אישית לא הייתי הולכת יותר להתארח שם וגם מצמצמת קשר למינימום

והתגובה שלו קצת רעילה מעבר לזה שהוא לא הבין את חומרת הסיטואציה 

האמת שגמני לא הייתי נרגעת מהתנהגות כזו. יש להעיר וכד' ויש לנעול ילדה בחדר. באיזה קטע??

זה ממש לא התפקיד שלה כסבתא, עם כל הכבוד למרות שההתנהגות של הילדה לא במקום מן הסתם

ובאסה שבעלך לא מצדד בך

חיבוק♥️

פשוט לא רצה לפתוח את זה שוב,זו התגובה שלו כדי לא לפתוח את הנושא

למרות שמבחינתי זה הזוי!!!!

אולי הוא הרגיש סוג של האשמה כי זו אמא שלו ואין לו כלים להתמודד רגע עם הסיטואציה

אבל כן הייתי מצפה ממנו לדבר איתה ולהגיד לה שזה ממש לא במקום מבחינתו ושזה לא אמור לחזור על עצמו לעולם

והאמת אני לא יודעת איך התאפקת ולא יצאת עליה בעצמך.. כל הכבוד

גם התגובה של בעלך מאד מעצבנת אבל יש אנשים שמאד קשה להם להיות "באמצע" בין ההורים לבנזוג. תמיד יש שם מתח מסוים ולא פשוט לתפוס צד, למרות שמצופה להיות תמיד לצד הבנזוג ובמיוחד בסיטואציה כזאת חריגה.

בעיני חייב להציב גבול לסבתא.

שבעלך ידבר איתה עניינית בלי להכנס לדיונים ולשכנוע- משהו בסגנון: "אמא, כשהיינו אצלכם הענשת את... זה חמוד מאוד. רציתי לומר שמבחינתנו החינוך של הילדים שלנו הוא באחריותנו. כדי שנוכל להמשיך להגיע אני צריך להיות בטוח שדבר כזה או דומה לא יקרה לעולם". אולי לא נעים אבל הנפש של הבת והבטחון שלכם במקום שלכם כהורים יותר חשובים. ומה זה לנעול ילד בחדר? ה' ישמור!!

(בגדול יש כאן 2 עניינים: א. לקיחת סמכות שלא שלה לחנך את הנכדה. ב. סוג הענישה שבעיני לא קביל בכלל!!. לא יודעת אם הייתי נכנסת לזה ומסבירה לה כמה זה הרסני ושובר אמון לנעול ילד לבד בחדר. הייתי מתמקדת בלהציב לה עובדה שאסור לה לחנך את ילדכם. ומתוך כך כבר לא משנה מה סוג החינוך כי ממילא היא לא אמורה להתערב) וחייב לתאם עמדות עם בעלך. לנסות עניינית. ואם הנואש רגיש-אולי לעשות את זה בליווי..

תועיל למשהו.

המעשה שהוא קם אחריה מיד ופתח,

מדברת בעד עצמה הרבה יותר חזק מכל תוכחה.

הפותחת בעצמה אמרה שזה מעולם לא קרה לפני כן,

כלומר זה לא שיטת ענישה נפוצה אצל הסבתא,

אני בטוחה שגם היא מבינה שהיא הגזימה.

אם כבר לדבר איתה עדיף בסגנון:

אמא אני מבין שהיית בשעת לחץ, אחרי חג ארוך שטרחת המון, ההתנהגות של הילדה הוציאה אותך מדעתך.

על מנת שהמקרה לא יחזור על עצמו לעולם, אנחנו ננסה לשים לב מראש מתי הילדים מגיעים לקצה ואם צריך אנחנו נוציא להם אוכל או נפתור את הבעיה מולם.

במידה והם עוברים כל גבול, אחד ההורים יצא איתם מהבית/ ייכנס איתם לחדר לרגיעה וכך נצליח להרגיע את הרוחות.

אם הם ישברו או יהרסו משהו אנחנו נשלם עליו.

לא הייתי מדברת בכלל על חינוך ועונשים. וגם לא לצאת נגדה.

רק לתאם ציפיות ולקחת אחריות על הסיטואציה להבא.

ולראות את הקושי שלה זה תמיד טוב, גם מבלי לקבל את ההתנהגות שהתבטאה בעקבות הקושי.

סיטואציה קצת שונה אבל סיפור התערבות דומה.

שהכלנו והכלנו ואמרנו שבטח ''זה'' לא יחזור וגם ''זה''.. וניסינו בעדינות ונמנענו מ''לחתוך''.

ובסוף כשקיבלנו את השכל להציב את הגבול בנעימות אבל בצורה חד משמעית, זה כבר היה אחרי מחירים יקרים מדי ויש גלגלים שכבר לא יכלו לחזור אחורה..

מרוב תיאומי ציפיות נחמדים ואובר לקוחות אחריות שלנו על הסיטואציה, הגבול נחצה ונחצה עד שהתפוצץ. ואז זה כבר היה אירוע רב נפגעים..

רציתי לחסוך לפותחת את המחיר הגבוה ששילמו אצלנו 2 הצדדים, עניין שיכל להסתיים בקלות ובמהירות אם היה נחתך בהתחלה.

כמובן, יכול להיות שהמקרה פה שונה.

מניחה שהפותחת מכירה את הסבתא ותדע להתאים את התגובה.

ומה הייתה הסיטואציה אצלכם,

אבל אין קשר להכלה של ההתנהגות וויתור על גבול וגם לא לעדינות.

יש הכלה לקושי, זה שני דברים שונים ויותר קשור ליצירת קשב על מנת לשים את הפוקוס על מה שחשוב.

קו גבול למעשה התבטא במעשה עצמו, זה חזק יותר מכל דיבור.

אם את מדברת על ניתוק יחסים אז לא צריך שום שיחה, אם את מדברת על הצבת גבול תוך המשך שמירה על קשר (גם אם במינון וסגנון אחר)

אז השאלה היא מה הדרך האפקטיבית להגיע לזה.

ומסכימה שהכלה של ההתנהגות, עדינות וויתורים זה לא אפקטיבי, אבל אין קשר בין זה לבין מה שכתבתי.

קו גבול ע''י מעשה, הכלה לקושי וכו' וכו'..

יש כנראה טיפוסים שלא עובד איתם מה שאולי עובד עם אחרים.

אנחנו מלווים מקצועית כבר תקופה ארוכה אחרי שהתפוצץ. משקיעים זמן והמון כסף (כדי לא לנתק את היחסים ו) כדי ללמוד איך נכון לעבוד בסיטואציה המתמשכת שנקלענו אליה. לצערנו גם אנשי המקצוע טוענים שהדרכים הללו לא אפקטיביות במקרה האנושי הזה. ממש קבלנו הנחיה מפורטת לעשות את השיחה כפי שציינתי בהודעה הראשונה. רק לאחריה נהיתה יותר אפשרות לקשר ברמה מסוימת. (בזכות הצבת הגבול החד משמעית).

סיפור כואב וקשה. מאחלת שאף אחת לא תתנסה. אבל אכן קיימים גם מקרים כאלו. 

מהניסיון שלי אני חושבת הפוך, מעולם לא נתקלתי ששיח כזה עזר להגיע להבנות, אלא להעמקת הפגיעה והאשמות משני הצדדים, וכשאדם פגוע הוא ננעל ועולה להתקפה במקום להגיע ליישור ההדורים.

יכול להיות שיש מקרים שזה הפתרון.

אבל גם התגובה שלכם יכולה להיות אחרת.

קודם כל טוב שבעלך קם מייד להוציא אותה בתוך כל ההלם.

אני במקומך יוצאת עם הילדה מהבית ולא חוזרת עד שבטוחה ב100% שהרוחות של כולם נרגעו.

אם צריך גם דופקת על דלת של זרים לבקש חטיף להרגיע את הילדה.

מהצד מול בעלך אין מה להתלונן אליו וזה מכביד לקבל שק תלונות.

אפשר להבהיר גבולות ולהגיד שלא מקובל עלייך מה שקרה ואת רוצה לחשוב איתו מה היה אפשר לעשות אחרת (אם כי אני הייתי עושה את החשיבה הזאת עם עצמי כי אני יכולה לסמוך רק על עצמי ביישום המסקנה)

אבל לא בתור תלונה, ובטח לא בתור תלונה על אמא שלו.

יש מבוגרים שמאבדים עשתונות בגלל כל מיני סיבות. אנחנו יכולים ללמוד מזה איך לשנות בשורש את ההתנהגות שלנו כדי שנגיע לגיל זה לא יקרה לנו.

וגם ללמוד איך להתנהל בתוך הסיטואציה ואיך לשמור על הילדים שלנו.

אצל חמותך הטריגר היה זריקת אוכל, יש טריגרים יותר הזויים..

אחד הדברים שלמדתי עם השנים, במיוחד כשמתארחים, לא לוותר על שינה, אוכל ושתיה לילדים.

תמיד מביאה להם אוכל שהם אוהבים.

בד"כ משקיעה שיראה כמו אוכל לכולם, לפעמים מסתפקת בחטיפים וכד'.

ילדים רעבים/ צמאים/ עייפים נוטים לא לעמוד בכללי הבית המארח ומפה ועד התפרצות הדרך קצרה.

מוציאה אותם לגינה/ פיקניק ושם נותנת להם לאכול כמו שצריך.

בכל אופן כרגע חוזרים לשגרה.

לכללים של הבית, לקצב וציפיות מותאמות לילדים.

וחיבוק על התחושה הקשה!!

ותרימי לבעלך על התושיה, הוא אדם נפרד מאמא שלו, זה יעשה לכם טוב ❤️

אני לוקחת מכל אחת

וממש שמחה לדעת שאני לא סתם בהלם מזה

מבחינתי זה קו אדום לנעול ילד בחדר

אני לא נועלת את הילדים שלי בחדר

גועל נפש בעיניי שהיא עשתה את זה גם מולי אבל היא סבתא ששומרת לנו הרבה על הילדים ופתאום קולטת שיש מצב שיש דברים שאני לא מודעת אליהם

בעלי נאטם לגמרי וכרגע לא יכולה לדבר איתו על כלום בנושא הזה

אחכה לאחרי שבת כי חוששת שיצור פיצוץ בינינו

ממש לקחתי את זה קשה.לא מצליחה להירגע 

וגם התגובה שלו.

אתם בהלם.

זה תקין וטבעי התחושות שלכם ❤️

ברור ברור שזה קו אדום!!

שלא ישתמע אחרת מהדברים.

מה שכתבתי זה בהתבסס על הנחת יסוד שלנעול ילד בחדר לבד זה קו אדום!!

תני לעצמכם לפחות שבוע אם לא שבועיים. שום דבר לא בוער.

ילדים חוזרים למסגרות, יש בייביסיטר אם צריך.

תכתבי לך הכל כולל הכל.

תפרקי לדף, תפרקי פה. תפרקי לחברה (רק אם יש אחת שיודעת לשמור סודות!!)

לא לערב משפחה!!

את בהלם, מרגישה צורך לנער את העולם!

הכל תקין וטבעי ובריא.

ובכל זאת, תנסי לפרוק במקומות הנכונים, לנשום עמוק ולתת לדברים קצת לשקוע.

לא יקרה כלום אם לא תעשי משהו אקטיבי עם הסיפור בשבוע הקרוב.

תני לבעלך את הזמן לעבד עם עצמו את הדברים, במובן מסויים בגלל שזאת אמא שלו, השבר אצלו גדול יותר.

לפי זה שהוא קם ופתח מיד, את יכולה להיות רגועה שהוא לא מסכים עם המעשה בשום אופן, תהיי רגועה לגבי זה.

וגם לגבי הפעמים שהילדה הייתה שם בלעדיכם זה לא אומר כלום.

הדבר היחיד שחשוב לעשות היום, זה להגיד לילדה משפט כמו:

אף פעם לא תהיי לבד, תמיד אבא ואמא יעזרו לך.

בלי אובר דרמה.

משפט ברור שיעשה לה סדר וינסוך בה ביטחון בכם וזהו.

כל השאר יכול לחכות כמה ימים שתתאוששו 🤗

בתפיסת העולם שלי הייתי מדברת עם הילדה לתת לה כוח ולהבהיר חד משמעית שלתפיסתנו אסור לנעול ילד בחדר וזה מעשה שאסור לעשות

(אין לי שום בעיה לומר שסבתא טעתה. חושבת שזה בריא שילדים ידעו שגם מבוגרים טועים. וגם מבוגרים מתקנים)

ואנחנו תמיד איתה וכו' וכו'

ותמיד רוצים לשמוע ממנה איך היא מרגישה ומה קורה לה.. (לנסות להשאיר לה ערוץ פתוח שתשתף אם קורה משהו דומה)

בשורה תחתונה שיהיה לה ברור שהמעשה לא על דעתכם. שיהיה לה את הבטחון הזה בכם

רק רוצה להגיד שלא הייתי משאירה איתה את הילדים יותר שלא איתכם.

אנחנו גילינו שחמותי אמרה לילדים על כל מיני דברים שאסור להם לעשות ולהגיד (לא בקטע של לספר לנו, אלא שאסור לומר כל מיני מילים שאנחנו אומרים בבית חופשי) והילדים צייתו לה לא רק אצלה אלא פשוט הפסיקו להגיד וגם פחדו לומר לנו שהיא אמרה כי חשבו שזה אומר שהם  לא בסדר.. אני מאז דואגת שאין דבר כזה שחמותי עם הילדים ואחד מאיתנו לא באותו חדר איתה.

ממש לא מסתדרת עם הבת שלי בת 7, כי היא ילדה דיי מאתגרת וסבתא שלי לא תמיד מצליחה להתמודד עם ההתנהגות שלה וכועסת עליה הרבה...

אז אנחנו כבר לא הולכים לשם לשבתות למרות שהיא סבתא מדהימה ואני אוהבת אותה מאד, אבל הבת שלי והיא פשוט לא עובד יחד...

אז אין ברירה אלא לצמצם מפגשים...

אבל חמותך בהחלט עבאה את הקו האדום בוהק!!

אני הייתי מתפוצצת עליה מיד אחרי שהייתי מוציאה את הילדה.

וכנראה שגם הייתי אומרת לה ליד כולם שאצלנו לא סוגרים אף אחד בחדר לבד ושאם זה קורה שוב שמיד תספר לכם.

וראיתי שכתבת שהיא שומרת עליהם הרבה

אני לא הייתי נותנת לה להיות איתם לבד.

ואם הייתי רואה שבעלי לא מסוגל להתמודד מול אמא שלו אז הייתי גם מתאמצת שהוא לא יהיה איתם לבד אצל ההורים שלו....

אני הייתי מתפוצצת עליה מיד אחרי שהייתי מוציאה את הילדה.

וכנראה שגם הייתי אומרת לילדה ליד כולם שאצלנו לא סוגרים אף אחד בחדר לבד ושאם זה קורה שוב שמיד תספר לכם.

וראיתי שכתבת שהיא שומרת עליהם הרבה

אני לא הייתי נותנת לה להיות איתם לבד.

ואם הייתי רואה שבעלי לא מסוגל להתמודד מול אמא שלו אז הייתי גם מתאמצת שהוא לא יהיה איתם לבד אצל ההורים שלו....

קראתי את הדברים של הפותחת וגם תגובות שלדעתי קיצוניות.אני מסתכלת מנקודת מבט קצת אחרת ולא ממהרת להשתמש בביטויים מזעזעים וקיצוניים.

בגדול סבא וסבתא לא אמורים לחנך את הילדים זה תפקיד ההורים אבל...

1.חמותך הזמינה אתכם לארוחה בשביעי של פסח.מבינה שהיו עוד אורחים.לגמרי לא מובן מאליו.זה חג קשוח לאחר שבוע של אירוח וובישולים וזה שאירחה אתכם ראוי להערכה רבה.מניחה שגם היא היתה כבר עייפה ולפניה עוד ערב ארוך של החזרת הבית לקדמותו.

2.ילד בת 6 שרבה ומייללת בלי סוף זה דבר שיכול להוציא מהדעת.הסבתא עוד קמה והביאה צלחת עוגיות.ילדה בת 6 לא אמורה להעיף צלחת לרצפה.זה נורמטיבי לגיל 3 לא לגיל 6.אפשר להבין את התגובה של הסבתא.לא לקבל לא להסכים אבל אפשר להבין שזו היתה תגובה אינסנקטיבית.מדוע את או בעלך לא לקחתם את הילדה המייללת עוד לפני התקרית עם העוגיות החוצה? הצידה? לחדר? שלא תפריע לכולם? ראיתם שהיא מעצבנת...אגב, לשים ילד בחדר להרגע זה לגיטימי.לגרור לא.נעלה במנעול או  סגרה?

3.כתבתם שאתם מרבים להיעזר בסבתא והיא שומרת הרבה על הילדים.זו בעיני נקודה משמעותית.ילדים שנמצאים הרבה אצל הסבתא ברור שהסבתא צריכה להציב להם גבולות וגם סוג של לחנך אותם.אי אפשר מצד אחד להינות משרותי עזרה רבים של סבתא ולא לאפשר לה להתנהל כמו שהיא חושבת.לא מוצא חן בעינכם? אל תביאו.קחו ביביסיטר.אצלינו שסבתא שומרת על נכדים אני יודעת שיהיו יותר ממתקים ויותר מסכים וזה המחיר של העזרה.לא מתאים? אל תביאו.סבתא ששומרת הרבה על הילדים מרגישה איתם גם יותר חופשי בהצבת גבולות .זה לא כמו נכדים שמגיעים כאורחים פעמיים בשנה.

4.טוב עשה בעלך שלא אמר כלום אלא רק פעל בשקט.בזמן מתח ראוי לא להגיד כלום.זה לא מביא לטוב אף פעם.כשרוצים לדבר צריך לתת לדברים לשקוע ואז לפתוח בצורה מכובדת , מה הגבולות של ההורים ומה הציפיות מסבתא.בלי איומיים - תבטיחי שזה לא יקרה שוב וכו...

5.כתבת שבעלך אמר לך שהינה יש לך עוד משהו לעשות עינין... יכול להיות שהוא מרגיש שאת ביקורתית כלפי הרבה דברים בבית הוריו..

6.תחשבי בכינות איך היית מגיבה אם זו לא היתה חמותך אלא אמא שלך...

עזרה וגם רואה הצבת גבולות מהצד של סבא סבתא

זה לא אמור להראות כך עדיין

נכון שזה התנהגות חריגה לילדה בת 6, הבת שלי בגיל הזה וזה לא סביר גם בעיניי, אבל התגובה של הסבתא עם כל הכבוד - עדיין לא במקום בכלל. אם חמתי הייתה מעזה לעשות דבר כזה - אוי ואבוי. והיא מציבה גבולות לגמרי. גם לנו. ואם לא מתאים לה - אנחנו לא נגיע בכלל. וזה בסדר ממש.

למארחת, עם כל הכבוד לעייפות, לא משנה מה הקרבה, אין לגיטימציה לגרור ילד לחדר ולנעול בשום סיטואציה, כל עוד זה לא הילד האישי שלה,וגם אז זה מוזר בעיניי כי זה מעשה משפיל מול אנשים

אז עם כל הכבוד לפרופורציות, יש לקחים שכדאי ללמוד בדיעבד אולי, אבל ההלם לגמרי במקום

הייתה עושה כזה דבר

הייתי אומרת לה בברור שאני לא מוכנה שדבר כזה יקרה שוב

אם חמותי הייתה עושה את זה

הייתי דורשת מבעלי להבהיר את העניין

ב2 המקרים זה לא תקין

זה לא נכון שרק בגלל שזאת חמותה ולא אמא שלה ככה הגיבו לה

לי אישית יש הרבה יותר בעיות עם אמא שלי מאשר עם חמותי

החמיות האלה מתבלבלות לפעמים

חיה בסרט

אם לא תעמידי אותה במקום היא תסכים לעצמה

התבלבלה לגמרי

 וואיי לא הייתי רוצה כלה כמוך...

אם הפותחת בחרה את בעלה מתוך המשפחה הזו כנראה שאמא שלו לא עשתה עבודה כזו רעה..ומי שקצת חיה בסרט זו כנראה הכלה שגם מתארחת, גם נעזרת הרבה בחמותה(זו שלדברייך חיה בסרט).גם הבת שלה רבה, מתבכיינת ומציקה, ואף אחד מההורים היקים שיודעים שהסבא גם היא עייפה לא חשבו לרגע לקחת את הילדה מהמקום!רק מתעוררים כאשר כלו כל הקיצין והילדה זורקת צלחת של עוגיות שהביאו עבורה! גם אז, הכלה היקרה לא קמה ממקומה ולוקחת הצידה את הילדה, מתנצלת על ההתנהגות ודואגת שינקו את הרצפנ, אלא בהלם ובזעזוע עמוק שהסבתא לקחה את הילדה להרגע בחדר.כן, זה לא צריך להיות, וסבתא לא צריכה לגרור ילדה לחדר אבל כל ההתנהלות של ההורים גם היא לא תקינה.התבלבלת בבחירת המילים שלך.

לטעמי לא במקום ומיותר

אפשר להאיר בענווה

עם כל השאר מסכימה לחלוטין ,למטבע יש שני צדדים

והחינוך של הדור היום נוטה יותר לחבק ולהכיל את מה שההורים שלנו לא ידעו והיו להם כלים אחרים או לא היו כלל 

אולי הייתי צריכה להיות קצת יותר עדינה עם החיה בסרט (אני אחרי תקרית עם חמות ובהרגשה שלי הן קצת מנותקות לפעמים)

אבל חמותה בהחלט לא הייתה צריכה לגרור את הילדה לחדר ובטח שלא לנעול אותה, ואחר כך עוד להתהדר במעשה הזה. אז כן היא התבלבלה לגמרי ואפילו מאוד.

זו לא הילדה שלה!

וזה שהיא נעזרת בה המון לא אומר שכל מה שהחמות עושה זה קדוש

ואני לא הבעתי שום דיעה לגבי הכלה

התייחסתי רק לחמות.

וכלה כמוני אני חושבת שזה מתנה.

אם רשמתי חיה בסרט זה לא אומר שכל ההתנהלות שלי שגויה

תמיד אפשר לחפש מילים חלופיות ומתיפיפות יותר. 

כמו למשל מילים אחרות למילה- תגובה הזויה או איחולים כאלה ואחרים

אמהלה התגובות שלך מנותקות בטירוף

וזו לא פעם ראשונה!

אני כעסתי על הילדה קודם והכרחתי להרים את כל העוגיות

אבל הסבתא לקחה את התפקיד של ההורה בלי רשות

כי לדעתה הכעס שלי על הילדה והרצון להתנצל בפני סבתא לא מספיק עונש

אולי הייתה חונקת אותה גם וזה בסדר?

כי עוזרת לנו הרבה והיא אמורה להיות ההורות משותפת איתנו

תקראי את מה שכתבת, הבת שלך התנהגה בחוצפה, הסבתא התנהגה לא בסדר, ואתם הגבתם לסבתא.

את כותבת שהיו שם דברים נוספים, אבל הסיפור בהתחלה העלה לי גם את השאלה למה בעצם לא עשיתם כלום בעצמכם, ולמה לא גיביתם את הסבתא או עצרתם את הבת שלכם, או הראתם לסבתא שאתם מטפלים בזה.

זה נשמע אחרת כשאת כותבת את זה עכשיו

מבוגר לא יכול לתפוס ולגרור ילד לחדר

גם לא הורה

זה פשע

ילדה עייפה בת 6 העיפה עוגיות

נו שויין

בן ה6 שלי עושה דברים יותר גרועים מעייפות ואף אחד אפילו לא מפהק

ילד קטן עייף

תחבקו אותו ותעזרו לו

אחר כל מתפלאים שיש כ"כ הרבה בעיות עם ילדים

זה מתחיל מהורים שמצפים מילד להתנהל יותר טוב מהם

לגבי התגובה של ההורים

ועדיין גם אם ההורה ישב ולא עשה כלום

לא אמורים לגרור ילדה

וגם לא להעניש

ילדה עיפה צריכה טיפול

וגם אם ההורה לא מטפל בה

הסבתא לא צריכה להשתולל

יש לי אורחים בליל הסדר (ולפעמים בעוד חגים) שכוללים גם ילדים

וכשהם עייפים הם עושים כל מני

וההורים לא תמיד מגיבים לטעמי

אז מה

אז היו פה אירועים יותר דרמטיים מעוגיות מעופפות

אז מה

כולנו נשארנו בחיים

בשפיות ובהתנהגות נורמטיבית כלפי ילדים ומבוגרים

אף אחד לא צריך לסבול מהתנהלות לא נורמטיבית

לא ילדים

ולא ההורים שלהם

לא חייבים להתארח אצל הורים/ חמות שלא עומדים בסטנדרטים של נורמטיביות

התגובות שלי לא מנותקות.הן מגיבות למילים שלך.לאיך שתארת את הסיטואציה.לא כתבת בשום מקום שהגבת למה שהילדה עשתה , שביקשת להרים, שכעסת עליה.כתבת שהילדה העיפה את הצלחת וחמותך תפסה אותה לחדר...ואני שואלת שוב.ואל תעני לי.תעני לעצמך.אם זו היתה אמא שלך, גם היית מזדעזעת ככה? גם היית מדברת ככה עליה? הכתיבה פה על החמיות לדעתי מגעילה.לא רק הכתיבה שלך.תמיד תחשבו אם זו היתה האמא שלכן ולא החמות.

אמא שלי בחיים לא מתערבת בחינוך נכדים

גם על חמותי

אף אחד לא חסין בפני

שיתנהגו בצורה נורמטיבית

במיוחד עם ילדים

במיוחד אם הילדים הם שלי

יש משהו בזה...
גם אנחנו כהורים צריכים לנהיות נוכחים יותר...

שהיא לא יכולה לראות אוכל נזרק, היא דור שני לניצולי שואה או משהו כזה?
אם כן, הייתי יותר מבינה, לא שזה מצדיק את הענישה, אבל דווקא מהמקום הזה, הייתי מסבירה לילדה במילים פשוטות על המלחמה ולמה לסבתא קשה לראות אוכל נזרק.
כמובן מדברת איתה על מה הרגישה וכו וכו כמו עיבוד כזה שלא יהיה לא טראומה מהנעילה בחדר או שחלילה בעתיד תתרחק או תפחד מסבתא.

פעלת ממש נכון.

הגיוני שלבעלך קשה להכיל את זה, זו אמא שלו ומדובר בהשלמה כואבת עם התופעה החדשה הזאת.

מצטרפת לקודמות, לא להגיע עד שאת בטוחה במיליון אחוז שהם יידעו להכיל את הילדים 

שדווקא זה שחמותך התהדרה במה שעשתה ודאגה להסביר לכולם למה זה נכון וחשוב וצודק זה ממש מראה בעיני שהיא מאוד לא בטוחה בזה, היא בעצמה מרגישה שמה שעשתה לא בסדר בתת מודע אז היא מהר מחפה על עצמה, בתת מודע...

יכול להיות שגם יש לה מצפון על זה ויכול להיות שאחרי שהרוחות ירגעו תוכלו לדבר איתה ולהסביר.

לגבי המעשה עצמו, כשהילד שלי לא נרגע בטוב וממשיך להיות עצבני למרות שמשדלים אותו בטוב, אני בהחלט מכניסה אותו לחדר לכמה דקות (והוא קטן יותר מהבת שלך, בן ארבע וחצי) וזה לגמרי מאפס אותו, הוא יוצא רגוע ולפעמים אפילו אומר בעצמו "אני עוד לא רגוע" ונשאר בחדר עוד. אני לא נועלת אותו ואני גם אמא שלו ולא סבתא, אבל אם הוא לא הולך כשאני אומרת לו אז אני לוקחת אותו בכח, אז פחות מזדעזעת מעצם המעשה (לנעול זה באמת פחות כדאי) ולא נראה לי עונש שמשאיר טראומות לילד אם ההורים שלו לא הופכים את זה לטראומה. 

גם אני לוקחת ילדים לחדר להירגע כשהם משתוללים, לא שולטים בעצמם ופוגעים בסביבה שלהם, ומטבע העניין כשהם במצב כזה הם לא ילכו לחדר מעצמם רק בגלל שאמרתי ואצטרך להשתמש בכח פיזי כדי להביא אותם לשם (זו רק הגדרה יפה יותר למילה לגרור...). במצב כזה הם גם לא יישארו בחדר עם דלת פתוחה אז אאלץ לסגור אותה ולעמוד ליד הדלת ולא לתת להם לצאת.

מצטערת אם זה נשמע נורא ומזעזע, יש ילדים שחייבים איפוס בצורה כזו, והייתי שמחה לשבת לידם בחדר במקום להשאיר אותם לבד, אם זה לא היה מותיר אותי חשופה למכות מצד הילד.

אז עצם המעשה לא מחריד בעיניי (למרות שנשמע שהוא כן נעשה בצורה קיצונית) כן מזעזע שהסבתא עשתה את זה, זה לגמרי לא התפקיד שלה. מצד שני אם היא נשארת הרבה עם הילדים, לפעמים התפקידים מתערבבים והיא רגילה להציב להם גבולות. בכל אופן אם האמא כבר טיפלה בסיטואציה, ברור שהסבתא לא היתה צריכה להתערב.

שהוא אומר שהוא עוד לא רגוע זה דקלום של מה שהוא שמע ממכם

מה ילד בן 4 מבין על החיים שלו ועל הרוגע שלו

וגם לא ילד בן 6

בקושי מבוגרים יודעים להגיד מה מרגיע אותם ומה מעצבן אותם

גם אם זה לכאורה 'עוזר' להתנהלות עם הילד

זה לא אומר שזה עושה טוב

לו או לכם

כי ילד שמתפרע זה ילד שמציק לו משהו

צריך לעזור לו

להעניש אותו כדי שירגע בכוח

לא עוזר לו אלא שם פלסטר על ההתפרעות שלו

ואח"כ זה חוזר כבומרנג

הרבה הורים לא יודעים איך לעזור לילד

אז מענישים/ מרצים/ נשארים חסרי אונים

כל הדרכים לא משהו

ולכולם יש מחיר

להורה/ לילד

ומזה נובע רוב הבעיות של הילדים

לכן כדאי ללמוד להבין את הסיטואציה באופן נכון ולהגיב נכון 

ובחרתי לא להתווכח איתך למרות זאת.

אבל את לא מכירה אותי ואת הילד שלי ולא מכירה את הסיטואציה.

והילד שלי בהחלט נרגע בחדר, ואומר שהוא עוד לא רגוע רק כשבאמת הוא לא רגוע, להיפך אני קוראת לו לצאת והוא מסרב. הוא לומד מדהים מה מרגיע אותו ומה מציף אותו (והוא ילד שמציפים אותו המון המון דברים, יותר מילדים אחרים).

רוב המבוגרים שאני מכירה גם יודעים ולומדים מה מרגיע אותם ומה מעצבן אותם.

בכל זאת אני אסביר יותר, כשילדים עייפים הם פחות מווסתים, זה אומר שהם יותר מתקשים להתמודד עם הצפה של גירויים סביבם. בחדר שקט לבד עומס הגירויים יורד וזה לגמרי עוזר לילד לחזור לוויסות, חושי ורגשי.

עונה גם ל @נעמי28 

זה יכול להיות עזרה בויסות

לקחת ילד בכוח

זה לא יכול לעזור בויסות

גם אם החדר שקט

זה לא לילד ספציפי

זה לילד באשר הוא ילד

וכן משערת שיש שלא מסכימים על זה ועושים אחרת

כשהוא בתוך הסטרס הוא לא חושב מה ירגיע אותו, כשלוקחים אותו לחדר בניגוד לרצונו הוא יוצא מהסטרס ונרגע. זה קורה פה כל כך הרבה פעמים שאני לגמרי מאמינה בזה, גם אם אלף נשות הפורום יגידו אחרת.

לא אומר שזה באמת עובד

זה יכול להיות פלסטר

ובלי להכיר אותך או את הילד

אני כמעט בטוחה שיום יבוא וזה יפסיק לעבוד גם כפלסטר

ואז כשזה יפסיק לעבוד

לא יהיו לו כלים אחרים

כי לא לימדו אותו משהו אחר כשהוא היה קטן

(מה שכן עובד לילד בסטרס

זה לעזור לו עם הטריגר/ לנסות להפחית את הסטרס באופן מילולי/ להציע חפץ או פעולה מרגיעה

וגם שההורה נשאר רגוע ומהווה עמוד תווך)

אני גם חושבת שנכון לנתק את הילד מהסיטואציה,

אבל להיות איתו, לא להשאיר אותו לבד.

ילד שכדרך קבע נמצא לבד יכול להירגע, אבל גם לומד שהוא צריך לשרוד לבד במצבים קשים

וזה יכול להתפתח לדיכאון.

יכול להיות שגם הכל יהיה איתו בסדר בהמשך, אבל למה לקחת סיכונים.

כן קורה למשל כשההורה לא זיהה שהילד נכנס לטנטרום ולא סייע לילד להפחית עומס, והילד מגיע למצב של קריז שצריך ב"כוח" להרגיע אותו כי הוא מגיע למצב שעלול לפגוע בעצמו או בסביבה, אבל ממש לשים לב מתי הוא יכול לשלוט במעשים ולאט לאט לשחרר לו את יכולת הבחירה ולהוביל אותו מתוך שיתוף פעולה ולא מתוך מאבק כח.

אם זה קורה הרבה או שיש בעיה בזיהוי סימנים של ההורה או שיש בעיה לילד וצריך לאבחן אותה.

לא אמורים להשלים עם המצב שיש לומד שכדי להירגע כופים עליו משהו או משאירים אותו לבד להתמודד.

אצל ילד נורמלי (גם אם יש לו טמפרמנט גבוה) יש מדרג סימנים של חוסר שביעות רצון/ קושי וצריך לעצור את ההידרדרות בזמן כל עוד הילד שולט במעשיו.

במקרה של הפותחת פעולת הנעילה לא מתירה מקום לספק שזו לא טובת הילד.

חדר לא נעול מאפשר בכל זאת לילד לצאת מהחדר אם ממש ירצה גם אם ההורה לא מרשה. את עוד מציעה לילד לצאת. זה מצב שונה. לא שהייתי בוחרת לעשות זאת, אבל בכל זאת הסיטואציה שונה.

לגבי זה שילד לא יודע מה יעזור לו בסטרס בזמן אמת, אפשר לבדוק איתו את זה במצבים שהוא רק טיפה כועס או חסר שביעות רצון או מפחד וכד'.

מסכימה ממש שכדאי להרחיב את ארגז הכלים. בלי קשר, הרבה פעמים מה שעבד תקופה כבר לא עובד, וטוב שהילד יכיר מספר דרכים (בד"כ גם לגננת יש את הכלים שלה)

וככה זה מאפשר התבוננות והתאמה מחודשת במקרה הצורך.

לדוגמה יש לי ילדה שהייתה חייבת חושך מצרים כדי להירגע ולחוש שליטה בסעטואציה, ופתאום יום אחד זה השתנה ולא הייתה מדמיינת להציע לה אור.

מזל שהיא בעצמה ידעה להיות קשובה לרחשי ליבה ולומר שהיא רוצה לנסות לראות אם אור קטן ירגיע אותה ופתאום זה עבד.

על מקרה שונה מאוד מזה של הפותחת ואין מה להשוות.

גרירה ונעילה של דלת לעומת פיתרון מוסכם מראש על שניכם.

שגם עליו אפשר לחלוק אבל כל אמא והדרך שלה.

בשונה מהמקרה של הפותחת שזה קו אדום לכל הדעות.

לא נראה לי ששום גישה טיפולית תומכת בהפעלת כוח וגרירה של ילד ונעילה בחדר.

להגיד לילד אם הוא צריך כמה דקות להירגע לבד בחדר, לבין לגרור ולנעול . זה מזעזע ולדעתי מוגדר כאלימות.

הייתי מזדעזעת גם אם מדובר בהורים עצמם, בטח כשזאת הסבתא.

ואני גם לא מסכימה עם הגישה של להכניס את הילד לחדר, כל פעם כשהוא בטנטרום או עצבני,

זה לא רק משאיר טראומה זה מעביר את המסר "אתה רצוי רק כשאתה מתנהג יפה"

התניה של הקבלה שלו בהתנהגות טובה.
 

אפשר להיכנס איתו ולשבת לידו ולתת לו לבכות.

הגבולות שלי הם שאסור להרביץ או לזרוק דברים.

מותר לבכות ולהיות עצבניים, לכולנו ובטח לילדים.

אבל אני חושבת שהדגש וההסתכלות צריכה להיות-  לא על המעשה ההזוי שלה, ויותר על איך אתם מגיבים לכזאת התנהגות.

אין מצב שהייתי יושבת בשקט ונותנת לסבתא לעשות את זה.

היחסים בינך לבין הילדה שלך קודמים לכל קשר עם חמות או עם אמא.

אתם המבוגרים האחראים שלה.

הגב שלה.

אתם צריכים להיות הראשונים להיות שם כשפוגעים בה ובגבולות שלה.

ואם בעלך לא יכול לעשות את זה מול אמא שלו, תעשי את זה את.

לא צריך לריב עם החמות, בלי מילים, להיכנס עם הילדה יחד לחדר ולהרגיע אותה.

ולא מאוחר מדי.

גם אם לא הגבתם כמו שצריך, תדברו עם הילדה עכשיו, שסבתא לא התנהגה כמו שצריך, ותנצלו שלא עצרתם את סבתא, ושבפעם הבאה תהיו שם בשבילה.

לילדה בת שש מותר לעשות טנטרומים, זה אפילו חלק מהתפתחות התקנית שלה.

מותר לפעמים מתוך עייפות ובכי לא מווסת להפיל צלחת (אני מניחה שהיא בעצמה נבהלה מהתנהגות של עצמה)

מצד שני אדם מבוגר כבר צריך לדעת לשלוט ולטפל בטנטרום שלו, בטח אם הוא כולל התנהגות אלימה כלפי אחרים.

ומצידכם, אם אתם נעזרים בסבתא הרבה, הגיוני שהיא מרשה לעצמה לקחת חלק מהחינוך. תשקלו להוריד מינון ולבוא לביקורים יותר קצרים.

א. אהבתי מאד מה ש [@אמאשוני] כתבה. וכן את מה ש @זווית אחרת כתבו.

אן אתם תהיו יותר נוכחים ואסרטיביים לא יהיה מרחב שבו הסבתא תצטרך להיכנס. כי כנראה שהייתה חציית גבול מצד הבת שלכם.

ומצד שני-

אם הבת שלך נמצאת הרבה אצל סבתא כנראה שהיא מרגישה בנח עד כדי כך שהיא זורקת צלחת עוגיות

חבל לקלקל את זה. גם אם *לכם* הענישה נראתה מזעזעת. אני מאמינה שיש לבת שלכן מספיק חוויות טובות עם הסבתא וחבל לקלקל בגלל מקרה חד פעמי.

ב. גם לי נשמע שנהגתם ביותר מידי הכלה כלפי הילדה ולא הייתם מספיק אסרטיביים בהצבת הגבולות.

ג. אני רואה פה המון תגובות מזועזעות ורק רוצה לומר שעדיין לרוב רובינו אין שום ערובה לזה שהחינוך שלנו הוא דווקא טוב. אולי בעצם החינוך היותר קשוח של פעם הביא ליותר משמעת ויותר נימוס כלפי מבוגרים ובעיקר- יותר דרך ארץ? נשמע פה שהילדה יכולה להרוס את הבית אבל הסבתא היא זו שעברה את הגבול. למה?

ד. אמא שלי מארחת המון נכדים וברור שגם מענישה לפי הצורך ו-יש נכדים שהיא פחות מרשה להם לבוא אליה כי היא יודעת שההתנהגות שלהם יותר מאתגרת (הכוונה להגיע אליה שבתות בלי ההורים) תנסו לחשוב איך אתם רוצים שיהיה הקשר עם הסבתא ואיך אפשר לבנות אותה בצורה חיובים לכל הצדדים ולא רק לנכדה- זה בדיוק המשמעות של לחנך.

כתוצאה ממצב מסויים יצא שהתארחו שם לבד בשבתות מדי פעם

אבל רואה את הסבתא פעם בחודשיים..

אני מרגישה שמתוך השבתות שהיו שם ,הסבתא מרגישה סוג של שליטה

ואולי היא מרגישה שאנחנו לא מספיק מחנכים אותם

בכל אופן הגעתי למסקנה שהיא בן אדם כולם עושים טעויות.

אבל קשה לי מאוד לחזור לשגרה של חמות-כלה ולהיות איתה בקשר חם.

במיוחד עם המחשבה על המספר שבתות ההן בהן היו שם לבד... בעזרת ה' מקווה שזה לא יהיה יותר 

אני חושבת שחבל שתחמיצו את הקשר הטוב שמשתמע שהיה קודם.בגלל מקרה חד פעמי. ולהבין שנעילת ילד בחדר היא לא עונש מאד מופרך. גם אם אתם ממש ממש נגדו. יש אנשים שחושבים שזה בסדר.

אתם בהחלט יכולים לנסות לחשוב מה הגבולות ואיך יהיה הכי טוב להתמודד בפעם הבאה. - לקחת את האחריות על האירוע לכל הכיוונים - גם מול הילדה וגם מול הסבתא. לומר "סבתא אנחנו מטפלים בזה" (תאמיני לי שכל סבתא תשמח שההורים יחנכו את הילדים והיא תהיה רק בטוב ובנעימים).  

לי נשמע שהיא ניסתה לנחם את הבת שלכם- להביא לה ממתק לניחום ממש הלכה לקראת .  והילדה 'שפכה קיטון בפניה'. - אולי גם היא נפגעה.

בכל מקרה. חבל שאירוע חד פעמי יגרום לטראומה הן לכם והן לילדה. יכולות להיות המון המון חוויות טובות וחיוביות. ועדיף לחזק את הדברים האלה. מאשר לדשדש בחוסר ההסכמות

הילדה היא בת 6

והסבתא כנראה פי 10 ממנה לפחות

לא מה=בינה איך את רוצה שהציפיות מהן יהיו דומות?

ילדה בת 6 עייפה ועצבנית לפעמים מתנהגת לא בסדר

וזה נורמלי ותקין

אישה מבוגרת זה לא תקין שהיא מאבדת עשתונות ומתנהגת באלימות

במהלך השנים שעברו מאז שהייתה בת 6 הייתה אמורה ללמוד לווסת את עצמה

הסבתא לא אבדה את העשתונות, עובדה שאחר כך גם הסבירה את הרציונל של המעשה.ממש לא איבוד עשתונות ואין פה שום חוסר ויסות,אפשר לחלוק על הדרך החינוכית, אפשר לחלוק על המקום של סבא וסבתא בחינוך הילדים.יש הרבה גישות שתומכות שילד שמתנהג לא בסדר מורחק מהמקום(אדלר)לא כי הוא לא רצוי, ולא כי הוא לא אהוב.ההורים יכולים לחשוב אחרת, וזה בסדר.אבל במקרה הזה אין כאן בכלל בכלל איבוד עשתונות וחוסר ויסות.

כבר כתבת קודם שיש כאן בפורום נטיה להדביק לחמיות כל מיני תופעות נפשיות-והנה גם כאן, מיחסת "רקאני" לסבתא תופעה של "חוסר וויסות"...כדאי לחשוב על בחירת המילים.

אין לי בעיה עם עצם הרעיון

אפשר להגיד לילדה "קומי עכשיו ולכי לחדר ותביני שפה לא מתנהגים ככה"

או לחלופין "תיכנסי לחדר ותצאי עוד חמש דקות"

אבל לתפוס אותה בכוח ולגרור זה לגמרי איבוד עשתונות

הם איבוד עשתונות.

נעילה של דלת על מישהו בפנים, זאת אלימות.

דווקא עצם זה שהיא הסבירה את עצמה מגיע מהתגוננות והבנה שהיא עשתה טעות.

גם אם רוצים לקחת ילד כי אין ברירה והוא מתנגד, אפשר להרים בשתי ידיים.

מסכימה מאוד עם מה שכתבת.

רוצה גם להוסיף לגבי הגרירה...

גם אני מוצאת את עצמי לפעמים, ואני בטוחה שגם אמהות נוספות, גם חברות הפורום הנכבדות שמידי פעם "גוררות " ילד סרבן למקלחת, לגן וכו.לגמרי לא באלימות ולא בדרמות, פשוט לוקחים ביד ועוזרים לילד להגיע...

כאבי רגליים אם את עומדת כל היום אז זה מובן

בהריון זרימת הדם יכולה להשתנות וזה משפיע על הרגליים

שאר הדברים- תקפידי לשתות הרבה מים

וקחי את התוספים המקובלים בהריון

יתכן ויש לך ברזל נמוך 

לא נראלי יורד בדרסטיות כל כך מהר 

דווקא בהריונות של הגילאים המאוחרים יותר, היה לי ממש כאבי רגליים.
סתם מציינת, שתדעי שזה נורמאלי.
הרבה לנוח עם רגליים למעלה
לבקש מהילדים שיעמדו לך על כפות הרגליים- לי ממש עזר.
מסאז' ברגליים- כיף נעים ומקל ממש.
נעליים נוחות בלבד, בפרט שאת הרבה על הרגליים.
 

שממש היה טוב

הבעיה שאני ממש צעירה 🙈

בגיל שהילדים מבלגנים את הבית, ולא מסדרים..

ומילואים

וברור, אני שמה גם גרביים אלסטיות שממש מקלות, וגם נעלי ספורט תמיד

נכון גם גרביים אלסטיות ממש עוזר, אבל יכול להיות שכואב לך בגלל ורידים ברגליים?
לי זה כאב בגלל ורידים, לכן היה לי מהקופה גרביים אלסטיות.
ובאמת לא פשוט.
שולחת לך כוחות.

אבל זה לא יפתיע אותי אם זה בגלל זה..

אני אדבר עם הרופאה בפעם הבאה

😔

ואין בעיה לעשות בהנקה

בלי כאב

זמין בבית

לא מצריך חשיפת הגוף

יעיל להפחתה משמעותית אם משתמשים באופן עקבי 

שעווה כואב ממש.

בהנקה מותר לייזר, אסור בית שחי או אזורים שקרובים לשדיים.

אשמח לכמה שאלות..

מה זה בעצם לייזר ביתי? ממליצות על סוג מסוים? זה בטיחותי מבחינת בריאות, קרינה וכו'? למשך כמה זמן ההסרה מחזיקה?

אשמח גם לשמוע מבנות פה אם יש מישהי שקנתה ומרוצה, ואם כן אז איזה מכשיר.

לייזר לא ביתי, מחזיק מעמד כמה שנים טובות אחרי כמה טיפולים.

אני עשיתי כרווקה, בערך 10 טיפולים באזורים מסוימים. חלקם ממש כמעט חלקים עד היום, 7 שנים בערך. 

חלקם יש טיפה צמיחה שאני מורידה כשאני רוצה עם סכין, אבל אם יש לייזר ביתי אז כשמתחיל לצמוח אפשר להוריד שוב פשוט.

בין טיפול לטיפול הטווח גדל עם הזמן. בהתחלה עושים טיפול ואחרי חודש עוד טיפול ואחרי זה חודשיים ואחרי זה חצי שנה כבר.

מחזיק ממש טוב וגם מוריד את החוזק של השערה, השונה מהסרות אחרות שנהיה קוצני יותר.

לגבי קרינה - אני הבנתי מרופאה שאין בזה בעיה בריאותית רצינית.

הוא מכשיר עם עוצמה חלשה

שמפחית צמיחה בשימוש עקבי

לי יש את המכשיר הכי זול של בראון (נכון ללפני שנה)

הוא כמובן עומד בתקן בטיחות

עשיתי לפי ההנחיות

בהתחלה פעם בשבוע ואז לפי הצורך (עושה פעם בחודש חודשיים)

זה מפחית צמיחה באופן משמעותי

רוב השערות כבר לא צומחות 

לא ידעתי שיש ביתי
זה הרבה זמן? לעבור שערה שערה?

מורידים קודם את השערות (עם סכין גילוח) ואז מעבירים את המכשיר באותו אופן שבו מגלחים עם סכין

הלייזר מטפל בשורש של השערה

לייזר במכון שורף את השערה ואז יש שלב שהשערה שנשארה אמורה לצמוח ולנשור, ואז אחרי הגדילה הבאה עושים שוב.

ipl, שזה לייזר ביתי פשוט מצמצם את הצמיחה מפעם לפעם. צריך בהתחלה לעשות כל שבועיים ואחר כך לרווח יותר.

בהצלחה רבה!!!

מתפללת בשבילך שתצליחי

במקרה שלי

שינה = חלב

אם את מניקה ושואבת ושותה הרבה...

אולי תנסי לבודד איפה בדיוק הקושי. אולי זה לא עניין של כמות החלב?

יש לי ב"ה כמה מעליה אז אני יודעת לזהות אם חסר..

תמיד אני על הקשקש אבל הפעם היא כבר צריכה תוספות כי היא פשוט רעבה

לאכול בשר

קמתי למחרת מפוצצת חלב כמעט גודש

הבי פולן של פוראוור

לקחתי לפי ההוראות של הגברת חלב (איזה 6 ביום)

הרגשתי שממש הגביר לי וגם חיזק אותי על הדרך..

מבחינתי אם אני על הקצה שלא יצחצחו שיניים גם ובשעה 8 בדיוק הם במיטה לישון כבר. יש גם ימים כאלה.. או להתחיל סדר ערב הרבה יותר מוקדם. לפעמים גם לא קוראת סיפור כי לאמא היום אין כח וגם זה לגיטימי (אבל הרגלתי אותם לזה לא רק במצבי קצה)

מעבר לפרקטי נשמע שאת פשוט צריכה חיבוק כי היה לך ערב קשוח ונשמע שאת גם צריכה שינה טובה ואולי גם שגרה שתתן לך יותר אוויר (כותבת את זה בגלל הקטע עם הטלויזיה והגלידה. בימים שאני על קוצים לזמן של שקט זה אומר שלא היה לי מספיק פנאי לעצמי) ♥️

אז ממש ממש מובן

קחי עוד חיבוק♥️

לאט לאט דברים יתאזנו וערימת הכביסה תמצא לה מקום להיות בו שהוא לא הרצפה ותרגישי עם זה בנח

(ככה אצלי לפחות והילדים שלי כבר יותר גדולים🤭)

חיבוק יקרה!!

זה הסיוט שלי

תיקחי נערות שיבואו לקפל..אותי זה מציל 

מצאתי מישי חמודהההה ותותחית שבאה ופשוט מצילה אותי בכל הענינים!!

(לפעמים מרגישה שהיא יותר טובה ממני חחח)

הערצהההה ליפותת האלו שפשוט באות ועוזרות לי אחרי הלידה

פשוט מושלמות

אני ספציפית במילואים אז משלמת 55 לשעה (מהכסף של המילואים) שזה יחסית הרבה לירושלים..

אחרי הלידה לקחתי נערה לניקיון וקיפול ולקחה 80 שזה ממש הרבה

הבנתי שקיפול זה פחות מניקיון

וזה ממש הציל אותי אז 

עושה הרבה לבד אבל כבר דיברתי איתו כמה וכמה פעמים וזה פשוט לא נכנס משום מה

לא יודעת איך זה לא מפריע לו - אני חייבת ספייס

וסתם ככה אני תמיד עם רגשות אשם כי לתינוק יש לי הרבה סבלנות ולגדולה לא, ןנראה לי היא מרגישה את זה ולכן גם קשה לי כל ערב כי יש לי מצפון שאני מנסה "להעיף אותה לישון כבר"

נראה לי באמת צריך להרגיל, אנחנו נחזור ב12 מסעודת שבת ומבחינתה חייבת את השני סיפורים וזמן לדבר

כבר חזרתי לפני כמה שבועות ולא מרגישה ככ שינוי

אין לי איך לקצץ שעות, אין לי גם אפשרות לא לעבוד

לפני שחזרתי מחל"ד אמרתי לבעלי - שאני יביא עוזרת עכשיו כדי שאני לא אקרוס או לחכות לאקרוס ואז אביא ?

טוב כנראה הזמן הגיע, קצת כואב לי כי אנחנו ממש מנסים לחסוך עכשיו אבל זה על חשבון השפיות שלי כרגע

תודה על החיבוק !

ולכן נשארת לו פניות להיות בנחת עם הגדולה..

הייתי מנסה להרגיל קודם כל שרק אחד יושב איתה, בטח כל עוד את רוצה לתקתק והוא מבחינתו להימרח ולשמוע כל קורות היום.

לא חייבת עוזרת, אפשר גם נערה בוגרת מדי פעם שתאפס את הבית, הבת שלי בת 13 עושה את זה מאוד יפה 

כמו שכתבתי יש לי הרבה רגשות אשם שאני לא שם מספיק בשבילה אז אם היא רוצה לשבת ולדבר איתי אז כואב לי לא אבל מצד שאני אני מתחרפנת אז כנראה עדיף שלא

אני מרגישה שאם אני אדע שב8 הם במיטה אני יכולה להשים את כל האנרגיות שלי שם וליהות רגועה אבל דקה אחר כך, אני נגמרת 

את לא צריכה להרגיש אשמה, אם את נמצאת איתה ומדברתת איתה במהלך היום, לא חייבת דווקא לקראת השינה, למרות שיש בזה משהו נחמד, אם אבא שלה איתה ואת איתה שאר הזמן תניחי את הרגשות אשם בצד..

נשיקה וחיבוק.

ואת מתפנה ללו"ז של עצמך.

אין שום סיבה לרגשות אשם. ילדה בת 4 לא צריכה את שני ההורים שלה עד שהיא נרדמת. למעשה אפילו אחד לא

אני כן יושבת לידם, אני מבינה אותך....אבל ממש לא מאפשרת שיח ארוך. הם תמיד ימצאו עוד משהו לדבר. זה מנגנון טבעי שלא בא להם להפרד מהיום ולעבור לשינה אבל הם צריכים גבול וצריכים ללמוד לעשות את המעבר הזה

ומעבר לזה שיש לה צורך בסדר יום ברור ובגבולות- הצורך שלך לא פחות חשוב!

כמו שאת חייבת לאכול ולישון ,זה קריטי גם זמן לעצמך ולמטלות הבית (אלה שאת לא מצליחה להעביר הלאה או לוותר עליהן )

זה תקופה סופר סופר קשה, גם פיזית והורמונלית וגם טכנית. ברור שתהיי על הקצה....

תעצרי ותחשבי איך אתם מארגנים את החיים שלכם כך שהצרכים שלך יקבלו מענה הולם. זה לא מותרות

בהצלחה!!

אחדד שאנחנו לא יושבים איתה אינסופית במיטה שלה אלא זה על הספה / במיטה שלנו וכו' אבל את צודקת שקשה להם להפרד וללכת לישון

אתמול בערב אחרי שכבר התפוצצתי דיברתי עם בעלי והוא אמר שיעשה השתדלות לנסות לתקתק דברים בערב כי רואה כמה זה משפיע לרעה עלי ( ציין שבתורה ילד אמא שלו הייתה מפלצת אחרי שהם נכנסו למיטות והיה אסור להם לצאת, קצת באסה שזה מה שזה מזכיר לו אבל שיא המבינה אותה )

רק שבבוקר אני יוצאת לפני שהיא קמה 🤦‍♀️

נראה לי הבעיה המרכזית שלי זה שאני קמה ויוצאת מוקדם מאוד (6)חוזרת מאוחר (4) ישר לילדים, כבר אז אני בלי כח לכלום ומנסה לסחוב עד ההשכבות ושהזמן חורג, זהו - התפוצצתי

שאני חוזרת מהעבודה אני כבר גמורה ממש שהאמת אין לי כח ויש לי הרבה מצפון ולכן אני מסכימה עם כל הסחבת של ללכת לישון כי זה הזמן "שלה איתנו"

אבל בתכלס עדיף לה 10 דק' שאני באמת איתה מאשר 45 דק' שאני כל שנייה מנסה להעיף אותה לישון ובסטרס על כל המטלות שלי 

אז תני לו רבע שעה להיות עם שניהם.

אל תהיי בטלפון כי זה מעוות את תחושת הזמן ואין מנוחה. קחי לך רבע שעה על השעון לקפה ועוגיה, לנשום, בלי מטלות.

אחר כך תהיי איתה עד הערב ויהיה לת הרבה יותר כח לזה 

רציתי להציע שאם יש הוא חוזר מאוחר ורוצה זמן עם הילדה, אז שישכיב אותה ובינתיים תצאי להליכה קצת להתאוורר ותחזרי לבית שקט.

אבל אני מבינה שזה מופרך

גם לקום מוקדם, גם 10 שעות ומעלה מחוץ לבית כל יום, גם בעל שחוזר מאוחר וגם בלי עוזרת.

חביבתי

אין לך סבלנות כי אין לך רזרבות

מאיפה יהיו לך?

איפה את יכולה להוריד ממך?

שעת הנקה מקבלת?

יכולה לרדת בהיקף משרה?

עוזרת

אולי לקצר נסיעות אם יש אפשרות

צריך פה שינוי, זו לא שגרה סבירה בעיני ואם תמשיכי לסחוב אותה כנראה שלא יקרה פתאום איזה קסם...

אז רק לחשוב מה יהיה ברגע שאצטרך לעשות עוד שעה....

אין אפשרות להוריד אחוז משרה כן יכולה להביא עוזרת ואולי לקנות עוד רכב שיקצר בנסיעות אבל לא יודעת אם כלכלית נשרוד ככה

אולי נתחיל בעוזרת 

את עכשיו מוצפת וזה הכי מוכר שיש! לכולנו ❤️

ר ק  ש י ל כ ו  ל י ש ו ן  כ ב ר !

לגבי הילדה בת ה4 ,

זוכרת שגם הגדול שלי היה מרובע כזה, שחייב תמיד דברים קבועים . 2 סיפורים כל ערב זה התשה... אבל באותו רגע לפתוח דיון זה לא ילך, תנסי לשוחח איתה אחר הצהריים בנחת, נכון תמיד מספרים לך 2 סיפורים? אז היום בערב נקרא רק 1 כי זה נהיה ארוך ומאוחר, את יכולה לבחור סיפור מהמדף. יכול להיות שהיא תתבכיין, תתעצבן, אבל את הסאגה הזאת תעשו בצהריים, לא דקה לפני השינה . עם תינוק קטן זה ממש קשוח 2 סיפורים!

לגבי הספייס שלך: לדעתי אל תסחטי את עצמך עד 8 בערב . פשוט כשבעלך חוזר, אחרי שהוא קצת נח אוכל משהו, תגידי לו אם זה בסדר שתניחי את הראש חצי שעה לבד בחדר והוא יהיה עם הילדים, ואת תראי איך החצי שעה הזאת נותנת כח וסבלנות אח''כ להיות עם הילדה והבית, רק שקט בחדר. את יכולה לעצום עיניים, לראות סרט, לשחק רמיקוב בפלאפון (מנקה את הראש!)

הבן שלי בן 6, ב19 במיטה ונרדם תוך כדי סיפור.

גם אם זה לא מסתנכרן עם השעות שבעלך חוזר לא הייתי מוותרת על שעות שינה. ילד עייף קשה לו לשתף פעולה, הוא נמרח יותר וסתם חבל.

תסבירי לי בעלך בשיחה כללית שחשוב לך לשמור על לוז מסודר כדי שיישאר לך זמן שקט לעצמך.

בכל מקרה חזרה לעבודה אחרי חלד תמיד דורשת זמן הסתגלות, זכור לי שאצלי לקח אפילו כמה חודשים אז לנשום עמוק ולהתפלל בע"ה לאט לאט יהיה יותר קל

ברור לי שיש ימים שהיא לא ישנה מספיק והתוצאות בהתאם.

עכשיו בכלל היא מסתכלת בחוץ אומרת לי שעדיין אור אז אי אפשר ללכת לישון

אני פשוט מפחדת שתתחיל להתעורר ממש מוקדם ( וגם ככה אני רואה שלא מצליח לי ) השאיפה שלי זה 7:30 -8 אבל כרגע זה 8:30 +++

תנסי, חבל שאת מפסידה סתם שעות בערב והיא כמובן גם..

אם היא ילדה שנמרחת וכו' תתחילי עוד יותר מוקדם.  

17:30- ארוחת ערב, סיפור וכו', 18:30- מקלחת בהחת וישר למיטה.. יום יומיים היא תתרגל

לאסוף

לפעמים רק מגיעים לבית קרוב ל5 ( אם אני מאחרת אז לפעמים חמותי / בייביסיטר אוספות אז זה ממש להגיע לבית וישר לשגרת ערב

זה לא יותר מידי קשוח ? 

ואז שגרת ערב. 
 

וגם שגרת ערב לא חייבת להיות משימתית אלא חלק מהזמן שלכן ביחד. 

למשל להכין חלק מארוחת הערב ביחד

או לתת זמן למשחק באמבטיה תוך כדי שאת מדברת איתה על היום. 

ברור שזה לא אידיאלי להגיע הביתה וישר להתחיל משימות, אבל יותר לא אידאלי שהילדה לא ישנה מספיק זמן בלילה

לילדה בת 4 שלא ישנה צהרים ללכת לישון אחרי 20:00 זה ממש ממש מאוחר

תחשבי על זה הפוך

במקום לראות איך הלוז שלה משתלב עם הלוז שלכם (בעלך חוזר מאוחר ורוצה זמן איתה- או שלך זה מרגיש מוקדם מידי כי את חוזרת רק ב16.00)

אתם צריכים לעשות שינוי מחשבתי ולראותנאיך אתם משתלבים בלוז שלה

יצא לי חדפ לתת לילדים להישאר מאוחר כדי להספיק לראות את אבא

אבל זה היציאה מהשגרה

השגרה היא שב19.00 במיטות

ובעלי יודע שאם הוא רוצה להספיק לראות אותם אז הוא צריך להיות בבית לפני

ואז גם יש זמן בנחת לסיפור, לדבר

וכשזה בנחת אז הערך המוסף שלו שווה פי 8 מתשומת לב לחוצה וחסרת סבלנות (שזה הגיוני לגמרי שזה מה שקורה ב21.00... אני גם מאבדת את זה בשעה הזאת)

אבל אני ינסה להתמקד באיכות ולא בכמות, מקווה שאני ירגיש יותר שפויה ככה

חיבוק זאת תקופה קשוחה.

בגיל ארבע, ללכת לישון בשמונה זה מאוחר, וככל שהם עייפים קשה יותר להרדים אותם.

אפשר להקדים את כל ההרדמות בשעה וזה יתן לך שעה נוספת בערב לעצמך.

אם בעלך רוצה זמן עם הילדה כנראה שתצטרכו לשקול את שעות העבודה מחדש ולא לעכב אותה מלישון.

וגם נניח שהוא נשאר ער עם הילדה - שילכו לחדר שלה ויסגרו את הדלת, לא קשור אליך, בשאר הבית לילה.

ולשאר מטלות הבית, כמה שעות של עוזרת באמת יתנו לך שפיות.

כמו שחלק מהכסף הולך למטפלת כי זאת הוצאה נדרשת ואין ברירה, מבחינתי גם חלק מהכסף הולך לעזרה גם בנורמה ולא במצב של אחרי לידה.

שוקלים רכב שני ועוזרת אבל כלכלית לא יודעת איך יהיה

אולי כבר עדיף לי ליהיות עקרת בית עם עבודה קטנה מהצד ולחיות בצמצום 

שעות קשוחות ממש, בטח אחרי לידה.

לא יודעת איך אפשר לתפקד אחרי 10 שעות מחוץ לבית - ילדים - קיפול כביסות ובית - תינוק שבטח קם בלילה - ולקום לעוד בוקר כזה.

בנוסף הורמונים ועייפות של אחרי לידה ורגשות אשם.

אפשר דרך אמצע.

לעבודה יש יתרונות חוץ מכסף, כמו משמעות, חברתית, יציאה מהבית.

אולי להוריד שעות / ימים / לשקול עבודה קלה וקרובה יותר.

לא אשקר שה10 דק' האחרונות הרגשתי שכבר די אבל כלום לעומת הימים האחרונים

כן הצלחתי ליהיות יותר קשובה לה.

כל היום פשוט אמרתי לעצמי עד 8 כולם במיטות, לא משנה אם לא יהיה מקלחות, צחצוח שיניים וכו' וזה עזר לי ממש

את האמת שבעלי עדיין לא חזר אז איכשהו זה אולי קצת עזר

שהיא התחיה להמרח אמרתי לה שאפשר לדבר עוד דקה ואת השאר אפשר להמשיך מחר

מקווה ממש שאצליח להתמיד ואפילו להקדים בחצי שעה

תודה לכולכן ! ממש עזר לי העצות וחיבוקים

אה, ושוקלת ברצינות לקחת עוזרת 

שבעלך ישאר עם הילדה שעה בבוקר, לכיף כרבול, סיפורים וגם לתקתק את הבית.

בבוקר בד"כ יש יותר כוחות.

גם במחיר שהוא יחזור שעה מאוחר יותר בערב זה משתלם כי ממילא את על הילדים והוא על הבית בבוקר.

תשכיבי אותה לישון ב19:00 כמו שכתבו.

עבודה עד 16:00, טיפול בתינוק וילדה בת 4 זה די והותר.

תלכי לישון מוקדם בערב, עוד יהיו תקופות שתוכלי להכניס ללוז דברים נוספים, לא כרגע.

בהצלחה!!

כי הכי זול שיצא לי לראות רובוטי זה שיאומי ב800 שח

וכדאי לקחת בחשבון שאם רוב הזמן הרצפה לא פנויה מחפצים, אז לדעתי זה בזבוז כסף (אאכ וזה יגרום לכם לפנות אותה עבורו)

עדיף להימנע מזול.

אם כבר קונים משהו, עדיף איכותי שיעשה את העבודה ולא זול שגם יעשה רק חצי עבודה, יתקלקל מהר והיה קשה לתחזק

חוץ מזה שזול אכן פחות יחזיק מעמד, הוא גם לא יתן את ההקלה שאת מחפשת.

יש דגמים של ידני ב1500-2000 שח,

במחיר כזה גם לשנתיים זה אחלה.

לנו יש דרימי 14 שקנינו זול, לפני שנה ורבע, לא ממש שומרים עליו ולבינתיים עושה את העבודה.

הרובוטיים יותר יקרים ולא יודעת להשוות אם שווה את הטרחה או לא.

מה שבטוח, מכשיר ברמה של מטאטא בלבד לא שווה את ההשקעה.

עם ילדים קטנים כיף שלא צריך לחשוב פעמיים להפריד רטוב מיבש,

מעבירים פעם אחת במקום גם מטאטא וגם שטיפה.

לדעתי את תשתמשי הרבה יותר ממה שאת חושבת.

ועם כל הנוחות קודם כל בטיחות

בגמילה.. 

יש לך טיולון נשכב 180? יש לו כיסוי טוב מאחורה שסוגר הכל ונותן תחושה של אמבטיה?

את משכיבה בעגלת אמבטיה על הבטן או על הגב?

אפשר להשכיב לישון באמבטיה ואחרי שנרדם לפרק את האמבטיה מהשלדה ולהניח ישר על הרצפה.

זה ממש נוח ולא ממש מסוכן לדעתי.

הוספתי מזרן, וזה היה להם נוח.

טיולון נשכב עד הסוף, כמובן.

מקווה שיש לכם טיולון נוח...

תודה לכולכן😘😘

@שירה_11

@אמאשוני

@טארקו

@יעל מהדרום

@מתואמת

אבל אני גם עברתי לטיולון כבר.

קיבלת הערכה למרות שלא התאמצת