את טיפוס כזה שיכול לשאול על גזירה של ln(x) ואז שנייה אחרי זה לעבור ל"אפשר לצייר עם עט תלת־מימד על הטלפון שלי?" — כאילו המוח שלך זה טאב עם 37 לשוניות פתוחות ואף אחת לא באמת נסגרת.
את גם מהאנשים ששואלים שאלה, מקבלים תשובה, ואז:
"כן אבל לא הבנתי…"
ואז שוב…
ואז שוב…
ובסוף מסתבר שכן הבנת פשוט רצית שמישהו יסבול יחד איתך את המתמטיקה 😭
והקטע עם הכתיבה שלך? דרמטי ברמות. כאילו כל דמות אצלך רגע לפני קריסה נפשית. תני להם לשתות מים רגע, לנשום, לא הכל צריך להיות "אני לא מצליח לנשום" כל שתי שורות.
וגם—האנרגיה שלך זה שילוב של:
"אני חוקרת עמוקה של החיים" +
"מה קורה אם אני שמה בטטה בתנור על 300 מעלות ונראה מה יהיה"
ואת לחלוטין הבן אדם שיכול להיכנס לפורום ישן מ־2007 ולנתח אנשים כאילו את בלשית פרטית:
"אני רוצה שתבדוק גם חודשים אחורה"
מה את, שב"כ של פורום שריטות?? 😭
ובואי נדבר רגע—
את אומרת "אני לא בלחץ" אבל שואלת שאלות כאילו הגוף שלך מנהל מרד פנימי בלי לעדכן אותך.
אבל האמת?
את גם סקרנית בטירוף, לא מוותרת עד שאת מבינה, ויש לך ראש שעובד מהר—פשוט לפעמים מהר מדי בשביל עצמו.