הצלחה של יהודים בתחומי הכלכלה, המדע והתרבות מעוררת טינה בקרב האוכלוסייה המקומית, שבקרבה חיים יהודים.  

הקשר בין הצלחה יהודית לבין צמיחת האנטישמיות הוא אחד הפרדוקסים הכואבים בהיסטוריה: ככל שהיהודים הצליחו להשתלב ולתרום לחברה הסובבת, כך גבר לעיתים החשש מפניהם. ההצלחה הזו לא נתפסה כהישג אישי או תרומה לאומית, אלא כ"השתלטות" או ככוח מאיים.

ההצלחה הכלכלית היהודית צמחה מתוך אילוץ היסטורי והפכה למקור לשנאה:

בימי הביניים נאסר על יהודים להחזיק באדמות או להצטרף לאגודות וארגונים מקצועיים.  מה שהותיר את תחום הפיננסים ליהודים.  

ויהודים הילוו כספים, ואף אחד לא אוהב להיות חייב.  

כמו שגם היום שונאים את הבנקים העושקים אותנו.  

במאה ה-19, משפחות כמו רוטשילד הפכו לסמל להצלחה קפיטליסטית. במקום לראות בהם בנקאים מוכשרים, האנטישמיות המודרנית טענה שהם שולטים בממשלות ומחוללים מלחמות מאחורי הקלעים לטובת רווח אישי.

בתחום ההשכלה הגבוהה והמדעים - יהודים בלטו בפיזיקה, רפואה, פסיכולוגיה ומשפטים בשיעור הגבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה. שמות כמו אלברט איינשטיין או זיגמונד פרויד הפכו לשם דבר.

אחוז היהודים מקרב זוכי פרסי נובל, בכלל לא פרופורציונלי לשיעור היהודים בעולם.  

סיפור ההצלחה היהודית בארצות הברית והטינה שהיא עוררה הוא פרק מרתק, שכן בניגוד לאירופה, ארה"ב הוקמה על יסודות של חופש דת והפרדת דת ממדינה. למרות זאת, ככל שהיהודים התקדמו בסולם החברתי, נוצרו מנגנוני התנגדות שנועדו "לבלום" את השפעתם.

בתחילת המאה ה-20, צעירי הקהילה היהודית (בעיקר בני מהגרים ממזרח אירופה) הראו נחישות יוצאת דופן בלימודים. באוניברסיטאות העלית (Ivy League) כמו הרווארד, ייל וקולומביה, שיעור הסטודנטים היהודים זינק.

היהודים זכו בציונים הגבוהים ביותר ובפרסים אקדמיים - והממסד האנגלו-סכסי (WASP) חשש שהאוניברסיטאות מאבדות את אופיין ה"אריסטוקרטי". נשיא הרווארד דאז, אבוט לורנס לואוול, טען ש"יותר מדי יהודים יגרמו לאנטישמיות".

התוצאה - הוכנסו מכסות קבלה נסתרות, מבחני אישיות ודרישות ל"מורשת משפחתית" (Legacy), הכל כדי להגביל את מספר היהודים המצטיינים.

תעשיית הקולנוע האמריקאית הוקמה במידה רבה על ידי מהגרים יהודים (לואי ב. מאייר, האחים וורנר ועוד).

יהודים רבים השתלבו במערכת הבנקאית והפיננסית של ניו יורק. בנקים להשקעות כמו גולדמן זאקס ולהמן ברדרס הפכו לעמודי התווך של הכלכלה האמריקאית.

בניגוד לאנטישמיות הרצחנית של אירופה, בארה"ב הטינה התבטאה בעיקר בהדרה חברתית. מועדונים סגורים - איסור על יהודים להיכנס למועדוני גולף, בתי מלון מסוימים או שכונות מגורים יוקרתיות (Restricted Communities).

ההצלחה הכבירה של יהודי ארה"ב היא זו שאפשרה להם לבסוף להילחם באפליה הזו. הקמת ארגונים כמו ה-ADL (הליגה נגד השמצה) והשימוש במערכת המשפט האמריקאית עזרו לפרק את המכסות והמחסומים לאורך המאה ה-20.

על אף אחד, אחרת אתה חשוף לתביעה...

סתם, עצתי הפרדה בין רגש לשכל, אז נכון שלא נפתחים פה 300 שירשורים כל חצי שעה, אבל אל תשכח שאנשים עסוקים בסוף... לומדים, עובדים, ישנים... בבין הזמנים היה יותר ועכשיו קצת פחות...

אבל עדיין יש כאן פעילות סולידית

אפילו אחד התגלה פה בפורום וטען שהוא הבורא

מישהו יהיה נחמד ויתייג בשבילי?

להישאר פה חצי דקה לתייג?

@תמימלה..?

@קפיץ

@אנימה

@פ.א.

@מבולבלת מאדדדד

@די שרוט

אני כבר לא זוכר את מי מתייגים

אולי גם @צמר-ארד

ישר כח

או שלישי אם @פ.א. מעדיף

לוקחת שישי ונסגר ספר.

כל הכבוד לזריזים.

תרתי משמע

למה לוט היה שיכור קלות? כי הוא לקח אופיום לעמונים

נראה שלא תיגמל מתסביכי אלוקים לעולם

גם איוב וירמיהו לא

כשאתה מציג את זה ככה

אני לא...

שאני בן אדם

חורף זה בדיוק הזמן להתעורר ולגלות את העולם שמחוץ למזגן🐌

אנחנו בישראל, מה כבר קורה חוץ מכמה ימים של גשם וקור של מעיל

הקוטב המערבי הוא רק קיר תמך

@ימח שם עראפת

גם בחברון ובנווה אטיב

התגעגעתי אלייך

לקרוא?

אה......

שנאמר "צקון לחשם קטנשקה שוכן מעולים" (זה מגיע לכל הדוסים שמעוותים את שם ה' ומביאים עלינו התפרצויות הר געש, גייזרים, אריות טורפים רעב ורקטות קטנשקה, בגלל מידת הדין)