החמוד בן השנתיים עבר למיטת מעבר וכל פעם יוצא מהמיטה בתירוץ אחר... התירוץ הכי טוב שלו: "אמא טליה בוכה אבל! (אחותו בת החצי שנה) אלכת עזור לה" (שם בדוי כמובן)😂

היא זחלה ויתרה מהשטיח,הוא מנסה להרים  אותה חזרה לשטיח: "כבד מידי" (בנענוע ראש)😂

הוא כל הזמן מדבר על עצמו בגוף נוכח. שיחקתי לו בשיער וזה הציק לו, אז הוא אומר לי: "לא נעים לך!".

אמרתי לו סליחה אז הוא מזדקף בגאווה: "סלחתי!" 😅

הוא הולך לאנשים ברחוב: מי זה? זה איש. מי זה? זה סבא (כל אדם עם שיער לבן זה סבא).  במדרגות של הבנין: מי זה? זה שכן חמוד! (נשפכתי). רואה אישה סוחבת תינוק: מי זה? זה אמא שלו!!! 😀😀

כל מישהו שהולך לידנו ברחוב, הבן שלי "מה זה?" (זה טוב כי אם זה מביך מדי אז אני מקווה שהבן אדם לא קלט שהשאלה "מה זה?" הייתה עליו)

ועוד שיבוש חמוד שלו "מה את אמרה לאבא?"

הוא עשה בשירותים אז אמרתי לו "נלך להביא לך שוקולד צ'יפס" והוא ענה "לא, קודם ננקח (נקנח) אותי" הצחיק אותי שאני אמרתי בגוף ראשון רבים אז הוא גם אמר ככה, ובכללי הוא תמיד אומר "תנקחי אותי" שזה ממש מתוק.

של אחיינית, מותר?

הם היו אצלנו שבת וישנו בדירה והבקבוק שלה נשאר בדירה

היא רצתה אותו בסעודה ולאף אחד לא היה כוח ללכת להביא

היא התחילה לבכות "הבוקי שלי בוכההה הוא בוכההה" חחחחח הרגה אותי מצחוק

בת שלוש וחצי היתה איתי במיטה בבוקר בדרך להתעורר והקטנה בחדר ליד בלול, וכנראה הפילה משהו היה רעש

הגדולה ישר

שרי (בדוי כמובן חח)?? מה קרה? רגע אני באה אלייך

הלכה לחדר שלהם ואני שומעת אותה אל תדאגי זה רק נפל זה שקית של מדבקות את רוצה מדבקה? הנה כל הכבודדד ושמה לה מדבקה על הפיגמה 🥹🥹

במקום להגיד 'פחדתי' בת ה- 5 אומרת 'פיחדתי', והיא לא מוכנה להגיד נכון, מתעקשת להגיד ככה

בעלי הביא לקטנה (בת שנתיים) לאכול טוסט, ועשה לה פו  על האוכל, והיא רצתה לעשות גם, ועשתה נשיפה חזקה מהאף (כמו שמוציאים נזלת). חח

בת ה- 5 שלי כל הזמן 'מתווכחת' איתי שהקטנה שלנו שלה ולא של אמא, והיא תאכל אותה ולא תשאיר לנו כלום, היא לא מסכימה לנו לאכול אותה בעצמנו 

אמרתי לו שאני רוצה לאכול אותו

הוא אומר לי- לא

אמרתי לו- רק ביס קטן

הוא אומר לי- לא, ביס גדול

כשהוא מדבר על עצמו הוא מדבר בלשון נקבה.

אם אני אומרת לו- אתה הולך

הוא אומר- אני הולכת

אולי אני אזכר אחר כך בעוד.

יושבת עלי, משחקת איתה בבובה שלוחצים על הבטן והיא עושה קולות - הקטנטונת זורמת. ברגע שהבובה מגיעה למילה "אמא" הפנים של בת השנה אוחזות בבהלה ונצמדת אלי לחיבוק חזק.

כאילו חוששת שהבובה רוצה לקחת אותי ממנה 🥹🤣

מדברת מילים בקטנה

בבוקר שאלתי אותה אם היא רוצה מים והיא בהתרגשות "מים"

אני מביאה לא את הבקבוק והיא מסמנת לי לא עם האצבע , 

הולכת לארון של הבקבוקים,

פותחת ומביאה לי את הבקבוק של התרכיז.

וואייי נמסתי

היא שופעת אבל הרבה זה עניין של טוניציה.. אז קשה לצטט.

היא ביקשה שאקריא לה "אריה תות!" והביאה אותו מהחדר..

אז הקראתי לה..

"תשמע חמוד, אין תות, ביער שלנו אין-"(עצרתי לתת לה להשלים) "חגיגה!!"

אתמול היא החמיאה לי שאני גדולה כי הלכתי לעשות פיפי בשירותים(עושה פיפי? כן? ואו! אמא גדולה! הפתעה?)

היא קוראת לי ואני באמצע משהו "אמא בואי! אני מקריאה(קוראת) לך! בואי אמאאא! אחד שתיים שלוש ארבע חמש שש שבע...."

שרתי לה אתמול "הילדה הכי יפה בגן" מקשיבה בעניין ואז

"אני! רק אני הכי יפה!"

ואז סיימתי את השיר

"אמא! אני מרשה! שוב איקסית יפה בגן! לשיר!"(הכל בציווי כן?)

ובכללי היא מנהלת את העולם🤣 אתמול המטפלת שלה לא הייתה בסוף היום. היא רצה אלי- איקסית טיטול של זלדה! אוי נגמר טיטולים איקסית.. צריך להביא עוד!!!" שלחתי למטפלת שלה הודעה אם זה נכון היא ענתה שבהחלט כן והיא תכננה לשלוח לי בערב😆

הבוקר כשהיא קמה היא רצה אלינו- להביא טיטולים למעון! צריך!

בשישי אנחנו אוהבים לקום קצת יותר מאוחר(בדכ היא ראשונה בחדר, בשישי היא מגיעה בין האחרונים).. זה קצת מאתגר כי היא מאוד מחכה ללכת כבר למעון, אז לימדנו אותה שיש שעון מעורר מכל מיני סיבות- שעון שאח שלה צריך לצאת לבית ספר, שעון שצריך להעיר אותה אם היא עדיין לא קמה, שעון שהיא צריכה להתארגן...

אז היא שוכבת איתנו במיטה, וכל שעון שמצלצל היא קופצת בהתלהבות- "עכשיו שעון איקסית? להתארגן?"

וגם, אמרתי לה להביא גומיות שנעשה קוקיות ועדיין שכבתי. באה, מושיטה לי יד "אמא! לקום עכשיו! קוקיות לי! לשבת מיד!"

כל פעם שאני מכניסה צלחת למיקרוגל

היא מתחילה לעשות עם האצבעות 

ויחד אני סופרת איתה עד עשר 

בעשר היא צועקת בהתלהבות ומחכה לצלחת

אמא את יכולה לנעול נעליים עם סוללה ולעלות איתי לעליית הגג?

(נעליים עם סוליה חח, להדגיש לא כפכפים)

ושאלו אותי "אמא את שמנה, יש לך תינוק בבטן?"

הסברתי להן שזה שילוב של אוכל ועצלנות😉

בת שנתיים, קצת אחרי גמילה מחיתול: אמא, ני נוק!(אני לינוק)

אני: אולי אני אנק?

היא: לאאאא, את לה (גדולה)

אני: גדולים לא יונקים? (הנהון מאשר)

את גדולה?

היא: ני לה! (אני גדולה) יש לי נים (תחתונים)

עוצרת במבט מבולבל

בת שנתיים: מי בובית שלי? מי בובית שלי? את בובית שלי!

שאלתי אותו למה הוא בא למיטה של אבא ואמא

אמר לי כי אחר כך באים לי חלומות אז אני בא אליכם😘

עוד אחד

התעצבן על אחותו שהציקה לו

" את ילדה"( הילדה מודגש, רצה להגיד את מעצבנה או משהו בסגנון וזה מה שיצא לו)

הבת שלי (בת ארבע) השתעלה היום ואז אמרה:

"אמא, אני משתוללת..."

(לא, חמודה שלי, לשם שינוי דווקא כרגע את לא משתוללת🤭)

שרה בהתלהבות ובאושר:

ירושלים של זהב!! ושל חושך ושל אור!!

לבש פעם ראשונה מכנס קצר. אחרי שהוא ניסה למשוך "להאריך" את המכנס והבין שלא ילך לו הוא שואל אותי- הציפורים יאכלו אותי?

באופו כללי הוא ילד מצחיק. בא אלי למיטה בבוקר- "איקי טוב!" וחושף שיניים ככה שאי אפשר להגיד לו לא... אומר לי "אמא קומי זוזי"

אני אומרת לו ללכת להעיר את אחיות שלו- הוא צועק להם מהחדר שלי- "איקי טוב! קומי זוזי!"

גם כל ל בשוא הוא מבטא כמו נ

מה יש לך על הראש? - תנתלים... חחח

אומרים ו להשוויץ בתלתלים הוא מזיז את הראש כככה שההשיער קופץ לו....

הבן 3.8 משום מה לאחרונה התחיל כל בקשה ב -

את רוצה לעשות מצווה גדולה? אז - תחתכי לי אפרסק, שימי מוזיקה, נלך לגינה.

ואם רוצה משהו שאני לא מסכימה - אז מה מאמי את לא רוצה מצווה? תעשי מצווה אני רוצה סרט!! תעשי מצווה שימי סרט!

בשלב מסוים אני כזה - לא, אני לא רוצה את המצווה הזאת, אשמח לאחת אחרת.

אני מבקשת שיבוא לאכול ארוחת ערב - מה מאמי את לא מבינה שאני לא רעב? את משגעת לי את הראש אני לא רוצה לאכול. בסדר אל תאכל, לא לקחת קשה.

אני מבקשת לאסוף את המשחק ביחד כי צריך ......, הוא לא רוצה עדיין לאסוף (משום מה רק לקראת איסוף הוא מוצא עניין)

אני מתיישבת לידו והוא אומר לי דייי לכי מפה את מפריעה לי. בפעם האחרונה קמתי והלכתי לקפל כביסה בצד השני של הסלון - אומר לי, לכי מפה אני רוצה שתלכי כל-כך רחוק שאני לא אוכל לראות אותך - הוא יודע שאם אני נשארת, כנראה נאסוף מתישהו. ואם לא נמצאת באזור זה כנראה לא יקרה.

באחד הערבים לא רצה ללכת לישון, אמרנו לו שחייבים כי הקטן ישמע אותו בחוץ וגם ירצה לצאת. 

כמה דקות אחר כך הוא יוצא בהתרגשות שהקטן נרדם ולכן יכול לצאת כי בשינה - הוא לא ישמע. 
 

ברור חמודי, מה שתגיד. 

כי היא בחרה גרביים עם תותים והתעקשה עליהם לגן

אז אמרתי שהיא יכולה לבחור או סנדלים בלי גרביים או נעליים עם גרביים🤣

אגב היה לי שלב כזה גם עם הגדולה יותר ובאיזה שלב היא אמרה לי שהיא לא אוהבת שנכנס לה החול לרגליים כשהיא עם סנדלים. אז יכול להיות שיש איזו סיבה תחושתית לעניין 

ה' ישמור.. לא מתערבת בד"כ, רק אומרת לה את דעתי.

יום אחד היא לבשה משהו שלדעתנו היה ממש לא יפה ולא מתאים. היא התעקשה, הלגה לראות במראה ואז חזרה כשהיא אומרת לנו שהיא אוהבת, אז היא נשארת ככה

מצטרפת גם

בת 2:10 - חברה שלי ביקשה ממנה להגיד לה מי איתה בגן אז היא אומרת .. דוד ושיר. חברה שלי - מי זה דוד אני לא מכירה, תספרי לי…

היא- אני לא אספר לך כלום ! הוא לא סיפור בכלל…

ביטויי לשון קבועים שלה- לא ככה, אלא אלא ככה

אמרתי לגדולה -בואי נבדוק לך את הראש הגננת אמרה שיש בגן שלך מכת כינים !

הקטנה - ואת יודעת מה יש בגן שלי ?? ערוב !!!

אנחנו הולכות ברחוב והיא רואה פועלי בניין בקומה גבוהה-

מתחילה לצעוק בהלם -

מה ?? מה הם עושים שם? זה מסוכן להם !! למה הם עולים לשם ? זה מפחיד את הלב שלי

הגדולה יושבת איתנו לבד מאוחר בערב ואומרת לבעלי,

לאמא שלך יש שכל !!

אנחנו קצת מופתעים , למה את אומרת  את זה ?

היא רק עושה פרצוף כזה של - כי אני מבינה משהו מהחיים שלי מה לעשות  😂

אנחנו - לך יש שכל ?

היא, בשיא הרצינות - שכל אין לנו, אנחנו כמו חיות! 

באה להחזיק אותו אומר לי כבד 😅

רואה מישהו ברחוב שדומה לאח שלי אומר את השם שלו

לאכול לאכול אותם 

בת שנתיים וחצי פותחת את הארון בגדים שלי ודורשת ללבוש חצאית שלי,אז אמרתי לא זה של אמא.

היא:אבל גדלת בינתיים אז עכשיו זה שלי.

היא "הכינה איתי" עוגה

מרימה ביצה "שביר?"

"כן, זה שביר.. אז אני אפתח בזהירות. כשתגדלי אני אלמד אותך לפתוח ביצה"

"טוב" עוצרת חושבת "אני גדולה עכשיו!"

לפי מה שמתאים לכם עכשו 🤣

נראלי שבגיל הזה התחלתי לשבור איתה ביחד, אם היא רוצה.. בהתחלה נתתי לה לדפוק את הביצה בקצה השיש והיום אני גם פותחת איתה ביחד

והיא עושה את זה יחסית ממש יפה.

היא פותחת לתוך קערה גדולה ואז אם נופלות קליפות אנחנו מוציאים ביחד, אבל לרוב היא מצליחה מעולה.

היא אומרת לליה במקום לילה ומנסה לתקן את עצמה אבל חוזרת שוב על הלליה 😅

אבא שלה מעודד אותה להיגמל מהמוצץ ואומר לה שעוד מעט הם ילכו לתלות את המוצצים על העץ, אז היא אומרת לי את כל המוצצים חוץ מאחד, טוב? אחד יישאר לי לישון (לא מתוקה, אם נפטרים מהמוצץ זה כל המוצצים ביחד 🤭)

אפשר לדחות את זה ליום אחר שתצליחו להתארגן מראש?

יש חלון זמן מאד ספציפי...

חדר במלון זה אולי אפשרות... צריך לבדוק...

אבל מה אני יעשה עם הילדים בבוקר?

זה ממש על הבוקר וגם אני אל מבינה בבתי מלון אפשר להכנס מתי שרוצים?

על זה לפני כן

כי עכשיו זה אומר למצוא מעכשיו לעכשיו מלון

ויותר קשה

למצוא מישהו שיבוא לשמור עליהם בלילה

ולקחת אותם למסגרות (מחוץ ליישוב)

אוף ממש חבל שלא חשבתי על זה מוקדם יותר

בסוף אני אשלח אותו לבד לשירותים שהם בלי מזגן שיתמודד ויעשה מה שצריך בלעדיי🤭🫣😅

אני חושבת שאפשר גם לקחת חומר מיוחד שמשמר את הזרע ליותר שעות

אבל אולי זה רק לבדיקה לא להשבחה

שווה לברר

יש מצבים שמאשרים את זה, אבל ממה שאני מכירה זאת די האפשרות האחרונה.

גם אנחנו היינו בלחץ של זמן ומהלחץ בעלי היה בטוח שהוא כבר לא יצליח ולא נספיק….

ולא הבנתי למה אי אפשר בשירותים? אז מה אם חם? זה עניין של דקות וזהו לא?

כמה פעמים אמרו לנו תוך שעה....

אחד הפרטים הכי מתסכלים בטיפולים וגם הלא מדוברים.

נטד קשה להיות זוג שומר הלכה במצב הזה!! מחזקת ומחבקת אותך! ותדעי שזה סיטואציה לא קלה ומאד מאתגרת לרבים וטובים!!

ואיזה מסובך זה עם הילדים

מבינה אותך ככ

אני לא מכירה השבחת זרע רק הבאת זרע לטיפול רגיל

הרבה פעמים לא הספקנו תוך שעה (זה באמת לא ריאלי, רק להתארגן אחרי לוקח זמן..) וגם כשהגענו תוך שעתיים שלוש זה עבר חלק לגמרי בלי בעיות.

לא יודעת לגביכם

בנוסף איפה אתם עושים את התהליך?

אנחנו דיברנו פעם עם רב של הבית רפואה והוא הציע לסדר לנו חדר שם.

וגםמציעה להתקשר לבוני עולם, לדעתי יש להם קו לשאלות חירום. הם נתנולנו יותר מענה בנושאהזה ממכון פועה.

בהצלחה רבה רבה שיעבור בקלות ובבשורות טובות!

לגבי השעה יכול להיות שבגלל שזה השבחה זה חייב להיות תוך שעה? וואלה לא מבינה בזה בכלל

סבב ראשון ומקווה שגם אחרון שלנו בעז"ה

זה במכון של השבחה לא בבית חולים...הוא בעיר אחת וההזרעה עצמה בעיר אחרת...

מה זה בוני עולם? ואולי ננסה באמת אותם/את מכון פועה... למרות שגם על הרב שלנו ששאלנו אני מאד סומכת

בוני עולם זה כמו פועה רק חרדי

מהניסיון שלי לפעמים יש להם יותר מענה ויותר יצירתיות..

וגם לנו לטיפול רגיל אמרו תוך שעה רק כשלקח יותר זה לא היה נורא

אז גם אם לוקח לכם קצת זמן תזכרי שזה אמור להיות בסדר..

כדאי לברר אולי מותר הלכתית שיוציא לבד בשירותים בלעדייך, כי בסוף זה לא לבטלה זה כדי לשבח את זה ולהשתמש במטרה שלשמה הוא נועד.

אם לא תהיה ברירה זה מה שנעשה

הרב אמר לנו שזה עדיפות אחרונה אז בכל זאת מנסים למצוא פתרון

אולי אפילו 2 פתרונות

(בית ריק של חברים שמצאנו, קצת יותר רחוק, או צימר לשעה על הבוקר יותר קרוב למקום-תכלס מחכים לתשובה מבעלתת הצימר)

תודה שהייתן איתי❤️

זה כזה קשה שאין עם מי לדבר על זה (למרות שמבינה למה זה ככה)

*חברה שלי שעוזרת לי, אם את פה במקרה וזיהת אותי- את חייבת להגיד לי🤣

הייתי בקבוצת תמיכה שבה מישהי ספרה שהיא קבעה צימר לשעה בדיוק בשביל השבחת זרע, וקבלו את שוק חייהם כי צימר כזה מיועד בדרך כלל לזוגות שלא בדיוק שומרים על ההלכה או המוסר בלשון המעטה.

היא לא פרטה, אבל אמרה שבעלה היה צריך לעצם עיניים, ושהיא הרגישה צורך אחרי המעשה להבהיר לבעלת הצימר שהם זוג נשוי.

לא יודעת מה הסגנון של הצימר הזה, אבל כדאי לברר.

גם לא לדאוג, לא באמת חייבים שזה יהיה שעה בדיוק עד מסירת הדגימה. לנו אמרו שאומרים שעה כדי שאנשים יביאו את זה תוך שעה וחצי- שעתיים.

הציעה לי גם את זה

אמרתי לה לא תודה

ה' ירחם

ותודה לגבי השעה, זה בהחלט מוריד ממני לחץ...

למרות שיש גם את השעה של התור של ההזרעה עצמה...שסתם פשוט צריך להספיק להגיע אליה בזמן

אם רלוונטי בלניאדו ספציפית יש חדר. אולי בעוד מקומות.

פדיחה לומר אבל כשאני בדקתי מצאתי שיש בכל מיני ערים חדרים לפי שעות. הרב שלנו לא אהב, אמר שזה ממש חילול ה' כזה. כי באים לשם כל מיני זוגות שלא רוצים להיראות... אבל אולי זה עניין של דעה מה יותר בעייתי. בסוף אם אין אופציה יכול להיות שהרב יעדיף להתיר לבעל להסתדר לבד.

מקווה שתמצאו סידור לילדים.

וגם, לא נעים לומר, אבל בפופורציות. הלוואי אמן שזה יצליח, אבל בסופו של דבר זה לא בהרבה יותר סיכוי מיחסים רגילים בזמן. משקיעים בזה את הנשמה. באמת, גם באנו מרחוק וטרללת, ובסוף הרבה פעמים זה לסמן ווי על שלוש הזרעות כדי לקבל אישור לעבור הלאה...

בהצלחה! בע''ה פעם אחת וזהו!

לא ידעתי לגבי הסוף...

טוב אני מתפללת שזה יעבוד אצלינו על הפעם הראשונה אמן!

אני כן באתי לכל הזרעה בתקווה גדולה.

אבל אין להשוות לאחוזי הצלחה ב ivf

כשהסבירו על הכל...

תודה על המידע

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

אני גם כמוך, ערוכה עם מה שצריך לשעת חירום,

לדוגמה ההורים שלי באים אלינו לשבת אז דואגת שיהיו גם כסאות נוחים בממד.

ציוד בסיסי בממד יש כבר 3 שנים.

כולל פנסים, מאוורר על סוללות וסוללות. לא שאני חושבת שנצטרך, אבל זה שם כבר מאחרי ה7 לאוקטובר אז למי אכפת..

מחשב של העבודה לוקחת כל יום איתי הביתה.

לפני שבת מטעינה את הנייד ודואגת לנתק מהשקע לפני שבת אם אצטרך לטלטל אותו.

דברים בסיסיים כלאחר יד, כשמתרגלים אז לא מתרגשים מהמעבר משגרה לחירום.

ואז ממשיכה לגמרי כרגיל.

בעיני זה לא להדחיק אלא דווקא הכי לפקוח עיניים...

מעריכה את הכנות באמירה...אבל זה צורם מאוד מאוד מאוד.יש משפחות שמשתדלות לכוון בתפילה שהבעלים , בנים, חתנים..לא יצאו שוב לסבב נוסף...ושלא יפלו חיילים..

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

לואפילו לרגע לא הבנתי מהחדשות שכל רגע עלולה לפרוץ פה מלחמה נוספת...

אני אפילו לא מבינה על סמך מה החשש הגבוה?

טראמפ תוקף אנחנו לא...

איראן תוקפת במכוון לא אותנו

נכון אולי

אבל האולימהזה קיים תמיד מבחינתי לאור השנים האחרונות

לא רואה שום הבדל בין האולי..שלמדנו לחיות לצידו ולומרנשזה במילא לא בשליטתנו ובבחירתנו אז בואו נמשיך בשגרה

לבין האולי כרגע

טראמפ רק לוחץ עליהם להגיע להסכם הוא לא משמיד את הגרעין או משהו כזה

לנו אין המון אינטרס בזה

ולכן מבחינתי אין לי אפילו מחשבה כזאת בראש

נכון ברור שאם יעלה להם והם יתקפו פה הכל יכל להשתנות

אבל בסדר זה נכון תמיד באותה המידה בעיני

קיצר בעיני לחיות בחששות של מה יכל לקרות זה ממש לוקח לנו גם את המעט שגרה שפויה שיש לנו בשנים האחרונות

זה עבודה תודעתית

וגם אמונית לזכור בידיים של מי אנחנו

וזה לא סותר שהחשש הכי מובן שיש וטבעי לחשוש ממה יהיה.. קשה לנו עם חוסר ידיעה ברור...

דווקא כאחת שכן קראה הרבה על

להיפך טראמפ מבין שאין איך לעשות איתם הסכמים וההסכמים איתם לא שווים כלום.

הוא מתכנן לפגוע בהם קשות מאוד מאוד וככל הנראה לצורך העניין ישראל תתערב כי יש לנו יכולות שהוא לא יכול לוותר

עכשיו רק העיתוי לא כ"כ ברור

אולי מחכה לאחרי המונדיאל

אולי מחכה לבחירות האמצע שלו

זה לא יודעים... ימים יגידו

אבל מסכימה איתך שלא לתת לזה לנהל אותנו

אני כבר לא מתרגשת מהאולי הזה

עברנו את זה כמה פעמים ונעבור גם הפעם אם יהיה צורך

הוא מפעיל עכשיו לחץ צבאי כבד זורק אמירות מפוצצות ובציוץ הראשון שלהם של חולשה והסכמה הוא יעזוב הכל לטובת -יון מדי י על הסכם

אני ב n12 ו וואלהושם ממש נותנים תחושה של אוטוטו מלחמהאבל עכשיו כולם רק על המונדיאל.

רק עדכונים שטראמפ תקף באיראן

בסדר..

ייאוש דכדוך כניעה רפיסות וכו'... 😏

בלי קשר לימין שמאל פוליטי, באמת שלא כדאי לצרוך מהם חדשות. הם יוצרים התקפי חרדה מכלום.

12 הם ה- מלחיצים

( ע"ע "ערוצי התבהלה...")

תעברי לאתר אחר ( או שתוותרי לגמרי (; )

מתעסקת בזה כי זה פשוט לא רלוונטי בעיניי כרגע.

תהיה מערכה? נתכוונן עם החיים בהתאם.

חבל מעכשיו להיות סביב זה.

מבחינתי הכל כרגיל

כל הזמן דיבורים על היתכנות של מלחמה

תשימי מבטחך בבורא עולם

ותנסי לסנן כמה שאפשר

תלכי עם המנטרה הזו ,הקדוש ברוך הוא דאג דואג וידאג לי ויעשה הכי נכון עבורי ולא לתת לפחד לנהל

זה כבר הפך להיות בדיחה

קרה לפחות פעמיים שאמרו שתיתכן הסלמה וטראמפ איים שיתקוף עוד הלילה. כולם היו ערוכים.

בסוף טראמפ דיבר עם מי שצריך ועשה משא ומתן ואמר שחזר בו. לפחות פעמיים זה קרה אם לא שלוש.

אז מה נתן לנו לדעת מכל התפתחות הזו? סתם לחץ מיותר לשווא . לא בריא. הרצון לשליטה במקרה הזה רק מראה כמה אנחנו רחוקים משליטה. מנסים לדעת הכל כדי להערך אבל הגורמים הגדולים משנים את הכללים על ימין ועל שמאל.

הכי טוב להתנתק ואם יהיה משהואז תהיה התראה מקדימה של 10 דקות .

תנפשי. תצאי. אל תחשבי יותר מדי על מה יקרה אילו... זה לא יתן לך כלום חוץ מדאגה מיותרת.

ואם זה יפתיע באמצע נופש אז תפעלי בהתאם באותה סיטואציה אבל כרגע אין כלום

'יש לי כלים להתמודד עם מה שיגיע'.

באמת אין לנו איך לדעת מה יהיה ומתי.

רק להיזכר בכוחות שלנו, בכל מה שכבר עברנו והצלחנו להתמודד איתו, ולדעת שכל מה שיבוא- יבוא עלינו מתוך אהבה של הקב''ה.

אני שומרת.

גם ככה לא אוכלת יותר מידי בשרי במהלך השבוע.

עוזר אפשר בשר

אבל לא נעים לי חח

יהודים וכזה חח

הכנתי פסטה

תכיני דגים או לפחות קטניות וירקות...

אני כן מקפידה

אולי גם קציצות/בולונז טונה יעזרו לתחושה של "בשרי".

היום גם ראיתי הצעה לשווארמה דג. לא ניסיתי.

אני כרגע בתקופה שדגים מגעילים אותי. 🫣🙄

לא רואה סיבה להקל בזה

אבל איתך בתסכול כי אני מרגישה רעבהההה ואני לא אוכלת חלבון

סורי על הנצלוש אבל רעיונות לחלבון חוץ מדג יתקבלו בברכה חחח

אחרי לידה, כיולדת- יש הקלות בעניין.

תכיני לך דברים מפנקים חלביים ואז אולי החשק לבשררר ירד.

ולא שמרתי. מבחינת בעלי זה אפילו לא היה שאלה. גם לא צמתי בתשעה באב.

איך אומרים אצלנו בשם ר' חיים סולוביצ'יק? אנחנו לא מקלים בחומרת הימים, אנחנו מחמירים בפיקוח נפש.

בגמרא יש נידון על בשר טרף, אז בשר בתשעת הימים...

ולא חשבתי שיהיה לי קשה

אבל ממש קשה

זה אחד הדברים הכי פשוטים שהם עושים.

לא רואה שום סיבה לשלם על פרטי .

הייתי צריכה לקחת תינוק, בהתייעצות עם יועצת הנקה היא אמרה לי שלא כדאי בקהילה אצל אף אוזן גרון כי היא נתקלה בלא מעט מקרים שהם חששו מידי לחתוך עד הסוף וזה לא היה יעיל. נתנה לי שמות של מומלצים לעשות פרטי, ונפלתי מהכסא מהמחיר שזה עלה בשביל פרוצדורה כל כך קצרה ופשוטה שכבר יצא לי לעבור עם ילד נוסף עוד בימי האישפוז בבית החולים. ולוקחים חצי מהמחיר על 'פגישת יעוץ'- לא הייתי מגיעה אם לא היו ממליצים לי גורמים מקצועיים...

בקיצור חיפשתי באפליקציה התרת לשון אבל לא בדקתי אף אוזן גרון אלא מי שעושה את זה והוא כירורג ילדים. מצאתי תור למחרת במקום נגיש יותר מאיכילוב, ובעלות של ביקור אצל רופא בקופה.

בהצלחה!

אני בכללית..

אני במכבי.

אצלנו באפליקציה יש אפשרות לעשות חיפוש גם לפרוצדורה וזה החיפוש שעשיתי

ד"ר רפאל יודסין הוא אחד המומחים לזה, והוא מקבל פעם בשבוע בכללית בשכונת מקור ברוך (בשאר הזמן בשר"פ של הדסה עין כרם, בעיקרון. זכור לי שזה עולה 300 בערך, אבל לא בטוחה כי בסוף התרנו אצלו בקופה).

המאוחדת. הוא עובד גם בכללית.

קצר וחינמי

כמה עלה לך?

עלות פרטית באיכילוב:

התרה 750 / 850 (לא כתוב לי ברור)

בדיקה 350

לא ברור לי אם יש התרה, האם משלמים גם על הבדיקה או שזה כלול ב850.

יש גם מרפאה פרטית של ד''ר בוצר. עולה 925 בדיקה ועוד 925 התרה אם צריך. אפשר לקבל החזר קטן מהכללית.

יודסין מקבל במרפאת הכללית מקור ברוך, פעם בשבועיים בערך. קובעים תור דרך *2700. ואז זה עולה רק עלות ביקור אצל רופא מקצועי (35 בערך).

אפשר להגיע אליו גם דרך שרפ הדסה עין כרם, אם יש כללית מושלם זה עולה 250.

אני שלחתי ערעור לכללית, ואישרו לנו טופס 17 לאיכילוב. כי רק שם יש מרפאת לשון קשורה, והסברתי למה המקרה שלנו דורש דווקא מומחה ספציפי.

בעיניי עדיף תמיד לצפות ללידה בתאריך מאוחר ומקסימום להיות מופתעת לטובה.

לא חושבת שכאדי לך לנסות זירוזים טבעיים בשלב כ"כ מוקדם.

סתם מתיש ומעצבן וכנראה שלא כ"כ יעיל.....

עדיין ממליצה לא לדחוק את הקץ...

עדיף לשנות מיינד ולהנות מהתקופה

להנות מהקצת שקט לפני שהחיים מתהפכים. אבל עדיין אני על קוציםם

יום הולדת בתשעת הימים זה די מבאס

כתבת מדויק.

מתסכל פשןט מתסכל

כבר אין לי כח להלחם ולעשות דברים עם כל טיפת כח שישלי

פשוט מיואשת

סליחה שניצלתי את התגובה שלך🙈

ממש מזדהה,

אני אחרי בוקר שלם של הקאות

וחייבת להופיע בעבודה,

פשוט השרשור שלך בא במקום,

יש כזה דיסוננס מטורף בין איך שמרגישים לבין איך שכל העולם מצפה שנתפקד.

אנימלא חושבת שהבעיה אצל הרופאים...

הבעיה אצל כולנו , לא באשמתנו, אלא הפתרון אצלנו אני מתכוונת..

אנחנו בקצב חיים מטורף, מנותקים מהטבע, מהנשימה, מהמחשבה, הכל מהר, על אוטומט, הספקים, הספקים, הספקים

להוכיח את עצמי לכולם

וכו וכו

..

אז זה לא אשמתנו

המירוץ הזה

אבל הפתרון אצלנו...

וזה קשה

מאוד...

אבל לפעמים

אין ברירה לעצור...

בכל מקרה חיבוק גדולללל

וזה עובר!!!!

לא מסכימה איתך רופאים לא אמורים לרפא את הבחילות וההקאות

ככה זה לחלקנו, זה הריון (לחלקנו), וחוץ מהכמה כדורים, ועירוי, מה את עוד מציעה? להעלים את זה אי אפשר.

כן מסכימה שמקומות עבודה בישראל, יאשרו חופשת מחלה לאישה עם היפרמאזיס, כי באמת שלא ניתן ללכת לעבוד עם ה"מחלה" הזו.ביטוח לאומי, משרד הרווחה, העבודה והלא יודעת מה, צריכיםפ להכיר באישה עם היפרמאזיס כמחלה ולתת לה אישור לשהות בביתה, עד שתתאושש (לרוב עובר אחרי חודשיים- שלושה)

קשה מאוד מאוד

בכל אופן במצבים דורשי אשפוז.

לא עשו לי שום בעיות. אישרו תוך יום מהגשת הטפסים ותוך יומיים הכסף היה בחשבון.

נתנו לי שמירה לחודשיים, הספיק כי היה גם חודש של מלחמה ופסח בהתחלה, שלא עבדתי.

וזה היפרמאזיס לכל דבר(פשוט לא מאשפזים, כי עושים עירוי בקופה ושלום)

האמת שאני אף פעם לא ניסיתי לקחת שמירת הריון בגלל זה, כנראה באמת אפשרי.בהיפרמאזיס, אצלי בכל אופן, המצב כל כך נואש, שממש לא מעניין אותי העבודה והכסף באותם הימים.רק שיעזבו אותי להקיא ולסבול בשקט.

לשאלתך, הלכתי ללמוד רפואה כדי לעזור לאנשים ולרפא אותם.

להתאים גיל לעובר ולפתח בדיקות יכול להיות מציל חיים, והציל חיים של לא מעט עוברים ואמהות כך שלא הייתי מזלזלת בזה.

עברתי הריון, הרגשתי זוועה ויחד עם זאת שימח אותי מאוד שניתן להציל את חיי וחיי תינוקי בזכות בדיקות. והצלת חיים עומדת בעדיפות עליונה בפיתוח והשקעת תקציבים.

רופא שאומר שהריון הוא לא מחלה זה בעיה כי יש פעמים שהריון הוא אכן מחלה.

אבל לא ברור לי היציאה נגד ציבור הרופאים בישראל

ומאיפה את יודעת שלא מתאמצים למצוא פתרון? הבעיה היא שההורמון שמחזיק את ההריון הוא הוא זה שגורם לצרות שנלוות אליו אז את הגורם לא נוכל להעלים ובסימפטומים עושים כמיטב היכולת לטפל, בין אם זה בונגסטה או זופרן במצבים קיצוניים יותר.

סטודנטית לרפואה, אמא.

95 בצום,או אחרי סלט?

מה הערכים שלך בדרכ?

בצום היו תקינים אבל התחילו לעלות- 105 וכזה...

העניין הוא שגם אחרי אוכל אני רואה שיש עליה.

אפילו שהיא עדיין בגבול התקין-

אם פעם סלט היה מביא אותי ל80- היום הוא יכול בכיף לעשות לי 95.

יכול להיות ירק ספציפי שמקפיץ סוכר

זה רק סלט?

או בעוד דברים?

מהנסיון שלי כל הריון היו דברים אחרים שהקפיצו את הסוכר,תנסי לעקוב בנפרד אחרי המרכיבים.

לפעמים גם טונה בשמן. לפעמים קוטג'.

לא משהו שאמור להעלות סוכר.

שווה לך לבדוק.

קוטג' לי היה בסדר.

תנסי במקום אולי ביצה קשה

תנסי גם לבדוק פלפל,לא אמור אבל יש הפתעות בחיים האלה.

הבעיה שהרופאה רוצה שכבר אתחיל גלוקומין ואני ממש ממש ממש לא רוצה תרופות

לידה שמתפתחת לבד

זה מאזן ממש.

ועושה טוב לגוף והכי חשוב שזה מאזן את הסכרת.

לי לא

אני גיליתי על סכרת רק לפני שבוע ואני עוד בשלב שבודקת מה מעלה. גם לי יש קצת חריגות לצערי..

הכי עוזר הליכה נמרצת בערב לפני השינה לפחות רבע שעה

חוץ מזה לאכול משהו שומני לפני השינה- חופן שקדים, או משהו בסגנון