לא הייתי רוצה להתקע שם שבת סתם כי זה לא נעים. אולי עם חברה זה פחות גרוע.
הפתרון הוא לצאת עם הבן בגיל הרלוונטי, להתחתן איתו ואז לבוא ביחד לחמות המקסימה לשבתות.
כנראה שלא
אכתוב לך בפרטי
לפני כמה זמן חברה שלי הייתה עם המכרה ואמא שלה באיזה שהוא מקום ובחזור היה ספק אם תספיק את האוטובוס חזור אז האמא אמרה שאם היא לא תספיק שתישן אצלם ואז המכרה(הבת שלה) אמרה שאי אפשר כי יש בנים בבית 
אני מבינה את ההגיון בעיקרון אבל לא כשמישהי נתקעת בלי אוטובוס בלילה.
איך תרגישי. אם זה ילחיץ אותך ותרגישי שהמכרה נושפת בעורפך כל השבת ולא תהיי רגועה יכול להיות שלא כדאי. אם לא יש מה לשקול.
אבל בסוף את חייבת לעשות בירור עם עצמך מה את חושבת על כל הסוגייה הזו של צניעות וכו', לא לפטור את ההתלבטות במילה: הרפתקאות. כי יש דברים שלא היית עושה גם תחת קטגוריית הרפתקאות, נכון?
עוד משהו: תנסי לדבר עם המכרה פתוח על זה. לא כדאי לעשות משהו שהיא לא אוהבת. אחרי הכל תמיד תזכרי שהיא הגשר שלך למשפחה הזו..
נכון בהחלט.
מסכימה על הכל.
אל תעופי על 'אהבה ממבט ראשון' של החמות... הרבה חברים מספרים לי שדווקא החמות מאוד מאתגרת אותם אחרי החתונה [זה ידוע], ומאוד יכול להיות שבעלך שלעתיד ירצה ממך קצת פחות לעוף על אימא שלו, ולמקד את האהבה והתשומת לב בו.
באופן כללי לדעתי בכל הסיפור של החתונה החמות היא לא פרטנר כל כך.
מניסיון בשידוכים שלי
מצחיק אבל גם היום פגשתי אמא שרוצה אותי לבן שלה מוזר.
אל תגזים ברור לי שיש סדרי עדיפויות בחיים.
הרמוניהאיפה את מסתובבתת חחח
קונה כל אמא
האמא הראשונה באמת התלהבה שאני מסודרת ומשקיעה אבל באמת התחברנו ומצאנו שפה משותפת. עפתי עליה ממש.
האמא השניה לא יודעת אבל אולי כי אני נחמדה?
איך זה? ביום יום את לא הולכת עם גלימות אדומות?
אני:)))))
וככה זה מתגלגל כל פעם
הייתי גם באמצע לקרוא ספר אז היא הפריעה לי.
אנימהזה עובד גם הפוך, לא?
מחפשת
ימח שם עראפתעבר עריכה על ידי ימח שם עראפת בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 0:48
הו, יש"ע הנערץ והנשגב
חנון ערך את הודעתי, מביך
פרצה קוראת לגנב
יש לי דחף לרקוד באושר לנוכח המחשבה המעצימה שישע הפך לדיקטטור, הו, ליבי עולץ בקרבי
ואתה, דוקא מרזה אותך ירוק
כן כן ליבי עולץפתית שלגמצד אחד זה נחמד לערוך לכם הודעות, מצד שני זה מרגיש נבזי ביותר
ונראה לי שאתם תמאסו בזה בדקות הקרובות
פתית שלגאם זה מה שאני חושב שזה זה טיימינג מדהים, מאד נהנתי מהשיחה ההיא, והתבאסתי שנמחקה, אז עכשיו כמנהל כל יכול צילמתי מסך
(צ'אוצ'שקו, סטאלין, מאו, וכדו') אנחנו לא נעולים באוטופיית שטול (צריך למצוא לזה שם כמו "גן העדן הקומוניסטי" "הקפיצה הגדולה קדימה" "המדינה המוסלמית" "גן העדן לעובדים" וכדו' כפי שכל הדיקטטורים הגדירו את החיים תחתם (ברכותיי יש"ע על הקידום 
מאמינים בך ש... אמממ, לומשנה)
כלומר, אהמ, התכוונתי לומר כמה נאה אתה וכמה אתה מאיר את הפורום באור יקרות מרגע כניסתך לתפקיד, עפר אני לרגליך הו ישע נורא
אנימהמניק חסום ומנודה הוא הופך למנהל
הייתי צריכה מישהו נוסף פעיל שיהיה מנהל יחד איתי, כי אני כמעט לא כאן...
את מי שמפריע להתנהלות התקינה….
בשעה טובה @ימח שם עראפת
ציפיתי ליותר תגובות סטייל אנימה
והרי היא כבר העידה את הכשרון הזה על עצמה …
הפעם
ולמרות שיש לי יכולות רבות, לא בכולם אני משתמשת בחיי היומיום. לשטוף כלים לדוגמא.
רק הבעתי את פליאתי על התפנית המפתיעה בחייו של ישע. אם הוא הצליח להגיע מניק חסום למנהל פורום כנראה שיש לו עוד תקווה ואולי יום יבוא וגם יהיה לו נשק.
@ימח שם עראפת ברכותיי!
אולי זה עוד יהפוך אותך לקצת יותר "ממלכתי" כאן בפורום🤭
אני מודה שגם אני הופתעתי
וגם @מבולבלת מאדדדד הופתעה
הו, כהן עץ, העלה מנחה לאדון הפורום, פרחי דבקון אם תואיל
אבל משהו שצריך לכתוב, על כמה שהייתי ילדה סקרנית, שהמון דברים מהסוג הזה עניינו אותה
מול כמה ששנאתי שיעורי מדעים
כי פגשתי בזמן האחרון עוד כמה כאלו
ואני לא מצליחה להבין איך מערכת החינוך הצליחה להרוס את הדבר הזה
איך משרד החינוך מצליח במיומנות יוצאת דופן לרסק סופית כל סקרנות טבעית ובריאה של ילד...
ברוך ה' שהייתי ילד חנון ואת שלי הוא לא ריסק כ"כ... רק במתמטיקה אני חושב...
מי שמכיר את הספר "האם יש סיכוי לאהבה" של דוד בן יוסף, הוא מזכיר שם את הנושא... יש לו חלום וורוד ולא מציאותי ל"איך אמור להיראות בית ספר"
כמו שאנחנו מכירים.
חובה,
בכיתה,
מסובך,
מקשיבים למורה,
כותבים בדפים,
מבחן.
והתביישתי קצת.
כי אני באמת לא מבינה את הטענות שלנשים יש ריבים מרים ואגרסיביים מילולית אחת עם השנייה.
זה כל כך לא קיים בסביבה הנשית שאני חיה, שקשה לי להאמין שזה סטראוטיפ שמבוסס על המציאות.
אבל אולי יש בזה משהו אמיתי.
לפחות יש פה מישהו אחד שנהנה מזה.
אני מזמין אותך לשבת עם אחותי הקטנה והגדולה ביחד...
אצלנו זה מגיע גם לאחים
אבל משפחה זה אחרת, וגם זה רחוק מהאכזריות הסטריאוטיפית.
פשוט זה לא קשור למה שאמרת בהתחלה... טוב אולי במשפחה שלי זה יוצא דופן אבל יצא לי לראות אכן שנאת אחיות לרמות מבהילות... כאילו, אנחנו הגברים אומנם עם תאוות רצח ודם, אבל שוכחים הכל אחרי 2 דקות אבל בנות ממין נקבה... ישמרנו ה' מפיגעיהין (כמובן שלא כולן כאלה ואני כותב על בסיס מה שאני מכיר ולא מכליל למרות שכולן אותו דבר...)
כשצריך לרמוס יש לי דרכיי שלי 
שהם לא חשופים אליו
פשוט עם, עולב ירקרק מן השורה, לא חום-בורדו כוותי
כי נכין מהם גפילטע
ימח שם עראפתאחרונהי
כמה מחשבות:
מאוד מאוד מאוד מוזר לקרוא בזרימה ובהבנה בהירה טקסט שנכתב לפני כמעט 450 שנה, בעולם שהכל בו שונה לגמרי מהעולם שלנו. עוד טקום ההתפתחויות המטורפות במדע ובתרבות, טרום מלחמות וארועים משני סדרי תבל, טרום הופעת מגמות תרבותיות שהן הלחם והמים של היום. ועדיין - אנשים, עם חוש הומור די שנון (אפילו במובן מסוים מאוד שנון).
אני חייב לקרוא באינטרנט על הטכניקה שמולייר השתמש בה. יש המון תיאטרליות מלאכותית של דמויות שמדברות לעצמן או מגשימות אלמנטים תאטרליים נטו - דמות שמסבירה את העלילה או את הקשר בין דמויות אחרת זו לזו // דמות שמדברת לעצמה או לקהל...
ההומור פה מאוד ילדותי, במובן מסוים. מאוד מזכיר הומור של סרטי ילדים כיום. ויחד עם זאת כתיבה ממש אחלה.
מאוד מעניינת אותי ההשפעה התרבותית של המחזה. דוסטוייבסקי מצטט בלי סוף ממולייר בספרים שלו (במיוחד מהאחים קרמאזוב)
עכשיו ימים נוראים, עוד מעט יום הדין, יש מאורעות גדולים ונפש האדם מבקשת לדאות מעלה. יש כל כך הרבה גוונים וכיוונים בחוויה האנושית, ואני נמשך למרחבים הארופאיים האלה הקטנוניים שעיקר ערכם כיום הוא היכרות וסקירה של תנועה דיאלקטית עדינה ופרהיסטורית מול הכנסייה והשליטה שלה בתרבות.
ציטוט בסוף הדף השמאלי שהוא אנטישמי וכלל-גזעני כי אין שום סיבה לא ללעוג לז'ידים
י
י
