מה אומרים על המאמר?👇 האמת התרגשתי לקרואLavender

מאמר מעורר מחשבה של העיתונאי הבריטי אליסטר הית' מהעיתון "דיילי טלגרף":
יש משהו בישראל שמטריד אנשים — וזה לא בדיוק מה שהם אומרים.
הם ידברו על מדיניות, על התנחלויות, על גבולות ועל מלחמות.
אבל אם מגרדים מעט את פני השטח של הכעס, מגלים משהו עמוק יותר:
חוסר הנוחות אינו בגלל מה שישראל עושה — אלא בגלל מה שהיא מייצגת.
אומה קטנה כל כך לא אמורה להיות חזקה כל כך. נקודה.
לישראל אין נפט.
אין לה משאבי טבע מיוחדים.
האוכלוסייה שלה בקושי בגודל של עיר אמריקאית ממוצעת.
מסביבה אויבים.
שנאה באו"ם.
יעד לטרור.
גינויים מצד ידוענים.
חרמות, השמצות והתקפות.
ובכל זאת — היא משגשגת כאילו אין מחר.
בצבא.
ברפואה.
בטכנולוגיה.
בחקלאות.
במודיעין.
בביטחון.
ובעיקר — ברוח ובנחישות בלתי שבירה.
הם הפכו מדבר לשדות חקלאיים.
מפיקים מים מן האוויר.
מיירטים טילים באמצע מעופם.
הם מצילים בני ערובה מתחת לאפם של המשטרים האכזריים בעולם.
הם שורדים מלחמות שכולם היו בטוחים שימחקו אותם מהמפה —
ואף מנצחים בהן.
העולם מביט — ואינו מסוגל להבין.
וכשאדם נתקל בעוצמה שאינו יודע להסביר, הוא מחפש הסבר אחר:
אולי זו עזרה אמריקאית.
אולי זה לובי בינלאומי.
אולי דיכוי.
אולי גניבה.
אולי איזה טריק אפל שנתן ליהודים כוח כזה.
כי חס וחלילה שזו תהיה האמת.
חס וחלילה שזה אמיתי.
חס וחלילה שזה מגיע להם.
ואולי גרוע מכל — שזה נגזר מלמעלה.
העם היהודי היה אמור להיעלם מזמן.
כך בדרך כלל מסתיים סיפורם של עמים שנרדפו, גורשו ושועבדו.
אבל היהודים לא נעלמו.
הם חזרו לארצם.
בנו אותה מחדש.
החיו את שפתם העתיקה.
והחזירו את עברם לחיים — בזיכרון, בזהות ובכוח.
זה לא רק פוליטיקה.
זה כמעט מקראי.
אין שום נוסחת רמאות שמסבירה איך עם חוזר למולדתו אחרי אלפיים שנה.
אין דרך הגיונית לעבור מתאי הגזים להשפעה עולמית.
אין תקדים היסטורי לשרוד את הבבלים, הרומאים, הצלבנים, האינקוויזיציה, הפוגרומים והשואה —
ועדיין להגיע ביום ראשון בבוקר לעבודה בתל-אביב.
ישראל אינה רק היגיון.
אלא אם כן אתה מאמין שיש משהו גדול יותר מהיגיון.
וזה מה שמטלטל את העולם.
כי אם ישראל אמיתית,
אם האומה העתיקה והקטנה הזו עדיין חיה, מוגנת ומשגשגת —
אז אולי…
אלוהים איננו מיתוס.
אולי הוא עדיין חלק מהסיפור.
אולי ההיסטוריה אינה מקרית.
אולי הרוע אינו המילה האחרונה.
ואולי היהודים אינם רק עם…
אלא עדות.
וזה הדבר שקשה לעולם לשאת.
כי ברגע שמודים שהישרדותה של ישראל איננה רק מרשימה — אלא אולי גם אלוהית —
הכול משתנה.
המצפן המוסרי מתערער.
ההנחות על כוח, היסטוריה וצדק מתמוטטות.
ואז מבינים שלא מדובר בסוף של אימפריה —
אלא בתחילתו של משהו נצחי.
לכן מכחישים.
לכן משמיצים.
ולכן תוקפים בזעם.
כי הרבה יותר קל לקרוא לנס "תרמית"
מאשר להתמודד עם האפשרות
שאלוהים באמת מקיים את הבטחותיו.
ועושה זאת… בשקט.

נפלא. הוא לבטח גוי (חכם) אם לא חשש לכתוב כך...נחלת
מהמםםזיויק
מה המקור?
נתקלתי בו בקבוצת וורצאפנפש חיה.
Fake newsפ.א.

https://g.co/gemini/share/d356adafca7d


הטקסט שצירפת הוא עוצמתי מאוד וזכה לתפוצה רחבה מאוד ברשתות החברתיות (ווטסאפ, פייסבוק וטלגרם), אך חשוב להבהיר את המקור שלו: לא מדובר במאמר שנכתב על ידי אליסטר הית' (Allister Heath) בעיתון ה"דיילי טלגרף".

הנה כמה עובדות שחשוב להכיר לגבי הטקסט הזה:

1.ייחוס שגוי: אליסטר הית' הוא אכן עיתונאי בכיר ב"דיילי טלגרף" והוא ידוע כתומך נלהב של ישראל וכמי שכותב מאמרים חריפים נגד האנטישמיות ובעד זכותה של ישראל להגן על עצמה. עם זאת, סגנון הכתיבה של הטקסט הזה (שורות קצרות, מבנה פואטי/דרמטי, דגש דתי-תנ"כי מובהק) אינו תואם את סגנון המאמרים העיתונאיים שלו.

2.מקור הטקסט: הטקסט הזה הוא למעשה גרסה מעובדת ומתורגמת של פוסטים וקטעי הגות שמסתובבים ברשת בשנים האחרונות. הוא מזכיר מאוד בסגנונו את כתיבתו של הרב חנניה פינצ'ובר או כותבים יהודים דתיים אחרים שמחברים קטעי הגות על הנצחיות של עם ישראל.

3.למה זה מיוחס לו? ברשתות החברתיות נוטים לעיתים להצמיד שמות של אישים מפורסמים או עיתונאים משפיעים לטקסטים ויראליים כדי להעניק להם "משקל" או סמכות בינלאומית. מכיוון שאליסטר הית' אכן כתב מאמרים בשם "המערב חייב להתעורר" או מאמרים על הכישלון המוסרי של אירופה מול ישראל, המשתפים עירבבו בין דעותיו לבין הטקסט המרגש הזה.

4.מה אליסטר הית' כן כתב? הוא כתב מאמרים מפורסמים ב"טלגרף" כמו: "The West’s betrayal of Israel is a catastrophic moral failure" או "Israel is the only nation keeping the flame of Western civilisation alive". המאמרים שלו עוסקים בנושאים דומים של צביעות העולם, אך הם כתובים כניתוח פוליטי-חברתי ולא כטקסט אמוני-דתי על "אלוהים אינו מיתוס".

לסיכום: המילים יפות ומעוררות השראה, אך מדובר ב"פייק ניוז" מבחינת הייחוס למקור. זהו טקסט שנכתב ככל הנראה על ידי כותב תוכן ישראלי/יהודי והופץ תחת שמו של העיתונאי הבריטי.

צפויזיויק
😆
וואלה, מעניין, תודה על העדכון.Lavender

מאיפה המקור של מה שכתבת?...

המקור באנגלית לפוסט שמיוחס לכאורה ל-Allister Heathפ.א.

מסתובב כבר יותר משנה ברשת.  

חיפוש קצר בגוגל באנגלית, מביא אותך לפורומים שונים שדנו כבר באוטנטיות של המאמר ועל כך שלא נמצא שום מקור ב daily telegraph לפוסט הזה.  


למשל


https://www.facebook.com/share/1bgBTeygoo/?mibextid=wwXIfr

מעורר השראהofirmendel

יפה מאוד

 

allva

כל כך מובן מאליו...שושיאדיתאחרונה

למה אולי?

וודאי.

 

זה לא "ישראלים" זה "יהודים".

 

זה הם וכל ההיסטוריה שכתובה סביבם - העדות וההוכחה למציאות אלוקים בעולם, השליטה שלו והנוכחות שלו בכל שניה.

טיפ לצום קל ולחיסכון כספיפשוט אני..

אם אתם מתקשים לצום ומרגישים חולשה מעיקה,

עקבו אחר ההוראות הבאות ותזכו לצום קל (אולי) ולחיסכון כספי (בוודאות):

א. קחו כדור סוכרזית

ב. תעטפו אותו בנייר עם הכיתוב ''קליצום''

ג. תבלעו את הכדור שעה לפני כניסת הצום

האפקט זהה לכדורים שנמכרים תמורת עשרות שקלים ליחידה, תמורת אגורות ספורות בלבד.

בהצלחה!

צום לא פשוט

אבל חלק מאפקט הפלצבו זהקעלעברימבאר

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

כמו שכתבת, זה רק חלקפשוט אני..

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

בסוף נסיינים רפואיים יודעים שהתרופהקעלעברימבאר

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting, Weakness, and Staying SafeSmithmaxwell

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אבל אם מראש לא תכננתי לקנות קלי צוםבוקר אוראחרונה

אז לא חסכתי כלום 😂

באלי ללכת עוד פעם לסליחותאורי ציון

חראם עד שאני ערה בשעה הזאת.

יש עניין?

זה סוג של תחושה של בזבוז?משה

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

זה פשוט ניצול הזדמנויותאורי ציון

לא הלכתי אגב

לפחות ניסית לישון?משה

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

כן, בהצלחה רבהאורי ציון

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

אז למה בעצם נשארת ערה עד כזה מאוחר?משה

חסרות סיבות?אורי ציון

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

נגמר לי הערב, רוצה את הלילהמשה

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

הלילה הוא קסוםאורי ציון

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

במה את עובדת?משה

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

עם נועראורי ציון

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

אז רגעמשה

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

שמירות בחוות\ גבעותאביעד מילואאחרונה

יש עניין לחזור בתשובהאריק מהדרום

אז יש הרבה על מה😅אורי ציון

מי זוכר אותי?😉 ואת השרשור הישן שליכתר הרימון

שמדי פעם אני חוזרת אליו לרעיונות.

סקר - משפט לקישוט לסוכה - צעירים מעל עשרים

בקיצור, אשמח לרעיונות נוספים למשפטים מהמקורות לכתוב בקישוטים לסוכה.

יאללה שוטו

זוכרים 😃משה

(שמחתי לראות אותך)

יאא, זוכרתנערת טבע

כשהייתי בישיבה הגבוההאריק מהדרום

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

תמיד לזכור את קרבן התמידכתר הרימון

גםאריק מהדרוםאחרונה

יִשְׂמַח יִשְׂרָאַל בְּצַל סֻכָּתוֹדורש טוב לעמי

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

אותך כן, אותו לאנוגע, לא נוגע
ולחשוב מה חושב צבי סוכות אם הוא יראהנוגע, לא נוגע

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

מקווה שאתם זוכרים לטובה😉כתר הרימון

זה היה ביתינוגע, לא נוגע

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

יש לי באמת משהו עם כלי שבורכתר הרימון

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

נשמע מיוחדנוגע, לא נוגע

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אני לא בעד לכתוב פסוקיםדורש טוב לעמי

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

שרשור ראשי תיבות תשפ"זאריק מהדרום

שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"

בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.

תהא שנת פח זבלאריק מהדרום

למתכנתים ב Agile - תהא שנת פיתוח זריזפ.א.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

תהא שנת פ.א - תשפאקעלעברימבאר

תהא שנה פחות זוועהאריק מהדרום

תהא שנת פחות זמבורותנקדימון

מהשנה של הבחירות הקודמות

תהא שנת פרקי זימרהנקדימון

תאמינו שיש פה זהבנקדימון

תדעו שהוא פחות זוכרנקדימון

תספורת שעושה פאדיחה זועקתפ.א.

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תעלה שוב פסוקי דזמרהפצל"פ

תביאו שוקולד, פיצה, זיתים!אשר ברא

תדחה שוב פגישה זואשר ברא

תיזהר, שוב פלסטינאי זומםנקדימון

תהיה שוב פאפא זמין.....נחלת

תתחיל שרשור פעיל, זריזנקדימון

תהא שנת פינוי זבליםנקדימון

תעיזי שאפי פעלי זכיoo

בלי תהא שנת!משה

תלך שמוליק פה זורעיםחושבת בקופסא

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פוטר זיוףנוגע, לא נוגע

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

תשמע פה זהדי שרוט

פורום דתי.

תאמין שרציתי פורשה זריזהל המשוגע היחידי

תדעו שזה פשוט זלזולל המשוגע היחידי

תהא שנת פיצוץ זורחאני צודק

תראה שתמצא פה זיווגךאביעד מילוא

זה הכי מקורי שעלה לי

אמן ואמןאני צודק

תמיד שומעים פה זמזוםרקאני

אהבתי!אשר ברא

נכתב בהשראת היתוש שהציק לי אתמול 😅רקאני

(יתושה… הנקבות הן אלו שמחפשות לעקוץ) שנה טובה!פ.א.

תהא שנת פתיחת זבולrrinaa

תהא שנת פחות זמן מסךוהוא ישמיענו

תמיד שטענדיג פרייליך זיין (להיות בשמחה תמיד)אביעד מילוא

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

תהיה שנת פז 😏מבקש אמונהאחרונה

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

אם לא מנצלים ימי חופשה הם נמחקים?רועישםטוב
כמו בכל החוקים הקשורים ליחסי עובד-מעבידפשוט אני..

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

זה תלוי בהסכם עם המעסיק בגדולמשהאחרונה

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

השרשור הראשון של התשפ"זזיויק

מה הנושא?

השרשור הראשון של התשפ"זמשהאחרונה

זה הנושא

השנה הקרובה שלכם תיראה אחרת מהקודמת?פתית שלג

ברורל המשוגע היחידי

אבל בגילי זה באמת אחרת

כןoo

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

תמיד זה קורה. גם בלי שנתכוון לזהנפשי תערוגאחרונה

ערב שנה טובה וכו'. שאלה שמעניינת אותיעשב לימון

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

ממליץ מאוד להיזהר עם חשיפה אינטימית במקום ציבוריארץ השוקולד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

כמובן. תודה על התזכורתעשב לימוןאחרונה

אולי יעניין אותך