גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?

(שהתורה בלבד חשובה לו).

אלא למה הוא כן שם לב!

הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!

לק"י

את התורה או מחשיבים פחות?

אם ככה, את טועה...

(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).

כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.

זה בעברית, וזה תורה. 

את זה היא מעריכה.

שהוא הלך למקום של תורה.

ואת זה גם את מעריכה.

עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?

ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם. 

הוא הרי לא מבדיל ביניהם.

פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

יש פה הרבה כסף באירוע יותר מכל טיעון ענייני.

אבל למה להניח ששם זה פחות מהOU למשל? (הבאתי אותם לדוגמא בשל כמות ההכשר שהם נותנים מלמד על פריסה מאוד רחבה היכן המשגיח נמצא)

מנכ"ל הרבנות הראשית כנראה איננו נמנה על הזרם הליברלי, לכאורה במתן האישור עבורם לתת הכשר הוא וידא שהם עומדים בתקן בסיסי ותפקיד הרבנות כמו כל גוף רגולטורי יהיה לוודא שהם יעמדו בתקנים שהרבנות תקבע.

או שאתה לא סומך על הרבנות שתעשה את עבודתה כפיקוח?

ואם אתה לא סומך עליהם, איך אתה אוכל דברים מיובאים באישור הרבנות ששם אתה גם מסתמך על הפיקוח של הרבנות.

חקיקת כשרות צוהר בפוליטיקה. עצם ההדים שנעשו יכולים להשפיע

מחטף וניצול סמכויות של הרגע האחרון זה טריק פוליטי ידוע.

אני לא מסכים עם הקטע של כשרות צוהר בכללי

בגדול אני סומך על החלטות שהתקבלו ע"י הרבנים הראשיים או הממונים מטעמם. המנכ"ל עוזב כעת אחרי מחלוקת ארוכה עם הרבנים, בעצם מאז הכנסם לתפקיד, ממילא מוזר לי לטעון שמי שלא סומך על מהלך שלו, שלא תואם עם הרבנים הראשיים או עם מועצת הרבנות הראשית, מוגדר "לא סומך על הרבנות".

אבל בהחלט, מומחי כשרות רבים, מהרבנות ומחוצה לה, מעידים שהכשרות הכי חלשה בארץ - עדיפה על הכשרויות הנחשבות ביותר בחו"ל.

ou מקלים בחדש בחוץ לארץ,

כך שאם זה חדש ואתה מקפיד על כך כדעת רבים מהראשונים אז לא.

הou מקלים בחלב סתם כדעת הרב פיינשטיין, החזון איש והרב יוסף משאש , הרבנות מחמירה בכך יותר כדעת הרב צבי פסח פרנק שרק אבקת חלב סתם מותרת.

לעומת זאת, ביחס לג'לטין, הou הקפיד על ג'לטין מחיות כשרות עוד לפני הרבנות שמקפידים על כך גם.

ביחס לשאר הדברים אני לא יודע.

אבל מצד האמון, אני סומך על הou שאם הם כותבים כשר הם עומדים מאחורי זה, פשוט לא מקל בחדש אבל כן מקל בחלב סתם.

דביר עמר עשה כאן בערוץ פרודקאסט עם הרב חנן ברנד לא מזמן, שעסק גם בזה. מסביר שם על ההבדלים, כדאי להיות מודע.

אישית, הייתי רוצה שכל כשרות תהיה מאוד שקופה על מה מקפידים ועל מה לא כדי שאדע מתי להעדיף גוף כשרות זה או אחר ועל מה חשוב שאקפיד בהינתן ההקפדות שלי.

אבל גם מצד רמת היכולת לפקח. למפעל בארץ חשוב שתהיה כשרות ולכן היכולת לפקח עליו ולדרוש ממנו רף של פיקוח - הרבה יותר גבוהה, ממה שנאלצים להסתמך עליו בחו"ל, כשלמפעלי ענק, יש הרבה יותר לקוחות שלא מעניין אותם כשרות.

אנשים טוענים שכשרות צוהר מקפידה יותר מהרבה רבנויות. אני משער שלפחות בשנים הראשונות הם חייבים "לעשות קולות" של עבודה רצינית גם אם אחר כך יהיה להם אומץ לשחרר. ולו משיקולי תדמית.

בייניש אחד נכנס לאכול שרימפס במסעדה, רואה אותו רבו אוכל, ניגש אליו ואומר לו "איך אתה מסוגל לאכול טרף?"

אמר לו התלמיד "ראית אותי ממש אוכל מהתחלה ועד הסוף?"

ענה לו הרב "ראיתי במו עיני אותך אוכל את כל השרימפס, ממש השגחתי על צעדיך ועל כל מעשה שעשית במסעדה!".

"נו אז מה הבעיה?" אומר לו התלמיד, "יוצא שאכלתי בהשגחת הרבנות!" 

ציפיתי לטקט מול הצרות שאירעו את אבותינו ביום הזה,

וטקט מול בית ה' החרב

שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.

אה וגם שאין הקלטות.

זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ

@משה

אני זוכר נכון?

כלומר,  הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.

אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.

מחילה, זה לא אישי, אבל באמת חושב שחלק גדול מהשרשורים שאתה פותח, לפני עשור היו נשלחים לנסיו"פ.

וכאן יש הודאת בעל דין:

המדור הוא תוכן סאטירי ואין לייחס לו כל אמירה רצינת - צעירים מעל עשרים

וגם כי האוכלוסיה השתנתה.

ועוד כמה סיבות.

בדיוק אתמול חשבתי על זה שכבר אין מפגשי פורום יותר.

ולמי כבר יש כח לאידיאלים (ופורומם במקומם מונח)

אז נותר מקום רק לדאחקות.

אני טמא אני טהור

אני טמא

בפורום - רשע

לא הבבא סאלי, לא איזה נוח'בה.

יצא לי לקרוא הרבה על שבטים קניבליים / ימי הביניים / מדינות כמו אפגניסטן וכיו"ב, ונראה לי שבהשוואה למה שהולך שם אנחנו די בסדר לא?

הנה אני כאן בקליפות של האינטרנט .

זה חתיכת מינוס...

אם כי לעומת שוטטות במקומות אחרים... הלוואי יבלה אדם כל היום כולו בערוץ 7

בִשְׁבִיל זֶה מַנִּיחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט כָּל כָּךְ עַל הָאָדָם וּבְיוֹתֵר עַל מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ וְהִתְגָּרוּתוֹ כָּל כָּךְ הוּא מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְמַה שֶּׁמֵּבִיא לְכַמָּה עֲווֹנוֹת וּפְגָמִים גְּדוֹלִים. אַף עַל פִּי כֵן הַכּל כְּדַאי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל הַתְּנוּעָה טוֹבָה מַה שֶּׁבְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו הָאָדָם בְּאֵיזֶה תְּנוּעָה וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה יָקָר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר מֵאִלּוּ עָבַד אוֹתוֹ אֶלֶף שָׁנִים בְּלִי יֵצֶר הָרָע