחרי הלידה)

וגם הנקה הרבה פעמים גורמת לבחילות שחולפות כשההנקה מתייצבת

בנתיים תקפידי לאכול קרקרים/בייגלה/דברים יבשים וקצת מלוחים לאורך היום, ולקחת B6 וB12 ותבדקי את מצב הברזל שלך כי ברזל נמוך גם עלול לגרום לבחילות.

גם בלוטת התריס משובשת יכולה לגרום לבחילות אז אם את עושה בדיקות דם- תכניסי גם את זה.

תודה על התשובה המושקעת

בי12 בטח חסר לי

ומאגרי ברזל היה חסר לי בהיריון ולא הצלחתי להתמיד ולקחת, והשתחררתי עם המוגלובין בסדר. זו תזכורת טובה לקחת בכל זאת… הלוואי שיעזור

תודה!

בתקופה הראשונה

חא הייתי דואגת

מציק ועובר (כותבת מניסיון)

יכול להיות גם איזה וירוס בטן שתפסת

תקפידי לשתות הרבה

ומזל טוב!

שותה מספיק?

מצליחה לישון כמה שעות?

בהנקה מאוד מאוד חשוב לאכול ולשתות הרבה ובשפע, לוקח זמן להבין מה הגוף צריך אבל הוא מדבר אלייך - תקשיבי לו

פעם ראשונה בערך חודשיים

פעם שניה - חודש

שבוע בהתחלה

לאחרונה היו לי כמה ימים מאוד הורמונליים וטיפה הכתמות, מניחה שזה סוג של מחזור.

בכולם הייתי על הנקה מלאה

והיו רק הכתמות קלות

(התקנתי אחרי מקווה- כך שלא נאסרנו אפילו)

ואז התחילו הכתמות תקופה מסויימת ועבר.

כל התקופה של ההכתמות לא נאסרנו, אבל כן היו פעמים של כמעט בגלל חוסר תשומת לב.

אם נאסרים לדעתי זה הסיפור הגדול עד שמצליחים לטבול כשכל הזמן יש הכתמות.

יותר דימומים.

וגם אם מצליחים לא להיאסר כתמים ודימומים זה סיוט

נראה לי שכדאי להתקין בשלב שהרירית דקה, שזה ממש בימים הראשונים של המחזור

כך יש יותר סיכוי שלא יעשה דימומים

אבל אם לפי שיטתכם ההכנסה לא אוסרת, אז עדיף אחרי המקווה ולהיזהר עם הכתמים

לי היה תקופה ארוכה כתמים למרות ההנקה מלאה ודי מהר התרגלתי וזה כבר לא הפריע לי כמעט

זה גם לא היה ברצף.. פעם בכמה ימים כתמים לכמה שעות

היינו יוצאים קונים אוכל ותמיד יצא שנשארתי רעבה.

בעלי התחיל טיפול במונגרו.

היום סלט אנחנו לא מסיימים במסעדה.

הויא ירד 15 קילו תוך חודשיים.

גם כי נכנס לזה ברצינות ממש והוריד פחמימות מהתפריט, עושה ספורט וזה...

יש מרפאות ייעודיות להפרעת אכילה

שיתחיל בפנייה לרופא משפחה

שם גם יאבחנו אם זה הפרעת אכילה ואיזה טיפול צריך

חיבוק לך❤️ נשמע שאת מתמודדת עם זה הכי טוב שאפשר

אמיתית ומאובחנת זה מקום שונה מהתמודדות זוגית רגילה, וכדאי להתייעץ עם איש מקצוע שמומחה לתחום איך להגיב ולהתנהל עם זה. איך להיות המסגרת תמיכה שלו ולא להחמיר את המצב...

מסכימה שיש פה אכילה לא בריאה רגשית וכזה אבל לא נראה לי חריג ולא נראה לי ברמת הפרעה אלא ברמה נורמטיבית... וואללה לא הייתי מתערבת בכלום.. אמרת את שלך. אם ירצה עזרה יבקש ממך.. אם לא הכל בסדר יאכל יאכל עד שישמין עוד יותר ויחליט לעשות אולי משו ואולי לא.... אבל בעיני אם יותר מדי תשפטי אותו על זה (גם בלי מילים) זה סתם יהפוך למאבק....

מכירה את זה על עצמי יש לי תקופות כאלו וברור שזה מאד מאד רגשי אבל אם בעלי יתחיל לשפוט אותי זה יהיה ממש לא כיף....

מציעה לשחרר את זה לגמרי

אם זה מפריע לו תציעי לו דיאטנית , אגב יש פסיכולוגיות תזונאיות. שעושות בעצם שילוב של תזונה עם פסיכולוגיה.

אבל לדעתי זה יותר שלו. נכון שזה מבאס אבל בטח אם לא מפריע לך חיצונית אז חבל שתיכנסי למקום כזה שאחראי עליו.

תהיי איתו יחד ולא כמפקחת.

אצלנו סביב דברים אחרים אני הבנתי שאין לי שום שליטה ואחריות ושזה לגמרי שלו. אז לפעמים מבאס אותי אבל עובדת על עצמי. וראיתי שבסוף הוא זה שמבין בעצמו שלא מיטיב איתו הרגלים מסויימים עובד לבד לשנות אותם

את ההתמודדות הספציפית

אבל חייבת לכתוב לך שמתוך המילים שלך רואים כמה את אישה טובה ומיוחדת!!

אין לי ניסיון בתחום

אם הייתי במקומך הייתי מנסה לקרוא על זה כדי להבין אותו יותר.

וכנראה להימנע מהערות פרקטיות, אם זאת הפרעת אכילה זה נפשי, וצריך מענה נפשי ולא רק פרקטי.

ובאופן כללי אנשים יודעים איך להרזות, זה די ברור, אולי אפילו זה מטרגר אותו אם הוא קיבל המון הערות בעבר.

תנסו לדבר על זה בפן הרגשי, מתי זה התחיל, מה הוא מרגיש בקשר לזה, מה הוא מרגיש אחרי שהוא אוכל.

זה כנראה מה שהייתי עושה אם הייתי בנעליים שלך❤️

לא הערתי לו פרקטית גם כשדיברנו, אלא אמרתי לו מה אני רואה ושאני חושבת שכדאי שיחזור לטיפול

הוא לא אוהב לדבר על זה, אז זה היה ממש קצר. פחות מ 5 דק שיח כי באמת זה שלו.

גם לפעמים הוא זורק הערות על התחושות שלו סביב זה.

ושהוא כל היום במחשבות סביב אוכל. או מה רוצה לאכול או שמתבאס על עצמו שאכל כמות/דברים לא טובים.

אני ביומיום ממש לא מעירה לו על כלום בקשר לזה.

ברור שהוא יודע איך לרזות ומה תזונה נכונה וכמה ספורט כדאי שיעשה

הבעיה שלי היא אפילו לא שהוא אוכל דברים מאוד לא בריאים, אלא שזה בלי הכרה.

נניח יש הבדל בין לאכול כל פעם שורה של חבילת שוקולד כמה פעמים ביום, לבין לקחת שוקולד לנשנש ואחרי 20 דקות להסתכל סביבך ולקלוט שאכלת 2-3 חבילות.

כאילו… תקום תמלא את הצלחת כמה פעמים שתרצה, אבל אל תקח מראש תבנית כאילו היא צלחת אישית…

הלוואי ותמצאו דרך

כן, החוסר הכרה זה ממש מאפיין של הפרעה.

שאין שליטה על הכמה.

שזה איזה הפרעה קיצונית

כן 2 לאפות זה הרבה יוסית, אבל גברים אוכלים הרבה.

בעלי לא שמן ואין לו בעיה לאכול 2 פיתות שווארמה בלי בעיה. האמת גם אני מסוגלת לפעמים 🫣

וכן זה הרבה גבינצ , אבל לפעמים יש הרגשה קיצונית של רעב וקשה להפסיק

נכון שיותר בריא לחיות אחרת אבל אני לא חושבת שאת צריכה ''לעשות משהו'' בנידון

אני לדוגמא אוהבת שוקולד ומתוק ויש ימים שאני מסוגלת לטרוף את כל הארון.

כדי לא להגיע לזה אני ממש לא צריכה שבעלי יבדוק מה אכלתי ולמה

זה לא מה שיגרום לי להפסיק

ואם הוא יתחיל להעיר זה רק יגרום לי לאכול עם עצמי בלי לעדכן אותו, אין לי כח להטפות מוסר

של קופות חולים או בבתי חולים

אבל בעלי גם מסוגל לאכול 2 לאפות שווארמה

והוא רזה מאוד מאוד

הוא לא קונה שניים רק כי זה יקר

ואני מסוגלת לדמיין סיטואציה שאני רעבה ואין לי מה לאכול

אז מכרסמת חבילת גבנצ....

את מכירה אותו הכי טוב ויודעת אם זה באמת הפרעה או סתם רעב

אני רק מנרמלת שהמקרים האלה לא נראים לי הזויים...

בעלי אוכל כמו מתבגר, הרבה יותר ממני..ולא רואה סיטואציה שהוא יאכל שתי לאפות שווארמה (זה גם ממש לא אותו דבר כמו שתי פיתות) ועוד אוכל.. בטח לא להזמין מראש

וחבילה שלמה של גבינה צהובה.. נשמע לי המון גם לאדם מאוד רעב

לפותחת- אין לי המלצות, אבל בהצלחה בהתמודדות❤️

גם הבת שלי לפעמים אוכלת שתי פיתות

אבל לא מפוצצות בשווארמה וסלטים

(ובלי קשר היא לדעתי לא באמת צריכה את זה לרוב ואוכלת עם העיניים)

באמת לא מספיק כתבתי מובן.

אבל גם זה אני רואה ילדים סביבי שאוכלים חצי פיתה, ואצלי גם ילדה בת שנתיים אוכלת 2 פיתות שלמות.

האם היא חייבת? לא בטוח. זו המציאות

וככה גם מבוגרים אני לפעמים אוכלת כמויות פסיכיות. האם זה בריא? לאמפה עד להפרעת אכילה הדרך ארוכה מאד בעיניי

וכשאני מורעבת או עצבנית אני בהחלט יכולה לאכול 2 לאפות

לא מומחית בזה..

רק מופתעת שיש בנות שכותבות שזו לא כמות קיצונית. אולי אני טועה, אבל לא מכירה אנשים שאוכלים בכמויות האלה בטח לא יותר מפעם ב.. ואני מכירה אנשים שאוכלים כמויות שונות על סקאלה די רחבה נראה לי

אני מגדירה את זה כאילו שמנים יותר באופי (ואני לגמרי שם לפעמים והרבה גם מהמשפחה שלי וגם משל בעלי...) בגלל זה הגבתי לנרמל את הכמויות...

ברור שזה לא בריא ולא אידיאלי (על הגבנץ בעיקר.. הלאפות סבבה)

אבל בעיני ממש לא הפרעה

הם דוחסים לך שם מלא בשר וכאלה. זה מגיע לרמה שזה יותר דומה לכדור מאשר לפיתה

גם אני יכולה לנשנש שתי פיתות ריקות או עם ממרח קל.

ולאפה שווארמה זה יותר גדול מפיתה

ובאמת הבעיה של להזמין מראש. זו מנה גדולה, בטח עם צ'יפס גדול ושתיה. תשב בנחת תאכל. תרצה תקנה עוד אחת.

הבעיה היא שהוא כבר שם/קונה לעצמו (תלוי אם בבית או בחוץ), ואז הוא אוכל כל מה שיש בלי לשים לב. גם אם אחרי חצי שעה תכאב לו הבטן מרוב הכמות…

וההפרעת אכילה זה דבר ידוע, זה לא אני אבחנתי. היה על זה בטיפול אצל אנשי מקצוע.

גם הוא בעיקר מתאר שהוא כל הזמן חושב על נושא האוכל…

בעיקר מרגיש לי שהוא בחרדה שלא יהיה מספיק אוכל (אז מכין/לוקח הרבה)

ואז הוא אוכל את כל מה שיש ולא משנה מה הכמות…

(וזו היתה חבילת גבנ"צ כפולה בתכלס)

אז זה בכלל לא משנה הכמות.. זה התפיסה בראש

והפרעת אכילה היא לכל החיים

הוא רוצה טיפול?

בטיפול הוא צריך להתמסר לתהליך.

וזה גם קשה ליישם בפועל

וגם זה להודות עוד יותר בזה שיש הפרעה ומצבו עם האוכל לא תקין

אני ממש מבינה את הקושי.

הוא גם הגיש פניה לבירור על טיפול באותו יום שדיברנו

אחכה לראות מה קורה כמובן

אבל נראה לי שהוא צריך את הדחיפה הקטנה לטיפול, אבל גם ממש לא רוצה להיות זאת שנותנת אותה כי זה להכניס את זה בינינו…

השאלה מה הוא עושה אחרי שאוכל? זה מפריע לו? הוא מדבר על זה?

כותבת בכוונה מאנונימי כי אני חוששת שאני במצב דומה לא בכמויות כי אני אישה

אבל דומה

חיבוק.

קודם כל אני לא יודעת בוודאות כמובן, אבל ממה שיודעת הוא לא מרוקן את עצמו אחרי בדרכים לא בריאות.

מבחינת תחושות:

הוא מתאר שהוא כל הזמן חושב על זה. או על האוכל או על השמנה, או על זה שהוא אוכל כמו חזיר (מילים שלו)

קם בבוקר חושב מה יאכל, מכין אוכל או שאני או שמוצא מה לאכול, כל לילה במיטה חושב על זה. מרגיש רע עם עצמו

מתאר שתמיד יש תחושות רעות עם האוכל

בגלל שכתבת שאת אולי במצב דומה:

בעיניי, ואני לא אשת מקצוע, הפרעת אכילה זה לאו דווקא השמנה או כמות האוכל שאוכלים, כמו שזו מערכת יחסים בעייתית עם אוכל.

שאוכל לוקח לך מקום גדול מדי בחיים, ובסופו של דבר מפריע לחיים השגרתיים שלך.

וכמובן שהפרעת אכילה יכולה לבוא אצל אנשים ונשים בכל משקל וצורה.

מעודדת אותך לפנות לטיפול או עזרה בנושא. אפשר להתחיל אצל אשת מקצוע מהתחום הרגשי, ואפשר גם ללכת לרופאת משפחה ולהתייעץ.

אל תישארי עם זה לבד❤️

תתחילי מזה זאת לא אוסרת עליו דברים כי זה בדיוק זה

אני מבינה שזה נראה לך חריג אבל כמו שכתבו פה - ייתכן וזה לא

בנאדם רעב אוכל גם עם העיניים ולא סתם אומרים לא ללכת לסופר רעבים, כי קונים יותר

אז הוא רצה להזמין 2 לאפות.לא בטוח שהיה אוכל את שתיהן. תחושת שובע מגיעה רבע שעה עשרים דקות אחרי האכילה. הכי הרבה היה לומד את זה בכאב בטן + פחות כסף בכיס

גם לגבי הגבנצ. לא חריג לדעתי לגבר רעב. לא בריא אבל לא חריג. זה לא מאוד משביע בפני עצמו.

נשמע שבעלך אוכל לא בריא ושהרגלי האכילה שלו לא נכונים אבל לא בטוח שזו איזו הפרעה

אני חושבת ששוב, את צריכה להתייחס אליו כאאדם בוגר ולא לנהל את האוכל שלו/ להעיר/ לאסור. התנהלות כזו ביחס לכמעט כל דבר בזוגיות היא התנהלות של אמא מול ילד אז אם חשוב לך לא להיות שם כדאי לשים לב

הכי הרבה את יכולה לומר בעיניי - הרגלי האכילה שלך לא בריאים וזה מדאיג אותי. ולשאול אותו אם זה מפריע לו ומה הוא רוצה לעשות עם זה

היום יש הרבה דרכים לטפל בהשמנה ובנאדם שרוצה בכך יגיע לשם בסוף, גם אם ייקח לו זמן

חיבוק♥️

לא הצלחתי… זה לא היה עניין העוד כמה עשרות שקלים, אלא שידעתי שאם הוא מזמין הוא גם יאכל ולא משנה כמה הוא שבע.

ובשיחה בעיקר אמרתי לו שאני רואה שלאחרונה הוא אוכל ונראה שבלי לשים לב, שאני חושבת שזה לא בריא, שממה שאני שומעת ממנו זה מפריע לו גם רגשית. שמבחינתי זה בכלל לא עניין של המשקל או הנראות, אלא של הרגלי אכילה בריאים. שאני אוהבת אותו ונמשכת אליו בכל משקל וזה לא מה שמפריע לי. שאפילו אם לא יאכל רק בריא, וגם אם יאכל פסטות ושוקולדים, שאני חושבת שצריך שהגישה לאכילה תהיה בריאה.

הוא אמר שהוא מסכים איתי.

ובזה סיימנו את השיחה. היא ארכה דקות ספורות ולגמרי העברתי לו את המושכות…

באמת הבעיה שלי היא לא עם ההשמנה (ברור שזה כשלעצמו לא בריא, אבל כרגע זה לא העניין כי גם כשאורח החיים שלו היה בריא לאורך תקופה הוא לא הגיע למשקל תקין)

הבעיה היא שזה באמת כאילו כשהוא אוכל משהו מתנתק משאר הגוף.

זה כאילו הוא בחוסר שליטה כשהוא אוכל. מהרגע שהרים את המזלג המוח נכבה בכל מה שקשור לאם הוא רעב או שבע, והוא ידלק שוב רק כשהצלחת (והתבנית) יהיו ריקות. הוא אפילו לא מתלבט אם בא לו עוד או לא. זה לא עובר בראש. זה כמו מכונה- יש אוכל אז אוכלים עד שנגמר.

בעלי גם עם עודף משקל, אוכל לא מסודר, ומסוגל לנשנש כמויות של אוכל בלי לשים לב בכלל.

בחודשים האחרונים לוקח זריקות להרזיה, החליף סוג, בעידוד שלי, בזריקות עם פחות תופעות לוואי, והשחרור שהוא לא מרגיש כל הזמן רעב ולא חושב על אוכל כל הזמן עושה לו ממש טוב. לגלות שעבר יום והוא אכל כמות ממש קטנה ולא נשנש.

שווה לברר את הכיוון הזה, אולי גם עבורו זה יהיה משחרר

שמדברת על זה,שיש שחרור מההתעסקות באוכל עם הטיפול הזה

שיש אנשים שסובלים ממעין "רעש רקע" תמידי של מחשבות על אוכל והתרופות עוזרות לזה מאוד. אולי באמת כדאי לנסות

התופעות לוואי של הווגבי יותר קשוחות. גם חצי מנה עוזרת- הרבה פחות תופעות לוואי מוריד את הלהט לאוכל