ועם שיטה לא חכמה מאוד ליעל עובדים, ועקיצות שלא תורמות לכלום.

בוס חכם מבין שעובדים מסופקים מספקים עבודה טובה יותר וזה משתלם לו כלכלית.

והוא גם לא נחמד ונשמע שמסבן אתכם עם מניפולציות זולות.

באופן אישי לא הייתי רואה עתיד בכזאת עבודה, הייתי שורדת שם רק בשביל דמי הלידה ומתפטרת אחרי חופשת לידה - ובמשך כל הזמן הזה לחפש עבודות, אפילו עבודה לתקופה שהיא לא בתחום.

אבל זה סיכון, 

יהיה קשה אח"כ לחזור לתחום.. 

זה להיכנס ללופ איתו, הוא מרגיש את הנואשות שלך, שאין לך ברירה אחרת ומנצל את זה, ובנוסף גורם לך להרגיש לא טובה מספיק וצורך להוכיח ולעבוד קשה יותר - והוכחה היא, שזה לא רק מולך.

היה לי בוס כזה.

אני מאמינה שצריך לחתוך את הלופ הזה, נפשית זה לא בריא, וגם מקצועית וכלכלית, לא הייתי בונה על כזה מקום.

יש לך מספיק זמן לחפש עבודה באותו תחום, וגם אם לא, לא יקרה כלום אם תמצאי זמנית עבודה אחרת, תמיד אפשר לחזור.

ואת גם לא צריכה לספר לו על זה עכשיו, אבל לדעתי הייתי חותרת לסיום, הפחד וחוסר הידיעה משאירים אותנו הרבה פעמים במקומות שגרועים לנו.

בסוף העבודה היא רוב היום שלנו, וחשוב להיות עם אנשים שמתייחסים אלינו בכבוד, מערכים את העבודה, ומתגמלים בהתאם - בכל שלב בחיים.

אני לא יודעת מה התחום שלך אבל מן הסתם שזה שאין לך את התעודה ולא סיימת את המבחנים גם משפיע על היכולת להתקבל למקומות עבודה טובים יותר.

אני זוכרת שהעלית את זה פה בעבר. וברור שזה קשוח מאוד. אבל אולי בכל זאת זה הכיוון...

מניחה שהכל בכל מקרה יחכה לאחרי התקופה שאחרי הלידה. אבל אז צריך לעשות חשיבה מחדש. 

קודם כל את בלי תעודה אז "שווי השוק" שלך נמוך מעובד עם רישיון, משמעותית ממה שאני יודעת ולכן אני לא חושבת שהיציאה מנק הנחה שמגיע לך היא בהכרח נכונה.

בסופו של דבר כן קיבלת העלאה אחת וגם הקלות בעבודה, והתפוקה שלך ממה שאת אומרת לא גבוהה.. את צריכה לקחת את כל זה בחשבון. סליחה שאני מבאסת אבל כתבת בכנות אז אני מרשה לעצמי לענות בכנות גם בצורה שהיא אובייקטיבית למה שכתבת

האמת שלא הייתי מצפה להעלאה גם בהמשך בצורה משמעותית ואני חושבת שאת צריכה לחשוב איך את משיגה את הרישיון הזה ומקפיצה את השכר שלך למעלה. זו צריכה להיות המטרה שלך ולא עבודה בתחום אחר. זה יכול להראות רע בקו"ח בהמשך לדעתי. אם כבר לעזוב הייתי מתכננת לחפש עבודה חלקית באותו תחום כדי שתוכלי לשבת ללמוד כמו שצריך

בהצלחה יקרה♥️

את צריכה להיות במקום שאת מרגישה שאת טובה בו, שאת מצליחה, שאת יעילה ומצוינת למקום העבודה.

אם את בעצמך מודה שאת יחסית איטית ושאת משתדלת אבל לא בהכרח מצליחה לעמוד ברף שהמנהל מצפה.

אז קודם כל, אין טעם לבקש העלאה וזה בטח לא קשור לזה שאת לפני לידה.

וחוץ מזה אולי שווה לחפש מקום אחר שמתאים לך, לקצב שלך, ליכולות שלך.

יש מקומות שיותר מעריכים יסודיות ואכפתיות על פני קצב ותפוקה.

תחפשי את המקום שאת תצליחי בו ב- 100%.

אל תתקעי שם ובעיניי אל תשפילי את עצמך בעוד בקשת העלאה.

אם בכל זאת את רוצה העלאה, אז תגיעי למנהל עם בקשה לתוספת תכולות עבודה.

לדוג' תגידי שאת רוצה להיות אחראית גם על נושא X Y נוספים ושאת רוצה שזה יהיה מתוגמל בנגיד 1,500 נוספים בשכר.

בוסים שלא מעריכים לא יעריכו

כנל העובד שמשמעותי למקום

שיצחיל להעריך את עצמו אוליי זה ישתנה

לא משחקת בכלל את המשחק של מאבקי כוח וההסתכלות הזאת. בעיניי זה רק עושה רע.

אם את חושבת שמגיע לך יותר - תבקשי. מה הכי גרוע, תשמעי לא? בעיניי אין פה השפלה אז לא רואה את הבעיה.. זה משחק סכום אפס, יש איקס כסף, את רוצה לקבל אותו, גם הבוס שלך רוצה אותו. את מבקשת והוא יכול להחליט אם לתת, התשובה שלו גם אם היא מבאסת היא ממש מובנת ולא נועדה להשפיל או להוריד אותך.

גם בכל תחום יש חברות שמשלמות יותר ויש שמשלמות פחות. אני מניחה שהעובדה שאין לך תעודה מאד מאד משמעותית לשכר וגם על איך שיסתכלו עלייך במקומות אחרים.

אם אני מנחשת נכון מה המקצוע שלך זה בכל מקרה תחום שאפשר למצוא בו עבודה בכל מיני סוגים של ארגונים ולאו דוקא משרדים. כבר יש לך נסיון ואולי כדאי להיפתח לעוד כיוונים..

את מרגישה שאת טובה בתחום שלך? את איטית כי קשה לך או בגלל חוסר ביטחון? את לא חייבת לענות אבל את צריכה לחשוב מול עצמך על הדברים ולהבין איזה פן בתחום קשה לך ומה הצדדים שאת יותר חזקה בהם ולמצוא משרה לא בהכרח במשרד אבל כזאת שתאפשר לך למצות את החוזקות שלך ולא רק להתמודד עם האתגרים

אולי לבוא ממקום אחר של, זוכר שדיברנו על התפוקה אז במהל החודשיים האחרונים עשיתי ככה וככה

ולנסות בשביל הסיכוי שכן

ובלי קשר כן פשוט לחפש עבודה אחרת

דבר שני, רוצה ממש להרים ולפרגן לך, שאת יודעת לבקש מה שנראה לך שמגיע לך. חשוב מאוד.

לגבי השאלה האם כדאי לבקש שוב, באמת לא יודעת, אם ממילא את לא חושבת שתמשיכי שם עוד הרבה אולי אין כל כך מה להפסיד, למרות שקשה לי להאמין שתקבלי הפעם תשובה שונה... 

ויכול להיות גם "משפחתית" וזה התוצאה של מקומות כאלה.

לא נשמע שאם תדרשי שוב העלאה בטח לא שאת בנריון והוא מבין שאין לך לאן ללכת הוא יעלה לך.

הייתי מסיימת שם עד הלידה ואחרי מחפשת מקום אחר בנחת

לפי מה שאת מתארת הוא כן מרוצה מהעבודה שלך אבל מסבן אותך בתירוצים..

בכל אופן את חושבת לעזוב את המקום פשוט תגידי לו שהשכר במקום העבודה פה לא הולם את מה שאת עושה ולכן את כרגע מחפשת מקום עבודה אחר ובמידה והשכר לא יעלה לסכום שאת תבקשי ותהיה אופציה לעזוב למקום עבודה אחר את עוזבת

הוא יעשה את השיקולים שלו

זו לפחות דעתי לפי מה שסיפרת

את בכל מקרה שוקלת לעזוב ברצינות אז אין לך מה להפסיד

כרגע הוא מרגיש שאין לו מה להפסיד בלסרב לך..

אם היא אומרת שאחרי הלידה היא שוקלת להישאר בבית לגדל את הילד כי המשכורת לא שווה את זה

זה יכול לתת לו חשק להעלות לה שלא תתפטר אחרי הלידה

או שהיא שוקלת לחפש עבודה יותר ריווחית 

להתפטר אחרי הלידה...

רוב המעסיקים לא מעוניינים בכלל לנסות לפטר בזמן מהלך הריון

תודה על התגובות! 

לגמרי מתכוונת לעזוב פה אחרי הלידה בע"ה, רק מקווה שה' ישלח משהו טוב, קרוב לילדים, מתגמל, וסביבה טובה בע"ה! 

מה שכן אני מתכוונת לעשות זה להתפטר אחרי החל"ד לטובת גידול הילד- ולקבל את הפיצויים בע"ה. 

מה אני צריכה לדעת על הצעד הזה? 

אני יודעת שאני מודיעה על פיטורין אך ורק לאחר שסיימתי חל"ד (אחרי 3.5 חודשים) - 

מישהי יודעת האם במייל/שיחה טלפונית זה בסדר? או שאני אצטרך להגיע פיזית למשרד ולהיפגש עם הבוס? 

אני יודעת שזה רק אם באמת מצאתי משרה שמטיבה איתי בתנאים. - מה הכוונה? מבחינת שכר? מבחינת שעות? 

אני אשמח אם מישהי יודעת לחדד לי ולספר ממה שאתן יודעות.. 

את לא צריכה למצוא עבודה אחרת בשביל זה
את צריכה לכתוב במכתב פיטורין שאת מתפטרת לצורך טיפול בילד

זה תקף עד 9 חודשים אחרי הלידה

את יכולה להודיע גם לקראת סוף החלד, אין 30 ימי הודעה מראש בחזרה מחלד.

אז את יכולה להודיע וזהו...

מה שכן, תבררי טוב האם שווה לך להוציא את הפיצויים. זה כסף שיכול לצבור הרבה...

בפירוש הם אומרים שהתפטרות לצורך גידול ילד היא לא מזכה באבטלה מיידית, וצריך לחכות 90 יום, אלא אם כן היו עוד היבטים.

כדאי לקרוא בכל זכות.

ואז לחכות את ה-90 יום בחל"ד. 

זה יכול לפגוע לך בפנסיה

מקווה שזה זה

אם זה יעבוד חשבון הבנק שלנו יודה לך

וגם אני אשמח כי מתפדחת כבר מהצוות שמכיר אותי שם...

אני חוששת שפגישה בזום לא תהיה אפקטיבית כמו פגישה פרונטלית

יש פה מישהי שיכולה לעשות לי השוואה ביניהם?

וגם איך מקבלים אומץ? פשוט לקבוע? ואיך מתחילים לשתף מישהי זרה בחיים שלנו?

זה נראה לי הר בלתי עביר

שבמציאות זה הרבה יותר טוב מאשר בזום, אולי יהיו פה המלצות למישהי באזור שלכם ואולי תדברי קודם כל אתה בטלפון בשביל לבדוק אם זה יכול ללכת.

האומץ הוא בעיני פשוט לעשות את שיחת הטלפון הראשונה לברר, אח"כ זה מתקדם משם. אז בלי לדחות ובלי להסס להרים טלפון.

מבחינת הלשתף- המטפלת מכוונת אתכם כל פעם במה להתמקד וכו, את תראי שזה יזרום לך בעזרת השם ועם הזמן לומדים את זה. 

לא הרגשתי הבדל משמעותי בטיפולים.

ולגבי שאר החששות, לגיטימי, תני לה להוביל ולהנחות אתכם.

וכן, פשוט לקבוע.

חוץ מזה שבאמת נשמע כדאי לכם ממש ייעוץ זוגי, והצלחה עם למצוא את מה שנכון לכם🩷

אז מגיבה רק למה שכתבת על זה שמחר בר לך לקבוע לו עובדה ולא להגיע- נראה לי שזה ממש לא יהיה נכון... זה משהו חד צדדי בלי שיהיה לו אפשרות לתגובה וזה נראה לי בהחלט יגביר את הלהבות. ומאיך שכתבת זה נשמע קצת כמו ''נקמה'' וזה אף פעם לא מקום טוב לפעול ממנו.

אם את מסוגלת לשאול אותו אם מתאים לו לאסוף מחר ולקבל גם לא זה נשמע לי מצוין, אבל אם לא נשמע לי שפשוט כדאי לוותר על זה...

אני

1. כן אבל הייתי רוצה העלאה.

2. נראה שכן

3. לא הכי, כאילו מרגיש שרוצה לממש עצמו במשהו אחר

4. תובנות שהיום חייב להכניס הרבה יותר כדי להתקיים ובאסה שזה מתנגש עם מלא דברים אחרים שחשובים לי ובאסה שמקצוע שאוהבים ומרגישים מימוש לא מביא משכורת כמו משהו שפחות מימוש אבל יותר כסף ויש לי עוד מלא מחשבות בנושא..

מעניין לשמוע אתכן

2. ממצה, תפור ליכולות שלי ולזמינות שלי תודה לה'

3. לא יודעת אם אפשר להגיד אוהב, את התחום הוא אוהב והעבודה נוחה ומשאירה זמן לבית ולתורה וזה מבחינתו הכי חשוב.

4. רק תפילות וסיעתיא דשמיא, הגעתי לאיפה שאני "במקרה", אחרי מסעות ותלאות שחשבתי שלעולם אשאר אומללה מבחינה הזאת וה' כיוון ועזר והגעתי למקום שלא יכולתי להמציא לעצמי יותר טוב ממנו.

מעניין איזה תחום זה עכשיו באלי לדעת ולקבל רעיונות חחח....

איזה כיף שככה לך!!! 

משרשרת לך אבל זה נכון לכולן כמובן.

1. לרוב כן

2. סך הכל כן, תמיד יש לאן להתקדם ולהתמקצע.

4. לנשים דתיות בשנות הפוריות, הכי קשה להכנס למקום עבודה ולהתקדם. וזה מבאס..

לא כולן יולדות כל שנה, ועדיין כשרואים אותך דוסית ישר המצב משתנה בראיונות וכו'.. 

התראיינתי כדוסית נשואה צעירה בכמה מקומות ולא הרגשתי שזה הפריע. אולי זה תלוי בתחום ובגודל החברה. 

לא בתחומי החינוך והסיעוד.

*מסייגת משהו קטן - היתה לי קולגה חרדית צעירה, שפשוט לא קלטו שהיא נשואה כי הפאה היתה נראית כמו שיער אמיתי.

חשבו שהיא רווקה דתייה..

בקיצור, מתכוונת למראה קלאסי של מטפחת וביגוד צנוע. 

2. ממש לא. התחום עצמו והעבודה מאוד מעניינים, אבל הבוס שלי הוא ראש בלטה ויש לו הרבה פעמים ציפיות לא ריאליות. עכשיו לדוגמא אנחנו באמצע פרוייקט שאמרתי לו כמה פעמים שהוא ממש מיותר וכל מי שאני מדברת איתו פשוט לא מבין מה עובר לו בראש, והוא פשוט לא מוכן לקלוט.

אתמול זה הגיע למצב שאמרתי לו כמה כל הפרויקט הולך לעלות, והוא ענה לי, "תעשי הכל מקסימום רק חלק נוציא בסוף לפועל". כן אדוני מה אכפת לך, אני זאת שעובדת קשה לחינם ואתה אח"כ בהינף יד פשוט תזרוק הכל לפח

3. כן בעלי אוהב ומרגיש שהוא תורם מעצמו (איש קבע)

4. אם היה לי האומץ להתחפף ולחפש מקום אחר הייתי עושה את זה, אבל א. משכנתא גבוהה וב. לא בטוח שבמקום אחר יהיה טוב יותר וג. שוק העבודה בתחום שלי כרגע ממש קשה אז לא רוצה למצוא את עצמי מובטלת במשך שנתיים או מתפשרת

אבל סיוט בוס כזה..

והלוואי שתמצאי!! שייך לחפש במקביל?

1. אוהבת. לא עפה עליה

2. לא

3. מאוד. ב"ה פורח

4. רק סיעתא דשמייא. אני מחפשת כבר תקופה ועוד לא מצאתי עבודה שתשפר את איזון הבית עבודה שלי לצערי.. מצד שני יש תחום חדש שהייתי רוצה ללמוד אבל אני פחות בפניות להתמסר לזה כרגע. אולי כשאגדל

1. כן (לא בדיוק עבודה)

2. בעקרון כן! כמובן תמיד יש כל מיני תקופות

3. אוהב את התחום, מחפש מקום חדש

4. היו לי הרבה התבחבשויות סביב הנושא התעסוקתי. לא רק בגלל השילוב של משפחה ואמהות, אלא עוד לפני שהתחתנתי בכלל. התחלתי משהו חדש לא מזמן וכרגע אני שמחה, מקווה שזה באמת יהיה טוב ומוצלח בע"ה. זה לתקופה מוגבלת של מספר שנים, אז מקווה גם שאחריה אמצא את עצמי שוב

1. תפסת אותי בזמן לא טוב, כרגע קשה לי ממש, הרבה השתנה ויש זלזול מצד הראש צוות, שעות ארוכות הנסיעות - אז לא ככ

2. לרב לא לצערי

3. כן, מבסוט ב"ה

4. הלוואי שלמדתי תחום שיותר ידידותי לאמהות

1. כן, מאוד.

2. זה קצת מורכב לענות. ב''ה אני מביאה את הטוב שלי ומצליחה, אבל א. זה תחום ספציפי ויש תלויי נוספים שלא קשורים שאני טובה בהם אז המיצוי הוא בתחום ספציפי. ב. אני עובדת משרה לא גדולה וזה כן מעכב אותי מלהתקדם אבל כרגע מעדיפה לא להעלות אחוזי משרה

3.  כן ב''ה

4. אכתוב בהמשך יותר בפירוט...

1. כן אבל זה קשה להיות עצמאית

2. כשיש לקוחות וכו' אז לגמרי, אבל השיווק פרסום קשה לי ממש

3. היום ב"ה כן אבל זה אחרי שהוא עבר הרבה עבודות ולא מצא את עצמו

סוף-סוף לפני כמעט שנה מצא עבודה שמבחינתו מושלמת חוץ מהשכר

1. כן! מאוד!

אני גם עושה משהו שאני אוהבת וטובה בו, החברה מסביב ממש משפחה ולהגיע למשרד זה כיף!

מצאתי את האיזון בין להיות אמא ללעשות את מה שאני אוהבת וזה גם ממש עבר לכביש

2. הוא התחיל לא מזמן אבל נראה שכן! הוא אוהב את המקצוע ונראה שהמקום עצמו גם טוב

3. לא להתפשר, עבדתי במקום שלא היה לי בו טוב, לא הייתי באמת מוערכת (כן במילים אבל זה לא התבטא חוץ מזה בכלום, לא בהבנה לבלתמים, לא במשכורת, לא בפרגון למשהו שלא יביא לו תוצאות...) בצכלס גיליתי שזה משפיע על כל המצב רוח, אי אפשר לבלות חמי מהיום במקום שלא טוב בו... זה שואב אנרגיה וגם החצי יום השני יראה בהתאם.

לקח לי הרבה זמן להעז לקום וללכת

לעבוד על הביטחון

ולדעת להגיד זה מה שאני רוצה ומגיע לי מה שאני רוצה! (זה לא רק חד צדדי... חובת ההוכחה היא עלי שאני באמת שווה את ההשקעה על מה שאני דורשת)

בתכלס- היום שטוב לי

התפוקה שלי הרבה יותר גבוהה, היצירתיות שלי הרבה יותר טובה

ואני כבר שווה הרבה יותר ממה שהייתי שהגעתי למשרה הנוכחית לפני 4 שנים

1. בסדר כזה, יש ימים שאני מרגישה שאוהבת, אבל לרוב פחות

2.לא

3. כן

4. כרגע נוח לי העבודה הזאת בתור אמא לילדים קטנים, חושבת שבהמשך אעשה שינויים.

2 כרגע כן

4 להיות פתוחה ללמידה ושיפור מקצועי ואישי

זה מה שעזר/ עוזר לי להתקדם ולהצליח

1. כן מאוד. השנה היה קצת קשוח עם מנהלת שלא הסתדרתי איתה אבל סה"כ אני נהנית מאוד.

2. בכלל לא. זאת עבודה שלא קשורה למה שלמדתי ואוהבת לעשות, התגלגלתי אליה במקרה ואהבתי. אבל מתכננת שנה הבאה אולי לחפש עוד עבודה בתחום שלי.

3. בעיקרון כן, בכמה חודשים האחרונים היתה תקופה קצת קשה אבל אמור לחזור למקודם עוד חצי שנה.

4. אני עובדת במקום עם הרבה חוסר בכוח אדם (תחום החינוך) ומפחיד לראות איך מוכנים לקבל כל אחד עם דופק (כולל אותי כי כמו שאמרתי אין לי הכשרה בתחום) לטפל בילדים קטנים

מרגישה סיפוק ועשייה

ועונה עכשיו על 4 שעברתי הרבה עד שהגעתי למה שאני אוהבת, יכולתי לראות השפעה ישירה בין העבודה, הסיפוק והמשמעות לאישה ולאמא שאני. כשטוב לי, אז גם טוב בבית ועם הילדים. כשלאטוב לי, אז כל הבית מושפע, הכוחות מושפעים...

אני בחלד עכשיו וממשיכה לאסוף רעיונות ודברים לקראת החזרה בתחילת שנה הבאה.

ולגבי בעלי, הוא עדיין סטודנט.. אבל בנתיים נהנה מאוד מהלימודים, בעיקר מהשלבים המעשיים יותר... רק עוד שנתיים וקצת יתחיל לעבוד בפועל..

1. כן מאוד

2. כן ויש עוד הרבה לאן להתפתח.

3. כן מרוצה גם מהשכר וגם מהעניין. אבל מניחה שאם היינו מליונרים הוא היה עוזב לגמרי ונשאר בבית עם הילדים + עושה כל מיני מיזמים שעולים לו לראש ואני הייתי ממשיכה לעבוד איפה שאני.

4. בעיקר מנסה למצוא את האיזון הנכון עם הבית כי חשוב לי לקדם דברים בעבודה מצד שני חשוב לי להיות נוכחת כמה שיותר בחיים של הילדים שלי.

1. לא

2. לא

(עובדת בשתי עבודות וזה נכון לגבי שתיהן).

אני לומדת עכשיו תחום אחר ומאד מקווה שאצליח להתפתח בו ולהפוך אותו לעיסוק העיקרי שלי.

3. כן, חוץ מהשכר. וגם רוצה להתקדם אבל באותו תחום.

4. אני מרגישה שיש הרבה אלמנטים של הבשלה בנושא התעסוקתי.

לפני כמה זמן שאלתי חברה אם היא נהנית בעבודה שלה, היא ענתה: "ברור, איך אפשר לעבוד בעבודה שלא נהנים בה?!" ואני חשבתי לעצמי, איך זה כל כך ברור לה, ולי כל כך ברור שאם לא טוב לי זה אומר שאני צריכה להתאמץ יותר. אלה דפוסים ממש עמוקים ותהליכים שצריך לעבור דרכם.

ברור שיש לי לפעמים חרטות על זה שלא למדתי בעבר מקצועות שמעניינים אותי עכשיו ואני לא מוכנה להתמסר ללימודים אינטנסיביים כי המחיר המשפחתי גבוה מידי.

אבל מבינה שיש לי פה דרך לעבור...

1. מאוד אוהבת את התפקיד והמקצוע, בזמן האחרון יש לי קושי עם המנהל הישיר ואני חושבת לעזוב

2. מאוד! התפקיד תפור עלי

3. מאוד מאוד

4. לא לפחד לעבור מקומות עבודה, בדר"כ משתדרגים הן בשכר והן בתפקיד ומדייקים לעצמך את המקום שלך.

3.כן.

4.כשבוחרים איזה מקצוע ללמוד - לברר גם מה עושים בעבודה בפועל. כי הלימודים לרוב שונים מהעבודה.

1. כרגע לא, היו תקופות טובות יותר, עכשו כבר זמן ארוך שזה הולך ומידרדר מבחינתי, אבל נוח לי מדי מכדי שאעזוב כרגע.

2. כנ"ל - היתה תקופה מסוימת שבה זה היה יותר, אבל כרגע נטו נוח, מכל בחינה אחרת על הפנים.

3. הוא נמצא שם מתוך תחושת שליחות, מעבר לזה מאוד קשה לו, וכן שוקל שינוי כיוון חלק מהזמן.

4. כמה דברים -

כסף זה חשוב וזה כן צריך להיות שיקול בבחירה מקצוע. מרגישה שבדוסילנד לא מכירים בזה מספיק, בטח בשלב הבחירה.

עם זה, זה בטח לא שיקול יחיד. כל אחת צריכה להבין מה  מניע אותה בחיים ולנסות לבחור עבודה לפי זה. עבודה שלא עונה על הצרכים שלך (כל אחת ושלה - כסף, שליחות ערכית, הנאה, מאפשרת לגדל את הילדים בנחת....) - קשה מאוד להחזיק אותה, כי החיים מאוד עמוסים ודורשים.

מנהל טוב זה דבר קריטי, עושה הבדל גדול באווירה, בגישה, בגמישות... הסביבה האנושית יכולה לשנות המון וזה דבר שכדאי לנסות לבחון כשבוחרים מקום עבודה (ותודה למנהלים שלי שהביאוני עד הלום, גם דרך תקופות שדברים מסביב הם סבל או בלגן)

עוד דבר שכנראה פחות רלוונטי לפורום הזה אבל בכל זאת - אימהות משנה הרבה בסדרי העדיפויות והתפיסה. דברים שהיו לי ברורים בשאיפות המקצועיות שלי כרווקה (לא צעירה) פתאום השתנו מתוך האימהות. מה חשוב לי, מה מעסיק אותי, איזה משאבים וכוחות יש לי בעבודה...

1. אני אוהבת את העבודה שלי, היא משלבת כמה תחומים ומאתגרת אותי, בקטע טוב.

2. כיום כן (התחלתי את התפקיד לפני שלושה חודשים ככה שאולי דברים עוד ישתנו). עד לפני שלושה חודשים עשיתי את העבודה בלי הרבה הנאה (היו ימים שגם ממש שנאתי אותה).

3. בעלי עובד כשכיר וגם כעצמאי בתחומים שונים שממש אוהב. בנוסף ללימודים שכל הזמן מתקדם בהם. בדיוק מסיים תואר שני ומברר על דוקטורט.

מעולם לא ראיתי בנאדם שכלכך מרוצה מהעשייה שלו. יצאתי שחצנית. מה לעשות? אני ממש גאה בו על הדרך.  

4. להמשיך לחפש, לא להתייאש. לדעתי אני שוברת שיאים בכמות ראיונות שהלכתי ונכשלתי בהם. מיליונים! זה קשה מתיש ומתוסכל.  כל הזמן המשכתי לנסות והתפקיד הזה שאני נמצאת בו הגיע אליי בדרך אחרת (לרוב שולחים קו''ח ומקווים לתגובה., בתפקיד הזה הגיעו אליי להציע את התפקיד למרות שלא הייתי מדמיינת להגיש מועמדות אליה. כך בורא עולם גלגל את הדברים, תודה לה')

גרה במקום תעסוקתי קשה ולא מתגמל

מחפשת את עצמי שנים

תסכול כללי

נשמע לא קל במיוחד שאצלנו הכל ממשיך כרגיל

חיבוק ♥️

קשה לקרוא את החדשות💔

לק"י

זה תשאול, ולפעמים גם בדיקה פנימית ולימוד תרגילים.

בדיקה עושים רק משישה שבועות אחרי הלידה.

לק"י

אני מניחה שהן רגילות לזה.

אצלי היא אפילו החזיקה את התינוק חלק מהזמן😅

1. כן

2. מוציאה מרוקנת באסלה את המיכל המלוכלך, שוטפת עם מים. גם את הפילטר ככה.

3. אני עדיין לא ניסיתי האמת, חמתי וגיסתי משתמשות בחומר של ליאור קוקה. הבנתי שהאחריות לא חלה במקרה כזה

לגבי חברה אחרת, אבל זה אותו עיקרון

1. חובה, אחרת זה מסריח. אני עושה אחרי כל שימוש כדי שלא אשכח, אבל זה לא בשימוש הרבה פעמים ביום

2.עם הטוש של המקלחת

3. מבחינה טכנית, מותר לשים חומרים לא מקציפים. אבל זה כנראה יבטל את האחריות. לחברה אמורה להיות רשימה של חומרים לא מאושרים.

אבל בכל אופן, לא לשים חומר מקציף, זה עלול לעלות ולהגיע למנוע וזה יהרוס את המכשיר

אני יודעת שרובורוק אפשר כל חומר

ואני תמיד חשבתי שלטינקו אין בכלל חומר משלהם חח

ועכשיו אני רואה שגם כתבתי חומרים לא מאושרים.

אבל מבינה שזה היה מובן בכל אופן

1. אחרי כל שימוש עושה ניקוי עצמי

2. בסוף כל יום מוציאה את המיכל המלוכלך, שופכת מים לאסלה, מנקה אותו ואת המסננת במים וקצת סבון עם הטוש באמבטיה - כל הסיפור גג 5 דק'

    פעם בתקופה כשמרגישים צורך, בעלי מוציא את המברשת ומנקה גם את הבפנים

3. משתמשים בחומר אחר לא מקציף, זה אכן מבטל את האחריות.

אפשר לקנות את החומרים של טינקו/דרימי בכל סופר?

כי אם אני קונה שואב ואין לי חומר מתאים באזור שלי אז אולי זה לא שווה לי 

אן להפך מבוגרות 

אין פה הרבה משפחות אז בכל מקרה יש הרבה עומס על כל אחד שגר כאן.

מדיח

שואב שוטף

מייבש

נינג'ה גריל

ואולייי לשלם למישהי מבוגרת שתבוא מיישוב ליד לכמה שעות לאפס את הבית ולהוריד ממך הרבה מטלות

כאילו לשנות ראש משמישהו ייקח את הילדים להקלה במטלות האחרות שלך

ואולי לרשום לצהרונים?

וכל הכבוד שאת דואגת לעצמך ומודעת לשים לב לסימנים!!

ואגב, איך את מעבר לעומס עם הילדים? אולי לאוורר שעוצ עבודה ושיהיה לך יותר זמן לעצמך בבקרים?

האמת להביא מישהי מבוגרת מישוב אחר זה רעיון, אבל מעניין איך מוצאים מישהי כזאת, אני אנסה לחפש.

הילדים בצהרונים, התינוק איתי כשאני לא בעבודה.

בעיקרון יש לי זמן לעצמי, אני צריכה יותר לנצל אותו טוב ולא לתת לבוקר החופשי לעבור מול המסך או בשינה.

לחפש מישו מהיישוב הרלוונטי שיפרסם שם

בעידן הוואצאפ דברים רצים

אני חושבת שהבקרים שלך כשאת לא בעבודה זה ממש פוטנציאל מטורף

כי הזמן השקט לעצמך הוא הכי נותן..

אולי לחפש מסגרת לתינוק לימים האלו או לחלק מהם..? אם את איתו קשה יותר לקום ולעשות מחוץ למסך.. ולישון זה מעולה

אם לא מצאת דברים אחרים אז כן זה לחלוטין שווה השקעה ומשפר איכות חיים

1. עזרה ממשפחה- אולי יש סבתא או גיסה שיכולה לבוא פעם בשבוע?

2. מכשירי חשמל- מדיח, מייבש כביסה, רובוט שואב שוטף.

3. אוכל קנוי שרק שמים בתנור או להזמין פיצה

4. לאכול בכלים חד פעמיים

5. לא לקפל כביסה, לקנות סל לכל ילד לכביסה נקיה

6. כותבת בזהירות, לשקול לעבור דירה בשביל הבריאות שלך… (לא ברור אם את כרגע בהריון וזה משהו זמני או שבאופן קבוע את קורסת. כותבת בעוד יותר זהירות למנוע הריון).

אני אשקול את הרעיונות ונבדוק מה מעשי.

לגבי 6, אני לא חושבת שבמקום אחר יהיה לי טוב יותר ולעבור דירה זה לא דבר קליל, למצוא לאן זה הרבה יותר קשה. אני לא בהריון, אני עם תינוק קטן, אבל היו לי דיכאונות בכל מיני מצבים בחיים, גם כרווקה, גם כנשואה בלי ילדים, גם בתחילת הריון, הדיכאון אצלי לא קשור למצב ההורמונלי נקרא לזה ככה.

חיים, תוסס חברתית?

למה הגעת למסקנה שאם אין פה נוער אז אין פה חיים וחברה? יש פה ממש קהילה מתוקה, פשוט כולם משפחות צעירות. גם אנחנו משפחה צעירה, למה אנחנו צריכים מקום עם משפחות מבוגרות ונוער? (חוץ מבייביסיטר)

עם 20-30 משפחות
אם אין נוער, אין בייביסיטר, אז איך יוצאים? איך נפגשים לערבי קהילה וכו...?
משום מה בפתיחת ההודעה חשבתי שאת דוקא מתלבטת אם לעבור למקום שיש שם נערות ועזרה, מקריאה חוזרת ראיתי שהבנתי לא נכון.
ברור שאם טוב לכם שם, תישארו... בטוחה שזה שווה את זה.

אגב, מניסיון, גם בעיר הגדולה עם הרבה נערות, קשה למצוא עזרה. צריך הרבה מזל
יש להן את הסניף, הבגרויות, הלימודים, החיים, ולעזור בבית של עצמן. הן מגיעות רק כשילדים ישנים...חחחחדור מפונק.
ככה שבאמת בשביל עזרה מנערות לא הייתי משנה מקום מגורים.

תמיד מציעים פה בפורום לקחת נערות לעבודות בית וכאלה, אז חשבתי שזה דווקא דבר שכן אפשר למצוא 😂 שיעשע אותי התיאור על הדור המפונק

אכן דור מפונק
חחחח
נערות מגיעות עם דרישות
לא מחליפה טיטולים
רק שהם ישנים
עד שני ילדים
אצלנו בכל אופן.
או שהאימהות שלהן צריכות אותן בבית

מחיר מסוים עד 3 ילדים

אח"כ מחיר עולה😂😂

גם ככה לקחתי סכום זעום לשכנה שעשיתי לה מלא בייביסיטרים (סכום שהיה זעום גם אז). 

גם תעריף אחר לילדים ערים או ישנים..

אבל משעשע אותי

בזמני לא עשיתי חלוקה.

לקחתי אותו דבר לילד אחד או ל3.

רציתי האמת

אבל התביישתי לבקש כי זה לא היה מקובל..

חח אני שמעתי מחברה 

שהתנאים היו:

ילדים ישנים

מגיעה יחד עם חברה

ואינטרנט לא חסום

אצלינו קל למצוא

 יש קבוצה של ביביסטריות שכל פעם כשצריכים שולחים ותוך חצי שעה יש מישי מצוינתת

למצוא מישהי עם ילדים פחות או יותר בשלב שלך, ולסכם איתה שנניח פעם בשבוע היא לוקחת את הילדים שלך לשעתיים, פעם בשבוע את לוקחת את שלה

או רק את התינוק אם את מוצאת מישהי שעם התינוק שלה בבית...

זה באמת משהו שאפשר ליישם אותו ואפילו לשמור שעתיים על ילדים של מישהי אחרת יכול להיות טוב למרות שזה דורש אנרגיה, זה מכניס אוירה חיובית לבית כשיש אורחים, מעסיק את הילדים (ואותי) אז כשאני לא בקריסה הפיתרון הזה יכול ממש לעזור שאני לא אקרוס...

להזמין חברה עם ילדים בגילאים דומים לשלך ולהעביר ביחד אחה"צ. כולל ארוחת ערב.

לפעמים כשיש אורחים אז יש יותר מרץ לסדר קצת, להתעסק עם הכביסה, להכין אוכל וכו. וגם אם לא תוך כדי,  זה מעביר את השעות המאתגרות בצורה יותר נחמדה.

אם לא מתאים לך בבית שלך, אפשר לקבוע בגן שעשועים. כולל להביא לילדים כריכים וירקות לארוחת ערב. ואז חוזרים הביתה למקלחת ושינה. 

אפשר אולי להתאחד כמה אמהות ולהביא כמה בנות כל פעם

ואז תוכלו להתחלק בתורנות מי מביאה/להביא כסף לנסיעות

ואולי זה יתן לילדות יותר דרייב שנוסעים עם עוד חברה

השאלה כמה קל ופקרטי לתקשר ולמצוא את זה

סרט בצהריים כשאת רוצה לישון 🥴

אני הייתי עושה ככה קבוע במילואים. ואחר כך הפסקנו וזה ממש מובן להם שזה רק לתקופה..

להעביר את שיטת הכביסה למיון כמו השיטה של @מתואמת

ובאיזה גילאים הילדים? אולי יש משימות שאפשר לתת להם?

איפה גרים?

יש הרבה נערות שיכולות לבוא 

רק תשלמי נסיעות 

כמה ההית מוכנה לשלם על נסיעות וכמה לנערה עצמה?

תראי לדוגמה הקיבוץ שהקימו בבניין בנהריה.

בטוחה שיש עוד נשים במצבך.

אולי יעזור לעשות סבב, ביום שלכם שבעלך יחזור מוקדם ותהיו שניים עם החבורה, ובימים אחרים יהיה לך שעה של שקט.

תחשבי שעה זה כמו חוג בתכלס.

אולי מתאים לשים אותם בזום? אולי יש סבתא שיכולה לדבר איתם בזמן הזה?

אצלנו סיפורי שמע הולכים מעולה.

אני שמה את הטלפון לידי ואת הרמקול לידם, ושמה סיפורים בספוטיפיי.

זה מעביר פרקים לבד.

ככה את יכולה לנוח והם יכולים בזמן הזה לשחק בשקט או לשבת על הספה ולהקשיב.

אם הם חייבים שתהיי במרחק ראייה אולי יעזור לך לשים אטמי אוזניים ולישון על הספה לידם.

מבינה את המקום שלך

אולי לנסות לחשוב עם עצמך 

מה ממלא אותך שמחה וכוחות

מה נותן לך הרגשה של תמיכה

שאת תהיי אישה שמחה וחזקה ועם הרבה כוח לעשיה בבית שדורשת המון בשנים האלה

משהו שמדוייק בשבילך יכול לתת לך המון כוח אפילו אם הוא קורה פעם בשבוע .

זה יכול להיות זמן שקט עם עצמך,  זמן עם חברה, יציאה משמחת, תחביב. שיחה טובה בטלפון. כל דבר אחר

ולתת שם את ההשקעה.

לנסות להיות יצירתיים בפתרונות 

אולי אם זה בעיה של עוד משפחות

לקבוע עם שכנה שצהרים /ערב אחד היא משחררת אותך לשעה וערב אחר את ? 

בהצלחה!