והירוק כבר לא ירוק

ומה שאמרנו אמש

רחוק, הו כמה רחוק.

אבל אצלנו הן מזמרות דווקא....

הדרורים פחות - העורבים, המיינות משתלטים על אמצעי המחיה שלהן.

מאוד מצער.

כדאי לזרוק פירורים מדי פעם לבקש מהשם שהם יגיעו אליהם ולא אל הבריונים שלעיל.

אולי תכתבו (אם אתם קוראים וזה לא ביטול תורה) על ספרים אהובים/מעניינים?

גם הבנות!

וזוג יונים השתלט עליו

יחד עם החוצפה הישראלית...... (לפעמים)

טוב שהן השלטו כי המיינו האלו ודומיהן ממעטות את

הילידים האמיתיים  - הדרורים.

הדרורים מאוד התמעטו. חבל. הן קטנות וכל כך אמיצות

ואי אפשר לביית אותן.

החוליגנים האלה בדמות מיינות, דררות ועורבים, ממש

דוחקים את רגליהן. 

האם שייך להביא כאן רשימה של ספרים מעניינים

(אותי?). הבאתי פעם אבל מגיב הציע לי לשלוח

שוב, בשרשור חדש.

השאלה, אם אנשים קוראים פה. כי זה עלול

להיות ביטול תורה.

לא עושה רושם שהבנות מעונינות

במיוחד. לי יש אובסיסיה של ספרים

לא שקוראת עכשיו הרבה, אבל אלה

שקראתי....נחמד להחליף דעות על

ספרים בין מי שיש לו/ה אובססיה דומה... 

(כל־כך)

אשמח להמלצות טובות לספרים טובים מהעולם

קצת קיטש אבל חמוד.

ותוך 5 דק

הפרסומות של גוגל היו כבר על הספר הזה

שנראלי שאני אוהב רומנים כזה

למרות שלא מכיר הרבה,

בעיקרון כל סיפור מעניין שכתוב טוב

גם מתח או בדיוני אם את כן מכירה...

קורמו. - כל אחד שרואה את הספר הזה חושב ''נו, יציאת מצרים, מכיר את זה'', וגם אני חשבתי כך, ובפרט שאני קורא מושבע, וקראתי *מלא* מדרשים על יציאת מצרים, לא חשבתי שיש משהו שיכול לחדש לי משהו בנושא.

אבל כשקראתי את זה הבנתי שזה רמה אחרת לגמרי.. בחיים לא הרגשתם כזה חיבור ליציאת מצרים, ומכיוון בלתי צפוי לחלוטין, ממליץ בחום, ממש.  https://yefe.co.il/product/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94/%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94/?srsltid=AfmBOopFhP9-abg3UKnP9QbIN8IEhGTmEk22J9WG8cugYeJQcIiVYsuE

אין לי כח לכתוב באריכות - צריך להדליק אותי על ספרים ואז זה לא ייגמר, אבל כדאי לכם גם את כל ספרי הרב דוד זריצקי.

(בין הספרים הנפלאים שקראתי בחיי, רק יש הרבה אנשים שלא ייתחברו.

אלו ספרים ישנים למדי, ובשפה מאד גבוהה (נלמד הרבה בשיעורי ספרות..), אבל כדאי מאד לנסות.. ספרים יהודיים חמים ומופלאים.

קראתי גם כל מיני ספרים סיפוריים על ההיסטוריה היהודית מכיר איזה ספר טוב?

אבל אם משהו פה ומתעניין בספרים

אז מעתיק לך קצת פה משרשורים ישנים שכתבתי בנושא. ספרים שאהבתי ואוהב. - אם רוצה פירוט יותר על ספר מסויים - כתוב.

סלמנדרה - אלגוריה חזקה מאד. לא זוכר הסופר.

שימק'ה, המשורר בין ההרים, בצל צח, הרקידה לפני המשיח, ועוד. (ד. זריצקי, רמה מטורפת.. לא כל אחד יכול לקרוא.. רמת כתיבה מאד גבוהה)

מחנה הקיץ של אדון הוא (יעל רועי)

מחלק התמונים (י. רועי)

ילדי דינור (י. רועי)

בכלל כל הספרים של י. רועי..

אח ואחות (5 חלקים, שתיים ראשונים משה פראגר כתב, השלוש הבאים פחות יפים, כיוון שזה לא כתיבה מלאה שלו, אלא עיבוד של כתבים שמצאו אצלו בבית לאחר פטירתו..)

אי שם הרחק מן הבית (לא זוכר מי הסופרת

מן המיצר (הרב ויסמנדל זצ''ל

כבר שאלתי אבל אולי אתה יודע על חנויות טובות לספרים, אני לא מכיר כמעט.. (אזור ירושלים כזה)

מהכרטיס שלך

ז.א. אם אתה יודע איזה ספר אתה רוצה לקנות ולא רוצה 'לבדוק' אותו או את החוויה של ה'עלעול' בספר לפני הקנייה, אז יש לך את אור החיים, ומה שאני אישית יותר מעדיף זה 'יפה נוף', אם זכור לי נכון עלות המשלוח לכל חלקי הארץ היא גג 20 ש''ח, ומקניה בסכום מסויים (לא גבוה מדי ע''פ הזכור לי) זה כבר משלוח חינם. משתלם יחסית.

אישית, לא אוהבת את החנויות החילוניות.

אבל ספרים לא מ שלנו, אפשר כמובן לקנות רק בהן.

יש חנויות ספרים של יד שנייה. יש 2 בבניין כלל בירושלים

יש אחת מאחורי המשביר לצרכן (הישן), די קרובה לרחוב

המקביל לרח' קינג ג'ורג' (לא זוכרת את שם הרחוב, אליעש אולי?)

חנות נוספת -ברח' שץ ,  זה אחד הרחובות הפונות ימינה

מקינג ג'ורג', כשמגיעים מרח' יפו

יש נדמה לי גם אחת ברח' יפו, לא רחוק מהדואר הראשי

כשמגיעים מצומת יפו קינג' גורג' (הרמזורים) - בצד

שמאל.

ישנה אחת בסמטה הפונה מרח' יפו שמאלה, אם

מגיעים מהכיוון של הדואר הראשי. יש שם גם

דני ספרים בסמטה סמוכה.

חנויות יד שניה אחדות מוכרות גם ספרים

חדשים. 

בהצלחה!

רח' שמואל הנגיד 4

וגם, מאה שערים 2 - מאוד מוזר. אלא אם כן ספרי קודש. 

AI נותן כתובות וגם מספרי טלפון אם מבקשים.

לפחות של מאיר ברעם ועוד, כנראה. 

למי שנמצא בירושלים.

תודה שאתה מתייחס. תודה על הספרים שהבאת!

ברשותך:

סלמנדרה - לא הייתי ממליצה. נורא מדכא. מעדיפה ספרים על השואה שחיברו אנשים עם אמונה. עם חיפוש משמעות.

אי שם הרחק מהבית - אין זה, לענ"ד, סיפור אמיתי. מעדיפה במקום זה, "גלות באפרים ירוקים".

מן המיצר ("גם קראתי ואין מענה" אם אינני טועה) - ספר כואב מאוד וחשוב.

יש ספרים על השואה נפלאים. רשמתי ברשימה שלי.

י. רועי - לא מכירה.

שבוע טוב!

סלמנדרה שהתכוונת לכאורה התכוונת לספר של ק. צטניק.
איני זוכר כרגע התוכן המדוייק שם, אבל אני התכוונתי לספר אחר לגמרי, ספר אלגוריה מוצלח לטעמי - https://www.hbooks.co.il/product/%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%94---%D7%9E%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A1%D7%95%D7%9F

אי שם הרחק מן הבית - לא 'סיפור אמיתי', אבל מבוסס על היסטוריה אמיתית, מאד נוגע ומעביר המסר יפה. (אולי כבר לא לגילנו, אבל בתור ילד היה מאד חזק.)
התכוונת ל'קראתי ואין עונה' של אברהם פוקס. מומלץ לקוראים ישראליים שהשפה של הרב וייסמנדל תהיה להם קשה מדי.
יכולים גם לקרוא אות קין של מ. וזלמן. (משה גרילק).

מי שרוצה ספרים על השואה בכלל - אני יכול לתת הרבה דוגמאות ופירוט מסויים.
 

הספרים של י. רועי - כולם עם שמות מוזרים.. אבל ספרים יפים מאד, ברובם.

אאל"ט = אם אני לא טועה

כתבה אותו המנהלת של אותה גלות שהיתה מורה בבית יעקב, ילידת גרמניה -

הגלות היא בבריטניה . מלחמת העולם השנייה. אמיתי כמובן.

אפשר לראות את רשימת ספרי השואה שנתתי למעלה, בסוף אייר נדמה לי.

חושבת שקראתי כמעט את כולם אבל אשמח לשמוע על עוד. אבל לא נוראים....

לך לך בני - 

אריות בשלג -

הרוח שגברה על הדרקון -

ניחוח פרחי השלג

תקוות השני. 

בור צלמוות. 

אני מכיר עוד המון, אבל קצת קשה למצוא ספר שואה 'לא קשה'.
מה שאני מכיר - קשה.

אולי ברמות משתנות, אבל קשה סה''כ.

גם של הרבנית אסתר פרבשטיין, חוקרת שואה

בסתר רעם - מחקר על שואת יהודי פולין והסביבה

בסתר המדרגה - "   "  "  יהודי הונגריה

הילדים מכיכר שלושת הצלבים

בקצה היער  - אירית קופר

בחסדי זרים - מחקר על הצלת ילדים בשואה (בתים פרטיים, מנזרים...)

כפכפי  העץ של אנדרה   - הסתרה על ידי המחתרת ההולנדית  (יש קטע קצת רומז על משהו אבל לא בוטה)

הצבעוני השחור - חושבת שגם על המחתרת ההולנדית

איש להבה - בעלה של מי שכתבה הרוח שגברה על הדרקון

כוכב בעלטה - רות זיידמן (יש ספר המשך אופטימי - בהפציע השחר)

ליל הבדולח - ההסטוריון מרטין גילברט

הליני אותי לילה

אגב, האם אתה יודע שנכדו של הגוי הצדיק שהסתיר את היהודים ב"בור צלמוות" - לומד תורה בבני ברק? (מתגורר שם עם כל משפחתו). לא מדהים?

הספרים של פרבשטיין אני מחכה כבר כמה שנים שיהיה לידי אותם, מחפש אותם בשביל לקרוא.
את כל השאר חוץ מהאחרונים [כוכב בעלטה, ליל הבדולח והליני אותי לילה] - לא קראתי. כולל ה'בור צלמוות'.
הליני אותי לילה קראתי שנה שעברה, ספר קשה. 
פחות קשה לי בד''כ ספרים עם תיאורים 'נוראים', יותר ספרים עם 'רגש' קשה, ושם זה כביכול מעודכן, כביכול קצת 'לנוער', אבל הרעיון קשה מאד.

''אתה יכול לספר לי מה שמך, איפה נולדת והיכן אתה גר.

אתה יכול לספר לי על החברים שלך, על המשפחה שלך, ועל חוויות שעברת.

אתה יכול לספר לי את כל תולדות חייך מהזמן שיצאת מבית הרפואה בחיק אמך האוהבת ועד היום.\

אני אדע הכל עליך, אך לעולם לא אכיר אותך.

אבל,

אתה יכול לספר לי על עצמך,

על החלומות שלך, על האכזבות שלך ועל התקוות שלך.

אתה יכול לספר לי מה גורם לך לחייך או גורם לך לדמוע,

אתה יכול לספר מה מתרחש בתוכך בשעה שאתה מגלה משהו חדש,

ואת הסיבה העמוקה להיותך מי שאתה.

אולי אפילו לא אדע את שמך,

אך אכיר אותך טוב יותר מכל אדם אחר.''

- זה מתוך אחד הספרים שאני ממש אוהב, אבל לא ראיתי אותו בשום מקום חוץ מבביתי.. - שמו: 'על דברים שאיבדנו בדרך'.

----

אבל, מצאתי לזה פתרון מסויים. זה נשמע אולי 'רוחני' ומנותק, אבל ראיתי שזה פשוט עובד בצורה נפלאה ממש, ובהשגח''פ גם מתאים לזמן, ערב חג השבועות

הרבי (מליובאויטש) מדבר הרבה על הנקודה שהתורה היא הדבר המחבר בין יהודים, והרבי מסביר את זה בהזדמנויות שונות בהסברים שונים.

ראיתי את זה בפועל ממש עם חברים שלי - כשנקלעתי לפגישה עם משהו שהרבה זמן לא ראיתי וכמתואר בפנים וכו', פשוט אמרתי לו, 'עזוב רגע את כל הדיבורים, בא נשב ללמוד משהו' (בד''כ התיישבנו למשהו של הרבי משותף), וזה פשוט עובד!

ברגע שבו אתה מתיישב *ללמוד* עם יהודי נוסף, זה כבר לא שני ה'גופים' שלכם שבסה''כ הגיוני שלא יהיו בקשר אחרי כ''כ הרבה זמן, נוצר קשר של הנשמות, ושם שניכם מאוחדים, ושם לזמן אין משמעות מפרידה ומרחקת, ואז כבר אפשר 'להמשיך' את זה ולהביא את זה לתוך השיח ה'גופני' של החברים ה'רגילים'.

נסו את זה, זה חזק. מאד..

על דברים שאיבדנו בדרך-זוהרת כהן

מחנה הקיץ של אדון הוא-יעל רועי

מחלק התמונים-יעל רועי

סדרת ממלכה במבחן-מ קינן

בית עם גג אדום - יעל רועי

כמו תחנה מרכזית-יעל רועי

זוזוז-יעל רועי

ילדי דינור-יעל רועי

לפרוש כנפיים-מ קינן

אדמה פראית- מ קינן

לחיות וחצי-רותי קפלר

הנורמלי האחרון-רותי קפלר

אנוכי מבקש-רותי קפלר

מאחורי החומות-מרים כהן

המשורר בין ההרים-דוד זריצקי

שימקה-דוד זריצקי

סדרת אח ואחות ובמיוחד שני החלקים הראשונים - משה פראגר.

הרקידה לפני המשיח-דוד זריצקי

האש המתלקחת-דוד זריצקי

אל תרקוד היום-מ גוטמן

פגישה בלילות שבט-מ גוטמן

שוליים של זהב-מ גוטמן

אנשים כן משתנים א-ב- - מ גוטמן

יש לו שעה-מ גוטמן

על סף הלב-מ גוטמן

הם שבו ללכת-מ גוטמן

הילדים\האנשים\האלמונית מקצה המחנה (3 ספרים, מרגשים ונוגעים מאד!)  -רות רפופורט.

אחד מהזה של רות רפפורט אבל הוא ממזמן אז לא זוכר כ"כ

ב. מעוניין בהמלצות לספרים 'מבוססים' על היסטוריה? או רק ממש 'ביוגרפיות' ו''היסטוריים ממש''?

כי זה בדר"כ פחות מעניין אותי,

יותר סיפורי כזה לא צריך מבוסס בכלל העיקר שיהיה מושך את הלב

פחות בקטע של ההיסטוריה דווקא פשוט מה שקראתי בסגנון הזה כמו הדסה קלוש וארנה בורדמן זה 

היסטוריה יהודית באווירה וספרים נחמדים (קצת נשי אבל סבבה)

לא באמת היסטוריה, אלא לוקחים פרטים מסוימים ובונים עליהם סיפור

להי נאאר - ספר פנטזיה מוזר שהתחיל לצאת בסדרה לפני כמה שנים, נראה לי יצא רק 2 חלקים. משהו מוזר ולא ברור כ''כ, אבל יש חלקים מעניינים.
ספרי מ' ליהמן - כפשוט.
בעקבות המנורה - שלמה בן דוד - סגנון כתיבה ישן, על 'מציאת המנורה', משהו מעניין. לא ברור מקור הסיפור.
שולינקה א, ב - זכור לי כיפה, לא זכור לי מה בדיוק, ממש פעם. משהו על ילדה שיש לה אבא גוי\בכלא? ואמא שלה נפטרה, והכינה לה כל מיני הקלטות לשלבים בחיים והיא שומעת את זה וחיה עם זכרון האם, לא ברור בדיוק.
בין שתי אימהות - היסטוריה, שואה.
כל ספרי רות קפלר מומלצים בחום - כותבת על נושאים 'רגישים' בחברה החרדית, באומנות ובציניות מוצלחת, נותנת להזדהות עם כל הדמויות, גם כאלה שלא חשבתי שאזדהה איתם אי פעם, ולהבין את הצד שלהם.
מבחר סיפורי מסורת - ספר ישן, לקט של סיפורים מסופרים שונים. הרבה ממנו חזק מאד.
עד שתגיע למקומו - יהודית גולן - אמנם מיועד לילדים\נוער בעניין, אבל מצאתי בו הרבה תוכן חזק, הרבה סיפורים על 'סתם אנשים מהחיים', ועל הזוית  שלהם שלא נבין עד ש'נגיע למקומם'.
מטבעות של אש. - ר' פרידמן - סיפורים יהודיים בניחוח עתיק, משהו יפה.
הייתי עוזרו של ד''ר מנגלה. - לא צריך לפרט מה זה. ספר קצת קשה, לא לנוער..

הגנרל - ספר חזק. יש קטעים קצת מרוחים, אבל הרבה 'עוז יהודי', וקטעים ממש יפים. סגנון של פעם.

אני מאמין - על השואה

כערער בערבה - סיפורו האישי של יהושע אייבשיץ, על השואה. ספר חזק מאד (ככל ספריו של המחבר)
קובצי בקדושה ובגבורה\האשה בשואה - ספרי הרב אייבשיץ הנ''ל, בא להלחם בתפיסה של 'כצאן לטבח'\'גבורה גופנית' בלבד בשואה, ולהעלות על נס את הגבורה היהודית.
כל ספרי מאיר ברעם - ספרים נפלאים ממש, מיועדים לילדים אבל גם מבוגרים יהנו..
בכף הקלע - של יחזקאל הרפנס, ספר שואה מהמפורסמים בעולם, מאד קשה, זהירות.

מוקאדם - סיפור מומצא, על בסיס היסטורי אמיתי של קהילת 'בני ישראל' בהודו, מאד מוצלח לטעמי מבחינה היסטורית וכו'.

גיבורות בישראל - שלמה אשכנזי. 
כחש - בן הכט - אחד הספרים הבסיסיים ביותר על משפט קסטנר, חובה לקריאה.
ילדי טהרן\שרופי הכבשנים מאשימים - הרב משה שיינפלד.
 

@ל המשוגע היחידי 

ובכל מקרה הסגנון שקראתי זה בכלל לא ספרי היסטוריה,

הכי קרוב זה סיפורים על רקע היסטורי כמו אורנה בורדמן אם אתה מכיר:

מלכה בעל כרחה - סיפור ברקע מגילת אסתר על ילדה נגנית שגודלת לצד ושתי ואסתר ונותנת זווית יפה ומרגשת למגילה

רואים רחוק - נערה שמתחתנת ומחזירה את שבט בנימין לתפארתו אחרי סיפור פילגש בגבעה

היינו כחולמים - נערה שעולה לירושלים עם סבה מהבודדים שחוזרים בשיבת עזרא וכל מה שעובר עליהם בירושלים עם העמים מסביב

בודדה במערכה - נערה שנחטפת אל יווני לארצו ועוברת איתו מסע יפה בזמן מלחמת החשמונאים

(יש לה גם וזה כבר על זמנינו: פסיעות בחול - על נערה שההורים שלה ו2 אחים נרצחים בפיגוע והיא עוברת מסע מרגש)

זה יותר ספרי נשים כזה, אבל אני אוהב את הז'אנר.

סגנון קצת דומה אליה זה הדסה קלוש.

בכללי אני לא טוב כ"כ בספרות יהודית, יצא לי לקרוא יותר דברים בסגנון הארי פוטר, או כל מיני ספרים של גויים.. (גיום מוסו נגיד אם אתה מכיר)

הכוונה למידע גורלי? רפורמית ממזרת וכו?

סליחה על הניסוח..

מרגש ההחלטה שלה למסור את החיים שלה בשביל לתקן העניין הזה, אבל סוף עצוב בשביל החיים  האישיים שלה. מבאס.

וכמה הבעיה הזו גדולה ואנחנו לא יודעים אפילו, קשור גם לעניין החוק הנורא של 'מיהו יהודי', כמה פסולי חיתון מתערבים בתוכנו בלי ידיעתנו וכמה סבל זה גורם וגורר בעקבותיו. קשה.

 

ניצול גיבור שעבר 7 מדורי גיהנם..

כן מאד מאד ציני

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!